גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אימפיצ'מנט הנה הוא בא: אין כמעט ספק שטראמפ יזוכה

היום מתחילים הדמוקרטים בבית הנבחרים של ארה"ב את תהליך הגשת כתב אישום נגד הנשיא טראמפ על שוחד ועל "פשעים חמורים" נגד החוקה ● זה ייקח כנראה חודש וחצי ● בינואר יועמד הנשיא למשפט הסנאט, ואין כמעט ספק שיזוכה ● אבל זה מה שרצו מנסחי החוקה לפני 230 שנה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי / צילום: רויטרס
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי / צילום: רויטרס

בעשר בבוקר שעון וושינגטון, חמש אחר-הצהריים שעון ישראל, הכה יושב-ראש ועדת הביון של בית הנבחרים בפטישו, והתחיל רשמית את שימועי האימפיצ'מנט של נשיא ארה"ב. (הרשימה הזו נכתבת שעות אחדות לפני שהתחילו השימועים.)

אנחנו משתמשים כאן במונח האנגלי, מפני שאין לו תרגום הולם לעברית. אימפיצמ'נט אינו "הדחה". הוא מקביל פחות או יותר לתהליך הגשת כתב אישום במשפט האמריקאי. בארה"ב, כתבי אישום מצריכים אישור של 'חבר מושבעים גדול'. במובן הזה, בית הנבחרים הוא מעין חבר מושבעים גדול, אם כי לא בדיוק.

כתב האישום, אם יוגש, יובא למשפט הסנאט. את המשפט הזה ינהל נשיא בית המשפט העליון של ארה"ב בכבודו ובעצמו, בערבוב נדיר של סמכויות. הסנאטורים יהיו שקולים כנגד 'חבר מושבעים קטן' במשפט האמריקאי, זה החורץ את דינם של נאשמים. יהיה נחוץ רוב של שני שלישים כדי להרשיע את הנשיא. אם יורשע, הוא יועבר אוטומטית מכהונתו.

אין צורך לקרוא בכוכבים כדי לדעת שאין כל סיכוי - או הבה נגיד מפני הזהירות כמעט-כל-סיכוי - שרוב כזה יימצא, או בעצם שיימצא רוב כלשהו. שני בתי הקונגרס עומדים להצביע על יסוד מפתח מפלגתי. בית הנבחרים שבשליטת הדמוקרטים יצביע כמעט ללא ספק לטובת כתב אישום (articles of impeachment); הסנאט שבשליטת הרפובליקאים יצביע לטובת זיכוי.

בשביל מה זה נחוץ?

הדמוקרטים אומרים שהם ממלאים את חובתם לחוקה. מנסחי החוקה כללו בה, לפני 230 שנה, סעיף על העברת הנשיא מכהונתו במקרים של בגידה, שוחד ו"פשעים חמורים".

הרפובליקאים אומרים שהדמוקרטים מתאנים לנשיא מסיבות פוליטיות; שהם זוממים להעמידו לדין מיום נשיאותו הראשון; שמדריך אותם החשש כי לא יצליחו להביס אותו בבחירות, אשר יתקיימו בדיוק בעוד שנה, בנובמבר 2020.

הטענה הדמוקרטית מיוסדת בהחלט על חוק ועל חוקה. אלמלא התכוונו מייסדי הרפובליקה לאפשר את הדחת הנשיא, הם לא היו כוללים את סעיף האימפיצ'מנט. בדמוקרטיה פרלמנטרית היה מספיק להגיש הצעת אי-אמון. ארה"ב מנוהלת מכוח נוסחה פוליטית שהתגבשה במאה ה-18, לפני שהפציע העידן המודרני. היא לא ידעה אז על דמוקרטיות פרלמנטריות ועל הצבעות אמון.

מועט הספק שאת שתי המפלגות מדריכים שיקולים פוליטיים. הרפובליקאים שומרים אמונים לנשיאם, מפני שבוחרי מפלגתם נאמנים לטראמפ ללא סייג, והם מוכנים להעניש בחומרה כל רפובליקן שיסטה מן הקו.

הדמוקרטים נענים בין השאר ללחץ כבד מתוך שורותיהם. מנהיגיהם בבית הנבחרים, בייחוד היושבת ראש רבת הכוח ננסי פלוסי, התנגדו לאימפיצ'מנט עד חודש ספטמבר. עד אז, הסיבה היחידה לאימפיצ'מנט הייתה שהנשיא ניסה לשבש את הליכי החקירה של החשדות שהוא ומטה הבחירות שלו קשרו קשר עם רוסיה כדי להשפיע על תוצאות הבחירות לנשיאות ב-2016. חשד הקשר לא הוכח, אבל התובע המיוחד נמנע מלנקות את הנשיא מן החשד של שיבוש החקירה. רבים מן השמאל הדמוקרטי חשבו שזה מספיק כדי לפתוח הליכי אימפיצ'מנט. המנהיגים הקשישים של הסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים הזהירו את צעיריהם, שטענת שיבוש ההליכים לא תעורר תמיכה ציבורית. סקרי דעת הקהל הצדיקו את דעתם.

המשרוקית שרקה

בספטמבר התהפכו היוצרות: מודיע מתוך הממשלה הפדרלית השתמש בזכותו על פי חוק המשרוקית, כדי להתלונן שהנשיא ניסה לגייס את עזרתו של מנהיג זר נגד יריב פוליטי פנימי. עדותו של בעל המשרוקית שינתה בן לילה את הדינמיקה הפוליטית. הנשיא, שעתה זה התאושש משנתיים של חקירות רוסיה, חזר ונקלע לעמדת התגוננות. גילויים כמעט יומיים בתקשורת חושפים התנהלות מבולבלת של מטהו בבית הלבן, התכתשות בלתי פוסקת בין יועציו, קפריזות אישיות שלו עצמו ותרעומת גוברת נגדו מצד אנשי המקצוע של משרדי החוץ וההגנה ושל המועצה לביטחון לאומי.

במרכז השימועים הנפתחים היום עומדת פרשת אוקראינה: שיחת טלפון שהנשיא טראמפ ניהל עם הנשיא החדש של אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, בסוף יולי. בשיחה ההיא ביקש טראמפ מזלנסקי לחקור את מעשיהם של סגן הנשיא בממשל אובמה, ג'ו ביידן, ובנו האנטר, באוקראינה בשנים האחרונות של נשיאות אובמה. ביידן הוא, לפחות לפי שעה, בעל הסיכויים הטובים ביותר להיות מועמד הדמוקרטים לנשיאות בבחירות של השנה הבאה. כל הסקרים הפומביים חוזים לו ניצחון.

הבקשה לחקור את היריב הפנימי היא כשלעצמה מעוררת שאלות של חוקיות; אבל חמורה לאין ערוך היא ההאשמה, שטראמפ קשר את חקירת הביידנים בסיוע צבאי מסיבי שהקונגרס, בתמיכה דו-מפלגתית רחבה, הורה לו להושיט לאוקראינה. האוקראינים מתגוננים מפני שתי פלישות רוסיות. טראמפ הקפיא את העברת הסיוע במשך חודשיים. האם האוקראינים הבינו את הקשר בין הקפאת הסיוע לבין בקשת טראמפ שהם יחקרו את ביידן? יתר על כן, האם הם בכלל ידעו שהסיוע הוקפא?

אם היה כאן שמור-לי-ואשמור-לך, או, בלטינית מדוברת, quid-pro-quo, אפשר להאשים את הנשיא במתן שוחד. זה עומד להיות מוקד ההתנצחות בשימועי האימפיצ'מנט.

"מעשה טירוף"

השימועים נפתחים היום בעדויותיהם של שני דיפלומטים בכירים: ויליאם טיילור, מיופה הכוח של ארה"ב בקייב, וג'ון קנט, סגנו של המזכיר העוזר במחלקת המדינה (תרגום מסובך של תואר מסובך, המקביל פחות או יותר לסמנכ"ל במשרד ממשלתי בארץ). טיילור הוא האיש שצלצל בפעמוני האזעקה, עוד לפני גילויי המשרוקית, כאשר הזהיר במסר טקסט, שהניסיון לקשור את הסיוע הצבאי לאוקראינה בחקירת האב והבן ביידן הוא "מעשה טירוף".

