גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

הגבלת כוחה האדיר של מערכת המשפט תחזיר את אמון הציבור

בתחילת שנות ה-80 האקטיביזם השיפוטי, שבעבר פעל להבטיח זכויות אדם, שינה את אופיו והתמקד בהענקת סמכויות ועוצמה לבית המשפט העליון וליועץ המשפטי, שהפכו שותפים מרכזיים בניהול המדינה ● אמון הציבור במוסדות שלטון החוק, פרויקט מיוחד

פרופ' דניאל פרידמן / צילום: כדיה לוי, גלובס
פרופ' דניאל פרידמן / צילום: כדיה לוי, גלובס

במהלך 35 השנים הראשונות שלאחר קום המדינה (העידן הקלאסי של המשפט בישראל) זכה בית המשפט העליון למעמד-על, פרי מדיניות שקולה ומאוזנת. הוא קידם את חופש הביטוי (פסק דין קול העם), את חופש העיסוק (פסק דיין שייב) ואת ערך השוויון. בית המשפט גם ריכך את התוצאות הקשות הנובעות מהמונופול שהוענק לדת בנושאי נישואים וגירושים, והורה לרשום כנשואים בני זוג מעורב, יהודי ונוצרייה, שנישאו בחו"ל; וכן הביא לשידורי טלוויזיה בשבת.

האקטיביזם השיפוטי הזה נעשה תוך צניעות וללא יוהרה. בית המשפט העליון, בעידן הקלאסי, לא הטיל ספק בכוחה של הכנסת לבטל באמצעות חקיקה את ההלכות שקבע, ולא היה עולה על דעת שופטיו לפנות לתקשורת ולנהל מאבק פוליטי נגד חקיקה המשנה הלכה שנקבעה בפסיקה.

צניעותו של בית המשפט השתקפה גם בהכרה בגבולות סמכותו. כך למשל, בתשובה לעתירה נגד האמנתו של שגריר גרמניה בישראל, הבהיר השופט זוסמן כי הנושא איננו שפיט, וכי בנושא כזה אין למשפטן שום יתרון על הממשלה או הכנסת.

בית המשפט הכיר גם בסכנות שבפניהן ניצבת המדינה הציונית, הציב גבולות לחופש הביטוי ואישר את פסילת הסרט "המאבק על הקרקע - או פלסטין בישראל", בנימוק שיש בו "הסתה של המיעוטים נגד המדינה ואזרחיה..." (פסק דין עין גל). הוא גם שלל גם את זכותם של גורמים שייצגו את העמדה הלאומית הפלסטינית להתמודד בבחירות לכנסת (פסק דין ירדור).

עמדות אלה זיכו את בית המשפט באמון של הרוב המכריע בציבור.

כל זה השתנה עם פרוץ המהפכה המשפטית בתחילת שנות ה-80. בית המשפט המשיך אומנם במסורת הקודמת בכל הנוגע לדיני משפחה ולהבטחת השוויון לנשים (פסקי הדין שקדיאל ואליס מילר), אולם מעבר לכך הכול התהפך. האקטיביזם השיפוטי, שבעבר פעל להבטיח זכויות אדם, שינה את אופיו והתמקד בהענקת סמכויות ועוצמה לבית המשפט העליון וליועץ המשפטי, שהפכו שותפים מרכזיים בניהול המדינה. ההמצאה המדהימה של העליון שלפיה היועץ המשפטי מוסמך לשלול אפילו מראש הממשלה את ייצוגו בבית המשפט, לא תרמה לזכויות אדם. היא פגעה בהן, אבל השליטה את מערכת המשפט על כל שאר מערכות השלטון.

בצד כל אלה התרחשה רדיקליזציה של זכויות אדם, תוך התעלמות מהאינטרס הציבורי. בית המשפט העליון איפשר למפלגת "כך" הגזענית ולגורמים פלסטינים לאומניים להיבחר לכנסת, בניגוד להלכת ירדור שנפסקה בעבר, ובהמשך אישר את מועמדותם של עזמי בשארה ומפלגת בל"ד לכנסת. אושרה גם הקרנת הסרט "ג'נין ג'נין", על התעמולה השקרית שבו (בניגוד להלכת עין גל). לכך הצטרפה מעורבות בנושאים ביטחוניים, שכללה את ביטול "נוהל שכן" ואת פסק דין "קלפי המיקוח", ונוצרה תחושה שבית המשפט גלש לפסיקה פוסט-ציונית.

התפתחויות אלה גררו ביקורת חריפה על מערכת המשפט גם מהאגף הליברלי המתון, שכלל אישים דוגמת רות גביזון, שלמה אבינרי, בן דרור ימיני, אמנון דנקנר, רובי ריבלין, גדי טאוב ומיכאל איתן. הדברים הגיעו לכך שנשיא העליון בדימוס, משה לנדוי, תקף בפומבי את האקטיביזם של העליון בראשותו של אהרן ברק.

במקביל החל מתוך כותלי בית המשפט או בעידודו מסע תעמולה שנועד להכשיר את המהפכה המשפטית ואת שלטון המשפטנים, מהלך שהעניק למערכת המשפט גוון מפלגתי. תופעה חמורה יותר הייתה תפירת תיקים וחקירות כנגד אישים, שנראה היה כי הם עלולים לסכן את "הישגי" המהפכה המשפטית. די להזכיר את משפטיהם של עו"ד דרור חוטר-ישי, של יעקב נאמן ואת החקירה נגד ראובן (רובי) ריבלין. זאת, כאשר מערכת המשפט רחוקה מלתת דוגמה אישית ביחסה לנעשה בתוכה, ודי להזכיר את ההימנעות מהתמודדות אמיתית עם החשדות הכבדים ביחס למה שאירע בפרקליטות תל-אביב בתקופתה של רות דוד.

כל אלה גרמו לירידה דרסטית באמון הציבור בבית המשפט העליון ובמערכת המשפט.

לאחר פרישתם של אהרן ברק ודורית ביניש מנשיאות העליון, חל בו שינוי לטובה בכך שחדל להתערב בעניינים ביטחוניים וחזר בו מעמדות פוסט-ציוניות. דוגמאות בולטות הן ביטול פסק הדין שאישר למחבל שחזר ללבנון לתבוע פיצויים בישראל (דעת מיעוט של מלצר שהפכה לדעת רוב בדיון הנוסף) וביטול פסק הדין שחייב את המדינה להחזיר גופות מחבלים בשעה שטרוריסטים סירבו לשחרר גופות חיילים (דעת מיעוט של השופט ניל הנדל, שהפכה לדעת רוב בדיון הנוסף בהנהגת הנשיאה חיות). אולם גם לכך יש יוצאים מהכלל דוגמת פסק הדין שהעניק לתומכת חרם כרטיס כניסה לישראל.

במקביל המשיך בית המשפט להרחיב את סמכויותיו ללא גבול. כך, למשל, בוטל ללא צידוק חוק יסוד שקבע באופן זמני תקציב דו-שנתי, וכעת עומד העליון לדון, ללא סמכות, בתוקפו של חוק יסוד: הלאום. נמשכת גם התופעה של סימביוזיה בין בתי המשפט לבין התביעה הפלילית והייעוץ המשפטי, הפועלים ללא פיקוח ובקרה ממשיים.

בעיה חמורה נוספת נעוצה בכך שהאנרגיה המושקעת בטיפול בנושאים שאינם שפיטים ובמאבקים סביב הרחבת סמכויות מערכת המשפט פוגעת ביכולתה של המערכת לטפל בנושאים הנמצאים בתחומה ולהעניק שירות סביר לאזרחים הנזקקים לה. אין זה מפתיע שבדוח הבנק העולמי בעניין עשיית עסקים זכה הנושא של אכיפת חוזים בישראל לציון נמוך במיוחד, ובדוח חטיבת המחקר של בנק ישראל צוין כי משך הזמן לאכיפת חוזים בישראל הוא "הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות".

תפקוד השלטון במדינה ואיכות החיים בה מותנים בכך שהכוח האדיר הנתון בידי מערכת המשפט לא יחרוג מגבולותיו, ישמש להגנת זכויות האדם ולא לפגיעה בהן. המצב הנוכחי רחוק מלהשביע רצון, ואין תמה שאמון הציבור במערכת זו התערער.

צריך לקוות שנזכה לכך שהעליון יחזור לעקרונות יסוד, יימנע מעיסוק בנושאים בלתי שפיטים הנמצאים בתחומן של רשויות אחרות ויאמץ מדיניות שתצמצם את אי-הוודאות המשפטית, שבה הדבר היחיד הצפוי הוא החלטות בלתי צפויות של בית המשפט.

לא פחות חשובה היא רפורמה בתפקיד היועץ המשפטי, שהכוח המרוכז בידיו, והיעדר כל פיקוח ממשי על הפעלתו, אינם מתיישבים עם שלטון דמוקרטי. שיקום המערכת ישקם גם את אמון הציבור בה. 

הכותב כיהן כשר המשפטים בין השנים 2007 ל-2009

עוד כתבות

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

מנכ"ל קיסטון: "90% מבקשות החיבור לחשמל של הדאטה סנטרים לא יתממשו"

אחרי סגירה פיננסית בסך 5.6 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח שורק, נבות בר מסביר מה מחפשת ענקית התשתיות בעולם הקבלנות ● הוא מזהיר מהתנגדויות שיעכבו את גל התחנות החדשות, ומפרט מה צריך להנחות את הרגולטור במתן היתרים: "צריך לגבש קבוצות בעלות הרכב החזקות אחיד יותר. אנו פועלים בכיוון הזה"

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

רשות החברות מזהירה: רכבת ישראל בסיכון נזילות ממשי בטווח המיידי

דוח של רשות החברות הממשלתיות שהגיע לידי גלובס חושף כי בעוד שהוצאות השכר ברכבת זינקו ב־60%, ומצבת העובדים גדלה באלפים, השירות לנוסע בקושי התרחב ● כעת, על רקע השחיקה ברווחיות, הרשות מתריעה מפני סיכון נזילות מיידי ודורשת תוכנית התייעלות מקיפה ● רכבת ישראל: "צר לנו כי ישנם גורמים העושים שימוש במבצע 'שאגת הארי' והשפעותיו התקציביות על רכבת ישראל כדי לקעקע את ביצועיה הכספיים"

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

מי הישראלים שירוויחו מההנפקה הגדולה בהיסטוריה?

מגדל וכלל רשמו רווחים גדולים מהשקעותיהן בחברת אנתרופיק, שתתחיל להיסחר היום בוול סטריט ● גם גופים מוסדיים נוספים בישראל נהנו בעקיפין מהצלחת ההשקעה באמצעות קרנות הון סיכון

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

בזכות המותגים העצמאיים: הרווח הנקי של טרמינל X זינק; אנרג'יאן ישראל ברבעון שיא

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● מאריכה את ההסכם עם פוקס ונפרדת מאתר פוט לוקר: כך זינק הרווח של טרמינל X ב-41% ● מצטרפת לשיא של תמר ולוויתן: רווחי אנרג'יאן ישראל קפצו ל-161 מיליון דולר - והפנים ליצוא למצרים

יאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם פיננסים / צילום: סם יצחקוב

"ברגע שעסקת אלטשולר שחם תאושר, נצא כמו כדור מלוע של תותח"

דוחות הרבעון השלישי של אלטשולר שחם פיננסים חושפים את עומק השחיקה רגע לפני העברת השליטה לחברת הביטוח ווישור ולמנכ"ל יאיר לוינשטיין: נכסי הגמל צנחו ב-15% מתחילת השנה ● מנגד, פעילות האשראי החוץ-בנקאי הכפילה את הכנסותיה ● לוינשטיין לגלובס: "הכול ייצא החוצה ביום שהעסקה עם ווישור תאושר"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב. ''כוח אדם מעולה בכל הדרגים'' / צילום: רועי מזרחי

מיטב: פעילות הגמל והפנסיה וקרנות הנאמנות חיפו על החולשה בפעילות הטרייד

בית ההשקעות הגדול בישראל נהנה מהמשך צמיחה בהכנסות וברווחים, בצל הקפיצה המתמשכת בהיקף הנכסים המנוהלים תחתיו ● מנגד, פעילות הטרייד של מיטב, שצמחה בשנים האחרונות, הציגה ירידה של 8% בהכנסות, בעיקר של עיתוי החגים

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איזה בנק דיווח על הרווח הרבעוני הגדול ביותר מעולם?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

מניות טק / צילום: Shutterstock

לראשונה זה 20 שנה: שפל בשיעור ההחזקה של מנהלי קרנות במניות טק

סקר מנהלי הקרנות של בנק אוף אמריקה מציג ירידה היסטורית בחשיפה למניות הטכנולוגיה, לצד חששות גוברים מהשקעות היתר ב–AI וממשבר חוב בענף ● עם זאת, רק 3% צופים מיתון, החזקות המזומן בשפל והמשקיעים מחפשים הזדמנויות במקומות אחרים

סלון הבית / צילום:  עמית גירון

נמכר הבית היקר ביותר בחיפה - 19 מיליון שקל

איש עסקים בכיר מתחום הקמעונאות רכש וילה במרכז הכרמל תמורת כ־19 מיליון שקל, בעסקה שהפכה ליקרה ביותר שנרשמה אי פעם בחיפה ● וגם: מיזם טכנולוגי חדש יגיע לילדי העוטף, מילקי וביסקוטי משיקות קולקציית סופגניות לחנוכה ותחרות האפי מציינת 25 שנה ● אירועים ומינויים 

נמל תעופה בן גוריון / צילום: פולי טובמן

פוטנציאל ל-180 מיליון שקל: החברה שתפעיל את החניונים בנתב"ג

מרחבים טל זכתה במכרז ותפעיל כ-20 אלף מקומות חניה ב-27 חניונים בנתב"ג, בחיפה, ברמון ובמסוף בגין ● הפדיון מהחניה הגיע לכ-180 מיליון שקל ב-2023 ולכ-147 מיליון שקל ב-2025 ● רשות שדות התעופה דרשה מהמתמודדות להציג מחזור הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל לפחות במשך ארבע שנים

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Ariel Schalit

צה"ל: הותקף אתר ששימש את חיזבאללה לייצור טילים ולאחסון אמל"ח

הנשיא האמריקאי התייחס לאפשרות של חידוש המלחמה עם האיראנים: "נראה מה יקרה אחרי תחילת השנה החדשה" ● נתניהו לוחץ לחדש את המלחמה, מדינות המפרץ מזהירות מתגובה מטהרן, ובבית הלבן בוחנים את תרחישי התגובה האפשריים ● עמדת הרמטכ"ל זמיר בפגישה עם מפקד סנטקום: אם אין הסכם, נכון לתקוף באיראן - השאלה מתי ● עדכונים שוטפים

אזור E1, סמוך למעלה אדומים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הממשלה הבאה תכריע? שוב נדחה מכרז הבנייה בשטח E1

שלוש תוכניות חדשות בבת ים יוסיפו 576 דירות, לצד מגדלי מגורים, שטחי מסחר ותעסוקה ● במקביל, נדחתה חשיפת ההצעותת במכרז רמ"י ל-1,234 דירות בשטח השנוי במחלוקת E1 עד להקמת הממשלה החדשה, ופועל נהרג באתר בנייה של אשטרום – העובד השלישי שנהרג באתרי החברה בחצי השנה האחרונה ● חדשות השבוע בנדל"ן 

שרידי בתים בכפר עזה / צילום: Shutterstock

בג"ץ דן בעתירת משפחות להותרת שכונת "דור צעיר" בכפר עזה כאתר הנצחה

בג"ץ דן בעתירת משפחות נרצחי כפר עזה למנוע את הריסת שכונת "דור צעיר" ● העותרים מבקשים להותיר את זירת הטבח על כנה ולהכיר בה כאתר מורשת והנצחה לאומי לדורות הבאים

מטוס אל על. בעיגול: לוי הלוי, המנכ''ל / צילום: עידו וכטל, ענבל מרמרי

רק עורכי הדין עולים יותר: אל על מערערת לעליון על פיצוי של 29 אלף שקל. ויש לה סיבה טובה

חברת התעופה מערערת לעליון על פסק דין שחייב אותה לממן לינת נוסעים במשך 16 ימים שבהם שהו בחו"ל בזמן "עם כלביא" ● לטענתה, הפיצוי נקבע "כשידיה כבולות בשל החלטה שלטונית שנכפתה עליה" ● הנוסע: אל על מגלגלת את הנטל הכלכלי אל כתפיו של הצרכן הבודד

טראמפ, שי ג'ינפינג ופוטין בפסגה בסין / צילום: ap, Ding Lin/Xinhua

"הרבה נושאי שיחה": הפגישה ההיסטורית בין טראמפ, שי ופוטין

לראשונה נפגשו נשיאי ארה"ב, רוסיה וסין בפסגה משולשת סגורה ● על הפרק: המלחמות באוקראינה ובאיראן, המתיחות המסחרית בין המעצמות, עתיד הבינה המלאכותית והניסיון לבלום מרוץ חימוש גרעיני חדש

העיר ריאד, בירת ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שמוציאה הון על ביטחון - ועכשיו מתחננת לנשק

כותרות העיתונים בעולם: מסע הרכש הבהול של סעודיה מול החות'ים, האולטימטום העיראקי לפירוק המיליציות וגניבת הנפט, ומלחמת ההתשה היקרה בין ארה"ב לאיראן עלולה להימשך עוד חודשים • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

הצפת ערך גדולה לאר.פי אופטיקל: אלביט תשקיע 80 מיליון דולר בחברה־הבת

יצרנית המכ"מים ראדומטיקס, שבבעלותה המלא של אר. פי. אופטיקל צפויה לקבל הזמנות גדולות מאלביט בתמורה להקצאה של עד 40% ממניותיה ● זאת, שנה וחצי בלבד לאחר שאר.פי אופטיקל רכשה את הפעילות תמורת 30 מיליון שקל בלבד

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה־AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?

קמפיין מזרחי טפחות

מימון לחוגים, כרטיסי טיסה חינם ונוסטלגיה: אלה הפרסומות שכיכבו השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת גם השבוע לבנק מזרחי טפחות, והאהובה ביותר שייכת זה השבוע השלישי לביטוח 9 - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת לפליי קארד, וגם ממתקי עלית מככבים

יו''ר ועדת הבחירות נעם סולברג / צילום: רפי קוץ

באופן חסר תקדים: ביהמ"ש העליון יערוך משפט חוזר - בגלל טעות של שופטיו

נעם סולברג קבע שבגלל עיוות דין וחוסר צדק שנגרם לגינקולוג מיכאל שטטמן, יש להורות על משפט חוזר ● שופטי בית המשפט העליון הרשיעו אותו באונס מטופלותיו, למרות המלצתם לפרקליטות למשוך את הערעור שלה על זיכויו ● סולברג ציין: "מערכת המשפט אינה חפה מטעות"