ועכשיו בטלוויזיה: היום מתחיל שלב העדויות הפומביות בתהליך האימפיצ׳מנט נגד נשיא ארה"ב ● סוף התהליך ידוע מראש: טראמפ יהיה הנשיא השלישי בתולדות ארה״ב שיועמד לדין בסנט ● מסד הטיעון נגד טראמפ: ניסה לסחוט מנשיא אוקראינה הכרזה פומבית שקייב תחקור את יריבו הפוליטי, ג'ו ביידן ובנו, האנטר, שהיה דירקטור בחברת גז אוקראינית ● פרשנות
דונלד טראמפ / צילום: Jonathan Ernst, רויטרס
היום (ד') נפתחת בוושינגטון ההצגה הכי טובה בעיר, אם לא באמריקה כולה: שלב העדויות הפומביות בתהליך האימפיצ'מנט נגד נשיא ארה"ב. במילים אחרות: בית הנבחרים מזמין את הציבור להיות עד לתהליך הכנתו של כתב אישום נגד דונלד טראמפ בגין "עבירות ופשעים חמורים" שהוא ביצע, כביכול, בשלוש שנות כהונתו.
כל רשתות הטלוויזיה הגדולות, שלא לדבר על ערוצי החדשות המסורתיים, ישדרו את שימועי העדויות מתחילתם ועד סופם, יום אחר יום, מתוך הכרה בחשיבות ההיסטורית של האירוע. אין זה דבר של מה בכך שגורלו של נשיא מוטל על כף המאזניים באמצע כהונתו.
טרם ברור אלו "עבירות ופשעים" ייחס בית-הנבחרים לנשיא, אבל סוף התהליך ידוע כבר עתה: אין כמעט ספק שטראמפ יהיה הנשיא השלישי בתולדות ארה"ב שבית-הנבחרים יגיש נגדו כתב-אישום לסנט, כמפורט בחוקה. (השניים הקודמים היו אנדרו ג'ונסון, הנשיא ה-17, וביל קלינטון, הנשיא ה-42; ריצ'ארד ניקסון, הנשיא ה-37, ששימש מטרה להליך אימפיצ'מנט, העדיף להתפטר לפני השלמת החקירה כדי לחמוק מהחרפה).
הוודאות שטראמפ לא יצליח לחמוק מכתב-אישום נשענת על מציאות פשוטה: לדמוקרטים רוב בבית-הנבחרים ועל פיהם יישק שם כל דבר. מתוך 234 הצירים הדמוקרטים בבית, 231 הצביעו להשיק את התהליך בסוף אוקטובר. 194 מתוך 197 הצירים הרפובליקאים הצביעו נגד. המאזן הזה לא ישתנה בעוד כמה שבועות, כאשר מליאת בית-הנבחרים תצביע האם לאשר את כתב האישום.
השאלה היא, כמובן, האם הסנט, שישמש כמעין חבר מושבעים, יסמוך ידו על כתב האישום שיגיש לו בית-הנבחרים ויצביע להדיח את הנשיא - בפעם הראשונה בתולדות ארה"ב (ג'ונסון וקלינטון יצאו זכאים בסנט). עד לעת האחרונה רווחה הדעה, כי הרוב הרפובליקאי בסנט ישליך את כתב-האישום לפח, אך באחרונה החלו להסתמן בקיעים בחומת התמיכה הרפובליקאית בנשיא, במידה לא מעטה בגלל התנהלותו של טראמפ עצמו, שדורש מהרפובליקאים נאמנות כלבית, בלי להתיר אפילו שמץ ביקורת נגדו. החשיבה החדשה של אנליסטים רבים היא, שיש סבירות גבוהה שהסנט ידחה את כתב האישום - אך לא ודאות. בכל מקרה, כתב אישום נגד נשיא יכתים לנצח את מורשתו.
לתזכורת: מדליף אלמוני מהבית הלבן, כנראה איש CIA שהושאל למועצה לביטחון לאומי, פעל לפי הכללים הרשמיים והביא לידיעת בית-הנבחרים מידע על שיחתו של טראמפ עם נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, ב-25 ביולי השנה. לימים יתברר, שהשיחה הזו היא אם כל חטאת.
על פי עדויות - תחילה של המדליף ולאחר מכן של פקידי ממשל שהעידו בשימועים סגורים של תהליך האימפיצ'מנט - ניסה נשיא ארה"ב לסחוט מבן-שיחו הצהרה פומבית שאוקראינה תחקור "מעשי שחיתות" של ג'ו ביידן ובנו האנטר, ששירת בדירקטוריון של חברת אנרגיה אוקראינית בתקופה שבה היה אביו סגנו של ברק אובמה. למעשה, טראמפ הורה להשעות מתן סיוע חיוני לאוקראינה כדי להדגיש את חוזק ידו ולאותת לקייב לשתף פעולה עם ממשלו, כלומר ללכלך על הביידנים בפומבי.
ג'ו ביידן מוביל את רשימת המתמודדים הדמוקרטים על מועמדות מפלגתם בבחירות לנשיאות ב-2020, ויש סיכוי יותר מסביר שהוא ירוץ נגד טראמפ. הדמוקרטים אומרים שטראמפ שאף להתנקש בחייו הפוליטיים של ביידן כדי לקדם את סיכוייו להיבחר לתקופת כהונה שנייה. הם טוענים, שמדיניות הממשל כלפי אוקראינה נוהלה בשני ערוצים: הערוץ הרשמי והערוץ הפרטי של טראמפ בניהולו של רודי ג'וליאני, פרקליטו האישי של הנשיא, שניסה לסחוט מאוקראינה סיוע למסע הבחירות של טראמפ. העדים שהופיעו עד עתה בשימועים הסגורים - דיפלומטים ואנשי צבא - איששו את טענות הדמוקרטים. הם טוענים, כי נחרדו מפעילות ג'וליאני באוקראינה.
כתב האישום נגד הנשיא עשוי לכלול גם סעיפי אישום אחרים בגין מאמצי הממשל לסכל את מאמצי בית-הנבחרים לחקור את הפרשה, ואולי גם בגין מעידות אחרות, ידועות או בלתי ידועות בשלב זה.
צריך להבין, שמטרת השימועים הפתוחים אינה רק לשפד את הנשיא (מבחינת הדמוקרטים) או לשפד את מוקיעיו (מבחינת הרפובליקאים), אלא גם לרכוש את אמון הבוחרים. לאחר הכל, הבחירות לנשיאות כבר מסתמנות באופק. מי שינצח במאבק על דעת הקהל בתהליך האימפיצ'מנט, מגדיל את סיכוייו לנצח בנובמבר 2020. אך טבעי הוא, אפוא, שהדמוקרטים מנסים עתה להדביק לטראמפ כל רבב אפשרי.
וכך, הציר הדמוקרטי אדם שיף, יו"ר ועדת המודיעין של בית-הנבחרים, שמנהל את פרוייקט האימפיצ'מנט, טוען שיש בסיס לטיעון שטראמפ אשם ב"שוחד". כדבריו, בראיון ל-NPR: "האופן שבו הבינו האבות המייסדים (ומנסחי החוקה) את המונח 'שוחד' שונה מהאופן שבו אנו מבינים את המונח הזה. הם נתנו למונח הזה משמעות הרבה יותר רחבה - הפרת אמון הציבור במקרים שבהם מציע נשיא נקיטת פעולות ממלכתיות בתמורה לקבלת טובת הנאה פוליטית או אישית, שאינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הלאומי".
כדי להוכיח שוחד, אומר שיף, צריך להראות שהנשיא ביקש לקבל משהו "בעל ערך". הוא גורס, ש"הטענות הבסיסיות נגד טראמפ הן שהוא ניסה לגייס התערבות זרה בבחירות בארה"ב; שהוא ניסה להתנות ביצוע של פעולות ממלכתיות (למשל מתן סיוע לאוקראינה כדי לעזור לה במלחמה נגד רוסיה, או פגישה עם נשיא אוקראינה) בקבלת טובות הנאה פוליטיות לקידום קמפיין הבחירות שלו".
בעל הטור דנה מילבנק כותב ב"וושינגטון פוסט", שאת כל אלפי העמודים של עדויות הפקידים והקצינים הבכירים שהעידו בדלתיים סגורות (ועכשיו יופיעו בפומבי) ניתן לסכם במשפט אחד: טראמפ ניצל לרעה את סמכויותיו הנשיאותיות כדי להפיק טובת הנאה אישית. ואידך זיל גמור.