גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  ניהול וקריירה

פינלנד מציגה: כך תעבדו חצי מהזמן מהבית ועוד באישור המדינה

אחרי ניסוי בהכנסה אוניברסלית והענקת מספר רב של ימי חופשה, פינלנד שוב מגדירה מחדש גמישות בעבודה: בינואר ייכנס לתוקף תיקון לחוק שיאפשר לעובדים הפינים לבחור מהיכן לעבוד עד מחצית משעות העבודה החודשיות ● האם המודל יעבוד גם במדינות אחרות, ומדוע לא כולם מתלהבים ממנו

הלסינקי./ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
הלסינקי./ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

כבר כיום נחשבת פינלנד למדינה ששעות העבודה בה הן הגמישות ביותר - הכי רחוק ממודל התשע-עד-חמש שהגדיר דורות שלמים של עובדים ברחבי העולם. עוד ב-1996 אימצה המדינה הנורדית חוק מהפכני לשעתו, שאפשר לרוב העובדים בה לחרוג עד שלוש שעות בכל יום משעות העבודה המקובלות, אם הדבר מוסכם על המעסיק. צעד שלאחר מכן אומץ ככלי להגברת התפוקה והמוטיבציה בחברות סטארט-אפ רבות, או מה ששווק עד לאחרונה במודעות גיוס בתור "זמני עבודה גמישים" - היו אפשריים כבר לפני עשרים שנה בחברות פיניות מן השורה.

כעת, מתכוונת המדינה להגביר עוד יותר את הגמישות המוצעת לעובדים.

עקרון הגמישות מחלחל למדינות נוספות

בעוד כחודשיים, מתחילת שנת 2020, ייכנס לתוקף במדינה עדכון של אותו חוק, הלוקח את הגמישות בשעות העבודה צעד אחד קדימה וכולל בתוכו גם אפשרות לגמישות במקום העבודה. כך, למשל, קובע החוק החדש שתהיה לעובד האפשרות לעבוד מהבית, מבית קפה או ממתחם חללי עבודה משותפים (או כל מקום אחר) עד מחצית מזמן העבודה החודשי. הוא גם יוכל לצבור שעות נוספות ביום מסוים כדי להפוך אותם לימי חופשה בעתיד או לימי עבודה חלקיים בעתיד, או להתחיל את העבודה מוקדם מאוד בבוקר כדי לסיים בצהריים ולאסוף את הילדים מהגן. במילים אחרות, הפינים מהמרים על כך שעתיד העבודה הוא במתן גמישות מקסימלית לעובדים.

רק 4% עובדים יותר מדי

שבוע העבודה בפינלנד עומד על קרוב ל-40 שעות בממוצע. החוק החדש, לפי הדיווחים בתקשורת המקומית, מאפשר לרוב העובדים (למעט בעבודות מסוימות המוגדרות כדורשות שעות קבועות) להיות חופשיים לבחור את מקום העבודה של מחצית מהשעות. נדגיש שהחוק רק מאפשר גמישות, אך זו צריכה להיקבע בהסכמה בין העובד למעסיק, במסגרת חוזה שישי או קולקטיבי. החוק מאפשר גם חריגה של ארבע שעות (לעומת שלוש בעבר) ממועדי העבודה הקבועים. כמו כן, הוא יאפשר לעובדים לצבור 60 שעות עבודה על חשבון ימי עבודה רגילים, ואז להמיר אותם בימי חופשה (לעומת 40 שעות בחוק הקיים). בנוסף, החוק גם מרחיב את החלתו על מגזרי עבודה חדשים, ביניהם מי שעוסק בייעוץ. 

מהחוק מוחרגים עובדים ש"יש להם שליטה מלאה על לוח הזמנים שלהם", כמו מנהלים בכירים שעובדים במשרות שבהן שעות העבודה אינן מפוקחות. 

ההתפתחות הזאת היא חלק מהקריסה של מודלי עבודה ישנים, שכללו לרוב עבודה במשרד משותף מתשע עד חמש. בפינלנד, שיעור החברות המציעות לעובדים להגיע מאוחר או מוקדם, להתאים את העבודה לזמן שלהם, עומד על כ-92%, לפי סקר שבוצע עוד ב-2011. ביפן, לעומת זאת, הוא עומד על 18% בלבד. ביניהן ניצבת ארה"ב, עם כ-50% מהעסקים המציעים גמישות כלשהי. הממשלה הבריטית, לדוגמה, השתכנעה בעשור האחרון ששעות עבודה גמישות הן מרכיב התורם לכלכלה ולרווחה, וקידמה חקיקה המאפשרת זאת. חברות ענק כמו וירג'ין או PWC אימצו בשמחה את האפשרויות החדשות. בבריטניה, שיעור העסקים המציעים שעות עבודה גמישות עומד על 72%, לפי BBC.

היתרונות לעובדים ברורים. אם העבודה והמעסיק מאפשרים, הם מסוגלים להתאים את העבודה לחיים האישיים שלהם, ולשמור על איזון בין העבודה למשפחה שתורם לאיכות חיים רבה יותר. כבר כיום ממוקמת פינלנד באחד המקומות הראשונים ב-OECD מבחינת אחד המדדים העיקריים לאיזון זה (Work-Life Balance), כשרק 4% מהאוכלוסייה מוגדרים כמי שעובדים "שעות ארוכות מאוד מדי שבוע" (יותר מ-50 שעות), לעומת ממוצע של 12% בארגון (ו-15% בישראל). שיעור האבטלה בה נמוך.

אולם מחקרים אחרונים מראים שישנם יתרונות גם למעסיקים מסוג כזה: העובדה שהעובד מרגיש חופשי מובילה לכך שאינו צפוי לעזוב את עבודתו בגלל שחיקה או הרגשת מיאוס, והתפוקה שלו אף עשויה לגדול. מחקר שנעשה לגבי מגזר הטכנולוגיה הבריטי מצא כי שעות עבודה גמישות מעלות את המוטיבציה של העובדים להיות יעילים יותר ב-89%. ובנוגע להשפעה של עבודה מהבית: מחקר שנעשה באוניברסיטת סטנפורד על עובדים ב"קול-סנטר" סיני מצא כי שעות עבודה גמישות ואפשרות לעבוד מהבית הגבירו את התפוקה שלהם ב-13%, לעומת מי שהיו במרכז עצמו, והיו כרוכים בפחות ימי מחלה.

מעבדה של תחום העבודה

הסיבה לעדכון החוק הנוכחי היא ניסיון של פינלנד להמשיך לטייב את תנאי העבודה בה, בין השאר מתוך רצון להיות חממה טכנולוגית עולמית ולהתחרות בשוקי עבודה דינמיים בארה"ב ובאירופה. אף שבמדינה חיים רק 5.5 מיליון בני אדם, היא מככבת במגזר הטכנולוגי. בעבר הייתה זו נוקיה שהחזיקה את הענף הזה על כתפיה. מאז היא נחלשה משמעותית, אך חברות אחרות הפעילות בנוף ההייטק האירופי צצות מהלסינקי. האחרונה שבהן, שפועלת גם בישראל בחודשים האחרונים, היא חברת משלוחי המזון וולט.

שיקולים תרבותיים מאפשרים את הרפורמה הזו בפינלנד, אך לא במקומות אחרים. כמו המודל הסקנדינבי כולו, הפועל בהצלחה בדנמרק, בשבדיה, בפינלנד ובנורבגיה, הבסיס להצלחה הוא אמון גבוה של התושבים זה בזה, וחוסר סובלנות כלפי מי שמנצל את המערכת ועובר על החוקים. כלכלנים הראו בעבר כי יישום המודל הסקנדינבי, הכרוך בחלוקה מחדש של המשאבים בעזרת מסים גבוהים, יביא ל"קריסת-מערכות" במדינות כמו יוון, שבהן אין לכידות חברתית גבוהה, אין אמון רב אחד בשני ואפילו יש הבנה ונכונות להעלמות מסים ול"עבודה על המערכת".

החוק הפיני אושרר במתכונתו הנוכחית בחודש שעבר, לאחר שנוסח במשותף על ידי ארגוני עובדים וארגוני מעסיקים, בתיווך המערכת הפוליטית. למעשה, הוא יוצר בקיעים במצב התעסוקתי המוסכם שנוצר לאחר עשורים של משא ומתן קיבוצי בין העובדים למעסיקים, ויש מי שחוששים שהוא פורם את ההגנה שהוענקה לעובדים ברחבי המדינה. לכן, יש גם מי שמתנגדים לשיטה המוצעת, בנימוק שעבודה מהבית נוטה "להימרח" על פני שעות רבות יותר, והיא עשויה להוביל - במקום שעות עבודה מוגדרות ותחומות - לעבודה מסביב לשעון.

בשנים האחרונות הפכה פינלנד לסוג של מעבדה בתחום העבודה, בין השאר כשביצעה ניסוי שכלל הכנסה גלובלית למובטלים (למעשה: דמי אבטלה ללא צורך להתייצב בלשכה). היא גם מעניקה לפי חוק כ-30 ימי חופשה בתשלום בשנה. כעת, היא צפויה לסמן את הכיוון לעתיד גם בתחום הגמישות בעבודה, ובחינת השאלה אם החוקים החדשים ייצרו שונות גבוהה בשעות העבודה ובמקום העבודה של עובדים במדינה, וכיצד הדבר ישפיע על הרווחה האישית של התושבים, על הפריון במדינה ועל התחרותיות העסקית בה.

עוד כתבות

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

ליאור פרנקל בשיחה עם דורון ממן / צילום: פרטי

"פחדתי שלא אתעורר מניתוח המוח, אז כתבתי לילדיי קורס לחיים"

עם מי מדברים? דורון ממן, חוקר מצבי לחץ ודוקטורנט באוניברסיטה העברית בירושלים ● על מה מדברים? איך למנף כאב למוטיבציה בעבודה, כיצד רותמים עובד עם ערכים שונים למטרת החברה, ומה למד כשהפך את עצמו ל"עכבר מעבדה" ● פופקורן

פודטראק מרווה פיצריה מקומית / צילום: בר גוטהרץ

עם פיצה מושלמת ונוף גלילי: היישוב בו גילינו פיסה מנאפולי

בטיול בתוך השלווה הגלילית של יודפת פגשנו עדרי כבשים ובתי אבן, גילפנו יצירה מעץ תות והתענגנו על פיצה שלא הייתה מביישת את נאפולי ● חגית אברון תופרת יום

אסף מהללאל / צילום: תמונה פרטית

בית ב־53 אלף אירו וזינוק חד במחירים: האם שווה להשקיע באלבניה?

מחשמלאי בתל אביב למדריך טיולים בבלקן: אסף מהללאל, שקנה בית עם חצר ענקית באלבניה, מספר על ההזדמנות הכלכלית ועל החסמים בהשקעה במדינה

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

שבע המופלאות / צילום: צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מיהן שתי המניות מ-7 המופלאות שמצליחות להכות את S&P 500?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

עסקי הנדל''ן של עומר אדם / צילומים: שי פרנקו, אביב חופי, Shutterstock, קבוצת ענן

האימפריה של עומר אדם כבר שווה מיליארדים: הנדל"ן, הקמעונאות ומה הוא מתכנן לרשת זאפה

עסקי הנדל"ן של הזמר ומשפחתו, הכוללים מרכזים מסחריים, בנייני מגורים ובתי מלון ברחבי הארץ, הגיעו לשווי של יותר מחצי מיליארד דולר ● גלובס חושף את מתיחת הפנים המתוכננת של המשפחה במועדוני ההופעות של רשת זאפה, כולל מעבר לכשרות שיוביל לסגירה בשבת ● אדם לא עוצר גם בתחום הטכנולוגי לאחר שחוות השרתים ענן, שהוא חלק מבעליה, נסקה לשווי של 1.2 מיליארד דולר

מבלים ב''רובין''. מיקום מרכזי / צילום: ויקה פלסקוב

עם צ'יפס כמו בממלכה ואוכל מבוצע לעילא: תל אביב זכתה לפאב אנגלי כהלכתו

בעיר מלאת ברי יין כמעט שכחו מההנאה שבנקניקיות, כנפיים וביסים מושחתים ● "רובין" החדש נותן מענה עם אוכל נהנתני ולא מתנצל

מיצג אמנותי מציב את שי, פוטין וטראמפ לצד פסלי מנהיגי ועידת יאלטה ההיסטורית / צילום: Reuters, Alexey Pavlishak

מדוע מפגש מנהיגי העולם השבוע לא יהיה ועידת יאלטה החדשה

טראמפ, פוטין ושי אינם בעמדה שמאפשרת להם לכפות סדר עולמי חדש, לנוכח מגבלות ההשפעה של המעצמות הגדולות שנחשפות כעת

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Ariel Schalit

צה"ל: הותקף אתר ששימש את חיזבאללה לייצור טילים ולאחסון אמל"ח

הנשיא האמריקאי התייחס לאפשרות של חידוש המלחמה עם האיראנים: "נראה מה יקרה אחרי תחילת השנה החדשה" ● נתניהו לוחץ לחדש את המלחמה, מדינות המפרץ מזהירות מתגובה מטהרן, ובבית הלבן בוחנים את תרחישי התגובה האפשריים ● עמדת הרמטכ"ל זמיר בפגישה עם מפקד סנטקום: אם אין הסכם, נכון לתקוף באיראן - השאלה מתי ● עדכונים שוטפים

בית חולים ברזילי / צילום: Shutterstock

יש שוטרים בכל בית חולים, אבל האם הצוותים הרפואיים מוגנים יותר?

שבע שנים נדרשו כדי להציב שוטרים בבתי החולים הגדולים שידעו מספר גבוה של אירועי אלימות ● היעד הושג, אבל המרפאות בקהילה נותרו מחוץ לתוכנית ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית למניעת אלימות נגד סגל רפואי

מניית אנבידיה צנחה ב־14% אמש / צילום: ap, Seth Wenig

חמש הצרות החדשות שנחתו אתמול על אנבידיה

עד לפני שבועיים היא הייתה החברה הגדולה בעולם, עם שווי של 5.6 טריליון דולר ● עכשיו, אחרי צניחה של כשליש במניה, אנבידיה מתמודדת עם חקירה רגולטורית של דיווחיה החשבונאיים, חשד להברחת שבבים, מגבלות חדשות על יצוא והקמת חוות שרתים, שחיקת התגמול לעובדים ותחקירים על התנהלות מייסדה ● מחיר המניה חזר אחורה בקרוב לשנתיים - האם זו הזדמנות?

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

ד''ר עוז חלבי / צילום: נילי מרום

מבת ים לניו ג'רזי: לעורך הדין שהגיע לצמרת הפירמות האמריקאיות יש אזהרה

ד"ר עוז חלבי, שותף במשרד Cozen O'Connor המתמחה במיסוי בינלאומי, עומד על הצומת הלוהט שבין הכלכלה האמריקאית ליזמות הישראלית ● בראיון הוא מספר על הריצה להקים סטארט-אפים בדלאוור ועל הקושי לחברות: "חייבים להפוך את ההשקעה בחברה ישראלית לאטרקטיבית"

גדעון תדמור, יו''ר ומייסד נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

נאוויטס שוקלת למכור עד 20% ממאגר שננדואה אחרי זינוק ברווחים

ההפקה ממאגר הנפט שננדואה במפרץ מקסיקו הקפיצה את הכנסות השותפות ברבעון השלישי ב-82% ל-178 מיליון דולר, ואת הרווח הנקי ל-55 מיליון דולר, לעומת הפסד בתקופה המקבילה ● מאז תחילת ההפקה הניב המאגר הכנסות נטו של כ-920 מיליון דולר ● נאוויטס תבחן מכירת חלק מהחזקותיה בפרויקט הדגל, אם המפעילה תתקדם במכירת זכויותיה

קמפיין מזרחי טפחות

מימון לחוגים, כרטיסי טיסה חינם ונוסטלגיה: אלה הפרסומות שכיכבו השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת גם השבוע לבנק מזרחי טפחות, והאהובה ביותר שייכת זה השבוע השלישי לביטוח 9 - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת לפליי קארד, וגם ממתקי עלית מככבים

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

3.32 שקלים לדולר: השער ממשיך לעלות ואלה הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של יותר משנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 9% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ענקית השבבים צונחת בחדות ומושכת מטה את וול סטריט. הסיבה: חשד להפרת סנקציות מול סין

מניית AMD צונחת ומושכת את מדד נאסד"ק מעלייה של 2.1% בפתיחה אל סביב האפס ● הסיבה: תחקיר של Hunterbrook העלה חשש לשימוש בטכנולוגיה שלה בידי חברה סינית הכפופה להגבלות יצוא אמריקאיות ● ברקע, הקרן שמאחורי Hunterbrook מחזיקה בפוזיציית שורט על מניית AMD, ועורכי התחקיר מדגישים כי אין בידיהם הוכחה להפרת הסנקציות

צילום: Shutterstock

התחיל טוב נגמר בנפילות. מה השתבש אמש בוול סטריט?

אנתרופיק סיימה את יום המסחר הראשון בזינוק של 17%, אבל וול סטריט שהתחילה אופטימי ננעלה בירידות חדות ● שלושה הסברים למהפך