גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יותר קל לדבר על סרטן: למה הסובלים מדיכאון ומחרדה לא מדברים על זה

כל אחד מאיתנו חווה בעצמו או מכיר מישהו קרוב שסובל מדיכאון ומחרדה, אבל כמעט אף אחד לא מדבר על זה, אף על פי שההסתרה עלולה להחמיר את המצב. למה בעצם?

דיכאון וחרדה/  איורים: חן ליבמן
דיכאון וחרדה/ איורים: חן ליבמן

הבושה שחווים מי שסובלים מדיכאון ומחרדה מגיעה לפעמים למצבים אבסורדיים. "כבר קרה שבן אדם שסובל מדיכאון אמר לי 'אשתי לוקחת כדורים נגד דיכאון, ואני לא רוצה שהיא תדע שגם אני לוקח", מספר יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, ד"ר צבי פישל. "הם חולקים את אותו ארון בחדר האמבטיה שבו נוהגים לשים את הכדורים, ועדיין הוא פחד שתדע".

למה זה קורה?

"כי התפיסה המוטעית בציבור מזהה דיכאון עם אנשים חלשים. זה לא נכון, גם אנשים עם אישיות חזקה יכולים לסבול מזה. הבעיה היא שאנשים מתקשים מאוד לקבל אבחנה נפשית. מרתיע אותם להיות מזוהים עם הפרעה פסיכיאטרית, כי הם חוששים להיתפס כמשוגעים. נניח לרגע בצד את ההנחה הלא מאוד הוגנת שיש כאן כלפי אותם אנשים שסובלים מהפרעות פסיכוטיות - אותן הפרעות שמזוהות בציבור הרחב עם שיגעון, ורק נגיד שזה בכלל לא באותו סל".

אז ממה מתביישים?

"הבושה נחלקת לשניים - לעובדה שיש לי דיכאון ולכך שאני צריך לקחת תרופות פסיכיאטריות. אנשים חוששים שהטיפול התרופתי יסמם אותם, ישנה את אישיותם או יגרום להם לתופעות לוואי או להתמכרות. וזו טעות, כי אין בכדורים אלמנט ממכר, ולמי שלא מתאים סוג מסוים, אפשר להתאים סוג אחר שישתלב יותר טוב עם אורח החיים שמתאים לו. התרופות מחזירות את האדם לחיים רגילים תוך שבועיים-שלושה, אבל אנשים עדיין מפחדים".

גם מי שכבר לוקח את התרופה, חושש בוודאי שמישהו יראה אותו קונה אותה בבית מרקחת.

"זה לא דבר שהם מנפנפים בו, אבל יש דרגות שונות של הסתרה. ראיתי אנשים שמבקשים שהמרשם יחכה להם בקליניקה במעטפה סגורה. יש את אלה שיסעו לבית מרקחת מרוחק מהבית, או יעדיפו לקנות את התרופה באופן פרטי, ולא לבקש שרופא המשפחה ימיר אותו למרשם מסובסד של קופת החולים, כי הם לא רוצים שרופא המשפחה בכלל ידע מזה. אם זה מה שיגרום לאנשים לקבל טיפול, אני אכבד את זה כי הימנעות מטיפול היא הדבר הכי מסוכן כאן. במקרים קיצוניים שאינם מטופלים, הבושה יכולה להרוג".

תיארת קודם בן זוג שהסתיר, איך אפשר לחיות ככה?

"רוב האנשים יספרו לבן זוג וגם לזר ברכבת. מה שמטריד אותם בעיקר הוא מעגל ההיכרויות השני והשלישי - זה שמורכב מהחברים ומהקולגות בעבודה. ואגב, כשהם יספרו לאותו זר ברכבת, הסיכוי שהוא יגיד להם שהוא או מישהו שהוא מכיר חווה דיכאון ולקח כדורים, גבוה מאוד. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שזה קרה לו. בחיים האישיים שלי, אני מכיר שמונה אנשים מהמעגל הקרוב אליי שלקחו תרופות נוגדות דיכאון בשלב כזה או אחר, ואני מדבר על רופאים, אנשי אקדמיה. המודעות אצלנו אולי יותר גדולה, אם כי גם הם לא נוטים לדבר על זה, וחבל. זה מאוד עוזר לשתף".

כאן המקום להזכיר שלא כל אחד שמצהיר על עצמו שהוא בדיכאון, באמת סובל מזה.

"נכון, יש הגדרות ברורות לדיכאון קליני. אנשים שמתארים לעצמם דיכאון אחרי כישלון במבחן או פרידה, לא מדברים לרוב על דיכאון. בדיכאון מדובר בכאב נפשי, ששואב ממך את כל האנרגיה. יש מקרים שאפילו לצאת מהמיטה זה כמו לטפס על האוורסט עבור אותו אדם. המתבונן מהצד לרוב לא מבין את זה, כשהדיכאון נחשב מתון. הוא יגיד לאדם שבדיכאון שהוא סתם מתפנק וינסה לשמח אותו. יציע שיסעו לחופש או יצאו לשתות משהו. לא רק שזה לא עוזר, זה מקשה עוד יותר על מי שסובל מדיכאון, כי הוא יוצא לחופש ולא מסוגל ליהנות, וזה רק מגדיל את הסבל שלו ושל הסביבה".

יותר קל לדבר על סרטן

חוסר השליטה במצב הוא אחד הגורמים העיקריים לבושה שחשים הסובלים מדיכאון ומחרדה. "דיכאון נתפס בציבור, שלא בצדק, כמחלה שהיא בשליטתך", מסביר הפסיכולוג הקליני ד"ר רועי סמנה. "ולכן החולים בדיכאון יזכו לפחות אמפתיה ואהדה ציבורית מאשר, נגיד, חולי סרטן. אצל האחרונים את תפגיני חמלה ולא תחשבי שהם הביאו את זה על עצמם, ואם הם רק ירצו, הם יצאו מזה. ואילו חולי דיכאון ישמעו הערות כמו 'יאללה, צאו מזה, קחו את עצמכם בידיים, החיים יפים', כאילו הם יכולים לבחור אם להיות בדיכאון או לא. יכול להיות שזה גם בגלל שכל מה שקשור בעולם הנפש נתפס כמסתורי. המסתוריות מעוררת חרדה, וכדי להתמודד עם אותה חרדה, הסביבה מנסה להקטין את התופעה. להגיד שזה לא סיפור".

ואז אנחנו מתביישים יותר.

"כמובן. אחוז המטופלים שסובלים מדיכאון וחרדה גבוה בהרבה מאלה שידברו על זה. נכון שגם על סרטן לא כולם מדברים. ועדיין, אנשים יספרו הרבה יותר בקלות על ההתמודדות שלהם עם מחלת הסרטן אחרי שהבריאו ממנה, לעומת אנשים שהבריאו מדיכאון. גם כשהם כבר שנים אחרי, הם הרבה פחות נוטים לשתף".

איך אתה מסביר את זה?

"הניצחון על בעיה נפשית הוא פחות אטרקטיבי ופוטוגני. לא בטוח שהבן אדם יודע למה זה קרה, וגם יש סיכוי שזה יחזור. קל להתייחס למחלה כמו סרטן שתוקפת את הגוף, כאל משהו חיצוני שלא קשור אליי, סוג של חוסר מזל. בעוד שדיכאון נתפס כמשהו שדפוק בי, בנפש שלי, וזה הרבה יותר מאיים על החולה ועל הסביבה".

ממה הסביבה בעיקר נרתעת?

"יש משהו מתיש בתקשורת עם אדם שסובל בדיכאון, ולא כל אחד יכול להכיל את זה. אנשים אומרים 'הוא דאונר, הוא מוריד אותי, אני לא יכול עם כל הפסימיזם הזה, גם ככה קשה לי בחיים'. המעגל החברתי של אותו אדם מידלדל, וזה גורם לו להשתבלל עוד יותר. גם חרדה קיצונית מאוד מעמיסה על הסביבה הקרובה, וכאן הבושה מקיפה מעגלים נוספים. לא רק שאני לא רוצה שידעו מזה, גם הבן זוג והילדים לא רוצים שידעו מזה".

אתה רואה הבדל באופן שבו גברים ונשים תופסים דיכאון?

"לנשים יותר קל לדבר על זה, אולי כי דיכאון שמצטייר כסוג של חולשה, פחות מפריע להן. יש יותר סיכוי שהן ידברו על זה ויקבלו תמיכה. גברים יותר מתקשים להודות, גם בפני עצמם, במה שעובר עליהם. וזה מביא אצלם להסתעפויות של הבעיה כמו בריחה לאלכוהול. כשאנשים שומעים שעוד הרבה אנשים סובלים מאותה בעיה, זה מאוד מנחם. דיכאון הוא לא תופעה נדירה והוא ממש לא מאפיין רק מחלקות סגורות, כמו שאולי רואים בסרטים".

ובכל זאת, מקומות העבודה לא סובלניים כלפי זה.

"לצערי, את צודקת. אף אחד לא יקבל ימי מחלה אם יגיד לבוס שלו, 'עוברים עליי כמה ימים קשים, ולכן לא אגיע. אני סובל מחרדות ומפחד שאני הולך למות, ואודה לך אם תתחשב'. מה גם שאנחנו חיים במציאות שבה הרשתות החברתיות מכתיבות את הטון. לא רק שאתה לא חושף בעיות, אתה עובד בלהציג פרסונה שמחה ומתוקתקת. זה רק מרתיע עוד יותר מלדווח לסביבה על מה שאתה עובר".

אנשים מאמינים שהם יתגברו לבד

הבושה היא תופעה מוכרת. "המחקר מתייחס לבושה כאל רגש שנלווה לדיכאון ולחרדה", מציין ד"ר דוד סגל, פסיכולוג קליני ומרצה בבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה למנהל. "היא לוחצת על הכפתור של רגשי נחיתות - 'אני לא שווה, אני שרוט, למה אני לא כמו כולם'. יש הרבה חשש מסטיגמות ודעות קדומות, ותחושה שאף אחד לא יבין אותי ולאף אחד לא אכפת".

מה למשל לא יבינו?

"אף אחד לא יבין למה אני לא מסוגל לבצע משימות שנראות טריוויאליות או למה אני מפחד בצורה שנראית מוגזמת מכל מיני סיטואציות שרוב האנשים מתייחסים אליהן בקלילות. עוד לפני שאנשים מאובחנים כחולים בדיכאון, הם מבינים שמשהו לא בסדר איתם. הם מנסים להסתיר את זה מהמשפחה, כדי לא לצער ולהכביד, ומסתירים גם מהעבודה, מחשש שיפוטרו כי הם לא יעילים ולא מרוכזים מספיק. ההתבודדות וההסתרה הן בדיוק ההיפך ממה שצריך כדי לצאת מזה, אבל אנשים לא מבינים את זה. בפרט כשהם חווים הרבה כעס ואנטגוניזם מצד הסביבה, שנורא מתרגזת מחוסר התפקוד הזה".

מה עוזר להוציא אנשים מהבושה?

"זה אחד הדברים שעובדים עליו בטיפול. הפחתת הבושה עוזרת לאנשים לצאת מהדיכאון. צריך לזכור שהבושה היא לא רציונלית. אנשים שחוו דיכאון בגלל אירוע נקודתי לא יתביישו פחות מאלה שחוו דיכאון פחות מוסבר, ולהיפך. מאוד עוזר שהמשפחה לא מתביישת. הבנה ותמיכה הן גורמים משמעותיים בהליך השיקום".

אריק כהן, מנהל החטיבה הציבורית באנוש (העמותה הישראלית לבריאות הנפש), יודע כמה קשה להביא אנשים לטיפול. "אנשים מאמינים שהם יתגברו לבד. הם אומרים 'זה יעבור, מה יש לי לפתוח את זה'. הם חושבים שיקומו בבוקר ויקרה להם נס וזה יעלם. אבל זה לא עובד כך. דווקא רופא המשפחה יכול להניע אנשים ללכת לטיפול. כשהוא רואה אדם שמתלונן כל הזמן על מצוקות גופניות, אבל לא מוצאים שום דבר, זה אמור להדליק אצלו נורה אדומה".

איך זה שאני חיה בהרגשה שדיכאון וחרדה מדוברים הרבה יותר מפעם?

"כי את כנראה גרה בתל אביב. יש מקומות שבהם יותר קל לדבר על טיפול פסיכולוגי וציפרלקס. אבל בואי נלך לאזורים אחרים במדינה, שם הטיפול הנפשי והתרופתי הרבה פחות מדובר".

זה לא זולג מתל אביב לפריפריה?

"מאוד לאט. יש לנו אשליה שהחיים היום יותר חשופים, בגלל הרשתות החברתיות, אבל זה לא נכון. את משתפת בפייסבוק רק את מה שנראה טוב ומצטלם טוב, וזה נורא מקשה על מי שבדיכאון, כי הוא רואה חבר אחד עושה חיים בחו"ל ואחד במסיבה או בים, והחיים של כולם כל-כך נהדרים - אז איך שלי כל-כך לא. זה כמובן מגביר עוד יותר את הבדידות, כי איך תשתף במה שעובר עליך. אנשים מאוד חוששים מהאופן שבו יקוטלגו ואיך החברה תתפוס אותם".

וכשלא מדובר במקרים קיצוניים, קל להסתיר.

"נכון. אדם יכול ללכת לעבודה, לחזור בסוף היום הביתה ולהיות לבד, ואף אחד לא רואה כמה קשה לו. בדיסתימיה (דיכאון כרוני מתון), הבן אדם לכאורה מתפקד. קם בבוקר, הולך לעבודה, עושה את מה שמצופה ממנו - מביא משכורת הביתה, דואג לילדים, אבל הוא לא מרוצה משום דבר. הוא מתנהל כמו רובוט שמשהו בתוכו כבוי".

בני גנץ פספס הזדמנות לעזור

מי שמתחילה לעשות דרך בהכלת הדיכאון, היא החברה אולי הכי פריפריאלית בישראל - הבדואים בנגב. ויסאם מרעי, הפסיכולוגית הראשית במרפאה לבריאות הנפש של קופת חולים כללית ברהט, ומדריכה במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים סורוקה: "בחברה הבדואית והערבית הסטיגמות חזקות. אומנם פחות קשה להודות בדיכאון מאשר בהפרעה כמו סכיזופרניה, ששם יש שיפוט ובוחן מציאות שאינו תקין, אבל זה עדיין מעורר בושה".

ממה מתביישים?

"שזה יפגע במוניטין של המשפחה. מאחר שזו חברה שבטית ואנשים חיים בחמולות, אתה נחשב לנציג של המשפחה בכל סיטואציה. אצל אישה זה יפגע בסיכויי השידוך שלה ושל אחיותיה או בנותיה, ואצל הגבר זה יפגע בדימוי העצמי שלו כמפרנס חזק ובמעמד שלו במשפחה. זה לא רק הדיכאון שפוגע בדימוי, עצם ההגעה לטיפול נפשי פוגעת במוניטין".

אז הם לא מגיעים, במה זה יתבטא ביומיום שלהם?

"חוסר תפקוד זה הביטוי המרכזי. כשאישה לא עומדת במשימות בבית ועם הילדים, זה מעורר שיח והתערבות, ויש יותר סיכוי שהבעל ייקח אישה שנייה, מה שעלול להגביר עוד יותר את הדיכאון. כשיש לכאורה סיבה מוצדקת לדיכאון כמו אובדן או איזושהי טראומה, הסביבה מפגינה יותר סלחנות והבנה".

איפה את רואה התקדמות בהסרת מחסום הבושה?

"המרפאה ברהט פועלת חמש שנים. בשנתיים־שלוש הראשונות אנשים פחדו לבוא בגלל הסטיגמה. היום הפחד הזה יורד. אנשים מבקשים שרופא המשפחה יפנה אותם. אנחנו עובדים הרבה על עניין הבושה עם המטופל ועם המשפחה שלו, ומסבירים שאין סיבה לסבול כל החיים מהפרעה, שבטיפול נכון מחזירה את הבן אדם לחיים נורמליים. לאט־לאט הם מבינים שלא חייבים לחיות באומללות".

מה שעוד עוזר הוא הנגשת התופעה בתקשורת. פישל, שגם מנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש גהה, מציין ש"ככל שיותר אישי ציבור ומפורסמים יצאו מהארון וידברו על זה, כך יותר אנשים יעזו לדבר על זה ולהודות שהם זקוקים לעזרה. כשתקפו את בני גנץ על כך שהוא לוקח תרופות נגד דיכאון, הייתי שמח אם הוא לא רק היה אומר שהוא לא לוקח, אלא מוסיף שלא היה מתבייש אם כן היה צריך לקחת. זה היה מאוד עוזר לנרמל את התופעה".

וסמנה מוסיף: "כשאסי עזר מדבר על הגמילה שלו מציפרלקס ועל התקפי החרדה שלו, זה מאוד עוזר. אדם יכול לחיות חיים שלמים אפורים ותפלים רק בגלל הבושה מהתווית והטיפול. אני מאמין שאפשר לשנות את התפיסה הקיימת בציבור, תראי איך הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים מדוברות ומאובחנות היום, ואיזו לגיטימציה הן קיבלו בשנים האחרונות. גם הדיכאון יכול לצאת מהצללים ולהיתפס כהפרעה שמפסיקים להתבייש בה. אני מאמין שיש תקווה".

עוד כתבות

הסיפורים הבולטים של סוף השבוע / עיצוב: גלובס

השנה האחרונה של אלדד פרי והעיכובים בטסלה: הסיפורים הבולטים של הסופ"ש

הבעלים של אל על בראיון בלעדי ● החוקר שמנסה להשיב ממותות לחיים ● ביקור במרפאת פוסט-קורונה ועוד שלושה סיפורים בולטים מהסופ"ש

נשיא ארה''ב לשעבר דונלד טראמפ / צילום: Reuters

הרשת החברתית של טראמפ מצטרפת למגרש התקשורת השמרנית הצפוף

הבן של נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ ג'וניור, מעורב מקרוב בהקמת החברה החדשה

פנקסי חיסון צהובים בינלאומיים שהנפיקו המרפאות בגרמניה. בחודשים האחרונים, אחרי פיתוח אפליקציה ייעודית, ביקשו הרשויות להמיר את התעודות והנתונים לקוד QR / צילום: Shutterstock, Christian Horz

גרמניה: רשת שזייפה אלפי אישורי חיסוני קורונה נחשפה במינכן

עפ"י החשדות, הרשת סיפקה כ-350 אישורים מזויפים בחודש אוקטובר בלבד, אך פעלה למעשה מתחילת הקיץ, כך שמספר האישורים המזויפים עשוי לעמוד על אלפים רבים • המשטרה מצאה כ-500 אישורים מזויפים וכן מזומן ומטבעות קריפטוגרפיים בשווי 100 אלף אירו במהלך החיפושים

הצלמית הפרהיסטורית ונוס מווילנדורף. תמונה שלה הוסרה מפייסבוק בטענה שהיא ''פורנוגרפית'' / צילום: Reuters, Herwig Prammer

המדיום הוא המסר: למה מוזיאונים בווינה הצטרפו ל-OnlyFans?

אחרי שפייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק הסירו תכנים וחסמו את דפי המוזיאונים, לשכת התיירות בעיר לא נשארה חייבת, ויצאה בקמפיין שנקרא "Vienna strips on OnlyFans" ● המנויים הראשונים יקבלו כרטיס הטבות לעיר או כרטיס כניסה למוזיאונים כדי לצפות ביצירות שצונזרו

התחנה המרכזית / צילום: איל יצהר

תיסגר מוקדם מהצפוי? צו סגירה לתחנה המרכזית בדצמבר 2021

אם לא יתוקנו ליקויי הבטיחות של התחנה המרכזית והצו יוותר בתוקף - הן החנויות והן מרכז התחבורה הראשי יידרשו להפסיק את פעילותם כבר ב-5 בדצמבר ● המשמעות: משרד התחבורה יאלץ למצוא פתרון מיידי לאוטובוסים עצמם, שייאלצו לעבור למסלולי נסיעה אחרים

אורלי שמש, רקדנית ומדריכת ריקודי עם / צילום: שלומי יוסף

"משבר הקורונה הפך דווקא לקפיצת מדרגה עבורי בתחום שלי"

אורלי שמש, רקדנית ומדריכת ריקודי עם מקצרין ● בת 45, נשואה לדותן ואם לשתי בנות (13 ו-16) ● מעבירה חוג ריקודי עם בקריית מוצקין ● "לאט לאט המעגל חוזר לעצמו, אבל יש משהו שלא חזר ולא יחזור בקרוב: אנחנו לא אוחזות ידיים בריקוד" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז  

צעיר משקיף על העיר אום אל פאחם. כ-40% מבין בני 24-18 בחברה הערבית חסרי מסגרת / צילום: Associated Press, Oded Balilty

200 מיליון שקל יוקצו לטיפול באבטלה בקרב צעירים בחברה הערבית

כ-40% מבין הצעירים בחברה הערבית בגילאי 24-18 מוגדרים כ"חסרי מעש" ● לגלובס נודע כי כחלק מתוכנית החומש מקדם כעת המשרד לשוויון חברתי שורה של פרויקטים לשילוב הצעירים בשוק העבודה ● תוכנית הדגל תהיה "שנת מעבר", שמטרתה הקניית כלים וכישורים לתעסוקה ולאקדמיה

נפתלי בנט / צילום: יוסי זמיר

בנט: "אני לא רואה באופק ביטול של התו הירוק"

לדברי ראש הממשלה, "אנחנו יוצאים בימים אלה מגל הדלתא. אנחנו יוצרים רשת ביטחון כלכלית ורפואית של 10 מיליארד שקל לקראת גלי קורונה עתידיים שיכולים לקרות עוד חודש, עוד חצי שנה או בכלל לא"

האוטובוס החשמלי של אלקטריאון / צילום: קובי ישעיהו

עולה לכביש: ירון יעקובי ירכוש מניות אלקטריאון ביותר מ-42 מיליון שקל

הון הטבע, מבעלי השליטה בחברת הכביש החכם אלקטריאון, תמכור ליעקבי 200 אלף מניות ותעמיד לרשותו אופציה לרכוש מחצית מיתרת החזקותיה ● מחיר הרכישה גבוה בכ-35% ממחיר המניה בשוק ● באוגוסט מונה נשיא המדינה לשעבר רובי ריבלין לנשיא החברה

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

כמה שווה ממ"ד בתל אביב לעומת מרחב מוגן קומתי?

ממ"ד מהווה חדר לכל דבר ובעת אזעקה לא צריך לצאת מהבית, אך קיומו מקטין את הגמישות התכנונית של הדירה, בעוד שממ"ק מאפשר גמישות - אך אומר שבעת אזעקה צריך לצאת מהדירה ● למרות חסרונותיו, ממ"ד מייצר ערך גבוה יותר לדירה בהשוואה לממ"ק

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

המסים שרצה האוצר להטיל על שותפויות ועל נטפליקס בדרך החוצה מחוק ההסדרים

מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, ח"כ ולדימיר בליאק, אמר לגלובס: "אני לא יכול להגיד בוודאות שחוק השותפויות יוצא, אבל אני מעריך שלשם זה הולך" ● ועדת הכספים תדון היום בחקיקת המע"מ על השירותים הדיגיטליים, אך כבר כעת ידוע כי רשות המסים לא הצליחה להעביר את החוק, וכי הוא יפוצל מחוק ההסדרים

לעתים קרובות, אורחים במלונות מקבלים פיצוי על הטבות שקוצצו רק לאחר שהם מתלוננים על זה / צילום: Shutterstock, Kartashov Stas

ארוחת הבוקר שנעלמה במלונות - ושירותים אחרים שהמתארחים מתגעגעים אליהם

אורחים במלונות מגלים כי הטבות שהתרגלו לצפות להן, כמו ארוחת הבוקר ומשקאות בערב, עדיין מתפרסמות אפילו כשהן כבר לא זמינות

אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו / צילום: שלומי יוסף

החינוך או הביטחון? השאלה מי המשרד עם התקציב הכי גדול מורכבת משחשבנו

שר האוצר אביגדור ליברמן הכריז בדיונים בכנסת ובהופעות בתקשורת על תקדים היסטורי: תקציב משרד החינוך המיועד עוקף לראשונה את תקציב משרד הביטחון ● כשניסינו לברר האם המספרים תומכים בהצהרה החגיגית, גילינו שמה שנראה כמו בדיקת עובדות פשוטה, הפך למסע ארוך בין 5 שיטות חישוב

מגדלי הים התיכון בגני תקווה. תקציב הפרסום נדד בין משרדים / צילום: באדיבות מגדלי הים התיכון

מגדלי הים התיכון רוכשת 10.5 דונם בקרבת צומת מסובים בכ-141 מיליון שקל

החברה הודיעה כי זכתה במכרז של רשות מקרקעי ישראל לרכישת מקרקעין, המיועדים להקמת בית דיור מוגן בשכונת פארק איילון באור יהודה

שר הביטחון בני גנץ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

גורם ביטחוני: בארה"ב עודכנו על הכוונה להכריז על ארגוני החזית העממית כארגוני טרור

שר הביטחון בני גנץ הכריז אתמול שישה ארגונים של החזית העממית כארגוני טרור, ובתגובה ארה"ב דרשה הבהרות למהלך ● גורם ביטחוני אמר היום כי גורמים בממשל האמריקאי עודכנו מבעוד מועד וקיבלו מידע מודיעיני בנושא

ענת גואטה / צילום: ענבל מרמרי

היעד של גואטה: נשים יהוו למעלה מ-35% מהדירקטוריון ב-50% מהחברות

זאת לעומת 16% נכון לנתוני שנת 2020 ● יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "הנתון היום חלש ואינו משקף את המקום הרצוי לנשים ולתאגידים" ● החברות בפורום תהיה על בסיס התנדבותי: "רגולציה היא המוצא האחרון"

המגפה החמישית של מצרים / וויליאם טרנר' 1800 / צילום: וויליאם טרנר' 1800

קטסטרופה על קוצה של מעלה: המחיר הקטלני של הפוליטיזציה של המדע

התפרצות הר געש באיסלנד במאה ה־6 הביאה להחשכת העולם ● מכאן ועד מגפת דבר, שהתפשטה ברחבי אירופה ואגן הים התיכון, הדרך הייתה קצרה מאוד ● משבר האקלים הנוכחי שהמדענים מזהירים מפניו הוא אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני אמריקה והעולם - מדוע אם כך הפוליטיקאים לא מתגייסים להתמודד איתו?

פריסת סיבים אופטיים / צילום: Shutterstock

קולות בממשלה קוראים לאפשר לבזק להתמודד במכרזי תמרוץ

כיום בזק מנועה מלהשתתף במכרזי התמרוץ ● בעקבות המבוי הסתום בשיחות סביב פתרון בעיות תשתיות התקשורת במגזר הערבי, חלק מהגורמים המעורבים קוראים לבחון מחדש את הסוגיה ואולי לאפשר לבזק להתמודד במכרזים כדי לצמצם את הבעיה

פרויקט פינוי בינוי מתחמי בקריית אונו / צילום: קרייג אריאב

זה הפתרון היחיד למחירי הנדל"ן במרכז. אז למה המדינה תוקעת אותו

פינוי-בינוי הוא התשובה המתבקשת למחירי הנדל"ן ומצוקת הקרקעות, אבל גם כשהתוכניות מאושרות, הן לא יוצאות לדרך ● למרות שמחקר הרשות להתחדשות עירונית מעלה כי עיקר החסמים הם ברשויות המקומיות, הדיון סביב הנושא בחוק ההסדרים ממשיך לתלות את האשמה בשאלת הסכמת הדיירים

מעונות יום לפעוטות הפועלים במבנה מגורים לא ידרשו לקבל היתר לשימוש חורג לצורך הפעלת המעון / צילום: Shutterstock

"הגננות יוכלו להתפנות לטיפול בילדים": הקלות משמעותיות בהפעלת מעונות יום פרטיים נכנסו לחוק ההסדרים

במסגרת חוק ההסדרים תוקל הבירוקרטיה, כך שמעונות יום לפעוטות הפועלים במבנה מגורים לא ידרשו לקבל היתר לשימוש חורג לצורך הפעלתם ● מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל, יניב בר-אור בירך: "היום לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ניתן לקיים מעון יום במבנה מגורים מבלי להיחשב עבריין"