גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הליכוד וכחול לבן בשיתוף-פעולה: הצעת חוק לקיום שימוע פומבי למועמדים לעליון

ממשלת האחדות עוד לא נראית באופק, אך בזירה הפרלמנטרית נראים ניצני שת"פ בין שתי המפלגות הגדולות ● ח"כ סער מהליכוד הגיש הצעת חוק, שעליה חתום גם ח"כ האוזר מכחול לבן, שלפיה השימוע למועמדים לעליון ייערך בפני הוועדה לבחירת שופטים, וההצבעה תהיה חשאית

עו"ד צבי האוזר וגדעון סער / צילומים: איל יצהר, טל שניידר
עו"ד צבי האוזר וגדעון סער / צילומים: איל יצהר, טל שניידר

השאיפה לממשלת אחדות בין שתי המפלגות הגדולות, הליכוד וכחול לבן, עדיין לא מצליחה לקרום עור וגידים, אך בזירה הפרלמנטרית יש כבר סנונית ראשונה לשיתוף-פעולה ביניהן. זאת, בנוגע לקידום רפורמות במערכת המשפט.

ח"כ גדעון סער מהליכוד הגיש שלשום (ג') הצעת חוק המבקשת לשנות את הליך מינוי השופטים לבית המשפט העליון. על הצעת החוק - שצפויה לעורר התנגדות בבית המשפט העליון ובמערכת המשפט - חתום גם ח"כ צבי האוזר מהאגף הימני של כחול לבן. 

לפי הצעת החוק, יתקיים שימוע פומבי למועמדים לשפיטה בעליון בפני הוועדה לבחירת שופטים. כמו כן, הצעת החוק מבקשת לשנות את הליך הבחירה בוועדה ולהפוך את ההצבעה מגלויה לחשאית. זאת, כדי להקטין את סיכויי ה"דילים" בין חברי הוועדה. הוועדה לבחירת שופטים מונה תשעה חברים, בהם שר המשפטים העומד בראשה, שר נוסף, שני חברי כנסת, שני חברי לשכת עורכי הדין, נשיא בית המשפט העליון ושני שופטי עליון נוספים.  

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי מטרתה היא "לאפשר לחברי הוועדה לבחירת שופטים בחירה אופטימלית, משוחררת מלחצים ומשיקולים לא ענייניים העלולים לפגוע בבחירה". עוד נכתב בהסבר כי הליך השימוע המוצע נועד "לאפשר לחברי הוועדה למינוי שופטים, ולכלל הציבור, ללמוד על תפיסות היסוד של המועמדים, תפיסותיהם בכל הנוגע לסוגי השאלות העקרוניות שבית המשפט אמור לעסוק בהן, פרשנותם לחוקי היסוד הקיימים ותרומתם לתחום המשפטי שבו עסקו, ולעמוד על הצורך שבאיזון הראוי בין ערכים".

הפרת האיזון בין הרשויות

בדברי ההסבר להצעת החוק מוזכרת גם עמדת הימין, שלפיה בשנים האחרונות הופר האיזון בין שלוש רשויות השלטון לטובתה של הרשות השופטת. "יש לזכור כי הסמכות השיפוטית של בית המשפט הולכת ומתעצמת בשנים האחרונות, בין היתר 'על חשבונן' של שתי הרשויות האחרות. מידת השפעתם של שופטי בית המשפט העליון על עיצוב אופייה של מדינת ישראל רבה מאוד. על כן חשוב שמועמד יציג את קביעת האיזונים בין המערכות השונות כפי שהוא רואה אותם".

נציין כי בדברי ההסבר להצעת החוק נמתחת ביקורת מרומזת על גישת האקטיביזם השיפוטי. לדברי חברי הכנסת סער והאוזר, העובדה שהתפתחה תפיסה שבמסגרתה שופטי העליון מעניקים פרשנות מרחיבה לחוקים ולסמכויותיו של בית המשפט העליון, מחייבת את חברי הוועדה למינוי שופטים להכיר את תפיסת עולמם של המועמדים לשפיטה בסוגיה זו. "התפתחות תפיסת הפרשנות הרחבה, תוך שלעתים היא גוברת על הוראותיו הכתובות של החוק, פרשנות מרחיבה באשר לסמכויות בית המשפט העליון בסוגיות שונות לרבות בסוגיית הביקורת החוקתית על חקיקת הכנסת, הפכו את תפיסת עולמם של השופטים למרכיב דומיננטי בבחירה שראוי שתתבצע בשקיפות המקסימלית". 

לדברי סער והאוזר, "ראיון המועמדים יעניק שקיפות לדעותיהם ולעמדותיהם, וכך יעזור לחברי הוועדה לבחירת שופטים למנות שופטים בצורה שתאפשר לזרמים מחשבתיים שונים בחברה להשפיע [על] שיטת המשפט".

נזכיר כי ח"כ סער הגיש בעבר, בכנסת ה-16 ובכנסת ה-17, הצעת חוק זהה בשיתוף עם חברי כנסת מהשמאל כדי להגדיל את סיכויה לעבור, אולם הניסיון לא צלח. 

"השימוע אינו יעיל"

פרופ' עמיחי כהן מהקריה האקדמית אונו ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה מביע התנגדות נחרצת לקיום הליך שימוע למועמדים לשפיטה בבית המשפט העליון. "שימוע פומבי כנראה לא יועיל כמעט כלל, כי את דעותיהם של השופטים, סך-הכול, אפשר לדעת גם היום על-פי פסיקותיהם או על-פי מאמריהם". 

לדברי פרופ' כהן, אם בוחנים את הליכי השימוע לשופטי עליון בארה"ב, נראה כי "השופטים לא רגילים למעמד הזה ולא מצליחים להתמודד עם השאלות. השופטים מתחמקים באופן קבוע ממענה על שאלות עקרוניות, בטענה שהם לא יכולים לענות, כיוון שמדובר בשאלה שעשויה להיות מונחת לפניהם כשופטים. 

"כיוון שהשופטים מסרבים לעסוק במהות במסגרת הליך השימוע, הפוליטיקאים, שגם ככה מחפשים רווח פוליטי מיידי מהשימוע, שואלים שאלות שנועדו להביך את המועמד של המחנה היריב ולגמד אותו או לשלוף פרטים רכילותיים מעברו; ואילו הפוליטיקאים מהמחנה שמקדם את השופט שואלים שאלות שרק מפארות אותו". 

ח"כ סער לטובת נתניהו? מציע להסמיך את בית המשפט לפסול ראיות שהושגו באמצעים פסולים

ח"כ גדעון סער (הליכוד) הניח השבוע על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק נוספות המבקשות לבצע רפורמות במערכת המשפט. הצעת חוק אחת מבקשת להסמיך את בית המשפט לפסול ראיות שהושגו באמצעים פסולים. בהצעת החוק מוצע כי "בית המשפט יהיה רשאי לפסול ראיה שהושגה באמצעים פסולים שננקטו כלפי הנאשם, או כל אדם אחר". בכך מבקש ח"כ סער להעניק בסיס חוקי לדוקטרינת פסילת הראיות שהתפתחה על-ידי בית המשפט העליון, המוכרת כ"הלכת יששכרוב". זאת, כאשר סער מבקש להרחיב את אפשרות פסילת הראיות - ולאפשר פסילה כזו לא רק כאשר השתמשו באמצעים פסולים כלפי נאשם, אלא אף כלפי חשודים וכלפי עדים.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי הצעת חוק זו באה להרחיב את כלל הפסילה הפסיקתי שנקבע ב"הלכת יששכרוב", ולאמץ תחתיה כלל פסילה חקיקתי רחב יותר המעניק משקל משמעותי יותר לזכותו של הנאשם להליך הוגן. "כלל זה יחול בכל מצב שבו ננקטו אמצעים פסולים נגד נחקרים, חשודים, נאשמים, עדים או כל אדם אחר. יש להדגיש כי החוק המוצע אינו קובע חובת פסילה אלא מעניק לבתי המשפט סמכות שבשיקול-דעת לפסול ראיות". 

להצעה זו יש משמעות משפטית גם עבור ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו. זאת, לאור טענותיו של נתניהו כי המשטרה השתמשה באמצעים פסולים כדי להשיג ראיות בחקירות נגדו, דוגמת הלחצים שהופעלו על שאול אלוביץ' החשוד עם נתניהו בתיק 4000 (תיק בזק-וואלה) ועל עד המדינה ניר חפץ. לחצים אלה נחשפו לאחרונה בחדשות 12 וב"גלובס". סער הגיש הצעת חוק דומה בעבר, בכנסת ה-16 ובכנסת ה-17, אך היא לא נכנסה לספר החוקים של מדינת ישראל.

בהצעת החוק השלישית שהגיש השבוע ח"כ סער, מוצע להכפיף את בתי הדין לעבודה לבית המשפט העליון. כיום,בית הדין לעבודה זוכה לעצמאות שיפוטית ואינו נתון לביקורת שיפוטית של העליון. ח"כ סער, שהגיש את ההצעה בתיאום עם תנועת "הליברלים בליכוד", מציע לתקן את חוק בתי הדין לעבודה ולקבוע כי על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה - הערכאה העליונה במערכת בתי הדין לעבודה - יהיה ניתן לערער לבית המשפט העליון.

לטענת ח"כ סער, הצעת החוק נדרשת לצורך עיגון אחריותו של בית המשפט העליון לפיתוח משפט העבודה, כפי שהוא אחראי לפיתוח המשפט האזרחי והפלילי. "דיני העבודה מהווים חלק מהמשפט האזרחי, ואין כל נימוק מדוע סמכות בית המשפט העליון בפיקוח על בתי הדין לעבודה לא תקוים באותה דרך, מידה וצורה, כמו על בתי המשפט האזרחיים", כך בדברי ההסבר להצעת החוק. 

ח"כ סער כבר הגיש הצעת חוק זהה בעניין בכנסת ה-16 ובכנסת ה-17. אולם בגלגולה הקודם נבלמה ההצעה על-ידי שרת המשפטים דאז ציפי לבני. זאת, בעקבות אי-ההסכמה של "ועדת זמיר" בראשות שופט העליון בדימוס יצחק זמיר לשינוי מעמד בתי הדין לעבודה.

עו"ד נחום פינברג, מומחה לדיני עבודה, תומך בהצעת החוק. לדבריו, "נשיא העליון בדימוס אהרן ברק כבר דיבר לפני שנים רבות על הצורך בסינכרוניזציה של מערכת המשפט כולה. אני חושב שפתיחת בתי הדין לביקורת שיפוטית של העליון תסייע לדיני העבודה להשתלב היטב בתוך המשפט האזרחי ותקרב את הסנכרון שברק דיבר עליו".

עו"ד פינברג ציין כי "כיום בית הדין הארצי לעבודה יכול להחליט החלטות הרות-גורל למשק, לעתים גם כערכאה ראשונה. האפשרות שבית המשפט העליון יוכל לפקח בעת הצורך על בתי הדין לעבודה, לרבות על ההתרחבות הסוציאליסטיות של בתי הדין, בהחלט יכולה להועיל. ערעור ברשות לבית המשפט העליון בהחלט יכול לסייע".

עוד כתבות

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

מחנה קיץ בארה"ב ב־10,000 דולר: המגייסת החדשה בבורסת ת"א

סימד הולדינגס השלימה גיוס אג"ח של 610 מיליון שקל, שישמשו בעיקר לרכישת נכסים מידי בעליה ולפירעון הלוואות ● החברה מפעילה מחנות קיץ לנוער, בעיקר יהודי

קבלת ארונות חטופים-חללים על ידי כוח צה''ל / אילוסטרציה: דובר צה''ל

חמאס: העברת החלל החטוף תתבצע בשעה 17:00

הג'יהאד האיסלאמי הודיע רשמית שאיתר חלל חטוף בצפון הרצועה, בישראל נערכים שוב למסירה מעזה ● מעבר רפיח ייפתח בימים הקרובים ליציאת תושבים בלבד מרצועת עזה למצרים ● העצרת הכללית של האו"ם אישרה החלטה הקוראת לישראל לסגת מרמת הגולן ● השב"כ בהודעה מיוחדת לתושבי בת ים: "האיראנים הגיעו - וזו לא בדיחה" ● עדכונים שוטפים

דרבי הכדורסל בין מכבי ת''א להפועל ת''א / צילום: עודד קרני

האם ליגות הכדורסל ייפרדו מערוץ הספורט אחרי 30 שנה?

בערוץ הספורט ובמינהלת הליגות מקיימים מגעים להארכת החוזה ביניהם בשנתיים נוספות - אך במקביל עמלים במינהלת על מכרז חדש ● התנאים החדשים: 25 מיליון שקל לשנה למשך 5 שנים

משרדי חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg

פשרה בייצוגית נגד טבע: האם התרופה להקלת גודש באף באמת מועילה?

טבע דחתה את הטענות כי התרופה "טבע קולד" אינה יעילה, אך במסגרת הפשרה הסכימה לתרום תכשירים בשווי של 440 אלף שקל לעמותת "חברים לרפואה" עפ"י צורכי הארגון

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

"הכפר הישראלי" שהוקם ליד ברלין והבקשה של הקנצלר: חץ 3 יושק היום בגרמניה

מהנדסים, חיילים ודיפלומטים פעלו בשנתיים האחרונות כדי להעביר את מערכת החץ 3 לאדמת גרמניה - והיום היא מוכרזת כמבצעית בטקס חגיגי ובנוכחות הצמרת הביטחונית משתי המדינות ● מאחורי הקלעים עומד שיתוף פעולה חסר תקדים, שהועמק דווקא בתקופה מתוחה ביחסים ● וגם: כיצד סייעה העסקה ההיסטורית בעת המבצע באיראן ביוני?

חברת סלברייט / צילום: איל יצהר

סלברייט רוכשת חברה ב-170 מיליון דולר, מפטרת 20 עובדים בישראל

מהלך הפיטורים של סלברייט מגיע בתקופה שבה מניית החברה מציגה ביצועים חזקים יחסית לשוק ● בתוך כך, החברה הודיעה היום על השלמת רכישת חברת קורליום תמורת כ־170 מיליון דולר

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: ap, Ahn Young-joon

"בכיתי": מייסד סופטבנק מסביר למה החליט למכור מניות אנבידיה

מייסד הקונצרן היפני הגדול, מסיושי סאן, סיפר כי סופטבנק מכרה את החזקותיה באנבידיה כדי לממן השקעות חדשות בתחום הבינה המלאכותית, כולל OpenAI ● בנוסף, הוא דחה את החששות בשווקים על "בועת בינה מלאכותית", ואמר כי אלו שטוענים זאת "אינם חכמים מספיק"

חוות השרתים של אמזון בתנובות / צילום: ט. ג. הפקות

דוחות חדשים חושפים: אלה העובדים המבוקשים בעידן ה־AI באמריקה - ובישראל

לפי נתוני חברת המחקר Synergy Research Group, חוות השרתים הפכו לאחד ממוקדי התעסוקה הצומחים ביותר כיום ● כתוצאה מכך, הביקוש לעובדים טכניים מתרחב - מחשמלאים ועד רתכים

שלמה אליהו, דוד פורר, ישי דוידי, זוהר לוי, אהרון פרנקל / איור: גיל ג'יבלי

עלייתם של הפיננסיירים, והשכירים שהפכו למיליונרים: מעולם לא ראינו שנה כזאת בתל אביב

מדוד פורר דרך שלמה אליהו ועד זוהר לוי: בעלי העניין בחברות הנסחרות בת"א ניצלו את העליות החדות בבורסה כדי למכור מניות בהיקף גבוה פי 3 מבשנה שעברה - כמעט 16 מיליארד שקל, ושברו את שיא כל הזמנים ● וגם: השכירים שמכרו מניות בעשרות מיליוני שקלים

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99, בג"ץ חייב את חברת ICL לשלם על המים ששואבים מפעלי ים המלח ● היקף התשלום מוערך בכ-250 מיליון שקל משנת 2018 ועד סוף הזיכיון, שנכון לעכשיו צפוי להסתיים בשנת 2030 ● ICL בתגובה: "פסק הדין אינו מידתי וסותר את עמדת המדינה ואת לשון החוק"

בנייה בתל אביב / צילום: Shutterstock

בדקנו דוחות של 9 חברות: בכמה נמכרה דירה ממוצעת בשדה דב?

ירידה של 24% במספר הדירות שנמכרו ושל 9% במחיר הממוצע: דוחות תשע חברות נדל"ן בולטות חושפים מה באמת קורה בשוק הדיור בישראל ● וגם: מדוע סיום המלחמה לא הביא לזינוק במכירות, ומי מכרה מאות דירות במחיר ממוצע של 6.6 מיליון שקל?

הקרנות הכספיות גייסו הכי הרבה כסף גם השנה / אילוסטרציה: Shutterstock

זינוק של 100% בשלוש שנים: תעשיית קרנות הנאמנות בשיא כל הזמנים

ב-11 החודשים הראשונים של השנה גייסו הקרנות המסורתיות, המנוהלות על ידי בתי השקעות סכום של 23 מיליארד שקל ● זוהי הפעם הראשונה מאז 2021 שהן יעקפו את הקרנות המחקות וקרנות הסל, שגייסו באותה תקופת זמן כ-18.6 מיליארד שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

האוצר למשרדי הממשלה: הכינו צעדי התייעלות בשל הגדלת תקציב הביטחון

רה"מ נתניהו הבהיר לאחרונה כי בכוונתו להוביל הגדלה דרמטית של תקציב הביטחון, ב-250-350 מיליארד שקל במשך עשור ● על רקע זה, באוצר פנו הבוקר למנכ"לי משרדי הממשלה בדרישה להציג צעדי התייעלות שיאושרו יחד עם הצעת התקציב בממשלה בעוד יומיים

סנטה קלאוס מבקר ברצפת המסחר של הבורסה בניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

ראלי סנטה יגיע השנה? אנליסטים מאמינים שזה תלוי בנתון אחד

בשבוע החולף, שבו חל חג ההודיה, מדדי המניות האמריקאיים המובילים הציגו התאוששות שבין 3%־5%, אבל אולי היה זה רק "הנגאובר" ● לאחר פתיחה שלילית לדצמבר אנליסטים מנסים להעריך אם בשנה ששום דבר בה לא התנהג כרגיל, "ראלי סנטה קלאוס" ייחגג כהלכתו

איראן ממשיכה את המרוץ לגרעין בעזרת "רשתות סודית"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המרוץ האיראני לגרעין לא הופסק, בצרפת מתלוננים שישראל פוגעת בחופש העיתונות, והשתתפות ישראל באירוויזיון עלולה להיות בסכנה ● כותרות העיתונים בעולם

מאיה לור, משפיענית ה-AI של סופר פארם / צילום: צילום מסך מאינסטגרם

סופר-פארם השקיעה 2 מיליון שקל בבניית משפיענית AI

מאיה לור היא משפיענית AI שרשת סופר‏-פארם יצרה לפני חודש ובנתה לה חשבון אינסטגרם הכולל כ-9,500 עוקבים ● "האפיון הזה נבחר כי בעולם הדור הצעיר עוקב אחרי משפיעניות וירטואליות, הוא פתוח ל-AI ומכיר את זה", אומרים ברשת

הארנונה תתייקר שוב? / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrey_Popov

הארנונה תתייקר שוב? הממשלה משנה כיוון - ומאשרת לעיריות להגיש בקשות להעלאת תעריפים

שר הפנים הקודם, משה ארבל, הצהיר באמצע השנה כי לא יאשר בקשות לחריגה מתעריף הארנונה הקיים ● אך מאז ארבל עזב – וכעת הממשלה מאפשרת הגשת בקשות חריגות ● איגוד לשכות המסחר: עד כה הוגשו כ-95 בקשות להעלאות חריגות, המסתכמות בכ־250 מיליון שקל

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

גיוס הון מגופים זרים והעלאת דמי ניהול: כך מנצל מיטב את הזינוק המטאורי במניה

זינוק של 1,000% במניית בית ההשקעות בשלוש שנים, תורגם לגיוס הון של חצי מיליארד שקל, בעיקר ממוסדיים זרים ● הדוחות של בית ההשקעות מלמדים כי הוא מעלה את דמי הניהול לכספים חדשים שנכנסים אליו בגמל, בניגוד למגמה בענף, אך עדיין הוא "זול" בממוצע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

פרויקט נימבוס יחסוך מיליארדים למדינה, אך עלול להישאר ללא תקציב

החלקים שמקבלים עדיפות בהצעת התקציב הם ביטחון, תשלומי הריבית על החוב והתחייבויות נוספות ● ההשקעות שמטרתן לבנות את הכושר העתידי של המדינה עדיין נמצאות באזור האפור

שר הכלכלה ניר ברקת פגוש את העיתונות, קשת 12, 22.11.25 / צילום: איל יצהר

ברקת אכן מממן לעצמו את כרטיסי הטיסה, אבל זה לא הכול

שר הכלכלה חוזר ואומר שהוא משלם על שלל טיסותיו לחו"ל • אבל העלויות לא מתמצות במושב במטוס • המשרוקית של גלובס