איילת שקד, הימין החדש / צילום: איל יצהר, גלובס
העלילה המפותלת של חוקי הגיוס, עמוסת הוועדות והיעדים, החקיקות והביטולים, הפסילות והתיקונים, היא כר פורה להצהרות מטעות. דוגמה לכך מצאנו השבוע בראיון שנתנה ח"כ איילת שקד מהימין החדש לערוץ הכנסת. שקד טענה שם שקידום חוק הגיוס של אביגדור ליברמן לא ימנע מהחרדים להצטרף לממשלה, כי "אין שום הבדל בין החוק של ליברמן לחוק שהחרדים רוצים". לדבריה, המחלוקת היחידה הייתה בשאלה אם יעדי הגיוס ייקבעו בהחלטת ממשלה או בחוק, אבל הניסיון מוכיח שזו מחלוקת מיותרת: "היעדים שאני העברתי, עוד בממשלה עם לפיד, היו בהחלטת ממשלה ולא שונו אף פעם - גם כשהייתה ממשלה עם חרדים".
שקד מדברת על יעדי הגיוס שעליהם המליצה ועדה פרלמנטרית בראשותה, יעדים שאומצו בממשלה ביוני 2013 לקראת חקיקת חוק השוויון בנטל שקידם יאיר לפיד. בממשלה היו שותפות אז הבית היהודי ויש עתיד, ובפברואר 2014 הצליח ההרכב הזה להביא לאישור החוק של לפיד בכנסת. נקבע בו שבתוך שלוש שנים אפשר יהיה להטיל סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות שלא יתגייסו לפי היעדים החדשים. אלא שכעבור שנה נערכו בחירות חדשות, יש עתיד הלכה לאופוזיציה ולממשלה נכנסו נציגי יהדות התורה וש"ס.
מי שיעיין בהחלטות שקיבלה הממשלה החדשה, שהחלה לכהן ב-2015 ועדיין מכהנת, אמנם לא ימצא שום החלטה לצמצום יעדי הגיוס של ועדת שקד. המכסות שהוועדה המליצה עליהן - מ-3,300 מתגייסים בשנת הגיוס 2013 ועד 5,200 בשנת הגיוס 2016 - לא הוחלפו עד היום.
אבל לעובדה הזו לא הייתה שום השפעה מעשית, משום שחודשים ספורים אחרי כינון הממשלה הצליחו סיעות הקואליציה להעביר בכנסת את תיקון 21 לחוק שירות הביטחון, שפטר למעשה את תלמידי הישיבות מחובת גיוס. לא זו בלבד שיישום החוק נדחה בשש שנים, אלא הסנקציות הפליליות על הפרתו בוטלו. מה שנשאר הוא החובה לדווח לציבור על מספר המתגייסים. וכמו שהראינו בבדיקה אחרת - המספרים הלכו והתרחקו מהיעד מדי שנה.
בספטמבר 2017 ביטל בג"ץ את תיקון 21 בשל פגיעה לא-מידתית בשוויון, אבל ליעדים של שקד זה היה מאוחר: הם הסתיימו ממילא בשנת הגיוס 2016.
■ בשורה התחתונה: דבריה של שקד מטעים. ממשלת נתניהו והחרדים אמנם לא שינתה את יעדי הגיוס שנקבעו בחוק השוויון בנטל, אבל היא עיקרה אותם מתוכן בכך שדחתה את יישום החוק לכל התקופה שלגביה נקבעו יעדים.
תחקיר: ארן רונדל