ביום שישי תוזמן להעיד מארי יובאנוביץ', שהייתה שגרירת ארה"ב באוקראינה עד הדחתה הפתאומית בתחילת השנה. היא סולקה בלחצו של רודי ג'וליאני, פרקליטו הפרטי של הנשיא, שמילא תפקיד מפולפל, מאחורי הקלעים, בהכוונת יחסי ארה"ב-אוקראינה.

לפני חודש נעצרו בוושינגטון שני אנשי נדל"ן מפלורידה, יהודים ילידי ברית המועצות, שותפיו של ג'וליאני, החשודים בעבירה על חוקי מימון בחירות. מאז מעצרם התרבו הידיעות על התפקיד שהם מילאו, לצד ג'וליאני, בסילוק השגרירה יובאנוביץ'. הבוקר כותב ה"וושינגטון פוסט", כי השניים, לב פארנאס ואיגור פורמן, העלו את עניין יובאנוביץ' בשיחה פנים אל פנים עם הנשיא טראמפ, במועדון הגולף הפרטי שלו בפלורידה, באפריל 2018.

אם גודש הפרטים הזה מעמיד במבחן חמור את סבלנותו של הקורא, אין זה אלא כאין וכאפס לעומת הנהר הגועש של פרטים העומד לזרום בימים הבאים. אנחנו עומדים לשמוע, כי טינה עמוקה וחשדות קונספירטיביים הדריכו את יחסו של טראמפ אל אוקראינה עוד לפני שנבחר לנשיא.

לוח הזמנים של שימועי האימפיצ'מנט הוא לפי שעה רק משוער. העדויות יישמעו כנראה עד סוף השבוע הבא. דוח יוגש עד סוף החודש. ועדת המשפטים של בית הנבחרים, המוסמכת להכין את כתב האישום, תתכנס בתחילת דצמבר. מליאת בית הנבחרים תצביע על כתב האישום בשבוע השלישי של דצמבר. אש וגופרית ימלאו את היכלי הקונגרס ואת שידורי הטלוויזיה והרדיו.

מיד אחר כך יסבו האמריקאים אל שולחן חג המולד, וישתדלו להימנע מלדבר על פוליטיקה; או לפחות ישתדלו להבטיח שאקדחים טעונים לא יהיו כלולים במתנות החג, הממתינות מתחת לעץ המקושט בבוקר של 25 בדצמבר. 

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב- https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

מתקרבים לגיל פרישה? החיסכון שיכול לתת לכם קצבה פטורה ממס

"תיקון 190" נשמע טכני, אך הוא מאפשר ניהול כסף פרטי דרך קופת גמל - עם שיעור מס שונה, גמישות בהשקעה וגם כמה מגבלות שחשוב להכיר ● למי הוא מתאים ומתי זה משתלם? לפני שמפקידים - חשוב להבין את כל המשמעויות

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

בבלקרוק סבורים שקשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב ושינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון" ● במקום שבע המופלאות, ענקית ההשקעות ממליצה על יצרניות החומרה ועל מגזר שירותי התשתיות

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

עם תקציב של 200 מיליון דולר: היוזמה של ראש אמ"ן לשעבר ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום המחשוב הקוונטי

התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן, שמקדם האלוף (במיל') תמיר היימן, היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

אירופה מוכנה להסכם סחר עם ארה"ב, אך לא ללא תמורה

האיחוד שואף שהסכם הסחר עם ארה"ב יכלול מכס אחיד של 10% על חלק נרחב מהיצוא האירופי, אך מבקש מהאמריקאים התחייבויות להפחתת מכסים בתחומים מרכזיים כמו תרופות, אלכוהול, שבבים ומטוסי נוסעים

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

גדודי עז א־דין אל־קסאם של חמאס / צילום: Shutterstock

דיווח: ההתעקשות של חמאס בתגובה לטראמפ - והאיתות החיובי

ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● כוחות צה"ל השמידו בעזה תוואי תת-קרקעי באורך של כ-2.5 קילומטרים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים