גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

"יש מצב שכל אדם שני בחברה הערבית הוא עני"

הדברים נאמרו בפאנל "אתגרים של עוני, אבטלה, ופשיעה בחברה הערבית" שנערך בוועידה של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס" בהנחיית אחסאן הנו

ח"כ יוסף גבארין, מפלגת חד"ש / צילום: איל יצהר, גלובס
ח"כ יוסף גבארין, מפלגת חד"ש / צילום: איל יצהר, גלובס

"שיעורי העוני בחברה הערבית עלו מ-2002 ל-2012 לכ-58 אחוזים. מאז הם יורדים ועומדים כיום על כ-50 אחוזים. בשנים האחרונות רואים השתלבות בשוק העבודה, גם של נשים. מצד שני 50 אחוז זה הרבה וגם מי שמשתלב נכנס ברמות שכר הרבה יותר נמוכות מהחברה היהודית כולל המגזר החרדי", הדברים נאמרו על ידי ניצה קסיר,  המשנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, בפאנל האתגרים של עוני אבטלה ופשיעה בחברה הערבית שנערך בוועידה של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס" בהנחיית אחסאן הנו.

ניצה קסיר המשיכה ואמרה "יש קשר בין עוני ומצב כלכלי לבין פשיעה. אז אלה הנתונים, ויש גם את מדד איכות החיים. החברה הערבית נמצאת במקום הכי נמוך בכל המדדים בתחום. יש איזה שהוא שיפור וזה תוצאה של משאבים אבל זה לא מספיק. בשני תחומים הייתה ירידה דרסטית באיכות החיים: הביטחון האישי, והקהילה וחברה. כשאדם מרגיש פשיעה זה משפיע על החברה והקהילה. בכל המדינות יש אי שיוויון גדול. צריך לטפל בזה ולסגור פערים. כשבאים לטפל בפשיעה יש למנוע פשיעה קיימת ועתידית. כשיש פשיעה קיימת זה רק הולך ומתרחב. אז למרות ירידה קטנה בשיעורי עוני אנחנו רואים גידול הולך וגדל בפשיעה בחברה הערבית.

"חלק מהבעיה זה שאנשים זקוקים לאשראי ויש להם קושי להשיג אותו אז הם פונים לשוק האפור. דבר נוסף שצריך להתייחס אלו זה החינוך. דוח מבקר המדינה שם דגש שהפשיעה מתחילה אצל הצעירים. עם כל השיפור, התמונה רחוקה ממה שקיים בחברה היהודית עם שיעורי נשירה ונשירה סמויה. כשיש אוכלוסייה כ"כ גדולה שלא לומדת ולא עובדת זו קרקע לפשיעה".

 ניצה קסיר, המשנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות  / צילום: איל יצהר, גלובס

"יש מצב שכל אדם שני בחברה הערבית הוא עני"

"כמעט מחצית מהאוכלוסייה הערבית מתחת לקו העוני. כלומר מצב של כל אדם שני בחברה הערבית הוא עני" אמר חוסאם אבו בכר, מנהל סניף עפולה במוסד לביטוח לאומי. "לא מדברים על רעב אבל מושגי עוני מסוג אחר. מגיעים רבים למוסד לביטוח לאומי לקבל קצבאות, למשל קצבת הבטחת הכנסה. כמעט 40 אחוז הם מהחברה הערבית וכמובן קצבאות נוספות.

חוסאם אבו בכר, מנהל סניף עפולה במוסד לביטוח לאומי  / צילום: איל יצהר, גלובס

"האם קצבאות הביטוח הלאומי הם פתרון? אולי פתרון עזר, אבל הן לא פתרון. העוני הוא לא גזירה משמיים ולא תרבות או מנטליות הוא תוצר של מדיניות כלכלית, והפתרון הוא אך ורק בדרך של פתרונות כלכליים ושל צמיחה ופיתוח ולא קצבאות. לרוב מדברים על העוני ולא עם העניים עצמם. דובר פה על נסיעות לחו"ל, שאנחנו רואים ששליש נוסעים לחו"ל. האם זה אומר שהם מתחת לקו העוני? זה לא מדד לעוני. יש דברים שהפכו למצרך בסיסי. הרי היום אנשים רוצים להתחתן ולנסוע לחו"ל ולבנות בית וחתונה מפוארת והם מוצאים עצמם שבויים בבנקים או שוק אפור ומשם מתחילות הבעיות של האלימות".

"ב-2009 הבעלים של סופר פארם הראשון בנצרת רצה לעזוב כי היו אנשים שגנבנו פמפרס בצעקות אללה הוא אכבר"

"הפרוטקשן מתחיל מאיש אחד", כך הסביר חאלד חסן, ממצה משאבים ומפתח כלכלי לרשויות, יועץ ומפתח עסקים קטנים ובינוניים. "ואם יש כסף, אפשר להלוות ולגלגל יותר ואחרי ההלוואות יש תופעה מסוכנת שיש הרבה כסף בידיים, אבל יש גם רגולציה כמו איסור הלבנת הון. יש לא מעט עסקים במגזר הערבי שנכנסו אליהם אנשי הפשיעה האלה בעל כורחם של אנשי עסקים. אומרים להם 'קח חצי מיליון קח מיליון תן לי משכורת'. אז הוא מכוסה במשכורת. בסוף הפושע הולך להיות הכי מסודר ובעל העסק הכי מסובך. הוא חייב לתת לו כל חודש את החלק שלו או את הרווח כביכול כמשכורת. ובמוסדות המדינה הוא מסודר, אבל בלילות הוא לא מסודר, הוא עושה דברים אחרים.

"זה שהגענו למצב שהם נכנסים לעסקים לגיטימיים זה מטעה את השוק. כשאנחנו בודקים את השוק זה לא מופיע בשום דוח שאפשר למדוד, וזה מטעה את השוק, אז הרבה מהנתונים שקיימים בידי המוסדות זה לא נכון. אז צריך לרדת לעומק וזה מאוד מסוכן. הבעיה הגדולה היא שאלה שיש להם כסף, אף אחד לא מכיר אותם. היום יש מושג של "חיילים". מי שירה הוא רק חייל, מי שנותן פקודות הוא החשוב ואתה צריך ללכת למקורות ולא לחייל. במצב הזה אנשי העסקים באמת מפחדים להיכנס לזירה העסקית בגלל זה. הרבה עסקים שנפתחו כבר מקבלים איתות מהיום הראשון שאתה שייך לנו. יש לא מעט עסקים שנסגרו בחודש הראשון לפתיחתם".

מוחמד דראושה, מנהל תחום שוויון וחברה משותפת במרכז גבעת חביבה, אמר ש"ב-2007 מצאנו שהחברה הערבית אחראית ל- 7.9 אחוז מהתל"ג הישראלי. היום מדברים על קרוב ל-11. זאת אומרת שיש קפיצה ענקית בתוך עשור. כדי להיות שווים צריך מוביליות לאזור ה-16-17 אחוז. אז יהיה סוג של ייצוג הולם. כדי להגיע לשם צריך תשתיות כשהראשונה היא חינוך והשנייה היא תשתית תעסוקתית. במצב כיום למעשה זה מייצר הגירה יומיומית מישובים ערבים ליהודים או שיש כאלה שלא עובדים. השאלה איך מייצרים מקומות תעסוקה בתוך החברה הערבית במיוחד בשביל לשלב אוכלוסיות חלשות ובשביל "מהגרי עבודה" בין ישובים.

מוחמד דראושה, מנהל תחום שוויון וחברה משותפת במרכז גבעת חביבה / צילום: איל יצהר, גלובס

"איך מביאים משקיעים לחברה הערבית? פגשנו את סטף ורטהיימר בעבר והוא דיברו על חסות. אני מזכיר שב-2009 הבעלים של סופר פארם הראשון בנצרת החליט שהוא עוזב כי היו אנשים שגנבנו פמפרס בצעקות אללה הוא אכבר. היה צריך לשכנע אותו בתהליך עמוק כדי להשאיר אותו בפעילות בחברה הערבית. הנושא של חוסר בטחון בחברה מונע מלפתח עסקים".

"אי אפשר להתייחס לפשיעה בלי להסתכל בפן הכלכלי"

פתחי מרשוד, יועץ ארגוני של מרכז מסאואה, הדגיש את מקומם של עמותות וארגונים חברתיים: "לעמותות וארגונים חברתיים יש תפקיד מרכזי. אני מאמין באימפקט קולקטיבי. חבירה משותפת של ארגוני חברה אזרחית עם רשות מקומית ביחד היא קריטית והיא מתרחשת ואת זה חשוב לפתח ולחזק אותו. ארגון חברה אזרחית מוגבל בכספו ולכן חבירה ביחד והקמת שותפות זה חובה.

אחריו דיבר ח"כ יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת, שפתח את דבריו כך: "אני אפתח בפעולות מהזמן האחרון בתחום של מניעת הפשיעה בחברה הערבית. לדעתי היה שינוי שאנשים הרגישו אותו. זה התחיל בהפגנה של עשרות אלפים במג'דל כרום נגד הפשיעה בחברה הערבית והמשיך להפגנות נוספות ושיירת רכבים. אנשים הרגישו שיש כאן עבודה קבוצתית שהמנהיגות מובילה והציבור התגייס. רצינו להעתיק את המחאה למוסדות בינלאומיים שמתעניינות לקבוצות מיעט.

"אי אפשר להתייחס לפשיעה בלי להסתכל בפן הכלכלי. החל מהמסחר בנשק, המסחר בסמים וגם תופעת הפרוטקשן שממשיכה. רק לפני כמה ימים קיבלתי שיחה ממישהו בישוב שאין בו פרוטקשן ועכשיו קיבלו הודעות מארגון שעומד להיכנס ו'אם לא תסייעו לנו נעשה כך וכך'. זה קיים.

ח"כ יוסף גבארין, מפלגת חד"ש / צילום: איל יצהר, גלובס

"אין ספק שהפעילות הכלכלית שאינה מתאפשרת בחברה הערבית בהרבה הקשרים של שירותים שהציבור צריך אותם - הבנקים לא נותנים אותם הם אחדות מהסיבות לבעיות בחברה הערבית . הבנקים צריכים להתאים את השירותים שלהם למציאות בחברה הערבית . למשל משכנתאות שכרוכות בהיתרי בנייה. זה מובן. אבל מי שמכיר את המציאות בשטח מכיר את הבעיה שיש הרבה בתים שאין להם היתרי בנייה. וכך שיעורי המשכנתאות היום הם 1-2 אחוז בחברה שמקבלים אותם . צריך להסתכל על הצרכים המיוחדים ולהתאים אותם לישובים הערבים".

אני חושב שהבנקים צריכים בכלל לעשות חושבים והייתי קורא לבדק בית, וזה לא מילה רעה. אני שואל מאיזה מידה הציבור הערבי נהנה מהשירותים לעומת הרחוב היהודי? אני אומר הוא לא נהנה באותה מידה וצריך להנגיש את השירותים הבנקאיים.

עוד כתבות

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

איל וולדמן: "אנבידיה צריכה לשקול את החזרת ג'נסן לתפקיד המנכ"ל"

איל וולדמן קורא לדירקטוריון החברה להשיב את המנכ"ל המודח: "קיימת אהדה רבה כלפי ג'נסן. הוא רוצה לחזור לתפקיד - ואי אפשר לדעת איך זה יסתיים", אמר הערב (רביעי) בראיון לקרן מרציאנו בחדשות 12

נועם בתן בביצוע השיר ''מישל'' באירוויזיון / צילום: Reuters, Jens Büttner

הסערה של מאות אלפי שקלים סביב השיר "מישל", וההתערבות של אקו"ם

אקו"ם דורשת מתאגיד השידור להסיר את האיסור על שימוש מסחרי בשירי האירוויזיון לאחר התחרות, בעקבות פרסומת של בזק לשיר "מישל"● באקו"ם טוענים כי המגבלה פוגעת בזכויות היוצרים ואינה מעוגנת בכללי איגוד השידור האירופי ● מנגד, התאגיד מתעקש כי היוצרים חתמו על התחייבות האוסרת למסחר את השיר, והסוגייה תתברר בהליכים משפטיים ● אירועים ומינויים

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

הרווח הנקי של סלקום זינק ב-36% - לשיא של 12 שנה

ברבעון השלישי, סלקום צומחת ברווח ומפחיתה חוב ● המנכ"ל אלי אדדי: "התוצאות משקפות את השינוי המשמעותי שסלקום עברה בשנתיים האחרונות"

רונן גינצבורג, מנכל דניה סיבוס / צילום: ענבל מרמרי

הכנסות דניה סיבוס זינקו לשיא, אך הרווחיות בבנייה למגורים נחתכה

הכנסות חברת הבנייה והתשתיות גדלו בכ-15% ברבעון השלישי, אך הרווחיות נפגעה בשני תחומי הבנייה המרכזיים שלה ● מנגד, תחום התשתיות הציג שיפור, וצבר ההזמנות הגיע ל-24 מיליארד שקל ● המניה צונחת בחדות במסחר בת"א

הבורסה בפרנקפורט ביום ו' / צילום: Reuters, Staff

בזמן שוול סטריט רועדת: המדד ששבר 3 שיאים ברצף

החשש מהוצאות ה־AI ומתמחור גבוה של המניות, מביא את המשקיעים להביט לבורסות אירופה - שפחות מוטות טכנולוגיה ● מדד STOXX 600 האירופי רשם שלושה שיאים ברציפות, ו־70% מכספי הקרנות המנייתיות שגויסו בשבוע האחרון בשוק הגלובלי הגיעו ליבשת

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן בנתה 530 סכרים? התשובה נמצאת מתחת לאדמה

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

ה־S&P 500 ניצח לאורך זמן. האם זה מספיק כדי להשקיע רק בארה"ב?

בבדיקה של כמעט שישה עשורים, המדד האמריקאי גבר על יתר העולם ● ועדיין, ההובלה בין השווקים יכולה להתהפך ולהישאר כך במשך שנים ● כשהמדד העולמי כבר מושקע ברובו בארה"ב, ההחלטה היא מה לעשות עם השליש הנותר ● המחשבון

בנייה בהתנחלות ביהודה ושומרון / צילום: Reuters, Nasser Ishtayeh/SOPA

יסתיים בחברות בנייה? החשש האמיתי מהסנקציות הבריטיות נגד ישראל

בריטניה הטילה סנקציות על 8 חברות בנייה שפועלות ביהודה ושומרון ● עו"ד טרוור אסרסון, שהיה פעיל במאבק נגד סיקור מוטה על ישראל, מזהיר בראיון לגלובס מפני האפשרות שהיעד הבריטי הבא הוא הבנקים ● "זו תהיה פגיעה הרסנית בכלכלת ישראל", הוא קובע

ארבעת הבנקים הגדולים / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית והמס הכבידו: רווחי הבנקים ירדו ב-6% ברבעון השלישי

הבנקים מסכמים רבעון עם רווח נקי מצרפי של 8 מיליארד שקל ● הסיבה: סביבת ריבית נמוכה יותר, מס גבוה על רווחי היתר ואינפלציה ● בתשעת החודשים הראשונים נרשמה ירידה מתונה יותר של 4% מסיבות דומות ● בנק לאומי הציג את התשואה על ההון הגבוהה ביותר ברבעון - 16.9%, דיסקונט בתחתית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה מעורבת בוול סטריט וירידות חדות באירופה

בוול סטריט, הדאו ג'ונס בדרך לרצף שלושת הימים הגרוע ביותר מאז סערת המכסים באפריל 2025 ● גל המימושים במניות השבבים מתחדש ● לקראת הנפקת הענק של אנתרופיק מחר: אמזון, אלפבית וברודקום מזנקות ● נגיד הפד כריסטופר וולר מעריך שיידרשו העלאות ריבית של 1% ויותר כדי להוריד את האינפלציה ● פאלו אלטו מזנקת ברקע גל תקלות הטכנולוגיה בארה"ב ● טארגט קופצת לאחר הזינוק החד ביותר בתנועת הלקוחות מאז 2022 ● בורסות אירופה ננעלו בירידות של עד 1.3%

וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

האם הודעת וואטסאפ מהווה חוזה מחייב? כך קבע ביהמ"ש העליון

לאורך שנים הכירו בתי משפט בישראל במסמכים שונים, כולל בהודעות מייל ובהודעות וואטסאפ, כבעלי מעמד חוזי מחייב ● לא אחת ויתרו בתי המשפט על דרישת החתימה והכשירו זיכרונות דברים כחוזים ● החלטה בביהמ"ש העליון מעידה על מגמה חדשה המשנה עמדה זו

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בתל אביב ננעלה באדום; מדד הבנייה נפל בקרוב ל-4%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.3%, מדד ת"א 90 נפל בכ-1.7% ● הירידות הגיעו במקביל לתנודתיות שנרשמה בוול סטריט ● מניות הבנייה ירדו אחרי שדוחות של אאורה ודניה סיבוס הציגו שחיקה ברווחים ● מגה אור טיפסה לאחר שדיווחה על שני הסכם נוספים מול לקוח אסטרטגי בתחום חוות השרתים - לגלובס נודע כי הלקוח הוא חברת הענן נביוס ● דיסקונט נפלה אחרי הדוחות

נאפע בשארה / צילום: ערוץ היוטיוב הרשמי AWS Events

המהנדס מחיפה שמוביל את רכישת הענק של אמזון בישראל

אמזון מנהלת משא ומתן לרכישת חברת הבינה המלאכותית הישראלית דקארט AI, בעסקה שעשויה להסתכם ביותר מ-7 מיליארד דולר ● את המהלך מוביל נאפע בשארה, בכיר ישראלי באמזון, האחראי על פיתוח שבבי הבינה המלאכותית שלה

אוון רנוב, מנכ״ל מייסד, ליסיה בכר-מנוח, מנהלת שותפה ואריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף, קבוצת אריאלי / צילום: עומר הכהן

אריאלי קפיטל קיבלה את הצעת הרכש באלרון – השליטה תועבר לבלוגייט של משפחת מלניק

אריאלי EL, קיבלה את הצעת חברת בלוגייט של משפחת מלניק, לרכוש את השליטה בחברה בפרמיה של 100% על מחיר השוק ● העסקה מאפשרת לאריאלי EL לפרוע חוב של 90 מיליון שקל

עידן וולס / צילום: יונתן בלום

קבוצת דלק הציגה צמיחה ברווחים ותחלק דיבידנד של 250 מיליון שקל

הקבוצה שבשליטת יצחק תשובה רשמה ברבעון השלישי רווח נקי של 440 מיליון שקל - עלייה של 9% ביחס לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד ● הכנסות ישראכרט חצו לראשונה רף של מיליארד שקל

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

העלאת שכר וחבילת מניות בדצמבר: באנבידיה מנסים להרגיע את העובדים

לראשונה מאז התפטרות ג'נסן הואנג, קיימה הנהלת אנבידיה שיחה עם 43 אלף עובדי החברה, בהם 6,200 בישראל ● המנכ"לית הזמנית קולט קרס הודיעה כי העובדים יקבלו העלאת שכר והקדמה של הענקת מניות שתוכננה במקור למועד מאוחר יותר

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock, Natee Photo

עם הפנים לבלאק פריידיי: בענף האופנה חוזרים לחייך, וגם מוצרי החשמל בעלייה

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי מבצעי נובמבר הובילו לעליות כמעט בכל ענפי הצריכה הבולטים

לירן אבישר בן חורין / צילום: טל גלבוע

האוצר צופה ירידה בגירעון אך חושש מפריצה בתקציב הביטחון

בזכות הפתעות בגביית המסים ונטל מס בשיא של 20 שנה (22.5% תוצר), האוצר צופה כי הגירעון יירד אל מתחת ל-4% ● אלא שבוועדת הכספים נחשף כי מערכת הביטחון דורשת 22 מיליארד שקל נוספים – מהלך שעלול להחזיר את הגירעון לכ-5% ● במקביל, באוצר מזהירים מהסתמכות על נתוני הצמיחה החריגים של אנבידיה, ובקואליציה נאבקים על שחרור 1.5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

המספר החשוב בדוחות אנבידיה ומה אמרה המנכ"לית החדשה?

בשיחת המשקיעים הראשונה שלה כמנכ"לית הזמנית, קולט קרס העלתה את תחזית צמיחת ההכנסות לשנת הכספים הבאה לכ־75% וטענה כי מבחינה עסקית, "העסקים כרגיל" • ומה נאמר על המנכ"ל היוצא?

רמי לוי, בעל השליטה בישראייר; רונן אלעד, בעל השליטה בארקיע; אבי חורמרו, נציג משפחת נקש / צילום: יונתן בלום,  יח''צ, רוני שיצר

"הם רצו שנזרים מיידית 30 מיליון דולר": כך התפוגגו המגעים בין רמי לוי לארקיע

אחרי שהמגעים עם רמי לוי התפוצצו בשל לוחות הזמנים, ורונן אלעד הפך לבעל השליטה בחברת ארקיע, מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס מבהיר כי מבחינתו מיזוג שתי חברות התעופה הוא עדיין מהלך נכון ● וגם: כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה