גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הליכוד וכחול לבן בשיתוף-פעולה: הצעת חוק לקיום שימוע פומבי למועמדים לעליון

ממשלת האחדות עוד לא נראית באופק, אך בזירה הפרלמנטרית נראים ניצני שת"פ בין שתי המפלגות הגדולות ● ח"כ סער מהליכוד הגיש הצעת חוק, שעליה חתום גם ח"כ האוזר מכחול לבן, שלפיה השימוע למועמדים לעליון ייערך בפני הוועדה לבחירת שופטים, וההצבעה תהיה חשאית

עו"ד צבי האוזר וגדעון סער / צילומים: איל יצהר, טל שניידר
עו"ד צבי האוזר וגדעון סער / צילומים: איל יצהר, טל שניידר

השאיפה לממשלת אחדות בין שתי המפלגות הגדולות, הליכוד וכחול לבן, עדיין לא מצליחה לקרום עור וגידים, אך בזירה הפרלמנטרית יש כבר סנונית ראשונה לשיתוף-פעולה ביניהן. זאת, בנוגע לקידום רפורמות במערכת המשפט.

ח"כ גדעון סער מהליכוד הגיש שלשום (ג') הצעת חוק המבקשת לשנות את הליך מינוי השופטים לבית המשפט העליון. על הצעת החוק - שצפויה לעורר התנגדות בבית המשפט העליון ובמערכת המשפט - חתום גם ח"כ צבי האוזר מהאגף הימני של כחול לבן. 

לפי הצעת החוק, יתקיים שימוע פומבי למועמדים לשפיטה בעליון בפני הוועדה לבחירת שופטים. כמו כן, הצעת החוק מבקשת לשנות את הליך הבחירה בוועדה ולהפוך את ההצבעה מגלויה לחשאית. זאת, כדי להקטין את סיכויי ה"דילים" בין חברי הוועדה. הוועדה לבחירת שופטים מונה תשעה חברים, בהם שר המשפטים העומד בראשה, שר נוסף, שני חברי כנסת, שני חברי לשכת עורכי הדין, נשיא בית המשפט העליון ושני שופטי עליון נוספים.  

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי מטרתה היא "לאפשר לחברי הוועדה לבחירת שופטים בחירה אופטימלית, משוחררת מלחצים ומשיקולים לא ענייניים העלולים לפגוע בבחירה". עוד נכתב בהסבר כי הליך השימוע המוצע נועד "לאפשר לחברי הוועדה למינוי שופטים, ולכלל הציבור, ללמוד על תפיסות היסוד של המועמדים, תפיסותיהם בכל הנוגע לסוגי השאלות העקרוניות שבית המשפט אמור לעסוק בהן, פרשנותם לחוקי היסוד הקיימים ותרומתם לתחום המשפטי שבו עסקו, ולעמוד על הצורך שבאיזון הראוי בין ערכים".

הפרת האיזון בין הרשויות

בדברי ההסבר להצעת החוק מוזכרת גם עמדת הימין, שלפיה בשנים האחרונות הופר האיזון בין שלוש רשויות השלטון לטובתה של הרשות השופטת. "יש לזכור כי הסמכות השיפוטית של בית המשפט הולכת ומתעצמת בשנים האחרונות, בין היתר 'על חשבונן' של שתי הרשויות האחרות. מידת השפעתם של שופטי בית המשפט העליון על עיצוב אופייה של מדינת ישראל רבה מאוד. על כן חשוב שמועמד יציג את קביעת האיזונים בין המערכות השונות כפי שהוא רואה אותם".

נציין כי בדברי ההסבר להצעת החוק נמתחת ביקורת מרומזת על גישת האקטיביזם השיפוטי. לדברי חברי הכנסת סער והאוזר, העובדה שהתפתחה תפיסה שבמסגרתה שופטי העליון מעניקים פרשנות מרחיבה לחוקים ולסמכויותיו של בית המשפט העליון, מחייבת את חברי הוועדה למינוי שופטים להכיר את תפיסת עולמם של המועמדים לשפיטה בסוגיה זו. "התפתחות תפיסת הפרשנות הרחבה, תוך שלעתים היא גוברת על הוראותיו הכתובות של החוק, פרשנות מרחיבה באשר לסמכויות בית המשפט העליון בסוגיות שונות לרבות בסוגיית הביקורת החוקתית על חקיקת הכנסת, הפכו את תפיסת עולמם של השופטים למרכיב דומיננטי בבחירה שראוי שתתבצע בשקיפות המקסימלית". 

לדברי סער והאוזר, "ראיון המועמדים יעניק שקיפות לדעותיהם ולעמדותיהם, וכך יעזור לחברי הוועדה לבחירת שופטים למנות שופטים בצורה שתאפשר לזרמים מחשבתיים שונים בחברה להשפיע [על] שיטת המשפט".

נזכיר כי ח"כ סער הגיש בעבר, בכנסת ה-16 ובכנסת ה-17, הצעת חוק זהה בשיתוף עם חברי כנסת מהשמאל כדי להגדיל את סיכויה לעבור, אולם הניסיון לא צלח. 

"השימוע אינו יעיל"

פרופ' עמיחי כהן מהקריה האקדמית אונו ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה מביע התנגדות נחרצת לקיום הליך שימוע למועמדים לשפיטה בבית המשפט העליון. "שימוע פומבי כנראה לא יועיל כמעט כלל, כי את דעותיהם של השופטים, סך-הכול, אפשר לדעת גם היום על-פי פסיקותיהם או על-פי מאמריהם". 

לדברי פרופ' כהן, אם בוחנים את הליכי השימוע לשופטי עליון בארה"ב, נראה כי "השופטים לא רגילים למעמד הזה ולא מצליחים להתמודד עם השאלות. השופטים מתחמקים באופן קבוע ממענה על שאלות עקרוניות, בטענה שהם לא יכולים לענות, כיוון שמדובר בשאלה שעשויה להיות מונחת לפניהם כשופטים. 

"כיוון שהשופטים מסרבים לעסוק במהות במסגרת הליך השימוע, הפוליטיקאים, שגם ככה מחפשים רווח פוליטי מיידי מהשימוע, שואלים שאלות שנועדו להביך את המועמד של המחנה היריב ולגמד אותו או לשלוף פרטים רכילותיים מעברו; ואילו הפוליטיקאים מהמחנה שמקדם את השופט שואלים שאלות שרק מפארות אותו". 

ח"כ סער לטובת נתניהו? מציע להסמיך את בית המשפט לפסול ראיות שהושגו באמצעים פסולים

ח"כ גדעון סער (הליכוד) הניח השבוע על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק נוספות המבקשות לבצע רפורמות במערכת המשפט. הצעת חוק אחת מבקשת להסמיך את בית המשפט לפסול ראיות שהושגו באמצעים פסולים. בהצעת החוק מוצע כי "בית המשפט יהיה רשאי לפסול ראיה שהושגה באמצעים פסולים שננקטו כלפי הנאשם, או כל אדם אחר". בכך מבקש ח"כ סער להעניק בסיס חוקי לדוקטרינת פסילת הראיות שהתפתחה על-ידי בית המשפט העליון, המוכרת כ"הלכת יששכרוב". זאת, כאשר סער מבקש להרחיב את אפשרות פסילת הראיות - ולאפשר פסילה כזו לא רק כאשר השתמשו באמצעים פסולים כלפי נאשם, אלא אף כלפי חשודים וכלפי עדים.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי הצעת חוק זו באה להרחיב את כלל הפסילה הפסיקתי שנקבע ב"הלכת יששכרוב", ולאמץ תחתיה כלל פסילה חקיקתי רחב יותר המעניק משקל משמעותי יותר לזכותו של הנאשם להליך הוגן. "כלל זה יחול בכל מצב שבו ננקטו אמצעים פסולים נגד נחקרים, חשודים, נאשמים, עדים או כל אדם אחר. יש להדגיש כי החוק המוצע אינו קובע חובת פסילה אלא מעניק לבתי המשפט סמכות שבשיקול-דעת לפסול ראיות". 

להצעה זו יש משמעות משפטית גם עבור ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו. זאת, לאור טענותיו של נתניהו כי המשטרה השתמשה באמצעים פסולים כדי להשיג ראיות בחקירות נגדו, דוגמת הלחצים שהופעלו על שאול אלוביץ' החשוד עם נתניהו בתיק 4000 (תיק בזק-וואלה) ועל עד המדינה ניר חפץ. לחצים אלה נחשפו לאחרונה בחדשות 12 וב"גלובס". סער הגיש הצעת חוק דומה בעבר, בכנסת ה-16 ובכנסת ה-17, אך היא לא נכנסה לספר החוקים של מדינת ישראל.

