ד"ר אחמד חליחל, סגן מנהל אגף בכיר דמוגרפיה ומפקד,’בכנס של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס" / צילום: איל יצהר, גלובס
ד"ר אחמד חליחל הציג מחקר שערך על השפעת השינויים הדמוגרפיים בחברה הערבית, תוך התמקדות בנושא הילודה בחברה הערבית. "אני אדבר על הילודה ב-20 השנים האחרונות ומה קרה בחברה הערבית ובמשפחה העברית כשהכיוון הוא של ירידה בילודה. היום רמת הילודה זהה לזו של היהודים", אמר חליחל שהמשיך, "התופעה של ירידה בילודה לא ייחודית לחברת הערבית בישראל. רואים אותה בכל העולם הערבי והמוסלמי. יש מעבר חד בין ילודה גבוהה לנמוכה. יש מדינות ערביות שיש בהן פחות מהפריון במדינות באירופה אבל אצלנו יש ייחודיות", אמר חליחל.
חליחל הסביר ש"רואים שיש עלייה מאוד חדה באנשים שאומרים אנחנו רוצים משפחה קטנה יותר. אם לפני עשור כ-60 אחוז אמרו שהם רוצים 4 ילדים ויותר היום 45% רוצים 4 ילדים ויותר. זה שינוי אדיר להתפתחות המשפחה. נושא שני זה מה גיל האישה המועדף לנישואין. אם לפני עשור, 20 אחוז אמרו שהם רוצים להתחתן עם אישה מעל גיל ל25, היום 40 אחוז רוצים להתחתן עם אישה מעל גיל 25. וגם זה שינוי גדול בחברה הערבית".
מיתוס נוסך ששבר חליחל הוא המוטיבציה לילודה, כשהוא אמר שהגורם הכלכלי, או הגורם החושב הוא הגורם החשוב. "המחשבה היא רציונלית, אין כאן סיבות דתיות. המחקר שלי בדק חברה מוסלמית, אבל אני אומר שהוא מדבר על החברה הערבית כולה. תכנון ילדים הוא רציונלי ומחשבה כלכלית ולא מסיבות מסורתיות. חליחל המשיך ואמר כי למדיניות ולשיח יש גם חשיבות בנושא הילודה. "המדיניות הרשמית היא להביא הרבה ילדים. לא אומרים באופן רשמי אבל יש מענקי ילודה ואפילו חוק חינוך חובה. הממשלה אומרת אני עוזרת לגדל ילדים. יש שיח ציבורי, יהודי, שבא ואומר אנחנו רוצים ילודה גבוהה, אבל לא לחברה הערבית. זה שיח בולם. אבל אנחנו כחברה לא השתתפנו בשיח הזה", אמר חליחל שקבע ש"הירידה בפריון היא ספונטנית ואין מישהו שמכוון אותה מלמעלה".
בהמשך אמר כי יש חשיבות בהקשר של הילודה למצב העוני. למרות שלדבריו חלקים רבים בחברה הערבית עדיין נמאים מתחת לקו העוני, הוא מבקש להסתכל על מדדים נוספים. "מדד אחד הוא נסיעות לחו"ל. לפני 20 שנה 200 אלף איש טסו לחו"ל בשנה בחברה הערבית. היום 650 אלף אנשים ערבים אזרחי ישראל יצאו לחול מתוכם 450 דרך נתב"ג. הרי יש יציאות לירדן וסיני. זה אומר ששליש מהחברה הערבית היה במטוס. זה מראה שהמשפחה הערבית רוצה איכות חיים טובה יותר ולא רק בתוך הבית. גם אחוז הילדים ביניהם גדל. 27 אחוז מהטסים זה ילדים, ז"א זה משפחות, ומי שמבקר בנתב"ג בשנים האחרונות רואה נוכחות בולטת מאוד של החברה הערבית וגם על זה צריך להסתכל כדי להבין את המצב הכלכלי".