עו"ד צבי האוזר וגדעון סער / צילומים: איל יצהר, טל שניידר
השאיפה לממשלת אחדות בין שתי המפלגות הגדולות, הליכוד וכחול לבן, עדיין לא מצליחה לקרום עור וגידים, אך בזירה הפרלמנטרית יש כבר סנונית ראשונה לשיתוף-פעולה ביניהן. זאת, בנוגע לקידום רפורמות במערכת המשפט.
ח"כ גדעון סער מהליכוד הגיש שלשום (ג') הצעת חוק המבקשת לשנות את הליך מינוי השופטים לבית המשפט העליון. על הצעת החוק - שצפויה לעורר התנגדות בבית המשפט העליון ובמערכת המשפט - חתום גם ח"כ צבי האוזר מהאגף הימני של כחול לבן.
לפי הצעת החוק, יתקיים שימוע פומבי למועמדים לשפיטה בעליון בפני הוועדה לבחירת שופטים. כמו כן, הצעת החוק מבקשת לשנות את הליך הבחירה בוועדה ולהפוך את ההצבעה מגלויה לחשאית. זאת, כדי להקטין את סיכויי ה"דילים" בין חברי הוועדה. הוועדה לבחירת שופטים מונה תשעה חברים, בהם שר המשפטים העומד בראשה, שר נוסף, שני חברי כנסת, שני חברי לשכת עורכי הדין, נשיא בית המשפט העליון ושני שופטי עליון נוספים.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי מטרתה היא "לאפשר לחברי הוועדה לבחירת שופטים בחירה אופטימלית, משוחררת מלחצים ומשיקולים לא ענייניים העלולים לפגוע בבחירה". עוד נכתב בהסבר כי הליך השימוע המוצע נועד "לאפשר לחברי הוועדה למינוי שופטים, ולכלל הציבור, ללמוד על תפיסות היסוד של המועמדים, תפיסותיהם בכל הנוגע לסוגי השאלות העקרוניות שבית המשפט אמור לעסוק בהן, פרשנותם לחוקי היסוד הקיימים ותרומתם לתחום המשפטי שבו עסקו, ולעמוד על הצורך שבאיזון הראוי בין ערכים".
הפרת האיזון בין הרשויות
בדברי ההסבר להצעת החוק מוזכרת גם עמדת הימין, שלפיה בשנים האחרונות הופר האיזון בין שלוש רשויות השלטון לטובתה של הרשות השופטת. "יש לזכור כי הסמכות השיפוטית של בית המשפט הולכת ומתעצמת בשנים האחרונות, בין היתר 'על חשבונן' של שתי הרשויות האחרות. מידת השפעתם של שופטי בית המשפט העליון על עיצוב אופייה של מדינת ישראל רבה מאוד. על כן חשוב שמועמד יציג את קביעת האיזונים בין המערכות השונות כפי שהוא רואה אותם".
נציין כי בדברי ההסבר להצעת החוק נמתחת ביקורת מרומזת על גישת האקטיביזם השיפוטי. לדברי חברי הכנסת סער והאוזר, העובדה שהתפתחה תפיסה שבמסגרתה שופטי העליון מעניקים פרשנות מרחיבה לחוקים ולסמכויותיו של בית המשפט העליון, מחייבת את חברי הוועדה למינוי שופטים להכיר את תפיסת עולמם של המועמדים לשפיטה בסוגיה זו. "התפתחות תפיסת הפרשנות הרחבה, תוך שלעתים היא גוברת על הוראותיו הכתובות של החוק, פרשנות מרחיבה באשר לסמכויות בית המשפט העליון בסוגיות שונות לרבות בסוגיית הביקורת החוקתית על חקיקת הכנסת, הפכו את תפיסת עולמם של השופטים למרכיב דומיננטי בבחירה שראוי שתתבצע בשקיפות המקסימלית".
לדברי סער והאוזר, "ראיון המועמדים יעניק שקיפות לדעותיהם ולעמדותיהם, וכך יעזור לחברי הוועדה לבחירת שופטים למנות שופטים בצורה שתאפשר לזרמים מחשבתיים שונים בחברה להשפיע [על] שיטת המשפט".
נזכיר כי ח"כ סער הגיש בעבר, בכנסת ה-16 ובכנסת ה-17, הצעת חוק זהה בשיתוף עם חברי כנסת מהשמאל כדי להגדיל את סיכויה לעבור, אולם הניסיון לא צלח.
"השימוע אינו יעיל"
פרופ' עמיחי כהן מהקריה האקדמית אונו ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה מביע התנגדות נחרצת לקיום הליך שימוע למועמדים לשפיטה בבית המשפט העליון. "שימוע פומבי כנראה לא יועיל כמעט כלל, כי את דעותיהם של השופטים, סך-הכול, אפשר לדעת גם היום על-פי פסיקותיהם או על-פי מאמריהם".
לדברי פרופ' כהן, אם בוחנים את הליכי השימוע לשופטי עליון בארה"ב, נראה כי "השופטים לא רגילים למעמד הזה ולא מצליחים להתמודד עם השאלות. השופטים מתחמקים באופן קבוע ממענה על שאלות עקרוניות, בטענה שהם לא יכולים לענות, כיוון שמדובר בשאלה שעשויה להיות מונחת לפניהם כשופטים.
"כיוון שהשופטים מסרבים לעסוק במהות במסגרת הליך השימוע, הפוליטיקאים, שגם ככה מחפשים רווח פוליטי מיידי מהשימוע, שואלים שאלות שנועדו להביך את המועמד של המחנה היריב ולגמד אותו או לשלוף פרטים רכילותיים מעברו; ואילו הפוליטיקאים מהמחנה שמקדם את השופט שואלים שאלות שרק מפארות אותו".
ח"כ סער לטובת נתניהו? מציע להסמיך את בית המשפט לפסול ראיות שהושגו באמצעים פסולים
ח"כ גדעון סער (הליכוד) הניח השבוע על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק נוספות המבקשות לבצע רפורמות במערכת המשפט. הצעת חוק אחת מבקשת להסמיך את בית המשפט לפסול ראיות שהושגו באמצעים פסולים. בהצעת החוק מוצע כי "בית המשפט יהיה רשאי לפסול ראיה שהושגה באמצעים פסולים שננקטו כלפי הנאשם, או כל אדם אחר". בכך מבקש ח"כ סער להעניק בסיס חוקי לדוקטרינת פסילת הראיות שהתפתחה על-ידי בית המשפט העליון, המוכרת כ"הלכת יששכרוב". זאת, כאשר סער מבקש להרחיב את אפשרות פסילת הראיות - ולאפשר פסילה כזו לא רק כאשר השתמשו באמצעים פסולים כלפי נאשם, אלא אף כלפי חשודים וכלפי עדים.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי הצעת חוק זו באה להרחיב את כלל הפסילה הפסיקתי שנקבע ב"הלכת יששכרוב", ולאמץ תחתיה כלל פסילה חקיקתי רחב יותר המעניק משקל משמעותי יותר לזכותו של הנאשם להליך הוגן. "כלל זה יחול בכל מצב שבו ננקטו אמצעים פסולים נגד נחקרים, חשודים, נאשמים, עדים או כל אדם אחר. יש להדגיש כי החוק המוצע אינו קובע חובת פסילה אלא מעניק לבתי המשפט סמכות שבשיקול-דעת לפסול ראיות".
להצעה זו יש משמעות משפטית גם עבור ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו. זאת, לאור טענותיו של נתניהו כי המשטרה השתמשה באמצעים פסולים כדי להשיג ראיות בחקירות נגדו, דוגמת הלחצים שהופעלו על שאול אלוביץ' החשוד עם נתניהו בתיק 4000 (תיק בזק-וואלה) ועל עד המדינה ניר חפץ. לחצים אלה נחשפו לאחרונה בחדשות 12 וב"גלובס". סער הגיש הצעת חוק דומה בעבר, בכנסת ה-16 ובכנסת ה-17, אך היא לא נכנסה לספר החוקים של מדינת ישראל.
בהצעת החוק השלישית שהגיש השבוע ח"כ סער, מוצע להכפיף את בתי הדין לעבודה לבית המשפט העליון. כיום,בית הדין לעבודה זוכה לעצמאות שיפוטית ואינו נתון לביקורת שיפוטית של העליון. ח"כ סער, שהגיש את ההצעה בתיאום עם תנועת "הליברלים בליכוד", מציע לתקן את חוק בתי הדין לעבודה ולקבוע כי על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה - הערכאה העליונה במערכת בתי הדין לעבודה - יהיה ניתן לערער לבית המשפט העליון.
לטענת ח"כ סער, הצעת החוק נדרשת לצורך עיגון אחריותו של בית המשפט העליון לפיתוח משפט העבודה, כפי שהוא אחראי לפיתוח המשפט האזרחי והפלילי. "דיני העבודה מהווים חלק מהמשפט האזרחי, ואין כל נימוק מדוע סמכות בית המשפט העליון בפיקוח על בתי הדין לעבודה לא תקוים באותה דרך, מידה וצורה, כמו על בתי המשפט האזרחיים", כך בדברי ההסבר להצעת החוק.
ח"כ סער כבר הגיש הצעת חוק זהה בעניין בכנסת ה-16 ובכנסת ה-17. אולם בגלגולה הקודם נבלמה ההצעה על-ידי שרת המשפטים דאז ציפי לבני. זאת, בעקבות אי-ההסכמה של "ועדת זמיר" בראשות שופט העליון בדימוס יצחק זמיר לשינוי מעמד בתי הדין לעבודה.
עו"ד נחום פינברג, מומחה לדיני עבודה, תומך בהצעת החוק. לדבריו, "נשיא העליון בדימוס אהרן ברק כבר דיבר לפני שנים רבות על הצורך בסינכרוניזציה של מערכת המשפט כולה. אני חושב שפתיחת בתי הדין לביקורת שיפוטית של העליון תסייע לדיני העבודה להשתלב היטב בתוך המשפט האזרחי ותקרב את הסנכרון שברק דיבר עליו".
עו"ד פינברג ציין כי "כיום בית הדין הארצי לעבודה יכול להחליט החלטות הרות-גורל למשק, לעתים גם כערכאה ראשונה. האפשרות שבית המשפט העליון יוכל לפקח בעת הצורך על בתי הדין לעבודה, לרבות על ההתרחבות הסוציאליסטיות של בתי הדין, בהחלט יכולה להועיל. ערעור ברשות לבית המשפט העליון בהחלט יכול לסייע".