הביקוש לשבבים בעולם תופס תאוצה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
כמו כלל שוק המניות, דצמבר 2018 היה חודש רע גם לתעשיית השבבים (סמיקונדקטור) העולמית, כשמדד הסקטור SOX חזר לרמה הקרובה לזו של המחצית השנייה (סביב אוגוסט-ספטמבר) של 2017. מדד SOX מורכב ממניות של עשרות חברות השבבים ובראשן אינטל , TSMC, ברודקום , אנבידיה , קוואלקום , טקסס אינסטרומנטס ועוד רבות אחרות.
בשנה שחלפה השוק אמנם התאושש, אך בעוד שמדדי דאו ג'ונס , S&P 500 ונאסד"ק עלו בשיעורים של 9-17%, סקטור השבבים נהנה מזינוק של כ-47%. גם בהשוואה למניות הטכנולוגיה המובילות כמו גוגל, פייסבוק ואמזון - שעלו ב-8-34% - סקטור השבבים כולו הכה את השוק.
הזינוק שהן חוו בשנה שחלפה אינו נקודתי. למעשה, כשמרחיבים את בדיקת הביצועים של סקטור השבבים ומשווים אותו לביצועי המדדים המובילים, הן בשנתיים והן בחמש השנים האחרונות, פער הביצועים אף הולך ומתרחב: בחמש השנים האחרונות השקעה בסקטור זה היתה מניבה תשואה דומה לזו של פייסבוק, גבוהה מזו של גוגל ויותר מכפולה מהתשואה של אינטל לבדה.
את מרבית הפער מול יתר המדדים פתחו חברות השבבים ב-2019. העלייה התחדדה במיוחד בשבועות האחרונים, והסקטור הגיע לשיא של כל הזמנים - ואף עשרות אחוזים מעל השיא של בועת הדוט.קום.
אם כן, מה הפך את אחד הסקטורים הכבדים ביותר בעולם הטכנולוגיה לכוכב של סוף העשור? ראשית, יש לזכור שעל אף שאת מרב תשומת הלב התקשורתית מקבלות ענקיות הטכנולוגיה, כל מרכיב במהפכה הטכנולוגית של הדור האחרון - שהביאה את חדירת המחשב האישי והסמארטפון לכל בית והפיכת הבית והרכב לחכמים - נטועה בתשתית טכנולוגית שמאפשרת אותה: ממכשירי הקצה דרך תשתית התקשורת ועד מרכזי הנתונים. הרעב לטכנולוגיה משתקף לא רק במכפילים הגבוהים של ענקיות האינטרנט, אלא גם בעליית ערכן של חברות התשתית הטכנולוגית. לכן, עליית גרף הצמיחה של מניות סקטור השבבים מקביל באופן מובהק לזה של סקטור הטכנולוגיה ככלל.
"החברות הסיניות הן ברמה נמוכה"
אך מה עומד בפריצה שחוות מניות סקטור זה באחרונה, אפילו בהשוואה לכלל סקטור הטכנולוגיה? את הזינוק אפשר לתלות, ראשית, בהפסקת האש במלחמת הסחר ארה"ב-סין, שחלק משמעותי ממנה נסוב על שבבים. הכותרות על מלחמת הסחר אמנם עוסקות לרוב במכסים, אך העיסוק במכסים מכסה על עיסוק לא פחות חשוב בעולם הקניין הרוחני (IP) - בתחום השבבים, שבו סין מואשמת בכך שהיא מנסה לבצע גניבה סיטונית של טכנולוגיה.
שבבים - מעבדים וחיישנים - הם לב התשתית של עולם הטכנולוגיה. החל משפע החיישנים והמעבדים שיש בכל טלפון סלולרי חכם, ועד מרכזי הנתונים העצומים של גוגל, פייסבוק, אמזון ונטפליקס, שמאחסנים ומעבדים את כל המידע שנשלח אליהם מהמשתמשים ומפיצים אותו משם לכל העולם.
"הסינים הם מובילי עולם בכל תחום האלקטרוניקה אבל אחד התחומים הבודדים שהם רחוקים בו מהובלה הוא השבבים", מסביר סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר. זו אחת הסיבות שסין שואפת לעצמאות טכנולוגית כך שעד 2025 היא תייצר 70% מהשבבים שהיא זקוקה להם, ומתכוונת להשקיע בנושא כשלושים מיליארד דולר.
וסצ'ונוק מדגיש את התפקיד שוואווי משחקת בסיפור: "אמנם ארה"ב אוסרת על וואווי למכור בארה"ב, אבל בשאר באירופה ובסין וכמובן בכל השווקים המתעוררים היא מוכרת יופי, וזה מה שמטריד את האמריקאים - מטריד אותם שמישהו שולט בתשתית התקשורת כי מי ששולט בה שולט בכל השאר, והתשתית מבוססת במידה רבה גם על שבבי תקשורת וסמארטפונים, תחנות בסיס ונקודות קצה. לסין מאוד חשוב לפתח יכולות בתחום השבבים, והאמריקאים מנסים לטרפד את זה".
ואולם חרף מאמציה להשיג את הטכנולוגיה הדרושה לכך, סין עדיין רחוקה מהשגת יעד זה, בטח ובטח תחת הסנקציות האמריקאיות המכוונות בעיקר נגד וואווי. לדברי וסצ'ונוק, "אין בסין כמעט אף חברה עם התמחות שמובילה על שחקנים אמריקאים. כל חברות השבבים הן בעיקר אמריקאיות וכמה אירופיות. אפילו לא מפעלים כמו טאואר. כל מה שיש להם הוא יחסית ברמה מאוד ירודה. לכן החששות של ארה"ב מהשאיפות הסיניות בתחום תשתיות המחשוב, הוביל לסנקציות עלZTE ובהמשך גם על וואווי - שתי יצרניות האלקטרוניקה וציוד התקשורת הגדולות בסין". כך למשל, וואווי היא יצרנית הסמארטפונים השנייה בעולם מבחינת מספר יחידות - אחרי סמסונג, לפני אפל ועם נתח שוק עולמי של 15%.
על רקע הדברים הללו, מסביר וסצ'ונוק, "במשך תקופה ארוכה סקטור השבבים היה די מדוכא משום שהוא מאוד רגיש לסין, גם מצד הייצור וגם מצד הביקוש". וסצ'ונוק מתכוון הן לשבבים שנמכרים פנימית כרכיבים לתעשיית האלקטרוניקה הסינית מצד אחד, והן למוצרי האלקטרוניקה הסיניים שנמכרים החוצה לשאר העולם ולסין עצמה.
הרגעת הרוחות במלחמת הסחר נפחה רוח של אופטימיות בתעשייה השבבים כולה. "הסנקציות על וואווי פגעו מאוד בכל שרשרת המזון של סקטור השבבים כי מדובר ביצרן מספר אחד בעולם התקשורת. גורם שאותו אפשר לתאר כסיסקו, סמסונג ואפל גם יחד של סין". עם זאת, לדברי וסצ'ונוק, "מאז אפריל-מאי השנה ועד לאחרונה, התחום היה תחת לחץ רב. אך עתה מתקבל הרושם שהצדדים נכונים להגיע להסכמות".
הדור החמישי בסלולר מתקרב
אל הרגיעה בחזית הסחר מצטרפת האופטימיות בנוגע להתקדמות הפריסה של הדור החמישי בסלולר. לדברי וסצ'ונוק, "התקנות משמעותיות ראשונות צפויות כבר ב-2020 ועוד חמש שנים מעכשיו רוב הטלפונים החדשים כבר יהיו בדור 5, כאשר גם התשתית לכך לא תאחר לבוא". לדבריו, "הפריסה של תשתיות הדור החמישי תקפיץ את הביקוש לשבבים בתחומים רבים. זה מתחיל בסמארטפונים ובתשתיות תקשורת, אבל זה גם כל מיני חיישנים למכשירים אלקטרוניים אחרים ומכוניות אוטונומיות. הדור החמישי אמור להיות קטליזטור גדול לביקוש החל מ-2020".
על פי תחזית שפורסמה ב"רויטרס", עד 2025 צפויים 18% ממשתמשי הסלולר - שהם כ-1.57 מיליארד בני אדם - להיות מחוברים לרשת ברשתות הדור החמישי. עד כמה מהפכני אמור הדור החמישי להיות? אחד ממנהלים הבכירים בוואווי כינה לאחרונה את השילוב של הדור החמישי עם בינה מלאכותית בתור "החשמל החדש".
אל מגמות אלה, טוען וסצ'ונוק, מתחברות מגמות נוספות בעולם הטכנולוגיה: "בחודשים האחרונים רואים מעבר של משקיעים ממניות של חברות צמיחה בעלות מכפילי רווח גבוהים אל חברות ערך. חברות מאמזון ועד נטפליקס מאבדות גובה, וכמוהן חברות ענן וסייבר. הן מתחילות להתממש כי למרות שמדובר בחברות צומחות, הן עדיין יקרות. לעומת זאת, לפתע הסקטורים שנהנים מתהליכי מאקרו בכלכלה העולמית - כמו למשל בנקים, חברות צריכה ופארמה - מתחילים להתאושש. לפני כמה חודשים המשקיעים חששו ממיתון, אך עתה אנשים יותר רגועים לגבי הכלכלה העולמית".
לכן, מסביר וסצ'ונוק, הם פונים לתחום השבבים, שבתוך מגזר הטכנולוגיה הוא התחום שהכי פונה לתחום הערך - בזכות מכפילים נמוכים וחשיפה גבוהה לגורמי מאקרו. "ביקוש לשבבים הוא פונקציה של ביקוש למכשירי קצה אלקטרוניים, ולכן מניות הסקטור הן האינדיקציה הכי טובה לביקוש לאלקטרוניקה ומכשירי קצה", מסביר וסצ'ונוק.
מחזורי ההכנסות הולכים ומתקצרים
לבסוף מצביע וסצ'ונוק על המחזורים העסקיים הספציפיים של תעשיית השבבים כגורם לזינוק במחירי המניות. "מחזורי ההכנסות הולכים ומתקצרים", הוא אומר, "אם לפני עשרים שנה, המחזורים היו ארוכים יחסית - כשלוש שנים, עכשיו הם נמשכים פחות משנה. המחזורים האלה יכולים להתקצר עד כדי שני מחזורים בשנה אחת. במציאות זה נראה כך: המכירות מגיעות לרמה יחסית חלשה בתחילת השנה, ואז עולות עד השקת האיפון, ולאחר מכן יורדות. בינתיים, לקראת ההשקה, המלאים מצטברים. אם הביקושים ממשיכים לרדת, ההצטברות הזו ממשיכה עד סוף שנה".
ואולם השנה, טוען וסצ'ונוק, "בגלל תהליכי מאקרו ומלחמת הסחר, אנו מקדימים עתה את המחזור. החברות צפו ירידה בביקוש כבר באמצע השנה ונערכו לכך באמצעות צמצום מלאים. לכך התווספו עוד אינדיקטורים טובים כמו דוחות טובים של אפל, תחזית טובה לשנה הבאה וצפי לעונת חגים חזקה בארה"ב. כשברקע לא רק שלא רואים מיתון, אלא להיפך - יצירת עוד מקומות עבודה, נתוני תל"ג סבירים - אפשר להבין למה השוק דוחף ביקושים למעלה".
העליות הנוכחיות בשוק ההון הן במידה מסוימת התגשמות התחזית האופטימית שהובעה כבר בספטמבר, בדוח שפרסם בית ההשקעות "פסגות", המבוסס על כנס הטכנולוגיה השנתי של סיטי בנק שבו הציגו חברות השבבים המובילות בעולם את תחזיתן. על פי הדוח, את מקומה של הפסימיות שאפיינה את הכנס בשנה שלפני כן החליפה אופטימיות. "מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין יכולה להשפיע על העוצמה אבל לא על הכיוון", נכתב בדוח, "והחברות לומדות להתנהל בעידן של מכסים ולמזער ככל הניתן את ההשפעות שלהם".
"בשל עליית חשיבות הדאטה, שבבי זיכרון הפכו להיות במוקד סקטור השבבים, והשפעתם על התעשייה כולה גברה בשנתיים האחרונות", הוסבר בדוח, ולכן "למגמת הירידה החדה והמתמשכת במחירי שבבים אלו הייתה השפעה שלילת על הסקטור כולו, ועל אמון המשקיעים בעוצמת התהליך".
גם בנושא זה חל מהפך, כאשר חברת שבבי הזיכרון השלישית בגודלה בעולם ווסטרן דיגיטל ציינה כי "עודפי המלאי במערכת צפויים להעלם עד סוף 2019, ובחלק מהמקרים אף נרשמת עליה במחיר".