גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי יתחזק את הרכבת הקלה? המסלול שמהנדסי חשמל בורחים ממנו

בשנים הקרובות ישראל תזדקק להרבה מהנדסי חשמל המתמחים במערכות הספק, כדי לקדם מעבר לכלי תחבורה חשמליים וייצור חשמל פרטי, אבל רק סטודנטים מעטים בוחרים במסלול הזה, ויש מחסור במרצים ● במשרדי הממשלה נערכים ליום בו המהנדסים, עולי בריה"מ לשעבר, יפרשו

סטודנטים מהמכללה האקדמית כנרת בסיור בתחנת הכוח אורות רבין / צילום: ראמי אבוריש
סטודנטים מהמכללה האקדמית כנרת בסיור בתחנת הכוח אורות רבין / צילום: ראמי אבוריש

תחום האנרגיה צפוי להיות אחד האתגרים המשמעותיים במשק בשנים הקרובות - ממעבר לתחבורה המבוססת על הנעה חשמלית ועד שימוש באנרגיות מתחדשות ומעבר לייצור חשמל פרטי. אלא שלמרות הביקוש הרב למומחים שאמורים לקדם משימות אלה, מהנדסי חשמל עם התמחות במערכות הספק או זרם חזק, הסטודנטים לא נוהרים למסלול הלימודים הזה.

הביקוש ללימודי הנדסת חשמל דווקא לא ירד, אפילו להפך - המסלולים האלה מלאים בכל האוניברסיטאות, אבל רוב הסטודנטים להנדסת חשמל בוחרים התמחות שתוביל אותם לשכר מפנק בהייטק, כמו אלקטרוניקה או תקשורת. המסלול הקלאסי של מערכות הספק מושך מעט מאוד מהסטודנטים, ובטכניון, שמתחזק פקולטה מפוארת להנדסת חשמל, הוא נסגר כבר ב-2002 בגלל הביקוש המועט והמחסור במרצים בתחום. 

עד השנים האחרונות מילאו את הוואקום שנוצר עולי בריה"מ לשעבר, שהגיעו בשנות ה-90 וסיפקו את כל צורכי המשק ואפילו הסכימו לעבוד במשכורות נמוכות. במידה מסוימת, הם קבעו את הסטנדרט בתחום.

על פי מחקר שערך מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי, שכר מהנדסי החשמל בענף החשמל עמד ב-2015 על 13,851 שקל, לעומת שכר ממוצע של 12,976 ביתר ענפי המשק. השכר של מהנדסי חשמל בהייטק עמד על 18,925 שקל. שיעור ההשתלבות של מהנדסי חשמל בהייטק עמד על 63% לעומת 78% במסלול התמחות של מחשבים בתוך הנדסת חשמל. המחקר מסתמך על נתוני הלמ"ס ל-2015 ונוגע למהנדסי חשמל בני 35-30.

כמה מרוויחים מהנדסי חשמל

פרופ' אריה בראונשטיין, שהקים את מגמת הזרם החזק באוניברסיטת תל אביב ב-1971, מסביר איך הגענו למצב הזה. "אני הקמתי את התחום לפני כ-50 שנה והעמדתי אותו על הרגליים. היו לי הרבה מלחמות כדי להתקיים ולרוץ אחרי כספים ולריב עם הדקאן והרקטור. בשנות ה-90 הגיעה העלייה מבריה"מ לשעבר, שהביאה הרבה מאוד מהנדסי זרם חזק. מקום העבודה העיקרי עבורם היה חברת חשמל אבל גם חברות גדולות ועיריות. הם הסכימו לעבוד במשכורות לא הכי גבוהות. הסטודנטים הישראלים שראו את זה, ובמקביל ראו את התפתחות ההייטק שהציע משכורות נהדרות, זנחו את התחום. הייתי מסביר להם, שנכון, בהייטק אפשר להתחיל במשכורת של 25-20 אלף שקל בחודש, ובחברת החשמל ייתנו לך 7,000 שקל או 8,000 שקל, אבל בחברת חשמל אם אתה מחזיק ארבע-חמש שנים ומוכיח את עצמך, אתה יכול להגיע למשכורות גבוהות. אבל צריך רצון חזק".

לפי נתוני התאגדות מהנדסי החשמל, מדי שנה יש 8,000 בוגרי הנדסה, מהם כ-2,500 לומדים הנדסת חשמל ואלקטרוניקה. כשצריך לבחור כיוון לימודים, רק 300 בוחרים במערכות הספק מתח גבוה. מתוך 300 אלה כמחצית ניגשים למבחן לקבלת רישיון.

באוניברסיטת בן גוריון לומדים במסלול מערכות הספק 15 סטודנטים בשנתון, כ-8% מכלל הסטודנטים בביה"ס להנדסת חשמל ומחשבים. באוניברסיטת תל אביב, בוחרים במסלול זה כ-45 מהסטודנטים, וזה אחרי עלייה קלה בשנים האחרונות. הסטודנטים מחויבים לבחור שלושה מסלולים, כך שרק 10-20 מהם יבחרו בסופו של דבר לקבל רישיון גם בתחום מערכות הספק ולעבוד בתחום.

רוב הסטודנטים להנדסה

"אין מי שילמד את הסטודנטים"

לוואקום שהשאירו האוניברסיטאות נכנסו המכללות. כיום מציעות לימודים בתחום, מלבד אוניברסיטאות תל אביב, בן גוריון ואריאל, המכללות אורט בראודה, כנרת, אפקה, מכון לב, המכון הטכנולוגי חולון, וסמי שמעון באשדוד ובבאר שבע. אלא שבהתאגדות טוענים שתנאי הקבלה למכללות לא מספקים, חסר בהן סגל הוראה מתאים ויש בהם תנאים בעייתיים לקבלת רישיון. 

"ברוב המכללות הרמה המקצועית היא לא גבוהה", אומר אמיל קויפמן, נשיא התאגדות מהנדסי החשמל. "לא בגלל שהן לא רוצות, הן פשוט לא יכולות. אני אגלה לך סוד. כל מכללה מתקיימת מזה שהיא מקבלת מהמדינה עבור כל סטודנט להנדסה 40 אלף שקל. זה עסק. האם יש במכללות אנשים שעבדו, שיכולים להעביר לדור הצעיר את המקצוע לא רק את היסודות התיאורטיים? אין. יש פרופסור אחד בן 73 באוניברסיטת אריאל שיכול ללמד בתחום שלנו. יותר מזה אין אף פרופסור. בגלל הביקוש, המכללות פותחות תחום ואחר כך מנסות לגייס את המרצים המתאימים, אבל אין סגל. הם חייבים לקחת אנשים עם דוקטורט, אז לוקחים מרצים עם PHD מתחום אחר, לא בהנדסת חשמל. תארי לך שברפואה היו לוקחים אורתופד ללמד קרדיולוגיה? אם המדינה שמה על כל בוגר 200 אלף שקל, אז היא צריכה לקבל תמורה. אם היא לא מקבלת תמורה, היא צריכה לעצור את הכסף הזה.

אמיל קויפמן / צילום: התאגדות מהנדסי החשמל

"ואם אין סגל בשביל ללמד בצורה איכותית, אז למה צריכים לחלק את לימודי המקצוע ל-10-11 מכללות? בשווייץ ובאוסטריה יש בסך הכול שלוש-ארבע אוניברסיטאות שמלמדות את המקצוע". 

עמנואל מרינקו, הבעלים של יאני - משרד תכנון להנדסת חשמל שעם לקוחותיו נמנים תחנות כוח פרטיות, חברות של אנרגיה ירוקה, אינטל, חיפה כימיקלים, מפעלי טבע, הנמלים ומפעלי ים המלח, מסכים עם קויפמן. "אני זקוק להרבה אנשים בתחום הזרם החזק, וכשאני מראיין מועמדים לעבודה אני פוגש את בוגרי המכללות, והם לא עומדים בדרישות.

"לפעמים אנחנו לוקחים אנשים ברמה גבוהה שגמרו תחום אחר בהנדסת חשמל, למשל זרם חלש, אבל הם מאוד מוכשרים, ומלמדים אותם במשך שנה. אנשים שהגיעו למסקנה שהם לא רוצים הייטק. אנחנו מוצאים כאלה, אבל לא הרבה".

ואולם גם אנשי האוניברסיטאות מסכימים שהמחסור באנשי סגל הוא בעיה קשה. במכללות אומרים שאנשי הסגל שמלמדים אצלם הם למעשה אלה שמלמדים באוניברסיטאות או שעזבו אותן בגלל מחסור בתקנים.

לדברי ד"ר דוד ברלה, ראש בית הספר להנדסת חשמל וראש מסלול התמחות של מערכות הספק ואנרגיה במכללת אפקה, המכללות לאט לאט נכנסות גם למחקר מדעי ויישומי. "נכון שהרמה הייתה נמוכה בהתחלה אבל הרמה הולכת ועולה", הוא אומר ומוסיף כי במכללת אפקה מתקבלים מדי שנה כ-140 סטודנטים לתוכנית לתואר ראשון להנדסת חשמל. בשנים האחרונות, מדי שנה בוחרים כ-35 סטודנטים בהתמחות מערכות הספק ואנרגיה. "זו עלייה של יותר מ-400% לעומת התקופה שלפני כעשר שנים".

ד"ר יותם פלד, ראש המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה במכללה האקדמית כנרת, אומר כי "הטענה שההכשרה במכללות פחות טובה אינה נכונה. מי שנותן לבסוף את הרישיון זה ועדה של משרד העבודה שעושה בדיקה חיצונית. חלק מהרגולציה הזו אולי גם אחראית לזה שיש מחסור במהנדסים בתחום".

ממל"ג נמסר: "מל"ג מאשרת פתיחת תוכניות לימודים לתואר ראשון בתחומי הלימוד השונים. ההחלטה באשר למסלול הלימודים הנלמד בתחום הלימוד היא באחריות המוסד".

מה יהיה על חשמול הרכבת

הנתונים על המחסור במהנדסי חשמל סותרים. בהתאגדות מהנדסי החשמל סבורים שמדובר בלא פחות מאסון לאומי ומדברים על מחסור של כ-4,000 מהנדסים עם רישיון: המשק הישראלי זקוק ל-6,500 מהנדסי חשמל אך בפועל ישנם כ-2,500 מהנדסים בעלי רישיון. מחצית מ-2,500 מהנדסי החשמל בעלי הרישיונות כבר חצו את גיל 60 וחלקם כבר לא בחיים. הגיל הממוצע הוא 55. בין המהנדסים עד גיל 40, רק 10% מקבלים רישיון.

בהתאגדות טוענים שאין מדובר בקול זעקה של מהנדסים המעוניינים לשמור על החונטה שלהם אלא בדאגה אמיתית לגורל המשק והתעשייה בישראל. לדברי קויפמן, נשיא ההתאגדות, "המשק המודרני זקוק לכוח אדם הנדסי ברמה גבוהה וצריך להכין אותו. הדרישה למהנדסי חשמל רק תלך ותגבר. העולם עובר לגז טבעי, תחבורה חשמלית ציבורית ופרטית, אנרגיה מתחדשת, הפרטת משק החשמל ומעבר לייצור חשמל פרטי. כל אלו מצריכים ניהול נכון של אנרגיה וכוח אדם איכותי. ועוד לא דיברנו על חשמול הרכבת: 420 ק"מ של רכבות מנהריה עד אילת אמורים לעבור חשמול עד 2021. ומה עם תחזוקה של קווי הרכבת הקלה? מי יתחזק את זה? מהנדס שיצא לפנסיה? נייבא מהנדסי חשמל מהודו או שחברות סיניות יתפעלו את המתקנים שלנו? פרויקטים גדולים של מיליארדי שקלים מדדים כיוון שיש חוסר במהנדסים ונאלצים לקחת במקומם טכנאים והנדסאים".

לפי סקר משרות פנויות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתחילת השנה (ינואר-ספטמבר 2019), המציאות פחות מאיימת: חסרים בממוצע כ-495 מהנדסי חשמל במשק. במשרד העבודה טוענים שנכון לעכשיו הם אינם מזהים מחסור, בין היתר בזכות הרפורמה שעשו. לפי נתוני המשרד, הביקוש לקבלת רישיון הנדסת חשמל לא רשם ירידה של ממש ובהסמכת מהנדסי החשמל דווקא חלה עלייה.

מספר הבקשות לרישיון דווקא קפץ

המסלול לקבלת רישיון בתחום של מערכות הספק ארוך ומפרך יותר מזה של מסלולי הנדסת חשמל אחרים (למשל תקשורת או אלקטרוניקה). הוא כולל ארבע שנות לימודים של הנדסת חשמל, שאחריהן נרשם הבוגר בפנקס המהנדסים ומקבל רישיון של חשמלאי ראשי. לאחר שנתיים המוגדרות "התנסות", הוא נדרש לעמוד במבחן. עד 2018 היה זה מבחן בעל פה בפני ועדה מקצועית, אבל מאז הרפורמה של משרד העבודה, ניתן לבחור בין מבחן בעל פה למבחן בכתב.

מטרת הרפורמה הייתה להקל את הדרך לקבלת הרישיון וליצור רף מקצועי אחיד. "בתקופת ההתנסות אין דרישות מוגדרות ובבחינה בעל פה המועמדים לא ידעו מה מצופה מהם", אומרת מיכל אבגנים, ראש האגף לאסדרת עיסוקים במשרד העבודה והרווחה. "כיום, באתר האגף מפורסמות 644 שאלות רב-ברירה שמהן מורכבת הבחינה. הבחינה היא שקופה ויודעים מה ישאלו אותך, מה הרמה הנדרשת. יש יותר בקשות, ויותר מהנדסים בעלי רישיונות מוזרמים למשק".

מיכל אבגנים, משרד העבודה והרווחה/ צילום: ראמי אבוריש,

בשנים 2015 עד 2018 הוגשו בממוצע 230 בקשות לקבלת רישיון, ו-45% מהן אושרו. בשנת 2019 חל מפנה - מספר מבקשי הרישיון למערכות הספק קפץ ל-330 מבקשים. לדברי אבגנים, 73% מהבקשות אושרו בפברואר 2019, מועד המבחן הראשון, ובמועד השני אושרו 53% מהבקשות. "הקפיצה במספר הבקשות נבעה ממהפכה שביצענו בהליך שיטת הרישום", אומרת אבגנים.

בהתאגדות סבורים שיש לשנות את חוק החשמל, כך שתהיה התמחות מסודרת ומוגדרת. "היום זו התנסות ברמה חובבנית", אומר קויפמן. "דורשים שתביא נייר מחנות שעבדתי בה בתור חשמלאי. התמחות תכלול תוכנית לימודים פרקטית של ארבע שעות שבועיות ומבחנים".

לדברי אבגנים, בעקבות פנייה של ראשי המחלקות להנדסת חשמל באוניברסיטאות והתאגדות מהנדסי החשמל קיבל המשרד את ההצעה של האוניברסיטאות לכלול בתוכנית הלימודים את עניין פרויקט הגמר בתחום התכנון. בנוסף לכך הקים המשרד שולחן עגול עם נציגי האקדמיה כדי לבצע רוויזיה במקצועות החובה, כך שיתאימו לצורכי המשק והתעשייה. המשרד גם שוקל הצעה להכניס את ההתמחות לפני תום הלימודים.

בטווח הארוך מתכננים במשרד לבצע רפורמה בכל דרגי הרישוי בכל מדרגי המשק ולהכניס את ההתמחות בצורה של חקיקה. "אני מניחה שהרפורמה הזאת תעשה סדר, ועם כינונה של הממשלה החדשה נעמיק את התהליך", אומרת אבגנים.

הטכניון מחדש פעילות?

בינתיים, באוניברסיטאות מתחילים להבין שזניחת המסלול הקלאסי הייתה טעות. בטכניון אומרים כי "לאור התפתחויות חשובות בתחום הנדסת מערכות ההספק, כגון פיתוח ושילוב מקורות אנרגיה מתחדשים ורשת החשמל החכמה, ראו לנכון בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון לחדש את פעילות המחקר וההוראה בתחום. לסגל הפקולטה הצטרף לפני כמה שנים חבר סגל מצטיין בתחום מערכות הספק ואלקטרוניקת הספק, ובפקולטה מציעים כמה מקצועות התמחות בנושא לתלמידי תואר ראשון, וכן מכשירים סטודנטים לתואר שני ולתואר שלישי בנושא".

לדברי פרופ' יוסף בן עזרא דקאן הפקולטה להנדסה ב-HIT מכון טכנולוגי חולון ומומחים נוספים זיהו כבר לפי כעשור את המגמה הבעייתית של מחסור חמור הצפוי במהנדסי חשמל המתמחים במערכות ההספק. מספר הסטודנטים ירד בצורה דרמטית ונדרש שינוי מהותי של תוכנית הלימודים שנחשבה ללא רלוונטית ולא עכשווית בעיני הסטודנטים. בפקולטה להנדסה החל תהליך של הרחבת תכנים, שינוי תשתיות מחקר והוראה וגיוס חברי סגל מומחים מהתעשייה והאקדמיה. בסגל שולבו מרצים מומחים בתחום מערכות הספק, תקשורת , בקרה, אנרגיה ירוקה , אלקטרוניקה תעשייתית ועוד. כמו כן הסטודנטים בהתמחות החלו ללמוד מספר מקצועות רב תחומיים כמו אמינות, תכנון ותפעול אופטימלי של מערכות הספק, נושאים בתחום טכנולוגית שמש, תחבורה חשמלית ועוד. השינוי ההוליסטי שטיפל בכל הרבדים נתן נשימה שנייה להתמחות וההוכחה היא שמידי שנה כ-50 בוגרים בתואר ראשון ושני, במסלול "מערכות הספק ואנרגיות חלופיות" ברמה אקדמית ומעשית גבוהה, משתלבים בהצלחה רבה בשוק העבודה.

לדברי פרופ' דוד מנדלוביץ' מבית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, רבים מהסטודנטים אינם מודעים לכך שגם בתחום החשמל הקלאסי יש חדשנות רבה. "אפשר לעבוד בחברה כמו solaredge, שמתמחה במערכות הספק בטכנולוגיה הכי גבוהה; לעבוד בחברת חשמל, שיש בה הרבה חדשנות, או להיות מהנדסי רישוי. אנחנו מנסים להסביר לסטודנטים שאלה נושאים חשובים וקריטיים לפיתוח של ישראל. קחי את נושא חשמול הרכבת: ישראל נמצא 100 שנה מאחור לעומת אירופה בתחום הזה ואנחנו צריכים בשנתיים-שלוש להדביק את הפער, ובשביל זה צריך אנשים טובים, אי -אפשר להסתפק באנשים בינוניים". 

"בגרמניה הטכנאים אחרים לאיכות המוצרים, לא המהנדסים" / עמירם ברקת

"בכל העולם מתפעלים מהאיכות של המכוניות הגרמניות", אומר היינריך ויינולד (Heinrich Weinold) מראשי התאגדות מהנדסי החשמל הגרמנית. "בכל העולם אומרים לי, 'איזה מהנדסים נפלאים יש לכם', אבל הם טועים. אלה לא המהנדסים אלא הטכנאים שלנו שאחראים לאיכות של המוצרים בגרמניה, הם סוד ההצלחה של התעשייה הגרמנית".

היינריך ויינהולד  / צילום: יניב כהן

ויינולד הגיע לישראל כדי להשתתף בכינוס השנתי של התאגדות מהנדסי החשמל הישראלית. במושב על עתיד מקצוע הנדסת החשמל, הוא דיבר על המודל הגרמני להכשרת מהנדסים וטכנאים בתעשייה. "המודל שלנו מבוסס על קונספציה דו-מסלולית", אומר ויינולד ל"גלובס", "יש מסלול של מהנדסים שמסיימים תואר ראשון ותואר שני באוניברסיטה ויש טכנאים שלא לומדים יום אחד באוניברסיטה, אבל יש להם המילה האחרונה בהרבה מאוד מובנים. המהנדסים אחראים על החשיבה, התכנון והרעיונות היצירתיים, אבל הטכנאים הם אלה שאחראים על היישום ורק להם מותר לשחרר את המוצר אחרי שווידאו שהוא עומד באיכות הנדרשת".

סוד האיכות של הטכנאים הגרמנים הוא בהכשרה המעשית הממושכת שהם מקבלים. מסלול ההכשרה מתחיל כבר בגיל 15. במקום לסיים את שלוש שנות הלימוד האחרונות שלהם בתיכון עיוני, הטכנאים הצעירים כבר נקלטים לסטאז' במפעל או בסדנת הייצור. אחרי שצברו שלוש שנות ניסיון מעשי, יקבלו מתמחים בתחום החשמל תעודת הסמכה של חשמלאי. לאחר שלוש שנות עבודה כחשמלאי, ניתן לגשת להתמחות (Meister) של שלוש שנים נוספות בטרם יזכו בתואר הנכסף של טכנאי ראשי או בכיר: Chief Electrical engineering Technician. המסלול המקביל של מהנדסים כרוך בהשלמת 12 שנות לימוד בבית ספר וחמש שנות לימוד באוניברסיטה, עם שתי תקופות התמחות קצרות של שלושה חודשים לפני הלימודים ואחריהם.

מספר מהנדסי החשמל בגרמניה מוערך בכ-800 אלף ומספר הטכנאים - כפול. גם בגרמניה נוצר בשנים האחרונות מחסור הולך וגדל במהנדסים. למרות גידול ניכר במספר המהנדסים המהגרים לגרמניה יזדקק המשק הגרמני בעשור הקרוב לעוד 100 אלף מהנדסי חשמל בשנים הקרובות, מעריך ווינולד. ועדיין, עם כל הצורך במהנדסים, ווינולד סבור כי ההשקעה בטכנאים חשובה יותר.

"הטכנאים הראשיים שלנו לא למדו יום אחד באוניברסיטה", אומר ויינולד, "אבל יש להם 9 שנות ניסיון מקצועי בעבודה. עבור מהנדס חשמל כמוני, שהגיע מהאוניברסיטה עם שני תארים ואפס ניסיון מעשי, טכנאי ראשי כזה הוא דמות שצריך להקשיב לה וללמוד ממנה, ולא להיפך".

הטכנאים הם עמוד השדרה של הפירמה?

"יותר מכך. הם המנהיגים. אתה לא יכול לקבל אישור לפעול כחברה בתחום הרכב, למשל, אם אין לך חשמלאי ראשי".

בישראל יש למסלול המקצועי בעיית תדמית קשה, כמסלול שאליו נפלטים מי שאינם מוכשרים מספיק למסלול העיוני.

"זה מאוד חבל. בגרמניה לא קל להתקבל למסלול המקצועי כי הוא מבטיח מסלול אטרקטיבי, שכר מכובד ומעמד בעבודה. צריך כל הזמן לזכור שבסוף-בסוף אלה הם האנשים שמזיזים את התעשייה ולא המהנדסים". 

תגובת HIT מכון טכנולוגי חולון: "בשנים האחרונות, עבר משק החשמל שינויים טכנולוגיים מהותיים בעקבות הכנסה מסיבית של אנרגיה ירוקה - שמש ורוח, הודות למחירם התחרותי מול תחנות הכח הקונבנציונאליות - גז ופחם. מקורות האנרגיה החלופיים הינם אקראיים וגורמים לתנודות הספק במערכת. תנודות אלו עלולות לגרום לפגיעה ביציבות תדר ומתח המערכת, דהיינו, לפגיעה באיכות החשמל. בשנים האחרונות, במקביל לפיתוח האנרגיה הירוקה הוחל בפיתוח טכנולוגיה של ממירים אשר יכולים להשתלב בנושא של ייצוב המתח והתדר.

בנוסף לשינויים אלו כל מערכת ההגנה וההפעלה של מערכת החשמל מבוססת על מחשבים ומערכות תקשורת, כך שטיפול במשק החשמל מחייב מומחיות רב תחומית המשלבת ידע במקצועות בתחום זרם חזק, תקשורת, אמינות ומחשבים. כמו כן, נדרשת מומחיות לפיתוח מודלים טכנו-כלכליים לביצוע סימולציות של משק חשמל מורכב זה, לצורך תכנונו באיכות ובעלויות סבירות.

פרופ' יוסף בן עזרא דקאן הפקולטה להנדסה ב-HIT מכון טכנולוגי חולון ומומחים נוספים זיהו כבר לפי כעשור את המגמה הבעייתית של מחסור חמור הצפוי במהנדסי חשמל המתמחים במערכות ההספק. מספר הסטודנטים ירד בצורה דרמטית ונדרש שינוי מהותי של תכנית הלימודים שנחשבה ללא רלוונטית ולא עכשווית בעיני הסטודנטים. בפקולטה להנדסה החל תהליך של הרחבת תכנים, שינוי תשתיות מחקר והוראה וגיוס חברי סגל מומחים מהתעשייה והאקדמיה. בסגל שולבו מרצים מומחים בתחום מערכות הספק, תקשורת , בקרה, אנרגיה ירוקה , אלקטרוניקה תעשייתית ועוד. כמו כן הסטודנטים בהתמחות החלו ללמוד מספר מקצועות רב תחומיים כמו אמינות , תכנון ותפעול אופטימלי של מערכות הספק, נושאים בתחום טכנולוגית שמש, תחבורה חשמלית ועוד. השינוי ההוליסטי שטיפל בכל הרבדים נתן נשימה שנייה להתמחות וההוכחה היא שמידי שנה כ-50 בוגרים בתואר ראשון ושני, במסלול 'מערכות הספק ואנרגיות חלופיות' ברמה אקדמית ומעשית גבוהה, משתלבים בהצלחה רבה בשוק העבודה".

עוד כתבות

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח

שי-לי עטרי וינר / צילום: צילום: עוז שמש | איפור ושיער: שלומית פדידה | סטיילינג: בר פרידמן

שי-לי עטרי וינר: "שייה לא ילדה עצובה. היא בערך הדבר הכי מצחיק שיש"

בפסח שעבר שי-לי עטרי ויהב וינר היו אם ואב הסדר של קיבוץ כפר עזה. השנה היא מסרבת לחגוג ● אבל בדבר אחד היא מצליחה להיאחז ● פרויקט מיוחד

שכונה ד' בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

מתל אביב עד באר שבע: השכונות עם הכי הרבה שוכרים בארץ

אמנם שיעור הבעלות על דירות בישראל גבוה, אולם יש אזורים שבהם שיעור השוכרים עולה כבר על 50% ● נתוני הלמ"ס מגלים איפה השכונות המבוקשות וכמה זה עולה למשקיעים ● כתבה שנייה בסדרה

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1 בדרך לירושלים

משפחות חטופים חסמו את כביש 1: "כל חטוף חייב לשוב"

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים 

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

 

אחרי שבוע על המדף: בכמה נמכרה וילת יוקרה בהוד השרון?

בשכונת הדר בהוד השרון נמכרה וילת יוקרה בשטח בנוי של 280 מ"ר לאחר שעמדה כשבוע בלבד על המדף, תמורת 11 מיליון שקל ● "שוק היוקרה במצב קשה כרגע - הקונים מאוד בררנים כי יש להם היצע גדול" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

איך לשמור על תחושת הפליאה שהרגשנו בטיול בחו''ל / צילום: Shutterstock

איך לשמור על תחושת הפליאה שהרגשנו בטיול בחו"ל

אנו עומדים בקצה מכתש, צופים בשמש זורחת מעל הר, מבקרים ביערות הגשם, צופים בגלים המתנפצים - ומשהו עמוק מתרחש בקרבנו ● ואז אנחנו חוזרים הביתה, לשגרה, והכול מתפוגג ● אבל זה לא חייב להיות ככה ● ארבעה דברים שאפשר לעשות כדי לשמור על הניצוץ

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נאסד"ק ננעל בירידות יום שישי ברציפות; מניית אנבידיה צנחה ב-10%

ה-S&P 500 רשם את השבוע השישי ברציפות של ירידות - ברצף ההפסדים הארוך ביותר שלו מזה למעלה משנה, הנאסד"ק סגר יום שישי ברציפות של ירידות לראשונה מאז אוקטובר 2022 ● הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט התמתן ● בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי