גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על החרדה: המחיר הסמוי של החיים במלחמה מתמדת בדרום

תושבי הדרום מתמודדים כבר שנים ארוכות עם חרדה שעלולה להופיע גם בזמני חירום וגם בזמני רגיעה, ולשבש באופן מוחלט את חייהם של הסובלים ממנה • מה ההשלכות על הנפש של מבוגרים וילדים שאינם מכירים חיים במציאות נורמלית

בורחים למקלט,/ צילום:רויטרס
בורחים למקלט,/ צילום:רויטרס

ה' היא עצמאית המתגוררת באזור ה-40 ק"מ, שאליו עברה מיד אחרי צוק איתן ("מישהו לא עמד בזה אז התפנתה לנו אחלה דירה"). עד לפני כשמונה חודשים, במקרה לא הגיע טווח הטילים בדיוק ליישוב שלהם, אולם לפני שמונה חודשים כנראה שונה כיוונון הרקטות, והמצב החמיר. ה' מספרת כי היא רואה שינוי דרמטי בהתנהגות של ילדיה מאז, וגם של עצמה.

"הכול התחיל כשהייתי בחו"ל", היא מספרת. "אמא שלי הייתה אחראית על הילדים, היא באה מהצפון ולא הייתה מוכנה לזה בכלל. היא נבהלה מאוד, והיה לה קשה לתפעל את שלושת הילדים שהם אפילו לא שלה בלילה מלא האזעקות, וביום שלמחרת, שבו הם סבלו גם מלחץ וגם משעמום. היא התכוונה לצאת לקניות באותו היום, ולכן ממש לא היה אוכל בבית, אבל היא לא יכלה לצאת ולהשאיר את הילדים בבית ופחדה לקחת אותם איתה".

מאז, אומרת ה', הילדים מתנהגים אחרת. "הגדול בורח לטלפון. הקטנה מגיבה בבכי לכל דבר, כולל לנזיפה הכי קטנה, באופן שהוא לא תואם גיל. היא אומרת לי ‘לא ישנתי בלילה כי פחדתי מהטילים', ואני רואה שהיא באמת עייפה, כלומר עוד יותר עצבנית. אני רואה הבדל גם בהתנהגות שלי. פעם הייתי משאירה את הגדול, שהוא כבר נער, בבית לבד בלי חשש. היום אני מתדרכת אותו בכל פעם שאני יוצאת או כשהוא יוצא בלעדי. פעם יכולתי לעבוד והילדים שיחקו ברקע. היום הם צריכים אותי הרבה יותר צמודה אליהם".

מעבר לחרדה מהטילים, ישנה גם חרדה כלכלית. "אני עצמאית בנוסף לכול, ואף אחד לא מפצה אותי", אומרת ב', "הפיצוי לעצמאים הוא משכורות העובדים שלא הצליחו להגיע לעבודה, אבל לי אין עובדים. ואם אני עובד במקצוע שמאפשר לי להשלים עבודה בכל מיני שעות מוזרות לאחר שביליתי עם הילדים במשך היום בבית, הרי שמי שיש לו קליניקה טיפולית, למשל, מאבד 1,500-1,000 שקל ביום, אם מביאים בחשבון את אובדן ההכנסה והתשלום על הקליניקה. בשנה האחרונה היו בטח שבעה ימים כאלה ב-40 ק"מ, ואני אפילו לא מדברת על מה שקורה בעוטף".

"דברים שמפרקים את הנפש"

תופעות של חרדה הקשורות בטרור נפוצות יותר מן הסתם בקרב תושבי הדרום, בהשוואה לתושבי יתר חלקי הארץ, שכן הם חשופים למטחי טילים באופן התדיר ביותר. אבל כאשר המטחים מתרחבים לאזורים נוספים בארץ - גם החרדה מתרחבת, ועשויות להיות לכך גם השלכות קשות. כך קרה עם הילדה בת ה-8 מחולון, שהתמוטטה בזמן שנשמעה בעיר אזעקת צבע אדום. ככל הנראה הסיבה להתמוטטות הייתה התקף חרדה שהוביל להפרעת קצב לבבית.

אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש שבאים במגע עם אנשי הדרום באופן יומיומי אינם מופתעים מתגובה מסוג זה. מנעד תגובות החרדה שחווים התושבים בתגובה לאירועים הביטחוניים הוא רחב מאוד, ולצד החרדה עשויה להופיע גם תגובה פוסט-טראומטית (PTSD). החרדה עלולה להופיע גם בזמני חירום וגם בזמני רגיעה, ולשבש באופן מוחלט את חייהם של הסובלים ממנה. "הפרעות בקצב הלב בגלל חרדה הן קיצוניות, אך הן קורות", אומר ד"ר שי איתמר, מתמחה בפסיכולוגיה קלינית מפורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, אשר עבד במשך שלוש שנים כמתמחה ביישובי שער הנגב. "החרדה היא מנגנון אבולוציוני טבעי למצבי חירום, שבא לאפשר לגוף לברוח, לתקוף או לקפוא. חרדה ופוסט-טראומה שנמשכות לאורך זמן עלולה לפגוע דרמטית באיכות החיים של התושבים. היא עלולה לגרור דיכאון, הפרעות קשב וריכוז, בעיות בקשרים זוגיים ומשפחתיים, התפרצויות זעם ועוד. גם בזמני רגיעה, חשיפה לגורמים שמזכירים את הטראומה עלולה להצית את החרדה - כל אגזוז של אופנוע עלול לעורר זיכרון של ריחות, של תמונות קשות. אלה דברים שמפרקים את הנפש.

ד"ר שי איתמר, פסיכולוג שעבד במשך שלוש שנים בשער הנגב  / צילום: באדיבות המצולם

"אנשים שעמם עבדתי", ממשיך איתמר, "סבלו מקשיים בתפקוד בלימודים, בעבודה ובזוגיות. העולם של אותם אנשים הסובלים מחרדה מצטמצם. רואים זאת גם בקרב ילדים. הם מתחילים להימנע מיציאה מהבית, לא רוצים לישון לבד ולהתקלח לבד. רואים הרבה יותר בעיות של קשב וריכוז בקרב ילדים חרדתיים".

"אירועים מעוררי חרדה מחזיקים מורכבות של גם-וגם: זהו בדיוק הפחד לאבד את הדבר שיש לי, המוכר לי, ולהיבלע בתוך מציאות לא מוכרת, לא צפויה ואולי לא בטוחה", אומרת יפעת הראבן, ביבליותרפיסטית ומטפלת בהבעה ויצירה, בת 43, נשואה ואם לשניים, גרה ועובדת ביבנה ובעצמה מתמודדת עם חרדות נוכח המצב הביטחוני. "בסיטואציה מעוררת חרדה, גם אם היא מוכרת לנו, כמו בתקופות של מתיחות ואזעקות, חשוב לתת מקום לרגשות שעולים, גם אם נדמה לנו שאנחנו והילדים כבר מתורגלים בזה. כהורים, מוטלת עלינו האחריות לתווך את ההתרחשויות לילדים, להסביר להם את המצב באופן שמתאים לגילם; להדגיש שאנחנו והמדינה עושים הכול כדי לשמור ולהגן עליהם; לסנן חשיפה לתמונות ולדיווחים באמצעי התקשורת שעלולים להגביר את החרדה; ולאפשר להם לבטא את רגשותיהם. אין דרך אחת לחוות ולהתמודד עם חרדה. יש ילדים שיתכנסו וישתבללו בתוך עצמם, יש ילדים שיתמלאו בפרץ אנרגיה פתאומית, יהיו ילדים שייצמדו להוריהם ויתקשו לשחרר, ויהיו גם כאלה שייראו אדישים לכל העניין. צורות הביטוי של מתח וחרדה הן רבות ומגוונות, אך הצורך הרגשי הוא אחד: ילד חרד צריך שיראו אותו, שישמרו עליו וייתנו מקום לחוויה שלו".

מי שאמורים לסייע לתושבים בהתמודדות הנפשית מול מתקפות הטרור הם חמשת "מרכזי חוסן" הממוקמים ביישובי עוטף עזה, וכוללים מעטפת של אנשי צוות כמו פסיכולוגים, עובדים סוציאלים ומטפלים ביצירה שהם מומחים בטראומה. אך השירות הזה, הכפוף למשרדי הבריאות והרווחה, אמור להתווסף ולסייע לשירותי פסיכותרפיה (לאו דווקא בהקשר של טרור) ציבוריים שמתפקיד המדינה לספק לאזרחיה - ואת אלה קשה מאוד להשיג היום בזמינות סבירה בכל הארץ, וגם בדרום. לפי נתונים שמסר ל"גלובס" פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, הרי שזמני ההמתנה לשירותים פסיכותרפיים בערי הדרום כמו באר שבע ואשדוד נעים בין חצי שנה לשנה, ויש יישובים שבהם אין בכלל שירותים כאלה, למשל: ירוחם, נתיבות, דימונה, גדרה וגן יבנה.

תרופות במקום פסיכולוג

איתמר, שעבד במשך שלוש שנים בעמותה שסיפקה שירות בעבור "חוסן" במועצה האזורית שער הנגב, אומר כי "חוסן נותנים מענה למצבים אקוטיים, אך כשהצופרים נרגעים והשקט חוזר - קשה הרבה יותר לחוסן לספק את הצרכים, כי חלק מהמטפלים לא ממשיכים בעבודה שם. גם פנייה לטיפול אצל מטפלים העובדים עם הקופות תמורת כ-130 שקל לטיפול - מה שמכונה "הסדר" - "היא לא תמיד זמינה וגם כרוכה בתשלום שעבור חלק מהתושבים הוא הרבה כסף, והם לא בהכרח יכולים לעמוד בו". הוא גם טוען שהשם שניתן למרכזים "חוסן", לא משרת את המטרה, כי "אנשים חושבים שמצופה מהם להיות חזקים, והם מרגישים אשמים אם הם לא כאלה. הם מתקשים להבין שחרדה זו תגובה נורמלית למציאות החיים העוטפת אותם. הם מתמודדים עם מציאות שלפעמים היא גיהינום".

נחמה נאוגווקר (33) מנתיבות, אם לאיתן בן השלוש ודביר בן השנתיים, חוותה הבוקר ארבע אזעקות בעקבות מטחי טילים שנורו לאזור. דבריה מחזקים את הטענה לגבי חוסן. "בכל פעם אנחנו רצים לחדר מדרגות סמוך, כי אין ממ"ד או מקלט קרובים מספיק. הילדים נסערים, בוכים ונבהלים". היא מספרת שמכיוון שנתיבות לא נחשב לחלק מיישובי העוטף "אנו מקבלים שירות מ'חוסן' רק בחירום, אבל לא בימי שגרה. זה מקומם בעיניי. הייתי בהחלט רוצה להסתייע בטיפול כזה באופן קבוע. יש כאן ילדים שהם נפגעי חרדה ומסתייעים בפסיכולוגים באופן פרטי, כי אחרת אי אפשר להשיג טיפול".

נחמה נאוגווקר בזמן אזעקה, אתמול. עם הילדים איתן (מימין) ודביר  / צילום: תמונה פרטית

לדברי איתמר, דווקא בגלל מחסור בשירותי פסיכותרפיה זמינים, יש לא מעט מתושבי הדרום שנעזרים בתרופות נוגדות חרדה מסוג זאנקס וקלונקס, שעלולות להוביל להתמכרות.

אביאל אורן, פסיכולוג קליני, וגם הוא מהארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, אומר ש"יש מחסור בכל הארץ בשירותים פסיכולוגים ובפריפריה הגיאוגרפית החברתית המצב חמור יותר, כולל בדרום. הסיבות הן בעיקר הזנחה רבת שנים של המדינה את הפסיכולוגיה הציבורית, המקבלת ביטוי בהיעדר תקינה, שכר נמוך, ובעיקר היעדר רגולציה של משרד הבריאות על קופות החולים שיספקו טיפולים פסיכולוגיים במרחק סביר ובזמן סביר כמתחייב מחוק ביטוח בריאות ממלכתי". גם הרפורמה בבריאות הנפש מ-2016, שהעבירה את האחריות לתחום בריאות הנפש מהמרפאות הממשלתיות לידי קופות החולים, לא הועילה בקיצור זמני ההמתנה לטיפול.

על מרכזי "חוסן", אומרת הילה גונן-ברזילי, מנהלת מרכז חוסן בשדרות, ש"מדובר בפרויקט ממשלתי שקיים כבר 12 שנה ופועל כל השנה, אנו פועלים גם בשגרה וגם בחירום. מי שמעוניין בטיפול על רקע טראומה, מקבל אותו. מדובר בכ-30 מפגשים". לדבריה, החשיפה הממושכת והמתמדת לטראומה שחווים תושבי הדרום זה כ-20 שנה היא "מקרה חריג, גם בספרות המקצועית. הרי יש נערים שמתגייסים כעת לצה"ל ולא מכירים מציאות אחרת; רק מציאות של גוף ונפש שהורגלו לחיות בדריכות".

הילה גונן-ברזילי, מנהלת מרכז חוסן בשדרות במשרדה, אתמול / צילום: באדיבות המצולמת

בנוגע לשם המרכזים, "חוסן", אומרת גונן-ברזילי: "אנו נקראים כך כי אנחנו פועלים בגישת הכוח, ובאמונה שהאדם יכול לעזור לעצמו, תוך העברת המסר שהפחד והחרדה הם נורמלים".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בתחום המענה לנפגעי חרדה מרכזי החוסן נותנים סל רחב של מענים, החל בהכשרות לסיוע ומניעה, דרך מענה בעת אירוע ועד טיפול ממוקד טראומה על רקע המצב הביטחוני במגוון רחב של שיטות מוכחות מדעית. הטיפול במרכזי החוסן הוא טיפול ממוקד מכיוון שזאת הדרך הטובה ביותר, לטיפול בנפגעי חרדה ולסיוע להם לשוב לתפקוד מלא. הדגש הוא בגישת הכוחות, בחיזוק משאבי התמודדות ובבניית חוסן. כ-3% מהמטופלים פונים לביטוח לאומי לקבל הכרה כנפגעי פעולות איבה. לכלל המטופלים וביחוד למטופלים הסובלים מפוסט-טראומה, מרכזי החוסן ממשיכים להעניק סיוע ככל הנדרש. לא קיים אדם בעוטף עזה שהיה צריך לקבל טיפול ולא קיבל אותו מסיבות תקציביות. משרד הבריאות, באמצעות הקואליציה, העביר את מלוא הסכום לתשלום למטפלים". 

ילדים זקוקים לפסיכולוג? חכו שנה

זמני המתנה לקבלת טיפול בשירות הציבורי בבריאות הנפש, 2019

מודיעין: 8-10 חודשים
נתניה: 6-12 חודשים
מעלה אדומים: 7-10 חודשים
באר שבע: 6-10 חודשים
אשדוד:  12 חודשים
באר שבע: 12 חודשים

*לפי משרד הבריאות ונתוני פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית. הנתונים מוטים לחיוב, כי הם כוללים רק מטופלים שהגיעו לטיפול בסופו של דבר ולא נואשו בדרך. מקור: פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית

יישובים דרומיים שבהם אין בכלל טיפול פסיכותרפי ציבורי*

ירוחם
נתיבות
מצפה רצון
קרית מלאכי
דימונה
גדרה

*הכוונה לשירות מטעם קופת חולים או מרפאה ציבורית; ייתכנו מטפלים העובדים מול הקופות ב"הסדר"
(תמורת תשלום של כ-130 שקל לפגישה)

מקור: פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית

עוד כתבות

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

האוניברסיטה שהפכה למוקד הפגנות פרו-פלסטיניות סגרה את שעריה: "הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי"

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מיכה לובטון

הוא היה אחד האנשים הקרובים לנתניהו, היום הוא חושף: "לא הייתי מחזיק במשרד שלו חודש"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל, בטוח: "אם ישראל לא תשנה כיוון בהקדם, הכלכלה תקרוס, והמדינה עמה" ● לדבריו, כדי שנבואת הזעם לא תתממש צריך להקים ממשלה שתנהל סיכונים לטווח הארוך בכל תחומי חיינו ● הוא לא פוסל אפשרות להיות שר האוצר הבא, אבל "לא כזה שתפקידו העיקרי הוא לחלק הטבות" ● האזינו

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan

הסוף למסחרה? משרד המשפטים מקדם חוק שמבקש לטלטל את מוסד התובענות הייצוגיות

ברקע הסערה הציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק בנושא ● בתזכיר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר הטרחה, וגם לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הסנאט אישר את חבילת הסיוע לישראל, הנשיא ביידן בירך

פגיעה ישירה בלול במרגליות, חיזבאללה: "שיגרנו עשרות קטיושות" • אלפי בני אדם מחו יחד עם משפחות החטופים מחוץ לקריה בת"א • הרצוג והאריס שוחחו, סגנית הנשיא הדגישה את מחויבותה לגינוי גילויי אנטישמיות בארה"ב • הותר לפרסום: רס"ל במיל' סאלם אלכרישאת נפל בצפון רצועת עזה • עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: shutterstock

עזבה את הדירה לפני תום מועד השכירות. האם המשכיר יכול לפדות את צ'ק הביטחון?

השוכרת טענה כי הדירה אינה ראויה למגורים עקב חוסר בידוד ורטיבות, ולכן היא יכולה לעזוב את הדירה ללא התראה מוקדמת ● המשכיר ניסה לפדות את צ'ק העירבון הפתוח על מלוא שכר הדירה לתקופת החוזה ● מה קבע בית המשפט?

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין נמכרה לאחרונה ● לדירה זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר אינו משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו "בוסט" בשלושת החודשים האחרונים

טסלה מודל S ''פלייד'' / צילום: יח''צ

טסלה פספסה את התחזיות ורשמה את הירידה החדה ביותר בהכנסות מאז 2012

למרות שפספסה את התחזיות המוקדמות בשורת הרווח וההכנסות, מניית טסלה מזנקת במסחר המאוחר ● האנליסטים בוול סטריט חזו כי החברה תציג ירידה בהכנסות ברבעון הנוכחי לאחר שורה של חדשות רעות

קרית שמונה / צילום: אייל מרגולין

בערב החג: רצף אזעקות בגליל העליון והמערבי

מוקדם יותר: מטרה אווירית יורטה באזור קריית שמונה ● יותר מחצי שנה אחרי 7 באוקטובר - ראש אמ"ן חליוה פורש מצה"ל • "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה", כתב לרמטכ"ל • אלוף פיקוד מרכז יסיים את תפקידו בקיץ ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן - אך היא נבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

ראש אמ''ן, אלוף אהרון חליוה / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה הודיע על פרישה מצה״ל

חליוה הודיע היום על פרישה, חצי שנה אחרי המחדל המודיעיני העמוק של ה-7 באוקטובר ● במכתב שחיבר לרמטכ"ל, כתב כי "אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה עליה אנו אמונים. לעד אשא עימי את הכאב האיום של המלחמה"

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

הסופרקמפיוטר של חברת Cerebras בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

בחסות אלטמן ומשקיעים מישראל, המתחרה באנבידיה יוצאת להנפקה

סריבראס, יצרנית "השבב הגדול בעולם", בה מושקעים מייסדי OpenAI וכן ישראלים ואמירותים רבים, מתקדמת להנפקה ● בינתיים היא גייסה 723 מיליון דולר

ישראל אלמסי, יו''ר ומנכ''ל ארגון ידידים / צילום: יונתן בלום

עם 800 מתנדבים בדרכים, הוא דרוך לעזור לכם במקרה של פנצ'ר

כשישראל אלמסי קיבל לידיו את עמותת ידידים, שמספקת עזרה וחילוץ בכביש, במוקד ישב אדם אחד ● כיום היא ערוכה לטפל ב-800 פניות במקביל, ובמלחמה גם הפכה לכוח מסייע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו שניים מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד־בינת, שכוללת עשרות חברות, בעיקר בתחום הטלקום ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות של האחים, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אבל לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה", אומר אחד מהם