גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לשלוט בביקוש ולא רק בהיצע: כך יתאים עצמו העולם האקדמי לשוק העבודה המודרני

לדברי ד"ר ארז כהן מאוניברסיטת אריאל, ישנם תחומים רבים בשוק העבודה אשר סובלים ממחסור חמור באנשי מקצוע ● "כרגע, למשל, אין בשוק מספיק מהנדסים והנדסאים. זה נכון גם להווה ובטח ובטח גם לעתיד; על המדינה להתערב ולעודד אנשים ללמוד תחומים שנדרשים בהם עובדים מקצועיים רבים"

ממתינים לראיון עבודה. שוק התעסוקה הוא שיקוף של מה אנשים לומדים / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
ממתינים לראיון עבודה. שוק התעסוקה הוא שיקוף של מה אנשים לומדים / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף אוניברסיטת אריאל  

רבים מבני הדור הנוכחי עוברים בשלב כזה או אחר - לרוב במהלך שנות ה-20 לחייהם - בעולם האקדמי. כיום תואר ראשון מהווה סטנדרט בסיסי למדי, ואחוז גדול מאוד באוכלוסייה מחזיק בתואר אקדמי כלשהו (47% נכון לשנת 2016). אך כעת נשאלת השאלה: האם האקדמיה של ימינו עומדת בדרישות של שוק העבודה המודרני? האם היא מתאימה עצמה למגמות השולטות בו - והאם בכוחה להשפיע עליו?

צריך לזכור שהאקדמיה, בנוסף לתפקידה המרכזי כגוף מחקרי, היא למעשה אחת הספקיות של שוק העבודה - לאנשי מקצוע וידיים עובדות: כאשר היא מספקת די אנשי מקצוע בתחום מסוים, אותו תחום נהנה מיציבות מבורכת; כאשר היא מזרימה אל השוק עודף אנשי מקצוע בתחום מסוים, השכר והיוקרה של התחום יורדים (כמו שקרה בשנים האחרונות למקצוע עריכת הדין); וכשהיא מתקשה לספק את צורכי השוק, נוצר מחסור באנשי מקצוע איכותיים, הביקוש להם עולה ואיתו גם השכר.

"כאשר הביקוש לתחום, לצורך, או לשירות מסוים בחיים של הפרט גדול מן ההיצע שמסופק עבורו, נוצר כשל שוק", מסביר ד"ר ארז כהן, חבר סגל במחלקה לישראל במזרח התיכון ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל. "מהו כשל שוק? זהו מצב שבו ישנם חוסרים או עודפים באותו תחום, אשר גורם למחירים של אותם מוצרים או שירותים לעלות או לרדת - כמו שקורה כיום בשוק הדירות".

בסופו של דבר, שוק התעסוקה הוא שיקוף של מה שאנשים לומדים", ממשיך כהן, "משום שלרוב אנשים לומדים משהו כדי לעסוק בו בעתיד. אם הכול מתנהל ללא ויסות, לפי שוק חופשי, אז יכול להיווצר מצב כמו שהיה, נניח, בראשית שנות האלפיים, אז נוצר ביקוש גדול מאוד למהנדסים ולאנשי מחשבים, אך היצע לא היה. לכן המחיר של מהנדס, עלות השכר שלו, הייתה גבוהה מאוד - מצב שנותר בעינו, במידה רבה, גם היום. במחקר שערכתי בחנתי את התקופה הזאת והראיתי כיצד בעקבות המצב הזה עוד ועוד צעירים נהרו ללימודי המחשבים באקדמיה. כלומר יש כאן ויסות דו-כיווני בין שוק העבודה לשוק ההשכלה הגבוהה: כשיש חוסרים בשוק העבודה המשכורת עולה, וכשהמשכורת עולה אנשים הולכים ללמוד את התחום".


למדינה יש כוח לשנות - בעזרת תכנון לטווח ארוך

כפי שניתן להבין, הקורלציה בין הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה לבין שוק העבודה היא מצב שעל מקבלי ההחלטות לתת עליו את הדעת. כיום ישנם תחומים רבים בשוק העבודה אשר סובלים ממחסור חמור באנשי מקצוע - החל באנשי סיעוד, דרך רופאים ועד מהנדסים והנדסאים בכל התחומים - והשפעה על הדינמיקה הזאת שבין האקדמיה ושוק העבודה יכולה לשנות זאת.

"המדינה צריכה לזהות את הצרכים שיש כיום, ולהיות שותפה לוויסות של שוק העבודה על ידי ויסות ההשכלה הגבוהה", מסביר ד"ר כהן. "מעבר לסבסוד הלימודים, צעד שנעשה בצד של ההיצע, עליה לפעול גם בצד הביקוש, במקביל: להתערב בשכר הממוצע במשק בתחומים מסוימים ולהגדיל בהם את המשכורות, לשווק נכון מקצועות מסוימים וכך להפוך אותם ליוקרתיים יותר, ולעודד אנשים ללמוד תחומים שנדרשים בהם עובדים מקצועיים רבים.

כך לדוגמה, המדינה יכולה לשווק ולקדם את הלימודים האקדמיים במקצועות הגז השונים - תחום שבקרוב יידרשו בו הרבה מאוד אנשי מקצוע. היא כבר עשתה זאת לאחרונה בתחום הסייבר, שהתפתח מאוד ונחשב כיום ליוקרתי במיוחד. כרגע, למשל, אין בשוק מספיק מהנדסים והנדסאים. זה נכון גם להווה ובטח ובטח גם לעתיד, אם הדברים לא ישתנו".

בואו ללמוד מקצועות מבוקשים - לימודי הנדסה והנדסאות באוניברסיטת אריאל. לפרטים הקליקו כאן>>

מהנדסים והנדסאים - אנשי המקצוע הנדרשים היום, ועוד יותר בעתיד

שני עולמות בהם המחסור בעובדים מורגש היטב כבר היום וע"פ ד"ר כהן, רק ילך ויגבר בעתיד אם לא יתבצע השינוי הנדרש בתפיסה, הם תחום ההנדסה וההנדסאות. באשר להנדסה, זו זכתה בשנים האחרונות להתייחסות רבה יותר מצד מקבלי ההחלטות, אך עדיין לא מספקת את הצורך בשוק; באשר להנדסאים - שם המחסור חמור אף יותר.

"התעשייה משוועת להנדסאים, לטכנאים ולאנשי ההכשרה המקצועית", אומרת ד"ר יוכי פנחסי אדיב, מנהלת המכללה הטכנולוגית להנדסאים אריאל ויו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות. "היום מהנדסים רבים עושים את תפקידם של ההנדסאים, וזה לא מצב תקין כי הם לא הוכשרו לכך. הסיבה להיווצרות המצב הזה היא שהמדינה לא מנוּוטת כראוי, מתקדמת ללא קברניט.

ד"ר יוכי פנחסי אדיב, מנהלת המכללה הטכנולוגית להנדסאים אריאל ויו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות / צילום: פלורין קאלין
"המחסור העצום בהנדסאים גורם לכך שהצעירים עושים חישוב מסלול מחדש והביקוש ללימודי הנדסאות גובר גם הוא, אך לצערי הרב המיתוג והתדמית של ההנדסאים עדיין לא השתפרו - בעיקר כי המדינה דוחפת ומממנת בסכומי עתק תחומים שלא תמיד מביאים לפריון ולצמיחה עבורה, כדוגמת מסלולים ללימודים כלליים.

"חשוב להבין", היא מוסיפה, "שכיום לימודי הנדסאים מכשירים את התלמידים בכמה דיסציפלינות יחד, משום שהשוק דינאמי מאוד. כך למשל לא נמצא היום לימודי מכונות ואלקטרוניקה בנפרד, אלא יחד - כלומר לימודי מכטרוניקה. אלו לימודים נוחים מאוד, ארבעה סמסטרים שאפשר להשלים בשנתיים ואפשר גם בשלוש, כלימודי ערב, לאנשים עובדים ולבעלי משפחות, ובסיומם יש לסטודנטים עבודה מובטחת, בגלל המחסור העצום בשוק".
"כיום ישנו ביקוש גדול לכל המחלקות להנדסה הפועלות באוניברסיטת אריאל", מוסיף את הזווית של עולם ההנדסה פרופ' שרגא שובל, דיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטה, ומי שהיה בעבר ראש המחלקה. "בייחוד קיים ביקוש עצום לתחום ההנדסה האזרחית, שם כבר היום לומדים אצלנו כמעט 2,000 סטודנטים - המספר הגדול ביותר בארץ.

הביקוש, לדברי שובל, קיים בכל התחומים: בהנדסת חשמל, בהנדסת תעשייה וניהול, בהנדסת מכונות, ואף בהנדסה כימית, שבעבר נמצאה בתחתית הסולם. "אחוז עצום מהבוגרים שלנו נקלט בתעשייה. אני לא מכיר מישהו מהבוגרים שלא מצא עבודה בתחום, וזה מעיד על הביקוש הגבוה למהנדסים בשוק העבודה".

"ישנה סגירת פער מסוימת בשנים האחרונות מבחינת מספר התלמידים שלומדים מקצועות ריאליים", מסכם ד"ר כהן. "הפקולטות למדעי הטבע, ובעיקר להנדסה, הפכו להיות הגדולות ביותר לאחר שנים שבהן הפקולטות למדעי החברה היו גדולות יותר. אכן ישנו שינוי חיובי, אבל הוא עדיין לא מורגש בשוק התעסוקה, שם נראה את התוצאות בעוד כמה שנים, כשהסטודנטים יסיימו את הלימודים וייקלטו במקומות העבודה. נכון להיום עדיין יש מחסור, והראיה לכך היא המשכורות הגבוהות בתחום".

לימודי הנדסאים בתוך האוניברסיטה - ומסלולי הנדסה המותאמים לדרישות השוק

כפי שניתן לראות, עולם ההשכלה הגבוהה צריך לבצע התאמות כדי לענות על הצרכים של שוק העבודה. הבשורה הטובה היא שהמהלכים הללו כבר קורים בפועל, במידה מסוימת.

"אוניברסיטת אריאל מגבשת ומציעה כיום לסטודנטים תוכניות ספציפיות אקדמיות־מקצועיות בתחום ההנדסה", ממשיך פרופ' שובל. "זו האוניברסיטה היחידה שמציעה למהנדסים הסמכה בחשמל זרם חזק במסגרת לימודי הנדסת חשמל, הנדרשת מאוד היום בשוק; בהנדסת תעשייה וניהול ישנו מסלול המתרכז בתחום הביג דאטה; בהנדסת מכונות מוצע מסלול רובוטיקה ומכטרוניקה. אנחנו משתדלים להתכוונן לנישות שהשוק צריך. מעבר לכך, מדובר באוניברסיטה צעירה, רעבה ואנרגטית, מוסד בצמיחה ובבנייה שנמצא עד 25 דקות נסיעה מתל אביב, עם חתך סטודנטים רחב מאוד".

אחד היתרונות הגדולים שמציעה אוניברסיטת אריאל להנדסאים הלומדים בתחומה הוא עצם קיומה של מכללה בתוך קמפוס האוניברסיטה עצמו - כך מחברים בעצם בין שני העולמות: זה של ההנדסאים וזה של המהנדסים. "המכללה הטכנולוגית באריאל היא אחת הגדולות בישראל, עם 1,800 סטודנטים ללימודי הנדסאים ו-16 מחלקות לימוד", מספרת ד"ר פנחסי אדיב. "הסטודנטים שלנו חווים חוויה שלא קיימת בשום מקום אחר בארץ, וזאת בשל העובדה שהמכללה נמצאת בתוך הקמפוס האוניברסיטאי. הם מִתְנסים במעבדות מחקר וכמה מהם אפילו לומדים תחת מדענים, מבצעים את פרויקט הגמר שלהם במעבדה ונהנים ממכשור שרק אוניברסיטאות יכולות להרשות לעצמן לרכוש. הם עובדים במעבדות משוכללות מאוד, מבצעים עבודות בשיתוף פעולה צמוד עם הסטודנטים להנדסה באוניברסיטה, ורואים כבר את העתיד, את העולם שמחכה להם כשיצאו לשוק העבודה".

הכינו את עצמכם לשוק העבודה - לימודי הנדסה והנדסאות באוניברסיטת אריאל. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

תשואות קרנות הפנסיה והגמל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

זו הייתה מחצית פנומנלית לחוסכים לפנסיה, חוץ ממסלול אחד

למרות המכסים, המלחמות, הנפט והיחלשות הדולר - הקפיצה של הבורסה המקומית סידרה לחוסכים תשואות נאות מאוד ● גם הקאמבק של וול סטריט מהשפל של תחילת אפריל סייעה ● היחלשות הדולר פגעה בכולם אך בפרט במסלולים מחקי מדד ה-S&P 500

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

"ההרס עצום": יו"ר איגוד מהנדסי הערים על קשיי השיקום ביום שאחרי

יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, האדריכל גיא דוננפלד, מתריע על המגבלות במענה למתקפות הטילים מאיראן: "ברמת המדינה יש הרבה בלבול וחוסר תקשורת" ● כמהנדס עיריית בית שמש לא חווה מקרה של פגיעת טיל ישירה, אך הוא מודע היטב לקושי שאיתו מתמודדים הקולגות: "בזירות הקשות צפויה עבודה של ימים ואפילו שבועות"

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: ap, Tsafrir Abayov

בעקבות רפורמת הנשק של בן גביר: כמות התלונות על המשרד לביטחון לאומי גדלו פי 6

רפורמת הנשק של השר בן גביר הביאה לגל של 370 אלף בקשת לרישיון נשק מתחילת המלחמה, שהביאה לעומס בירוקרטי יוצא דופן ● 1,436 תלונות על המשרד לביטחון לאומי הוגשו בשנה החולפת, לעומת 226 תלונות בלבד בשנה שעברה ● רבות מהתלונות הן של חיילים בחזית שלא הצליחו להוציא רישיון נשק אזרחי

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

העליות בת"א מתחזקות; מדד הבנקים עולה ב-2%, מניית הבורסה נופלת בכ-7%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.4% ● השקל ממשיך להפגין חוסן מול המטבעות הזרים ● הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

עם תקציב של 200 מיליון דולר: היוזמה של ראש אמ"ן לשעבר ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום המחשוב הקוונטי

התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן, שמקדם האלוף (במיל') תמיר היימן, היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה