גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מלחמה או פעולת איבה: כמה פיצויים יקבלו הנפגעים מהאירועים הביטחוניים

שנים של עימותים ברצועת עזה יצרו מנגנון מורכב לפיצוי בעלי עסקים בישראל ● לא משנה אם נקרא לזה "מלחמה" או "מבצע", מילת המפתח היא "פעולת איבה" ● ככל שהעסק קרוב יותר לגבול, כך גדלים הסיכויים שיקבל פיצוי על נזק עקיף, כמו אובדן מחזור, וגם זה לאחר תלאות רבות

תותח של צה"ל בגבול הרצועה / צילום:  רויטרס
תותח של צה"ל בגבול הרצועה / צילום: רויטרס

האירועים הביטחוניים שמתרחשים עלינו בימים האחרונים עדיין לא זכו להגדרה ברורה מהי מהותם: האם מדובר בלחימה? מבצע? פעולת תגמול? מלחמה? לא ברור. מתישהו, בקרוב, תכונה המערכה בכינויי דרמטי-ממלכתי-מעורר גאווה לאומית (כמו קודמותיה: "טרור העפיפונים", "מבצע צוק איתן", "מבצע עמוד ענן", "מלחמת לבנון השנייה" ומערכות אחרות), ותירשם בספרי ההיסטוריה שלנו.

את הנפגעים מהמערכה כל זה לא מעניין. אותם מעניינים הפיצויים שהם יקבלו מהמדינה על נזקיהם. האם הפיצויים הללו תלויים בהגדרה של המערכה? האם המדינה, חלילה, בוחרת את ההגדרה (כמלחמה או מבצע) לפי השורה התחתונה והכלכלית שלה, ולפי הצ'ק שהמדינה תצטרך לרשום בסופה? התשובה לכך היא לא. השם לא קובע דבר.

לדברי אל"מ (מיל') עו"ד לירון ליבמן, חוקר בתוכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה על שם אמנון ליפקין-שחק, ומומחה לדיני מלחמה, משפט צבאי ומשפט פלילי, אין כל משמעות להגדרת המערכה כמבצע או מלחמה או כל הגדרה אחרת - בכל הנוגע לפיצויים להם זכאים נפגעים בתקופות לחימה.

ישנם דברים אחרים שהם משמעותיים: האם הפעולה הוגדרה "פעולת איבה", והאם פיקוד העורף הוציא ההנחיות מחייבות במסגרת הלחימה או רק המלצות מעורפלות לנקוט כללי זהירות.

ליבמן: "כדי לקבל פיצוי, לנפגעים מאקט לחימה כלשהו צריך לקבוע שמדובר ב'פעולת איבה', ולאו דווקא מלחמה. במידה רבה השימוש במילה 'מלחמה' הוא כמעט בעל משמעויות פסיכולוגיות ולא משפטיות. זה לא כל-כך משנה, כי יותר חשובות ההוראות שנגזרות מדיני הגנת העורף.

האם המדינה לוקחת אחריות?

"יש הבדל בין לומר לאזרחים 'תיזהרו, יש איזושהי סכנה' לבין הגדרה ברורה של המצב על ידי העורף, כ'מצב חירום', ומתן הוראות מחייבות של פיקוד העורף לא ללכת למקומות עבודה לא חיוניים או לא לשלוח את הילדים לביה"ס. מצב שבו המדינה לוקחת אחריות הוא המצב שמקשה עליה לחמוק מאחריות גם לפיצוי. כאן נמצא הקשר לפיצויים, כי אם המדינה לוקחת אחריות ונותנת הוראות ברורות של מה אסור לעשות וכיצד לפעול, ואנשים נפגעים - אז יותר קל לקבל פיצוי מאשר מצב של אזהרה כללית 'שימו לב, יש מתיחות' וכדומה".

עו"ד יואב ביין, שותף מייסד במשרד פרופ' ביין ושות', ומומחה לנזקי מלחמה, מוסיף, כי "מה שקובע את הזכאות לקבלת פיצוי מהמדינה, עבור האזרחים והעסקים, הוא חוק מס רכוש והתקנות שהותקנו מכוחו. להכרזה על מלחמה אין קשר ישיר לעניין הפיצוי המגיע מהמדינה, אם כי החלטה של גורם אחד משפיעה גם על החלטתם של גורמים אחרים.

"הכרזת מלחמה יכולה להשליך, למשל, על האפשרות לא לקיים הסכם בין שני צדדים. ישנה פסיקה לפיה עוצמת לחימה מסוימת יכולה לאפשר לאדם לטעון שהוא לא צריך לעמוד בהתחייבות שנתן. בנוסף, בעבר נקבע שמלחמה היא עניין צפוי במדינת ישראל ומאוחר יותר נקבע, כי ישנם מקרים שהיקף מלחמה מסוים לא היה צפוי, וגם לכך יש השפעה".

הפיצויים לעסקים בגין נזקי ירי טילים מעזה הם נושא שהולך ומסתבך עם השנים. ההתמקחות האינסופית בין בעלי העסקים הניזוקים לבין האוצר מביא לכך שבכל פעם נתפר טלאי נוסף, שנועד לכסות על בעיה נקודתית כלשהי. הפיצוי למסעדנים בעוטף עזה הוא דוגמה בולטת מהימים האחרונים.

עם זאת, אפשר להבין גם את החשש באוצר מחשיפת המדינה לפיצויים במיליארדי שקלים לכל יום לחימה - אם הכללים החלים כיום על יישובי עוטף עזה יורחבו צפונה לגוש דן.

את הפיצויים משלמת קרן מס רכוש של רשות המסים. התשלום הוא משני סוגים: פיצוי על נזקים ישירים (פגיעות ברכוש) ועקיפים (הפסד ימי עבודה, הפסד רווחים ועוד) שנגרמו כתוצאה ממעשי איבה או פעולות מלחמה שונות.

עו"ד ביין: "בעניין הנזקים הישירים, כל נכס שנפגע מפגיעה פיזית של טילים, בין אם מדובר בבית, עסק או רכב, ולא משנה היכן הוא נמצא, מאפשר זכאות לפיצוי".

אבל זה הכסף הקטן יחסית - הפיצוי בגין הנזק הישיר, מימון עלות התיקון של נזקים פיזיים שנגרמו לעסק (נניח פגיעה במכונה). הסיפור הגדול הוא הנזק העקיף: כלומר בכמה נפגעה הכנסת העסק כתוצאה מהפגיעה והזמן שעבר עד לתיקונה.

כאן יכול העסק לטעון לשורה ארוכה של נזקים, החל מתשלום שכר לעובדים שלא הגיעו לעבוד ועד להפסד עיסקאות והזמנות ואובדן רווחים עתידיים. ההכרה בנזקים עקיפים יכולה להקפיץ את גובה סכומי הפיצוי בסדרי גודל - וזו בדיוק הסיבה שהמדינה נלחמת בכל מהלך שמביא להביא להרחבת ההכרה בנזקים עקיפים בעוד שעל נזקים ישירים אין בעיה לקבל פיצוי.

המרוץ אחר הפיצויים העקיפים 

בעבר זכו לקבל פיצויים עקיפים רק בעלי עסקים הנמצאים במרחק של 0 עד 7 קילומטרים מגדר הגבול עם עזה. גם אז הפיצויים באו עם חבילת תנאים מגבילים: רק עסקים שקשורים לחקלאות (כמו דבוראים) וענפי התיירות זכו לקבל פיצוי מלא המחושב לפי הירידה במחזור ולא רק בגין היעדרות עובדים, כאשר השבוע הוכנסו לקטגוריה הזו גם מסעדנים.

ב-2014, בעקבות מבצע צוק איתן, הוחלט להרחיב את הזכאות לפיצויים עקיפים ליישובים שבמרחק עד 40 קילומטרים מגדר הגבול. ההרחבה הזו זמנית, בהוראת שעה, אך בכל שנה מסכים האוצר להאריך אותה, לא לפני שהוא מנהל קרבות כיפופי ידיים מול בעלי עסקים, כמו המסעדנים. ההארכה האחרונה במארס השנה הייתה עד סוף 2019.

בעלי העסקים בגוש דן יכולים לתבוע פיצויים בהיקף מאות מיליוני שנים לכל יום עבודה בגין היעדרות עובדיהם, אבל נכון להיום אין לבעלי העסקים האלה זכאות לתבוע פיצויים בגין הנזקים האלה. הסיוט הגדול של האוצר ורשות המסים הוא שתקודם כעת יוזמה להרחיב רטרואקטיבית את תחולת הזכאות לפיצויים עקיפים מעבר לקו ה-40 קילומטרים. אפשר להניח שכמה חברי כנסת כבר עובדים מאז אתמול על הצעות כאלה.

אז המצב המסובך בעליל היום מחלק את המדינה לשלושה חלקים לעניין הפיצויים העקיפים. למה זכאים תושבי כל אזור? עו"ד ביין מסביר: "ישובים במרחק של עד 7 ק"מ מהגבול; ישובים שבין 7 עד 40 ק"מ; ישובים בין 40 ק"מ והלאה. עסקים בישובים עד 7 ק"מ מהגבול, זכאים לפיצוי על הנזק הממשי שנגרם להם וזאת אם הם עומדים בתנאי סף של הפסקת יצור של 24 שעות בתעשייה או שבוע במסחר. מדובר במסלול שמכוון ליתן פיצוי על נזק ממשי. לעסקים אלו יש כיום גם אפשרות לתבוע בגין שכר על העדרות עובדים במסלול ירוק.

"עסקים בישובים מ-7-40 ק"מ זכאים לתבוע רק בגין שכר של עובדים שנעדרו מן העבודה; ועסקים בישובים מ -40 ק"מ והלאה לא זכאים לעת עתה לדבר".

התקנות שמסדירות את הפיצוי בגין השכר, תקפות בשלב זה עד סוף 2019, כיוון שחוקקו כ"הוראות שעה" (דברי חקיקה זמניים וקצרי מועד בד"כ) בעקבות סבבי הלחימה שאירעו בשנה וחצי האחרונות, ובהם "טרור העפיפונים".

לדברי ביין, המצב כיום שונה מבעבר, ופחות טוב עבור חלק מהנפגעים. "בעבר היו הוראות שונות, שהטיבו עם חלק מהנפגעים. לדוגמא, בשנים 2008-2009, הכירו בכך שבאזור שדרות ועוטף עזה יש מצב של נזק מתמשך, כאשר בכל פעם יש סבבים קצרים. בעקבות כך, אפשרו מגוון מסלולי פיצוי: מסלול מחזורים (השוואת מחזורים שנתיים וחצי שנתיים), מסלול שכר (היעדרות עובדים) ומסלול הוצאות (יתר הוצאות על הכנסות).

"המצב הנוכחי שבו היישובים בדרום ובמיוחד אלה הקרובים לגדר, חשופים פעם אחר פעם לסבבי לחימה, מצריך התקנת מסלולי פיצוי אלה גם במקרה זה".

עוד אומר עו"ד ביין, כי "מסלול השכר, אינו נותן מענה במקרים רבים לנזק שנגרם לעסקים. בהרבה מקרים יש פגיעה מתמשכת במחזורי החברה והחזר ההוצאה של השכר לא נותנת לכך מענה. בנוסף, חשוב להקל גם על מסלול הנזק הממשי ולהרחיבו, כי לדוגמא כאשר עסק מאבד עסקה בגלל הסבבים הללו או מאבד לקוח, החזר שכר העובדים לא יפצה אותו על הנזק שנגרם לו.

"בכל המבצעים הקודמים, לבנון השנייה, עופרת יצוקה ועמוד ענן, הותקנו תקנות מיוחדות לאחר הלחימה המאפשרות מגוון מסלולי פיצוי. חשוב לזכור שמטרת חוק מס רכוש היא להחזיר את האזרחים, ובמיוחד את העסקים, חזרה לתפקוד מלא". 

פני המלחמות החדשות: מדינה מול ארגון טרור או ארגון גרילה

אבל עוד לפני שאלת הפיצוי, וההגדרות האופפות אותה, שווה להתעכב על ההגדרות של דיני המלחמה ולתהות האם החוקים הללו, שגובשו בתקופות אחרות, רלוונטיים עדיין. השאלה הזאת מתעוררת על רקע שינוי הפנים שעברו "המלחמות" ב-50 השנים האחרונות, ממלחמות בין מדינות למלחמות בין מדינה וארגון טרור או גרילה.

ד"ר רפאל ביטון, מומחה למשפט בינלאומי וחבר הסגל בביה"ס למשפטים במכללת "ספיר", מסביר, כי " מערכת הדינים הרלוונטית בישראל ובעולם בעת לחימה היא דיני המלחמה הבינלאומיים. אלו דינים שהחלו להתעצב בתחילת המאה העשרים, ויש ויכוח היום בשאלה האם הם רלוונטיים ללחימה המודרנית שהיא מלחמה אסימטרית. המערכת התפתחה מתוך המלחמות של המעצמות האירופאיות, כשהמפתחים של דיני הלחימה ראו לנגד עיניהם מלחמות רגילות בין מדינה למדינה ובין צבא לצבא, אבל אלה לא המלחמות המודרניות. ב-30 השנה האחרונות אנחנו רואים שהלחימה היא לא בין מדינות, אלא בין מדינה לארגוני טרור, למשל ארה"ב נגד אלקאעידה וטאליבן או ישראל נגד חיזבאללה. לכן, עולה השאלה האם המערכת המשפטית של דיני המלחמה מתאימה עדיין לסוג כזה של לחימה ואני אישית חושב שהתשובה חיובית, ושמערכת הדינים מתאימה כדי לאפשר למדינות לנצח במלחמות האלה".

איך מתאימים דינים ישנים למודל לחימה חדש?

עו"ד ביטון: "זה תלוי בפרשנות מתפתחת שלוקחת בחשבון את הסיטואציה החדשה. למשל, שאלה חשובה היא מה הסטטוס של החברים בארגוני הטרור בעת לחימה. לחיילים במלחמה יש סטטוס שמקנה להם זכויות והגנות, למשל הגנה על שבוי מלחמה. בעיני, בניגוד לפרשנות שביהמ"ש העליון נתן, פרשנות נכונה שמתאימה את מערכת הדינים הזו למלחמה בטרור לא יכולה להעניק לטרוריסטים הגנות שנועדו להגן על לוחמים שמקיימים את דיני המלחמה בעצמם. בית המשפט העליון ראה בחברים בארגון טרור 'אזרחים שמעורבים בפעילות עוינת' ב'בג"ץ החיסולים' ולדעתי זו הגדרה שגויה משפטית וגם תקלה של ממש. לראות במישהו כמו יחיא עייש או בהאא' אבו אל-עטא 'אזרח' למרות שהוא אדם שבאופן סיסטמתי עוסק בלחימה ולא מעט פעמים לובש מדים, נושא נשק ומקבל משכורת מארגון לחימה זו תקלה".

אל"מ (מיל') עו"ד לירון ליבמן מוסיף כי "אוהבים להגיד שחוקי המלחמה הבינלאומיים לא רלוונטיים, אבל זה לא נכון, כי יש לדיני המלחמה כל מיני שכבות שהתעבו עם השנים. דיני מלחמה היו קיימים תמיד, עוד בימי הביניים נקבעו כללים ללחימה לפיהם היה אסור להשתמש בחיצים משוכים ברעל. הכלל הזה חל עד היום, ואסור להשתמש ברעל בעת לחימה. עיקר ההתפתחות של דיני הלחימה הייתה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה העשרים התגבשו כללי האג ללחימה באדמה, שהתחילו כאמנה אך התגבשו כנוהג בינלאומי. כבר אחרי מלחמת העולם השנייה פסקו שהם מנהגים שמחייבים את כל המדינות, גם אלה שלא חתומים על אמנה. חלק מהכללים באים מהשכבה הישנה אבל הרבה מהכללים הללו רלוובנטיים גם היום. שכבה שנייה נולדה בארבע אמנות ג'נבה, וגם אח"כ המשיכה התפתחות במסגרת אמנות שונות שכוללות בין היתר הגבלת שימוש בנשק קונבנציונלי כמו מוקשים או שימוש בנשק לייזר שגורם לעיוורון, הגנת נכסי תרבות של מוזיאונים ועוד.

"הטענה העיקרית שבגללה אומרים שזה לא רלוונטי ממוקדת בכך שהכללים התפתחו בין מדינות, ובהנחה של לחימה בין צבאות סדירים של מדינות, והיום רוב הלחימה היא בין מדינה לארגוני טרור או ארגוני גרילה. אמנות מבוססות על הדדיות ש'אני לא אפגע בשבויים שלך אצלי ואתה לא תפגע בשלי אצלך' וכדומה, אבל בכל הקשור לארגוני טרור ההדדיות לא רלוונטית. אבל באמצעות פרשנות אפשר להתאים את רוב הכללים גם לאתגרים שיש בפנינו היום בסוג הלחימה החדש, שלא נחזה בעבר".

עוד כתבות

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

וול סטריט חזרה לבלאק פריידיי: מודרנה זינקה ב-16%, הביטקוין מתחת ל-17 אלף ד'

נעילה חיובית באירופה לאחר שבצרפת פורסמו נתוני צמיחה מעודדים ● רווחי החברות התעשייתיות בסין זינקו ב-28.2% בחודש אוקטובר ● הערב יסתיים המסחר בניו יורק בשעה 20:00 (שעון ישראל) לאחר שאתמול לא התקיים מסחר

אופירה אסייג / צילום: רונן אקרמן יח"צ

הכללים הבסיסיים נשכחו. ואז הגיעה אופירה אסייג

תקשורת המיינסטרים נכנעה ברובה לסטנדרטים עיתונאיים רופסים והתרגלה להנהן לראשים מדברים שמדקלמים דפי מסרים ● השפה הבוטה שלה אולי מטעה, אבל אסייג עובדת בשביל הצופים

בניין בית הדין הרבני הגדול בירושלים / צילום: יוסי זמיר

תמיכה כלכלית של ההורים אינה מקנה להם זכויות יתר בדירה

הורי הבעל העבירו בכל חודש תמיכה כספית לבני הזוג ● בית הדין הרבני הגדול קבע כי ההעברה לא נועדה בהכרח לכיסוי המשכנתה, אלא כמתנה לבני הזוג

אייל מליס / צלם: אוריה תדמור

מנכ"ל תנובה: "איבדנו מחזור מכירות של 350 מיליון שקל"

המנכ"ל אייל מליס אולי רצה להבהיר שתנובה לא נהנית מבוננזה ברווחים בתקופת הקורונה כפי שנהנות רשתות קמעונאות המזון, אך בפועל תנובה תסיים את 2020 עם צמיחה במכירות, והעלייה בפעילות הקמעונאית שלה קיזזה את הירידות במכירות שלה לשוק המוסדי

חסן רוחאני, נשיא איראן, בעצרת האו"ם / צילום: Reuters, Carlo Allegri

מדינות אירופה לא ידחפו את ממשל ביידן לחזור להסכם הגרעין עם איראן

ישנו חשש גובר לגבי המחקר הגרעיני של הרפובליקה האיסלמית, אך דיפלומטים מהאיחוד האירופי אומרים שלא יאיצו בנשיא הנבחר לחזור להסכם ממנו נסוגה ארה"ב בשנת 2018 כלשונו

10,800 עסקאות בדקה: בכמה גיהצו הישראלים בבלאק פריידי

מנתוני שב"א, שבדקה את הוצאות הישראלים בכרטיסי אשראי בין השעות 12-9, גוהצו 400 מיליון שקל - מדובר על ירידה של 10% לעומת השנה שעברה בצל מגבלות הקורונה ופתיחה של פיילוט מצומצם של 15 קניונים ותחת מגבלה של 10 לקוחות בחנות ● הדקה העמוסה ביותר הבוקר - 11:55

שר השיכון יעקב ליצמן / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות

מתנה מליצמן והסיפור שמאחורי שיאי המשכנתאות השנה. כותרות הנדל"ן

איך זה שדווקא השנה הציבור נטל יותר משכנתאות מאי פעם ● האם רוכשי דירות בפריפריה עומדים לקבל משר השיכון "מתנה" של 100 אלף שקל ● המחקר שמבקש ללמד מדוע הפקקים לא נעלמו ● ולידיעת מירי רגב (שמתלבטת האם להתנגד למטרו) -עד כה תכנון הפרויקט עלה חצי מיליארד שקל

Andy Wong AP נשים מבוגרות ברחוב בבייגין

סין מציגה: כך נראים החיים ללא מזומנים בארנק (וזה לא כזה פשוט כמו שנדמה)

שורה של סרטונים שפורסמו בחודשים האחרונים ברשתות החברתיות המחישו את הקושי של אזרחים סינים מבוגרים להסתדר במציאות הדיגיטלית ● כעת הממשלה הסינית דורשת מחברות ועסקים לחזור ולתת שירות גם בערוצים הישנים - פנים אל פנים, ובמזומן

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

הבורסה בת"א ננעלה בעליות לאחר התקלה הדרמטית: ת"א 35 קפץ ב-1.3%

לאחר התקלה החמורה בבורסה המדדים חזרו לטפס, כאשר בוול סטריט לא יתקיים הערב מסחר בשל חג ההודיה ● דלק זינקה ב-10%, דלק רכב קפצה ב-10%, תפרון עלתה ב-7%, ביו ויו ב-13%, פוקס עלתה ב-5.25%, אפולו פאוור זינקה ב-20

בנימין נתניהו בועדת הכספים, השבוע / צילום: דני שם טוב- דוברות הכנסת

בדרך לתקדים היסטורי? תקציב המדינה מגיע לבג"ץ בצל הביקורת החריפה

בג"ץ קבע כי על הממשלה והכנסת להסביר את חוקיות "פשרת האוזר" שאפשרה את דחיית אישור התקציב ומנעה הליכה נוספת לבחירות • איך בג"ץ יכול להתערב בחוק יסוד, למה ההרכב הורחב, ומה המשמעויות? • בעזרת מומחי משפט, גלובס עושה סדר

מנכל אל על אביגל שורק / צילום: יח"צ

הוקפץ לקוקפיט: הכירו את אביגל שורק, מנכ"ל אל על החדש

הידיעה על מינויו של אביגל שורק למנכ"ל אל על התקבלה השבוע בחברה בהלם מוחלט ● עם זאת, הבעלים החדש אלי רוזנברג ביקש מלכתחילה למנות לחברת התעופה מנכ"ל מארה"ב ● "הוא מוכשר ומהיר מחשבה", אומר גורם שהיה קשור לחברת דלק US שממנה מגיע שורק

עסק משפחתי / צילומים: יונתן בלום, ארכיון משפחת שטראוס, שי יחזקאל, אמיר מאירי, Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

משטראוס ועד ורטהיימר: איך מתמודדות המשפחות העשירות בישראל עם שאלת הירושה

במשפחת שטראוס ידעו שעפרה היא היורשת כבר כשהייתה בת שבע, במשפחת ורטהיימר מממשים את כל הנכסים ובמשפחת קרסו כבר הגיעו לביהמ"ש ● השלב שבו אימפריה משפחתית צריכה לעבור לבני הדור הבא מעסיק לא רק את הנוגעים בדבר, אלא גם מומחים וחוקרים

פנינה קרן / צילום: תמונה פרטית

עכשיו יותר מתמיד: גם המנהלים צריכים פסק זמן

מנהלים בכל הרמות ולאורך כל שדרת הארגון מתמודדים בתקופה האחרונה עם קשיים מורכבים יותר • איך מתמודדים עם האתגרים שמציב משבר הקורונה לשדרה הניהולית ● ניהול וקריירה, מדור חדש

פרופ' אסף אברהמי / צילום: ינאי יחיאל

"אנחנו חווים קושי אצל הלקוחות שלנו, עשרות אלפי עסקים בינוניים וקטנים"

פרופ' אסף אברהמי, מנכ"ל חברת חשבשבת, מסביר מאילו טעויות כדאי להימנע, במיוחד בימי קורונה

רם שפע - דוברות הכנסת עדינה ולמן

הוועדה שדרכה השיתוק הממשלתי מתפשט לכנסת

ועדת השרים לחקיקה, שבקושי התכנסה ממאי, היא מוקד פחות מוכר של המשבר השלטוני • הגוף נטול המעמד החוקי הפך עם השנים לפוסק אחרון על הצעות פרטיות • אחרי שחברי הכנסת התמכרו, הם לא מסוגלים לחוקק בלעדיו

יותם דהאן. סיור פואטי-אקולוגי / צילום: אנטולי מיכאלו

מיודפת וכליל ועד "העיר האבודה": מכירים לעומק את הגליל המערבי

סדרת טיולים בגליל המערבי בהובלת מורי דרך מקומיים ● כל אחד מהם יביא פן אחר של האזור

נדב פרי / צילום: איל יצהר

הממונה על קבילות הציבור בתאגיד: נדב פרי לא יכול לשמש פרשן פוליטי

לדברי הממונה על קבילות הציבור בתאגיד השידור הציבורי, נדב פרי, המכהן כיום כסמנכ"ל רגולציה וקשרי חוץ בדלק קידוחים, איננו יכול לשמש פרשן פוליטי בתאגיד ●  "מצב בו בשעה 20:00 הוא ישמש כפרשן פוליטי ובשעה 11:00 יתראיין כדובר חברת דלק במסגרת תחקיר כזה או אחר - הינו לא תקין בלשון המעטה"

פעוט בבייג'ין מחזיק בידו במסכת המגן שלו / צילום: Andy Wong, Associated Press

תמכו בסין בשעתה הקשה, וקיבלו אות הערכה

וגם: הקריה האקדמית אונו מינתה את פרופ' יובל אלבשן, לתפקיד דיקן הקמפוסים הרב תרבותיים בירושלים ● השיחה

חמי רודנר בהופעה במגדלי הים התיכון / צילום: אודי גורן

הכירו את ההופעות הכי טובות שאתם לא מוזמנים אליהן

כשקיסריה ושוני סגורים ואולמות ההזאפה מעלים אבק, המופעים הכי לוהטים קורים בבתי הדיור המוגן ● בקפסולות, באוויר הפתוח או מהמרפסת - אמני ישראל מרקידים את בני הגיל השלישי, עם חוזים שיכולים להגיע גם ל־20 הופעות לסיבוב ● רמי קליינשטיין: "אני לא רגיל לקהל שמתיישב במקומות על השעון"

ביטקוין צ'יינג' בתל אביב / צילום: כדיה לוי

תיקון חד: מחיר הביטקוין צנח בכ-3,000 דולר בתוך יממה אחת

ביממה האחרונה נרשמו מימושים גדולים של החזקות ביטקוין בבורסות הקריפטו, ומחיר המטבע הדיגיטלי ירד בכ-12% ● אתמול הגיע הביטקוין עד לרמה של כ-19,390 דולר - מחירו הגבוה מאז דצמבר 2017, וקרוב לשיא של כל הזמנים