גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"להפסיק את העסקת המקורבים ברשויות המקומיות הערביות"

כך אמר עו"ד נדאל חאיק, מנכ"ל עמותת עורכי דין לקידום מינהל תקין, בוועידת הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס" ● ברהום ג'ראיסי: "הבעיה הכלכלית-חברתית בחברה הערבית היא תוצאה של מדיניות מ-1948 ועד היום להשאיר אותה כחברה חלשה"

עו"ד נדאל חאיק, מנכ"ל עמותת עורכי דין לקידום מינהל תקין, בכנס של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס"  / צילום: איל יצהר, גלובס
עו"ד נדאל חאיק, מנכ"ל עמותת עורכי דין לקידום מינהל תקין, בכנס של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס" / צילום: איל יצהר, גלובס

בוועידה הראשונה של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס", שנערכה היום (ג') בנצרת תחת הכותרת "פיתוח כלכלי: חזון אסטרטגי ואתגרים עתידיים", התקיים פאנל בנושא "חברות כלכליות ותקצוב של רשויות מקומיות ערביות", בהנחיית אמיר חורי.

מודר יונס דיבר על אתגרי החברה הערבית ואמר: "מועצות ערביות נמצאות במצב סוציו-אקונומי 1-3, זה חשוב לרקע. המועצות הערביות נתמכות מתקציבים שמתקבלים מהמדינה על-ידי מענקי איזון ותקציבי פיתוח. אין יכולת התקיימות ללא אלה, בלעדיהם הקיום של המועצות שואף לאפס. לטעמי, אנחנו מופלים לרעה לפי הנוסחה הקיימת, כי כל הרשויות היהודיות מרוויחות מארנונה. אתם יודעים שהארנונה שמתקבלת ממגדלי עזריאלי שווה לכל הארנונה של החברה הערבית? וכשהעליתי בעבר בפני מנכ"ל משרד הפנים את העניין הזה, הוא התבדח ואמר שסך הקנסות שמקבלת עירית תל-אביב מנת"צ זה כמו כל הארנונה בחברה הערבית. צריך להבין את הבעיה שאנחנו תמיד עם הראש בקושי מעל הקו, ואין לנו אופק. האתגר שלנו היום הוא לתכנן תוכנית עתידית שתמשיך את תוכנית 922, כדי לתקן אפליה של שנים".

סאמי להיאני נשאל מה חברות כלכליות יכולות לתרום לקידום המצב בחברה, ואמר: "עקרונית בארץ יש כ-500 חברות עירוניות רשומות, ורק 4 חברות בלבד פעילות בחברה הערבית, וכולן חדשות יחסית. אפילו בעיר שבה אנחנו נמצאים, נצרת, אין חברה כלכלית. מהות החברה הכלכלית היא לשים את סדר הפיתוח הכלכלי והתרבותי להעצמת הרשות והגדלת ההכנסות של הרשות באמצעות החברה הכלכלית. נכון לעכשיו הגישה הקיימת אצל ראשי רשויות היא להקים חברה כלכלית שהמהות היא שהרשות מממנת ומתקצבת, במקום להגיע למצב שהחברה הכלכלית אמורה להכניס הכנסות מהעודף שלה לרשות".

ח"כ מטאנס שחאדה אמר: "יש חסימות מבניות לפיתוח החברה הערבית, ואנחנו אומרים שאי-אפשר להפריד בין מצבה הכלכלי של האוכלוסייה למעמדה הפוליטי, כי הכלכלה משקפת נאמנה את המציאות ואת המדיניות. בימים ובשבועות אחרונים אנחנו מדברים על נושא זה בדיוק. כשאנחנו מדברים על שינוי מבני במדיניות הממשלה, שינויים תפיסתיים, אנחנו לא רוצים רק תוכנית למיגור הפשע אלא שינוי מהותי בחברה' ורוצים שוויון מלא ללא שייכות פוליטית.

"גם הרשימה המשותפת וגם בל"ד, לגבי הקמת ממשלה - היה ברור לנו שאף אחד לא מציע שינוי מהותי של החברה היהודית כלפי החברה הערבית. שמישהו יגיד שהוא מתכוון לקיים שינוי מהותי כלפי החברה הערבית, לא כעוינים ולא כאויבים ולא כאזרחים סוג ב'. לא נשב עם מועמד שלא מציע משהו אחר ולא רואים ולא שומעים על שינוי מבני. כאשר הייתה פנייה מכחול לבן לרשימה המשותפת כדי לשבת ולבדוק אפשרות לשבת ולהתחיל דיון, זה לא משא-ומתן, אמרנו שכשתהיה פנייה רצינית ופומבית, אנחנו - למרות העמדה הברורה כדי לשמור על הרשימה המשותפת וכדי להגן על האינטרס של החברה הערבית ולנסות לפתור חלק מהבעיות - שנהיה מוכנים לשקול בחיוב לשבת עם כחול לבן. מה שקורה מהיום בבוקר זה שאין הבדל בין כחול לבן לבין הליכוד לבין הבעיות המהותיות, אין הבדל במצב חירום או לחימה, איך שהם מתרצים, ולכן קטנים מאוד הסיכויים שיתנהל משהו רציני בין הרשימה המשותפת לכחול לבן, ומה שנשאר זה להמשיך במאבק לשוויון". 

"להפסיק את העסקת המקורבים ברשויות המקומיות" 

עו"ד נדאל חאיק, מנכ"ל עמותת עורכי דין לקידום מינהל תקין, אמר: "אנחנו רחוקים מאוד מהמצב הסביר שצריך להיות. כל מי שנמצא באולם ומכיר מקרוב את התנהלות הרשויות המקומיות, יודע שיש לנו דרך מאוד ארוכה. על זה נכתבו מחקרים ומאמרים ודוחות מבקר מדינה. השאלה היא איך משפרים? על-ידי הון אנושי. הגופים האלה קיימים בגלל האנשים האורגניים שמניעים את הגופים האלה, ואם יש לך צוות טוב, ואם הקאדר הוא ככה ככה, אז כך גם התוצאות.

"הרשויות המקומיות סובלות מכשל בעניין ההון האנושי. אנחנו רואים שומעים וחווים שההעסקה היא לא על בסיס כישורים ומקצועיות. ההעסקה היא של קרובים. ניהלתי שיחה עם ראש מועצה על משרת מנהל מחלקת חינוך. אני אומר: 'היא לא מאוישת', והוא אומר: 'עוד לא מצאנו מישהו'. תבינו כמה זה חמור. המישהו הזה - הכוונה היא מישהו מטעמנו. אם רוצים מישהו טוב, צריך לפרסם מכרז. ואם אנחנו רוצים לקפוץ, אז זו אחת המכשלות, וצריך להפסיק את העסקת המקורבים.

"יש תפיסה שכולם צריכים להיות מאותה רשות. לפעמים זה על גבול הגזענות הפנימית. ברניה מעסיקים רק מרניה ולא ממשהד ולהפך. זו תפיסה הרסנית, כי אני צריך למצוא מי הכי מוכשר מתוך קבוצה מצומצמת. כל שבוע מתקשרים לעמותה שלנו אקדמאים שהלכו ולמדו ויודעים את העבודה, ואומרים 'תסתכל על הקריטריונים שלי ושל מי שנבחר' ואם ננצל את שיקול-הדעת לרעה ונשים בשוליים את האקדמאים, הם יפנו לכיוון אחר.

"לגבי נושא בריחת המוחות: הם בורחים מהרשויות המקומיות. אם אתה מצטיין בחינוך או בעריכת דין, מה יותר טבעי שתעבוד קרוב לבית ותתרום לשכונה שלך? אין יותר טבעי מזה. זה לא קורה כי יש תופעה של בריחת מוחות, יש מאות ואלפי אנשים שלא מתמודדים על המשרות כי אומרים שהמשחק מכור". 

מודר יונס ביקש להגיב לדבריו הנוקבים של עו"ד חאיק ואמר: "ראשי המועצות עושים מאמץ להוביל את החברה בצורה נכונה. אנחנו מחפשים הון אנושי טוב שיגיע למועצות, והוא לא מגיע בגלל שכר נמוך. רואים מהנדסים שיורים בהם כי לא מקבלים החלטות נכונות. במועצות לא מקבלים רק בגלל מקורבים, ואם יש מקרים כאלה, אלה מקרים יוצאים מהכלל". 

איימן סייף אמר: "יש שינוי שמתחולל ב-10 השנים האחרונות, יש שיפורים מאז בחינוך והשכלה גבוהה, ועדיין הפערים בין החברה הערבית ליהודית גדולים, וצריך תקציבים נוספים.

"האתגר שלנו הוא לנצל כל שקל שהמדינה נתנה לנו בתוכנית 922. אנחנו צריכים לעבוד על תוכנית 923. יש התארגנות מצוינת לתוכניות עתידיות, והבקשה שלי היא לא רק לקבל עוד כסף לתחבורה ציבורית או לצמצום רווחה. יש לנו פוטנציאל כלכלי עצום, ואנחנו רוצים להיות יותר שם. אנחנו הולכים ורוכשים תארים, אבל אין לנו מקומות עבודה איכותיים, וזו המשימה הכלכלית הראשונה - איך מייצרים מקומות עבודה. איך את באר-שבע הפכו לעיר הייטק וסייבר? אנחנו צריכים את זה גם בנצרת ובסחנין,. צריך לזהות את מנועי הצמיחה שלנו ואז לבוא לממשלה ולדרוש תקציבים". 

ברהום ג'ראיסי אמר: "האם שיפור תנאי מחיה בתוך הזינזנה או טיפול שורש לבעיה הקיימת בחברה הערבית? זו השאלה. הבעיה הכלכלית-חברתית בחברה הערבית היא תוצאה של מדיניות שנקבעה מ-1948 ועד היום להשאיר אותה כחברה חלשה. אני רואה שיש קו מקשר בין הפקעות אדמות והפקעת תקציבים ועד העלמת עין מפשיעה, וזה להחליש את החברה הערבית. אז אולי כלכלנים אומרים מה פתאום, יש חברה שמתפתחת; ואני אומר שזה על אף מדיניות הממשלה ולא בזכותה. לצערי, אנחנו רואים סגירת פערים בכל הקבוצות בחברה, ובמקביל בחברה הערבית הפערים רק הולכים ומתרחבים. 

"אנחנו צריכים להפסיק את המדיניות הזו בהחלטה אסטרטגית. לצערי הרב, אני לא רואה את זה. השיפור לא בא מתוכניות-סרק כמו 922, שהיא הסרק ביותר. כל עוד אין הקמת אזורי תעשייה ותעסוקה, הכול יהיה סרק סרק". 

עוד כתבות

מיקי גליה, מנהל חברת ניהול נכסים ומתווך נדל"ן / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"הכנסה פסיבית מהשקעה בדירות? במציאות צריך לעבוד קשה": מה כולל השירות שמציע "שקט נפשי" למשקיעי נדל"ן?

תמורת 10%-8% משכר הדירה השנתי, מיקי גליה מכפר סבא מבטיח לנהל עבורכם את תחזוק הנכס, ואפילו למצוא לכם דייר ● האם זה שווה לכיס של משקיעים, ומדוע עבורו העיסוק הנוכחי עדיף מתיווך מקרקעין בו עסק שנים רבות ● פרק סיום העונה ● האזינו

בית השגריר ברחוב גלי תכלת בהרצליה ושלדון אדלסון (בעיגול) / צילום: איל יצהר, גלובס

עסקת בית השגריר בהרצליה הושלמה: אדלסון ישלם 20 מיליון שקל מס רכישה

ל"גלובס" נודע כי המיליארדר שלדון אדלסון ישלם מס של כ-20 מיליון שקל על רכישת בית שגריר ארה"ב שהושלמה מספר ימים לפני החג ● את הנכס רכש אדלסון תמורת יותר מרבע מיליארד שקל - סכום שיא עבור בית פרטי בודד בישראל

ג'יין פרייזר. הגיעה לעמדה שאף אחת לא הגיעה אליה מעולם  / צילום: Erin Scott, רויטרס

כל הדרך לפסגה: יותר ויותר נשים מתמקמות בצמרת ענף הבנקאות

ענף הבנקאות, מגזר גברי מסורתי, עוקף כעת מגזרים אחרים בארה"ב בקידום נשים ● ההמחשה לכך באה כאשר סיטיגרופ מינה את ג'יין פרייזר למנכ"לית ● בכך היא תהפוך לאשה הראשונה שמנהלת בנק בוול סטריט ● למרות זאת, הדרך לשוויון מגדרי בענף הפיננסים עוד ארוכה ותלולה

סאמר חאג' יחיא, יו"ר בנק לאומי, בסעודה חגיגית באיחוד האמירויות     / צילום: לאומי, יח"צ

לא פראיירים שיצאו מהמדבר: מה אפשר ללמוד מהביקור העסקי הראשון באיחוד האמירויות

המשלחת של אנשי העסקים הישראלים, שארגן בנק לאומי, חזרה עם הרבה אופטימיות מהביקור הראשון בדובאי ● "נוצר בסיס להרבה שיתופי פעולה ונפתחו הרבה דלתות, שאם החברות שהיו כאן יידעו למנף, זה יתורגם לעסקים משותפים"

שלומי פוגל, יו"ר DOVERTOWER, מבעלי מספנות ישראל עם סולטן אחמד בן סליים, יו"ר ומנכ"ל DP WORLD מדובאי / צילום: יח"צ

קרן ההשקעות החדשה של פוגל: משלחת מאבו-דאבי נפגשה עם עשרות סטארט-אפים ישראליים

שלומי פוגל, מבעלי מספנות ישראל, הודיע כי הוא מקים קרן של משקיעים ממדינות המפרץ להשקעות בחברות הייטק ישראליות ● בשבוע שעבר נחשף ב"גלובס" על השת"פ של פוגל עם חברת הספנות והלוגיסטיקה מדובאי DP WORLD, גם היא מגלה עניין רב בטק הישראלי

הבורסה בתל אביב נצבעת באדום בצל הקורונה / צילום: טלי בוגדנובסקי , גלובס

לאחר שאיבדה כמעט 20% מה צופה השנה החדשה לבורסה?

לאחר שנה קשה בהשפעת הקורונה, ממשיכים המשקיעים בבורסת ת"א ללוות בחששות את המגמות בשוק ● הרוח הפסימית נוגעת בעיקר לצפוי בהמשך הדרך בענפי האנרגיה המסורתיות, הנדל"ן והפיננסים ● מנגד, המשקיעים תולים תקוות בעיקר בביצועיהם העתידיים של ענפי הטכנולוגיה השונים

תמיר כהן, יו"ר שיכון ובינוי / צילום: אלון רון

שיכון ובינוי במו"מ לרכישת פרויקט אנרגיה סולארית בארה"ב

מדובר בפרויקט הנמצא בשלב טרום הקמה, בטכנולוגיה פוטו וולטאית, בהספק של מעל 250 מגוואט ● היקף עלויות ההקמה הצפויות בפרויקט מוערך בכ-900 מיליון שקל

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט  / צילום: עמית חכמוב

מגוריט רכשה 136 דירות בהיקף של כ-277 מיליון שקל בתוך כשבועיים, בשלושה פרויקטים שונים

קרן הריט למגורים מגוריט דיווחה על שלוש עסקאות רכישה חדשות באשדוד, בתל אביב וביהוד ● לפי דיווחי החברה, לאחר העסקאות האחרונות, מצבת נכסיה של החברה עומדת על כ-1,350 דירות המרוכזות ב-22 פרוייקטים באזורים בהם קיים ביקוש ער לשכירות ארוכת טווח

אצילי (מימין) ומיכה / צילום: לירון מולדובן, וואלה! ספורט

נסגר התיק נגד הכדורגלנים דור מיכה ועומר אצילי

התיק נגד השניים, שהיו חשודים בעבירות מין בקטינות, נסגר מחוסר אשמה

סיון קלינגבייל  / צילום: יח"צ

רעידת אדמה בדה מרקר: סיון קלינגבייל תמונה לעורכת במקום אבי בר-אלי

בר-אלי פורש לאחר שלוש שנים בתפקיד ● רותם שטרקמן ישוב לתפקיד סגן העורכת

הנקראות של תש"פ - G / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

10 הכתבות שקוראי G הכי אהבו השנה

נמלות האש משתלטות על ישראל ● האם מונוגמיה זה כבר פאסה ● למה עדיין אכפת לנו ממפלס הכנרת ● המתחים מאחורי הקרב על האסי ● ועוד שש כתבות שהכי אהבתם השנה

מחאה בצל הסגר: הפגנה בבלפור בצאת חג ראש השנה / צילום: יוסי זמיר

אלפים הפגינו נגד נתניהו בי-ם: "ישמעו אותנו למרות הסגר"

המחאות נגד השחיתות השלטונית החלו עם צאת החג, כשבמוקד ההפגנה השבועית בבלפור ● זאת חרף ההגבלות ולפני אישור המתווה לקיום הפגנות שפורסם ● 11 מפגינים נעצרו ועוכבו בי-ם בגין הפרת הסדר הציבורי ● מאות הפגינו בקיסריה. המארגנים: "נתנהל תוך הקפדה יתרה על ההנחיות"

בהוטן. חשבה על מדידת האושר הרבה לפני שאר העולם / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

האם יש לנו הכלים הנכונים להעריך את האושר? התמ"ג הוא כבר לא הקריטריון היחיד

את תוכנית האושר של האו"ם יזמה בהוטן, הממלכה הנידחת במורדות ההימליה, שהקדימה את שאר העולם ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד 

פרופ’ אייל אליהו / צילום: איל יצהר, גלובס

ביג דאטה פוגש את יהודי בית שני באטלס דיגיטלי חדש

פרופ' אייל בן אליהו מחבר בין ביג דאטה למחקר של הקהילות היהודיות בעת העתיקה, וחולם שאחרי בחריין ואיחוד האמירויות גם עירק תיפתח לחוקרי יהדות

אבי יעקובוביץ/ צילום: איל יצהר

"בטווח הארוך אין תחליף למשרד. מרכזי הפיתוח לא יעברו לדירות 3 חדרים בפלורנטין"

אבי יעקובוביץ, מנכ"ל חברת גב-ים, מצהיר שהחברה לא נפגעה עד כה ממשבר הקורונה, ושגם ענף ההייטק בישראל ממשיך כתקנו ● עם זאת, הוא מודה שהחברה זהירה יותר בהרפתקאות: "אם פעם היינו מהמרים ומתחילים לבנות בלי דייר, היום נעשה החלטות יותר מושכלות"

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

פחד בשווקים: ירידות חדות בפתיחה בוול סטריט; ירידות של 3% באירופה

מדד הנאסד"ק מאבד 1.5%, הדאו ג'ונס יורד ב-0.9% ומדד S&P 500 מאבד 1.5% ● מדד הפחד (VIX) מזנק ב-15% ● הדאקס הגרמני צונח ב-3.2%, הפוטסי נופל ב-3%

תור לבדיקות קורונה במדריד / צילום: Paul White, Associated Press

אירופה בדרך לעוד סגר? בריטניה "על סף גל שני", ספרד מבקשת מחלק מתושבי מדריד לא לצאת מהבתים

הרשויות במדריד ביקשו ממאות אלפי תושבים בעיר להישאר החל מהיום בבתיהם, ולא לצאת למעט לצרכים חיוניים או לעבודה ● השכונות העיקריות שבהן יחולו החוקים החדשים נחשבות לשכונות עניות יחסית; אתמול התקיימו הפגנות בבירה "נגד סגר על בסיס כלכלי" ● ומה קורה בצרפת ובגרמניה?

איל וולדמן / צילום:  שלומי יוסף

איל וולדמן וקרן בנסון אאוק משקיעים באפליקציית הברכות KRE8.TV

האפליקציה הישראלית, שמאפשרת להזמין קטעי וידיאו אישיים מסלבריטאים, גייסה 4 מיליון שקל בסיבוב סיד ● המייסד רוי הרמן: "בימים שעולם התרבות מושבת, אנחנו מציעים לאמנים דרך קלה להתפרנס באמצעות הטלפון"

פרויקט מחיר למשתכן בשכונת הנוריות בראשל"צ / צילום: אורון נדל"ן

אורון נדל"ן מכרה שטחי מסחר ב-47 מיליון שקל במזרח ראשל"צ

החברה מכרה לחברה פרטית שטח בייעוד מסחרי בהיקף 2,850 מ"ר כחלק מפרויקט של מאות דירות מחיר למשתכן בשכונת הנוריות בעיר

הרכבת הקלה בירושלים / צילום: Eliricon, שאטרסטוק

על פי הנתונים שהוצגו בוועדת הכלכלה: רק 5% מהנוסעים בתחבורה ציבורית נבדקים

הוועדה התכנסה הבוקר במטרה לדון בהגבלות על התחבורה ציבורית בתקופת הסגר ● בוועדה הוסכם כי הרכבת הקלה בירושלים תמשיך להיות מוחרגת מתקנות הסגר ולפעול כרגיל ● מנהל הרשות לתחבורה ציבורית: "אין יכולת לפקחים להתחיל לריב עם הנוסעים ולהתמודד בכל תחנה ולספור את העולים והיורדים"