דונלד טראמפ ממתין לנאום במליאת האו"ם / צילום: לוקאס ג'קסון, רויטרס
רוב חברי הקבינט בממשל טראמפ בחנו אשתקד אפשרות להתפטרות קולקטיבית, "טבח עצמי המוני", כדי להתריע באזני הציבור על התנהלות הנשיא, אך הם החליטו לגנוז את המהלך בגלל חשש שצעד כזה יערער עוד יותר את יציבות הממשל המקרטע. ואילו סגן הנשיא, מייק פנס, היה נותן ידו להדחת דונלד טראמפ אם רוב חברי הקבינט היו מוכנים לתמוך במהלך כזה על סמך התיקון ה-25 לחוקה, שמאפשר לסגן הנשיא ולרוב השרים להדיח נשיא מכהן אם, לדעתם, הוא נמצא בלתי כשיר למלא את תפקידו.
גילויים אלה כלולים בספר חדש, "אזהרה", מאת "אלמוני", שמזדהה רק כ"פקיד בכיר בממשל טראמפ". הספר, שחושף פיסות מידע סנסציוניות על אופיו של טראמפ ועל התנהלותו, בדרך כלל ללא הוכחות, מעורר עניין עצום בארה"ב עוד לפני המועד הרשמי של הוצאתו לאור, ב-19 בנובמבר.
הספר טיפס למקום הרביעי ברשימת 50 הספרים הפופולריים ביותר באמזון (כרגע ניתן רק להזמינו מראש), ובאמצעות הדלפות מתוזמנות היטב של בית-ההוצאה לאור האשט (Hachette) הוא עושה כותרות בתקשורת האמריקאית, שמלבות את העניין הציבורי בו לקראת נחיתתו בחנויות הספרים.
פנס הכחיש אמש את הטענה כאילו הוא היה מוכן לתמוך בהדחת טראמפ והגדיר את הספר כ"מזעזע". "מעודי לא שמעתי אפילו מילה אחת על התיקון ה-25 לחוקה בכל השנים שבהן אני מכהן כסגן נשיא, ומדוע בכלל הייתי צריך לשמוע דבר כזה?" - הוא אמר לכתבים.
דוברת הבית הלבן, סטפאני גרישאם, אמרה אתמול ש"אזהרה" הוא "ספר בדיוני". באי מייל ל"וושינגטון פוסט" היא כתבה: "מוג הלב שכתב את הספר העדיף להסתיר את זהותו מפני שהספר אינו אלא אוסף שקרים. סופרים אמיתיים פונים אל נשואי יצירותיהם כדי לבדוק את העובדות - אבל האדם הזה מתחבא".
ה"פוסט" פרסם אתמול רסיסי מידע מהספר החדש. המחבר מתאר כיצד טראמפ גולש ממשבר למשבר - וכל משבר הוא גול עצמי - "כמו ילד בן 12 שהתגנב למגדל בקרה אווירית; כמו אותו ילד, גם טראמפ לוחץ על כפתורי בקרת הממשל ללא אבחנה, תוך התעלמות מהמטוסים שמחליקים על המסלולים ועל טיסות נכנסות שמנסות בקדחתנות להתרחק מנמל התעופה".
המחבר טוען שהוא משתית את התובנות והמידע בספר על נסיונו בבית הלבן. הוא אינו מגלה האם הוא מכהן עדיין בממשל, אך אומר שרבים מפקידי ממשל טראמפ, בעבר ובהווה, חולקים את השקפותיו. לדבריו, פקידים בכירים מתעוררים בבוקר כשהם אפופי פניקה לנוכח הציוצים הפראיים שהעלה הנשיא לפנות בוקר.
"העלו בדמיון מצב שבו אתם באים לבקר את הדוד הזקן שלכם בבית אבות", כותב "אלמוני". "בהיכנסכם אתם רואים את הדוד רץ ללא מכנסיים בחצר ומקלל בקול רם את האוכל בקפטריה, כשעובדי המוסד מנסים לתפוס אותו. אתם נדהמים, משועשעים ונבוכים בעת ובעונה אחת. הנקודה היא, שהדוד שלכם, בניגוד לטרמאפ, לא עושה זאת יום יום, דבריו אינם משודרים בטלוויזיה והוא אינו צריך להנהיג את ממשלת ארה"ב אחרי שהוא לובש את מכנסיו".
המחבר טוען, שטראמפ אינו מסוגל להוביל את ארה"ב במשבר בינלאומי גדול וכי הוא מתנער מדיווחים מודיעיניים ותדרוכים של מקצועני ביטחון לאומי. הספר מעריך, שמדינות יריבות רואות בטראמפ "טרף קל", אדם פשטני שניתן לתמרן אותו בנקל באמצעות חנופה.
אחרי רציחתו של כתב "וושינגטון פוסט", ג'מאל חאקשוגי, בידי סוכנים סעודיים, אמר טראמפ ליועציו כי יהיה זה טיפשי להתעמת עם נסיך הכתר הסעודי, מוחמד בין סלמאן, שלפי כל הסימנים ניצב מאחורי הרצח.
"אתם יכולים להעלות על הדעת עד כמה זה טפשי להיכנס למאבק (עם סעודיה) בגלל זה?" אמר טראמפ, על פי הספר. "הנפט יגיע ל-150 דולר החבית. ג'יזס, כמה אידיוט אני יכול להיות?".
המחבר טוען, שטראמפ אדיש לגמרי למגבלות החוק. הוא נוהג לקטר כל זמן על פסיקות של שופטים פדרליים נגד יזמותיו. הפסיקות האלה הרגיזו אותו עד כדי כך שהוא ביקש מעורכי הדין של הבית הלבן לנסח הצעת חוק לצמצום מספר השופטים הפדרליים ולשלוח אותה לקונגרס במטרה להפוך אותה לחוק.
"אי אפשר להיפטר מהשופטים?" - הוא שאל פעם. "בואו ניפטר מהשופטים הגרועים האלה. אנחנו בכלל לא צריכים אותם, באמת".
לדברי המחבר, טראמפ חושש מניסיונות הפיכה נגדו והוא חושד בכל עוזר שרושם את דבריו. כך, למשל, במהלך ישיבה בבית הלבן ראה טראמפ שאחד מהעוזרים כותב משהו. הוא פנה אליו וצרח: "מה לעזאזל אתה עושה? אתה (גידוף) רושם מה שאני אומר?", העוזר התנצל והפסיק לכתוב.
המחבר תמה האם טראמפ כשיר לשמש כנשיא. הוא מתאר אותו כאדם נמהר שאינו בעל שליטה עצמית מלאה. "אין לי המומחיות לאבחן את מצבו הנפשי של הנשיא", הוא כותב. "אבל אני יכול לומר שלאנשים נורמליים ששוהים במחיצתו יש תחושה לא נוחה לנוכח התנהלותו. הוא מועד, מלעלע את מילותיו, מתבלבל, מהיר להתעצבן ויש לו קשיים בעיכול מידע, לא מדי פעם אלא תמיד. מי שטוען אחרת משקר לעצמו או לארצו".
על יחסו של טראמפ לנשים כותב המחבר: "ישבתי והאזנתי בתחושה של אי נוחות כשטראמפ מדבר על נשים. הוא מעיר על האיפור שלהן. הוא מתבדח על משקלן. הוא מותח ביקורת על בגדיהן. הוא מטיל ספקות ביכולת העמידות והנוקשות שלהן. הוא פונה לפקידות בכירות כ'מותק'. כך בדיוק לא צריך להתנהל מקום עבודה".
מחבר (או מחברת) הספר כבר הסעיר את ארה"ב ב-5 בספטמבר אשתקד כאשר פרסם מאמר בעמוד האופ-אד של "ניו יורק טיימס" ובו מתח ביקורת קשה ביותר על טראמפ. גם על המאמר ב"טיימס" הוא חתם "אלמוני". בהערה מקדימה למאמר, ציין ה"טיימס", שההחלטה לפרסם מאמר דעה בעילום שם היא צעד נדיר. "עשינו זאת על פי בקשת המחבר, פקיד בכיר בממשל טראמפ, שזהותו ידועה לנו", כתב העיתון. "פרסום השם יסכן את המשך עבודתו (של הבכיר) בממשל. אנו מאמינים שפרסום המאמר בעילום שם הוא הדרך היחידה להביא לקוראינו נקודת מבט חשובה".
באותו מאמר כתב "אלמוני", בין היתר: " הדילמה של טראמפ היא שרבים מהבכירים בממשלו פועלים בהתמדה מבפנים כדי לסכל חלקים מהאג'נדה שלו ואת הנטיות הגרועות ביותר שלו. אני יודע, אני אחד מהם".
"שיהיה ברור", הוא הוסיף. "אנחנו לא חלק מ'ההתנגדות' של השמאל לטראמפ. אנו רוצים שהממשל יצליח ואנו חושבים שרבות מיוזמותיו עשו את אמריקה בטוחה יותר ועשירה יותר. אך נאמנותנו נתונה, בראש ובראשונה, לארץ הזו והנשיא מוסיף להתנהל באופן שמזיק לבריאות הרפובליקה".
"זו הסיבה לכך שבכירים רבים שמינה טראמפ התחייבו לעשות כל מה שביכולתם כדי לשמר את המוסדות הדמוקרטיים של ארה"ב ובה בעת לסכל (פעולות שנובעות) מדחפיו המוטעים של הנשיא", הדגיש אז המחבר.