גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מלחמה או פעולת איבה: כמה פיצויים יקבלו הנפגעים מהאירועים הביטחוניים

שנים של עימותים ברצועת עזה יצרו מנגנון מורכב לפיצוי בעלי עסקים בישראל ● לא משנה אם נקרא לזה "מלחמה" או "מבצע", מילת המפתח היא "פעולת איבה" ● ככל שהעסק קרוב יותר לגבול, כך גדלים הסיכויים שיקבל פיצוי על נזק עקיף, כמו אובדן מחזור, וגם זה לאחר תלאות רבות

תותח של צה"ל בגבול הרצועה / צילום:  רויטרס
תותח של צה"ל בגבול הרצועה / צילום: רויטרס

האירועים הביטחוניים שמתרחשים עלינו בימים האחרונים עדיין לא זכו להגדרה ברורה מהי מהותם: האם מדובר בלחימה? מבצע? פעולת תגמול? מלחמה? לא ברור. מתישהו, בקרוב, תכונה המערכה בכינויי דרמטי-ממלכתי-מעורר גאווה לאומית (כמו קודמותיה: "טרור העפיפונים", "מבצע צוק איתן", "מבצע עמוד ענן", "מלחמת לבנון השנייה" ומערכות אחרות), ותירשם בספרי ההיסטוריה שלנו.

את הנפגעים מהמערכה כל זה לא מעניין. אותם מעניינים הפיצויים שהם יקבלו מהמדינה על נזקיהם. האם הפיצויים הללו תלויים בהגדרה של המערכה? האם המדינה, חלילה, בוחרת את ההגדרה (כמלחמה או מבצע) לפי השורה התחתונה והכלכלית שלה, ולפי הצ'ק שהמדינה תצטרך לרשום בסופה? התשובה לכך היא לא. השם לא קובע דבר.

לדברי אל"מ (מיל') עו"ד לירון ליבמן, חוקר בתוכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה על שם אמנון ליפקין-שחק, ומומחה לדיני מלחמה, משפט צבאי ומשפט פלילי, אין כל משמעות להגדרת המערכה כמבצע או מלחמה או כל הגדרה אחרת - בכל הנוגע לפיצויים להם זכאים נפגעים בתקופות לחימה.

ישנם דברים אחרים שהם משמעותיים: האם הפעולה הוגדרה "פעולת איבה", והאם פיקוד העורף הוציא ההנחיות מחייבות במסגרת הלחימה או רק המלצות מעורפלות לנקוט כללי זהירות.

ליבמן: "כדי לקבל פיצוי, לנפגעים מאקט לחימה כלשהו צריך לקבוע שמדובר ב'פעולת איבה', ולאו דווקא מלחמה. במידה רבה השימוש במילה 'מלחמה' הוא כמעט בעל משמעויות פסיכולוגיות ולא משפטיות. זה לא כל-כך משנה, כי יותר חשובות ההוראות שנגזרות מדיני הגנת העורף.

האם המדינה לוקחת אחריות?

"יש הבדל בין לומר לאזרחים 'תיזהרו, יש איזושהי סכנה' לבין הגדרה ברורה של המצב על ידי העורף, כ'מצב חירום', ומתן הוראות מחייבות של פיקוד העורף לא ללכת למקומות עבודה לא חיוניים או לא לשלוח את הילדים לביה"ס. מצב שבו המדינה לוקחת אחריות הוא המצב שמקשה עליה לחמוק מאחריות גם לפיצוי. כאן נמצא הקשר לפיצויים, כי אם המדינה לוקחת אחריות ונותנת הוראות ברורות של מה אסור לעשות וכיצד לפעול, ואנשים נפגעים - אז יותר קל לקבל פיצוי מאשר מצב של אזהרה כללית 'שימו לב, יש מתיחות' וכדומה".

עו"ד יואב ביין, שותף מייסד במשרד פרופ' ביין ושות', ומומחה לנזקי מלחמה, מוסיף, כי "מה שקובע את הזכאות לקבלת פיצוי מהמדינה, עבור האזרחים והעסקים, הוא חוק מס רכוש והתקנות שהותקנו מכוחו. להכרזה על מלחמה אין קשר ישיר לעניין הפיצוי המגיע מהמדינה, אם כי החלטה של גורם אחד משפיעה גם על החלטתם של גורמים אחרים.

"הכרזת מלחמה יכולה להשליך, למשל, על האפשרות לא לקיים הסכם בין שני צדדים. ישנה פסיקה לפיה עוצמת לחימה מסוימת יכולה לאפשר לאדם לטעון שהוא לא צריך לעמוד בהתחייבות שנתן. בנוסף, בעבר נקבע שמלחמה היא עניין צפוי במדינת ישראל ומאוחר יותר נקבע, כי ישנם מקרים שהיקף מלחמה מסוים לא היה צפוי, וגם לכך יש השפעה".

הפיצויים לעסקים בגין נזקי ירי טילים מעזה הם נושא שהולך ומסתבך עם השנים. ההתמקחות האינסופית בין בעלי העסקים הניזוקים לבין האוצר מביא לכך שבכל פעם נתפר טלאי נוסף, שנועד לכסות על בעיה נקודתית כלשהי. הפיצוי למסעדנים בעוטף עזה הוא דוגמה בולטת מהימים האחרונים.

עם זאת, אפשר להבין גם את החשש באוצר מחשיפת המדינה לפיצויים במיליארדי שקלים לכל יום לחימה - אם הכללים החלים כיום על יישובי עוטף עזה יורחבו צפונה לגוש דן.

את הפיצויים משלמת קרן מס רכוש של רשות המסים. התשלום הוא משני סוגים: פיצוי על נזקים ישירים (פגיעות ברכוש) ועקיפים (הפסד ימי עבודה, הפסד רווחים ועוד) שנגרמו כתוצאה ממעשי איבה או פעולות מלחמה שונות.

עו"ד ביין: "בעניין הנזקים הישירים, כל נכס שנפגע מפגיעה פיזית של טילים, בין אם מדובר בבית, עסק או רכב, ולא משנה היכן הוא נמצא, מאפשר זכאות לפיצוי".

אבל זה הכסף הקטן יחסית - הפיצוי בגין הנזק הישיר, מימון עלות התיקון של נזקים פיזיים שנגרמו לעסק (נניח פגיעה במכונה). הסיפור הגדול הוא הנזק העקיף: כלומר בכמה נפגעה הכנסת העסק כתוצאה מהפגיעה והזמן שעבר עד לתיקונה.

כאן יכול העסק לטעון לשורה ארוכה של נזקים, החל מתשלום שכר לעובדים שלא הגיעו לעבוד ועד להפסד עיסקאות והזמנות ואובדן רווחים עתידיים. ההכרה בנזקים עקיפים יכולה להקפיץ את גובה סכומי הפיצוי בסדרי גודל - וזו בדיוק הסיבה שהמדינה נלחמת בכל מהלך שמביא להביא להרחבת ההכרה בנזקים עקיפים בעוד שעל נזקים ישירים אין בעיה לקבל פיצוי.

המרוץ אחר הפיצויים העקיפים 

בעבר זכו לקבל פיצויים עקיפים רק בעלי עסקים הנמצאים במרחק של 0 עד 7 קילומטרים מגדר הגבול עם עזה. גם אז הפיצויים באו עם חבילת תנאים מגבילים: רק עסקים שקשורים לחקלאות (כמו דבוראים) וענפי התיירות זכו לקבל פיצוי מלא המחושב לפי הירידה במחזור ולא רק בגין היעדרות עובדים, כאשר השבוע הוכנסו לקטגוריה הזו גם מסעדנים.

ב-2014, בעקבות מבצע צוק איתן, הוחלט להרחיב את הזכאות לפיצויים עקיפים ליישובים שבמרחק עד 40 קילומטרים מגדר הגבול. ההרחבה הזו זמנית, בהוראת שעה, אך בכל שנה מסכים האוצר להאריך אותה, לא לפני שהוא מנהל קרבות כיפופי ידיים מול בעלי עסקים, כמו המסעדנים. ההארכה האחרונה במארס השנה הייתה עד סוף 2019.

בעלי העסקים בגוש דן יכולים לתבוע פיצויים בהיקף מאות מיליוני שנים לכל יום עבודה בגין היעדרות עובדיהם, אבל נכון להיום אין לבעלי העסקים האלה זכאות לתבוע פיצויים בגין הנזקים האלה. הסיוט הגדול של האוצר ורשות המסים הוא שתקודם כעת יוזמה להרחיב רטרואקטיבית את תחולת הזכאות לפיצויים עקיפים מעבר לקו ה-40 קילומטרים. אפשר להניח שכמה חברי כנסת כבר עובדים מאז אתמול על הצעות כאלה.

אז המצב המסובך בעליל היום מחלק את המדינה לשלושה חלקים לעניין הפיצויים העקיפים. למה זכאים תושבי כל אזור? עו"ד ביין מסביר: "ישובים במרחק של עד 7 ק"מ מהגבול; ישובים שבין 7 עד 40 ק"מ; ישובים בין 40 ק"מ והלאה. עסקים בישובים עד 7 ק"מ מהגבול, זכאים לפיצוי על הנזק הממשי שנגרם להם וזאת אם הם עומדים בתנאי סף של הפסקת יצור של 24 שעות בתעשייה או שבוע במסחר. מדובר במסלול שמכוון ליתן פיצוי על נזק ממשי. לעסקים אלו יש כיום גם אפשרות לתבוע בגין שכר על העדרות עובדים במסלול ירוק.

"עסקים בישובים מ-7-40 ק"מ זכאים לתבוע רק בגין שכר של עובדים שנעדרו מן העבודה; ועסקים בישובים מ -40 ק"מ והלאה לא זכאים לעת עתה לדבר".

התקנות שמסדירות את הפיצוי בגין השכר, תקפות בשלב זה עד סוף 2019, כיוון שחוקקו כ"הוראות שעה" (דברי חקיקה זמניים וקצרי מועד בד"כ) בעקבות סבבי הלחימה שאירעו בשנה וחצי האחרונות, ובהם "טרור העפיפונים".

לדברי ביין, המצב כיום שונה מבעבר, ופחות טוב עבור חלק מהנפגעים. "בעבר היו הוראות שונות, שהטיבו עם חלק מהנפגעים. לדוגמא, בשנים 2008-2009, הכירו בכך שבאזור שדרות ועוטף עזה יש מצב של נזק מתמשך, כאשר בכל פעם יש סבבים קצרים. בעקבות כך, אפשרו מגוון מסלולי פיצוי: מסלול מחזורים (השוואת מחזורים שנתיים וחצי שנתיים), מסלול שכר (היעדרות עובדים) ומסלול הוצאות (יתר הוצאות על הכנסות).

"המצב הנוכחי שבו היישובים בדרום ובמיוחד אלה הקרובים לגדר, חשופים פעם אחר פעם לסבבי לחימה, מצריך התקנת מסלולי פיצוי אלה גם במקרה זה".

עוד אומר עו"ד ביין, כי "מסלול השכר, אינו נותן מענה במקרים רבים לנזק שנגרם לעסקים. בהרבה מקרים יש פגיעה מתמשכת במחזורי החברה והחזר ההוצאה של השכר לא נותנת לכך מענה. בנוסף, חשוב להקל גם על מסלול הנזק הממשי ולהרחיבו, כי לדוגמא כאשר עסק מאבד עסקה בגלל הסבבים הללו או מאבד לקוח, החזר שכר העובדים לא יפצה אותו על הנזק שנגרם לו.

"בכל המבצעים הקודמים, לבנון השנייה, עופרת יצוקה ועמוד ענן, הותקנו תקנות מיוחדות לאחר הלחימה המאפשרות מגוון מסלולי פיצוי. חשוב לזכור שמטרת חוק מס רכוש היא להחזיר את האזרחים, ובמיוחד את העסקים, חזרה לתפקוד מלא". 

פני המלחמות החדשות: מדינה מול ארגון טרור או ארגון גרילה

אבל עוד לפני שאלת הפיצוי, וההגדרות האופפות אותה, שווה להתעכב על ההגדרות של דיני המלחמה ולתהות האם החוקים הללו, שגובשו בתקופות אחרות, רלוונטיים עדיין. השאלה הזאת מתעוררת על רקע שינוי הפנים שעברו "המלחמות" ב-50 השנים האחרונות, ממלחמות בין מדינות למלחמות בין מדינה וארגון טרור או גרילה.

ד"ר רפאל ביטון, מומחה למשפט בינלאומי וחבר הסגל בביה"ס למשפטים במכללת "ספיר", מסביר, כי " מערכת הדינים הרלוונטית בישראל ובעולם בעת לחימה היא דיני המלחמה הבינלאומיים. אלו דינים שהחלו להתעצב בתחילת המאה העשרים, ויש ויכוח היום בשאלה האם הם רלוונטיים ללחימה המודרנית שהיא מלחמה אסימטרית. המערכת התפתחה מתוך המלחמות של המעצמות האירופאיות, כשהמפתחים של דיני הלחימה ראו לנגד עיניהם מלחמות רגילות בין מדינה למדינה ובין צבא לצבא, אבל אלה לא המלחמות המודרניות. ב-30 השנה האחרונות אנחנו רואים שהלחימה היא לא בין מדינות, אלא בין מדינה לארגוני טרור, למשל ארה"ב נגד אלקאעידה וטאליבן או ישראל נגד חיזבאללה. לכן, עולה השאלה האם המערכת המשפטית של דיני המלחמה מתאימה עדיין לסוג כזה של לחימה ואני אישית חושב שהתשובה חיובית, ושמערכת הדינים מתאימה כדי לאפשר למדינות לנצח במלחמות האלה".

איך מתאימים דינים ישנים למודל לחימה חדש?

עו"ד ביטון: "זה תלוי בפרשנות מתפתחת שלוקחת בחשבון את הסיטואציה החדשה. למשל, שאלה חשובה היא מה הסטטוס של החברים בארגוני הטרור בעת לחימה. לחיילים במלחמה יש סטטוס שמקנה להם זכויות והגנות, למשל הגנה על שבוי מלחמה. בעיני, בניגוד לפרשנות שביהמ"ש העליון נתן, פרשנות נכונה שמתאימה את מערכת הדינים הזו למלחמה בטרור לא יכולה להעניק לטרוריסטים הגנות שנועדו להגן על לוחמים שמקיימים את דיני המלחמה בעצמם. בית המשפט העליון ראה בחברים בארגון טרור 'אזרחים שמעורבים בפעילות עוינת' ב'בג"ץ החיסולים' ולדעתי זו הגדרה שגויה משפטית וגם תקלה של ממש. לראות במישהו כמו יחיא עייש או בהאא' אבו אל-עטא 'אזרח' למרות שהוא אדם שבאופן סיסטמתי עוסק בלחימה ולא מעט פעמים לובש מדים, נושא נשק ומקבל משכורת מארגון לחימה זו תקלה".

אל"מ (מיל') עו"ד לירון ליבמן מוסיף כי "אוהבים להגיד שחוקי המלחמה הבינלאומיים לא רלוונטיים, אבל זה לא נכון, כי יש לדיני המלחמה כל מיני שכבות שהתעבו עם השנים. דיני מלחמה היו קיימים תמיד, עוד בימי הביניים נקבעו כללים ללחימה לפיהם היה אסור להשתמש בחיצים משוכים ברעל. הכלל הזה חל עד היום, ואסור להשתמש ברעל בעת לחימה. עיקר ההתפתחות של דיני הלחימה הייתה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה העשרים התגבשו כללי האג ללחימה באדמה, שהתחילו כאמנה אך התגבשו כנוהג בינלאומי. כבר אחרי מלחמת העולם השנייה פסקו שהם מנהגים שמחייבים את כל המדינות, גם אלה שלא חתומים על אמנה. חלק מהכללים באים מהשכבה הישנה אבל הרבה מהכללים הללו רלוובנטיים גם היום. שכבה שנייה נולדה בארבע אמנות ג'נבה, וגם אח"כ המשיכה התפתחות במסגרת אמנות שונות שכוללות בין היתר הגבלת שימוש בנשק קונבנציונלי כמו מוקשים או שימוש בנשק לייזר שגורם לעיוורון, הגנת נכסי תרבות של מוזיאונים ועוד.

"הטענה העיקרית שבגללה אומרים שזה לא רלוונטי ממוקדת בכך שהכללים התפתחו בין מדינות, ובהנחה של לחימה בין צבאות סדירים של מדינות, והיום רוב הלחימה היא בין מדינה לארגוני טרור או ארגוני גרילה. אמנות מבוססות על הדדיות ש'אני לא אפגע בשבויים שלך אצלי ואתה לא תפגע בשלי אצלך' וכדומה, אבל בכל הקשור לארגוני טרור ההדדיות לא רלוונטית. אבל באמצעות פרשנות אפשר להתאים את רוב הכללים גם לאתגרים שיש בפנינו היום בסוג הלחימה החדש, שלא נחזה בעבר".

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מפת הטיסות מישראל השתנתה: היעדים שייכנסו במקום מדינות מערב אירופה

משברים דיפלומטיים וביטולים של חברות תעופה זרות צמצמו את מפת היעדים עבור הישראלים ● דרום אפריקה וטורקיה נסגרו, וכדי להגיע למערב אירופה בזמן הקרוב צריך לעבור דרך החברות הישראליות ● באילו קווים המצוקה הכי גדולה, ואילו יעדים דווקא התווספו?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בשיאים חדשים בעקבות דוח התעסוקה שהפתיע לטובה

נאסד"ק עלה ב-1% ● הנשיא טראמפ אמר שג'רום פאוול "צריך להתפטר מיד" בפוסט שפרסם אתמול בלילה ברשת Truth Social ● תשואות האג"ח עולות והדולר מתחזק ● הסיכויים להורדת ריבית בקרוב ירדו דרמתית ● דרמה כלכלית בבריטניה: שרת האוצר, רייצ'ל ריבס, פרצה בבכי בפרלמנט ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מחר לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום העצמאות במדינה

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

משוויץ לעזה: היזם שהתחיל בסייבר התקפי ורוצה עכשיו לתפוס מחבלים דרך הסלולר

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

לידיעת המתווכים / איור: Shutterstock

לידיעת המתווכים: חובת הדיווח החדשה שבדרך

הצעת חוק חדשה שהפיץ משרד המשפטים תחייב מתווכי מקרקעין לזהות את הלקוחות, לדווח ולנהל רישומים בכל העברת כספים ● לחוק יהיו כמה השלכות משמעותיות, בהן הפחתת היכולת לבצע עסקאות פיקטיביות או להסוות את זהות הנהנים האמיתיים בעסקאות נדל"ן

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צילום: Shutterstock

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות

בזמן שמדד ה-S&P 500 נסחר ברמות שיא, ביום שלישי האחרון, הממוצע הנע של המדד ל-50 יום חצה את הממוצע הנע שלו ל-200 יום כלפי מעלה - מה שיצר חיתוך המכונה "צלב מוזהב" ● ניתוח היסטורי שבוצע במרקטוואץ' העלה כי ברוב המקרים, בשנה שבאה לאחר "צלב מוזהב", התשואה גדולה יותר מאשר בתקופות אחרות

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

נתב''ג / צילום: Shutterstock

חברות הלואו קוסט יחזרו? טרמינל 1 ייפתח באוגוסט

טרמינל 1 צפוי להיפתח מחדש בתחילת החודש הבא - מה שמעלה את הסיכוי שחברות הלואו קוסט יקדימו את חזרתן לארץ ● חזרתן של החברות עשויה לתרום משמעותית להגדלת היצע המושבים ולהורדת מחירי הטיסות, שהתייקרו מאוד מאז תחילת המלחמה

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

קובי זריהן בשיחה עם עו''ד רונית סיטון זלקינד / צילום: שיר הלוי

הממונה על הגנת הצרכן: "יש לי רק 8 מפקחים על 650 אלף עסקים"

קובי זריהן הסביר באירוע של משרד עוה"ד פירון מדוע הרשות לא פרסמה הקלות לקמעונאיות המזון במהלך המערכה נגד איראן ● יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, וד"ר שלומית וגמן-רטנר, ראש רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, מצטרפים למרכז הפינטק הישראלי ● אירועים ומינויים

אלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי. פרש מצה''ל ב-2018 / צילום: דובר צה''ל

קטארגייט: האלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי נחקר באזהרה

מרדכי - שפרש מצה"ל ב-2018 אחרי ששימש בין היתר כמתאם פעולות הממשלה בשטחים - הוא בעלי חברה החשודה כי העבירה מאות אלפי שקלים ליונתן אוריך, יועצו הקרוב של רה"מ נתניהו, במהלך 2024 - זאת לכאורה לטובת קמפיין לטובת קטאר ● מטעמו של מרדכי נמסר: "פולי מרדכי שירת ומשרת את מדינת ישראל מזה עשרות שנים, ולא דבק רבב בפעילותו"

קת'י ווד / צילום: Reuters

קראו לה משמידת הערך הגדולה מכולם, עכשיו היא כובשת את צמרת התשואות

קת'י ווד היא אחת המשקיעות הצבעוניות בוול סטריט ● עם אמונה בלתי מתפשרת בקריפטו ובטסלה, ווד יודעת לעיתים להציג תשואות שאף אחד אחר לא יודע, אבל גם להתרסק ● מתחילת השנה, היא זוכה להצלחה מסחררת. אבל האם זה יימשך?

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

הדגם הנמכר ביותר ביותר במחצית החולפת היה הקרוס־אובר ג'אקו 7 עם מנועי בנזין ופלאג־אין, כאשר הדגמים הנמכרים ביותר אחריו היו שייכים למותגים יונדאי וטויוטה ● X7, הקרוס־אובר פרימיום החדש של זיקר, נחת בישראל ● ובמדיה האיראנית מדווחים כי ישראל תקפה מפעל רכב באיראן, במהלך מבצע "עם כלביא" ● השבוע בענף הרכב

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: ap, Bernat Armangue

"אין כוח בעולם שיעצור עכשיו פרויקט תמ"א": בוועדות התכנון משנים גישה במתן היתרי בנייה

ההרס הרב שגרמו הטילים מאיראן העלה את הצורך בפתרונות מיגון מיידיים ● משיחות עם גורמים ובעלי תפקידים ברשויות ניכר כי לנגד עיניהם עומד הצורך בהפחתת הבירוקרטיה בוועדות, לצד פתרונות כמו היתרים מהירים להריסה, או מכירת דירות שנפגעו למדינה ● כמו כן, מורגשת ירידה בסרבנות לפרויקטים מצד דיירים ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

טראמפ הודיע כי חתם על הסכם סחר עם וייטנאם

"זה יהיה הסכם שיתוף פעולה נפלא בין שתי המדינות שלנו. התנאים הם שוייטנאם תשלם לארצות הברית מכס בגובה 20% על כל המוצרים שיישלחו לשטחנו, ומכס של 40% על כל העברה דרך מדינה שלישית", כתב טראמפ

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

רונית רפאל / צילום: עידו לביא

רונית רפאל מחפשת שוכרים חדשים בבזל

אחרי 17 שנים של פעילות, רשת ארקפה תפנה ב-1 בספטמבר את הסניף ברחוב בזל בתל אביב - אחד המיקומים הבולטים בעיר ● מדובר בנכס שבבעלות אשת העסקים רונית רפאל, והוא כולל שטח מסחרי של 65 מ"ר נטו, בתוספת חלל אחסון של 10 מ"ר ● אירועים ומינויים

הסכם ממון / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur

האם ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד בן או בת זוג שבגדו?

בני זוג רשאים לערוך ביניהם הסכם ממון הכולל ענישה כלכלית על בגידה ● בדרך-כלל הסכם זה מתווסף על רקע ניסיון עגום קודם שבו נחשף חוסר הנאמנות הזוגי של מי מהם ● כמסקנה מפסקי דין בנושא מהעבר, חשוב להגדיר מה ייחשב בעיני בני הזוג "כבגידה" המצדיקה את הפעלת הסנקציה הכלכלית