גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה הקשר בין דיכאון לחרדה ומתי רצוי להיעזר בתרופות: דבר המומחה

מה ההבדל בין דיכאון לחרדה, מה הקשר לסטרס ומתי רצוי להיעזר בתרופות? ● פרופ' לאון גרינהאוס, מומחה לדיכאון וחרדה, נותן בהם סימנים וצופה כי בשנים הקרובות יהיה מהפך באבחנה ובטיפול

פרופסור לאון גרינהאוס / צילום: יונתן בלום
פרופסור לאון גרינהאוס / צילום: יונתן בלום

באופן מפתיע, אף על פי שיותר ויותר אנשים לוקים בדיכאון - לפי ארגון הבריאות העולמי עלה מספרם ב־18% בעשור האחרון והוא עומד על כ־350 מיליון בני אדם - אנחנו יודעים עליו מעט מאוד. אבל יש בשורה אופטימית: פרופ' (אמריטוס) לאון גרינהאוס מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, מייסד "מיינד קליניק" ומומחה לדיכאון ולחרדה, אומר שבטווח הלא רחוק, המידע המועט הזה ישתנה באופן דרמטי ואיתו דרכי הגישה והאבחנה.

"היום אנחנו יודעים מה המאפיינים הקליניים של דיכאון, אבל עדיין הסיבות הביולוגיות לדיכאון הרבה פחות ברורת", מסביר גרינהאוס. "יש לנו כל מיני מממצאים התנהגותיים, פרופילים מסוימים, אבל אין בדיקה פיזית שיכולה לקבוע אם אדם מדוכא. בדיקות גנטיות ופסיכו-פיזיולוגיות של המוח מתחילות לעשות בתחום מהפך גדול".

כולנו מכירים את המונחים "דיכאון", "חרדה" ו"סטרס", אבל רובנו לא יודעים להבחין ביניהם ולהבין את ההשפעה של הפרעה אחת על רעותה - השפעה שעלולה להחמיר אותם. גרינהאוס מנסה לעשות סדר במידע שהצטבר עד כה בקרב המומחים.

לפי ההגדרה המקובלת, דיכאון הוא מצב רפואי נפוץ המתאפיין בתקופות ממושכות של מצב רוח ירוד, הערכה עצמית נמוכה ותחושות עזות של עצבות וייאוש. בנוסף לגורמים פסיכולוגיים סביבתיים וגנטיים, העלולים לגרום לדיכאון, קיים גם בסיס ביולוגי, שכן דיכאון מתפתח כאשר יש הפרה באיזון המוליכים העצביים שבמערכת העצבים המרכזית. אפשר לאבחן צורות רבות של דיכאון, אבל לא ברור אם צורות אלו נובעות מהפרעה ביולוגית ספציפית.

אבל מתברר שזה רק חלק קטן מהתמונה המלאה, שכאמור רובה עדיין חסרה. מחקר שפורסם לאחרונה באוניברסיטת מישיגן ניסה לבדוק אם יש פרופיל גנטי אופייני לסובלים מדיכאון. לצורך העניין בדקו הרופאים היסטוריה משפחתית ואישית וממצאים גנטיים של 120 אלף סטודנטים לרפואה, ועיבדו את הנתונים באמצעות "משין לרנינג" - למידה חישובית. 3% מהנבדקים דיווחו על סימפטומים של דיכאון בתחילת שנת הסטאז' - שנה שגורמת סטרס ניכר לרופאים הצעירים. בבדיקה חוזרת בסוף השנה, 30% מאותם רופאים דיווחו על סימטומים של דיכאון. שילוב המבדקים הגנטיים והאישיים ניבא חלק גדול ממקרי הדיכאון.

"מתחילה להתגבש דרך שתכלול היסטוריה משפחתית, קווי אישיות וסטרס בחיים, פלוס פרופיל גנטי, שתוכל לתת לנו תמונה של רגישות לדיכאון", אומר גרינהאוס. "ובנוסף, מחקר על חוסן נפשי שמעריך איזה מדדים ביולוגיים ופסיכולוגיים מקנים לאדם יכולת גבוהה יותר להתמודד עם מצבי סטרס".

"לכולנו יש תנודות במצבי הרוח, עליות וירידות סביב הממוצע, כשהשינויים לא קיצוניים ולא נמשכים הרבה זמן. בדיכאון מז’ורי יש שינוי דרסטי מהמצב הקודם שנמשך שבועיים או יותר, וכולל מצב רוח ירוד, חוסר יכולת ליהנות, הפרעות שינה, תיאבון מופחת, פגיעה בתפקוד המיני ונטייה לרצות את הסביבה, מחשבות שחורות, פסימיות, אי שקט, מחשבות אובדניות וניסיונות אובדניים. כשמאבחנים דיכאון, מבקשים מהפציינט לתאר את מה שהיה קודם ולספר על ההתנהלות האישית, המצב המשפחתי, גנטיקה משפחתית, ומה היה מצבו בשנים קודמות.

"חולה שלי מארה"ב שסבלה ממאניה דיפרסיה - תופעה של קוטביות במצבי הרוח לאורך תקופות - תיארה באוזניי דיכאון מהקשים שישנם וסיפרה שהייתה מדוכאת כל חייה. מכיוון שהסובל מדיכאון נמצא בנקודת מבט נמוכה על המציאות, אנחנו לא מסתמכים רק על דבריו, אלא מזמנים את המשפחה. כששוחחתי עם ילדיה, הם אמרו שהיא הייתה אישה מאוד יעילה וחייכנית, ובימי המאניה הייתה יכולה לעשות שיפוץ בבית לבד".

פרופסור לאון גרינהאוס/ צילום: יונתן בלום

אמריקאיות סובלות יותר

אנשים שהירידה במצב הרוח שלהם נמשכת לפחות שנתיים, מאובחנים כסובלים מדיסתימיה - הפרעה ברורה במצב הרוח שאפשר לראות בה הרבה מקרים של תוספת אישיותית. אם בדיכאון "רגיל" החשיבות של אבחון וטיפול בשלבים מוקדמים משמעותית, הרי שבסוגי הדיכאון הקשים היא קריטית ממש.

"מבחינת הביולוגיה של המוח, ידוע לנו שככל שמשך הדיכאון ארוך יותר, הדיכאון יותר פעיל ועוד ועוד מערכות של הגוף נכנסות למצב לא תקין, ואת זה אנחנו רוצים למנוע. לכן אנחנו מלמדים אנשים שלוקים בדיכאון חוזר, לזהות את הסימנים המקדימים ולהגיע לטיפול לפני ההתפרצות"

הטיפול המקובל בדיכאון הוא שילוב של טיפול תרופתי, רגשי והתנהגותי. מחקרים מראים שלפני הדיכאון אנשים חווים נטייה מחשבתית שלילית עוצמתית, ואז הם נפגעים יותר בקלות, מרגישים דחויים, מתקשים לסיים מטלות ומחליפים בני זוג. צריך לזכור שלמרות הקלות שבה ניתנות היום תרופות נוגדות דיכאון, לא כל אחד צריך תרופות, וטיפול נפשי יעשה את העבודה, אבל כדי לדעת מה מתאים למי, צריכה להיות אבחנה.

"יש ביקורת על יעילות התרופות האלה, כי הטיפול הראשוני בהן מצליח אצל בין 50% ל-60% מהנוטלים אותן, כשאחוז לא מבוטל לא מגיב אליהן ואז צריך לשלב ביניהן לבין תרופות אחרות או לנסות טיפול אחר. בדיכאון מז’ורי ישנם מקרים שגם שילוב של תרופות לא מביא להטבה ואז אפשר לנסות אינפוזיות של קטמין, גרייה מגנטית או טיפול בחשמל, שנמצא הכי יעיל במצבים קשים", אומר גרינהאוס.

בין 12% ל-15% מהאוכלוסייה יסבלו מגל דיכאוני, כאשר בכל רגע נתון כ-2% נמצאים בדיכאון. דיכאון עשוי להופיע בכל גיל. בעשורים השישי, השביעי והשמיני דיכאון קליני עלול לפגוע בתפקוד ולהיות מלווה בהפרעות קוגניטיביות או במחלות נוירולוגיות אחרות. 3.6% מאוכלוסיית העולם סובלים מהפרעות חרדה וגם בהן מספרן של הנשים כפול מזה של הגברים. עוד נמצא, שבאמריקה מספר הנשים הסובלות מחרדה הוא הגדול ביותר ובמקום השני נמצא אזור המזרח התיכון.

להקדים תרופה לחרדה

חרדה מוגדרת כחוסר שקט פיזי ונפשי, פיזיולוגי ופסיכולוגי, כאשר מתעוררים מחשבות על סכנה ואיום או פחד ללא סיבה נראית לעין. ישנה חרדה כללית מפושטת או התקפית, המלווה באלמנטים פסיכולוגיים - תחושות כמו רע לי, אני פוחד - ופיזיולוגיים, כמו דפיקות לב, הזעה, רעד בקול ובגוף ותחושה שאינה נעימה לאדם החווה אותה.

"כ-70% מחולי הדיכאון ידווחו על חרדה כחלק מהסימפטומים שהם סובלים מהם", אומר פרופ' גרינהאוס. "היה לי מטופל, רו"ח, שבכל התקף חרדה היה רץ לבית החולים כי היה בטוח שהוא עומד למות והוא חייב להציל את עצמו. חרדה מתמשכת יכולה להגיע לדיכאון, ויש מקרים שבהם החרדה והדיכאון מזינים זה את זה. אנחנו יודעים שהשילוב של השניים קשה יותר לטיפול, וקשה לדעת למה - כאמור, רק עכשיו אנחנו מתחילים לקבל את התמונה של מה שקורה לנו במוח במצבים האלה".

תרופות נוגדות דיכאון יכולות לעזור גם בהתקפי חרדה?

"הטיפול הראשוני הוא בתרופות הרגעה, שבמינון נכון יכולות למנוע ולהקל על הסבל, ויש בהן סיכוי קטן מאוד להתמכרות ולעומת זאת סיכוי גדול בלסייע להקטין את החרדה. המטרה שלנו היא למנוע את ההתקף ולא לטפל בו כשהוא פורץ, ולכן אנחנו מלמדים איך לזהות את הסימנים הראשונים, בדיוק כמו בדיכאון. בקבוצת החרדה הכפייתית, הטיפול הוא בתרופות נוגדות דיכאון שמשפרות את האיזון במוליכים העצביים, מקבוצת ה-SSRI. השילוב התרופתי המומלץ בחרדה גבוהה הוא של נוגדי דיכאון וכדורי הרגעה, עם דגש על שיפור השינה".

לשינה טובה ורצופה יש השפעה קריטית על מצבם של הסובלים מחרדה ודיכאון?

"אתמול דיברתי עם בחור מבלגיה, השלישי במשפחה עם התקפי חרדה ודיכאון, שסובל בנוסף מהפרעות שינה משמעותיות. אנחנו יודעים שהטיפול בהפרעות השינה יכול לצמצם את התופעות האחרות. הוא ביקש לנסות שבועיים של טיפול להפרעות שינה כדי שיוכל לתפקד באופן יעיל יותר. אצל מי שלא ישן, הסימפטומים האחרים מחמירים. אם יש הפרעות בתיאבון, אין לנו יותר מדי מה לעשות, אלא אם זה מגיע לקיצוניות שפוגעת באדם".

כשרמת הקורטיזול עולה

עם הזרז לדיכאון ולחרדה אנחנו מתמודדים על בסיס יומיומי. סטרס, בעברית "עקה" או "דחק", גם הוא מונח מתחום הפסיכולוגיה והפיזיולוגיה, שמציין תחושת מצוקה הנובעת מפגיעה באיזון כתוצאה מגירוי חיצוני מוחשי, פיזי או פסיכולוגי. "אנחנו נמצאים בלחץ כל הזמן ולא רק לחץ שלילי. אדם יכול להיכנס לסטרס אחרי שקיבל העלאה בדרגה או תפקיד בכיר יותר. כשהגוף נכנס ללחץ, הוא עושה פעולות כדי לאזן את השפעתו, ובמצבים קליניים הוא פשוט אינו עומד בו. יש אנשים שיש להם רגישות גבוהה לסטרס, אבל הם לא בהכרח יהיו אלה שיסבלו מחרדה ודיכאון. הצורה שבה אדם מנהל את הסטרס תקבע את התגובות אליו".

מה שמנהל את האופן שבו נתמודד עם הסטרס הוא המנגנון ההורמונלי שלנו ובעיקר הפרשת ההורמון קורטיזול, התוצר העיקרי של בלוטת יותרת הכליה. כשאנחנו בלחץ, רמת הקורטיזול בדם עולה, והיא יורדת כשאנחנו נרגעים.

"אצל אדם רגיש, משך התקופה שבה רמת הקורטיזול תהיה גבוהה היא ארוכה וההשפעה על הגוף תהיה חזקה. רואים תופעות כאלה אצל ילדים שחוו ירי רקטות, אלימות, הטרדה מינית, מוות של הורים או שחיים במצב כלכלי ירוד. המערכת שלהם לא יודעת להיסגר במהירות, וכשיתבגרו הם עלולים להינעל במצב של סכנה ולסבול מהתקפי חרדה. חשיבה חזרתית המשחזרת את הטראומה תגרום להינעלות, כמו למשל בחורה שעברה תקיפה מינית וכל גבר שנוגע בה מעורר מחדש את המערכת להיכנס למצב הישרדותי. אם המערכת לא נסגרת והגוף לא חוזר לעצמו, ההידרדרות לדיכאון מז'ורי גבוהה".

אז ההמלצה הגורפת היא למנוע מצב של דיכאון, חרדה וסטרס, ולא לטפל בהם כשיש התקף, כי אז הטיפול הרבה יותר מסובך.

"ואת זה אפשר לעשות עם מדיטציות, הערכה של תפיסות, ועבודה אינטנסיבית על האישיות במטרה לחזק אותה", אומר גרינהאוס, "כל זה כדי לדעת לחשוב ולהתמודד אחרת עם האתגרים, הקשיים והטראומות, כדי לא להידרדר להתקף. ואם צריך, אז לקחת תרופות. זה המסר הכי חשוב".

עוד כתבות

אריה דרעי בשיחת וידאו עם ועדת הקורונה של הכנסת / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

ועדת הקורונה בכנסת בדוח ביניים חריף: מדיניות בדיקות בעייתית, היעדר הנהגה וסכנה לנזק בלתי הפיך לכלכלה ולחברה

יו"ר הוועדה עפר שלח הכין מסמך מסכם ובו מתח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה במשבר ● בין המלצותיו: לשנות את מדיניות הבדיקות ולהקים גוף לניהול משברים לאומיים ● "דרג מדיני לא אמור לקבל, במשבר רב-ממדי ועמוק כמו זה, החלטות מהירות תוך כדי תנועה"

צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מגפת הקורונה צריכה ללמד אותנו גם שיעור בצניעות

במלחמתם במידע כוזב, עיתונאים ובודקי עובדות עלולים להתמכר לאשליה ההפוכה: שהעובדות הוודאיות על המגפה נמצאות במספרים הרשמיים ובעמדות של המומחים ● לפעמים מוטב להודות בצניעות, שלא על כל הסוגיות יש כבר תשובה חד־משמעית

דירת 4 חדרים בלוד / צילום: יח"צ

עסקה בעיצומם של ימי המגפה: כמה עלתה דירת 4 חדרים בלוד

אילו נכסים נוספים נמכרו והושכרו לאחרונה בערד ורמת גן?

עסקים סגורים בתל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

לא פטור מלא: הממשלה אישרה הנחה של 25% בארנונה לעסקים

ההנחה משקפת 3 חודשי פטור מתשלום, אך לא פטור מלא כפי שביקשו ארגוני העצמאים במו"מ ● לטובת מתן ההנחה יועמד תקציב בסך כ-2.8 מיליארד שקל לצורך שיפוי הרשויות המקומיות

אמיר מגנר / צילום: יוגב מאיר

CyberMDX גייסה 20 מיליון דולר כדי להגן על מכשירים רפואיים מחוברים

החברה, שהוקמה ב-2017 על ידי אמיר מגנר (מנכ"ל) ומוטי שנייברג, שאינו מחזיק בתפקיד פעיל בחברה כיום, מפתחת פלטפורמת אבטחת סייבר וניהול לוגיסטי של מכשור רפואי

בני גנץ / צילום: יוסי זמיר

גנץ: "לא אכנס לממשלת חירום עם הליכוד בכל מחיר"

לדברי גנץ על אף שהיו הסכמות כמעט סופיות וניתן היה כבר לברך על המוגמר, ראש הממשלה נתניהו ביקש לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ● "היינו קרובים מאוד לברך על המוגמר, ואז הגיעו נתניהו ואנשיו עם דרישה לפגוע בעבודה התקינה של הוועדה"

משלוח של כמיליון ביצים שנחת בישראל / צילום: לסר

מיליון ביצים נחתו בישראל - מתי הן יגיעו לסופרמרקט שלכם?

אחרי החוסרים החריגים, כמיליון ביצים נחתו הלילה בישראל ופוזרו הבוקר ברשתות המזון, ומשלוח נוסף צפוי להגיע גם מחר ● אלא שברשתות המזון כבר מבהירים כי המשלוח הנוכחי לא יאפשר למלא את החוסרים האדירים שקיימים היום

בורסת תל אביב סיקור שוטף / צילום: איל יצהר, גלובס

ת"א נעלה את יום המסחר האחרון השבוע בעליות חזקות; מדד הנפט והגז נסק ב-11.5%

ת"א-90 זינק ב-5.1% ● מדד ת"א 35 התחזק בכ-2.4% בהובלת נסיקה של 34% במניית פתאל ● מניית קבוצת דלק נסקה ב-17%, יחידות דלק קידוחים קפצו ב-34%, ואלו של רציו הוסיפו 20% ● מחזור המסחר הסתכם בכ-2.8 מיליארד שקל

שמועת קורונה 30 / אילוסטרציה: גלובס

מדריך מיוחד: כך תדעו איך להתייחס לשמועות הקורונה שהגיעו אליכם ממקורות לא רשמיים

קראתם בפייסבוק על תרופה מוזרה למגפה? קיבלתם בוואטסאפ הודעה מלחיצה ממקור עלום? ● בודקי העובדות של "גלובס" מבררים את השמועות הטריות

הפגנת העצמאים / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בשורת החג לעצמאים: מענק הפיצוי יעלה ל-10,500 שקל באפריל

מאבק העצמאים והביקורת שמתח "גלובס" על החורים בסיוע נשאו פרי: אמש הגיע האוצר לסיכום כי מענק אפריל יוגדל, יבוטל חישוב הכנסות בני הזוג יחד וגם שכירים בעלי שליטה יזכו לפיצוי

ארבע עשרים וארבע לפנות בוקר בסניף יוחננוף במרכז נס ציונה / צילום: יובל לידור

רגע לפני ההסגר: 4 לפנות בוקר, שעה ו-40 דקות בתור לסופרמרקט

בלילה האחרון נרשמו דיווחים על תורי ענק מחוץ לסופרמרקטים, כשלקוחות ביקשו להגיע לרשתות בשעות החריגות האלה בתקווה למצוא סניפים עמוסים פחות עם מבחר גדול יותר לאחר חידוש המלאים בחצות

מישל סיבוני, מנכ''ל קבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: "פלאש 90".

"הביצועים של הראל ראויים להערכה בגלל שאיכות נשמרת בעקביות ולאורך זמן"

כך אמר ראש מחלקת המחקר בלאומי שוקי הון, אייל דבי, על קבוצת הביטוח הראל, שמציגה "צמיחה אדירה בנכסים" ● "זה לא דבר של מה בכך, שהרי מכאן נגזרת בסופו של יום השורה התחתונה"

אבי בן טל, מנכ"ל רשת 13 / צילום: ינאי יחיאל

לאחר דיון בבית הדין לעבודה: הנהלת רשת ועובדי חדשות 13 חוזרים לשולחן המו"מ

עד לסיום המו"מ תוקפא הוצאתם לחל״ת של 21 עובדי חדשות 13 המועסקים בתכניות 5 עם יעקב אילון וחדשות היום עם אלי ומירי

חוסן כלכלי / צילום: איל יצהר, גלובס

מדד החוסן הכלכלי של גלובס: מה עשתה הקורונה לכיס שלנו, ומה להערכת הישראלים היא עוד תעשה

"גלובס" ומכון שילוב משיקים מדד דו-שבועי לבדיקת הדופק הכלכלי: ההכנסות של למעלה מ-60% ממשקי הבית כבר נפגעו, כ-40% מהאזרחים מעריכים שמצבם הכלכלי יורע וכרבע לא יוכלו לעמוד בחודש הבא בהוצאה בלתי צפויה • אצל העצמאים, התמונה חריפה עוד יותר: 85% איבדו מהכנסתם

חדווה בר / צילום: יונתן בלום

דאגה בבנק ישראל: נסיקה חדה בשיעור הצ'קים החוזרים והמבוטלים בשל משבר הקורונה

שיעור הצ'קים החוזרים זינק ב-140% - מכ-2.5% מסך הצ'קים שהוצגו לפירעון בשגרה לכ-6% ● במקביל הוכפל כמעט פי חמישה שיעור הצ'קים המבוטלים, מ-0.35% ל-2% ● בנק ישראל מתריע: "יש לכך השלכות שיכולות להוביל לסנקציות"

לא כולם מעוניינים בוועד עובדים / צילום: שאטרסטוק

קיזוז הפסדים ושבח מקרקעין בעקבות המגפה

עסקים שמוצאים את עצמם עם הפסדים בעקבות הקורונה יוכלו להקטין את חבות המס בעזרת קיזוז הפסד עסקי או הפסד הון

טקס הסיום באוניברסיטה היפנית בצל הקורונה / צילום: BBT UNIVERSITY, רויטרס

תואר באמצע המגפה: כך נראה טקס סיום של אוניברסיטה בטוקיו

בעוד טקסי סיום של רבות מהאוניברסיטאות מסביב לעולם בוטלו כדי למנוע התקהלויות, במוסד אקדמי אחד בטוקיו מצאו דרך לקיים חלוקת תעודת רשמית בהשתתפות הסטודנטים

רוני חזקיהו החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר

הביקורת עשתה את שלה: עסקים קטנים יוכלו לקבל אשראי מוגדל מקרן הסיוע

החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, קבע כי עסקים קטנים בעלי מחזור מכירות שנתי של עד 25 מיליון שקל יוכלו לקבל הלוואה מוגדלת מקרן הסיוע המיוחדת שהקים האוצר ● עפ"י ההנחיה החדשה, עסקים אלה יוכלו לקבל הלוואה מוגדלת בגובה עד 16% ממחזור המכירות השנתי

מיצג מחאה במרכז תל אביב – "שולחן הסדר הנטוש" / צילום: מטה המאבק להצלת עולם התרבות, האירועים והמופעים

שולחן הסדר הנטוש: מיצג מחאה הוקם במרכז תל אביב כנגד מצבם הקשה של העצמאים בישראל

המיצג היה באורך של עשרות מטרים ולאורכו מוקמו 100 כיסאות ריקים המיצגים את הענפים השונים של העצמאים אשר ננטשו ערב חג הפסח ע"י ממשלת ישראל

חיטוי של בית קולנוע בווהאן בסוף השבוע האחרון / צילום: Aly Song, רויטרס

הסינים יוצאים מהסגר אך מגלים שהם שבויים של החובות שצברו במהלכו

אם הביקוש העולמי למוצרים סיניים לא יעלה בחודשים הבאים, קיצוצי השכר יישארו, ומכירות העסקים הקטנים ימשיכו לרדת, חדלות הפירעון תטפס וההפסדים יחלחלו לבנקים ולחברות ההלוואות