גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יש לי חלום שלכל אזרח ערבי במדינת ישראל תהיה דירה ובית"

כך אמר יוסי חדד, מנהל אגף מיעוטים במשרד השיכון, בפאנל בנושא משכנתאות ומצוקת הדיור בחברה הערבית במסגרת ועידת הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס" ● "שני שליש מהאוכלוסייה הערבית לא מחזיקה בקרקע פרטית. נדרשת בנייה קבלנית שמסוגלת להעמיד פתרון לזוג צעיר"

עו"ד פיאד טמיש בכנס של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס" / צילום: איל יצהר, גלובס
עו"ד פיאד טמיש בכנס של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס" / צילום: איל יצהר, גלובס

"אנחנו דנים בסוגיה הכי בוערת בדיור ובכל מה שקשור למימון ומשכנתאות. ברור שהבעיה של הדיור נובעת מהרבה אלמנטים מעבר כמו תכנון ערים ומחסור בבניית ישובים ומגוון אפשרויות דיור בחברה הערבית. כל השיח של הדיור בחברה הערבית עלה לראשונה ב-2011 במחאה החברתית. אז התקיים דיון בקבינט הדיור והתמקד באוכלוסייה היהודית. אז העלינו את הסוגיות החשבות לדיור בחברה הערבית בפני הקבינט ואלה הסוגיות שנתמקד בהן היום" - כך אמרה ד"ר ענאיה בנא ג'ריס, אדריכלית ומתכננת ערים ומרצה באוניברסיטה העברית. בנא ג'ריס הנחתה היום (ג') פאנל בנושא משכנתאות ומצוקת הדיור בחברה הערבית במסגרת הוועידה הראשונה של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס", שנערכה בנצרת תחת הכותרת "פיתוח כלכלי: חזון אסטרטגי ואתגרים עתידיים".

"סוגיות של דיור וקרקע הן סוגות הנוגעות בביטחון הלאומי של מדינה של כלכלה ולכן אסור להתייחס אליהן כאל סוגיות שוליים. היום יש מעבר מאוד גדול מבתים לדירות, והיום באזור הגליל, כמעט 50% ממשקי הבית הערבים אומרים שגגרים בדירה ולא בבית. כנראה שבהחלטת הממשלה בנושא הדיור, הביקוש באוכלוסייה הערבית ב-2040 יהיה 550 אלף יחידות דיור בכל שנה. היום קיים ביקוש שנתי של בין 14-15 אלף יחידות דיור בשנה, והיום קיים מחסור של 30 אלף יחידות דיור, לא כולל הכפרים הלא מוכרים בנגב", אמר פרופ' ראסם חמאיסי, מתכנן ערים בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה.

פרופ' ראסם חמאיסי, מתכנן ערים בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה / צילום: איל יצהר, גלובס

לדבריו, "אחת הבעיות המרכזיות שעומדות בפני היצע מגורים מול הביקוש הגובר באוכלוסייה הערבית היא בנייה קבלנית. עד היום רוב הבנייה שנעשתה היא בניה עצמית. אבל שני שליש מהאוכלוסייה הערבית לא מחזיקה בקרקע פרטית, ולכן נדרשת בנייה קבלנית שמסוגלת להעמיד פתרון מגורים לזוג צעיר. דבר נוסף הוא הכרה בכפרים הלא מוכרים ותיקון חוק הבנייה של קמיניץ וחיזוק קבלני לבניית פתרונות מגורים והסדרה וביטול של שרשרת הרישום של הבעלות על הקרקע, שרשומה היום על סבים וסבתות".

"יש לי חלום שלכל אזרח ערבי במדינת ישראל תהיה דירה ובית"

בנא ג'ריס: "החלטת 922 עסקה בסימפטומים של מצוקת הדיור בחברה הערבית: מחירי קרקעות ודירות מאוד גבוהים, ואנחנו מדברים על אוכלוסייה ענייה. אחת הבעיות הגדולות היא בנייה ללא היתר. היישום של ההחלטה לא התקיים עד הסוף, וב-2020 אנחנו עומדים ליד סיום ההחלטה איך אתה רואה את הדברים, יוסי?"

יוסי חדד, מנהל אגף מיעוטים במשרד השיכון: "לפני שלוש שנים בפורום ראשי הרשויות בכפר קרא אמרתי שיש לי חלום שלכל אזרח ערבי במדינת ישראל תהיה דירה ובית. הקמנו אז את אגף שיקום שכונות שמטרתו הייתה להתמקד ולתת מענה לכל אזרח ערבי במדינת ישראל. לשמחתי הרבה עמדה לפתחי החלטת ממשלה 922. לפחות בסעיף התכנון והבינוי זו החלטה שמספקת תקציבים של מיליארדי שקלים. ההחלטה התחלקה לישובים אסטרטגיים ומוקדים, ואנחנו עשינו את המיטב לקדם את ההחלטה תוך שותפות מלאה, כפי שאמר כאן חבר הכנסת אחמד טיבי. אנחנו נפגשים אחת לכמה חודשים ובשורה התחתונה העברתי כ-600 מיליון שקלים, אשר נכון לרגע זה רק כ-20% שהועברו לרשויות נוצלו, מאז 2016. מבחינת האוצר הם ישמחו לקבל את יתרת התקציב ואני מעביר מסר לכלל הפורום: המטרה של משרד הבינוי הוא להעביר את התקציבים לרשויות ולקדם את הנושא של בנייה בקרקע פרטית ומוסדות ציבור.

יוסי חדד, משרד השיכון / צילום: איל יצהר, גלובס

"לצורך כך, אנחנו מבצעים מאז 2016 שיווק של כ-6,500 יחידות דיור. החברה הערבית נכנסה לפרויקט מחיר למשתכן ולשמחתי גם בנצרת וגם בג'סר א-זרקא אנחנו רואים שהתכנית עובדת. חלק גדול מהתקציב לבנייה על קרקע פרטית הלך לבנייה על קרקע מדינה ועשינו שינוי בהחלטת הממשלה כי הבנו שחלק גדול מהקרקעות נמצאות בבעלות פרטית. נוסף על זה דאגנו לקדם את התקציבים לראש שטח שדואג לחיבור בין מרם חדש ומרקם ותיק. בנושא המשכנתאות אנחנו לא עוסקים אבל כן דאגנו, וזה לא היה ברור מאליו, להיא החלטה שאזרח מאורס יכול להוציא תעודת זכאות למחיר למשתכן".

"אין אמון בין המדינה והאוכלוסייה הערבית, ובלי אמון לא נוכל להתקדם" 

"במדינה שלנו אין אמון בין המדינה והאוכלוסייה הערבית ואפילו לא בין כחול לבן ובין הליכוד, ובלי אמון לא נוכל להתקדם. אנשים לא יכולים להישאר בלי דיור. בתחום הדיור שמעתי הצהרות גם ממר ברכה וגם מח"כ טיבי, אבל מי יחכה למיליארדים שדר' טיבי מבקש? אנחנו סיפקנו באזור נצרת 700 יחידות דיור ל-3,000 בני אדם. אפילו בתנאים הכי קשים אנחנו יכולים לעשות ולהצליח, ושהפוליטיקאים ימשיכו לעשות את העבודה שלהם, אנחנו חייבים להתקדם" אמר סלים לחאם, איש עסקים ולשעבר יו"ר איגוד הקבלנים מחוז צפון, והתייחס לדברי ח"כ טיבי ויו"ר ועדת המעקב בארכה שנאמרו בפתיחת הכנס: "זו לא בושה לגור בבנייה רוויה, והתשתית הנלווית היא מובטחת. אתם הפוליטיקאים תדאגו שלא יתעשרו בעלי קרקעות פרטיים". מוחמד ברכה הגיב מהקהל: "אני לא מדבר על בנייה רוויה שנעשית על ידי קבלנים אלא על ידי בני אדם פרטיים, ובבנייה כזו אין תשתית".

סלים לחאם, איש עסקים ולשעבר יו"ר איגוד הקבלנים מחוז צפון  / צילום: איל יצהר, גלובס

לחאם המשיך ואמר: "אני בניתי כמעט אלף יחידות דיור ועברתי לנצרת. לא ראיתי קיפוח בין המכרזים שלנו בכרמיאל ובנצרת, לא במכרז ולא במחירי הקרקע. זה הצד הטוב של משרד השיכון, אבל פעם זה היה משרד, היום זו אפילו לא מכולת. תחת האף של משרד השיכון מתקיים סחר בקרקעות שקונים אותה למטרה אחת ומוכרים למטרה אחרת. משרד השיכון אנחנו לא יודעים איפה הוא ישן בכלל, ומתחת לאף שלו בכל התכנית של מחיר למשתכן הביאו אנשים שהם בכלל לא מהתחום: כל מי שיש לו כמה שקלים יכול לקנות קרקע ולהשתתף במכרזים. אין לנו קרקעות ולאנשים שלא עוסקים בענף יש קרקעות אבל הם לא יודעים לבנות וגם לא יבנו".

"אני בטוח שלא יבנו יותר מעשרה אחוז מהדירות שפורסמו במחיר למשתכן בעוד עשר שנים, כי יש אפלייה. המחיר המרבי למחיר למשכן הוא 4,000 שקלים בחודש ובנצרת 5,400, אז איך אין אפלייה?" אמר כאיד אבו עיאש, קבלן ובעלי חברת האחים אבו עיאש. "מלאי הקרקע מתרוקן ואין חלופה, ולכן אני מבקש ממקבלי ההחלטות להכין תשתות ל-30-40 אף דונם לבנייה לגובה, ואז נוכל לנצל את הקרקע כמו שצריך. על דונם צריכים לגור שלושים משפחות ואפשר לעשות את זה עם התשתיות יהיו מוכנות. אנחנו צריכים תרבות דיור של מגורים משותפים על אותו הדונם בשכנות".

"בחברה הערבית יש חשש ממשכנתאות, מפחדים מהמילה, מפחדים מההתחייבות"

אחריו דיבר מר נביל תותרי, מנהל פעילות בנק הפועלים בחברה הערבית: "בחברה הערבית יש חשש ממשכנתאות, מפחדים מהמילה, מפחדים מההתחייבות, ומפחדים לאבד את הבית לבנק. לכן, כל המודעות של החברה הערבית לנושא המשכנתאות הוא נושא שחייב טיפול בנוסף לבעיות המדיניות הקיימות. אצלנו בבנק הפועלים אנחנו מנסים להסביר ללקוחות ולתושבים על איך מקבלים משכנתא ונשארים בחיים. כל אחד צריך בית ואנחנו מראים איך אפשר לקנות ולבנות בית ולהשאר בחיים.

"לצערי בגלל החשש ממשכנתא הולכים למימון לטווח קצר, ולפעמים גם מגורמים לא נעימים, והתהליך עמוס בחובות לכל מיני גורמים וזה מוביל להתנהלות לא נכונה מבחינה כלכלית וחברתית. אני קורא למקבלי ההחלטות להעלות את המודעות לכל הנושא של מימון נכון ולנושא המגורים. אנחנו גם נתנו פתרון לקרקע מושעה שאי אפשר למשכן אותה, אבל במקביל צריך למצוא פתרון לנושא הרישום בטאבו, שיאפשר לרשום משכונים על קרקעות מהסוג הזה".

נביל תותרי, מנהל פעילות הבנק בחברה הערבית / צילום: איל יצהר, גלובס

בו עיאש הוסיף בעניין המשכנתאות כי "עוד בעיה בחברה הערבית היא של תשלום שכר בשחור. אדם שמרוויח עשרות אלפי שקלים ורושמים לו בתלוש שכר מינימום בחיים לא יקבל משכנתא. אפשר לדבר על אפליה אבל אנחנו צריכים לפתור דברים גם אצלנו קודם".

בנא ג'ריס: "עורך דין פיאד, איך אנחנו פותרים את בעיית הבנייה הפרטית ללא היתרים ואיך מתייחסים לנושא?"

עו"ד פיאד טמיש: "הקרקע לצערנו היא משאב מוגבל, ובדוח של ועדת אור משנת 2000 יש כבר התייחסות למצוקת הדיור. מאז, למרות גידול פי כמה וכמה באוכלוסייה הערבית לא חלה תוספת של יחידות דיור. הקרקע בכפרים הערביים רובה היא קרקע פרטית, והרעיון שהפתרון יבוא מבנייה לגובה על קרקעות מדינה לא מתאים כי אין קרקעות מדינה בכפרים הערבים. תרבות הדיור שלנו היא כזו שאנחנו רוצים לגור בבתים פרטיים ו-90% מהבנייה שלנו היא פרטית, ואם יש בנייה לגובה היא משפחתית לרוב".

"צריך לקרוא למחוקק לשנות מעט את הרגולציה ולאפשר בנקים אסלאמיים שיתנו הלוואות לפי השיטה האסלאמית"

"בנוסף, לאנשים הללו יש קושי רב לגייס מימון מכמה סיבות. אחת היא בגלל בעיות רישום במגזר הערבי. כל אחד מאיתנו יסתכל בטאבו על הקרקע בה הוא גר ויראה שהבעלים הוא סב עם כמה שותפים ולפעמים יותר מזה. הפתרון יבוא רק מהממשלה וזה מגרש רגולטורי שצריך לפעול בו. אין פתרון אחר. חוץ מבעית הרישום יש בעיה נוספת שלא נגעו בה: חלק מהאוכלוסייה הערבית הוא מוסלמי דתי, והאנשים הללו, שלא מגיעים לבנקים ולכן לא נמצאים בסטטיסטיקה שלכם, לא רוצים בכלל להגיע לבנק. יש אנשים שיש להם כושר השתכרות אבל הכף רגל שלהם לא נמצאת בבנקים שמתעסקים בריבית בגלל סיבות דתיות. פה צריך לקרוא למחוקק לשנות מעט את הרגולציה ולאפשר בנקים אסלאמיים שיתנו הלוואות לפי השיטה האסלאמית, או אפילו לעשות זאת בתוך הבנקים הקיימים. אני לא רואה שאיש התייחס לסוגיה הזו או נדרש אליה".

בנא ג'ריס: "אמין, בספר שכתבת נגעת בקשר בין בעיית הדיור והעוני, באופן שהוא יחודי לחברה הערבית"

"מצאתי שמבקר המדינה, בדוח שפרסם במאי השנה, כתב שמצוקת הדיור הכפילה את עצמה מ-50 אלף לכמעט 100 אלף, וזו למרות תכניות הממשלה והתקציבים. אני לא מפקפק ברצון של משרד השיכון לפתור אות, אבל זו לא בעיה של תקציבים בלבד. אין הומלסים בחברה הערבית אבל יש שכונות שמתפתחות כמו 'סלאמז', כי אין כלים שמגבשים יחד עם החברה הערבית כדי לפתור את הבעיה.

"זו לא בעיה של תקציב בלבד, ורק 600 מיליון מתוך מיליארדים של תקציב בתכנית 922 נוצלו כי הכלים ליישום התכניות לא נמצאים: אין קרקעות זמינות, וקרקעות מדינה הן העיקר שיכול לפתור את הבעיה. כולם שמעו על תמ"א 38, ואנחנו עוסקים תכנית הזו המון בישובים היהודים אבל בישובים הערבים יש אפס יישום של התכנית הזו. היא יכולה לתת את הכלים לחידוש התשתיות והיא מיושמת בצורה מאוד טובה בישובים היהודים. בישובים הערבים יש לא מעט שכונות ותיקות שצריך ליישם בהם את התכנית הזו.

"בעיה נוספת היא סחר ספקולטיבי בקרקעות: כל פעם שפותחים קרקעות לשיווק מתנפלים לעיהן סוחרים שמונעים את תכניות הבנייה. מול זה, קבוצות רכישה יכולות להביא פתרון לבעיית הדיור בישוב הערבי. הדבר האחרון שעוד לא חלף מהעולם הוא דיור ציבורי. עמידר, חברה ממשלתית לדיור ציבורי גייסה בשנה שעברה אג"ח של למעלה ממיליארד שקל".

עוד כתבות

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

ביקור שר החוץ האמריקאי, אנתוני בלינקן, בישראל / צילום: אמיל סלמן-הארץ

דיווח: ארה"ב לא תטיל סנקציות על גדוד נצח יהודה

לפי ה-ABC, על היחידות ש"הפרו זכויות אדם" לא יוטלו סנקציות כמו אי העברת נשק אמריקני ● בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה ● דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה ● כל העדכונים

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם