מוחמד ברכה בכנס של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס" / צילום: איל יצהר, גלובס
"לצערנו האירועים האחרונים מעיבים על הוועידה, אבל למרות זאת התכנסנו כאן, יהודים וערבים, כי אנחנו מאמינים בדו-קיום ושיתוף-פעולה לעתיד, כי אין דרך אחרת" - כך אמר עיסא חורי, יו"ר הפורום הכלכלי הערבי, בוועידה של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס", שנערכה היום (ג') בנצרת תחת הכותרת "פיתוח כלכלי: חזון אסטרטגי ואתגרים עתידיים".
לדברי חורי, "באנו לדבר היום על חזון אסטרטגי ועל אתגרים עתידיים בנושא שחשוב לכלל החברה הישראלית ולא רק למגזר בודד. לסוגיות בהן נדון יש חשיבות רבה לטיפול בחסמים ושיפור מצבה של החברה הערבית בזירות שונות של הכלכלה. חשוב לנו להציג את המאמצים שהושקעו מצד הפורום הכלכלי הערבי בשנים האחרונות, במטרה להוביל לשינוי במעמדה הכלכלי-חברתי של החברה הערבית בישראל".
אחריו עלה לבמה מוחמד ברכה, ראש ועדת המעקב של החברה הערבית, ואמר: "אסור לאמץ את הנוהל הקיים במדינת ישראל של דיבור על שילוב האזרחים ללא שילוב היישובים, מה גם ששילוב האזרחים לא קוצר הצלחות. תוכנית 922 נתנה תוספות תקציב ואורך נשימה לרשויות הערביות, אך כללה שני פרקים קשים ומסוכנים: בנייה רוויה על אדמה פרטית ללא תכנון תשתיות; והסעיף שני נוגע לתפקיד המשטרה.
"אפשר לראות שהמצב יתפתח לאזורים מסוכנים, של יישובים עם בנייה רוויה לא תשתיות מספיקות וללא תפיסה של תכנון אורבני. זה מצב שיהפוך את היישובים הערביים למחנות עובדים ללא שירותים סבירים. אלה יכולים להפוך לחממה לבעיות חברתיות קשות כמו פשע, אלימות וסמים - דבר שכבר קיים כיום, אך במסגרת התכנון הממשלתי העתידי אנחנו הולכים למחוזות מאוד מסוכנים כלפי הציבור הערבי".
לדברי ברכה, "לפני שנים יזמתי הצעת חוק די פשוטה שמעולם לא זכתה להצבעת רוב. ההצעה אמרה שיש לקחת את המעמד הסוציו-אקונומי בחשבון כאשר הממשלה קובעת אזורי עדיפות כלכלית. זה דבר די הגיוני, אבל כל ממשלות ישראל לא הסכימו לקבל את הדבר הזה, כי הם ידעו שהמשמעות של זה היא לתת אזורי עדיפות גם ליישובים הערביים", הוסיף ברכה.
"אני גורס כי מערכת המושגים הקיימת בכלכלה הישראלית, של הפחתת מעורבות הממשלה, של מס שלילי, של ניהול הכלכלה על-פי חוקי השוק - כל אלה הם מושגים שפוגעים בשכבות החלשות. אם מתייחסים לציבור הערבי, ה-20%, שכל יישוביהם באשכולות הנמוכים ביותר, 4 ומטה, בסולם הסוציו-אקונומי - חוקי השוק טובים לחזקים, וזו תפיסה אנטי-חברתית ואנטי-ערבית של הכלכלה הישראלית".
לדבריו, "התפיסה הממשלתית היא הפחתת המס על עשירים, כמו הנושא של מס הכנסה שלילי, והיא מובילה לצמצום מעורבות המדינה בפרויקטים חברתיים ובתמיכה בשכבות החלשות. זה מצב שכופה שוליות כלכלית וחברתית על הציבור הערבי. לכן, אם רוצים לדבר על תפיסה חברתית שאמורה להיטיב עם התושבים הערבים ועם מצבם, צריך להרחיב את שטחי השיפוט של הרשויות המקומיות ואת אזורי התעשייה' ולא להhקלע למושגי כלכלה חופשית כביכול, ששמעון פרס קרא לה 'כלכלה חזירית'".
"מחויבים לאמון בין-מגזרי"
"כשרכשתי את 'גלובס' ב-2017, זה היה תחת החלטה לקבל על עצמנו חזון, במסגרתו אנו מחויבים לפעול לאמון בין-מגזרי", סיפרה אלונה בר-און, יו"רית "גלובס", מעל במת הכנס. "הגדרנו את עצמנו כגוף תקשורת עצמאי, ואנחנו פועלים דרך רגולציה עצמית ומנסים להגדיר מחדש את הפער שבין דמוקרטיה ואנרכיה, בין חופש הביטוי ושליליות יתר.
"אנחנו עושים הרבה נהלים ושיטות כדי לייצר את האמון ואת הגיוון הבין-מגזרי. אנחנו מתייחסים לדבריו של הנשיא ראובן ריבלין כאל נאום מכונן, ולא רק נאום השבטים, אלא גם הנאום שנשא שנה אחר-כך, בו אמר שהמערכות שמנהלות את חיינו, בהן התקשורת והחינוך, לא התאימו את עצמן לחברה ב-2019. אנו פועלים כדי לשנות זאת".
"במציאות הכאוטית בה אנו נמצאים בשנה האחרונה וגם ביום הזה, לא נותר זמן רב לדון בדברים החשובים באמת. הכנס החשוב הזה שם במרכז דיון אסטרטגי בעתידה של החברה הערבית והשתתפותה בכלכלה הישראלית", אמר בכנס עודד ערן, יו"ר בנק הפועלים.
לדבריו, "האתגרים הם גדולים, ואיתם עלינו להתמודד כחברה מאוחדת. אך אסור לשכוח את ההתפתחויות החיוביות בחברה הערבית בשנים האחרונות: עלייה במספר הסטודנטים, השתתפות צעירים במגזר ההייטק ועוד. המגזר הציבורי מאבד מיציבותו, אבל דווקא בתקופה זו אחריותינו לפעול ויכולתנו להשפיע הן גדולות מתמיד".
ירון הוסיף כי "לאחרונה, בשל מצוקת הדיור בחברה הערבית, השקנו מוצר חדש המאפשר לצעירים ערבים לרכוש דירה, גם כאשר לא ניתן לרשום משכנתא בטאבו. אנו מבינים שהתרומה של החברה הערבית לחברה הישראלית הולכת וצומחת, ובראייה בעתיד, כדי למצב את ישראל כחברה מובילה בטכנולוגיה, בסייבר ובפינטק וגם בצדק חברתי, עלינו לפעול שילוב החברה הערבית בכל תחומי החברה".
עוד נאמה בכנס ד"ר מהא כרכבי סבאח, חוקרת ומרצה בסוציולוגיה ואנתרופולגיה, שאמרה: "ניצבים בפנינו אתגרים רבים וחסמים מושרשים אשר ממשיכים לעצב את כלכלת האוכלוסייה הערבית ואת מרקמה החברתי. אנו מחויבים לשותפות בעשייה ובחזון. הפורום הכלכלי הערבי שואף להשפיע על המדיניות הקיימת המפלה ביסודה, דרך קריאה לסגירת הפערים הכלכליים החברתיים, אך יותר מכל להשתיתו של שיח שמבוסס על מונחי שוויון וצדק, שיח פוליטי דמוקרטי מהותי הנלחם בהדרה".
