גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יש לי חלום שלכל אזרח ערבי במדינת ישראל תהיה דירה ובית"

כך אמר יוסי חדד, מנהל אגף מיעוטים במשרד השיכון, בפאנל בנושא משכנתאות ומצוקת הדיור בחברה הערבית במסגרת ועידת הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס" ● "שני שליש מהאוכלוסייה הערבית לא מחזיקה בקרקע פרטית. נדרשת בנייה קבלנית שמסוגלת להעמיד פתרון לזוג צעיר"

עו"ד פיאד טמיש בכנס של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס" / צילום: איל יצהר, גלובס
עו"ד פיאד טמיש בכנס של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס" / צילום: איל יצהר, גלובס

"אנחנו דנים בסוגיה הכי בוערת בדיור ובכל מה שקשור למימון ומשכנתאות. ברור שהבעיה של הדיור נובעת מהרבה אלמנטים מעבר כמו תכנון ערים ומחסור בבניית ישובים ומגוון אפשרויות דיור בחברה הערבית. כל השיח של הדיור בחברה הערבית עלה לראשונה ב-2011 במחאה החברתית. אז התקיים דיון בקבינט הדיור והתמקד באוכלוסייה היהודית. אז העלינו את הסוגיות החשבות לדיור בחברה הערבית בפני הקבינט ואלה הסוגיות שנתמקד בהן היום" - כך אמרה ד"ר ענאיה בנא ג'ריס, אדריכלית ומתכננת ערים ומרצה באוניברסיטה העברית. בנא ג'ריס הנחתה היום (ג') פאנל בנושא משכנתאות ומצוקת הדיור בחברה הערבית במסגרת הוועידה הראשונה של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס", שנערכה בנצרת תחת הכותרת "פיתוח כלכלי: חזון אסטרטגי ואתגרים עתידיים".

"סוגיות של דיור וקרקע הן סוגות הנוגעות בביטחון הלאומי של מדינה של כלכלה ולכן אסור להתייחס אליהן כאל סוגיות שוליים. היום יש מעבר מאוד גדול מבתים לדירות, והיום באזור הגליל, כמעט 50% ממשקי הבית הערבים אומרים שגגרים בדירה ולא בבית. כנראה שבהחלטת הממשלה בנושא הדיור, הביקוש באוכלוסייה הערבית ב-2040 יהיה 550 אלף יחידות דיור בכל שנה. היום קיים ביקוש שנתי של בין 14-15 אלף יחידות דיור בשנה, והיום קיים מחסור של 30 אלף יחידות דיור, לא כולל הכפרים הלא מוכרים בנגב", אמר פרופ' ראסם חמאיסי, מתכנן ערים בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה.

פרופ' ראסם חמאיסי, מתכנן ערים בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה / צילום: איל יצהר, גלובס

לדבריו, "אחת הבעיות המרכזיות שעומדות בפני היצע מגורים מול הביקוש הגובר באוכלוסייה הערבית היא בנייה קבלנית. עד היום רוב הבנייה שנעשתה היא בניה עצמית. אבל שני שליש מהאוכלוסייה הערבית לא מחזיקה בקרקע פרטית, ולכן נדרשת בנייה קבלנית שמסוגלת להעמיד פתרון מגורים לזוג צעיר. דבר נוסף הוא הכרה בכפרים הלא מוכרים ותיקון חוק הבנייה של קמיניץ וחיזוק קבלני לבניית פתרונות מגורים והסדרה וביטול של שרשרת הרישום של הבעלות על הקרקע, שרשומה היום על סבים וסבתות".

"יש לי חלום שלכל אזרח ערבי במדינת ישראל תהיה דירה ובית"

בנא ג'ריס: "החלטת 922 עסקה בסימפטומים של מצוקת הדיור בחברה הערבית: מחירי קרקעות ודירות מאוד גבוהים, ואנחנו מדברים על אוכלוסייה ענייה. אחת הבעיות הגדולות היא בנייה ללא היתר. היישום של ההחלטה לא התקיים עד הסוף, וב-2020 אנחנו עומדים ליד סיום ההחלטה איך אתה רואה את הדברים, יוסי?"

יוסי חדד, מנהל אגף מיעוטים במשרד השיכון: "לפני שלוש שנים בפורום ראשי הרשויות בכפר קרא אמרתי שיש לי חלום שלכל אזרח ערבי במדינת ישראל תהיה דירה ובית. הקמנו אז את אגף שיקום שכונות שמטרתו הייתה להתמקד ולתת מענה לכל אזרח ערבי במדינת ישראל. לשמחתי הרבה עמדה לפתחי החלטת ממשלה 922. לפחות בסעיף התכנון והבינוי זו החלטה שמספקת תקציבים של מיליארדי שקלים. ההחלטה התחלקה לישובים אסטרטגיים ומוקדים, ואנחנו עשינו את המיטב לקדם את ההחלטה תוך שותפות מלאה, כפי שאמר כאן חבר הכנסת אחמד טיבי. אנחנו נפגשים אחת לכמה חודשים ובשורה התחתונה העברתי כ-600 מיליון שקלים, אשר נכון לרגע זה רק כ-20% שהועברו לרשויות נוצלו, מאז 2016. מבחינת האוצר הם ישמחו לקבל את יתרת התקציב ואני מעביר מסר לכלל הפורום: המטרה של משרד הבינוי הוא להעביר את התקציבים לרשויות ולקדם את הנושא של בנייה בקרקע פרטית ומוסדות ציבור.

יוסי חדד, משרד השיכון / צילום: איל יצהר, גלובס

"לצורך כך, אנחנו מבצעים מאז 2016 שיווק של כ-6,500 יחידות דיור. החברה הערבית נכנסה לפרויקט מחיר למשתכן ולשמחתי גם בנצרת וגם בג'סר א-זרקא אנחנו רואים שהתכנית עובדת. חלק גדול מהתקציב לבנייה על קרקע פרטית הלך לבנייה על קרקע מדינה ועשינו שינוי בהחלטת הממשלה כי הבנו שחלק גדול מהקרקעות נמצאות בבעלות פרטית. נוסף על זה דאגנו לקדם את התקציבים לראש שטח שדואג לחיבור בין מרם חדש ומרקם ותיק. בנושא המשכנתאות אנחנו לא עוסקים אבל כן דאגנו, וזה לא היה ברור מאליו, להיא החלטה שאזרח מאורס יכול להוציא תעודת זכאות למחיר למשתכן".

"אין אמון בין המדינה והאוכלוסייה הערבית, ובלי אמון לא נוכל להתקדם" 

"במדינה שלנו אין אמון בין המדינה והאוכלוסייה הערבית ואפילו לא בין כחול לבן ובין הליכוד, ובלי אמון לא נוכל להתקדם. אנשים לא יכולים להישאר בלי דיור. בתחום הדיור שמעתי הצהרות גם ממר ברכה וגם מח"כ טיבי, אבל מי יחכה למיליארדים שדר' טיבי מבקש? אנחנו סיפקנו באזור נצרת 700 יחידות דיור ל-3,000 בני אדם. אפילו בתנאים הכי קשים אנחנו יכולים לעשות ולהצליח, ושהפוליטיקאים ימשיכו לעשות את העבודה שלהם, אנחנו חייבים להתקדם" אמר סלים לחאם, איש עסקים ולשעבר יו"ר איגוד הקבלנים מחוז צפון, והתייחס לדברי ח"כ טיבי ויו"ר ועדת המעקב בארכה שנאמרו בפתיחת הכנס: "זו לא בושה לגור בבנייה רוויה, והתשתית הנלווית היא מובטחת. אתם הפוליטיקאים תדאגו שלא יתעשרו בעלי קרקעות פרטיים". מוחמד ברכה הגיב מהקהל: "אני לא מדבר על בנייה רוויה שנעשית על ידי קבלנים אלא על ידי בני אדם פרטיים, ובבנייה כזו אין תשתית".

סלים לחאם, איש עסקים ולשעבר יו"ר איגוד הקבלנים מחוז צפון  / צילום: איל יצהר, גלובס

לחאם המשיך ואמר: "אני בניתי כמעט אלף יחידות דיור ועברתי לנצרת. לא ראיתי קיפוח בין המכרזים שלנו בכרמיאל ובנצרת, לא במכרז ולא במחירי הקרקע. זה הצד הטוב של משרד השיכון, אבל פעם זה היה משרד, היום זו אפילו לא מכולת. תחת האף של משרד השיכון מתקיים סחר בקרקעות שקונים אותה למטרה אחת ומוכרים למטרה אחרת. משרד השיכון אנחנו לא יודעים איפה הוא ישן בכלל, ומתחת לאף שלו בכל התכנית של מחיר למשתכן הביאו אנשים שהם בכלל לא מהתחום: כל מי שיש לו כמה שקלים יכול לקנות קרקע ולהשתתף במכרזים. אין לנו קרקעות ולאנשים שלא עוסקים בענף יש קרקעות אבל הם לא יודעים לבנות וגם לא יבנו".

"אני בטוח שלא יבנו יותר מעשרה אחוז מהדירות שפורסמו במחיר למשתכן בעוד עשר שנים, כי יש אפלייה. המחיר המרבי למחיר למשכן הוא 4,000 שקלים בחודש ובנצרת 5,400, אז איך אין אפלייה?" אמר כאיד אבו עיאש, קבלן ובעלי חברת האחים אבו עיאש. "מלאי הקרקע מתרוקן ואין חלופה, ולכן אני מבקש ממקבלי ההחלטות להכין תשתות ל-30-40 אף דונם לבנייה לגובה, ואז נוכל לנצל את הקרקע כמו שצריך. על דונם צריכים לגור שלושים משפחות ואפשר לעשות את זה עם התשתיות יהיו מוכנות. אנחנו צריכים תרבות דיור של מגורים משותפים על אותו הדונם בשכנות".

"בחברה הערבית יש חשש ממשכנתאות, מפחדים מהמילה, מפחדים מההתחייבות"

אחריו דיבר מר נביל תותרי, מנהל פעילות בנק הפועלים בחברה הערבית: "בחברה הערבית יש חשש ממשכנתאות, מפחדים מהמילה, מפחדים מההתחייבות, ומפחדים לאבד את הבית לבנק. לכן, כל המודעות של החברה הערבית לנושא המשכנתאות הוא נושא שחייב טיפול בנוסף לבעיות המדיניות הקיימות. אצלנו בבנק הפועלים אנחנו מנסים להסביר ללקוחות ולתושבים על איך מקבלים משכנתא ונשארים בחיים. כל אחד צריך בית ואנחנו מראים איך אפשר לקנות ולבנות בית ולהשאר בחיים.

"לצערי בגלל החשש ממשכנתא הולכים למימון לטווח קצר, ולפעמים גם מגורמים לא נעימים, והתהליך עמוס בחובות לכל מיני גורמים וזה מוביל להתנהלות לא נכונה מבחינה כלכלית וחברתית. אני קורא למקבלי ההחלטות להעלות את המודעות לכל הנושא של מימון נכון ולנושא המגורים. אנחנו גם נתנו פתרון לקרקע מושעה שאי אפשר למשכן אותה, אבל במקביל צריך למצוא פתרון לנושא הרישום בטאבו, שיאפשר לרשום משכונים על קרקעות מהסוג הזה".

נביל תותרי, מנהל פעילות הבנק בחברה הערבית / צילום: איל יצהר, גלובס

בו עיאש הוסיף בעניין המשכנתאות כי "עוד בעיה בחברה הערבית היא של תשלום שכר בשחור. אדם שמרוויח עשרות אלפי שקלים ורושמים לו בתלוש שכר מינימום בחיים לא יקבל משכנתא. אפשר לדבר על אפליה אבל אנחנו צריכים לפתור דברים גם אצלנו קודם".

בנא ג'ריס: "עורך דין פיאד, איך אנחנו פותרים את בעיית הבנייה הפרטית ללא היתרים ואיך מתייחסים לנושא?"

עו"ד פיאד טמיש: "הקרקע לצערנו היא משאב מוגבל, ובדוח של ועדת אור משנת 2000 יש כבר התייחסות למצוקת הדיור. מאז, למרות גידול פי כמה וכמה באוכלוסייה הערבית לא חלה תוספת של יחידות דיור. הקרקע בכפרים הערביים רובה היא קרקע פרטית, והרעיון שהפתרון יבוא מבנייה לגובה על קרקעות מדינה לא מתאים כי אין קרקעות מדינה בכפרים הערבים. תרבות הדיור שלנו היא כזו שאנחנו רוצים לגור בבתים פרטיים ו-90% מהבנייה שלנו היא פרטית, ואם יש בנייה לגובה היא משפחתית לרוב".

"צריך לקרוא למחוקק לשנות מעט את הרגולציה ולאפשר בנקים אסלאמיים שיתנו הלוואות לפי השיטה האסלאמית"

"בנוסף, לאנשים הללו יש קושי רב לגייס מימון מכמה סיבות. אחת היא בגלל בעיות רישום במגזר הערבי. כל אחד מאיתנו יסתכל בטאבו על הקרקע בה הוא גר ויראה שהבעלים הוא סב עם כמה שותפים ולפעמים יותר מזה. הפתרון יבוא רק מהממשלה וזה מגרש רגולטורי שצריך לפעול בו. אין פתרון אחר. חוץ מבעית הרישום יש בעיה נוספת שלא נגעו בה: חלק מהאוכלוסייה הערבית הוא מוסלמי דתי, והאנשים הללו, שלא מגיעים לבנקים ולכן לא נמצאים בסטטיסטיקה שלכם, לא רוצים בכלל להגיע לבנק. יש אנשים שיש להם כושר השתכרות אבל הכף רגל שלהם לא נמצאת בבנקים שמתעסקים בריבית בגלל סיבות דתיות. פה צריך לקרוא למחוקק לשנות מעט את הרגולציה ולאפשר בנקים אסלאמיים שיתנו הלוואות לפי השיטה האסלאמית, או אפילו לעשות זאת בתוך הבנקים הקיימים. אני לא רואה שאיש התייחס לסוגיה הזו או נדרש אליה".

בנא ג'ריס: "אמין, בספר שכתבת נגעת בקשר בין בעיית הדיור והעוני, באופן שהוא יחודי לחברה הערבית"

"מצאתי שמבקר המדינה, בדוח שפרסם במאי השנה, כתב שמצוקת הדיור הכפילה את עצמה מ-50 אלף לכמעט 100 אלף, וזו למרות תכניות הממשלה והתקציבים. אני לא מפקפק ברצון של משרד השיכון לפתור אות, אבל זו לא בעיה של תקציבים בלבד. אין הומלסים בחברה הערבית אבל יש שכונות שמתפתחות כמו 'סלאמז', כי אין כלים שמגבשים יחד עם החברה הערבית כדי לפתור את הבעיה.

"זו לא בעיה של תקציב בלבד, ורק 600 מיליון מתוך מיליארדים של תקציב בתכנית 922 נוצלו כי הכלים ליישום התכניות לא נמצאים: אין קרקעות זמינות, וקרקעות מדינה הן העיקר שיכול לפתור את הבעיה. כולם שמעו על תמ"א 38, ואנחנו עוסקים תכנית הזו המון בישובים היהודים אבל בישובים הערבים יש אפס יישום של התכנית הזו. היא יכולה לתת את הכלים לחידוש התשתיות והיא מיושמת בצורה מאוד טובה בישובים היהודים. בישובים הערבים יש לא מעט שכונות ותיקות שצריך ליישם בהם את התכנית הזו.

"בעיה נוספת היא סחר ספקולטיבי בקרקעות: כל פעם שפותחים קרקעות לשיווק מתנפלים לעיהן סוחרים שמונעים את תכניות הבנייה. מול זה, קבוצות רכישה יכולות להביא פתרון לבעיית הדיור בישוב הערבי. הדבר האחרון שעוד לא חלף מהעולם הוא דיור ציבורי. עמידר, חברה ממשלתית לדיור ציבורי גייסה בשנה שעברה אג"ח של למעלה ממיליארד שקל".

עוד כתבות

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

מגמה חיובית באירופה; השינויים האחרונים שביצע באפט בהשקעות של ברקשייר

הדאקס והפוטסי מוסיף לערכם כ-0.4% ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● ההוראה האחרונה של באפט: צמצום החזקות בחברת אפל ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה ● עדכונים שוטפים

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו