גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרתון שידורי הטלוויזיה: זה לא סיקור, זה דברור

כשהתותחים רועמים, כל ערוצי הטלוויזיה מתגייסים לדובר צה"ל ומשאירים את הצופים עם שידורים חוזרים

מהדורת החדשות של ערוץ 12 אמש / צילום: צילום מסך
מהדורת החדשות של ערוץ 12 אמש / צילום: צילום מסך

"העניין הזה היה צפוי, זה אומלל, זה נורא, לא נכון, לא היה צריך להיות כך; ומשתמשים בנו להישרדות של פוליטיקאים, ואני נזעם על זה זעם גדול" - כך אמר מנהל גימנסיה הרצליה לכתבת מעיין אדם בתוכנית הבוקר של ניב רסקין בערוץ 12. דבריו נאמרו בבוקר שלאחר התנקשות צה"ל בבכיר הג'יהאד האסלאמי, בהאא אבו אל-עטא בעזה.

תגובת אדם ורסקין הייתה מיידית ושיקפה לחץ ובלבול בשידור חי. במה שהיה נדמה כתגובה למשהו שנאמר לה באוזנייה אמרה אדם, לאחר התערבות רסקין, כי "אנחנו לא אוהבים את הפוליטיקה בבוקר הזה...". רסקין, בעודו מנסה למנוע התערבות נוספת של פאנליסט באולפן, התערב שוב וציין כי "יש זמן לכל דבר... אני לא בטוח שהבוקר זה הזמן לעסוק בפוליטיקה, אבל בסדר, שמענו את הדברים שאמר זאב דגני, תודה בשלב הזה..." וקטע את הראיון כדי לחזור לשגרה הטלוויזיונית שהתרגלנו אליה - "מרתון שידורי אסון".

"מרתון שידורי אסון" - מושג מלימודי תקשורת שסטודנטים בשנה א' מכירים, הוא פרקטיקת שידור שבה בעת שמשהו נתפס כאסון - פיגוע טרור גדול, אסון אקלימי ועוד - משתלטים שידורי החדשות על שידורי הטלוויזיה עד להודעה חדשה. בשנים האחרונות הטלוויזיה נכנסת לתרגולת כזו בעת כל הסלמה מסתמנת בעזה, והמרתון נמשך עד ש"האירוע הביטחוני המתגלגל" - עוד מונח לתיאור ההסלמה בעזה, מסתיים. לאור ריבוי הסבבים, המרתונים האלה נמשכים, לעתים עם הפסקות יציאה לתוכניות מציאות עתירות רייטינג, בשם הניסיון לשמור על "שגרה", ולעתים השידורים גוועים לאיטם בסיום ההתגלגלות.

המאפיין המשותף של כל אותו סיקור טלוויזיוני של כל מצב ביטחוני, מלחמה או סבב בעזה, הוא היות הסיקור מבוסס על העברת מסרים ישירה מדוברי צה"ל ומהממשלה (כל ממשלה) לצופים. המסרים כל-כך אחידים וחוזרים על עצמם, שניתן לשדר שידורים חוזרים של השידורים והאולפנים החיים של סבבים קודמים בסבב הנוכחי, והצופים לא ישימו לב. מדובר בפאנלים גבריים ברובם, שמעבירים זמן עד שיהיה עוד אירוע של תקיפת טילים, רצוי על המרכז כי זה יותר רייטינג, ואז יוצאים לשידורים חיים. הפרשנים מסכימים על נחיצות המבצע, במקרה הנוכחי חיסול אל-עטא, וניסיון להשמיע דעה אחרת - נחסם. בשוליים אולי תישמע ביקורת מהותית על אסטרטגיית החיסולים לדוגמה, אך היא תחוסל מיד לאור הצורך להתאחד, על-פי אנשי האולפנים, בזמן הזה או "בבוקר הזה", כדברי רסקין.

חוקר התקשורת יורם פרי כתב כבר לפני כעשור על האופן שבו התקשורת אינה מעזה לבקר את פעילויות הצבא ואת מדיניות הביטחון באופן מהותי. אם יש ביקורת היא לרוב אינסטרומנטלית - על התפקוד. למשל, אם יש לחיילים מספיק אוכל או האם חיסלו את המנהרות בזמן, והאם החיסול הצליח או לא. ביקורת מהותית המציבה סימני שאלה מאתגרים מעל המהות של המדיניות לגבי ניהול סכסוך מתמשך - סכסוך ללא ניסיון לפתרון מדיני, סכסוך שבו ניאלץ לצפות בעוד ועוד שידורי מרתון שבהם שלושת הערוצים נראים אותו הדבר - דיון כזה לא מתקיים, ומי שמנסה להוביל דיון כזה, מסומן כבוגד.

התקשורת בישראל צמחה יחד עם המדינה. היה זה טבעי שהתקשורת - תחילה העיתונות והרדיו ואחר-כך הטלוויזיה - תהפוך לדוברת של ממשלות ישראל השונות. ההזדהות עם הממשלה והצבא הייתה כה גדולה, שכבר לא היה צורך בצנזורה, כי התפתחה צנזורה עצמית.

ההזדהות הזו לא נעלמה, והיא שרירה וקיימת גם היום. התקשורת אינה שמאלנית או ימנית, היא מדבררת את הממשל והצבא, ולכן היא תמיד תעבוד בעד השלטון הנוכחי. הבון-טון התקשורתי בכלל, והטלוויזיוני בפרט, הוא שיש להתגייס באופן קולקטיבי לשמירת לכידות העורף. לכן, שידורי הטלוויזיה בזמן לחימה הם כל-כך צפויים, שאפשר מראש לוותר על הצפייה.

הישראלים עדיין צופים בחדשות בטלוויזיה בשיעורים גבוהים יותר מרוב העולם המערבי. אולם צופי הטלוויזיה מתבגרים ומתמעטים. הצעירים והצעירות צורכים את החדשות שלהם ברשתות החברתיות. הם מקבלים ביקורת מורכבת ומהותית דרך "ממים" שמציפים את הרשת כחמש דקות לאחר כל תחילת "אירוע מתגלגל". לאור זאת, ולשם בניית תקשורת בעלת יסוד ביקורתי דמוקרטי בעל עומק, רצוי ששידורי הטלוויזיה בזמן "אירוע מתגלגל" יפסיקו לדברר ויתחילו לבקר. 

הכותבת היא סוציולוגית וחוקרת טלוויזיה במכללה האקדמית תל-אביב-יפו ואוניברסיטת שיקגו

עוד כתבות

חיים גליק ודדי שמחי / צילום: בר לביא, איל יצהר, צילום מסך

דדי שמחי וחיים גליק רוצים לחבר את אצולת אזרבייג'ן למכרזי הענק של המטרו

על רקע מכרזי המטרו הגדולים בתולדות המדינה, צמד המתווכים פועלים להביא לישראל שחקנים זרים חדשים ● בין המתעניינות: אקורד האזרית, שכבר החלה במהלך לרישום כקבלן ישראלי - בזמן שחברות אירופיות ותיקות דווקא נסוגות מהשוק ● מי עומד מאחורי החברה?

רינת אשכנזי כלכלנית ראשית הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

הכלכלנית שמסתכלת על השוק הישראלי ב־2026 ורואה "פיל בחדר"

רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית של הפניקס בית השקעות, ממליצה לקראת השנה החדשה להגדיל החזקות מעבר לים, ולחפש שני נתונים מרכזיים בכל השקעה חדשה: מאזן חזק ורווחיות גבוהה ● וגם: מהו ה"פיל שבחדר" שמאיים על התשואות בישראל בעתיד?

תל אביב / צילום: נוי מאיה

בעלי דירות נגד עיריית ת"א: מפריזה בדרישות לשיפוץ חזית אחידה

בעתירה שהוגשה לעליון נטען כי עיריית ת"א מפרשת בצורה שגויה את חוק העזר העירוני, שמכוחו היא יכולה לדרוש מבעלי דירות לשפץ את חזיתות המבנים לאחידות ● לדברי העותרים, דרישה זו מעלה משמעותית את עלויות השיפוץ

מאיה לור, משפיענית ה-AI של סופר פארם / צילום: צילום מסך מאינסטגרם

סופר־פארם השקיעה 2 מיליון שקל בבניית משפיענית AI

מאיה לור היא משפיענית AI שרשת סופר–פארם יצרה לפני חודש ובנתה לה חשבון אינסטגרם שכולל כ–9,500 עוקבים ● "האפיון הזה נבחר כי בעולם, הדור הצעיר עוקב אחרי משפיעניות וירטואליות, הוא פתוח ל–AI ומכיר את זה", אומרים ברשת

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה אדומה בוול סטריט; המניה שזינקה לאחר שאנבידיה השקיעה בה

אירופה ננעלה בירידות קלות ● אנבידיה רכשה מניות סינופסיס בהיקף של 2 מיליארד דולר ● המניות הביטחוניות באירופה ירדו על רקע המגעים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● פעילות המפעלים בסין התכווצה בחודש השמיני ברציפות ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין צנח

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

האוצר למשרדי הממשלה: הכינו צעדי התייעלות בשל הגדלת תקציב הביטחון

רה"מ נתניהו הבהיר לאחרונה כי בכוונתו להוביל הגדלה דרמטית של תקציב הביטחון, ב-250-350 מיליארד שקל במשך עשור ● על רקע זה, באוצר פנו הבוקר למנכ"לי משרדי הממשלה בדרישה להציג צעדי התייעלות שיאושרו יחד עם הצעת התקציב בממשלה בעוד יומיים

הפגנה בירושלים נגד גיוס חרדים לצה''ל / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich

"השלכות כלכליות הרסניות": אגף התקציבים באוצר נגד מתווה חוק הגיוס

טיוטת החוק לפטור מגיוס, שהוגשה בשבוע שעבר, מעוררת התנגדות גם באגף התקציבים: "מתווה זה לא יביא להגדלת היקף המתגייסים" ● לפי האוצר, החוק יביא להפסד של עשרות מיליארדי שקלים למשק ולהכבדת הנטל על משרתי המילואים

חלוקת רכוש לא שיוויונית / צילום: Shutterstock

מתי בגידה מצדיקה חלוקת רכוש לא שוויונית בין בני זוג שמתגרשים?

התנהלות כלכלית שלילית של אחד מבני הזוג עשויה להוות נסיבה מיוחדת שתצדיק סטייה מחלוקת הנכסים המשותפים בצורה שוויונית

נשיא אוקראינה זלנסקי (מימין) וראש ממשלת יוון מיצוטאקיס / צילום: ap, Yorgos Karahalis

דרך יוון: כך עוקפת אירופה את הצורך בגז רוסי

אוקראינה ויוון משיקות ציר אנרגיה דרומי־צפוני שמוביל לראשונה גז טבעי מונזל אמריקאי היישר לקייב, ומעניק למזרח היבשת חלופה ממשית לתלות בגז הרוסי ● המהלך מחזק את מעמד יוון כצומת מרכזי אזורי בתחום ומעמיק את המעורבות האמריקאית במפת האנרגיה האירופית

טרמינל 1 בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

המאבק בין חברות התעופה הזרות למשרד התחבורה מגיע לבג"ץ

ארגון התעופה IATA ו-10 חברות תעופה בינ"ל עתרו לבג"ץ נגד שרת התחבורה, שר הכלכלה וועדת הכלכלה של הכנסת ● מבקשות שבג"ץ יורה למדינה להפעיל את סמכות החירום שנוספה לחוק שירותי תעופה, ולצמצם רטרואקטיבית את חובותיהן כלפי נוסעים בתקופה שבה המרחב האווירי של ישראל נסגר במבצע "עם כלביא"

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

יו"ר רשות ני"ע בביקורת על הבנקים: מקשים על חברות הפינטק להיכנס לשוק

לדברי יו"ר רשות ניירות ערך בכנס של בנק ישראל, "המערכת של שירותי תשלום יושבת על כמה רגולטורים וגם על מערכת מורכבת בין חברות התשלומים למערכת הבנקאית שמספקת להם שירותים" ● עוד הוסיף זינגר כי "נעשים הרבה מאמצים, אבל צריך להגיד ביושר, זה לא עובד נכון לעכשיו והמצב לא טוב"

הקרנות הכספיות גייסו הכי הרבה כסף גם השנה / אילוסטרציה: Shutterstock

זינוק של 100% בשלוש שנים: תעשיית קרנות הנאמנות בשיא כל הזמנים

ב-11 החודשים הראשונים של השנה גייסו הקרנות המסורתיות, המנוהלות על ידי בתי השקעות סכום של 23 מיליארד שקל ● זוהי הפעם הראשונה מאז 2021 שהן יעקפו את הקרנות המחקות וקרנות הסל, שגייסו באותה תקופת זמן כ-18.6 מיליארד שקל

צילום: ap, Francisco Seco

סוכני AI ולוחמי לוויינים: צה"ל מקים שתי חטיבות ומסמן את פני העימות הבא

כחלק מלקחי המלחמה, הצבא מודיע על הקמת חטיבת הבינה המלאכותית, שתשתלב בוטים בלחימה ותספק תמונת מצב לכוחות בשטח ● בנוסף, הצבא מקים חטיבה שתתמחה בתחום החלל

אפליקציית יד2 / צילום: Shutterstock, shutterstock

העסקה הגדולה בתולדות אתרי האינטרנט בארץ: האם יד2 שווה מיליארדים?

קרן אייפקס העולמית רוכשת את אתר היד שנייה תמורת 3.1 מיליארד שקל - פי ארבעה מהשווי שבו נמכר לפני עשור ● בשוק מביעים ספק לגבי היכולת של הקרן להשביח את האתר באופן דרמטי כמו רוכשיו הקודמים ● וגם: איך הכל התחיל ומתי הייתה הפריצה הגדולה?

שלט אזהרת מצלמה לנהגים בנתיבי איילון / צילום: שלומי יוסף

מירי רגב מקדמת קנס של 10 אלף שקל על שימוש בטלפון בנהיגה. מה הסיכוי שזה יתממש?

בזמן שבעולם נהוג קנס של 100-300 דולר, שרת התחבורה בוחרת בקנס גבוה של 10 אלף שקל, "במקום להציג תוכנית רב שנתית", כפי שאומרים בעמותת אור ירוק ● רשת פאפא ג'ונס פותחת עוד ארבעה סניפים ומשיקה תת־רשת חדשה, והמיזוג החדש של משרד עמית פולק מטלון ● אירועים ומינויים

ראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני / צילום: ap, Phil Noble

2,452 טון זהב עלולים להצית עימות חדש שיטלטל את כלכלת איטליה

תיקון חוק חדש באיטליה מבהיר כי זהב המדינה שייך לעם, ומעורר חשש שהממשלה תנסה להשתלט על העתודות ולפגוע בעצמאות הבנק המרכזי ● המהלך מעורר דאגה גם באיחוד האירופי: לאיטליה יש עתודות זהב בשווי 280 מיליארד אירו, שהן חלק מהגיבוי למטבע המשותף

פערים במחירי הדירות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אותו בניין בתל אביב, שתי דירות שונות. למה יש פער משמעותי במחיר?

רובעים 3 ו־4, שעברו גל של התחדשות עירונית ומזוהים עם "תל אביב של פעם", נחשבים למבוקשים במיוחד בשוק הנדל"ן ● אך בעוד שמחירי דירות מסוימות נשארים גבוהים, דירות בקומות נמוכות ועורפיות רושמות ירידות משמעותיות ויוצרות פערים גדולים בין דירות סמוכות

שלמה אליהו, דוד פורר, ישי דוידי, זוהר לוי, אהרון פרנקל / איור: גיל ג'יבלי

עלייתם של הפיננסיירים, והשכירים שהפכו למיליונרים: מעולם לא ראינו שנה כזאת בתל אביב

מדוד פורר דרך שלמה אליהו ועד זוהר לוי: בעלי העניין בחברות הנסחרות בת"א ניצלו את העליות החדות בבורסה כדי למכור מניות בהיקף גבוה פי 3 מבשנה שעברה - כמעט 16 מיליארד שקל, ושברו את שיא כל הזמנים ● וגם: השכירים שמכרו מניות בעשרות מיליוני שקלים

תעשיות ביטחוניות / צילום: צילומים: אלביט מערכות, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

למרות ההנחיות: חברות ביטחוניות שילמו מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות

מבקר המדינה פרסם דוח בנוגע לבקרה של משרד הביטחון על השימוש ב"משווקים" במסגרת עסקאות יצוא ביטחוני ● לפי הדוח, החברות הביטחוניות הישראליות התחייבו לשלם מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות בין השנים 2024-2022 ● עוד עולה כי לא הוקם מנגנון לביצוע ביקורות לעמידתן של החברות הביטחוניות בכללי הציות

מבצעי בלאק פריידיי / צילום: ap, David Zalubowski

המרוויחים הגדולים מהבלאק פריידיי: ענף מוצרי החשמל וענף המחשבים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי ענף האופנה הוא מהנפגעים הגדולים בנובמבר, בשל תחרות בינלאומית חזקה