גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"שומרי הבית" לליצמן: "תקופת ההרצה של 'לוויתן' - סכנה לבריאות הציבור"

הבוקר פנתה ח"כ חיימוביץ' בשאילתה לסגן השר ליצמן בנושא היתר הפליטה לאסדת "לוויתן" בתקופת ההרצה, בה מתוכננים להיפלט לאוויר חומרים מזהמים בכמות הגדולה פי 2.5 מזה שיותר לאסדה לפלוט במשך שנת פעילות שלמה ● ליצמן: "לא מכיר את הנושא"

מאגר הגז הטבעי "לוויתן" / צילום: אלבטרוס
מאגר הגז הטבעי "לוויתן" / צילום: אלבטרוס

הבוקר (ד') הפנתה חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' שאילתה לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן בנוגע לסכנות הבריאותיות הנשקפות לציבור בתקופת ההרצה של אסדת לוויתן. "בהסתמך על פרסומי המשרד להגנת הסביבה, בתקופת ההרצה של האסדה, המקדימה את תחילת פעולתה השגרתית, מתוכננים להיפלט לאוויר בשני חלונות זמן בני 8 שעות כל אחד, חומרים אורגניים נדיפים לרבות מזהמים מסרטנים דוגמת בנזן, בכמות הגדולה פי 2.5 מזה שיותר לאסדה לפלוט בשגרה במשך שנת פעילות שלמה", אמרה חיימוביץ', וביקשה לדעת כיצד פועל בנושא משרד הבריאות. ואולם, כשניגש סגן השר ליצמן לענות, הוא טען כי איננו מכיר את הנושא וביקש להשיב לח"כ חיימוביץ' בכתב בהמשך.

עמותת "שומרי הבית" פנתה השבוע במכתב לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן, וביקשה ממנו לפעול בדחיפות למען בריאות הציבור, על רקע הסכנה הבריאותית העלולה להיווצר בתקופת ההרצה של אסדת לוויתן. בפנייתם לליצמן מציינים שומרי הבית כי לא יושם מודל המדמה את התפשטות המזהמים באוויר בתקופה זו, לא שוחרר לציבור מידע רלוונטי לצורך היערכותו או לוחות זמנים מדויקים להרצה ולא נבחנה כלל ההשפעה על בריאות הציבור כתוצאה מפעילות חריגה עד למאוד בהיקף וריכוזי הזיהום שלה.

יו"ר עמותת "שומרי הבית", יוני ספיר, ביקש מליצמן לפעול מיד ולהתערב בסוגיה, "מכיוון שמדובר בדיני נפשות", ולבחון לעומקן את ההשלכות הבריאותיות על האוכלוסייה עוד טרם תחילת תקופת ההרצה של האסדה. עוד טענו שומרי הבית כי "נובל אנרג'י מתנגדת, לכל אורך הדרך, לניטור זיהום אוויר רציף על וסביב האסדה". ואולם, המשרד להגנת הסביבה כלל לא דרש מנובל אנרג'י לבצע ניטור רציף של חלק מהמזהמים על האסדה. בנוסף, המשרד להגנת הסביבה טען כי "במהלך בדיקת הבקשה הראשונה להיתר הפליטה, נמצא כי במספר מקרים נמסר על-ידי חברת נובל אנרג'י מידע לא מדויק ולא מלא באשר למספר רכיבי הציוד; עמידת הרכיבים בדרישות הטכניקה הזמינה הטובה ביותר (BAT) פורקי לחץ בחירום שלא דווחו ועוד. המשרד יבחן את האפשרויות העומדות לרשותו במישור האכיפתי בהיבט זה, במקביל לפיקוח השוטף על העמידה בהיתר. במסגרת בדיקותיו, המשרד איתר את מסירת המידע הלא מהימן, דרש את תיקונו והטמעתו בהיתר, ואף דחה את בקשת ההיתר המקורית של נובל".

נקודה נוספת העולה ממכתבם של 'שומרי הבית', היא כי למרות הסיכון הבריאותי לו יחשפו אזרחי ישראל, חלק נכבד מהגז שיופק על ידי אסדת לוויתן בעתיד הנראה לעין, מיועד לצורך יצוא, וכך נוצר מצב שבו תושבי ישראל ישלמו בסיכון בריאותי עבור הפקת תועלת שאין הם מרוויחים ממנה, וכן ממצב זה עולה סימן שאלה מוסרי.

בחודש שעבר פורסם בכתב-העת המדעי היוקרתי "Environmental Impact Assessment Review" מחקר בו טענו החוקרים כי הערכת ההשפעה הסביבתית שסיפקה נובל אנרג'י בנוגע לאסדת הגז לוויתן היא "הערכת חסר גסה" של כמות פליטת החומרים המזהמים לאוויר של ישראל, מכילה "שורה של פגמים", מתבססת על מודלים "פשטניים מדי" וצריכה להתבצע בצורה מקצועית יותר. את המחקר ערכו פרופ' דויד ברודאי מהפקולטה להנדסה בטכניון, פרופ' אורי דיין מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, פרופ' עינת אהרונוב מהמכון למדעי כדור הארץ בעברית, הפיזיקאי ד"ר מייק אדל והמידען דרור לאופר.

המחקר מציג השוואה של 42 אסדות מהמדינות המתקדמות ביותר בתחום ברגולציה, טכנולוגיה ועוד, תוך התייחסות גם לקשר בין תפוקה לפליטה, בהשוואה לאסדת לוויתן. החוקרים מצאו כי הערכת ההשפעה הסביבתית של נובל אנרג'י התבססה על פליטות קבועות, שגרתיות, ולא התייחסה לפליטות החורגות מגדר הרגיל כמו במצבים של הצטברות לחץ במכלי אחסנת הגז או במקרים של תקלות. על פי החוקרים, החברה גם לא הביאה בחשבון כי ריכוז גדול יותר של מזהמים ייפלט מהאסדה בכיוון הרוח או כי במזג אוויר קר המזהמים עשויים להצטבר באזורים הנמוכים של מישור חוף הכרמל הסמוכים לאסדה.

"הממצא העיקרי הוא מדאיג, לאור הקרבה של אסדת לוויתן לריכוזי האוכלוסייה, ולדעתנו מהווה עילה לדרישה להערכה מחודשת של הסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הקשורים לתוכנית הנוכחית של הקמת אסדת הזיקוק של לוויתן בקרבת החוף", אומרת פרופ' עינת אהרונוב, ראש תוכנית הגיאולוגיה של נפט וגז במכון למדעי כדוה"א באוניברסיטה העברית וממבצעי המחקר. ד"ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית לשעבר של המשרד להגנת הסביבה, הגיבה אף היא לעולה מן הדברים; "הממצאים מטרידים מאוד. הם משקפים העדר יכולת מקצועית מספיקה במשרד להגנת הסביבה בתחום תעשיית הפקת גז ונפט. מדינת ישראל החליטה להסתמך על גז טבעי עבור 80% מייצור החשמל במדינה לפחות עד 2030 וכנראה הרבה מעבר לכך, לכן, רצוי שהמשרד להגנת הסביבה ישכור אנשי מקצוע מיומנים ומנוסים ויקים אגף מקצועי ייעודי לנושא אנרגיה ימית".

משק האנרגיה הישראלי אכן מתבסס על הגז הטבעי, שהינו דלק מאובן מזהם, לאורך שנים קדימה. הגז מזהם אמנם פחות מפחם, אך הוא אמור להוות 'שלב ביניים' בלבד, בדרך לשימוש באנרגיות מתחדשות דוגמת פאנלים סולריים. עולה החשש כי פיתוח חסר תקדים של מאגרי ותשתיות גז, יבלום את המעבר לאנרגיות מתחדשות, ויותיר את משק האנרגיה הישראלי להתבסס על אנרגיה לא נקיה שבעולם מבינים כי יש להחליף בכדי להיאבק בהחרפת משבר האקלים. "גז מסוכן לסביבה, לאדם ולמשבר האקלים ואחראי כיום ליותר מרבע מההתחממות הגלובלית, בהיותו של המתאן גז חממה חזק פי 86 מפחמן דו-חמצני, במדידות לאורך 20 שנה", אומר יוני ספיר. "המשרד להגנת הסביבה מודד את פערי הזיהום לאוויר בין גז לפחם רק בתחנת הכוח והדבר שגוי ומטעה. ישנם זיהומים אדירים לאורך כל שרשרת האספקה של הגז ונגזרותיו - קידוח, הפרדה למרכיבים על גבי האסדה, הובלה, אחסון, שריפה בתחנות הכוח וזיקוק תוצרי הלוואי הנוזליים הרעילים בבתי הזיקוק. השימוש בגז ובניית מתקני גז נוספים מנציחים את השימוש בדלקים פוסיליים בישראל לעשרות שנים קדימה ומונעים את המעבר המואץ הנדרש ואף הכרחי לשימוש באנרגיה מתחדשת ואגירתה. משבר האקלים החריף פוקד את העולם, כאשר ישראל ממוקמת באזור שעתיד להיות מושפע ממנו יותר מכל. חובה עלינו לדאוג למרחב תומך חיים עבורנו ועבור הדורות הבאים".

אגב כך, בימים אלה מקדמים בקליפורניה וברחבי ארה"ב איסור לחיבור של מבנים חדשים לגז, כדי להפחית את פליטות גזי החממה, והיום התקבלה בותמ"ל התנגדות "אדם טבע ודין" להקמת תחנות גזיות קטנות בכפר סירקין. בהתנגדותם נכתב: "הגז איננו אנרגיה נקייה, אלא דלק פוסילי שיוצר פליטות של זיהום אוויר וגזי חממה", וכי הקמת תחנות דוגמת זו שבלם הותמ"ל, "פוגעת בהתחייבויות בינלאומיות של מדינת ישראל כשתחנות הכוח באות על חשבון אנרגיות מתחדשות".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "כמקובל בעת הפעלת מתקן חדש, תתקיים תקופת הרצה לאסדת לוויתן, שתהיה מוגבלת בזמן. עבור הפעילויות באסדה בתקופת זו יינתנו הנחיות ודרישות נפרדות במסגרת תוכנית הרצה שתוגש לבחינה ואישור הממונה, כחלק מתנאי היתר הפליטה וכתנאי לתחילת תקופת ההרצה. יצוין, כי תוכנית ההרצה שהוגשה למשרד לא אושרה בשלב זה, ונובל נדרשה לבצע תיקונים ושינויים מהותיים. ללא תוכנית הרצה מאושרת וללא הקמה והפעלה של תחנות ניטור אוויר סביבתי בהתאם להוראת הממונה ובהתאם לתנאי היתר הפליטה, לא תותר הפעלה של המתקן.

"עיקרי תוכנית ההרצה יכללו: לוחות זמנים מפורטים על התוכנית; תוכנית לניהול סיכונים; פירוט השפעת הפליטות על קו החוף; מועדים קריטיים ועוד. בכוונת המשרד לבצע פיקוח, ניטור ובקרה הדוקים במהלך תקופה זו, שתימשך כחודשיים. במהלך תקופה זו, לפי הצהרת נובל, ייפלטו 49 טון NMVOC (תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן), במהלך שני פרקי זמן של 8 שעות. המשרד חייב את בעל מקור הפליטה לפרסם באופן ברור את השלבים השונים בתוכנית זו, ולעדכן את הציבור".

מנובל אנרג'י נמסר: "פרויקט פיתוח לוויתן נתון לפיקוח מחמיר על ידי כל הגופים הרלוונטיים ונובל אנרג'י פועלת בהתאם לחוק ולתקנות הרלוונטיות ובהתאם להיתרים שהוענקו לה. לעניין ScienceDirect, מדובר על עבודה המבוססת על הנחות שגויות או שאינן רלוונטיות לאופן הפעילות הנוכחית של נובל אנרג'י בישראל. לדוגמה, הכותבים התבססו על גובה הפליטות מאסדת תמר כאשר המערכת בלוויתן בנויה בצורה שונה לחלוטין. יתרה מכך, בעקבות פרויקט שהושלם בתחילת 2019 באסדת תמר הופחתו הפליטות ממערכות ה TEG וה - MEG מהאסדה ב- 99%, עוד מתחת לכמות הפליטות שנחזתה במקור. יצוין עוד כי לא נעשתה פניה מקצועית לנובל אנרג׳י מטעם המגזין לאימות המידע בעבודה טרם פרסומה. אסדת לוויתן לא תפגע באיכות האוויר ביבשה, והגז הטבעי שיזרום מהמאגר עד לסוף שנת 2019 יאפשר להביא להפחתה משמעותית נוספת בזיהום האוויר בישראל ולשיפור הבריאות של כולנו".

עוד כתבות

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי מאיים על טראמפ: נושאת מטוסים? נוכל להטביע

וויטקוף וקושנר ייפגשו היום בזנ'ווה עם נציגים איראניים, בניסיון אחרון להגיע להסכם שיימנע מלחמה ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז