גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עוזבים את בת ים, נוהרים לבית שמש: מפת שינויי האוכלוסין בערי ישראל בעשור האחרון

מפת הערים הגדולות בחתך האוכלוסייה השתנה בעשור האחרון, כך חושפים נתוני הלמ"ס שהתפרסמו היום ● מבין הערים הגדולות, בית שמש רשמה זינוק חד של 62.3%; בת ים רשמה ירידה של 1.2%

דירות חדשות בבנייה / צילום: shutterstock
דירות חדשות בבנייה / צילום: shutterstock

מבין הערים הגדולות בישראל, בית שמש היא העיר הצומחת ביותר בעשור האחרון. אוכלוסייתה מנתה בסוף השנה שעברה 118,676 תושבים, לעומת 72,700 תושבים בסוף 2008. מדובר בגידול של 62.3%. בת ים, לעומת זאת, נמצאת במצב של איבוד אוכלוסייה, כאשר בעשור האחרון מספר תושביה ירד בכ-1,500 תושבים. כך עולה מנתוני הישובים שפרסמה הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).

בסוף השנה שעברה היו בישראל 1,218 יישובים, מתוכם 1,090 ישובים יהודיים ו-137 לא יהודיים, כולל 9 ישובים מעורבים הנכללים הן במניין היישובים היהודיים והן בלא יהודיים. 263 ישובים מקוטלגים כעירוניים ו-955 נחשבים לכפריים. העיר החדשה חריש הכפילה את מספר תושביה בין 2017 ל-2018, והיא מנתה בסוף השנה שעברה 7,569 תושבים. לנוכח הבנייה המרובה המתבצעת בה,  סביר שחריש תמשיך להתפתח בקצב מהיר ביותר גם בשנים הקרובות.

ואולם, הנתונים המעניינים ביותר מרוכזים ב-16 הערים הגדולות, שמוגדרות כיישובים עם 100 אלף תושבים ומעלה. רובן מרוכזות במחוז מרכז ומחוז תל אביב, ובהן מתגוררים 445 מכלל אוכלוסיית ישראל. במחוז הדרום יש שלוש ערים כאלה - באר שבע, אשקלון ואשדוד, במחוזות חיפה ובצפון יש רק עיר אחת - חיפה. במחוז ירושלים יש שתי ערים - ירושלים עצמה ובית שמש.

נתונים אלה ממחישים את מידת הריכוזיות הגיאוגרפית של המדינה, לכיוון תל אביב והמרכז. העובדה שהרצליה וחדרה, שמונות מעל ל-95 אלף תושבים, יצטרפו ל"מועדון ה-100 אלף" בשנים הקרובות, מחזקת את הנתונים הללו, שלפיהם תושבי ישראל, לפחות היהודים, מעדיפים להתגורר במרחב שבין חדרה לאשקלון, מה שמהווה נורית אזהרה גדולה, הן לגבי הפערים בין המרכז לפריפריה, והן מבחינת העומס שכבד גם כך, אולם בעתיד ילך ויגבר על צירי התחבורה לתל אביב וממנה.

בחינה ארוכת טווח של נתוני האוכלוסייה בערים הגדולות מראה כי הערים הבולטות ביותר בגידול באוכלוסייה הן ערים חרדיות: בית שמש, כאמור, גדלה בממדים הגדולים ביותר, אחריה בני ברק,שגדלה בעשור האחרון ב-31.2% במספר תושביה, ושככל הנראה השנה תחצה את רף ה-200 אלף תושבים.   

אל המקום השלישי מבחינת גידול אוכלוסין בעשור האחרון הגיעה אשקלון, שמונה כ-141 אלף תושבים. אשקלון היא אחת מהערים בהן מתבצעת הבנייה הרבה ביותר בשנים האחרונות, כך שאין פלא שהיא זינקה בשיעור כזה במספר תושביה.

לרחובות נוספו כ-30 אלף תושבים בעשור האחרון, והיא זינקה ב-27.4% במספר תושביה, שמונים כעת כמעט 142 אלף. ואילו פתח תקווה, שנמצאת אחריה בדירוג הגידול, היא עיר שגדלה בקצב מהיר מאוד בשני העשורים האחרונים. בעשור האחרון לבד היא עלתה ב-22% - ל-244 אלף תושבים.

ירושלים עתידה לחצות את רף מיליון התושבים בעוד שנים ספורות. הבירה גדלה והולכת בקצב מהיר, על אף גודלה, ובעשור האחרון מספר תושביה עלה ב-21%. ואולם, יש לשים לב שעיקר הגידול בבירה מוסבר על ידי האוכלוסייה הערבית: זו מהווה כיום כ-40% מכלל האוכלוסייה, לעומת 37% לפני עשור ו-30% בשנת 1995. לא בטוח שזו התמונה הרצויה בפני קובעי המדיניות ברמה הלאומית, ואולם היא חיונית להבנת ההשלכות הדמוגרפיות של החלטות פוליטיות.

שתי ערי המחוז הגדולות בארץ, חיפה ובאר שבע, סובלות משיעורי גידול נמוכים יחסית

לאור מגמת התמרכזות האוכלוסייה בתווך שבין חדרה לאשקלון, קשה להיות מופתעים מכך ששתי ערי המחוז הגדולות בארץ, חיפה ובאר שבע, סובלות משיעורי גידול נמוכים יחסית לרוב הערים הגדולות האחרות. חיפה מוסיפה להיות העיר השלישית בגודלה בארץ עם כמעט 284 אלף תושבים, והיא גדלה בכ-7% בעשור זה; באר שבע נחשבה לפני מספר עשורים לעיר הרביעית בגודלה בארץ. "בירת הנגב" כינו אותה. ואולם היום היא אפילו לא העיר הגדולה בדרום, שכן אשדוד עקפה אותה. כיום באר שבע נמצאת רק במקום השמיני בארץ מבחינת גודל אוכלוסייתה.

הנתונים של חיפה ובאר שבע מחזקים נתונים אחרים על הגירה שלילית מתמשכת מישובי הפריפריה למרכז הארץ, ועל בעיות קשות של תעסוקה ופיגור בפיתוח אזורי שמתקיימות בנגב ובחיפה ובגליל, שהופכים את המקומות הללו ליעדים לא אטרקטיביים לאוכלוסייה חדשה.

גם כאן, ללא התערבות ממשלתית אינטנסיבית, אין שום סיבה אמיתית להפסקת המגמה של נטישת ערי הפריפריה, מה גם שבתקופה זו נמשכת הבנייה המואצת במרכז הארץ.

על רקע כל זה, בולטת מאוד הירידה באוכלוסיית בת ים, זאת למרות הבנייה הרבה שהתקיימה בעיר, במיוחד לאורך רצועת החוף. אך גם במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית מספר תושבי בת ים ירד בעשור האחרון בלמעלה מאחוז, והוא מגיע לכ-129 אלף תושבים.

כיצד עולים בקנה אחד הבנייה הרבה והירידה במספר התושבים? ניתן לשער כי דירות רבות נרכשו על ידי משקיעים; כמו כן בסקירת הלמ"ס על מספר הדירות הריקות בערים השונות, צויין כי בבת ים יש כ-4,000 דירות ריקות, כך שעל אף הבנייה החדשה - דירות ישנות התרוקנו ולא אוכלסו.

עוד כתבות

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

"פתאום התמונה התהפכה": האם אנבידיה מאבדת את תואר המניה הלוהטת בוול סטריט?

מבט על ביצועי שתי המניות הטכנולוגיות גוגל ואנבידיה בחודשים האחרונים מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● המשקיעים, שנהרו אחרי סמל כלכלת ה־AI, מעבירים את הכסף לענקית החיפוש ● הסיבה: מעבר מהשקעה בהבטחה להשקעה בביצועים מוכחים כמו התרחבות בתחום הענן ומנועי צמיחה חדשים

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: צילום מסך יוטיוב

תקציב הפרסום של יד2 עובר למקאן תל אביב

בשמונה השנים האחרונות טופל תקציב יד2 בראובני-פרידן, והחל מ-2026 הוא יעבור למשרד פרסום חדש ● השבוע נמכרה פלטפורמת היד השנייה לקרן אייפקס העולמית תמורת 3.1 מיליארד שקל

Rapidos. בחנוכה ייפתח הסניף החמישי בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב / צילום: אסף לוי

"חווית אוכל לקהל הישראלי": המסעדה המקסיקנית שהופכת לרשת

קבוצת BBB הופכת את מסעדת Rapidos לרשת; הסניף החמישי ייפתח בהיכל מנורה מבטחים ● חברת הגיימינג הישראלית זכתה בפרס הכסף בתחרות נחשקת ● ומי נכח בכנס הדיקרטוריות בהייטק? ● אירועים ומינויים

סניף מקדולנד'ס בישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

אחרי שקיזזה את ההנחות לחיילים, מקדונלד'ס קורצת לאנשי הקבע

מקדונלד'ס ישראל ומועדון משרתי הקבע "חבר" השיקו בשבוע שעבר מהלך משותף שיעניק הנחה של כ-35% בממוצע למחזיקי כרטיס "חבר" ● המהלך ממשיך קו של ניסיונות מצד הרשת לייצב מחדש את יחסיה עם קהל המשרתים בצה"ל מתחילת המלחמה

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

ליאור דיב / צילום: סייבריזן

הסטארט-אפ של יוצאי סייבריזן מגייס 130 מיליון דולר בסבב A

הגיוס של חברת הסייבר 7AI היה בהובלת אינדקס ונצ'רס ובהשתתפות זרוע ההשקעות של בלקסטון לצד משקיעים נוספים ● החברה פועלת בתחום של סוכני בינה מלאכותית המשמשים לאבטחת ארגונים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

ניו יורק טיימס: כלי רכב אוטונומיים מעורבים ב-91% פחות תאונות

לפי דו"ח חדש, כלי הרכב האוטונומיים של ווימו מעורבים בעשרות אחוזים פחות תאונות, ורופאים קוראים למהפכה רגולטורית ● במהלך מימון אסטרטגי מהגדולים שיצאו מישראל, צ'ק פוינט מגייסת עד שני מיליארד דולר בהנפקת אג"ח להמרה ● טיקטוק תשקיע כ-37 מיליארד דולר באחד מפרויקטי התשתית הגדולים בדרום אמריקה ● וגם: מייסד PerimeterX חושף סטארט־אפ חדש ● חדשות ההייטק

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

התקרבות במו"מ? סמוטריץ' ויתר על הרפורמה בפנסיה התקציבית במערכת הביטחון

הדיונים לאישור תקציב המדינה לשנת 2026 נמשכים: המחלוקת המרכזית במרכז הדיונים בין משרד האוצר לממשלה היא גובה תקציב הביטחון ● סמוטריץ' הסיר מהצעת התקציב את השינויים שהיו אמורים לחול על תנאי הפנסיה והמיסוי במערכת הביטחון בתמורה להסכמת צה"ל לקבל על עצמו התייעלות בסיסית בתקציב הביטחון ● רפורמת החלב צפויה לעבור

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

בהנחה משמעותית: וויז שכרה את הקומות העליונות במגדל לנדמרק 2 בת"א

וויז, שממוקמת כיום במגדל רחוב דובנוב בת"א, שכרה את הקומות העליונות במבנה שבמתחם שרונה ● את השטח היא השיגה בהנחה משמעותית, תודות למו"מ שניהל המשקיע הראשון בחברה, גילי רענן

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

17 מניות בת"א זינקו ביותר מ-100%. האם יגיע גל מימושים לפני סוף השנה?

סוף השנה האזרחית מייצר באופן מסורתי פעילות מוגברת בשוק ההון, כשמשקיעים מתאימים את התיק לקראת השנה הקרובה ● בבורסה בת"א העריכו השבוע כי לאחר שנת שיא בשוק המניות המקומי, משקיעים עשויים לנצל את דצמבר "למימוש רווחים", גם לצורך קיזוז מס ● בשוק חלוקים

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מי יפקח? הסעיף ברפורמת הבנקים הגדולים שעבר מתחת לרדאר

הרפורמה שתאפשר למוסדיים להקים בנקים זעירים מותירה סימני שאלה מהותיים לגבי זהות הרגולטור ● במשרד האוצר ובבנק ישראל מבטיחים להסדיר את הנושא בימים הקרובים