גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אימפיצ'מנט הנה הוא בא: אין כמעט ספק שטראמפ יזוכה

היום מתחילים הדמוקרטים בבית הנבחרים של ארה"ב את תהליך הגשת כתב אישום נגד הנשיא טראמפ על שוחד ועל "פשעים חמורים" נגד החוקה ● זה ייקח כנראה חודש וחצי ● בינואר יועמד הנשיא למשפט הסנאט, ואין כמעט ספק שיזוכה ● אבל זה מה שרצו מנסחי החוקה לפני 230 שנה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי / צילום: רויטרס
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי / צילום: רויטרס

בעשר בבוקר שעון וושינגטון, חמש אחר-הצהריים שעון ישראל, הכה יושב-ראש ועדת הביון של בית הנבחרים בפטישו, והתחיל רשמית את שימועי האימפיצ'מנט של נשיא ארה"ב. (הרשימה הזו נכתבת שעות אחדות לפני שהתחילו השימועים.)

אנחנו משתמשים כאן במונח האנגלי, מפני שאין לו תרגום הולם לעברית. אימפיצמ'נט אינו "הדחה". הוא מקביל פחות או יותר לתהליך הגשת כתב אישום במשפט האמריקאי. בארה"ב, כתבי אישום מצריכים אישור של 'חבר מושבעים גדול'. במובן הזה, בית הנבחרים הוא מעין חבר מושבעים גדול, אם כי לא בדיוק.

כתב האישום, אם יוגש, יובא למשפט הסנאט. את המשפט הזה ינהל נשיא בית המשפט העליון של ארה"ב בכבודו ובעצמו, בערבוב נדיר של סמכויות. הסנאטורים יהיו שקולים כנגד 'חבר מושבעים קטן' במשפט האמריקאי, זה החורץ את דינם של נאשמים. יהיה נחוץ רוב של שני שלישים כדי להרשיע את הנשיא. אם יורשע, הוא יועבר אוטומטית מכהונתו.

אין צורך לקרוא בכוכבים כדי לדעת שאין כל סיכוי - או הבה נגיד מפני הזהירות כמעט-כל-סיכוי - שרוב כזה יימצא, או בעצם שיימצא רוב כלשהו. שני בתי הקונגרס עומדים להצביע על יסוד מפתח מפלגתי. בית הנבחרים שבשליטת הדמוקרטים יצביע כמעט ללא ספק לטובת כתב אישום (articles of impeachment); הסנאט שבשליטת הרפובליקאים יצביע לטובת זיכוי.

בשביל מה זה נחוץ?

הדמוקרטים אומרים שהם ממלאים את חובתם לחוקה. מנסחי החוקה כללו בה, לפני 230 שנה, סעיף על העברת הנשיא מכהונתו במקרים של בגידה, שוחד ו"פשעים חמורים".

הרפובליקאים אומרים שהדמוקרטים מתאנים לנשיא מסיבות פוליטיות; שהם זוממים להעמידו לדין מיום נשיאותו הראשון; שמדריך אותם החשש כי לא יצליחו להביס אותו בבחירות, אשר יתקיימו בדיוק בעוד שנה, בנובמבר 2020.

הטענה הדמוקרטית מיוסדת בהחלט על חוק ועל חוקה. אלמלא התכוונו מייסדי הרפובליקה לאפשר את הדחת הנשיא, הם לא היו כוללים את סעיף האימפיצ'מנט. בדמוקרטיה פרלמנטרית היה מספיק להגיש הצעת אי-אמון. ארה"ב מנוהלת מכוח נוסחה פוליטית שהתגבשה במאה ה-18, לפני שהפציע העידן המודרני. היא לא ידעה אז על דמוקרטיות פרלמנטריות ועל הצבעות אמון.

מועט הספק שאת שתי המפלגות מדריכים שיקולים פוליטיים. הרפובליקאים שומרים אמונים לנשיאם, מפני שבוחרי מפלגתם נאמנים לטראמפ ללא סייג, והם מוכנים להעניש בחומרה כל רפובליקן שיסטה מן הקו.

הדמוקרטים נענים בין השאר ללחץ כבד מתוך שורותיהם. מנהיגיהם בבית הנבחרים, בייחוד היושבת ראש רבת הכוח ננסי פלוסי, התנגדו לאימפיצ'מנט עד חודש ספטמבר. עד אז, הסיבה היחידה לאימפיצ'מנט הייתה שהנשיא ניסה לשבש את הליכי החקירה של החשדות שהוא ומטה הבחירות שלו קשרו קשר עם רוסיה כדי להשפיע על תוצאות הבחירות לנשיאות ב-2016. חשד הקשר לא הוכח, אבל התובע המיוחד נמנע מלנקות את הנשיא מן החשד של שיבוש החקירה. רבים מן השמאל הדמוקרטי חשבו שזה מספיק כדי לפתוח הליכי אימפיצ'מנט. המנהיגים הקשישים של הסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים הזהירו את צעיריהם, שטענת שיבוש ההליכים לא תעורר תמיכה ציבורית. סקרי דעת הקהל הצדיקו את דעתם.

המשרוקית שרקה

בספטמבר התהפכו היוצרות: מודיע מתוך הממשלה הפדרלית השתמש בזכותו על פי חוק המשרוקית, כדי להתלונן שהנשיא ניסה לגייס את עזרתו של מנהיג זר נגד יריב פוליטי פנימי. עדותו של בעל המשרוקית שינתה בן לילה את הדינמיקה הפוליטית. הנשיא, שעתה זה התאושש משנתיים של חקירות רוסיה, חזר ונקלע לעמדת התגוננות. גילויים כמעט יומיים בתקשורת חושפים התנהלות מבולבלת של מטהו בבית הלבן, התכתשות בלתי פוסקת בין יועציו, קפריזות אישיות שלו עצמו ותרעומת גוברת נגדו מצד אנשי המקצוע של משרדי החוץ וההגנה ושל המועצה לביטחון לאומי.

במרכז השימועים הנפתחים היום עומדת פרשת אוקראינה: שיחת טלפון שהנשיא טראמפ ניהל עם הנשיא החדש של אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, בסוף יולי. בשיחה ההיא ביקש טראמפ מזלנסקי לחקור את מעשיהם של סגן הנשיא בממשל אובמה, ג'ו ביידן, ובנו האנטר, באוקראינה בשנים האחרונות של נשיאות אובמה. ביידן הוא, לפחות לפי שעה, בעל הסיכויים הטובים ביותר להיות מועמד הדמוקרטים לנשיאות בבחירות של השנה הבאה. כל הסקרים הפומביים חוזים לו ניצחון.

הבקשה לחקור את היריב הפנימי היא כשלעצמה מעוררת שאלות של חוקיות; אבל חמורה לאין ערוך היא ההאשמה, שטראמפ קשר את חקירת הביידנים בסיוע צבאי מסיבי שהקונגרס, בתמיכה דו-מפלגתית רחבה, הורה לו להושיט לאוקראינה. האוקראינים מתגוננים מפני שתי פלישות רוסיות. טראמפ הקפיא את העברת הסיוע במשך חודשיים. האם האוקראינים הבינו את הקשר בין הקפאת הסיוע לבין בקשת טראמפ שהם יחקרו את ביידן? יתר על כן, האם הם בכלל ידעו שהסיוע הוקפא?

אם היה כאן שמור-לי-ואשמור-לך, או, בלטינית מדוברת, quid-pro-quo, אפשר להאשים את הנשיא במתן שוחד. זה עומד להיות מוקד ההתנצחות בשימועי האימפיצ'מנט.

"מעשה טירוף"

השימועים נפתחים היום בעדויותיהם של שני דיפלומטים בכירים: ויליאם טיילור, מיופה הכוח של ארה"ב בקייב, וג'ון קנט, סגנו של המזכיר העוזר במחלקת המדינה (תרגום מסובך של תואר מסובך, המקביל פחות או יותר לסמנכ"ל במשרד ממשלתי בארץ). טיילור הוא האיש שצלצל בפעמוני האזעקה, עוד לפני גילויי המשרוקית, כאשר הזהיר במסר טקסט, שהניסיון לקשור את הסיוע הצבאי לאוקראינה בחקירת האב והבן ביידן הוא "מעשה טירוף".

ביום שישי תוזמן להעיד מארי יובאנוביץ', שהייתה שגרירת ארה"ב באוקראינה עד הדחתה הפתאומית בתחילת השנה. היא סולקה בלחצו של רודי ג'וליאני, פרקליטו הפרטי של הנשיא, שמילא תפקיד מפולפל, מאחורי הקלעים, בהכוונת יחסי ארה"ב-אוקראינה.

לפני חודש נעצרו בוושינגטון שני אנשי נדל"ן מפלורידה, יהודים ילידי ברית המועצות, שותפיו של ג'וליאני, החשודים בעבירה על חוקי מימון בחירות. מאז מעצרם התרבו הידיעות על התפקיד שהם מילאו, לצד ג'וליאני, בסילוק השגרירה יובאנוביץ'. הבוקר כותב ה"וושינגטון פוסט", כי השניים, לב פארנאס ואיגור פורמן, העלו את עניין יובאנוביץ' בשיחה פנים אל פנים עם הנשיא טראמפ, במועדון הגולף הפרטי שלו בפלורידה, באפריל 2018.

אם גודש הפרטים הזה מעמיד במבחן חמור את סבלנותו של הקורא, אין זה אלא כאין וכאפס לעומת הנהר הגועש של פרטים העומד לזרום בימים הבאים. אנחנו עומדים לשמוע, כי טינה עמוקה וחשדות קונספירטיביים הדריכו את יחסו של טראמפ אל אוקראינה עוד לפני שנבחר לנשיא.

לוח הזמנים של שימועי האימפיצ'מנט הוא לפי שעה רק משוער. העדויות יישמעו כנראה עד סוף השבוע הבא. דוח יוגש עד סוף החודש. ועדת המשפטים של בית הנבחרים, המוסמכת להכין את כתב האישום, תתכנס בתחילת דצמבר. מליאת בית הנבחרים תצביע על כתב האישום בשבוע השלישי של דצמבר. אש וגופרית ימלאו את היכלי הקונגרס ואת שידורי הטלוויזיה והרדיו.

מיד אחר כך יסבו האמריקאים אל שולחן חג המולד, וישתדלו להימנע מלדבר על פוליטיקה; או לפחות ישתדלו להבטיח שאקדחים טעונים לא יהיו כלולים במתנות החג, הממתינות מתחת לעץ המקושט בבוקר של 25 בדצמבר. 

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב- https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור

קיארה פראני בתצוגת אופנה עם עורך ווג הבריטי אדוארד אנינפול ועורכת ווג המיתולוגית אנה וינטור. תעשייה של אישה אחת / צילום: Reuters, Moda Milano/IPA/Sipa USA

אם-כל-המשפיעניות עלולה להיכנס לכלא על הטעיית צרכנים. איך יגיב הענף?

קיארה פראני הפכה את השילוב בין תוכן, אופנה ויזמות דיגיטלית למודל עסקי מצליח ● ואז הגיעו טענות להונאה מחמירה מצידה, שגררו קנס של יותר ממיליון אירו וכעת גם הליך פלילי שעלול לגרור עונש מאסר ● גם בישראל ניצבות משפיעניות במרכזה של ביקורת ציבורית

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: צילום מסך יוטיוב

תקציב הפרסום של יד2 עובר למקאן תל אביב

בשמונה השנים האחרונות טופל תקציב יד2 בראובני-פרידן, והחל מ-2026 הוא יעבור למשרד פרסום חדש ● השבוע נמכרה פלטפורמת היד השנייה לקרן אייפקס העולמית תמורת 3.1 מיליארד שקל

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

פרויקט ''תדהר בגיבורים'' בבת ים / הדמיה: 3DVISION

תדהר מתקדמת לכיוון הנפקה: זה הצעד האחרון שנקטה

חברת הנדל"ן תדהר ממשיכה להיערך להנפקה ראשונית בבורסה בת"א ושכרה את שירותיהם של לידר חיתום ודיסקונט חיתום ● שיכון ובינוי עתרה לבג"ץ נגד המדינה ודורשת תיקון חקיקה שיאפשר לה למכור דירות שבנתה להשכרה לטווח ארוך ● ונתי גלבוע ישקיע כ-40 מיליון שקל בגפן מגורים ויהפוך לחלק מגרעין השליטה ● חדשות השבוע בנדל"ן

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים

במסגרת שורת הבעלים בחברה הגרמנית נמנות קטאר החזקות, זרוע של רשות ההשקעות הקטארית, וגם קרן העושר הסעודית ● בוועד העובדים של צים מתנגדים לעסקה בחריפות וקוראים למדינה למנוע את המהלך

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

למה מניית ארית התרסקה אחרי שהודיעה על הנפקת החברה הבת?

מניית ארית תעשיות צללה בבורסה בכמעט 20% לאחר ההחלטה להנפיק לציבור את החברה הבת רשף ● ארית מציעה להנפיק את רשף בשווי נמוך משמעותית מהשווי של חברת ההחזקות עצמה, בניגוד למקובל בשוק ● אנליסט מסביר: "השוק התאים את התמחור לכזה של חברת החזקות"

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

"פתאום התמונה התהפכה": האם אנבידיה מאבדת את תואר המניה הלוהטת בוול סטריט?

מבט על ביצועי שתי המניות הטכנולוגיות גוגל ואנבידיה בחודשים האחרונים מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● המשקיעים, שנהרו אחרי סמל כלכלת ה־AI, מעבירים את הכסף לענקית החיפוש ● הסיבה: מעבר מהשקעה בהבטחה להשקעה בביצועים מוכחים כמו התרחבות בתחום הענן ומנועי צמיחה חדשים

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פיוש גויאל / צילום: לע''מ

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

ניו יורק טיימס: כלי רכב אוטונומיים מעורבים ב-91% פחות תאונות

לפי דו"ח חדש, כלי הרכב האוטונומיים של ווימו מעורבים בעשרות אחוזים פחות תאונות, ורופאים קוראים למהפכה רגולטורית ● במהלך מימון אסטרטגי מהגדולים שיצאו מישראל, צ'ק פוינט מגייסת עד שני מיליארד דולר בהנפקת אג"ח להמרה ● טיקטוק תשקיע כ-37 מיליארד דולר באחד מפרויקטי התשתית הגדולים בדרום אמריקה ● וגם: מייסד PerimeterX חושף סטארט־אפ חדש ● חדשות ההייטק

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

''לולו - קיבוצטריה''. מפלט לנפש ולבטן / צילום: אסף קרלה

המסעדה הגלילית שמוכיחה שאיטליה יכולה להיות גם בקיבוץ

ב"לולו - קיבוצטריה" שבקיבוץ עמיר יש קסם מצטבר וכובש. מהמיקום, דרך העיצוב החם ועד לאוכל המנחם - זו פשוט מסעדה נהדרת

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת