גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פינלנד מציגה: כך תעבדו חצי מהזמן מהבית ועוד באישור המדינה

אחרי ניסוי בהכנסה אוניברסלית והענקת מספר רב של ימי חופשה, פינלנד שוב מגדירה מחדש גמישות בעבודה: בינואר ייכנס לתוקף תיקון לחוק שיאפשר לעובדים הפינים לבחור מהיכן לעבוד עד מחצית משעות העבודה החודשיות ● האם המודל יעבוד גם במדינות אחרות, ומדוע לא כולם מתלהבים ממנו

הלסינקי./ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
הלסינקי./ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

כבר כיום נחשבת פינלנד למדינה ששעות העבודה בה הן הגמישות ביותר - הכי רחוק ממודל התשע-עד-חמש שהגדיר דורות שלמים של עובדים ברחבי העולם. עוד ב-1996 אימצה המדינה הנורדית חוק מהפכני לשעתו, שאפשר לרוב העובדים בה לחרוג עד שלוש שעות בכל יום משעות העבודה המקובלות, אם הדבר מוסכם על המעסיק. צעד שלאחר מכן אומץ ככלי להגברת התפוקה והמוטיבציה בחברות סטארט-אפ רבות, או מה ששווק עד לאחרונה במודעות גיוס בתור "זמני עבודה גמישים" - היו אפשריים כבר לפני עשרים שנה בחברות פיניות מן השורה.

כעת, מתכוונת המדינה להגביר עוד יותר את הגמישות המוצעת לעובדים.

עקרון הגמישות מחלחל למדינות נוספות

בעוד כחודשיים, מתחילת שנת 2020, ייכנס לתוקף במדינה עדכון של אותו חוק, הלוקח את הגמישות בשעות העבודה צעד אחד קדימה וכולל בתוכו גם אפשרות לגמישות במקום העבודה. כך, למשל, קובע החוק החדש שתהיה לעובד האפשרות לעבוד מהבית, מבית קפה או ממתחם חללי עבודה משותפים (או כל מקום אחר) עד מחצית מזמן העבודה החודשי. הוא גם יוכל לצבור שעות נוספות ביום מסוים כדי להפוך אותם לימי חופשה בעתיד או לימי עבודה חלקיים בעתיד, או להתחיל את העבודה מוקדם מאוד בבוקר כדי לסיים בצהריים ולאסוף את הילדים מהגן. במילים אחרות, הפינים מהמרים על כך שעתיד העבודה הוא במתן גמישות מקסימלית לעובדים.

רק 4% עובדים יותר מדי

שבוע העבודה בפינלנד עומד על קרוב ל-40 שעות בממוצע. החוק החדש, לפי הדיווחים בתקשורת המקומית, מאפשר לרוב העובדים (למעט בעבודות מסוימות המוגדרות כדורשות שעות קבועות) להיות חופשיים לבחור את מקום העבודה של מחצית מהשעות. נדגיש שהחוק רק מאפשר גמישות, אך זו צריכה להיקבע בהסכמה בין העובד למעסיק, במסגרת חוזה שישי או קולקטיבי. החוק מאפשר גם חריגה של ארבע שעות (לעומת שלוש בעבר) ממועדי העבודה הקבועים. כמו כן, הוא יאפשר לעובדים לצבור 60 שעות עבודה על חשבון ימי עבודה רגילים, ואז להמיר אותם בימי חופשה (לעומת 40 שעות בחוק הקיים). בנוסף, החוק גם מרחיב את החלתו על מגזרי עבודה חדשים, ביניהם מי שעוסק בייעוץ. 

מהחוק מוחרגים עובדים ש"יש להם שליטה מלאה על לוח הזמנים שלהם", כמו מנהלים בכירים שעובדים במשרות שבהן שעות העבודה אינן מפוקחות. 

ההתפתחות הזאת היא חלק מהקריסה של מודלי עבודה ישנים, שכללו לרוב עבודה במשרד משותף מתשע עד חמש. בפינלנד, שיעור החברות המציעות לעובדים להגיע מאוחר או מוקדם, להתאים את העבודה לזמן שלהם, עומד על כ-92%, לפי סקר שבוצע עוד ב-2011. ביפן, לעומת זאת, הוא עומד על 18% בלבד. ביניהן ניצבת ארה"ב, עם כ-50% מהעסקים המציעים גמישות כלשהי. הממשלה הבריטית, לדוגמה, השתכנעה בעשור האחרון ששעות עבודה גמישות הן מרכיב התורם לכלכלה ולרווחה, וקידמה חקיקה המאפשרת זאת. חברות ענק כמו וירג'ין או PWC אימצו בשמחה את האפשרויות החדשות. בבריטניה, שיעור העסקים המציעים שעות עבודה גמישות עומד על 72%, לפי BBC.

היתרונות לעובדים ברורים. אם העבודה והמעסיק מאפשרים, הם מסוגלים להתאים את העבודה לחיים האישיים שלהם, ולשמור על איזון בין העבודה למשפחה שתורם לאיכות חיים רבה יותר. כבר כיום ממוקמת פינלנד באחד המקומות הראשונים ב-OECD מבחינת אחד המדדים העיקריים לאיזון זה (Work-Life Balance), כשרק 4% מהאוכלוסייה מוגדרים כמי שעובדים "שעות ארוכות מאוד מדי שבוע" (יותר מ-50 שעות), לעומת ממוצע של 12% בארגון (ו-15% בישראל). שיעור האבטלה בה נמוך.

אולם מחקרים אחרונים מראים שישנם יתרונות גם למעסיקים מסוג כזה: העובדה שהעובד מרגיש חופשי מובילה לכך שאינו צפוי לעזוב את עבודתו בגלל שחיקה או הרגשת מיאוס, והתפוקה שלו אף עשויה לגדול. מחקר שנעשה לגבי מגזר הטכנולוגיה הבריטי מצא כי שעות עבודה גמישות מעלות את המוטיבציה של העובדים להיות יעילים יותר ב-89%. ובנוגע להשפעה של עבודה מהבית: מחקר שנעשה באוניברסיטת סטנפורד על עובדים ב"קול-סנטר" סיני מצא כי שעות עבודה גמישות ואפשרות לעבוד מהבית הגבירו את התפוקה שלהם ב-13%, לעומת מי שהיו במרכז עצמו, והיו כרוכים בפחות ימי מחלה.

מעבדה של תחום העבודה

הסיבה לעדכון החוק הנוכחי היא ניסיון של פינלנד להמשיך לטייב את תנאי העבודה בה, בין השאר מתוך רצון להיות חממה טכנולוגית עולמית ולהתחרות בשוקי עבודה דינמיים בארה"ב ובאירופה. אף שבמדינה חיים רק 5.5 מיליון בני אדם, היא מככבת במגזר הטכנולוגי. בעבר הייתה זו נוקיה שהחזיקה את הענף הזה על כתפיה. מאז היא נחלשה משמעותית, אך חברות אחרות הפעילות בנוף ההייטק האירופי צצות מהלסינקי. האחרונה שבהן, שפועלת גם בישראל בחודשים האחרונים, היא חברת משלוחי המזון וולט.

שיקולים תרבותיים מאפשרים את הרפורמה הזו בפינלנד, אך לא במקומות אחרים. כמו המודל הסקנדינבי כולו, הפועל בהצלחה בדנמרק, בשבדיה, בפינלנד ובנורבגיה, הבסיס להצלחה הוא אמון גבוה של התושבים זה בזה, וחוסר סובלנות כלפי מי שמנצל את המערכת ועובר על החוקים. כלכלנים הראו בעבר כי יישום המודל הסקנדינבי, הכרוך בחלוקה מחדש של המשאבים בעזרת מסים גבוהים, יביא ל"קריסת-מערכות" במדינות כמו יוון, שבהן אין לכידות חברתית גבוהה, אין אמון רב אחד בשני ואפילו יש הבנה ונכונות להעלמות מסים ול"עבודה על המערכת".

החוק הפיני אושרר במתכונתו הנוכחית בחודש שעבר, לאחר שנוסח במשותף על ידי ארגוני עובדים וארגוני מעסיקים, בתיווך המערכת הפוליטית. למעשה, הוא יוצר בקיעים במצב התעסוקתי המוסכם שנוצר לאחר עשורים של משא ומתן קיבוצי בין העובדים למעסיקים, ויש מי שחוששים שהוא פורם את ההגנה שהוענקה לעובדים ברחבי המדינה. לכן, יש גם מי שמתנגדים לשיטה המוצעת, בנימוק שעבודה מהבית נוטה "להימרח" על פני שעות רבות יותר, והיא עשויה להוביל - במקום שעות עבודה מוגדרות ותחומות - לעבודה מסביב לשעון.

בשנים האחרונות הפכה פינלנד לסוג של מעבדה בתחום העבודה, בין השאר כשביצעה ניסוי שכלל הכנסה גלובלית למובטלים (למעשה: דמי אבטלה ללא צורך להתייצב בלשכה). היא גם מעניקה לפי חוק כ-30 ימי חופשה בתשלום בשנה. כעת, היא צפויה לסמן את הכיוון לעתיד גם בתחום הגמישות בעבודה, ובחינת השאלה אם החוקים החדשים ייצרו שונות גבוהה בשעות העבודה ובמקום העבודה של עובדים במדינה, וכיצד הדבר ישפיע על הרווחה האישית של התושבים, על הפריון במדינה ועל התחרותיות העסקית בה.

עוד כתבות

בנימין נתניהו עם נפתלי בנט / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

בנט בביקורת על הסגר הכללי; גורם בסביבת נתניהו: שיבצע את שהוטל עליו

"חייבים לעבור ממדיניות הפטיש למדיניות הפינצטה", כתב הערב שר הביטחון נפתלי בנט בפוסט פייסבוק ● בסביבת נתניהו לא היו מרוצים והגיבו כי "במצב חירום מצופה משר בממשלה להתנהג בצורה אחראית ולקיים את הדיונים בפורומים המקצועיים בממשלה ולא בתקשורת"

חלוקת מזון לנזקקים בחג בצל הקורונה  / צילום: כדיה לוי, גלובס

סולידריות במשבר או שינוי לטווח ארוך: האם האחדות החברתית תישאר גם כשהמגפה תחלוף?

החברה הישראלית המורגלת בתקופות משבר מתגייסת גם בימי הקורונה, ויוזמות אזרחיות וולנטריות לסיוע למוחלשים בחברה שוטפות את הארץ ● מומחים מנתחים אם 'ההתארגנות של השטח' תחלוף עם היעלמות הנגיף, או שהאנרגיה הזו תהפוך לתודעה שלפיה סולידריות צריכה להיות מוסדית

מלון שטרקמן בנהריה / צילום: אורי אקרמן

המכה של המלונות המשפחתיים: "אפילו במלחמה זה לא היה ככה"

בעלי המלונות המשפחתיים חטפו מכה קשה, אולי קטלנית, מהתפרצות מגפת הקורונה. שלושה מהם מספרים על ההתמודדות עם העצירה הפתאומית והמוחלטת של העבודה, ועל הצורך בעזרה מהממשלה

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

האם קבלת ההחלטות במשבר הקורונה מתייחסת מספיק להיבטים שהם לא רק בתחום הבריאות?

אי-הוודאות כיום מקשה מאוד על היכולת למצוא הזדמנויות במשבר, ולא נראה שהמצב הולך להשתפר מהותית בקרוב ● במקום להבטיח הבטחות סרק, ראוי להודות שבמשבר בהיקף כזה, ספק אם כולנו נוכל למצוא הזדמנות; מצד שני, כולנו יכולים לנסות

אבי ברזילי, מנכ"ל אפי נכסים / צילום: יח"צ

"החלטנו שלא להתחיל לעת עתה פרויקטים חדשים"

אבי ברזילי, מנכ"ל אפי נכסים, על ההיערכות ליום שאחרי המשבר: "אנו בעיקר מחזקים את היכולת הפיננסית; איננו מקדמים כעת עסקאות חדשות לרכישת נכסים, אבל ממשיכים בבניית הפרויקטים שבנייתם היתה בעיצומה עם פרוץ המשבר"

צילומים: שלומי יוסף, Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

בלי "מה נשתנה?" ובלי "אחד מי יודע?": (כמעט) 100 קושיות לחג

בחנו את עצמכם: קושיות קשות יותר ופחות על אקטואליה, פוליטיקה כלכלה, ספורט ועוד ועוד (כולל נועה קירל!)

היום שאחרי המשבר - תוכנית יציאה / אילוסטרציה: אפרת לוי, גלובס

מנהלי חברות ציבוריות מדברים על האתגרים בימי הקורונה ועל היום שאחרי המשבר

חודש מרץ, שהיה מהגרועים בהיסטוריה של הבורסה המקומית, הציב בפני מנהלי החברות הנסחרות אתגרים שכמותם לא ידעו בעבר ● "גלובס" בדק עם כמה ממנהלי החברות כיצד הם מתמודדים עם המשבר ומה התוכניות שלהם ליום שאחרי ● פרויקט מיוחד

סיפורי ליל סדר בימים שלפני הקורונה

עברנו את פרעה, נעבור גם את הקורונה: שייקה לוי, דב מורן ואחרים על לילות סדר בלתי נשכחים

ליל סדר כזה לא היה לנו מעולם ● רגע לפני שהציבור מתיישב לשולחן הסגר, ביקשנו מבכירים במשק, אנשי רוח ופוליטיקאים לחזור אל ליל הסדר הזכור להם ביותר בחייהם ● בימים שלפני הקורונה

משרד בחברת הייטק. שטח נרחב לעובד, לצרכי התרחבות עתידית  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

כשהמשרד מושבת, מי צריך לשאת בעלויות

הנחה, הקפאה, ביטול? העובדים נשארים בבית והשוכרים במאבק הישרדות, אלא שבעלי המשרדים לא ממהרים לסייע, וחלקם נתלים בחוזים שנחתמו הרבה לפני פרוץ המשבר

אישה בשדה התעופה בווהאן מתכוננת לחזור הביתה ביום הראשון לשחרור לאחר הסגר / צילום: AP

במקום שבו הכל התחיל: הסגר בווהאן נגמר אחרי 77 ימים. כך זה נראה בתמונות

המקור להתפרצות מגפת הקורונה שהתפשטה בכל העולם במהירות מטילת אימה היא עיר הממוקמת במרכז סין. מאז ה-23 בינואר 11 מיליון תושביה שהו בסגר, בעוד כל העולם לוטש עיניים בחשש, ועכשיו בתקווה ● היום, בחג החירות של היהדות, הם יצאו לחופשי

עוברת אורח מסתכלת בנייד כשברקע גרפיטי בבריטניה על ההסטריה בצל הקורונה / צילום: Massimo Paolone/LaPresse, Associated Press

מצבו של ג'ונסון השתפר קלות; בספרד שוקלים לצאת מהסגר ב-26 באפריל

החום ממנו סבל בוריס ג'ונסון במשך קרוב לעשרה ימים ירד, והוא נושם בסיוע חמצן ● ברוב מדינות אירופה מספר הקורבנות ממגפת הקורונה נמצא בירידה, בבריטניה המספר ממשיך לשבור שיאים

גילי רגב / צילום: איליה מלניקוב, גלובס

"יכולנו לעצור את ההתפשטות הרבה יותר מוקדם. הזהרתי מראש"

"ניבאתי אחד לאחד את מה שקורה היום, ואמרתי שחייבים להתכונן, אבל משרד הבריאות עצר את הבדיקות מסיבה לא ברורה", אומרת ל'ליידי גלובס' פרופ’ גילי רגב, האחראית האפידמיולוגית במתחם הקורונה בשיבא ● הרופאות שמובילות את המלחמה בנגיף הקורונה בישראל 

מעבדה של BGI בסין. החברה הייתה אמורה לשלוח לישראל עשרות מכונות בדיקה / צילום: China Stringer Network, רויטרס

ישראל תרכוש ערכות לבדיקת קורונה של ענקית הגנומיקה הסינית BGI ב-90 מיליון שקל

העסקה לאספקת מיכשור וחומרים שיאפשרו ביצוע של 10,000 בדיקות PCR נוספות ביום לפחות בוצעה מול חברת AID GENOMICS – השותף של BGI בישראל ● במסגרת עסקה זו יסופק ציוד למעבדות של קופות החולים

פסח בישראל בצל הקורונה / צילום: AP

העוצר נגמר, הסגר הכללי יימשך עד מחר; מניין המתים בישראל עלה ל-79

ההנחיות הנוגעות לליל הסדר הסתיימו היום ב-07:00, אך עדיין אסור לעבור בין הערים ● המרכולים והפארמים נפתחים, ומותרת ההצטיידות במצרכים חיוניים ● הסגר יימשך עד ליום שישי בבוקר, אך ייתכן והממשלה תאריך את המועד ● 9,755 בני אדם נדבקו עד כה בנגיף בהם 165 במצב קשה ו-119 מונשמים

בורסת דרום קוריאה / צילום: Ahn Young-joon, Associated Press

מגמה מעורבת באסיה; ההסכמות של אופ"ק לקיצוץ ההפקה על סף פיצוץ, הנפט צונח

מגמה מעורבת באסיה, שנחאי מאבדת 0.65%, הניקיי ללא שינוי מהותי ● בוול סטריט מדד דאו ג'ונס השלים זינוק של יותר מ-12% השבוע - העלייה השבועית החדה ביותר מעולם ● היום לא יתקיים מסחר בארה"ב, אוסטרליה, הונג קונג, סינגפור והודו בשל 'יום שישי הטוב'

מחכים ביציאה משדה התעופה בסין / צילום: GEMUNU AMARASINGHE, AP

דעה: הגלובליזציה במשבר, אבל היא כאן כדי להישאר

לא נחזור למצב שבו כל מדינה יכולה להתקיים כאי עצמאי ● ב"כפר גלובלי" יש שתי אפשרויות: או שאנחנו חיים יחד או שאנחנו מתים לבד

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

פרשנות: למה כולם מדברים על אסטרטגיית יציאה ומה אפשר ללמוד ממלחמת העולם השנייה

איך נחזור לשגרה ומה כבר בטוח לא נעשה ● כיצד ישפיע השיבוש של הקורונה על אורח החיים שסיגלנו ועל הכלכלה הגלובלית ● מי ישלם את החוב אחרי המשבר, ולמה כדאי לזכור את מה שקרה אחרי מלחמת העולם השנייה ● שש הערות על מה שניתן לראות גם בתוך ערפל אי הוודאות

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עומד לנאום על סכנות נגיף הקורונה / צילום: Patrick Semansky, Associated Press

הצבעה בצל המגיפה: "טראמפ לא יכול לדחות את הבחירות"

האם הבחירות לנשיאות ארה"ב ייערכו במועד ● איך מקיימים פריימריז בזמן מגפה ● ולמה הצבעה במעטפות הפכה לשאלה המכרעת של הקמפיין ● יפתח דיין, פרשן ובלוגר לפוליטיקה האמריקאית, מתארח בפודקאסט ׳המדריך לטראמפיסט׳ כדי להסביר מה עושה נגיף אחד לקמפיין 2020 ● האזינו

מטוסי אל על חונים בנתב"ג, שהתרוקן מנוסעים / צילום: Ariel Schalit, AP

התחזית הקודרת של ארגון התעופה העולמי לא פוסחת על ישראל

לפי בדיקת ארגון התעופה העולמי, משבר הקורונה עומד לפגוע משמעותית בענף התעופה בישראל ויוביל לירידה משמעותית של מיליוני נוסעים בביקוש לטיסות ● המחזור הכספי של החברות הישראליות צפוי לרדת בכ-2.3 מיליארד דולר בעקבות עוצר הטיסות

סימולטור הקורונה של גלובס / אינפוגרפיק: אפרת לוי, גלובס

סימולטור הקורונה של גלובס: בואו לבדוק איך ההתנהגות שלכם תשפיע על התפשטות המגפה

חושבים לנסוע להורים לחג? להחלטות שתקבלו בשבועות הקרובים תהיה השפעה קריטית על החיים של כולנו ● סימולטור הקורונה של "גלובס" מאפשר לבחון את התרחישים האפשריים, בהתאם להתנהגות הציבור ● היכנסו ובדקו מה יכול לקרות בישראל ובשאר העולם ● פיתוח: ירון שמש