הפגנת BDS / צילום: SHUTTERSTOCK
תעשיית היצוא של ישראל, כמו גם מדיניות התמיכה בהתנחלויות של הממשלה, ספגה היום (ג') מכה לא פשוטה: בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי פסק הבוקר כי חלה חובה לסמן בבירור מוצרים המיוצרים ביהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן. זאת בשל היותם "שטחים כבושים" המנוגדים לדין הבינלאומי ואי-הכרת האיחוד האירופי בזכותה של ישראל על שטחים אלה, למרות שחלקם סופחו רשמית על-ידי מדינת ישראל.
בעקבות פסיקת בית הדין, ממכון המחקר NGO Monitor נמסר: "המהלכים שנועדו 'לסמן' או 'לבדל' מוצרים הם חלק בלתי נפרד מקמפיין ה-BDS, שכל דבר בינו לבין קידום שלום וזכויות אדם הוא מקרי בהחלט. המחקרים של NGO Monitor הצביעו על קואליציה של למעלה מ-20 ארגוני חברה אזרחית שפעלו על-מנת לקדם נושא זה. רבים מאותם ארגונים ממומנים על-ידי ממשלות אירופה ואף הודו לא פעם כי סימון הוא צעד הראשון בדרך לחרם מסחרי מקיף - גם בתוך הקו הירוק".
יו"ר התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, מסר כי "החלטת בית הדין היא חציית קו אדום ותרועת ניצחון לתנועת ה-BDS, דבר שצריך להדליק נורה אדומה לממשלת ישראל. על הממשלה להיאבק בחומרה בהחלטה שמכשירה הלכה למעשה חרמות כנגד מדינת ישראל כולה".
מנגד, באגודה לזכויות האזרח מברכים על ההחלטה ואומרים כי "למרות ניסיון הממשלה לטשטש את העובדה שהריבונות הישראלית אינה חלה על הגדה ושההתנחלויות אינן חוקיות, המציאות היא שמדובר בשטח כבוש. החלטת בית הדין מתבקשת לאור המציאות הזו".
האיחוד האירופי: "שטחים כבושים"
דוברת שגרירות האיחוד האירופי בישראל הגיבה היום להתפתחות. לדברי הדוברת, שרון אופנברגר, הנציבות האירופית עוקבת אחרי פסק דינו של בית הדין האירופי היום לפירוש הכללים העומדים בבסיס ציון מקור מוצרים. "אינדיקציה ברורה ולא מטעה של מקור היא חלק מהותי ממדיניות הצרכנות של האיחוד האירופי. החלטת בית המשפט מאשרת, כאמור בהודעה של הנציבות משנת 2015, כי אינדיקציה של מקורם של מוצרים המיוצרים בהתנחלויות ישראליות חייבת להיות נכונה ולא מטעה עבור הצרכן. עמדת האיחוד האירופי בנושא לא השתנתה.
"הפיקוח והאכיפה על יישום נכון של כללי האיחוד האירופי ביחס לציון מקור, הם מתפקידם של המדינות החברות באיחוד. פסיקת בית המשפט אינה נוגעת למוצרים מישראל עצמה. לישראל יש קשרי מסחר מועדפים עם האיחוד האירופי, המבוססים על הסכם ההתאגדות האירופי-ישראלי, הקובע כי מוצרים שמקורם בישראל בגבולותיה המוכרים בינלאומית, נהנים ממכס מועדף עם כניסתם לאיחוד האירופי. מצב זה יישאר ללא שינוי.
"לאיחוד האירופי יש עמדה ידועה וארוכת-שנים כי היא לא תכיר בשינויים בגבולות ישראל שלפני 1967, מלבד אלה עליהם הסכימו הצדדים בסכסוך הישראלי-פלסטיני. האיחוד האירופי רואה בהתנחלויות שטחים כבושים בלתי חוקיים על-פי החוק הבינלאומי.
"האיחוד האירופי וישראל הם שותפים קרובים מאוד בעלי יחסים בילטרליים המכסים מספר רב של תחומים חשובים. האיחוד האירופי נותר מחויב לעבודה עם ישראל במערכת יחסים מועילה לשני הצדדים במסגרת תוכנית הפעולה הקיימת. האיחוד האירופי חוזר על מחויבותו הבסיסית לביטחון ישראל. האיחוד האירופי אינו תומך בשום צורה של חרם או סנקציות נגד ישראל. האיחוד האירופי דוחה ניסיונות של קמפיינים של מה שמכונה תנועת ה-BDS לבודד את ישראל".
העתירה שהתחילה הכול
במשרד המשפטים מאשימים דווקא את "הקורבן" להחלטה, יקב פסגות שבהתנחלות פסגות מעבר לקו הירוק. הפסיקה נגד ההתנחלויות הגיעה דווקא בעקבות עתירה של היקב: ב-2016 יקב פסגות עתר לבית משפט בצרפת נגד סימון המוצרים. בית המשפט בצרפת הפנה לחוות-דעת של בית הדין של האיחוד האירופי לצורך קבלת החלטה.
שרת המשפטים דאז איילת שקד והמשנה ליועמ"ש רועי שינדורף הפצירו וכמעט התחננו בפני בעלי יקב פסגות שימשכו את העתירה, בטענה כי היא תעשה נזק למדינה. יקב פסגות סירב, והבוקר כאמור הגיעה התוצאה.
לפני שבועיים פורסם ב"גלובס" טור נרחב של טל שניידר על היסטוריית חובת המוצרים. בטור נכתב כי החלטתו של בית הדין של האיחוד האירופי בעניין סימון מוצרי יקב פסגות, שממוקם מעבר לקו הירוק, עלולה להיות הרת-גורל עבור יצוא של מוצרים ישראלים, ולא רק כאלה המיוצרים בהתנחלויות. במשרד החוץ היו מעדיפים להניח לתביעה "להתנדף" בלשון הייננים, אבל מנכ"ל היקב רואה מאבק זה כחלק מהתמודדות עם אנטישמיות.