גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  ניהול וקריירה

פינלנד מציגה: כך תעבדו חצי מהזמן מהבית ועוד באישור המדינה

אחרי ניסוי בהכנסה אוניברסלית והענקת מספר רב של ימי חופשה, פינלנד שוב מגדירה מחדש גמישות בעבודה: בינואר ייכנס לתוקף תיקון לחוק שיאפשר לעובדים הפינים לבחור מהיכן לעבוד עד מחצית משעות העבודה החודשיות ● האם המודל יעבוד גם במדינות אחרות, ומדוע לא כולם מתלהבים ממנו

הלסינקי./ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
הלסינקי./ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

כבר כיום נחשבת פינלנד למדינה ששעות העבודה בה הן הגמישות ביותר - הכי רחוק ממודל התשע-עד-חמש שהגדיר דורות שלמים של עובדים ברחבי העולם. עוד ב-1996 אימצה המדינה הנורדית חוק מהפכני לשעתו, שאפשר לרוב העובדים בה לחרוג עד שלוש שעות בכל יום משעות העבודה המקובלות, אם הדבר מוסכם על המעסיק. צעד שלאחר מכן אומץ ככלי להגברת התפוקה והמוטיבציה בחברות סטארט-אפ רבות, או מה ששווק עד לאחרונה במודעות גיוס בתור "זמני עבודה גמישים" - היו אפשריים כבר לפני עשרים שנה בחברות פיניות מן השורה.

כעת, מתכוונת המדינה להגביר עוד יותר את הגמישות המוצעת לעובדים.

עקרון הגמישות מחלחל למדינות נוספות

בעוד כחודשיים, מתחילת שנת 2020, ייכנס לתוקף במדינה עדכון של אותו חוק, הלוקח את הגמישות בשעות העבודה צעד אחד קדימה וכולל בתוכו גם אפשרות לגמישות במקום העבודה. כך, למשל, קובע החוק החדש שתהיה לעובד האפשרות לעבוד מהבית, מבית קפה או ממתחם חללי עבודה משותפים (או כל מקום אחר) עד מחצית מזמן העבודה החודשי. הוא גם יוכל לצבור שעות נוספות ביום מסוים כדי להפוך אותם לימי חופשה בעתיד או לימי עבודה חלקיים בעתיד, או להתחיל את העבודה מוקדם מאוד בבוקר כדי לסיים בצהריים ולאסוף את הילדים מהגן. במילים אחרות, הפינים מהמרים על כך שעתיד העבודה הוא במתן גמישות מקסימלית לעובדים.

רק 4% עובדים יותר מדי

שבוע העבודה בפינלנד עומד על קרוב ל-40 שעות בממוצע. החוק החדש, לפי הדיווחים בתקשורת המקומית, מאפשר לרוב העובדים (למעט בעבודות מסוימות המוגדרות כדורשות שעות קבועות) להיות חופשיים לבחור את מקום העבודה של מחצית מהשעות. נדגיש שהחוק רק מאפשר גמישות, אך זו צריכה להיקבע בהסכמה בין העובד למעסיק, במסגרת חוזה שישי או קולקטיבי. החוק מאפשר גם חריגה של ארבע שעות (לעומת שלוש בעבר) ממועדי העבודה הקבועים. כמו כן, הוא יאפשר לעובדים לצבור 60 שעות עבודה על חשבון ימי עבודה רגילים, ואז להמיר אותם בימי חופשה (לעומת 40 שעות בחוק הקיים). בנוסף, החוק גם מרחיב את החלתו על מגזרי עבודה חדשים, ביניהם מי שעוסק בייעוץ. 

מהחוק מוחרגים עובדים ש"יש להם שליטה מלאה על לוח הזמנים שלהם", כמו מנהלים בכירים שעובדים במשרות שבהן שעות העבודה אינן מפוקחות. 

ההתפתחות הזאת היא חלק מהקריסה של מודלי עבודה ישנים, שכללו לרוב עבודה במשרד משותף מתשע עד חמש. בפינלנד, שיעור החברות המציעות לעובדים להגיע מאוחר או מוקדם, להתאים את העבודה לזמן שלהם, עומד על כ-92%, לפי סקר שבוצע עוד ב-2011. ביפן, לעומת זאת, הוא עומד על 18% בלבד. ביניהן ניצבת ארה"ב, עם כ-50% מהעסקים המציעים גמישות כלשהי. הממשלה הבריטית, לדוגמה, השתכנעה בעשור האחרון ששעות עבודה גמישות הן מרכיב התורם לכלכלה ולרווחה, וקידמה חקיקה המאפשרת זאת. חברות ענק כמו וירג'ין או PWC אימצו בשמחה את האפשרויות החדשות. בבריטניה, שיעור העסקים המציעים שעות עבודה גמישות עומד על 72%, לפי BBC.

היתרונות לעובדים ברורים. אם העבודה והמעסיק מאפשרים, הם מסוגלים להתאים את העבודה לחיים האישיים שלהם, ולשמור על איזון בין העבודה למשפחה שתורם לאיכות חיים רבה יותר. כבר כיום ממוקמת פינלנד באחד המקומות הראשונים ב-OECD מבחינת אחד המדדים העיקריים לאיזון זה (Work-Life Balance), כשרק 4% מהאוכלוסייה מוגדרים כמי שעובדים "שעות ארוכות מאוד מדי שבוע" (יותר מ-50 שעות), לעומת ממוצע של 12% בארגון (ו-15% בישראל). שיעור האבטלה בה נמוך.

אולם מחקרים אחרונים מראים שישנם יתרונות גם למעסיקים מסוג כזה: העובדה שהעובד מרגיש חופשי מובילה לכך שאינו צפוי לעזוב את עבודתו בגלל שחיקה או הרגשת מיאוס, והתפוקה שלו אף עשויה לגדול. מחקר שנעשה לגבי מגזר הטכנולוגיה הבריטי מצא כי שעות עבודה גמישות מעלות את המוטיבציה של העובדים להיות יעילים יותר ב-89%. ובנוגע להשפעה של עבודה מהבית: מחקר שנעשה באוניברסיטת סטנפורד על עובדים ב"קול-סנטר" סיני מצא כי שעות עבודה גמישות ואפשרות לעבוד מהבית הגבירו את התפוקה שלהם ב-13%, לעומת מי שהיו במרכז עצמו, והיו כרוכים בפחות ימי מחלה.

מעבדה של תחום העבודה

הסיבה לעדכון החוק הנוכחי היא ניסיון של פינלנד להמשיך לטייב את תנאי העבודה בה, בין השאר מתוך רצון להיות חממה טכנולוגית עולמית ולהתחרות בשוקי עבודה דינמיים בארה"ב ובאירופה. אף שבמדינה חיים רק 5.5 מיליון בני אדם, היא מככבת במגזר הטכנולוגי. בעבר הייתה זו נוקיה שהחזיקה את הענף הזה על כתפיה. מאז היא נחלשה משמעותית, אך חברות אחרות הפעילות בנוף ההייטק האירופי צצות מהלסינקי. האחרונה שבהן, שפועלת גם בישראל בחודשים האחרונים, היא חברת משלוחי המזון וולט.

שיקולים תרבותיים מאפשרים את הרפורמה הזו בפינלנד, אך לא במקומות אחרים. כמו המודל הסקנדינבי כולו, הפועל בהצלחה בדנמרק, בשבדיה, בפינלנד ובנורבגיה, הבסיס להצלחה הוא אמון גבוה של התושבים זה בזה, וחוסר סובלנות כלפי מי שמנצל את המערכת ועובר על החוקים. כלכלנים הראו בעבר כי יישום המודל הסקנדינבי, הכרוך בחלוקה מחדש של המשאבים בעזרת מסים גבוהים, יביא ל"קריסת-מערכות" במדינות כמו יוון, שבהן אין לכידות חברתית גבוהה, אין אמון רב אחד בשני ואפילו יש הבנה ונכונות להעלמות מסים ול"עבודה על המערכת".

החוק הפיני אושרר במתכונתו הנוכחית בחודש שעבר, לאחר שנוסח במשותף על ידי ארגוני עובדים וארגוני מעסיקים, בתיווך המערכת הפוליטית. למעשה, הוא יוצר בקיעים במצב התעסוקתי המוסכם שנוצר לאחר עשורים של משא ומתן קיבוצי בין העובדים למעסיקים, ויש מי שחוששים שהוא פורם את ההגנה שהוענקה לעובדים ברחבי המדינה. לכן, יש גם מי שמתנגדים לשיטה המוצעת, בנימוק שעבודה מהבית נוטה "להימרח" על פני שעות רבות יותר, והיא עשויה להוביל - במקום שעות עבודה מוגדרות ותחומות - לעבודה מסביב לשעון.

בשנים האחרונות הפכה פינלנד לסוג של מעבדה בתחום העבודה, בין השאר כשביצעה ניסוי שכלל הכנסה גלובלית למובטלים (למעשה: דמי אבטלה ללא צורך להתייצב בלשכה). היא גם מעניקה לפי חוק כ-30 ימי חופשה בתשלום בשנה. כעת, היא צפויה לסמן את הכיוון לעתיד גם בתחום הגמישות בעבודה, ובחינת השאלה אם החוקים החדשים ייצרו שונות גבוהה בשעות העבודה ובמקום העבודה של עובדים במדינה, וכיצד הדבר ישפיע על הרווחה האישית של התושבים, על הפריון במדינה ועל התחרותיות העסקית בה.

עוד כתבות

וול סטריט אדומה / צילום: Shutterstock

זו כבר קריסה: נאסד״ק נחתך ביותר מ-5% בנעילה

אנבידיה חוטפת מכה נוספת - והמניה צנחה ● הדולר נסחר בעולם בשיא של יותר משנה ובדרך לשבוע רביעי ברציפות של עליות ● תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים יורדת ב-10 נקודות בסיס ל־4.95% ● מניית אנבידיה בדרך לרצף של ירידות שבועיות כמותו לא נראה מאז 2008 ● בורסות אירופה ננעלו באדום

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ענקית השבבים צונחת בחדות ומושכת מטה את וול סטריט. הסיבה: חשד להפרת סנקציות מול סין

מניית AMD צונחת ומושכת את מדד נאסד"ק מעלייה של 2.1% בפתיחה אל סביב האפס ● הסיבה: תחקיר של Hunterbrook העלה חשש לשימוש בטכנולוגיה שלה בידי חברה סינית הכפופה להגבלות יצוא אמריקאיות ● ברקע, הקרן שמאחורי Hunterbrook מחזיקה בפוזיציית שורט על מניית AMD, ועורכי התחקיר מדגישים כי אין בידיהם הוכחה להפרת הסנקציות

שירי וקס, מנכ''לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס / צילום: פיני סלוק

מנכ"לית חברת הגיוס: "אם תיכנסו לתחומים האלה - תהיו שווים יותר כסף"

"ההייטק הפך לשפוי יותר באופן שבו הוא מוציא כסף. יש פחות שואו אוף, משרדים ראוותניים או מסיבות חברה ענקיות. השכר הולך לעובדים ומסתכלים על כל שקל" ● שיחה קצרה עם שירי וקס, מנכ"לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס (Gotfriends)

צילום: Shutterstock

התחיל טוב נגמר בנפילות. מה השתבש אמש בוול סטריט?

אנתרופיק סיימה את יום המסחר הראשון בזינוק של 17%, אבל וול סטריט שהתחילה אופטימי ננעלה בירידות חדות ● שלושה הסברים למהפך

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

אחרי הסערה שחוללה OpenAI: חוקר אנתרופיק טוען לפריצות דרך היסטוריות במתמטיקה

המתמטיקאי לוונט אלפוגה, חוקר באנתרופיק, טוען כי הצליח להוכיח בעזרת קלוד את השערת רימן, שנותרה ללא פתרון מאז 1859 ● שעות לאחר מכן פרסם, יחד עם פרופ' טריסטן באקמאסטר מאוניברסיטת ניו יורק, הוכחה לבעיה מתמטית נוספת שעמדה לאחרונה במרכז סערה סביב OpenAI ● פתרון של כל אחת מהבעיות מזכה בפרס של מיליון דולר, אך ההוכחות טרם זכו להכרה רשמית

מימין: אבי, רפי וג'ו נקש / עיבוד: אביב חופי, יח''צ

הם חשבו ששדה דב לא ייסגר לעולם. זה עלה להם ביוקר

שורה של משברים וטעויות הובילו את האחים נקש להיפרד מהשליטה בתכשיט של הקבוצה: חברת התעופה ארקיע ● מההחלטה שלא לגדר את מחירי הדלק, הצניחה בהכנסות הקו לאילת, ההפסדים בעשרות מיליוני דולרים ועד הסכסוך המשפחתי סביב מנכ"ל הקבוצה - שהפך לפנים של מהלך החילוץ

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

מתרחבת באמריקה: שיתוף הפעולה החדש של ישראייר וצפי ההכנסות

ההסכם יאפשר לישראייר לשווק טיסות המשך של אמריקן ליעדים בארה"ב ובקנדה, ולהתחרות גם על נוסעים שיעדם הסופי אינו ניו יורק ● החברה מעריכה כי המהלך ירחיב את קהל היעד הפוטנציאלי שלה ב-20%-25% וייצר הזדמנויות להכנסות נוספות של 20-40 מיליון דולר בשנה

פודטראק מרווה פיצריה מקומית / צילום: בר גוטהרץ

עם פיצה מושלמת ונוף גלילי: היישוב בו גילינו פיסה מנאפולי

בטיול בתוך השלווה הגלילית של יודפת פגשנו עדרי כבשים ובתי אבן, גילפנו יצירה מעץ תות והתענגנו על פיצה שלא הייתה מביישת את נאפולי ● חגית אברון תופרת יום

אסף מהללאל / צילום: תמונה פרטית

בית ב־53 אלף אירו וזינוק חד במחירים: האם שווה להשקיע באלבניה?

מחשמלאי בתל אביב למדריך טיולים בבלקן: אסף מהללאל, שקנה בית עם חצר ענקית באלבניה, מספר על ההזדמנות הכלכלית ועל החסמים בהשקעה במדינה

דובר צה''ל, תא''ל אפי דפרין / צילום: צילום מסך

דובר צה"ל בהודעה לפני שבת: "אין שינוי בהנחיות - אל תיתנו יד לשמועות"

בבלומברג מדווחים כי כעת המערכת הישראלית "מסוגלת להתמודד עם מגוון רחב יותר של איומים בליסטיים, ולעמוד בפני מתקפות מתמשכות לאורך שבועות" ● טראמפ עדיין לא קיבל החלטה סופית באשר למערכה נגד איראן, ובישראל ממתינים לו במוכנות גבוהה • לפי מקורות מערביים, ראש המוסד הציג לאמריקנים מידע על קידום תוכנית הגרעין ● עדכונים שוטפים

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: Reuters, Koichi Mitsui/AFLO

הנפקת אנתרופיק הפילה את מניית סופטבנק. זאת הסיבה

סופטבנק, שהשקיעה 64.6 מיליארד דולר ב-OpenAI, צנחה בכ-15% ורשמה את יום המסחר הגרוע ביותר שלה ביותר משנתיים ●  ברקע: הפסד רבעוני של 7.1 מיליארד דולר, חשיפה כבדה לתעשיית ה-AI וחששות המשקיעים מהתשואה על ההשקעות העצומות בתחום

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

פרסום של קטה גרופ בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

ארביטראז' של 1%: ככה הקבלנים מתחמקים מהוראות בנק ישראל

כפי שיצרניות הרכב עקפו בעבר את המכסים האמריקאיים, חברות הבנייה מוצאות כעת דרכים יצירתיות לעקוף את מגבלות בנק ישראל ● דוחות קטה גרופ מדגימים איך הלוואות קבלן מחזירות את מבצעי ה־90:10 לשוק ● ומי באמת מממן את ההטבה?

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

3.32 שקלים לדולר: השער ממשיך לעלות ואלה הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של יותר משנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 9% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

שבע המופלאות / צילום: צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מיהן שתי המניות מ-7 המופלאות שמצליחות להכות את S&P 500?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

לקסוס ES הייבריד

בפנים לימוזינה בחוץ חללית: המכונית שרק מחכה לתחרות מסין

מכונית הסאלון ההיברידית החדשה של לקסוס מציעה מרווח פנים של לימוזינה, חיסכון בדלק, בידוד מצוין ולראשונה גם עיצוב נועז שפונה לקהל יעד חדש ● מעבר לפינה יחכו לה המתחרות מסין

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

חיים כצמן עצר ברגע האחרון הנפקת אג"ח. הלחץ על המניה גובר

לטענת נורסטאר, בעלת השליטה בג'י סיטי, עצירת הנפקת האג"ח להמרה היא "לאור הצעות ראשוניות לאפשרויות מימון ו/או השקעה חלופיות" ● האג"ח הקיימות של נורסטאר נסחרות בתשואות זבל של 12%-20%

אילה חסון / צילום: רונן אקרמן

אחרי הסערה בתאגיד: איילה חסון עוברת לערוץ 14

לאחר העימות החריף עם הנהלת חדשות כאן והעזיבה המתוקשרת של תאגיד השידור, אילה חסון הודיעה כי תצטרף לערוץ 14 כבר בימים הקרובים: "איש לא יכתיב לי ולא ישתיק אותי"

איור: Shutterstock

סגנון הלימוד הוא לא המפתח להצלחה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: לומדים "חזותית"? "שמיעתית"? "טקסטואלית"? הקשר של זה להישגים קטן משחושבים