שריפה כתוצאה מפגיעת רקטה במפעל צעצועים בשדרות / צילום: רויטרס
"אין כסף בקופה" אמר השבוע הממונה על התקציבים באוצר שאול מרידור לחברי ועדת הכספים של הכנסת - "תחפשו גם במרתף וגם במשרד שלי. אין".
אם פניה של ישראל למערכה צבאית ממושכת, שאלת המימון תהפוך להיות אקוטית. מלחמת לבנון שפרצה ב-2006, תפסה את הממשלה בעודף תקציבי ולא היה לה שום קושי לממן 34 ימי לחימה בצפון. גם בצוק איתן ב-2014 הגירעון היה בשליטה, ולאוצר לא הייתה בעייה אמיתית לממן 50 ימי לחימה בדרום. הפעם המצב שונה: הגירעון התקציבי הנוכחי חורג בהרבה מהקו האדום של 3%. לפי מרידור, הממשלה נמצאת בגירעון בסיסי של 3.7% והוא מזנק ל-4.2% כשמוסיפים כל מיני התחייבויות, כמו ההסכמים הקואליציוניים, פעימה השנייה בהעלאת קצבאות הנכים, מימון הצהרונים ושאר תוכניות הנטו של שר האוצר משה כחלון.
לפי מרידור, נדרשים קיצוצים והעלאות מסים בהיקף 25-30 מיליארד שקל רק כדי להחזיר את הגירעון לממדיו הטבעיים. חשוב להדגיש שכל הרע הזה קורה עוד לפני שהגענו לדבר על תוספת של אפילו שקל אחד לתקציב הביטחון. "יהיה תקציב קשוח", הזהיר מרידור את חברי הכנסת.
וכאן אנחנו מגיעים להבדל נוסף בין מצבנו ב-2006 וב-2014 למצבנו היום: המשק נמצא בסופו של מחזור עסקים. ככל שתקציב המדינה הבא יהיה יותר קשוח, כך תגדל ההסתברות שהוא ידחוף את המשק להאטה ואפילו למיתון. כל האטה תגדיל עוד יותר את יחס החוב של ישראל ותגדיל את החשש מהורדת דירוג אשראי.
הכלכלה מגלה סימנים מדאיגים
נכון, שבינתיים המשק צומח בקצב נאה, קרוב לפוטנציאל, אבל המנועים כבר החלו להשמיע קולות חריקה. הצריכה הפרטית הפסיקה לעלות, מספר המשרות במשק לא גדל כבר כמה חודשים ושוק הנדל"ן בהקפאה. עימות צבאי יביא קץ לגאות בתיירות הנכנסת, והזעזועים בכלכלה הגלובלית עלולים לפגוע במנוע הצמיחה האחרון שעובד עדיין במלוא הקצב - הייצוא. רק היום קיבלנו תזכורת בדמות החלטת בית הדין של האיחוד האירופי, לפיה יש לסמן מוצרים מיו"ש, מזרח ירושלים ורמת הגולן.
העננים הולכים ומצטברים, אבל בטווח המיידי יש לצה"ל כסף לממן מערכה. האמירה של הממונה על התקציבים לא הייתה מדויקת. למרידור יש במשרד או במרתף עוד רזרבה אחת אחרונה, שהוא שומר לסוף השנה - בסך 1.3 מיליארד שקל, אלה כספים שאמורים לממן שורת פעילויות חיוניות של משרד הממשלה - אבל אם לא תהיה ברירה, ואם לא יהיו בחירות, אפשר יהיה להשתמש בהם למימון הוצאות הלחימה. בצוק איתן מפקדי הצבא הצליחו להסתדר עם הזרמה של 600 מיליון שקל למשך חודש לחימה שלם. מה יהיה אח"כ? אלוהים גדול.
צה"ל דורש, תובע ומאיים להשיק תקציב רב-שנתי חדש. הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי הכריז בתחילת החודש שאין לו זמן לחכות לאישורים ושהוא יוצא לדרך עם התר"ש כבר עכשיו. כאב הראש הביטחוני הולך וגדל וממתין לממשלה הבאה. לטובת הצבא עדיף שממשלה כזו תוקם כמה שיותר מהר.
אירוע לחימה לא פגעו בכלכלה
באוצר יכולים אולי לנסות ולמצוא נחמה בניתוח שערך בנק ישראל, שמראה כי לאירועי הלחימה של השנים האחרונות הייתה השפעה מאוד מוגבלת על ביצועי המשק. עורך המחקר ד"ר עדי ברנדר מצא, שמלחמה לבנון השנייה, שקבעה שיא חדש באורכו של סבב לחימה - 34 יום, גרמה בסופו של דבר לאובדן תוצר של 0.35%-0.5%, כלומר 2.5-3.5 מיליארד שקל. צוק איתן, ששבר את השיא של מלחמת לבנון עם 50 ימי לחימה, עלה למשק רק 0.3% תוצר.
נכון, ענף התיירות נפגע קשות ובצוק איתן הורגשה גם ירידה מדאיגה בהוצאה לצריכה פרטית, אבל בסך הכול לא הרבה יותר מ"מכה קלה בכנף".
"עימותים צבאיים מגדילים את ההוצאה הציבורית הביטחונית, אך קשה לכמת את השפעתם על התוצר, שכן אין זה ברור באיזו מידה הגידול בא על חשבון ההוצאה הציבורית האזרחית", כותב ברנדר בסיכום המחקר.
עם זאת, חייבים לציין שבשני האירועים הנ"ל הפגיעה בפעילות הכלכלית הייתה מוגבלת לאזורי פריפריה. הבוקר הורגשה החזית בגוש דן, בדמות ביטול הלימודים וההמלצה לתושבי הכרך להישאר בבית. ההנחיות פיקוד העורף מצילות חיים אבל עלולות להחמיר את הפגיעה בכלכלה.