ארגון מחדש בצמרת הניהולית בקבוצת אדלר-חומסקי: ל"גלובס" נודע כי אמיר גיא, המכהן כמנכ"ל משותף, יוצא מהניהול השוטף לטובת פיתוח עסקי של הקבוצה בחו"ל. גיא ימשיך לטפל בכמה לקוחות, אולם החלק העיקרי של מאמציו יופנה להקמת פלטפורמה פרסומית בארה"ב שתיתן שירותים פרסומיים ללקוחות ישראלים שפועלים בחו"ל.
הניהול של כל התוצר המקצועי במשרד יישאר בידי אורי עיני, ואת הצד הכספי-ניהולי יבצע רן בראון, מנכ"ל מדיה קום. אייל חומסקי, השותף הבכיר במשרד, ימשיך לפעול בתפקיד היו"ר.
השותפות המקצועית בין אורי עיני ואמיר גיא יוצאת דופן ולא רק במונחים ישראלים. השניים צמחו יחד במשרד הפרסום שלמור-אבנון-עמיחי בימי תהילתו ונחשבו שם לבני-טיפוחיו של שלומי אבנון. בשלב מסוים נסעו השניים בהפרש של חצי שנה לארה"ב. אבנון, שהיה מקושר מאוד בקבוצת WPP בעולם, סייע לצמד לקבל דריסת רגל בתפקידים נחשקים: גיא עבד כמנהל בחברת הקד"מ וונדרמן, קט & ג'ונסון של WPP וניהל בין היתר את תקציב מיקרוסופט באמריקה. עיני היה אחראי בסוכנות הפרסום Y&R על תקציב קולגייט.
השניים נחשבו לצעירים מבטיחים, ובענף הפרסום המקומי נעשו מספר ניסיונות לפתות אותם לשוב לארץ. אחרי שש שנים בארה"ב החליטו השניים לחזור עם משפחותיהם לישראל, וכצמד הם הפתיעו את התעשייה, כשבמקום לשוב לכור מחצבתם בשלמור-אבנון-עמיחי, הם בחרו להצטרף לאדלר-חומסקי בתפקידי משנה למנכ"ל.
בשוק הימרו רבים שהרומן עם אדלר-חומסקי לא יאריך ימים, אך תוך כמה שנים התברר כי ההימור של השניים השתלם: משרד הפרסום שלמור-אבנון-עמיחי התרסק לחלוטין והיום איננו קיים, בעוד אדלר-חומסקי ביצר את מעמדו כמשרד מוביל בישראל.
גם כלכלית השניים עשו הימור נכון: כל אחד מהם קיבל בשלב הראשון 3% מהמניות, אולם בהדרגה, עם יציאתם של השותפים הבכירים האחרים כמו ראובן אדלר ואחריו אורי לברון, גדל חלקם משמעותית. חומסקי, שהפך לבעל המניות הגדול, הפך ליו"ר; ועיני וגיא מונו למנכ"לים משותפים וחילקו ביניהם את הניהול השוטף של המשרד.
למרות העליות והמורדות שידעו מערכות היחסים של השותפים במשרד, הדינמיקה נותרה טובה, אך מקצועית הלך כל אחד מהם למחוזות שונים. עיני נכנס לנעליו של אדלר - עם תפיסה חזקה מאוד של אסטרטגיה אך גם של קיריאייטיב. גיא הבין יותר את העולם הדיגיטלי המשתנה שיוצר איומים חדשים למשרדי הפרסום - אך גם הזדמנויות חדשות.
במקביל מכהן גיא השנים האחרונות כיו"ר איגוד חברות הפרסום.
בשנים האחרונות סומן הדור הבא של אדלר-חומסקי וכך גם בשני משרדי הפרסום הגדולים האחרים, מקאן תל-אביב ובאומן-בר-ריבנאי, ונראה היה כי הם מתקרבים לתקרת הזכוכית של האפשרות שלהם להגדיל את עסקיהם בתחום הפרסום המקומי. לכן כעת לוטשים בקבוצת אדלר-חומסקי עיניים לשווקים בחו"ל, בעיקר לארה"ב, כדי לבחון התפתחות כלכלית.
באדלר-חומסקי בחרו שלא להתייחס לידיעה.
