גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגבלת כוחה האדיר של מערכת המשפט תחזיר את אמון הציבור

בתחילת שנות ה-80 האקטיביזם השיפוטי, שבעבר פעל להבטיח זכויות אדם, שינה את אופיו והתמקד בהענקת סמכויות ועוצמה לבית המשפט העליון וליועץ המשפטי, שהפכו שותפים מרכזיים בניהול המדינה ● אמון הציבור במוסדות שלטון החוק, פרויקט מיוחד

פרופ' דניאל פרידמן / צילום: כדיה לוי, גלובס
פרופ' דניאל פרידמן / צילום: כדיה לוי, גלובס

במהלך 35 השנים הראשונות שלאחר קום המדינה (העידן הקלאסי של המשפט בישראל) זכה בית המשפט העליון למעמד-על, פרי מדיניות שקולה ומאוזנת. הוא קידם את חופש הביטוי (פסק דין קול העם), את חופש העיסוק (פסק דיין שייב) ואת ערך השוויון. בית המשפט גם ריכך את התוצאות הקשות הנובעות מהמונופול שהוענק לדת בנושאי נישואים וגירושים, והורה לרשום כנשואים בני זוג מעורב, יהודי ונוצרייה, שנישאו בחו"ל; וכן הביא לשידורי טלוויזיה בשבת.

האקטיביזם השיפוטי הזה נעשה תוך צניעות וללא יוהרה. בית המשפט העליון, בעידן הקלאסי, לא הטיל ספק בכוחה של הכנסת לבטל באמצעות חקיקה את ההלכות שקבע, ולא היה עולה על דעת שופטיו לפנות לתקשורת ולנהל מאבק פוליטי נגד חקיקה המשנה הלכה שנקבעה בפסיקה.

צניעותו של בית המשפט השתקפה גם בהכרה בגבולות סמכותו. כך למשל, בתשובה לעתירה נגד האמנתו של שגריר גרמניה בישראל, הבהיר השופט זוסמן כי הנושא איננו שפיט, וכי בנושא כזה אין למשפטן שום יתרון על הממשלה או הכנסת.

בית המשפט הכיר גם בסכנות שבפניהן ניצבת המדינה הציונית, הציב גבולות לחופש הביטוי ואישר את פסילת הסרט "המאבק על הקרקע - או פלסטין בישראל", בנימוק שיש בו "הסתה של המיעוטים נגד המדינה ואזרחיה..." (פסק דין עין גל). הוא גם שלל גם את זכותם של גורמים שייצגו את העמדה הלאומית הפלסטינית להתמודד בבחירות לכנסת (פסק דין ירדור).

עמדות אלה זיכו את בית המשפט באמון של הרוב המכריע בציבור.

כל זה השתנה עם פרוץ המהפכה המשפטית בתחילת שנות ה-80. בית המשפט המשיך אומנם במסורת הקודמת בכל הנוגע לדיני משפחה ולהבטחת השוויון לנשים (פסקי הדין שקדיאל ואליס מילר), אולם מעבר לכך הכול התהפך. האקטיביזם השיפוטי, שבעבר פעל להבטיח זכויות אדם, שינה את אופיו והתמקד בהענקת סמכויות ועוצמה לבית המשפט העליון וליועץ המשפטי, שהפכו שותפים מרכזיים בניהול המדינה. ההמצאה המדהימה של העליון שלפיה היועץ המשפטי מוסמך לשלול אפילו מראש הממשלה את ייצוגו בבית המשפט, לא תרמה לזכויות אדם. היא פגעה בהן, אבל השליטה את מערכת המשפט על כל שאר מערכות השלטון.

בצד כל אלה התרחשה רדיקליזציה של זכויות אדם, תוך התעלמות מהאינטרס הציבורי. בית המשפט העליון איפשר למפלגת "כך" הגזענית ולגורמים פלסטינים לאומניים להיבחר לכנסת, בניגוד להלכת ירדור שנפסקה בעבר, ובהמשך אישר את מועמדותם של עזמי בשארה ומפלגת בל"ד לכנסת. אושרה גם הקרנת הסרט "ג'נין ג'נין", על התעמולה השקרית שבו (בניגוד להלכת עין גל). לכך הצטרפה מעורבות בנושאים ביטחוניים, שכללה את ביטול "נוהל שכן" ואת פסק דין "קלפי המיקוח", ונוצרה תחושה שבית המשפט גלש לפסיקה פוסט-ציונית.

התפתחויות אלה גררו ביקורת חריפה על מערכת המשפט גם מהאגף הליברלי המתון, שכלל אישים דוגמת רות גביזון, שלמה אבינרי, בן דרור ימיני, אמנון דנקנר, רובי ריבלין, גדי טאוב ומיכאל איתן. הדברים הגיעו לכך שנשיא העליון בדימוס, משה לנדוי, תקף בפומבי את האקטיביזם של העליון בראשותו של אהרן ברק.

במקביל החל מתוך כותלי בית המשפט או בעידודו מסע תעמולה שנועד להכשיר את המהפכה המשפטית ואת שלטון המשפטנים, מהלך שהעניק למערכת המשפט גוון מפלגתי. תופעה חמורה יותר הייתה תפירת תיקים וחקירות כנגד אישים, שנראה היה כי הם עלולים לסכן את "הישגי" המהפכה המשפטית. די להזכיר את משפטיהם של עו"ד דרור חוטר-ישי, של יעקב נאמן ואת החקירה נגד ראובן (רובי) ריבלין. זאת, כאשר מערכת המשפט רחוקה מלתת דוגמה אישית ביחסה לנעשה בתוכה, ודי להזכיר את ההימנעות מהתמודדות אמיתית עם החשדות הכבדים ביחס למה שאירע בפרקליטות תל-אביב בתקופתה של רות דוד.

כל אלה גרמו לירידה דרסטית באמון הציבור בבית המשפט העליון ובמערכת המשפט.

לאחר פרישתם של אהרן ברק ודורית ביניש מנשיאות העליון, חל בו שינוי לטובה בכך שחדל להתערב בעניינים ביטחוניים וחזר בו מעמדות פוסט-ציוניות. דוגמאות בולטות הן ביטול פסק הדין שאישר למחבל שחזר ללבנון לתבוע פיצויים בישראל (דעת מיעוט של מלצר שהפכה לדעת רוב בדיון הנוסף) וביטול פסק הדין שחייב את המדינה להחזיר גופות מחבלים בשעה שטרוריסטים סירבו לשחרר גופות חיילים (דעת מיעוט של השופט ניל הנדל, שהפכה לדעת רוב בדיון הנוסף בהנהגת הנשיאה חיות). אולם גם לכך יש יוצאים מהכלל דוגמת פסק הדין שהעניק לתומכת חרם כרטיס כניסה לישראל.

במקביל המשיך בית המשפט להרחיב את סמכויותיו ללא גבול. כך, למשל, בוטל ללא צידוק חוק יסוד שקבע באופן זמני תקציב דו-שנתי, וכעת עומד העליון לדון, ללא סמכות, בתוקפו של חוק יסוד: הלאום. נמשכת גם התופעה של סימביוזיה בין בתי המשפט לבין התביעה הפלילית והייעוץ המשפטי, הפועלים ללא פיקוח ובקרה ממשיים.

בעיה חמורה נוספת נעוצה בכך שהאנרגיה המושקעת בטיפול בנושאים שאינם שפיטים ובמאבקים סביב הרחבת סמכויות מערכת המשפט פוגעת ביכולתה של המערכת לטפל בנושאים הנמצאים בתחומה ולהעניק שירות סביר לאזרחים הנזקקים לה. אין זה מפתיע שבדוח הבנק העולמי בעניין עשיית עסקים זכה הנושא של אכיפת חוזים בישראל לציון נמוך במיוחד, ובדוח חטיבת המחקר של בנק ישראל צוין כי משך הזמן לאכיפת חוזים בישראל הוא "הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות".

תפקוד השלטון במדינה ואיכות החיים בה מותנים בכך שהכוח האדיר הנתון בידי מערכת המשפט לא יחרוג מגבולותיו, ישמש להגנת זכויות האדם ולא לפגיעה בהן. המצב הנוכחי רחוק מלהשביע רצון, ואין תמה שאמון הציבור במערכת זו התערער.

צריך לקוות שנזכה לכך שהעליון יחזור לעקרונות יסוד, יימנע מעיסוק בנושאים בלתי שפיטים הנמצאים בתחומן של רשויות אחרות ויאמץ מדיניות שתצמצם את אי-הוודאות המשפטית, שבה הדבר היחיד הצפוי הוא החלטות בלתי צפויות של בית המשפט.

לא פחות חשובה היא רפורמה בתפקיד היועץ המשפטי, שהכוח המרוכז בידיו, והיעדר כל פיקוח ממשי על הפעלתו, אינם מתיישבים עם שלטון דמוקרטי. שיקום המערכת ישקם גם את אמון הציבור בה. 

הכותב כיהן כשר המשפטים בין השנים 2007 ל-2009

עוד כתבות

קובי זריהן בשיחה עם עו''ד רונית סיטון זלקינד / צילום: שיר הלוי

הממונה על הגנת הצרכן: "יש לי רק 8 מפקחים על 650 אלף עסקים"

קובי זריהן הסביר באירוע של משרד עוה"ד פירון מדוע הרשות לא פרסמה הקלות לקמעונאיות המזון במהלך המערכה נגד איראן ● יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, וד"ר שלומית וגמן-רטנר, ראש רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, מצטרפים למרכז הפינטק הישראלי ● אירועים ומינויים

כריסטין לגארד, נשיאת ה־ECB / צילום: Associated Press, Michael Probst

התחזיות התבדו: האירו זינק מול הדולר, אך לאירופה יש כמה סיבות לדאוג

לפני חצי שנה ההערכות ניבאו דעיכה - אבל מאז האירו זינק ב־14% מול הדולר ושבר שיא של 4 שנים ● לצד שביעות הרצון בבנק המרכזי האירופי, גוברים הקולות המזהירים מפני פגיעה ביצוא וביציבות הכלכלית ● האם האירו בדרך להפוך למטבע רזרבה או שמדובר בשיא חולף?

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק שהוביל היו"ר שמחה רוטמן לביטול הפסיקה המאפשרת לבתי משפט לפרש חוזים בהתאם לכוונת הצדדים ● במקומה, הצדדים לחוזה הם שיקבעו כיצד לפרשו, זולת מספר החרגות ● בענף חלוקים לגבי ההשלכות ונערכים לשינוי דרמטי

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

פסטות בטאבון וקינוחים מוגזמים: מסעדת השף החלומית במושב שלא הכרתם

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: יוסי זמיר

כשמנכ"ל משרד השיכון והבינוי מציע לרכוש דירות שנפגעו מהטילים האיראניים - למה הוא מתכוון

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בישר בכנס חיפה של מרכז הנדל"ן, כי נשקלת האפשרות שהמדינה תרכוש דירות שנהרסו במלחמה ● לגלובס נודע כי מטרת המהלך היא לספק מענה נקודתי לדיירים שדירתם נהרסה, ולא ירצו להצטרף להליך התחדשות עירונית בבניין שלהם ● יש לציין כי מהלך כזה טרם נעשה על ידי המדינה עד היום

לידיעת המתווכים / איור: Shutterstock

לידיעת המתווכים: חובת הדיווח החדשה שבדרך

הצעת חוק חדשה שהפיץ משרד המשפטים תחייב מתווכי מקרקעין לזהות את הלקוחות, לדווח ולנהל רישומים בכל העברת כספים ● לחוק יהיו כמה השלכות משמעותיות, בהן הפחתת היכולת לבצע עסקאות פיקטיביות או להסוות את זהות הנהנים האמיתיים בעסקאות נדל"ן

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסת ת"א בהובלת מניות השבבים; השקל בשיא חדש

מדד ת"א 35 עולה ב-0.7% ● השקל לא עוצר: הדולר עומד על 3.36 שקלים ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

רוב החברות הזרות לא יחזרו לנתב"ג בקיץ. לאן בכל זאת תמצאו טיסה בפחות מ-200 דולר

על אף המספר המצומצם של חברות התעופה שפועלות כיום מנתב"ג, עדיין ניתן למצוא כרטיסי טיסה ברגע האחרון במחירים יחסית זולים, בעיקר ליעדים קרובים כמו קפריסין ויוון ● ייתכן שפתיחתו מחדש של טרמינל 1 באוגוסט יזרז את חזרתן של חברות הלואו קוסט, מה שיגדיל את היצע הטיסות

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

השקל חותך את התשואות של הישראלים בשווקים חו"ל. האם כדאי להתמגן מפניו?

התחזקות השקל מול הדולר פוגעת משמעותית בתשואה של משקיעים המחזיקים בנכסים ומניות מעבר לים ● ובכל זאת, אריאל כהן מבנק לאומי ממליץ לא לשכוח שלתנודתיות של המט"ח יש גם יתרונות

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

ספגטי ארבייטה / צילום: בנצי ארבל

הטברנה שמגישה אוכל איטלקי קלאסי, פשוט ושמח

ב"טברנה רומאנה" אף אחד לא בא להמציא את הגלגל, רק להציע אוכל טעים ומספק שלפעמים אף עולה על הציפיות ● המחירים הם חלק מהפאן

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

מנכ"ל פאגאיה רוצה לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מפת הטיסות מישראל השתנתה: היעדים שייכנסו במקום מדינות מערב אירופה

משברים דיפלומטיים וביטולים של חברות תעופה זרות צמצמו את מפת היעדים עבור הישראלים ● דרום אפריקה וטורקיה נסגרו, וכדי להגיע למערב אירופה בזמן הקרוב צריך לעבור דרך החברות הישראליות ● באילו קווים המצוקה הכי גדולה, ואילו יעדים דווקא התווספו?

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה

שמואל דונרשטיין / צילום: אייל טואג

אחרי תשע שנים, פועלים אקוויטי נפרד מהחזקותיו ברב בריח: מיהם המוסדיים שרכשו?

בית ההשקעות מור ולצידו סדרה של קרנות גידור רכשו מניות רב בריח בסכום של 55 מיליון שקלים ● המכירה התבצעה בדיסקאונט של כ-10% ממחיר השוק, אך עדיין גבוה ב-57% ביחס לשער מניית רב בריח מלפני כשנה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

חברות הלואו קוסט יחזרו? טרמינל 1 ייפתח באוגוסט

טרמינל 1 צפוי להיפתח מחדש בתחילת החודש הבא - מה שמעלה את הסיכוי שחברות הלואו קוסט יקדימו את חזרתן לארץ ● חזרתן של החברות עשויה לתרום משמעותית להגדלת היצע המושבים ולהורדת מחירי הטיסות, שהתייקרו מאוד מאז תחילת המלחמה

קת'י ווד / צילום: Reuters

קראו לה משמידת הערך הגדולה מכולם, עכשיו היא כובשת את צמרת התשואות

קת'י ווד היא אחת המשקיעות הצבעוניות בוול סטריט ● עם אמונה בלתי מתפשרת בקריפטו ובטסלה, ווד יודעת לעיתים להציג תשואות שאף אחד אחר לא יודע, אבל גם להתרסק ● מתחילת השנה, היא זוכה להצלחה מסחררת. אבל האם זה יימשך?

קרן מור בקמפיין קופת חולים לאומית / צילום: צילום מסך יוטיוב

זו קופה, לא חופה: כוכבה שולחת את קופ"ח לאומית למקום הראשון באהדה

המקום השני באהדה שייך למתחרה, קופת חולים מאוחדת, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת למותג המזגנים טורנדו, שגם אחראי להשקעה הגבוהה ביותר השבוע, לפי נתוני יפעת בקרת פרסום

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"