בהצעת החוק השלישית שהגיש השבוע ח"כ סער, מוצע להכפיף את בתי הדין לעבודה לבית המשפט העליון. כיום,בית הדין לעבודה זוכה לעצמאות שיפוטית ואינו נתון לביקורת שיפוטית של העליון. ח"כ סער, שהגיש את ההצעה בתיאום עם תנועת "הליברלים בליכוד", מציע לתקן את חוק בתי הדין לעבודה ולקבוע כי על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה - הערכאה העליונה במערכת בתי הדין לעבודה - יהיה ניתן לערער לבית המשפט העליון.

לטענת ח"כ סער, הצעת החוק נדרשת לצורך עיגון אחריותו של בית המשפט העליון לפיתוח משפט העבודה, כפי שהוא אחראי לפיתוח המשפט האזרחי והפלילי. "דיני העבודה מהווים חלק מהמשפט האזרחי, ואין כל נימוק מדוע סמכות בית המשפט העליון בפיקוח על בתי הדין לעבודה לא תקוים באותה דרך, מידה וצורה, כמו על בתי המשפט האזרחיים", כך בדברי ההסבר להצעת החוק. 

ח"כ סער כבר הגיש הצעת חוק זהה בעניין בכנסת ה-16 ובכנסת ה-17. אולם בגלגולה הקודם נבלמה ההצעה על-ידי שרת המשפטים דאז ציפי לבני. זאת, בעקבות אי-ההסכמה של "ועדת זמיר" בראשות שופט העליון בדימוס יצחק זמיר לשינוי מעמד בתי הדין לעבודה.

עו"ד נחום פינברג, מומחה לדיני עבודה, תומך בהצעת החוק. לדבריו, "נשיא העליון בדימוס אהרן ברק כבר דיבר לפני שנים רבות על הצורך בסינכרוניזציה של מערכת המשפט כולה. אני חושב שפתיחת בתי הדין לביקורת שיפוטית של העליון תסייע לדיני העבודה להשתלב היטב בתוך המשפט האזרחי ותקרב את הסנכרון שברק דיבר עליו".

עו"ד פינברג ציין כי "כיום בית הדין הארצי לעבודה יכול להחליט החלטות הרות-גורל למשק, לעתים גם כערכאה ראשונה. האפשרות שבית המשפט העליון יוכל לפקח בעת הצורך על בתי הדין לעבודה, לרבות על ההתרחבות הסוציאליסטיות של בתי הדין, בהחלט יכולה להועיל. ערעור ברשות לבית המשפט העליון בהחלט יכול לסייע".

עוד כתבות

בעיית הפקקים הולכת ומחמירה, והציבור צמא לפתרונות / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

לפני עשור הוחלט להאיץ את מיזמי התחבורה. מה קרה בפועל?

בעיית הפקקים הולכת ומחמירה, והציבור צמא לפתרונות ● כמעט עשור אחרי שהממשלה החליטה על האצת מיזמי הענק בתחום התחבורה, איפה הם עומדים כיום? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח - בשיתוף 15 דקות, ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל - עוקב אחרי ההשקעה בפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים

שר האוצר יורם ארידור. פעולותיו חקקו בתודעה את המושג ''כלכלת בחירות'' / צילום: נתי הרניק, לע''מ

לתשומת ליבו של סמוטריץ': מה קרה לשר האוצר שהציף את המדינה ביבוא לפני הבחירות?

הפחתת מכסים סיטונאית, הקלה על נוטלי משכנתאות ושורה ארוכה של מענקים ● הגדלת הפטור ממע"מ בשנת בחירות החזירה אותנו לצעדים הבולטים שביקשו להקל על הציבור - דווקא לפני פתיחת הקלפיות ● איך נראתה כלכלת הבחירות בעבר, והאם היא בכלל נשאה פרי?

לב לבייב / צילום: תמר מצפי

המחוזי קבע: חברת היהלומים של לבייב תשלם עשרות מיליונים במס

שנים לאחר שחברת היהלומים ארגנה מחדש את פעילותה בחו"ל ומכרה את חלקה בחברות בארה"ב, קובע המחוזי כי העסקאות ההן יובילו כעת לחיוב מס בישראל

מכוניות ליצוא בנמל בסין / צילום: Shutterstock

המאבק סביב הריכוזיות עולה מדרגה: יבואני רכב זומנו לשימוע במשרד התחבורה

משרד התחבורה שוקל שלא לחדש רישיונות ליבואנים גדולים בעקבות המלצות רשות התחרות; ממשלת סין עשויה להתערב ● אחרי שנתיים של חרם טורקי, הקורולה ההייברידית עושה קאמבק לישראל ביבוא חדש הפעם מיפן ● וגם: מרצדס מציגה דגם חשמלי חדש ו־BYD מוסיפה לשוק גרסת פלאג־אין מוזלת ● השבוע בענף הרכב

יו''ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן / צילום: Associated Press, Jade Gao

הכלכלה הפלסטינית ביהודה ושומרון ספגה פגיעה אנושה - ויש ריקושטים גם בישראל

בעקבות המלחמה, יהודה ושומרון חווה צניחה כלכלית חסרת תקדים: עסקים נסגרים ו־43% מתקשים לרכוש מזון ● ברמאללה מנסים למתוח את התקציב - אך עדיין משלמים משכורות למחבלים ● במקביל, חמאס והג'יהאד האסלאמי מנצלים את המשבר לחיזוק זרועות ארגוני הטרור

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

עופר ינאי מבצר שליטה בנופר באמצעות לאומי פרטנרס

ינאי יעביר את מניותיו בנופר לחברה משותפת, שלתוכה תזרים לאומי פרטנרס כחצי מיליארד שקל בהון וחוב לטובת רכישת מניות נוספות ● בחודש האחרון מניית החברה סובלת ממומנטום שלילי ואיבדה כ-11%

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

מה שחק את הרווח של רמי לוי, ואלטשולר ממשיך לאבד לקוחות

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● התחזקות השקל וירידה בתיק ני"ע פגעו ברווח של רמי לוי ● אלטשולר שחם איבד 150 אלף לקוחות מתחילת השנה

ח''כ דוד ביטן / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

"תפסיקו להדליף ואני אענה": החקירה הנגדית של ח"כ דוד ביטן יצאה לדרך

במהלך החקירה הנגדית ניסתה התובעת להראות שוב ושוב כי ח"כ דוד ביטן התחמק מלמסור תשובות מלאות על אף שידע אותן ● ביטן, שמואשם בקבלת שוחד לצד עבירות של הלבנת הון והפרת אמונים, טען כי חשש מהדלפות וכי הוא "לא יכול לזכור את כל הפרטים ב-12 שעות חקירה" ● וגם: איך הוא מפרש את המילה "שטינקר"?

אנה זק ואילנית בקמפיין דיסקונט / צילום: צילום מסך

יד ביד עם הארנק הירוק, הפרסומת של דיסקונט מתברגת במקום הראשון בזכירות

הפרסומת של ביטוח 9 מתברגת במקום הראשון באהדה זה השבוע השלישי, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● אחרי כוכבה, רמזי ואחרים, גם ניסים מ"קופה ראשית" מקבל קמפיין - עם חברת הביטוח מגדל

ד''ר זואי צ'אנס / צילום: איאין כריסטמן

"קודם כול תגידו לא": ד"ר זואי צ'אנס רוצה ללמד אותנו איך להשפיע על אחרים

כמומחית לשיווק וחוקרת של קבלת החלטות, צ'אנס הבינה שמערכות יחסים יותר אפקטיביות מטיעונים כשמנסים לשכנע אחרים ● הקורס שלה באוניברסיטת ייל כבר הפך לאחד המבוקשים בקרב מנהלים וקובעי מדיניות ● בראיון לגלובס, עם יציאת רב המכר שלה "התנין והשופט" בעברית, היא מסבירה איך כל אחד יכול לחולל שינוי

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

אחות נתנה לאח את הדירה שירשו, ואז התחרטה. מה קבע ביהמ"ש?

אחות העבירה לאחיה את כל זכויותיה בנכסים שירשו יחדיו מהוריהם המנוחים ללא תמורה ● לאחר שהאח העביר את הזכויות בנכסים לבתו ללא תמורה, הגישה האחות תביעה נגד אחיה ובתו בטענה כי החוזים היו למראית עין בלבד ● מה קבע בית המשפט?

מנכ''ל מקורות, עמית לנג, בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: רפי קוץ

דוחות מקורות: הרווחים קפצו ב-47% בתשעת החודשים הראשונים של 2025

הזינוק ברווחי חברת המים הממשלתית נרשם בעיקר בעקבות עלייה בשיעור התשואה על ההון שמוכר לה, בעקבות העלייה בתשואות על אגרות החוב הממשלתיות ● מתחילת השנה, השקיעה החברה כ-1.3 מיליארד שקל בהקמה וחידוש מפעלי מים

מוצרי סוגת בסופרמרקט / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנפקת סוגת מתקרבת: תגייס 300 מיליון שקל, לפי שווי של 850 מיליון שקל

חברת המזון, שבשליטת פורטיסימו, ממשיכה לקדם את הנפקתה שצפויה לצאת לדרך עד סוף השנה ● הנהלת סוגת, בראשות המנכ"ל גיא פרופר, תחזיק מניות בהיקף של כ-28 מיליון שקל

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה בשופרסל / צילום: יונתן בלום

נתון אחד מעלה את השאלה: האם הלקוחות נוטשים את שופרסל בגלל העלאות המחירים

מניית רשת המזון צנחה ב–7% לאחר שדיווחה על רבעון שלישי רצוף של ירידה במכירות בחנויות זהות ● גם אצל המתחרות ניכרה חולשה, אך בשוק חוששים שהמצב בשופרסל קשה יותר ונובע ממהלכי ההתייעלות והעלאות המחירים: "המשך הירידה בהכנסות עלול לקרב הרשת להפסד"

ניצול קשישים / צילום: Shutterstock

כשהמטפלת הופכת ליורשת: שני פסקי דין חדשים חושפים טפח מתופעת ניצול הקשישים

בשני פסקי דין שפורסמו לאחרונה פסל ביהמ"ש צוואות בהן עותרים טענו כי מדובר היה בניצול של קשיש ● מומחים מסבירים איך להתגונן ומהן נורות האזהרה

א.ל.מ / צילום: אייל טואג

לא רק בנקים וחברות תעופה: א.ל.מ נכנסת לעולם סוכני ה-AI

רשת מוצרי החשמל משיקה סוכן AI שלומד את העדפות וצרכי הלקוח, משווה דגמים ועונה על שאלות ● מהנדסי ישראל קוראים להאצת פרויקטי תשתיות לאומיים ● סטודיו באובאב יוצא במכירת אמנות פומבית למען נפגעי המלחמה ● וגם: המינויים החדשים של הח"כ ומנהל רשות המסים לשעבר ● אירועים ומינויים

פרופיל בעלי העסקים בישראל מתבהר / צילום: Shutterstock

שנה לרפורמה שמקילה על עוסקים זעירים: 80% טרם ניצלו את ההטבות

לפי נתוני רשות המסים רוב העסקים הזעירים הם בבעלות צעירים בני 35 ומטה, המרוויחים פחות מ־6,000 שקל בחודש ● עד כה נרשמו קצת יותר מ־100 אלף מהזכאים, רבים מהם מתחת לסף המס ● המהלך הביא לעלייה במספר המדווחים בזכות ההקלות והנגישות שהרפורמה מאפשרת

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה בעליות קלות באירופה; פומה זינקה בכ-19%

הדאקס טיפס בכ-0.2% ● הניקיי עלה בכ-1.3% ● וול סטריט סיכמה אתמול יום רביעי רצוף של עליות, והיום לא מתקיים מסחר בשל חג ההודיה ● אנבידיה טיפסה ואלפאבית נפלה, אך האחרונה עדיין לא רחוקה מרף שווי השוק של 4 טריליון דולר ● הביטקוין התאושש אתמול ונסחר הבוקר סביב 91 אלף דולר

שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אחד האנליסטים המשפיעים בוול סטריט ממליץ על 10 מניות ומשוכנע: חברות ה־AI עוד יזנקו

בעוד דמויות בולטות כמו סם אלטמן וריי דליו מזהירות מבועה בענף ה-AI, האנליסט דן איבס מציג תמונה אחרת ואופטימית ● בראיון ל-Yahoo Finance העריך שההשקעות בתחום יזנקו למעל חצי טריליון דולר בתוך שנתיים, המליץ על 10 מניות טכנולוגיה מועדפות, וקבע: אין בועת AI

בני זוג חויבו להחזיר מיליונים למאהב / צילום: Shutterstock

המאהב דרש מאישה ובעלה להשיב לו מיליוני שקלים. מה קבע בית המשפט?

לאחרונה דן בית משפט בתביעה חריגה, במסגרתה אדם תבע את המאהבת שלו ואת בעלה ודרש מהם להשיב לו כספים שהעביר להם לאורך השנים בהם ניהל עימה רומן ● בית המשפט בחן האם מדובר בהלוואות עסקיות או במתנות שניתנו כחלק ממערכת היחסים - מה נפסק?