גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  ניהול וקריירה

פינלנד מציגה: כך תעבדו חצי מהזמן מהבית ועוד באישור המדינה

אחרי ניסוי בהכנסה אוניברסלית והענקת מספר רב של ימי חופשה, פינלנד שוב מגדירה מחדש גמישות בעבודה: בינואר ייכנס לתוקף תיקון לחוק שיאפשר לעובדים הפינים לבחור מהיכן לעבוד עד מחצית משעות העבודה החודשיות ● האם המודל יעבוד גם במדינות אחרות, ומדוע לא כולם מתלהבים ממנו

הלסינקי./ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
הלסינקי./ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

כבר כיום נחשבת פינלנד למדינה ששעות העבודה בה הן הגמישות ביותר - הכי רחוק ממודל התשע-עד-חמש שהגדיר דורות שלמים של עובדים ברחבי העולם. עוד ב-1996 אימצה המדינה הנורדית חוק מהפכני לשעתו, שאפשר לרוב העובדים בה לחרוג עד שלוש שעות בכל יום משעות העבודה המקובלות, אם הדבר מוסכם על המעסיק. צעד שלאחר מכן אומץ ככלי להגברת התפוקה והמוטיבציה בחברות סטארט-אפ רבות, או מה ששווק עד לאחרונה במודעות גיוס בתור "זמני עבודה גמישים" - היו אפשריים כבר לפני עשרים שנה בחברות פיניות מן השורה.

כעת, מתכוונת המדינה להגביר עוד יותר את הגמישות המוצעת לעובדים.

עקרון הגמישות מחלחל למדינות נוספות

בעוד כחודשיים, מתחילת שנת 2020, ייכנס לתוקף במדינה עדכון של אותו חוק, הלוקח את הגמישות בשעות העבודה צעד אחד קדימה וכולל בתוכו גם אפשרות לגמישות במקום העבודה. כך, למשל, קובע החוק החדש שתהיה לעובד האפשרות לעבוד מהבית, מבית קפה או ממתחם חללי עבודה משותפים (או כל מקום אחר) עד מחצית מזמן העבודה החודשי. הוא גם יוכל לצבור שעות נוספות ביום מסוים כדי להפוך אותם לימי חופשה בעתיד או לימי עבודה חלקיים בעתיד, או להתחיל את העבודה מוקדם מאוד בבוקר כדי לסיים בצהריים ולאסוף את הילדים מהגן. במילים אחרות, הפינים מהמרים על כך שעתיד העבודה הוא במתן גמישות מקסימלית לעובדים.

רק 4% עובדים יותר מדי

שבוע העבודה בפינלנד עומד על קרוב ל-40 שעות בממוצע. החוק החדש, לפי הדיווחים בתקשורת המקומית, מאפשר לרוב העובדים (למעט בעבודות מסוימות המוגדרות כדורשות שעות קבועות) להיות חופשיים לבחור את מקום העבודה של מחצית מהשעות. נדגיש שהחוק רק מאפשר גמישות, אך זו צריכה להיקבע בהסכמה בין העובד למעסיק, במסגרת חוזה שישי או קולקטיבי. החוק מאפשר גם חריגה של ארבע שעות (לעומת שלוש בעבר) ממועדי העבודה הקבועים. כמו כן, הוא יאפשר לעובדים לצבור 60 שעות עבודה על חשבון ימי עבודה רגילים, ואז להמיר אותם בימי חופשה (לעומת 40 שעות בחוק הקיים). בנוסף, החוק גם מרחיב את החלתו על מגזרי עבודה חדשים, ביניהם מי שעוסק בייעוץ. 

מהחוק מוחרגים עובדים ש"יש להם שליטה מלאה על לוח הזמנים שלהם", כמו מנהלים בכירים שעובדים במשרות שבהן שעות העבודה אינן מפוקחות. 

ההתפתחות הזאת היא חלק מהקריסה של מודלי עבודה ישנים, שכללו לרוב עבודה במשרד משותף מתשע עד חמש. בפינלנד, שיעור החברות המציעות לעובדים להגיע מאוחר או מוקדם, להתאים את העבודה לזמן שלהם, עומד על כ-92%, לפי סקר שבוצע עוד ב-2011. ביפן, לעומת זאת, הוא עומד על 18% בלבד. ביניהן ניצבת ארה"ב, עם כ-50% מהעסקים המציעים גמישות כלשהי. הממשלה הבריטית, לדוגמה, השתכנעה בעשור האחרון ששעות עבודה גמישות הן מרכיב התורם לכלכלה ולרווחה, וקידמה חקיקה המאפשרת זאת. חברות ענק כמו וירג'ין או PWC אימצו בשמחה את האפשרויות החדשות. בבריטניה, שיעור העסקים המציעים שעות עבודה גמישות עומד על 72%, לפי BBC.

היתרונות לעובדים ברורים. אם העבודה והמעסיק מאפשרים, הם מסוגלים להתאים את העבודה לחיים האישיים שלהם, ולשמור על איזון בין העבודה למשפחה שתורם לאיכות חיים רבה יותר. כבר כיום ממוקמת פינלנד באחד המקומות הראשונים ב-OECD מבחינת אחד המדדים העיקריים לאיזון זה (Work-Life Balance), כשרק 4% מהאוכלוסייה מוגדרים כמי שעובדים "שעות ארוכות מאוד מדי שבוע" (יותר מ-50 שעות), לעומת ממוצע של 12% בארגון (ו-15% בישראל). שיעור האבטלה בה נמוך.

אולם מחקרים אחרונים מראים שישנם יתרונות גם למעסיקים מסוג כזה: העובדה שהעובד מרגיש חופשי מובילה לכך שאינו צפוי לעזוב את עבודתו בגלל שחיקה או הרגשת מיאוס, והתפוקה שלו אף עשויה לגדול. מחקר שנעשה לגבי מגזר הטכנולוגיה הבריטי מצא כי שעות עבודה גמישות מעלות את המוטיבציה של העובדים להיות יעילים יותר ב-89%. ובנוגע להשפעה של עבודה מהבית: מחקר שנעשה באוניברסיטת סטנפורד על עובדים ב"קול-סנטר" סיני מצא כי שעות עבודה גמישות ואפשרות לעבוד מהבית הגבירו את התפוקה שלהם ב-13%, לעומת מי שהיו במרכז עצמו, והיו כרוכים בפחות ימי מחלה.

מעבדה של תחום העבודה

הסיבה לעדכון החוק הנוכחי היא ניסיון של פינלנד להמשיך לטייב את תנאי העבודה בה, בין השאר מתוך רצון להיות חממה טכנולוגית עולמית ולהתחרות בשוקי עבודה דינמיים בארה"ב ובאירופה. אף שבמדינה חיים רק 5.5 מיליון בני אדם, היא מככבת במגזר הטכנולוגי. בעבר הייתה זו נוקיה שהחזיקה את הענף הזה על כתפיה. מאז היא נחלשה משמעותית, אך חברות אחרות הפעילות בנוף ההייטק האירופי צצות מהלסינקי. האחרונה שבהן, שפועלת גם בישראל בחודשים האחרונים, היא חברת משלוחי המזון וולט.

שיקולים תרבותיים מאפשרים את הרפורמה הזו בפינלנד, אך לא במקומות אחרים. כמו המודל הסקנדינבי כולו, הפועל בהצלחה בדנמרק, בשבדיה, בפינלנד ובנורבגיה, הבסיס להצלחה הוא אמון גבוה של התושבים זה בזה, וחוסר סובלנות כלפי מי שמנצל את המערכת ועובר על החוקים. כלכלנים הראו בעבר כי יישום המודל הסקנדינבי, הכרוך בחלוקה מחדש של המשאבים בעזרת מסים גבוהים, יביא ל"קריסת-מערכות" במדינות כמו יוון, שבהן אין לכידות חברתית גבוהה, אין אמון רב אחד בשני ואפילו יש הבנה ונכונות להעלמות מסים ול"עבודה על המערכת".

החוק הפיני אושרר במתכונתו הנוכחית בחודש שעבר, לאחר שנוסח במשותף על ידי ארגוני עובדים וארגוני מעסיקים, בתיווך המערכת הפוליטית. למעשה, הוא יוצר בקיעים במצב התעסוקתי המוסכם שנוצר לאחר עשורים של משא ומתן קיבוצי בין העובדים למעסיקים, ויש מי שחוששים שהוא פורם את ההגנה שהוענקה לעובדים ברחבי המדינה. לכן, יש גם מי שמתנגדים לשיטה המוצעת, בנימוק שעבודה מהבית נוטה "להימרח" על פני שעות רבות יותר, והיא עשויה להוביל - במקום שעות עבודה מוגדרות ותחומות - לעבודה מסביב לשעון.

בשנים האחרונות הפכה פינלנד לסוג של מעבדה בתחום העבודה, בין השאר כשביצעה ניסוי שכלל הכנסה גלובלית למובטלים (למעשה: דמי אבטלה ללא צורך להתייצב בלשכה). היא גם מעניקה לפי חוק כ-30 ימי חופשה בתשלום בשנה. כעת, היא צפויה לסמן את הכיוון לעתיד גם בתחום הגמישות בעבודה, ובחינת השאלה אם החוקים החדשים ייצרו שונות גבוהה בשעות העבודה ובמקום העבודה של עובדים במדינה, וכיצד הדבר ישפיע על הרווחה האישית של התושבים, על הפריון במדינה ועל התחרותיות העסקית בה.

עוד כתבות

עופר הקניון הגדול פתח תקווה / צילום: סיון פרג'

לקראת הקרב מול ביג: מליסרון מבקשת לפתוח בשבת את הקניון הגדול בפתח תקווה

חברת מליסרון עתרה היום לבית המשפט לעניינים מינהליים נגד עיריית פתח תקווה, בדרישה שזו תכריע בבקשתה לאפשר פתיחת חנויות בשבת בעופר הקניון הגדול ● המהלך מגיע לקראת כניסתה של המתחרה ביג לפתח תקווה, עם הקמתו של אחד ממתחמי המסחר הגדולים בישראל

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

ההכנסות ירדו והרווח נשחק, אבל בנק הפועלים מחלק דיבידנד של מעל מיליארד שקל

לפי בנק הפועלים, הירידה נובעת בעיקר מהכנסה חד-פעמית של כ-380 מיליון שקל נטו מהחזר ביטוח, שנרשמה ברבעון המקביל ● הדירקטוריון החליט לחלק 50% מרווחי הרבעון, כ-1.2 מיליארד שקל

וורן באפט / צילום: ap

באפט תרם 5.5 מיליארד דולר: "טוב לב צובר ריבית דריבית"

באפט חילק מניות בשווי 5.5 מיליארד דולר של ברקשייר האת'וויי לקרן על שם אשתו המנוחה סוזן ולקרנות של שלושת ילדיו ● במכתב חג ההודיה הקצר נזכר בחברו צ'רלי מאנגר וקרא לקוראים להודות למי שעזר להם בדרך

ספי מנדלוביץ / צילום: רמי זרנגר

יוצא מתקופת הצינון: ד"ר ספי מנדלוביץ' יהיה המנכ"ל הזמני של משרד הבריאות

שר הבריאות חיים כץ מהליכוד הודיע כי ד"ר ספי מנדלוביץ', ששימש כמשנה למנכ"ל משרד הבריאות עד יוני האחרון, יחזור למשרד וינהל אותו באופן זמני

המשקיעים מפזרים את הכסף

אפקט אנבידיה: ישראל צמחה בקצב של 8% ברבעון השלישי

לפי נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי של 2026, התוצר זינק ב-1.9% לעומת הרבעון הקודם ● בניכוי פעילות הייצור בחו"ל של חברות הפועלות מישראל, ובראשן אנבידיה, קצב הצמיחה השנתי עומד על 4% ● היצוא קפץ ב-51.5% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה הממשלתית ירדה ב-1.9% על רקע התמתנות הוצאות המלחמה

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה היוצא / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

"מפעל המיליונרים" בסכנה? כאב הראש הכפול של עובדי אנבידיה

ההלם מעזיבת ג'נסן הואנג התחלף במהרה בדאגה לכיס הפרטי ● בעקבות הנפילה בבורסה, עובדים שגויסו בשנה האחרונה מגלים שהמניות שהובטחו להם שוות היום הרבה פחות - ובלי רווח, גם הטבת המס המפורסמת נעלמת ● "כל עובד שנכנס השנה מפסיד", נכתב ברשתות

מטוס ארקיע. בעיגול: רונן אלעד / צילום: ארקיע, יח''צ

בארקיע הכריעו: רונן אלעד ירכוש את השליטה בחברה

הדירקטוריון אישר את הצעת והחתימה צפויה לקרות עוד הערב ● זאת לאחר שעובדי חברת התעופה ארקיע, שהתנגדו לרכישת החברה ע"י קבוצת דהרי־אדיב־לרנר, הודיעו כי הם תומכים בעסקה ● אלעד, המחזיק בחברות תעשייה, תשתיות וסחר, מוגדר כמי שלא מסתפק בניהול מרחוק וכבעל ניסיון בהבראת והשבחת חברות

הדמיית גרין, שכונת אבוקדו / צילום: יח''צ

מבצע לרוכשי דירות בקריית אתא: מיליון שקל יוגרלו בין 30 הרוכשים הראשונים

החברות בן דוד נכסים ושמן טל בן שושן ייזום ואחזקות מגרילות מיליון שקל בין 30 הרוכשים הראשונים בפרויקט GREEN שהן מקימות בשכונת האבוקדו בקריית אתא ● בחברות מציינים כי סכום הפרס שווה לכמחצית ממחיר הדירה ● כמה מס ישלמו הזוכים?

בתי המשפט מעלים את המחיר לתובעים בייצוגיות / איור: גיל ג'יבלי

עשרות אלפי שקלים: בתי המשפט מעלים את המחיר לתובעים בייצוגיות

המחוזי בת"א דחה בקשה לייצוגית בגין מייל פרסומי בודד וחייב את התובע ב־50 אלף שקל ● הפסיקה מצטרפת לשורת החלטות המעלות במתינות את ההוצאות לאחר קביעת העליון

גולף / צילום: איל יצהר

גולף תסגור חמש חנויות בקניון עזריאלי הנגב בבאר שבע. זו הסיבה

בדוח הרבעון השלישי של גולף מציינת החברה כי החליטה לצמצם את פעילותה אצל "אחת מקבוצות הנדל"ן הגדולות במשק", אולם היא נמנעת מלנקוב בשם הקבוצה או זהות הקניון ● עפ"י המידע שהגיע לידי גלובס, מדובר בקניון הנגב בבאר שבע, והסיבה לסגירת הסניפים נובעת מסכסוך שהתנהל לאחרונה מאחורי הקלעים

שיבן רמג'י, המנכ''ל החדש של סלברייט / צילום: סלברייט

חברת המודיעין הדיגיטלי סלברייט מפטרת עשרות עובדים

חברת סלברייט מתכננת לפטר כמה עשרות עובדים בישראל ובעולם, בסבב שני בתוך פחות משנה, למרות שיפור בתוצאותיה הכספיות ● ברבעון השלישי החברה רשמה צמיחה של 18.2% בהכנסות והעלתה את התחזית השנתית ● המהלך מתרחש במקביל לארגון מחדש ולהעברת מקום ההתאגדות של החברה מישראל לארה"ב

ועדת הכספים, היום / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

האוצר חושף: בור של 31 מיליארד דולר בהתחייבויות רכש ביטחוני מול ארה"ב

נציגי אגף התקציבים הודו בוועדת הכספים כי החלטת טראמפ על הפסקת הסיוע תפסה אותם בהפתעה גמורה ● כעת הם מזהירים: ביטול הסיוע שקול להעלאת מע"מ ב-1.5%

מטה אנבידיה ביוקנעם / צילום: Shutterstock

עד 15 מיליארד שקל: אומדן חדש מגלה כמה אנבידיה קריטית להכנסות ממסים

כלכלנים מעריכים שגביית המסים מפעילות אנבידיה בישראל השנה תהיה גדולה פי שלושה בהשוואה לאשתקד ● הסכום, שעולה על התחזיות, עשוי לממן את תוספות הביטחון

בניין כאל / צילום: טלי בוגדנובסקי

יוסי סגול, מבעלי השליטה לשעבר בכתר, מצטרף למרוץ לרכישת כאל

יוסי סגול, בן הדור השני ולשעבר מבעלי השליטה בחברת כתר, הביע התעניינות ברכישת חברת האשראי כאל, במרוץ שהולך ונהיה צפוף ● כל רוכש פוטנציאלי של כאל יידרש להוביל אסטרטגיה חדשה לחברה, בעידן שבו שלושה בנקים דיגיטליים עתידים להתחיל לפעול בישראל, והתחרות בענף האשראי הולכת ומתגברת

הדמיית חוות השרתים המתוכננת של אנלייט ושמן נדל''ן במפרץ חיפה / הדמיה: סטודיו פיק שליט

אנלייט ושמן נדל"ן יקימו חוות שרתים במאות מיליונים במפרץ חיפה

אנלייט אנרגיה ושמן נדל"ן יקימו חוות שרתים במפרץ חיפה בעלות פיתוח של כ־100 מיליון שקל ● הפרויקט יתבסס על תשתית החשמל הקיימת ויתחרה על מכסת החיבורים המוגבלת שקבעה רשות החשמל

עוזי לוי מנכ''ל קבוצת מבנה / צילום: איל תגר

פרויקט הדגל של מבנה בת"א לא מצליח למכור דירות, וחמישית מהמשרדים שלה ריקים

מבנה נדל"ן סיימה את הרבעון השלישי עם מלאי של יותר ממאה דירות לא מכורות בפרויקט הסוללים בתל אביב ● הרווח הנקי לבעלי המניות ירד ב-60% בעיקר בעקבות הפסד חשבונאי מסיום הפעילות בקנדה, אך ההכנסות והרווח הגולמי עלו ● התפוסה במשרדים בבעלותה של מבנה עומד על 81.2% בלבד

הפגנת עובדי ארקיע

מסתמן: זה המועמד של עובדי ארקיע לרכישת החברה, ויש לו תנאי דרמטי

עד היום ב-17:00 נדרשים עובדי ארקיע להציג משקיע חלופי שיוכל להיכנס בנעלי קבוצת הרוכשים שחתמה על עסקה עם האחים נקש • אחד השמות שעל הפרק הוא היזם החרדי־אמריקאי עזרא אונגר, שמציב תנאי: הפסקת הטיסות בשבת • במקביל, בוועד נערכים גם לאפשרות שלא יימצא משקיע חלופי בזמן

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, AP ,Sutterstock

ישראל נכנסה לראשונה ל־25 הכלכלות הגדולות בעולם. אבל יש כוכבית

לפי תחזית קרן המטבע הבינלאומית (IMF), ישראל תעקוף את שבדיה ואירלנד הודות לעדכון כלפי מעלה של תחזית הצמיחה ל-4.5% ולהתחזקות השקל ● עם זאת, במדד שוויון כוח הקנייה המביא בחשבון את רמות המחירים, ישראל מדורגת במקום ה-50 בלבד

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

דוחות ישראכרט חושפים פיטורים נרחבים: עד 370 משרות

עפ"י הודעת ישראכרט, היא תצמצם כ-18% מכוח-האדם ● במקביל מדווח חברת האשראי, שעברה לפני כשנה לידי יצחק תשובה, על עלייה בהכנסות לצד ירידה ברווח ● אישרה הנפקת זכויות של כ-27 מיליון מניות, וקבוצת דלק הודיעה על כוונתה להשתתף בהנפקה

אוון רנוב, מנכ״ל מייסד, ליסיה בכר-מנוח, מנהלת שותפה ואריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף, קבוצת אריאלי / צילום: עומר הכהן

סוף למאבק? הצעת רכישה לאלרון בפרמיה של 100% על השוק

הרוכשת הפוטנציאלית היא חברת בלוגייט קפיטל בשליטת צבי מלניק, משפחה יהודית מניו יורק שמכירה את בעלי אריאלי קפיטל ● ההצעה תהיה תקפה עד 19 בנובמבר ● על הפן הניהולי שלה אחראי מיכה אבני מפנינסולה, אשר טען בערוץ 14 כי רופאים ערבים מרעילים מטופלים יהודים