גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"להפסיק את העסקת המקורבים ברשויות המקומיות הערביות"

כך אמר עו"ד נדאל חאיק, מנכ"ל עמותת עורכי דין לקידום מינהל תקין, בוועידת הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס" ● ברהום ג'ראיסי: "הבעיה הכלכלית-חברתית בחברה הערבית היא תוצאה של מדיניות מ-1948 ועד היום להשאיר אותה כחברה חלשה"

עו"ד נדאל חאיק, מנכ"ל עמותת עורכי דין לקידום מינהל תקין, בכנס של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס"  / צילום: איל יצהר, גלובס
עו"ד נדאל חאיק, מנכ"ל עמותת עורכי דין לקידום מינהל תקין, בכנס של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס" / צילום: איל יצהר, גלובס

בוועידה הראשונה של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס", שנערכה היום (ג') בנצרת תחת הכותרת "פיתוח כלכלי: חזון אסטרטגי ואתגרים עתידיים", התקיים פאנל בנושא "חברות כלכליות ותקצוב של רשויות מקומיות ערביות", בהנחיית אמיר חורי.

מודר יונס דיבר על אתגרי החברה הערבית ואמר: "מועצות ערביות נמצאות במצב סוציו-אקונומי 1-3, זה חשוב לרקע. המועצות הערביות נתמכות מתקציבים שמתקבלים מהמדינה על-ידי מענקי איזון ותקציבי פיתוח. אין יכולת התקיימות ללא אלה, בלעדיהם הקיום של המועצות שואף לאפס. לטעמי, אנחנו מופלים לרעה לפי הנוסחה הקיימת, כי כל הרשויות היהודיות מרוויחות מארנונה. אתם יודעים שהארנונה שמתקבלת ממגדלי עזריאלי שווה לכל הארנונה של החברה הערבית? וכשהעליתי בעבר בפני מנכ"ל משרד הפנים את העניין הזה, הוא התבדח ואמר שסך הקנסות שמקבלת עירית תל-אביב מנת"צ זה כמו כל הארנונה בחברה הערבית. צריך להבין את הבעיה שאנחנו תמיד עם הראש בקושי מעל הקו, ואין לנו אופק. האתגר שלנו היום הוא לתכנן תוכנית עתידית שתמשיך את תוכנית 922, כדי לתקן אפליה של שנים".

סאמי להיאני נשאל מה חברות כלכליות יכולות לתרום לקידום המצב בחברה, ואמר: "עקרונית בארץ יש כ-500 חברות עירוניות רשומות, ורק 4 חברות בלבד פעילות בחברה הערבית, וכולן חדשות יחסית. אפילו בעיר שבה אנחנו נמצאים, נצרת, אין חברה כלכלית. מהות החברה הכלכלית היא לשים את סדר הפיתוח הכלכלי והתרבותי להעצמת הרשות והגדלת ההכנסות של הרשות באמצעות החברה הכלכלית. נכון לעכשיו הגישה הקיימת אצל ראשי רשויות היא להקים חברה כלכלית שהמהות היא שהרשות מממנת ומתקצבת, במקום להגיע למצב שהחברה הכלכלית אמורה להכניס הכנסות מהעודף שלה לרשות".

ח"כ מטאנס שחאדה אמר: "יש חסימות מבניות לפיתוח החברה הערבית, ואנחנו אומרים שאי-אפשר להפריד בין מצבה הכלכלי של האוכלוסייה למעמדה הפוליטי, כי הכלכלה משקפת נאמנה את המציאות ואת המדיניות. בימים ובשבועות אחרונים אנחנו מדברים על נושא זה בדיוק. כשאנחנו מדברים על שינוי מבני במדיניות הממשלה, שינויים תפיסתיים, אנחנו לא רוצים רק תוכנית למיגור הפשע אלא שינוי מהותי בחברה' ורוצים שוויון מלא ללא שייכות פוליטית.

"גם הרשימה המשותפת וגם בל"ד, לגבי הקמת ממשלה - היה ברור לנו שאף אחד לא מציע שינוי מהותי של החברה היהודית כלפי החברה הערבית. שמישהו יגיד שהוא מתכוון לקיים שינוי מהותי כלפי החברה הערבית, לא כעוינים ולא כאויבים ולא כאזרחים סוג ב'. לא נשב עם מועמד שלא מציע משהו אחר ולא רואים ולא שומעים על שינוי מבני. כאשר הייתה פנייה מכחול לבן לרשימה המשותפת כדי לשבת ולבדוק אפשרות לשבת ולהתחיל דיון, זה לא משא-ומתן, אמרנו שכשתהיה פנייה רצינית ופומבית, אנחנו - למרות העמדה הברורה כדי לשמור על הרשימה המשותפת וכדי להגן על האינטרס של החברה הערבית ולנסות לפתור חלק מהבעיות - שנהיה מוכנים לשקול בחיוב לשבת עם כחול לבן. מה שקורה מהיום בבוקר זה שאין הבדל בין כחול לבן לבין הליכוד לבין הבעיות המהותיות, אין הבדל במצב חירום או לחימה, איך שהם מתרצים, ולכן קטנים מאוד הסיכויים שיתנהל משהו רציני בין הרשימה המשותפת לכחול לבן, ומה שנשאר זה להמשיך במאבק לשוויון". 

"להפסיק את העסקת המקורבים ברשויות המקומיות" 

עו"ד נדאל חאיק, מנכ"ל עמותת עורכי דין לקידום מינהל תקין, אמר: "אנחנו רחוקים מאוד מהמצב הסביר שצריך להיות. כל מי שנמצא באולם ומכיר מקרוב את התנהלות הרשויות המקומיות, יודע שיש לנו דרך מאוד ארוכה. על זה נכתבו מחקרים ומאמרים ודוחות מבקר מדינה. השאלה היא איך משפרים? על-ידי הון אנושי. הגופים האלה קיימים בגלל האנשים האורגניים שמניעים את הגופים האלה, ואם יש לך צוות טוב, ואם הקאדר הוא ככה ככה, אז כך גם התוצאות.

"הרשויות המקומיות סובלות מכשל בעניין ההון האנושי. אנחנו רואים שומעים וחווים שההעסקה היא לא על בסיס כישורים ומקצועיות. ההעסקה היא של קרובים. ניהלתי שיחה עם ראש מועצה על משרת מנהל מחלקת חינוך. אני אומר: 'היא לא מאוישת', והוא אומר: 'עוד לא מצאנו מישהו'. תבינו כמה זה חמור. המישהו הזה - הכוונה היא מישהו מטעמנו. אם רוצים מישהו טוב, צריך לפרסם מכרז. ואם אנחנו רוצים לקפוץ, אז זו אחת המכשלות, וצריך להפסיק את העסקת המקורבים.

"יש תפיסה שכולם צריכים להיות מאותה רשות. לפעמים זה על גבול הגזענות הפנימית. ברניה מעסיקים רק מרניה ולא ממשהד ולהפך. זו תפיסה הרסנית, כי אני צריך למצוא מי הכי מוכשר מתוך קבוצה מצומצמת. כל שבוע מתקשרים לעמותה שלנו אקדמאים שהלכו ולמדו ויודעים את העבודה, ואומרים 'תסתכל על הקריטריונים שלי ושל מי שנבחר' ואם ננצל את שיקול-הדעת לרעה ונשים בשוליים את האקדמאים, הם יפנו לכיוון אחר.

"לגבי נושא בריחת המוחות: הם בורחים מהרשויות המקומיות. אם אתה מצטיין בחינוך או בעריכת דין, מה יותר טבעי שתעבוד קרוב לבית ותתרום לשכונה שלך? אין יותר טבעי מזה. זה לא קורה כי יש תופעה של בריחת מוחות, יש מאות ואלפי אנשים שלא מתמודדים על המשרות כי אומרים שהמשחק מכור". 

מודר יונס ביקש להגיב לדבריו הנוקבים של עו"ד חאיק ואמר: "ראשי המועצות עושים מאמץ להוביל את החברה בצורה נכונה. אנחנו מחפשים הון אנושי טוב שיגיע למועצות, והוא לא מגיע בגלל שכר נמוך. רואים מהנדסים שיורים בהם כי לא מקבלים החלטות נכונות. במועצות לא מקבלים רק בגלל מקורבים, ואם יש מקרים כאלה, אלה מקרים יוצאים מהכלל". 

איימן סייף אמר: "יש שינוי שמתחולל ב-10 השנים האחרונות, יש שיפורים מאז בחינוך והשכלה גבוהה, ועדיין הפערים בין החברה הערבית ליהודית גדולים, וצריך תקציבים נוספים.

"האתגר שלנו הוא לנצל כל שקל שהמדינה נתנה לנו בתוכנית 922. אנחנו צריכים לעבוד על תוכנית 923. יש התארגנות מצוינת לתוכניות עתידיות, והבקשה שלי היא לא רק לקבל עוד כסף לתחבורה ציבורית או לצמצום רווחה. יש לנו פוטנציאל כלכלי עצום, ואנחנו רוצים להיות יותר שם. אנחנו הולכים ורוכשים תארים, אבל אין לנו מקומות עבודה איכותיים, וזו המשימה הכלכלית הראשונה - איך מייצרים מקומות עבודה. איך את באר-שבע הפכו לעיר הייטק וסייבר? אנחנו צריכים את זה גם בנצרת ובסחנין,. צריך לזהות את מנועי הצמיחה שלנו ואז לבוא לממשלה ולדרוש תקציבים". 

ברהום ג'ראיסי אמר: "האם שיפור תנאי מחיה בתוך הזינזנה או טיפול שורש לבעיה הקיימת בחברה הערבית? זו השאלה. הבעיה הכלכלית-חברתית בחברה הערבית היא תוצאה של מדיניות שנקבעה מ-1948 ועד היום להשאיר אותה כחברה חלשה. אני רואה שיש קו מקשר בין הפקעות אדמות והפקעת תקציבים ועד העלמת עין מפשיעה, וזה להחליש את החברה הערבית. אז אולי כלכלנים אומרים מה פתאום, יש חברה שמתפתחת; ואני אומר שזה על אף מדיניות הממשלה ולא בזכותה. לצערי, אנחנו רואים סגירת פערים בכל הקבוצות בחברה, ובמקביל בחברה הערבית הפערים רק הולכים ומתרחבים. 

"אנחנו צריכים להפסיק את המדיניות הזו בהחלטה אסטרטגית. לצערי הרב, אני לא רואה את זה. השיפור לא בא מתוכניות-סרק כמו 922, שהיא הסרק ביותר. כל עוד אין הקמת אזורי תעשייה ותעסוקה, הכול יהיה סרק סרק". 

עוד כתבות

סניף WeWork בניו יורק / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הכישלון של סופטבנק ב-WeWork: גולדמן זאקס מוביל את המירוץ למימון מחדש

סופטבנק שכר את גולדמן זאקס לטובת מימון מחדש להחייאת WeWork ● בנק ההשקעות יארגן מסגרת אשראי של 1.75 מיליארד דולר שיירשם תחת החוב של הבנק היפני

מתקן ההתפלה בשורק / צילום: איל יצהר

המכרז להקמת שורק ב': ועדת המכרזים אישרה מחדש את החלטתה להעביר את IDE והאצ'יסון לשלב הסופי

בעקבות ביקורת שמתח ביהמ"ש  על ועדת המכרזים להתפלה, היא הסכימה לבטל את החלטתה לפיה IDE והאצ'יסון, מפעילות מתקן ההתפלה שורק א' שלגביו התגלו ממצאים חמורים למרמה, ימשיכו לשלב הבא במכרז להקמת מתקן שורק ב', וערכה דיון מחודש במועמדותן

בני גנץ ויאיר לפיד / צילום: שלומי יוסף

לפיד: לא אדרוש רוטציה; גנץ לנתניהו: הודע אם אתה עומד על החסינות

יו"ר כחול לבן, בני גנץ, אמר היום כי הוא קורא לנתניהו להודיע לאזרחי ישראל אם הוא מתכוון להתעקש על החסינות עבור עצמו. "אני חוזר ופונה לרה"מ, אם תוותר על החסינות, אנו נהיה שותפים לתחילת שיח" ● לפיד: "לא תהיה רוטציה. גנץ הוא המועמד שלנו לראשות הממשלה"

נתניהו השבוע בכנס הליכוד וגנץ מחזיר את המנדט לנשיא / צילומים: שלומי יוסף, רויטרס

הסיכום הכספי בין כחול לבן לליכוד בבחירות הבאות: תוספת של 62 מיליון ש'

לאחר ההסכמה על מועד הבחירות שנקבע ל-2 במרץ, הליכוד וכחול לבן הגיעו להסכמה נוספת הנוגעת למימון מערכת הבחירות השלישית ב-12 החודשים האחרונים ● בליכוד ביקשו להוסיף תקציב של 130 מיליון שקל, כחול לבן סירבו ולבסוף סוכם על סכום הנמוך במחצית

מפעלים של קליל ונירלט, מותג של אינרום / צילום: איל יצהר

לצד העלייה במכירת הדירות בישראל: שיפור בתוצאותיהן של חברות מוצרי הבנייה ברבעון השלישי

לאחר שנה וחצי מאתגרות - סנטימנט חיובי בשוק, שינויי מט"ח ועיתוי חגי תשרי המריצו את תוצאות החברות בתחום ברבעון שחלף: רווחי אינרום וקליל זינקו בכ-25% וחמת רשמה את השיפור הדרמטי ביותר בדרך לקפיצה של 180% ברווח ל-9 מיליון שקל

זהבה גלאון מגיבה למשה כחלון. הציוץ עם הכי הרבה "לייקים" בישראל / צילום: צילום מסך, גלובס

טוויטר מסכמת שנה: הציוץ הכי אהוב בישראל - זהבה גלאון נגד משה כחלון

הרשת החברתית טוויטר פרסמה הלילה סיכום רשמי של שנת 2019 בפלטפורמה ● בין ההאשטאגים הפופולריים בישראל: האירוויזיון, פורטנייט ונסיון הנחיתה על הירח של בראשית

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 9 בדצמבר 2019

אתמול באיכילוב: 19 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

אלון מאסק. / MIKE BLAKE / צילום: רויטרס

אלון מאסק קונה גם את השכנים: אלה הנכסים עליהם הוא הוציא 100 מיליון דולר בתוך 7 שנים

כמו מיליארדרים אחרים לפניו - בכל במה שנוגע לנדל"ן שלו, מאסק נוהג לקנות את כל השכונה: ב-7 השנים האחרונות, מאסק וחברותיו בע"מ צברו אשכול של 6 בתים בשני רחובות בשכונת בל אייר שבלוס אנג'לס וכן אחוזה בת 100 שנה בצפון קליפורניה ליד מטה טסלה

פרויקט The Upper House של גינדי תל אביב / צילום: מצגת החברה

מגוריט בדרך לרכוש 110 דירות מגינדי החזקות

קרן מגוריט שעוסקת בהשכרת דירות לטווח ארוך וחברת גינדי החזקות חתמו על הסכם אופציה למכירת 110 דירות בפרויקט שיוזמת גינדי בשכונת יד אליהו בת"א ● אם העסקה תתממש, הקרן תשלם עבור הדירות 268 מיליון שקל

אורן הילינגר / צילום: רוני גליאם

מאלשטיין לעופר: אורן הילינגר מונה לסמנכ"ל הכספים של מליסרון 

הילינגר כיהן כסמנכ"ל הכספים בחברת הנדל"ן נכסים ובנין שבשליטת אדוארדו אלשטיין

מפעלי ים המלח / צילום: רויטרס

המלחמה על קרן העושר: רשות המסים בדרך לחקיקה נגד כיל, שוקלת גם הליכים משפטיים

במשרד האוצר זועמים על כיל: השומה שהגישה לשנת 2018 כוללת תרגילים חשבונאיים, שחוסכים ממנה תשלום מס לקרן העושר • גורם ממשלתי: "יש כאן כמעט חצייה של הגבול הפלילי" • באוצר אומרים כי חברות נוספות מתחמקות מתשלום תמלוגים • כיל: אנחנו פועלים בשקיפות ולפי חוק

בינה מלאכותית/ Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

דעה: כדי להציל חיים של מטופלים, צריך יותר מביג דאטה

למרות השימוש הגובר במערכות בינה מלאכותית בעולם הרפואה, לא רואים במקביל שיפור באיכות הטיפול ● הסיבה: המפתחים לא מתמקדים מספיק במרכיב האמון של הצוות ושל המטופלים במערכות האלה ● דעה

וירג'ין אטלנטיק / צילום: יחצ

אפקט התחרות: וירג'ין אטלנטיק רוצה את לקוחות היוקרה של אל על ושל בריטיש

החברה יוצאת בפעילות המזמינה את חברי מועדון הנוסע המתמיד בדרגת פלטינום ויותר באל על להשוות את סטטוס הנוסע המתמיד שלהם למשך שנה

אפי נוה  / צילום: שלומי יוסף

פרשת ביקורת הגבולות: בג"ץ דחה חלקית את עתירת אפי נוה לקבלת חומרי חקירה

יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר ובת זוגו עתרו בדרישה לבטל את החלטת בימ"ש השלום, שדחתה את בקשתם לקבלת חומרים לביסוס טענתם לאכיפה בררנית ● בג"ץ דחה את עתירתם אך החזיר את הבקשה שנית לבימ"ש השלום

ולדימיר פוטנין, מנכ"ל נורניקל  / צילום: Maxim Shemetov, רויטרס

ענקית המתכות הרוסית נורניקל התחילה ניסוי בפלטפורמת בלוקצ'יין

על פי דיווח ב"בלומברג", המערכת הניסיונית, שתשמש למסחר במטבעות דיגיטליים מגובים במתכות, צפויה להיחשף בקרוב למשקיעים בארה"ב, בשווייץ ובאיחוד האמירויות ● בעל השליטה בנורניקל הוא האוליגרך ולדימיר פוטנין, הנחשב לגדול עשירי רוסיה

ג'ייסון וויליאמסון וזיו גפני./ צילום: איל יצהר

“בתאגידים לא מבינים שמנכ”ל סטארט-אפ צריך לתקן את הלפטופ שלו בעצמו”

ג'ייסון וויליאמסון מאורקל וזיו גפני מ-J.P. Morgan, שמובילים שיתופי פעולה עם סטארט-אפים, שוחחו בכנס "גלובס" על האתגרים והבעיות ● וויליאמסון: "שיתופי הפעולה נראים טוב על הנייר, אבל קשה להוציאם לפועל"

גיל טופז / צילום: סיון פרג'

בנק ירושלים ממשיך למכור נתחים מתיק המשכנתאות - והפעם לכלל ביטוח, שהפכה לחברה ללא בעל שליטה

זוהי העסקה הרביעית בתוך כשנתיים למכירת נתחים מתיק המשכנתאות של בנק ירושלים ● עסקאות קודמות הניבו לבנק רווח של 31 מיליון שקל, ועסקה זו צפויה להניב לו רווח של 26 מיליון שקל

יעקב פרי / צילום: תמר מצפי, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

דיווחים בגרמניה: ראש השב"כ לשעבר בעקבות "שוד התכשיטים הגדול בהיסטוריה"

CGI Group, שבראשה עומד ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי, מעורבת לפי הדיווחים בניסיון למצוא מי שדד תכשיטים ויהלומים בשווי רב ממוזיאון היסטורי בדרזדן לפני שבועיים ● המשטרה מציעה פרס של חצי מיליון אירו למידע על השוד

פול וולקר / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

פול וולקר, יו"ר הפד לשעבר שחתום על ריסון האינפלציה, הלך לעולמו בגיל 92

הבנקאי הביישן שכיהן כיו"ר הפד תחת הנשיאים ג'ימי קרטר ורונלד רייגן שהשפיע במידה רבה גם על התפתחות הרגולציה בסקטור הבנקאות, ועל שמו נקרא חוק וולקר

מעבדת סטארטאפ  / צילום: רויטרס

התוכנית של הממשלה להפיכת ידע אקדמי לסטארט-אפים צעירים

משרד המדע והמועצה הלאומית לכלכלה גיבשו המלצות כדי לעודד מוסדות אקדמיים למסחר ידע שנצבר בכותליהם ● בין ההמלצות: התמקדות במספר פטנטים ורישיונות ולא רק בהכנסות, תוכניות יזמות לחוקרים והקמת קרנות השקעה