גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הליכוד וכחול לבן בשיתוף-פעולה: הצעת חוק לקיום שימוע פומבי למועמדים לעליון

ממשלת האחדות עוד לא נראית באופק, אך בזירה הפרלמנטרית נראים ניצני שת"פ בין שתי המפלגות הגדולות ● ח"כ סער מהליכוד הגיש הצעת חוק, שעליה חתום גם ח"כ האוזר מכחול לבן, שלפיה השימוע למועמדים לעליון ייערך בפני הוועדה לבחירת שופטים, וההצבעה תהיה חשאית

עו"ד צבי האוזר וגדעון סער / צילומים: איל יצהר, טל שניידר
עו"ד צבי האוזר וגדעון סער / צילומים: איל יצהר, טל שניידר

השאיפה לממשלת אחדות בין שתי המפלגות הגדולות, הליכוד וכחול לבן, עדיין לא מצליחה לקרום עור וגידים, אך בזירה הפרלמנטרית יש כבר סנונית ראשונה לשיתוף-פעולה ביניהן. זאת, בנוגע לקידום רפורמות במערכת המשפט.

ח"כ גדעון סער מהליכוד הגיש שלשום (ג') הצעת חוק המבקשת לשנות את הליך מינוי השופטים לבית המשפט העליון. על הצעת החוק - שצפויה לעורר התנגדות בבית המשפט העליון ובמערכת המשפט - חתום גם ח"כ צבי האוזר מהאגף הימני של כחול לבן. 

לפי הצעת החוק, יתקיים שימוע פומבי למועמדים לשפיטה בעליון בפני הוועדה לבחירת שופטים. כמו כן, הצעת החוק מבקשת לשנות את הליך הבחירה בוועדה ולהפוך את ההצבעה מגלויה לחשאית. זאת, כדי להקטין את סיכויי ה"דילים" בין חברי הוועדה. הוועדה לבחירת שופטים מונה תשעה חברים, בהם שר המשפטים העומד בראשה, שר נוסף, שני חברי כנסת, שני חברי לשכת עורכי הדין, נשיא בית המשפט העליון ושני שופטי עליון נוספים.  

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי מטרתה היא "לאפשר לחברי הוועדה לבחירת שופטים בחירה אופטימלית, משוחררת מלחצים ומשיקולים לא ענייניים העלולים לפגוע בבחירה". עוד נכתב בהסבר כי הליך השימוע המוצע נועד "לאפשר לחברי הוועדה למינוי שופטים, ולכלל הציבור, ללמוד על תפיסות היסוד של המועמדים, תפיסותיהם בכל הנוגע לסוגי השאלות העקרוניות שבית המשפט אמור לעסוק בהן, פרשנותם לחוקי היסוד הקיימים ותרומתם לתחום המשפטי שבו עסקו, ולעמוד על הצורך שבאיזון הראוי בין ערכים".

הפרת האיזון בין הרשויות

בדברי ההסבר להצעת החוק מוזכרת גם עמדת הימין, שלפיה בשנים האחרונות הופר האיזון בין שלוש רשויות השלטון לטובתה של הרשות השופטת. "יש לזכור כי הסמכות השיפוטית של בית המשפט הולכת ומתעצמת בשנים האחרונות, בין היתר 'על חשבונן' של שתי הרשויות האחרות. מידת השפעתם של שופטי בית המשפט העליון על עיצוב אופייה של מדינת ישראל רבה מאוד. על כן חשוב שמועמד יציג את קביעת האיזונים בין המערכות השונות כפי שהוא רואה אותם".

נציין כי בדברי ההסבר להצעת החוק נמתחת ביקורת מרומזת על גישת האקטיביזם השיפוטי. לדברי חברי הכנסת סער והאוזר, העובדה שהתפתחה תפיסה שבמסגרתה שופטי העליון מעניקים פרשנות מרחיבה לחוקים ולסמכויותיו של בית המשפט העליון, מחייבת את חברי הוועדה למינוי שופטים להכיר את תפיסת עולמם של המועמדים לשפיטה בסוגיה זו. "התפתחות תפיסת הפרשנות הרחבה, תוך שלעתים היא גוברת על הוראותיו הכתובות של החוק, פרשנות מרחיבה באשר לסמכויות בית המשפט העליון בסוגיות שונות לרבות בסוגיית הביקורת החוקתית על חקיקת הכנסת, הפכו את תפיסת עולמם של השופטים למרכיב דומיננטי בבחירה שראוי שתתבצע בשקיפות המקסימלית". 

לדברי סער והאוזר, "ראיון המועמדים יעניק שקיפות לדעותיהם ולעמדותיהם, וכך יעזור לחברי הוועדה לבחירת שופטים למנות שופטים בצורה שתאפשר לזרמים מחשבתיים שונים בחברה להשפיע [על] שיטת המשפט".

נזכיר כי ח"כ סער הגיש בעבר, בכנסת ה-16 ובכנסת ה-17, הצעת חוק זהה בשיתוף עם חברי כנסת מהשמאל כדי להגדיל את סיכויה לעבור, אולם הניסיון לא צלח. 

"השימוע אינו יעיל"

פרופ' עמיחי כהן מהקריה האקדמית אונו ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה מביע התנגדות נחרצת לקיום הליך שימוע למועמדים לשפיטה בבית המשפט העליון. "שימוע פומבי כנראה לא יועיל כמעט כלל, כי את דעותיהם של השופטים, סך-הכול, אפשר לדעת גם היום על-פי פסיקותיהם או על-פי מאמריהם". 

לדברי פרופ' כהן, אם בוחנים את הליכי השימוע לשופטי עליון בארה"ב, נראה כי "השופטים לא רגילים למעמד הזה ולא מצליחים להתמודד עם השאלות. השופטים מתחמקים באופן קבוע ממענה על שאלות עקרוניות, בטענה שהם לא יכולים לענות, כיוון שמדובר בשאלה שעשויה להיות מונחת לפניהם כשופטים. 

"כיוון שהשופטים מסרבים לעסוק במהות במסגרת הליך השימוע, הפוליטיקאים, שגם ככה מחפשים רווח פוליטי מיידי מהשימוע, שואלים שאלות שנועדו להביך את המועמד של המחנה היריב ולגמד אותו או לשלוף פרטים רכילותיים מעברו; ואילו הפוליטיקאים מהמחנה שמקדם את השופט שואלים שאלות שרק מפארות אותו". 

ח"כ סער לטובת נתניהו? מציע להסמיך את בית המשפט לפסול ראיות שהושגו באמצעים פסולים

ח"כ גדעון סער (הליכוד) הניח השבוע על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק נוספות המבקשות לבצע רפורמות במערכת המשפט. הצעת חוק אחת מבקשת להסמיך את בית המשפט לפסול ראיות שהושגו באמצעים פסולים. בהצעת החוק מוצע כי "בית המשפט יהיה רשאי לפסול ראיה שהושגה באמצעים פסולים שננקטו כלפי הנאשם, או כל אדם אחר". בכך מבקש ח"כ סער להעניק בסיס חוקי לדוקטרינת פסילת הראיות שהתפתחה על-ידי בית המשפט העליון, המוכרת כ"הלכת יששכרוב". זאת, כאשר סער מבקש להרחיב את אפשרות פסילת הראיות - ולאפשר פסילה כזו לא רק כאשר השתמשו באמצעים פסולים כלפי נאשם, אלא אף כלפי חשודים וכלפי עדים.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי הצעת חוק זו באה להרחיב את כלל הפסילה הפסיקתי שנקבע ב"הלכת יששכרוב", ולאמץ תחתיה כלל פסילה חקיקתי רחב יותר המעניק משקל משמעותי יותר לזכותו של הנאשם להליך הוגן. "כלל זה יחול בכל מצב שבו ננקטו אמצעים פסולים נגד נחקרים, חשודים, נאשמים, עדים או כל אדם אחר. יש להדגיש כי החוק המוצע אינו קובע חובת פסילה אלא מעניק לבתי המשפט סמכות שבשיקול-דעת לפסול ראיות". 

להצעה זו יש משמעות משפטית גם עבור ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו. זאת, לאור טענותיו של נתניהו כי המשטרה השתמשה באמצעים פסולים כדי להשיג ראיות בחקירות נגדו, דוגמת הלחצים שהופעלו על שאול אלוביץ' החשוד עם נתניהו בתיק 4000 (תיק בזק-וואלה) ועל עד המדינה ניר חפץ. לחצים אלה נחשפו לאחרונה בחדשות 12 וב"גלובס". סער הגיש הצעת חוק דומה בעבר, בכנסת ה-16 ובכנסת ה-17, אך היא לא נכנסה לספר החוקים של מדינת ישראל.

בהצעת החוק השלישית שהגיש השבוע ח"כ סער, מוצע להכפיף את בתי הדין לעבודה לבית המשפט העליון. כיום,בית הדין לעבודה זוכה לעצמאות שיפוטית ואינו נתון לביקורת שיפוטית של העליון. ח"כ סער, שהגיש את ההצעה בתיאום עם תנועת "הליברלים בליכוד", מציע לתקן את חוק בתי הדין לעבודה ולקבוע כי על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה - הערכאה העליונה במערכת בתי הדין לעבודה - יהיה ניתן לערער לבית המשפט העליון.

לטענת ח"כ סער, הצעת החוק נדרשת לצורך עיגון אחריותו של בית המשפט העליון לפיתוח משפט העבודה, כפי שהוא אחראי לפיתוח המשפט האזרחי והפלילי. "דיני העבודה מהווים חלק מהמשפט האזרחי, ואין כל נימוק מדוע סמכות בית המשפט העליון בפיקוח על בתי הדין לעבודה לא תקוים באותה דרך, מידה וצורה, כמו על בתי המשפט האזרחיים", כך בדברי ההסבר להצעת החוק. 

ח"כ סער כבר הגיש הצעת חוק זהה בעניין בכנסת ה-16 ובכנסת ה-17. אולם בגלגולה הקודם נבלמה ההצעה על-ידי שרת המשפטים דאז ציפי לבני. זאת, בעקבות אי-ההסכמה של "ועדת זמיר" בראשות שופט העליון בדימוס יצחק זמיר לשינוי מעמד בתי הדין לעבודה.

עו"ד נחום פינברג, מומחה לדיני עבודה, תומך בהצעת החוק. לדבריו, "נשיא העליון בדימוס אהרן ברק כבר דיבר לפני שנים רבות על הצורך בסינכרוניזציה של מערכת המשפט כולה. אני חושב שפתיחת בתי הדין לביקורת שיפוטית של העליון תסייע לדיני העבודה להשתלב היטב בתוך המשפט האזרחי ותקרב את הסנכרון שברק דיבר עליו".

עו"ד פינברג ציין כי "כיום בית הדין הארצי לעבודה יכול להחליט החלטות הרות-גורל למשק, לעתים גם כערכאה ראשונה. האפשרות שבית המשפט העליון יוכל לפקח בעת הצורך על בתי הדין לעבודה, לרבות על ההתרחבות הסוציאליסטיות של בתי הדין, בהחלט יכולה להועיל. ערעור ברשות לבית המשפט העליון בהחלט יכול לסייע".

עוד כתבות

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

מחקר אלצהיימר / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה מה הגורם שמכריע אם יהיה לכם אלצהיימר או לא

שני מחקרים חדשים מנסים לשפוך אור על השאלה - מדוע חלק מהאנשים מפתחים אלצהיימר וחלק לא, למרות שיש להם את אותם גורמי סיכון עיקריים למחלה ● הממצאים, שבין היתר מתייחסים לכמות חלבון TAU במוח, עשויים לעזור ביצירת תרופות חדשות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: איראן מוכנה לדון גם בטילים - וגם בתמיכתה בארגוני טרור

הניו יורק טיימס דיווח: באיראן מוכנים להעלות נושאים נוספים, מעבר לגרעין, בשיחות המו"מ שייפתחו מחר ● כמעט שנתיים וחצי עברו מתחילת המלחמה ולקראת המעבר המתוכנן לשלב ב' של הסכם הפסקת האש - צה"ל טיפל רק בכמחצית מהמנהרות ברצועת עזה ● לפחות תשע מדינות מהאזור העבירו מסרים לבית הלבן וביקשו - אל תבטלו את הפגישה עם האיראנים ● סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס: "לאיראן לא יכול להיות נשק גרעיני - זה המטרה העיקרית של טראמפ" ● עדכונים שוטפים

איליה סוצקבר / צילום: כדיה לוי (עיבוד תמונה)

בכיר בחברה של איליה סוצקבר בישראל עוזב לסטארט־אפ חדש

עזיבה נוספת במרכז הפיתוח של SSI בתל אביב: שחר פפיני, מהמהנדסים הבכירים בחברה של איליה סוצקבר, פרש ומצטרף כ־CTO לסטארט־אפ Attestable AI, שגייס כ־20 מיליון דולר עוד לפני השקת מוצר

בצלאל זיני / צילום: לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

בצלאל זיני, אחיו של ראש השב"כ, מואשם בהברחות לעזה במאות אלפי שקלים

הפרקליטות מייחסת לבצלאל זיני, שהיה אחראי על הכנסת כלים הנדסיים לעזה, עבירות של סיוע לאויב במלחמה, פעולה ברכוש למטרות טרור ולקיחת שוחד, אחרי שהבריח סיגריות לרצועה בשלושה סבבים ● "הנאשמים היו מודעים לאפשרות שהסחורות יגיעו לידי חמאס ויסייעו לו לשמר שרידות כלכלית ואחיזה שלטונית"

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים

פרסומת של ארטליסט לסופרבול / צילום: צילום מסך

יותר מ-8 מיליון דולר ל-30 שניות: אף אחד כמעט לא מזפזפ בפרסומות הסופרבול

הסופרבול, שישודר ביום ראשון הקרוב, הוא לא רק אירוע ספורט משמעותי עם 120 מיליון צופים - אלא גם אחד מאירועי הפרסום הגדולים בעולם ● השנה יקחו בו חלק שלוש חברות ישראליות, והטרנד הבולט הוא מעבר מפרסומת חד-פעמית לחוויה אינטראקטיבית "360"

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סניף הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

הדיווח שהגדיל את הונו של צדיק בינו בחצי מיליארד שקל בתוך יום

בעקבות דיווח על כוונת פיבי של צדיק בינו להתמזג עם הבנק הבינלאומי שבשליטתה, זינקה מניית חברת ההחזקות בכ־17% וצמצמה את הדיסקאונט העמוק בו נסחרה ביחס לשווי החזקותיה בבנק ● אי.בי.אי: "השוק חיכה למהלך הזה. בינו מעוניין לסגור את הדיסקאונט ו'להתקרב לצלחת'"

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

הנפיקו בוול סטריט ונחתכו ביותר מחצי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נפלו במעל 50%: ייסורי המנפיקות הישראליות בוול סטריט

שלוש חברות ישראליות שהצליחו לצאת בהנפקה אשתקד, איטורו, ויה ונאבן, התעוררו למציאות שונה מזו שייחלו לה בעת הצילום המסורתי ביום הגדול בניו יורק ● הסיבות לכך: סנטימנט שלילי לחברות התוכנה, בשל חשש מהתחרות שיעוררו שחקנים מבוססי AI ● אצל מי מזהים האנליסטים אפסייד אפשרי?

קמפיין של הלוטו / צילום: צילום מסך מיוטיוב

כ-15 מיליון שקל בשנה: תקציב הפרסום של הלוטו עובר ידיים

פרסום הגרלת הלוטו עובר ממשרד באומן בר ריבנאי למשרד אדלר חומסקי - שלמעשה יטפל מעתה במרבית תקציב הפרסום של מפעל הפיס, העומד על 60 מיליון שקל בשנה ● מקס ממתגת מחדש את הלייב פארק בראשון לציון כ־אמפי MAX ● חברת הפינטק הישראלית april חותמת על שיתוף פעולה עם פייפאל ● וגם: שורת מינויים חדשים בגלידות שטראוס תחת הבעלים החדשים ● אירועים ומינויים

מרטין שלגל, נגיד הבנק המרכזי השוויצרי / צילום: Reuters, Maximilian Schwarz

הדילמה השוויצרית: איך להגן על הכלכלה, לשמור על הפרנק ולא לעצבן את טראמפ

בעוד שהדולר מוסיף ונחלש, והעולם מחפש יציבות, שווייץ ניצבת בפני "צרות של עשירים": המטבע המקומי בשיא של עשור, האינפלציה במדינה אפסית, והחשש מפגיעה ביצוא גובר ● האם הנגיד מרטין שלגל יחזור לריבית שלילית ויסתכן בעימות חזיתי מול ממשל טראמפ?

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD

מניית AMD צנחה אתמול לאחר פרסום הדוחות: התוצאות אומנם הרשימו, אך התחזית שידרה האטה זמנית ותחושה שפריצת הדרך הגדולה עדיין רחוקה ● התקווה הגדולה של החברה נמצאת בעיקר בהמשך השנה, כאשר היא תנסה לצאת ממכירת השבב הבודד וליצור פתרונות שלמים ● בדרך לשם, היא תצטרך להיזהר מתלות גדולה מדי ב-OpenAI

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

תשובה חושף את עסקיו בניו יורק ופלורידה לקראת גיוס אג״ח של 100 מיליון דולר

ארבע שנים אחרי שהגיע להסכמות עם מחזיקי האג"ח, איש העסקים יצחק תשובה רוצה להחזיר את פעילות הנדל"ן שלו בארה"ב לבורסה המקומית ● החברה, המחזיקה בארבעה נכסי נדל"ן למגורים בהקמה, תבקש לגייס מהמוסדיים 100 מיליון דולר

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

המדינה לא מסתפקת במניית זהב ומגבשת מודל חדש בצים

ברקע מגעים למכירת צים, רשות החברות מקדמת מעבר מ"מניית זהב" לצו אינטרסים חיוני ● הרגולציה שנבחנת תאפשר למדינה להשתלט על ניהול החברה במקרה של פגיעה באינטרס הלאומי

הקאמבק של הקרנות אקטיביות

הקאמבק של הקרנות האקטיביות: רשמו בינואר את החודש הטוב ביותר זה עשור

אחרי שנה שבה עקפו לראשונה זה שלוש שנים את הקרנות הפסיביות בהיקפי הגיוס, הקרנות המנוהלות רשמו בינואר את החודש הטוב ביותר שלהן זה לפחות עשור ● מה עומד מאחורי המהפך בתעשייה הצומחת, לאן זורמים הכספים, והאם המגמה צפויה להימשך בשנה הקרובה?

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

גיוס הענק בוואסט דאטה: המשקיעים והעובדים צפויים לקבל מאות מיליוני דולרים

חברת ניהול אחסון הנתונים הישראלית צפויה להכריז על שווי של כ־30 מיליארד דולר, אך לפי מקורות בשוק, עיקר העסקה הוא סקנדרי, לפי שווי אפקטיבי של כ־25-27 מיליארד דולר ● המשמעות: עובדים ומשקיעים צפויים ליהנות ממאות מיליוני דולרים

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; הביטקוין צלל ב-10% לשפל של כמעט שנתיים

נאסד"ק ירד בכ-1.5% ● הביטקוין ירד ל-65 אלף דולר, חצי מהשיא שנקבע באוקטובר ● זינוק של 118% בהודעות הפיטורים בארה"ב, בינואר הגיעו לרמתם הגבוהה ביותר מאז 2009 ● דו"חות אמזון אחרי נעילת המסחר: ההכנסות צפויות לעלות לראשונה על 200 מיליארד דולר ● מחירי המתכות היקרות יורדים

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

מרחיבה את המשרדים ביקנעם: עסקת הענק של אנבידיה ומליסרון

ענקית השבבים חתמה על הסכם שכירות חדש מול מליסרון, ובכך ממשיכה במגמת ההתרחבות בישראל ובצפון בפרט ● מדובר בבניין חדש בעל 11 קומות, סמוך למטה הקיים של אנבידיה ביקנעם ולקמפוס הענק שיוקם בטבעון במרחק כמה דקות נסיעה