גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יותר קל לדבר על סרטן: למה הסובלים מדיכאון ומחרדה לא מדברים על זה

כל אחד מאיתנו חווה בעצמו או מכיר מישהו קרוב שסובל מדיכאון ומחרדה, אבל כמעט אף אחד לא מדבר על זה, אף על פי שההסתרה עלולה להחמיר את המצב. למה בעצם?

דיכאון וחרדה/  איורים: חן ליבמן
דיכאון וחרדה/ איורים: חן ליבמן

הבושה שחווים מי שסובלים מדיכאון ומחרדה מגיעה לפעמים למצבים אבסורדיים. "כבר קרה שבן אדם שסובל מדיכאון אמר לי 'אשתי לוקחת כדורים נגד דיכאון, ואני לא רוצה שהיא תדע שגם אני לוקח", מספר יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, ד"ר צבי פישל. "הם חולקים את אותו ארון בחדר האמבטיה שבו נוהגים לשים את הכדורים, ועדיין הוא פחד שתדע".

למה זה קורה?

"כי התפיסה המוטעית בציבור מזהה דיכאון עם אנשים חלשים. זה לא נכון, גם אנשים עם אישיות חזקה יכולים לסבול מזה. הבעיה היא שאנשים מתקשים מאוד לקבל אבחנה נפשית. מרתיע אותם להיות מזוהים עם הפרעה פסיכיאטרית, כי הם חוששים להיתפס כמשוגעים. נניח לרגע בצד את ההנחה הלא מאוד הוגנת שיש כאן כלפי אותם אנשים שסובלים מהפרעות פסיכוטיות - אותן הפרעות שמזוהות בציבור הרחב עם שיגעון, ורק נגיד שזה בכלל לא באותו סל".

אז ממה מתביישים?

"הבושה נחלקת לשניים - לעובדה שיש לי דיכאון ולכך שאני צריך לקחת תרופות פסיכיאטריות. אנשים חוששים שהטיפול התרופתי יסמם אותם, ישנה את אישיותם או יגרום להם לתופעות לוואי או להתמכרות. וזו טעות, כי אין בכדורים אלמנט ממכר, ולמי שלא מתאים סוג מסוים, אפשר להתאים סוג אחר שישתלב יותר טוב עם אורח החיים שמתאים לו. התרופות מחזירות את האדם לחיים רגילים תוך שבועיים-שלושה, אבל אנשים עדיין מפחדים".

גם מי שכבר לוקח את התרופה, חושש בוודאי שמישהו יראה אותו קונה אותה בבית מרקחת.

"זה לא דבר שהם מנפנפים בו, אבל יש דרגות שונות של הסתרה. ראיתי אנשים שמבקשים שהמרשם יחכה להם בקליניקה במעטפה סגורה. יש את אלה שיסעו לבית מרקחת מרוחק מהבית, או יעדיפו לקנות את התרופה באופן פרטי, ולא לבקש שרופא המשפחה ימיר אותו למרשם מסובסד של קופת החולים, כי הם לא רוצים שרופא המשפחה בכלל ידע מזה. אם זה מה שיגרום לאנשים לקבל טיפול, אני אכבד את זה כי הימנעות מטיפול היא הדבר הכי מסוכן כאן. במקרים קיצוניים שאינם מטופלים, הבושה יכולה להרוג".

תיארת קודם בן זוג שהסתיר, איך אפשר לחיות ככה?

"רוב האנשים יספרו לבן זוג וגם לזר ברכבת. מה שמטריד אותם בעיקר הוא מעגל ההיכרויות השני והשלישי - זה שמורכב מהחברים ומהקולגות בעבודה. ואגב, כשהם יספרו לאותו זר ברכבת, הסיכוי שהוא יגיד להם שהוא או מישהו שהוא מכיר חווה דיכאון ולקח כדורים, גבוה מאוד. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שזה קרה לו. בחיים האישיים שלי, אני מכיר שמונה אנשים מהמעגל הקרוב אליי שלקחו תרופות נוגדות דיכאון בשלב כזה או אחר, ואני מדבר על רופאים, אנשי אקדמיה. המודעות אצלנו אולי יותר גדולה, אם כי גם הם לא נוטים לדבר על זה, וחבל. זה מאוד עוזר לשתף".

כאן המקום להזכיר שלא כל אחד שמצהיר על עצמו שהוא בדיכאון, באמת סובל מזה.

"נכון, יש הגדרות ברורות לדיכאון קליני. אנשים שמתארים לעצמם דיכאון אחרי כישלון במבחן או פרידה, לא מדברים לרוב על דיכאון. בדיכאון מדובר בכאב נפשי, ששואב ממך את כל האנרגיה. יש מקרים שאפילו לצאת מהמיטה זה כמו לטפס על האוורסט עבור אותו אדם. המתבונן מהצד לרוב לא מבין את זה, כשהדיכאון נחשב מתון. הוא יגיד לאדם שבדיכאון שהוא סתם מתפנק וינסה לשמח אותו. יציע שיסעו לחופש או יצאו לשתות משהו. לא רק שזה לא עוזר, זה מקשה עוד יותר על מי שסובל מדיכאון, כי הוא יוצא לחופש ולא מסוגל ליהנות, וזה רק מגדיל את הסבל שלו ושל הסביבה".

יותר קל לדבר על סרטן

חוסר השליטה במצב הוא אחד הגורמים העיקריים לבושה שחשים הסובלים מדיכאון ומחרדה. "דיכאון נתפס בציבור, שלא בצדק, כמחלה שהיא בשליטתך", מסביר הפסיכולוג הקליני ד"ר רועי סמנה. "ולכן החולים בדיכאון יזכו לפחות אמפתיה ואהדה ציבורית מאשר, נגיד, חולי סרטן. אצל האחרונים את תפגיני חמלה ולא תחשבי שהם הביאו את זה על עצמם, ואם הם רק ירצו, הם יצאו מזה. ואילו חולי דיכאון ישמעו הערות כמו 'יאללה, צאו מזה, קחו את עצמכם בידיים, החיים יפים', כאילו הם יכולים לבחור אם להיות בדיכאון או לא. יכול להיות שזה גם בגלל שכל מה שקשור בעולם הנפש נתפס כמסתורי. המסתוריות מעוררת חרדה, וכדי להתמודד עם אותה חרדה, הסביבה מנסה להקטין את התופעה. להגיד שזה לא סיפור".

ואז אנחנו מתביישים יותר.

"כמובן. אחוז המטופלים שסובלים מדיכאון וחרדה גבוה בהרבה מאלה שידברו על זה. נכון שגם על סרטן לא כולם מדברים. ועדיין, אנשים יספרו הרבה יותר בקלות על ההתמודדות שלהם עם מחלת הסרטן אחרי שהבריאו ממנה, לעומת אנשים שהבריאו מדיכאון. גם כשהם כבר שנים אחרי, הם הרבה פחות נוטים לשתף".

איך אתה מסביר את זה?

"הניצחון על בעיה נפשית הוא פחות אטרקטיבי ופוטוגני. לא בטוח שהבן אדם יודע למה זה קרה, וגם יש סיכוי שזה יחזור. קל להתייחס למחלה כמו סרטן שתוקפת את הגוף, כאל משהו חיצוני שלא קשור אליי, סוג של חוסר מזל. בעוד שדיכאון נתפס כמשהו שדפוק בי, בנפש שלי, וזה הרבה יותר מאיים על החולה ועל הסביבה".

ממה הסביבה בעיקר נרתעת?

"יש משהו מתיש בתקשורת עם אדם שסובל בדיכאון, ולא כל אחד יכול להכיל את זה. אנשים אומרים 'הוא דאונר, הוא מוריד אותי, אני לא יכול עם כל הפסימיזם הזה, גם ככה קשה לי בחיים'. המעגל החברתי של אותו אדם מידלדל, וזה גורם לו להשתבלל עוד יותר. גם חרדה קיצונית מאוד מעמיסה על הסביבה הקרובה, וכאן הבושה מקיפה מעגלים נוספים. לא רק שאני לא רוצה שידעו מזה, גם הבן זוג והילדים לא רוצים שידעו מזה".

אתה רואה הבדל באופן שבו גברים ונשים תופסים דיכאון?

"לנשים יותר קל לדבר על זה, אולי כי דיכאון שמצטייר כסוג של חולשה, פחות מפריע להן. יש יותר סיכוי שהן ידברו על זה ויקבלו תמיכה. גברים יותר מתקשים להודות, גם בפני עצמם, במה שעובר עליהם. וזה מביא אצלם להסתעפויות של הבעיה כמו בריחה לאלכוהול. כשאנשים שומעים שעוד הרבה אנשים סובלים מאותה בעיה, זה מאוד מנחם. דיכאון הוא לא תופעה נדירה והוא ממש לא מאפיין רק מחלקות סגורות, כמו שאולי רואים בסרטים".

ובכל זאת, מקומות העבודה לא סובלניים כלפי זה.

"לצערי, את צודקת. אף אחד לא יקבל ימי מחלה אם יגיד לבוס שלו, 'עוברים עליי כמה ימים קשים, ולכן לא אגיע. אני סובל מחרדות ומפחד שאני הולך למות, ואודה לך אם תתחשב'. מה גם שאנחנו חיים במציאות שבה הרשתות החברתיות מכתיבות את הטון. לא רק שאתה לא חושף בעיות, אתה עובד בלהציג פרסונה שמחה ומתוקתקת. זה רק מרתיע עוד יותר מלדווח לסביבה על מה שאתה עובר".

אנשים מאמינים שהם יתגברו לבד

הבושה היא תופעה מוכרת. "המחקר מתייחס לבושה כאל רגש שנלווה לדיכאון ולחרדה", מציין ד"ר דוד סגל, פסיכולוג קליני ומרצה בבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה למנהל. "היא לוחצת על הכפתור של רגשי נחיתות - 'אני לא שווה, אני שרוט, למה אני לא כמו כולם'. יש הרבה חשש מסטיגמות ודעות קדומות, ותחושה שאף אחד לא יבין אותי ולאף אחד לא אכפת".

מה למשל לא יבינו?

"אף אחד לא יבין למה אני לא מסוגל לבצע משימות שנראות טריוויאליות או למה אני מפחד בצורה שנראית מוגזמת מכל מיני סיטואציות שרוב האנשים מתייחסים אליהן בקלילות. עוד לפני שאנשים מאובחנים כחולים בדיכאון, הם מבינים שמשהו לא בסדר איתם. הם מנסים להסתיר את זה מהמשפחה, כדי לא לצער ולהכביד, ומסתירים גם מהעבודה, מחשש שיפוטרו כי הם לא יעילים ולא מרוכזים מספיק. ההתבודדות וההסתרה הן בדיוק ההיפך ממה שצריך כדי לצאת מזה, אבל אנשים לא מבינים את זה. בפרט כשהם חווים הרבה כעס ואנטגוניזם מצד הסביבה, שנורא מתרגזת מחוסר התפקוד הזה".

מה עוזר להוציא אנשים מהבושה?

"זה אחד הדברים שעובדים עליו בטיפול. הפחתת הבושה עוזרת לאנשים לצאת מהדיכאון. צריך לזכור שהבושה היא לא רציונלית. אנשים שחוו דיכאון בגלל אירוע נקודתי לא יתביישו פחות מאלה שחוו דיכאון פחות מוסבר, ולהיפך. מאוד עוזר שהמשפחה לא מתביישת. הבנה ותמיכה הן גורמים משמעותיים בהליך השיקום".

אריק כהן, מנהל החטיבה הציבורית באנוש (העמותה הישראלית לבריאות הנפש), יודע כמה קשה להביא אנשים לטיפול. "אנשים מאמינים שהם יתגברו לבד. הם אומרים 'זה יעבור, מה יש לי לפתוח את זה'. הם חושבים שיקומו בבוקר ויקרה להם נס וזה יעלם. אבל זה לא עובד כך. דווקא רופא המשפחה יכול להניע אנשים ללכת לטיפול. כשהוא רואה אדם שמתלונן כל הזמן על מצוקות גופניות, אבל לא מוצאים שום דבר, זה אמור להדליק אצלו נורה אדומה".

איך זה שאני חיה בהרגשה שדיכאון וחרדה מדוברים הרבה יותר מפעם?

"כי את כנראה גרה בתל אביב. יש מקומות שבהם יותר קל לדבר על טיפול פסיכולוגי וציפרלקס. אבל בואי נלך לאזורים אחרים במדינה, שם הטיפול הנפשי והתרופתי הרבה פחות מדובר".

זה לא זולג מתל אביב לפריפריה?

"מאוד לאט. יש לנו אשליה שהחיים היום יותר חשופים, בגלל הרשתות החברתיות, אבל זה לא נכון. את משתפת בפייסבוק רק את מה שנראה טוב ומצטלם טוב, וזה נורא מקשה על מי שבדיכאון, כי הוא רואה חבר אחד עושה חיים בחו"ל ואחד במסיבה או בים, והחיים של כולם כל-כך נהדרים - אז איך שלי כל-כך לא. זה כמובן מגביר עוד יותר את הבדידות, כי איך תשתף במה שעובר עליך. אנשים מאוד חוששים מהאופן שבו יקוטלגו ואיך החברה תתפוס אותם".

וכשלא מדובר במקרים קיצוניים, קל להסתיר.

"נכון. אדם יכול ללכת לעבודה, לחזור בסוף היום הביתה ולהיות לבד, ואף אחד לא רואה כמה קשה לו. בדיסתימיה (דיכאון כרוני מתון), הבן אדם לכאורה מתפקד. קם בבוקר, הולך לעבודה, עושה את מה שמצופה ממנו - מביא משכורת הביתה, דואג לילדים, אבל הוא לא מרוצה משום דבר. הוא מתנהל כמו רובוט שמשהו בתוכו כבוי".

בני גנץ פספס הזדמנות לעזור

מי שמתחילה לעשות דרך בהכלת הדיכאון, היא החברה אולי הכי פריפריאלית בישראל - הבדואים בנגב. ויסאם מרעי, הפסיכולוגית הראשית במרפאה לבריאות הנפש של קופת חולים כללית ברהט, ומדריכה במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים סורוקה: "בחברה הבדואית והערבית הסטיגמות חזקות. אומנם פחות קשה להודות בדיכאון מאשר בהפרעה כמו סכיזופרניה, ששם יש שיפוט ובוחן מציאות שאינו תקין, אבל זה עדיין מעורר בושה".

ממה מתביישים?

"שזה יפגע במוניטין של המשפחה. מאחר שזו חברה שבטית ואנשים חיים בחמולות, אתה נחשב לנציג של המשפחה בכל סיטואציה. אצל אישה זה יפגע בסיכויי השידוך שלה ושל אחיותיה או בנותיה, ואצל הגבר זה יפגע בדימוי העצמי שלו כמפרנס חזק ובמעמד שלו במשפחה. זה לא רק הדיכאון שפוגע בדימוי, עצם ההגעה לטיפול נפשי פוגעת במוניטין".

אז הם לא מגיעים, במה זה יתבטא ביומיום שלהם?

"חוסר תפקוד זה הביטוי המרכזי. כשאישה לא עומדת במשימות בבית ועם הילדים, זה מעורר שיח והתערבות, ויש יותר סיכוי שהבעל ייקח אישה שנייה, מה שעלול להגביר עוד יותר את הדיכאון. כשיש לכאורה סיבה מוצדקת לדיכאון כמו אובדן או איזושהי טראומה, הסביבה מפגינה יותר סלחנות והבנה".

איפה את רואה התקדמות בהסרת מחסום הבושה?

"המרפאה ברהט פועלת חמש שנים. בשנתיים־שלוש הראשונות אנשים פחדו לבוא בגלל הסטיגמה. היום הפחד הזה יורד. אנשים מבקשים שרופא המשפחה יפנה אותם. אנחנו עובדים הרבה על עניין הבושה עם המטופל ועם המשפחה שלו, ומסבירים שאין סיבה לסבול כל החיים מהפרעה, שבטיפול נכון מחזירה את הבן אדם לחיים נורמליים. לאט־לאט הם מבינים שלא חייבים לחיות באומללות".

מה שעוד עוזר הוא הנגשת התופעה בתקשורת. פישל, שגם מנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש גהה, מציין ש"ככל שיותר אישי ציבור ומפורסמים יצאו מהארון וידברו על זה, כך יותר אנשים יעזו לדבר על זה ולהודות שהם זקוקים לעזרה. כשתקפו את בני גנץ על כך שהוא לוקח תרופות נגד דיכאון, הייתי שמח אם הוא לא רק היה אומר שהוא לא לוקח, אלא מוסיף שלא היה מתבייש אם כן היה צריך לקחת. זה היה מאוד עוזר לנרמל את התופעה".

וסמנה מוסיף: "כשאסי עזר מדבר על הגמילה שלו מציפרלקס ועל התקפי החרדה שלו, זה מאוד עוזר. אדם יכול לחיות חיים שלמים אפורים ותפלים רק בגלל הבושה מהתווית והטיפול. אני מאמין שאפשר לשנות את התפיסה הקיימת בציבור, תראי איך הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים מדוברות ומאובחנות היום, ואיזו לגיטימציה הן קיבלו בשנים האחרונות. גם הדיכאון יכול לצאת מהצללים ולהיתפס כהפרעה שמפסיקים להתבייש בה. אני מאמין שיש תקווה".

עוד כתבות

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

ממקבל העבודות הסדרתי: מהנדס התוכנה שטלטל את עמק הסיליקון

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

קרן הגידור של אנשי השוק הוותיקים שמככבת עם תשואה של 31% מתחילת השנה. ומה עשו המתחרות?

הבורסה טסה במחצית הראשונה של השנה, וחלק מקרנות הגידור המקומיות התקשו להדביק את הפער ● מי בכל זאת כיכבה, מה מגלות התשואות של השנתיים האחרונות ומה צפוי בהמשך? ● "הסרנו איום של עשרות שנים שהלך והתעצם בשנתיים האחרונות"

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מגיע לכם החזר? ועדת הכלכלה תדון במתווה לפיצוי למי שנתקע בחו"ל במהלך מבצע "עם כלביא"

ועדת הכלכלה תדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע למעלה מ-400 דולר לנוסע ● בנוסף: מתגבש מתווה מטעמם של משרד הכלכלה והתחבורה, שיכלול גם את ההוצאות שהתווספו על הטיסה חזרה לישראל

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון