הטענת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
אמנת פריז קבעה בנוגע להפחתת פליטות גזי חממה כי עד שנת 2050 יש לנטרל את ההשפעות של הפעילות האנושית על האקלים. בעולם קיימת הסכמה לגבי אחד הסקטורים החשובים בהם יש לטפל בהפחתת מזהמים - וזה מגזר התחבורה, התורם כ-23% מסך פליטות גזי החממה (נכון לשנת 2017).
מבין שלל הדרכים המגוונות להפחתת מזהמים במגזר זה, חשמול התחבורה באמצעות סוללות נטענות הוא אחד האמצעים המועדפים כיום בעולם ובישראל. פורד העולמית הצהירה שתשיק השנה לא פחות מ-8 דגמי רכב חשמלי כדי לקדם את היעד שלה. נורבגיה זכתה לשבחים והוצגה כמודל לאופן שבו יש לאמץ מכוניות חשמליות, כש-57% מהרכבים שנרכשו השנה במדינה היו חשמליים. ההישג הזה שונה מאוד משאר העולם, שבו חרף סובסידיות משמעותיות, מכירת המכוניות החשמליות מתעכבת ועומדת על אחוזים בודדים. בפועל, את הצלחת הרכב החשמלי בנורבגיה יש לייחס לעובדה הפשוטה שהמדינה בנתה שוק מכוניות מעוות לחלוטין.
נורבגיה התעלמה מכך שהיא למעשה השוק הכי פחות מתאים לשוק החשמלי, כיוון שטמפרטורות של קיפאון מפחיתות את טווח הנסיעה של המכונית החשמלית עד כ-40% - ואימצה מדיניות תמריצים שהביאה את המדינה לשיאי שימוש ברכב חשמלי. אלא שמחירם של תמריצים אלו למשלמי המסים הוא גבוה מאוד. על פי תחשיב שנעשה בנורבגיה, לפיו יוחלפו בעתיד 2.7 מיליון מכוניות פרטיות קיימות במכוניות חשמליות באותם תנאים ותמריצים הקיימים כיום - תעמוד העלות הכוללת למשק הנורבגי על 22 מיליארד דולר לשנה.
מדיניות התמריצים יצרה כשל שוק נוסף, על פי ניתוח שעשה NAWAR ALSAADI - אנליסט ועיתונאי, מדיניות הממשלה גרמה לכך שמכוניות עם מנוע בערה פנימית הפכו יקרות יותר ועלות התפעול שלהן גבוה ב-75% מרכב חשמלי - כשהתרומה להפחתת פליטות המזהמים לא וודאית בכלל.
גם בישראל החלה הממשלה לעודד באופן שגוי מעבר לתחבורה חשמלית באמצעות תמריצים והטבות מס. המצב בישראל הוא עוד חמור יותר מאחר ומקור האנרגיה העיקרי הוא מתחנות חשמל הפועלות על גז טבעי (פוסילי) שנחשב מקור אנרגיה מזהם. החלפת רכבים עם מנוע בעירה פנימית המותאם לתקני הפליטה החדשים באירופה - לרכבי חשמל המוטענים מתחנות חשמל המופעלות בגז טבעי, לא תתרום מאומה בראיה כוללת להפחתת פליטת המזהמים לאוויר.
העלות הכספית העצומה של חשמול משק התחבורה באמצעות סוללות נטענות על ידי החלפת המערכות ושדרוג תשתיות החשמל על חשבון הציבור אינו מצודק לאור ההשפעה הזניחה של צעדים אלו על הפחתת פליטת המזהמים ביחס לתחבורה עם מכוניות בעלות מנוע בעירה פנימית ואף יצור בעיות קשות הנוגעות לטיפול בחומרים מסוכנים הנוצרים בעת הסיום בשימוש בסוללות.
חשוב להבין, כי הפחתה מקסימלית של גזי חממה ו-CO2 יכולה להתרחש רק אם ייצור האנרגיה יעשה באמצעות אנרגיות מתחדשות. לפיכך מדינות רבות בעולם פועלות כיום למצוא תחליפי אנרגיה, כמו למשל טכנולוגיות המבוססות על רוח ושמש. טכנולוגיות אלו אינן מספקות פתרון מלא בהיעדר יכולת לאגירת האנרגיה שנצברה בשעות ובעונות שיא, ומצב זה מחייב המשך הפעלת תחנות ליצור אנרגיה מדלקים פוסילים מזהמים.
לכן התשובה לכך היא כלכלת מימן. המעבר לשימוש בתאי דלק וכלכלת מימן כבר החל במדינות רבות בעולם. השקעה היא מאסיבית כשלכל המומחים ברור כי משק הפועל בטכנולוגית תאי דלק על בסיס מימן ופולט רק מים, הוא הפתרון בר הקיימא לבעיית פליטות המזהמים לאוויר.
כיום מוטלת החובה על ממשלת ישראל להפסיק את מדיניות התמריצים הבלתי יעילה על חשבון הציבור בתחום האנרגיה ולהתרכז בפתוח כלכלת מימן. ההטמעה של הטכנולוגיה הזו צפויה לשפר באופן משמעותי את איכות האוויר ולמתן את השפעות האנושות על שינויי האקלים.
הכותב הוא מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה