ירוטי כיפת ברזל מעל שמי אשקלון /צילום: REUTERS, Amir Cohen
ישראל התעוררה היום (ג') לבוקר מורכב מאוד.
בסבבי הלחימה בעזה אנחנו לרוב חושבים, ובצדק, על המשפחות שחיות בעומס רגשי עצום, על הילדים שלא מכירים בכלל מציאות בלי צבע אדום ועל חוסר הוודאות המתמשך - ופחות על האתגר הכלכלי העצום. גם לנוכח הפריחה היחסית והגידול ביישובים, אפשר אולי להבין מדוע תשומת הלב שלנו אינה מופנית למורכבות הכלכלית.
אולם במקרה של העוטף מדובר באמת חלקית ביותר. הגם שמדובר באחד מחבלי הארץ היפים והאיכותיים ביותר, המצב הכלכלי של העסקים שם מושפע באופן דרמטי מחוסר היכולת להבטיח שקט ביטחוני מתמשך.
מזה כשנתיים, כחברת ועדת חוץ וביטחון בעבר, וגם כיום לאחר שעזבתי את הכנסת, אני מלווה את התושבים מאז התחדש המתח הביטחוני. אני רואה את החקלאים שקוצרים את החיטה מוקדם, את התיירים שמתקשים לתכנן לטווח הארוך ואת המסעדנים שנאנקים תחת העול. דחפתי בוועדת הכספים להתקנת תקנות חדשות שייתנו להם קצת רווחה; גם הבטחות בחירות פוזרו שם על ידי האוצר, אולם קשה לומר שמשהו מהן התממש.
החלטת פיקוד העורף הבוקר לסגור את כל העסקים הלא חיוניים מתל-אביב דרומה, הפכה את הסוגיה הכלכלית לכבדת משקל הרבה יותר. ההחלטה הזאת הגדירה מחדש את ההתמודדות הכלכלית הצפויה לנו במערכה שבין המלחמות, שלא לדבר על מלחמה של ממש.
בתקווה שהסבב הנוכחי לא יהיה ממושך מדי, ההשפעה תהיה כנראה שולית. אפשר גם לערער על השלכות ההחלטה מבחינה מורלית, אולם מבחינה ביטחונית המעסיקים יעדיפו תמיד את היכולת להבטיח את שלומם של העובדים, הפיזי והרגשי. עם זאת, קבוצות הווטסאפ של המעסיקים היו מופתעות מאוד שכן החלטה כזאת לא התקבלה אפילו ב"צוק איתן", שלא לדבר על הסבבים לפני כן. ועל כן השאלה היא אם זאת ההחלטה בתחילתו של סבב כזה, שאמור להיות (דגש על אמור) תחת שליטה, מה יקרה במצבים מורכבים יותר.
כתעשיינית, וכיו"ר שדולת התעשייה בכנסת, סיירתי במפעלים רבים בשדרות. למודי ניסיון כואב התרשמתי איך בכולם ישנה מוכנות והבנה כיצד יש לפעול - ובעיקר כמה חשובה להם השגרה. חייכתי מול העובדים במפעל אסם שסיפרו שגם כאשר נפל טיל בתחומי המפעל, הם שהו בממ"ד את הזמן הנדרש אבל העדיפו לחזור לפס הייצור מאשר לביתם.
אנחנו מצויים במצב ביטחוני מורכב תמיד, ואיננו יכולים להרשות לעצמנו גם שיתוק כלכלי. ככל שהאזהרות הביטחוניות הגדולות נכונות, ובאופן חלקי לפחות זהו המצב, אנחנו יכולים למצוא עצמנו בפיצול בשלוש חזיתות שונות, וזאת כמובן כבר מלחמה.
דווקא אנחנו כבעלי ניסיון בחוסר היציבות הזה שאותו חווים תושבי העוטף כבר שנים ארוכות מבלי שניתנו מספיק פתרונות כלכליים ראויים, מחייב את הכנסת והממשלה להיות ערוכות עם רשת ביטחון כלכלית ומגוון פתרונות למעסיקים ולעובדים במקומות שאינם מוגדרים מפעל חיוני - גם בטווח 40 ק"מ מעזה, אבל גם בישראל כולה.
בבתים רבים הבוקר, כשהילדים וההורים כבר היו ליד הדלת, הם חזרו על עקבותיהם. ההחלטה להשבית את מערכת החינוך אינה בהכרח מוצדקת גם כלפי מקומות העבודה, ובעניין זה יש לנהוג זהירות גדולה. החברה הישראלית והכלכלה איתנות גם כשהמסר הוא שהם - בין שמדובר בג׳יהאד בחמאס או ב"חובבי ציון" אחרים - אינם מצליחים לשבש את חיינו באופן קיצוני. ההחלטה הבוקר בעניין מקומות העבודה הייתה דרמטית ומחייבת את מקבלי ההחלטות לחשיבה מואצת כיצד משמרים את העוצמה הכלכלית, גם במצבי חירום.
הכותבת היא תעשיינית וחברת כנסת לשעבר שכיהנה בוועדת החוץ והביטחון