מנכ"ל האוצר שי באב"ד קורא למבקר המדינה לפרסם מיידית את הדוח שלו בנושא הגירעון בשנים 2018-2019. לפי הנחיית המבקר, הדוח בנושא אמור להתפרסם רק בחודש מרץ.
בדיון בוועדת הכספים של הכנסת נשאלו בכירי האוצר על ידי חברת הכנסת אורית פרקש-הכהן כיצד הם מסבירים את הירידה התמוהה בגירעון בסוף 2018 ימים ספורים לאחר ההכרזה על בחירות. "הפלא ופלא רק בחודש דצמבר הגירעון פתאום עומד ביעד", אמרה פרקש-הכהן. "האם היו כאן מניעים פוליטיים?".
באב"ד שהגיע לדיון במדים משירות מילואים פעיל היה זה שהשיב על השאלה שהופנתה לשאול מרידור הממונה על התקציבים. באב"ד השיב כי דוח מבקר המדינה, שטרם פורסם, מאשר שלא היו כל משחקים בנתוני הגירעון וכי כל מה שנעשה היה במסגרת השיטה המקובלת. הוא הוסיף כי כל מה שפורסם עד היום על משחקים בגירעון הם שמועות שמפיצה התקשורת וקרא לא להטיל דופי בפקידים "עד שלא יבוא גורם מבקר מקצועי כמו מבקר המדינה ויקבע אחרת".
באב"ד הוסיף כי הוא קורא למבקר המדינה מתניהו אלנגלמן לפרסם מיידית את הדוח על הגירעון משום שלדבריו כל עוד הדוח אינו מפורסם מוטל דופי בבכירים באוצר ובהן החשב הכללי רוני חזקיהו, מנהל רשות המסים ערן יעקב והוא עצמו. קודם לכן נשאל מרידור על-ידי ח"כ אבי ניסנקורן האם היה לחץ על רשות המסים להציג תחזית הכנסות גבוהה מדי. באב"ד השיב במקום מרידור "לא". מרידור ביקש שלא לענות על שאלות בנושא חילוקי דיעות בינו לבין המנכ"ל באב"ד ואמר "תרשו לי לא להיכנס לנושאים אישיים". בנוסף טען מרידור כי "אני זה שהתעקש לפרסם את תחזית הגירעון ולא היו לחצים לא לפרסם אותה".
מרידור הוסיף כי"אני לא יכול לענות על השאלה מה קרה עם נתוני הגירעון בדצמבר 2018, למרות שהייתי מאוד רוצה. הנושא בבדיקת המבקר ואני לא יכול לענות על זה. אני סומך על החשב הכללי רוני חזקיהו ועל מנהל רשות המסים ערן יעקב".
מרידור נשאל בדיון כמה יעלו בחירות נוספות וחזר על נתוני האוצר שלפיהם העלות התקציבית של עריכת בחירות לאוצר נעה בין 700-800 מיליון שקל ולכך יש להוסיף את הנזק למשק מיום השבתון של הבחירות שנע להערכתו סביב 2.5 מיליארד שקל.
באשר לגירעון הצפוי בסוף 2019 אמר מרידור כי להערכתו הגירעון ינוע בין 3.6% ל-3.9%. מרידור הסביר כי מאחורי הזינוק בגירעון ישנה חולשה בהכנסות המדינה ואמר כי הן נמוכות ב-8 מיליארד שקל מההכנסות בתחזית האוצר, וזאת כתוצאה מזינוק בהחזרי המס (בעקבות הפחתות המסים של שר האוצר משה כחלון) ושינוי בהרכב הצמיחה שמתבטא בחולשה מסויימת בצריכה הפרטית ובייבוא כלי רכב (שעליה מוטל מיסוי גבוה יחסית).
כמו כן, מרידור ציין כי מהכנסות המדינה המתוכננות ל-2019 נגרעו כ-2 מיליארד שקל בגין צעדי מדיניות שלא יושמו ב-2019 ובהם הסדר השיבוב של חברות הביטוח (1 מיליארד שקל), דחיית המיסוי של חומרים ממיסים ל-2020 (600 מיליון שקל) ודחייה במכירת חלקה של המדינה בתחנת הכוח הפרטית דוראד P (כ-300 מיליון שקל). בנוסף ציין מרידור כי להוצאות המדינה נוספו הוצאות בלתי צפויות בשורת תחומים ובהם מערכת הבחירות הנוספת (כאמור 700-800 מיליון שקל), התקדמות מהירה מהצפוי בביצוע פרויקטים בתחבורה, תשלומים גדולים מהמתוכנן לניצולי שואה ובני זוגם, ירידת ירושלים לאשכול 2 במדד הסוציו אקונומי (הגדילה את השתתפות המדינה בצהרונים במקום השתתפות ההורים) ועוד.
בשורה התחתונה אמר מרידור כי "נהיה בבעיה קשה אם לא נטפל בגירעון המבני". לדבריו ההוצאה הממשלתית צפויה לעלות גם השנה על 100% וכי הגירעון המבני עומד כיום על 3.8%. לדבריו כשמוסיפים לגירעון המבני שורת התחייבויות שעדיין אינן רשומות בבסיס התקציב כמו מימון הצהרונים, הפעימה השנייה בהסדר הנכים ומימוש ההסכמים הקואליציוניים - הגירעון מזנק בחצי אחוז ומגיע ל-4.3% - וזאת עוד לפני הגדלה של תקציב הביטחון. "אין כסף באוצר היום חברים", אמר מרידור לחברי הוועדה. "גם אם תחפשו בבניין ואצלי במשרד לא תמצאו כסף. מי שרוצה שנפתור בעיה מסויימת חייב להבין שזה יבוא על-חשבון משהו אחר".