גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ביהמ"ש העליון רשאי להכריע בעתירות נגד חוק הלאום?

הכרחי לבחון את מידת ההתאמה של כל חוק יסוד, ובמיוחד כזה המנסה להגדיר את זהות הקולקטיב

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו
בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו

בהמשך לדיון המתנהל מעל דפי עיתון "גלובס", אני מבקש להתייחס לשאלת האפשרות/הסמכות לבקר שיפוטית חוק יסוד בכלל, ואת חוק הלאום בפרט. אינני משפטן. מקור הנקודות שהעליתי להלן הוא התנסות בת כשבע שנים שבה הוביל "המכון הישראלי לדמוקרטיה" את הניסיון לכונן חוקה, בהנהגת השופט מאיר שמגר ז"ל. התהליך תואר בפרסומי המכון ובספרי "באין חוקה, סיפור ישראלי".

בנקודת המוצא יש להדגיש כי המציאות החוקתית בישראל משקפת אנומליה טבועה (אינהרנטית). מדינת ישראל היא היחידה בין הדמוקרטיות שבה הפרלמנט חובש שני כובעים: רשות מחוקקת ורשות (אסיפה) מכוננת. ההבחנה בין השתיים ברורה: בעוד שהשנייה (המכוננת), המנסחת את היסודות הנורמטיביים של הקולקטיב הדמוקרטי, רואה לנגד עיניה את הדורות הבאים; הראשונה (הפרלמנט המחוקק) רואה תמיד לנגד עיניו ובהגדרה את הבחירות הבאות.

במציאות "נורמלית", הרשות המחוקקת עשויה לבצע תיקונים בחוקה קיימת, אבל ביצוע כזה מתקיים כאשר כבר כוננה חוקה שלמה, הכוללת את הפרוצדורה לביצוע התיקונים בחוקה. בכל המקרים שנבדקו במהלך העבודה על "חוקה בהסכמה" במכון הישראלי לדמוקרטיה (כ-30 חוקות) נמצא כי הרף לתיקונים בחוקות שכוננו על-ידי אסיפות מכוננות הוא תמיד רוב מיוחס.

בהתייחס לישראל, הרף הזה לעולם גבוה מרוב קואליציוני. בישראל, בהיעדר חוקה כתובה, לא נוסחה פרוצדורה מובהקת לתיקונים, ולא לחידושים, בתשתית החוקתית. העובדה שעד היום לא נחקק "חוק יסוד: החקיקה", מדגימה את החסר הזה. המחוקק עדיין לא הגדיר בחוק יסוד את סמכויותיו החוקתיות של בית המשפט העליון.

על רקע המציאות האנומלית המתקיימת בישראל, הכרחי לבחון את מידת ההתאמה של כל חוק יסוד, ובמיוחד כזה המנסה להגדיר את זהות הקולקטיב הישראלי, כנגד הכרזת העצמאות. הכרזת העצמאות הוא הטקסט היחיד המנסח את העקרונות הנורמטיביים עבור הריבונות הפוליטית בישראל. הוא אמור היה לשמש בסיס למה שמדעני מדינה מכנים "תשתית הסכמית" עבור הקולקטיב הישראלי, שאחד ממאפייני התרבות הפוליטית שלו הוא ההעמקה הרצופה של השסעים החברתיים. אין גורם אחר, לבד מבית המשפט העליון, אשר יכול לבחון התאמה כזאת.

במאות השעות שבהן עבדנו שכם אחד עם הנשיא מאיר שמגר, היה נהיר לגמרי ש"הכרזת העצמאות" משמשת כתשתית לחוקה הישראלית. כך גם כתבנו בטקסט החוקתי שהצענו. מאחר שההכרזה כוללת סעיפים שאינם רלוונטיים למציאות הישראלית של המאה ה-21, היו מי שסברו כי יש "להתאים" ניסוחים כאלה ואחרים למציאות של היום. בדרכו האצילה והמאופקת שמגר התנגד לכך בתוקף, ולבסוף קבענו כי המגילה המכוננת את יסודות הקמת המדינה היא מסמך "מקודש" שאין לגעת בו, ולכן הטקסט החוקתי שהצענו - "חוקה בהסכמה" - משקף ברוחו ובעקרונותיו את הגלום בהכרזת העצמאות.

מנקודת מבט של האמור לעיל, תכנים ב"חוק הלאום" אשר נחקק נמצאים בסתירה מובהקת בנאמר בהכרזת העצמאות. לכן, מרגע שעלתה ההצעה לחוק עיוועים זה, נאבק המכון הישראלי לדמוקרטיה למנוע את חקיקתו.

מאחר שנחקק, ולנוכח העתירות לבית המשפט העליון, לו יחליט בית המשפט העליון לבחון לעומק את העתירות נגד חוק הלאום, הייתי מציג בענווה את השאלה: חוק הלאום הוא תשובה לאיזו שאלה? לאיזה צורך? הרשות המחוקקת הגדירה את זהות המדינה כ"יהודית ודמוקרטית" בשני חוקי יסוד; יתר על כן, כל סמלי הריבונות והזהות כבר התקבעו: הדגל, ההמנון, השפה העברית, מועדי ישראל ועוד ועוד.

במציאות של היעדר חוקה כתובה, האתגר הרובץ לפתחו של בית המשפט הוא ענק. להכרעתו, בין שיחליט להתמודד עם העתירות ובין שלאו, תהיה משמעות היסטורית. אינני יודע איך היה הנשיא שמגר מנמק את עמדתו בסוגיה זו. אני משוכנע שהיה מסכים עם הקביעה שאם ההתמודדות עם האתגר הזה תקדם מהלך חוקתי עבור הדורות הבאים, הרי שעל בית המשפט לממש אותה. 

הכותב הוא מייסד המכון הישראלי לדמוקרטיה ונשיאו הראשון

עוד כתבות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה שהוא גם בעלים של חלק מהחצר ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

"נעביר את ההתייקרויות ללקוחות": בדיפלומט מזהירים מאפשרות של העלאות מחירים

יבואנית המזון והטואלטיקה פרסמה את תוצאותיה לשנת 2023 ולרבעון האחרון והציגה צמיחה בהיקפי הפעילות בישראל וכן בפעילותה העולמית ● למרות זאת - החברה הזהירה, שוב, מפני אפשרות להעלאת מחירים בהמשך השנה

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

בנייה חדשה בירושלים / צילום: Shutterstock

תל אביב מול ירושלים: הגרפים שמראים איפה שוק הנדל"ן צומח יותר

לפי נתוני הלמ"ס, אחת משש דירות שהחלה בנייתן אשתקד נמצאה בערים תל אביב או ירושלים, כשבאחרונה מדובר בהיקף שיא של 2.5% מהדירות הקיימות ● אבל כשברקע מגמת ההאטה הכללית, תל אביב הידרדרה למקום חמישי במספר העסקאות, בעוד שירושלים מובילה בבטחה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע שיוגבל לפי מדרגות מקסימליות ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מירבי

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב / צילום: שלומי יוסף

נציב התלונות על השופטים מצא תלונה נגד השופט חאלד כבוב כמוצדקת

בשנת 2019 השופט חאלד כבוב נתן שתי החלטות, במסגרת בקשות לצווים במעמד צד אחד, הקשורות לתיק בו ארבעת ילדיו היו מעורבים בעקיפין ● הנציב אורי שהם ציין כי תמוה שכבוב לא ידע על הדבר, שכן שמותיהם הופיעו בחלק מנספחי התיק, אך כבוב טען כי הנתונים נמצאו בשולי הנספחים, שכללו 200 עמודים

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?