גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אימפיצ'מנט הנה הוא בא: אין כמעט ספק שטראמפ יזוכה

היום מתחילים הדמוקרטים בבית הנבחרים של ארה"ב את תהליך הגשת כתב אישום נגד הנשיא טראמפ על שוחד ועל "פשעים חמורים" נגד החוקה ● זה ייקח כנראה חודש וחצי ● בינואר יועמד הנשיא למשפט הסנאט, ואין כמעט ספק שיזוכה ● אבל זה מה שרצו מנסחי החוקה לפני 230 שנה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי / צילום: רויטרס
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי / צילום: רויטרס

בעשר בבוקר שעון וושינגטון, חמש אחר-הצהריים שעון ישראל, הכה יושב-ראש ועדת הביון של בית הנבחרים בפטישו, והתחיל רשמית את שימועי האימפיצ'מנט של נשיא ארה"ב. (הרשימה הזו נכתבת שעות אחדות לפני שהתחילו השימועים.)

אנחנו משתמשים כאן במונח האנגלי, מפני שאין לו תרגום הולם לעברית. אימפיצמ'נט אינו "הדחה". הוא מקביל פחות או יותר לתהליך הגשת כתב אישום במשפט האמריקאי. בארה"ב, כתבי אישום מצריכים אישור של 'חבר מושבעים גדול'. במובן הזה, בית הנבחרים הוא מעין חבר מושבעים גדול, אם כי לא בדיוק.

כתב האישום, אם יוגש, יובא למשפט הסנאט. את המשפט הזה ינהל נשיא בית המשפט העליון של ארה"ב בכבודו ובעצמו, בערבוב נדיר של סמכויות. הסנאטורים יהיו שקולים כנגד 'חבר מושבעים קטן' במשפט האמריקאי, זה החורץ את דינם של נאשמים. יהיה נחוץ רוב של שני שלישים כדי להרשיע את הנשיא. אם יורשע, הוא יועבר אוטומטית מכהונתו.

אין צורך לקרוא בכוכבים כדי לדעת שאין כל סיכוי - או הבה נגיד מפני הזהירות כמעט-כל-סיכוי - שרוב כזה יימצא, או בעצם שיימצא רוב כלשהו. שני בתי הקונגרס עומדים להצביע על יסוד מפתח מפלגתי. בית הנבחרים שבשליטת הדמוקרטים יצביע כמעט ללא ספק לטובת כתב אישום (articles of impeachment); הסנאט שבשליטת הרפובליקאים יצביע לטובת זיכוי.

בשביל מה זה נחוץ?

הדמוקרטים אומרים שהם ממלאים את חובתם לחוקה. מנסחי החוקה כללו בה, לפני 230 שנה, סעיף על העברת הנשיא מכהונתו במקרים של בגידה, שוחד ו"פשעים חמורים".

הרפובליקאים אומרים שהדמוקרטים מתאנים לנשיא מסיבות פוליטיות; שהם זוממים להעמידו לדין מיום נשיאותו הראשון; שמדריך אותם החשש כי לא יצליחו להביס אותו בבחירות, אשר יתקיימו בדיוק בעוד שנה, בנובמבר 2020.

הטענה הדמוקרטית מיוסדת בהחלט על חוק ועל חוקה. אלמלא התכוונו מייסדי הרפובליקה לאפשר את הדחת הנשיא, הם לא היו כוללים את סעיף האימפיצ'מנט. בדמוקרטיה פרלמנטרית היה מספיק להגיש הצעת אי-אמון. ארה"ב מנוהלת מכוח נוסחה פוליטית שהתגבשה במאה ה-18, לפני שהפציע העידן המודרני. היא לא ידעה אז על דמוקרטיות פרלמנטריות ועל הצבעות אמון.

מועט הספק שאת שתי המפלגות מדריכים שיקולים פוליטיים. הרפובליקאים שומרים אמונים לנשיאם, מפני שבוחרי מפלגתם נאמנים לטראמפ ללא סייג, והם מוכנים להעניש בחומרה כל רפובליקן שיסטה מן הקו.

הדמוקרטים נענים בין השאר ללחץ כבד מתוך שורותיהם. מנהיגיהם בבית הנבחרים, בייחוד היושבת ראש רבת הכוח ננסי פלוסי, התנגדו לאימפיצ'מנט עד חודש ספטמבר. עד אז, הסיבה היחידה לאימפיצ'מנט הייתה שהנשיא ניסה לשבש את הליכי החקירה של החשדות שהוא ומטה הבחירות שלו קשרו קשר עם רוסיה כדי להשפיע על תוצאות הבחירות לנשיאות ב-2016. חשד הקשר לא הוכח, אבל התובע המיוחד נמנע מלנקות את הנשיא מן החשד של שיבוש החקירה. רבים מן השמאל הדמוקרטי חשבו שזה מספיק כדי לפתוח הליכי אימפיצ'מנט. המנהיגים הקשישים של הסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים הזהירו את צעיריהם, שטענת שיבוש ההליכים לא תעורר תמיכה ציבורית. סקרי דעת הקהל הצדיקו את דעתם.

המשרוקית שרקה

בספטמבר התהפכו היוצרות: מודיע מתוך הממשלה הפדרלית השתמש בזכותו על פי חוק המשרוקית, כדי להתלונן שהנשיא ניסה לגייס את עזרתו של מנהיג זר נגד יריב פוליטי פנימי. עדותו של בעל המשרוקית שינתה בן לילה את הדינמיקה הפוליטית. הנשיא, שעתה זה התאושש משנתיים של חקירות רוסיה, חזר ונקלע לעמדת התגוננות. גילויים כמעט יומיים בתקשורת חושפים התנהלות מבולבלת של מטהו בבית הלבן, התכתשות בלתי פוסקת בין יועציו, קפריזות אישיות שלו עצמו ותרעומת גוברת נגדו מצד אנשי המקצוע של משרדי החוץ וההגנה ושל המועצה לביטחון לאומי.

במרכז השימועים הנפתחים היום עומדת פרשת אוקראינה: שיחת טלפון שהנשיא טראמפ ניהל עם הנשיא החדש של אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, בסוף יולי. בשיחה ההיא ביקש טראמפ מזלנסקי לחקור את מעשיהם של סגן הנשיא בממשל אובמה, ג'ו ביידן, ובנו האנטר, באוקראינה בשנים האחרונות של נשיאות אובמה. ביידן הוא, לפחות לפי שעה, בעל הסיכויים הטובים ביותר להיות מועמד הדמוקרטים לנשיאות בבחירות של השנה הבאה. כל הסקרים הפומביים חוזים לו ניצחון.

הבקשה לחקור את היריב הפנימי היא כשלעצמה מעוררת שאלות של חוקיות; אבל חמורה לאין ערוך היא ההאשמה, שטראמפ קשר את חקירת הביידנים בסיוע צבאי מסיבי שהקונגרס, בתמיכה דו-מפלגתית רחבה, הורה לו להושיט לאוקראינה. האוקראינים מתגוננים מפני שתי פלישות רוסיות. טראמפ הקפיא את העברת הסיוע במשך חודשיים. האם האוקראינים הבינו את הקשר בין הקפאת הסיוע לבין בקשת טראמפ שהם יחקרו את ביידן? יתר על כן, האם הם בכלל ידעו שהסיוע הוקפא?

אם היה כאן שמור-לי-ואשמור-לך, או, בלטינית מדוברת, quid-pro-quo, אפשר להאשים את הנשיא במתן שוחד. זה עומד להיות מוקד ההתנצחות בשימועי האימפיצ'מנט.

"מעשה טירוף"

השימועים נפתחים היום בעדויותיהם של שני דיפלומטים בכירים: ויליאם טיילור, מיופה הכוח של ארה"ב בקייב, וג'ון קנט, סגנו של המזכיר העוזר במחלקת המדינה (תרגום מסובך של תואר מסובך, המקביל פחות או יותר לסמנכ"ל במשרד ממשלתי בארץ). טיילור הוא האיש שצלצל בפעמוני האזעקה, עוד לפני גילויי המשרוקית, כאשר הזהיר במסר טקסט, שהניסיון לקשור את הסיוע הצבאי לאוקראינה בחקירת האב והבן ביידן הוא "מעשה טירוף".

ביום שישי תוזמן להעיד מארי יובאנוביץ', שהייתה שגרירת ארה"ב באוקראינה עד הדחתה הפתאומית בתחילת השנה. היא סולקה בלחצו של רודי ג'וליאני, פרקליטו הפרטי של הנשיא, שמילא תפקיד מפולפל, מאחורי הקלעים, בהכוונת יחסי ארה"ב-אוקראינה.

לפני חודש נעצרו בוושינגטון שני אנשי נדל"ן מפלורידה, יהודים ילידי ברית המועצות, שותפיו של ג'וליאני, החשודים בעבירה על חוקי מימון בחירות. מאז מעצרם התרבו הידיעות על התפקיד שהם מילאו, לצד ג'וליאני, בסילוק השגרירה יובאנוביץ'. הבוקר כותב ה"וושינגטון פוסט", כי השניים, לב פארנאס ואיגור פורמן, העלו את עניין יובאנוביץ' בשיחה פנים אל פנים עם הנשיא טראמפ, במועדון הגולף הפרטי שלו בפלורידה, באפריל 2018.

אם גודש הפרטים הזה מעמיד במבחן חמור את סבלנותו של הקורא, אין זה אלא כאין וכאפס לעומת הנהר הגועש של פרטים העומד לזרום בימים הבאים. אנחנו עומדים לשמוע, כי טינה עמוקה וחשדות קונספירטיביים הדריכו את יחסו של טראמפ אל אוקראינה עוד לפני שנבחר לנשיא.

לוח הזמנים של שימועי האימפיצ'מנט הוא לפי שעה רק משוער. העדויות יישמעו כנראה עד סוף השבוע הבא. דוח יוגש עד סוף החודש. ועדת המשפטים של בית הנבחרים, המוסמכת להכין את כתב האישום, תתכנס בתחילת דצמבר. מליאת בית הנבחרים תצביע על כתב האישום בשבוע השלישי של דצמבר. אש וגופרית ימלאו את היכלי הקונגרס ואת שידורי הטלוויזיה והרדיו.

מיד אחר כך יסבו האמריקאים אל שולחן חג המולד, וישתדלו להימנע מלדבר על פוליטיקה; או לפחות ישתדלו להבטיח שאקדחים טעונים לא יהיו כלולים במתנות החג, הממתינות מתחת לעץ המקושט בבוקר של 25 בדצמבר. 

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב- https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס

אקזיט ענק בסייבר: ארמיס הישראלית נמכרת ב-7.75 מיליארד דולר במזומן

חברת ניהול התהליכים האמריקאית ServiceNow תרכוש את ארמיס בעסקת הסייבר הרביעית בגדולה אי פעם בישראל ● קרן אינסייט פרטנרס צפויה לגרוף תשואה של מיליארדים, ובמקביל המייסדים והעובדים יהנו מחבילות שימור נדיבות

מפעל מכונות הדפוס Heidelberger Druckmaschinen מחפש כניסה לתחום הביטחוני / צילום: Reuters, Uwe Anspach/dpa

מרוץ החימוש משנה את הכללים בכלכלה הגדולה באירופה

ברלין התחייבה להוציא סכום של יותר מחצי טריליון דולר על תחום הביטחון בעשור הקרוב ● עבור יצרני תעשייה גרמנים, המתמודדים עם קיפאון בכלכלה ועם ירידה ביצוא לארה"ב ולסין, זו הזדמנות קורצת להמציא את עצמם מחדש כספקים בתחומים הצבאיים

ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל / צילום: תמר מצפי

בצעד חריג, רמ"י רכשה קרקע בירושלים ב־30 מיליון שקל

רשות מקרקעי ישראל רכשה זכויות בקרקע פנויה בת 17.2 דונם בצפון רמות במכרז של כונסי נכסים, בסכום של 30 מיליון שקל ● הצעד יוצא הדופן מאפשר לקדם תוכניות בניין עיר ולשווק את השטח במכרזים

לארי אליסון / צילום: ap, Eric Risberg

המיליארדר מול נטפליקס: המאבק על וורנר ברדרס עולה הילוך

פרמאונט מעלה את רמת הוודאות סביב הצעתה לרכישת וורנר ברדרס באמצעות ערבות אישית של לארי אליסון בהיקף של 40.4 מיליארד דולר ● במקביל, נטפליקס מחזקת את חבילת המימון וממשיכה להיתפס כהצעה הבטוחה יותר בעיני הנהלת וורנר

קניון הזהב בראשון לציון / הדמיה: ולדי קובליוב

אחרי רכישת השליטה בידי מליסרון: קניון הזהב עובר שיפוץ ב-180 מיליון שקל

במקביל להקמת קומה חדשה, גם האגף הוותיק של קניון הזהב עובר חידוש, ובנוסף מתבצע שיפוץ מקיף של כלל חזיתות הקניון ● בהודעת הקניון צוין כי המהלך נועד לשמר ולחזק את מעמדו ולהתאים אותו למציאות הקמעונאית המשתנה

וול סטריט, תמשיך להיות ירוקה? / צילום: ap, Mary Altaffer

הפתעה לטובה בצמיחה בארה"ב: הקצב השנתי עלה ל-4.3% ברבעון השלישי

בוול סטריט נפתח אתמול שבוע המסחר המקוצר בעליות, זה היום השלישי ברציפות ● סוחרי האג"ח בארה"ב מהמרים על ירידה בתשואות • שנת שיא בקיצוצי כח אדם בארה"ב, AI אחראי לכמעט 55 אלף פיטורים • לאחר שהביטקוין צנח ב-30% מהשיא, כך מייקל סיילור מכין את סטרטג'י ל"חורף קריפטו" • המדד שעקף את מדדי וול סטריט, ובשוק צופים לו אפסייד נוסף ב-2006

וול סטריט, תמשיך להיות ירוקה? / צילום: ap, Mary Altaffer

S&P 500 ננעל ביום שלישי ברציפות של עליות; הזהב בשיא חדש

המאבק על וורנר ברדרס עולה הילוך והמניה עלתה ● בורסות אירופה ננעלו בירידות ● הבנק המרכזי של סין הותיר ביום שני את הריבית ללא שינוי ● שוק החוב העולמי: כוחות רבים לוחצים לעליית התשואות הארוכות • אלפאבית מודיעה על רכישה תמורת 4.75 מיליארד דולר ● מחירי הקקאו צנחו השנה בשיעור שיא, למה לא מחירי השוקולד? • לקראת 2026 בוול סטריט: הרבה דברים עלולים להשתבש, זו רשימת הסיכונים

תל אביב. מצב המוכרים הוא הגרוע בארץ / צילום: Shutterstock

המוכרים מעדכנים את מחירי הדירות כלפי מטה: באיזו עיר כבר הורידו ב-8%?

נתונים שקיבל גלובס מאתר יד2 מלמדים על המצב הקשה של מי שמנסים למכור דירות יד שנייה: בתל אביב הם יכולים למצוא את עצמם ארבע שנים בשוק, בטבריה מצבם דווקא טוב

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הדולר מתחת ל-3.2 שקלים ובשפל של קרוב ל-4 שנים. אלו הסיבות

השקל ממשיך את מגמת ההתחזקות שלו מול הדולר שנחלש כבר יומיים רצופים בעולם ● הסיבות: העליות בוול סטריט, מכירת גז למצרים ועסקות נשק גדולות ● מיטב: "מעבר לירידות בשוקי המניות בעולם הוא האיום העיקרי על התחזקות השקל" ● הדולר בדרך לשנתו החלשה ביותר זה שמונה שנים ● ומה צפוי בעוד חצי שנה?

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

צים שוב דחתה הצעת רכישה של גליקמן: "מעריכה את החברה בחסר משמעותי"

במקביל מדווחת חברת התובלה הימית כי קיבלה "הצעות תחרותיות ממספר גורמים אסטרטגיים לרכישת כל מניות החברה, הנבחנות תוך התמקדות בהשאת ערך משמעותי לבעלי המניות" ● יו"ר הוועד של צים: "לא ניתן להעביר את החברה לידיים זרות"

השינויים שצפויים בענף החיסכון ב־2026 / צילום: Shutterstock

מקופות הגמל למדרגות המס: השינויים שישפיעו על הכסף שלנו ב־2026

תקרת ההפקדה לגמל להשקעה תעלה, "חיסכון לכל ילד" ייצא מהקפאה והפטור ממס על הקצבאות לפנסיה יגדל מעט ● הבשורה הרעה: דמי הניהול בחלק מקרנות הנאמנות עשויים לעלות ● כל מה שצריך לדעת לקראת 2026

קניות באינטרנט. תקרת הפטור ממע''מ תוכפל / אילוסטרציה: Shutterstock, Natee Photo

הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל יוכפל: מה עומד להשתנות כבר מחר, ומי ייפגע בדרך?

מחר צפוי להיכנס לתוקף צו שמכפיל את תקרת הפטור ממע"מ, מכס ומס קנייה על חבילות ביבוא אישי, מ־75 דולר ל־150 דולר ● למה הקמעונאים נאבקים במהלך, האם זה באמת יוריד את יוקר המחיה, ומה קורה בעולם? ● גלובס עושה סדר

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

שווי של כ־8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים שמאתגרת את אנבידה נערכת להנפקה

לפי רויטרס, חברת סריבראס, המפתחת מעבדים למודלים גדולים של בינה מלאכותית ופועלת בשוק שנשלט בידי אנבידיה, נערכת להגשת תשקיף לקראת הנפקה ראשונית בוול סטריט ברבעון השני של 2026 ● הנפקה קודמת שתוכננה ב-2024 ירדה מהפרק בשל השקעת מיעוט של קבוצת G42 מאבו דאבי, אולם זו נעדרת מהתשקיף החדש

אלוף במיל' אלי שרביט / צילום: ישראל הדרי

חברה ביטחונית נוספת בדרך לת"א: רפאל רוצה להנפיק חברה בת בשווי של רבע מיליארד שקל

המועמדת להנפקה: חברת ההגנה התת-ימית DSIT אותה רכשה רפאל לפני עשור לפי שווי של 15 מיליון דולר בלבד ● נשיא החברה הוא האלוף במיל' אלי שרביט, מפקד חיל הים לשעבר, שהיה מועמד לתפקיד ראש השב"כ, אך מינויו בוטל

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

עליות בבורסת תל אביב; אלביט עולה ב-4%, ריטיילורס ממשיכה ליפול

השקל מתחזק ונסחר ב-3.19 שקלים, שפל של כ-4 שנים ● משרד האוצר פירסם הבוקר תזכיר חוק להטלת מס בשיעור של 15% על הבנקים ● זוז אסטרטגיה קיבלה מכתב התראה מהנהלת נאסד"ק ● מיטב: הורדת הריבית בישראל תתרחש כנראה רק בפברואר ● לאחר שהביטקוין צנח ב-30% מהשיא, כך מייקל סיילור מכין את סטרטג'י ל"חורף קריפטו"

מימין: אבי אורטל, אר פי אופטיקל; ריצ'י הנטר, מחלבות גד; חיים דנון, UMI; ארז דהבני, בלדי / איור: גיל ג'יבלי

מאטליז בשוק הכרמל לשווי של מיליארדים: ההנפקות הגדולות של 2025

התשואות הגבוהות שהניבו הנפקות ראשוניות בבורסה השנה, יצרו הון לבעלי מניות מרכזיים באותן חברות ● ארז דהבני חולש על מניות בלדי ב־1.3 מיליארד שקל, ואילו קרן מנור אוורגרין מחזיקה מניות אר פי אופטיקל ב־465 מיליון שקל ● וכמה הרוויח מייסד מחלבות גד, עזרא כהן

עליה בארנונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בתל אביב, בירושלים וברחובות: אושרו העלאות חריגות בארנונה

לאחר הודעת הממשלה כי גם ב־2026 תוכלנה הרשויות להגיש בקשות חריגות להעלאת ארנונה, מספר עיריות מרכזיות - בהן תל אביב, ירושלים, רחובות, ראשון לציון ורעננה - קיבלו אישור להעלאות בתעריפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר האוצר רוצה להטיל מס רווחי יתר של 15% על הבנקים - גבוה מהמלצת הוועדה

המס צפוי להכניס לקופת המדינה 1.13 מיליארד שקל בשנה הקרובה, ולטפס ל-1.5 מיליארד שקל מדי שנה עד לסוף העשור ● איגוד הבנקים בתגובה: "בניגוד לעמדת הצוות המקצועי שהוא עצמו מינה, שר האוצר קיבל החלטה שרירותית ללא כל היגיון כלכלי ובניגוד לאינטרס הציבורי"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בבורסה; ת"א 35 שוב ננעל בשיא - הפעם ה-61 השנה

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6%, ת"א 90 איבד 0.2% ● מיטב: למרות הגירעון בחשבון השוטף, השקל לא ייפגע ● שוק החוב העולמי: כוחות רבים לוחצים לעליית התשואות הארוכות ● מחירי הקקאו צנחו השנה בשיעור שיא, למה לא מחירי השוקולד? ● לקראת 2026 בוול סטריט: הרבה דברים עלולים להשתבש - זו רשימת הסיכונים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

שר האוצר סמוטריץ' חתם על הצו: ממחר - הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל יעלה ל-150 דולר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע כי חתם על הצו שיעלה את הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל מ-75 ל-150 דולר ● המשמעות: החל ממחר התקרה החדשה תיכנס לתוקף ● בעלי עסקים ואיגוד לשכות המסחר תוקפים: המהלך יפגע במשק ובסופו של דבר בצרכנים ● סמוטריץ': "אין סיבה שנשלם יקר, יכול להיות פה זול"