גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כושר עמידה: הספורטאים מוציאים מהארון את הדיכאון והחרדות

קשר השתיקה סביב קריסות נפשיות של ספורטאים הותר בשנים האחרונות, והם מספרים על דיכאונות וחרדות ● אבל גופי הספורט עדיין לא מעניקים תמיכה פסיכולוגית ● התוצאה: הפסדים

קווין לאב / צילום: רויטרס
קווין לאב / צילום: רויטרס

בחודש שעבר אירע מקרה לא שגרתי במשחק הביתי של ריאל מדריד בליגת האלופות מול ברוז' הבלגית. ברוז' הדהימה כשהובילה 2-0, אבל כשעלו השחקנים למחצית השנייה, התייצב בעמדת השוער של ריאל דווקא השוער השני, אלופונס אראולה. השוער הראשון, טיבו קורטואה, נותר בחדר ההלבשה. קורטואה היה ללא ספק הדמות הטרגית של המחצית הראשונה, כאשר טעויות שלו הובילו לשערים של הבלגים. מצלמות הטלוויזיה ליוו אותו בקלוז-אפים לתוך הפרצוף, שממנו עלה ונבט צל אדם.

יממה לאחר מכן, החלו לצוץ כותרות באתרים ובעיתונים שדיווחו כי קורטואה, שוער בלגי רב ניסיון, פשוט נכנע להתקף חרדה שפקד אותו בהפסקת המחצית. בתום כמה שעות נאלצה ריאל מדריד להוציא הודעה לתקשורת שתזים את הכותרות ה"נוראיות", וטענה כי מדובר בווירוס בבטן שתקף את השוער ומנע ממנו להתייצב להמשך המשחק.

טיבו קורטואה / צילום: GettyImages

ריאל הסבירה בין השורות את מה שכל מועדון מקצועני חזק ממהר להסביר - השחקנים שלנו הם ברזל, הם יכולים להיפצע או להיות מותקפים על-ידי וירוס, אבל חרדה? חס וחלילה.

אבל עולם הספורט המקצועני נמצא כבר מזמן במקום אחר. האמת ידועה ומוכרת. ב-1998 היה זה רונאלדו הברזילאי שהתמוטט בחדר ההלבשה של נבחרת ברזיל רגעים לפני גמר המונדיאל מול צרפת עם התקף חרדה קשה; ובשנתיים האחרונות, עוד ועוד ספורטאים מבינים כי מלחמת ההסתרה הזאת היא חסרת טעם. אם עד לא מזמן היה טאבו על שני נושאים בעולם הספורט המקצועני - יציאה של ספורטאים מהארון והתמודדות עם קריסות נפשיות (בעיקר חרדות ודיכאונות) - יותר ויותר ספורטאים מספרים את סיפורם ומאמתים את מה שמגלים המחקרים כבר למעלה משני עשורים.

"ישבתי בחדר כשאני לא רוצה לחיות"

השחיין מייקל פלפס, שזכה ב-28 מדליות אולימפיות וב-33 מדליות באליפויות עולם, סיפר בעבר בראיון ל-CNN כי בכל פעם מחדש אחרי שכבו האורות של המשחקים, "חשתי שאני נכנס לדיכאון עמוק". הוא סיפר כי "הייתה נקודת זמן אחת שבה כבר לא רציתי לחיות. נאבקתי יותר ממה שאנשים יודעים... ישבתי ארבעה-חמישה ימים בחדר, כשאני לא רוצה לחיות. אני חושב שאף אחד בעבר לא דיבר על זה - כי אנחנו אמורים להיות גדולים, מאצ'ואים, אנשים חזקים שאין להם שום חולשות. אנחנו אמורים להיות מושלמים".

השחיינית האמריקאית המוכשרת אמנדה בירד סיפרה על הקרבות שלה בחרדה ובדיכאון, ובראיון לאתר של הוועד האולימפי האמריקאי אמרה כי היתרון היחיד בבריכה הוא "שבמים אף אחד לא יכול לראות אותך בוכה". שחקן הפוטבול ריקי וויליאמס הבהיר כי הכסף לא מרפא את התחושה. "הייתי בן 23, מיליארדר שהיה לו הכול, אבל מעולם לא הייתי כל-כך אומלל כמו אז", סיפר, "חשתי מבודד ומנותק מהחברים ומהמשפחה שלי כי לא יכולתי להסביר להם מה אני מרגיש".

ואילו הטניסאית סרינה וויליאמס סיפרה בראיון חושפני ל"טלגרף" הבריטי כי ב-2011 היא סבלה מדיכאון. "בכיתי כל הזמן. הייתי אומללה".

אבל נראה כי הסיפור של שחקן ה-NBA קווין לאב היה הרגע המכונן. לאב, כדורסלן מרכזי בקליבלנד קאבלירס שרצה לאליפות, סבל מהתקף חרדה במהלך משחק בנובמבר 2017, והוא ביקש להביא את האירוע שלו לציבור, "כדי שאנשים ילכו ויטפלו בעצמם". הוא הביא את סיפורו באמצעות טור שכתב ב"The Players Tribune", אתר שמהווה מעין במה לשחקנים להשמיע את קולם.

הטור של לאב זכה לכותרת "Everyone Is Going Through Something" וכך הוא כתב בו: "במהלך פסק זמן ברבע השלישי, המאמן לו (טיירון לו) קרא לי. כשהתיישבתי על הספסל, פתאום הרגשתי את הלב שלי פועם בקצב מהיר מהרגיל. אחר כך לא הצלחתי להסדיר את הנשימה... אני זוכר את עוזר המאמן צועק משהו על ההגנה שלנו. הנהנתי, אבל לא שמעתי הרבה ממה שהוא אמר. בנקודה הזאת, התפרקתי. כשקמתי ועמדתי לחזור למגרש, הרגשתי שאני לא מסוגל... אמרתי למאמן 'אני כבר חוזר', ורצתי לחדר ההלבשה. רצתי שם מחדר לחדר, כאילו שאני מחפש משהו. רק קיוויתי שהלב שלי יפסיק את המרוץ הזה... סיימתי כשאני שוכב על הגב, על רצפת חדר ההלבשה, מנסה להכניס מספיק אוויר כדי לנשום".

משם לאב פונה לטיפול רפואי, ומאוחר יותר התברר כי חווה התקף חרדה. הוא הודה כי רק אנשים ספורים מהקבוצה ידעו מה עבר עליו, אבל הרוב לא היו מודעים כלל להתרחשות.

כשלאב פירט על התקופה שהוא עבר אז, הוא סיפר שהיה מוטרד מדברים בעולמו האישי, במשפחתו, שהובילו אותו גם לבעיית שינה.

פסיכולוג הספורט נועם אייל, שעובד בין היתר עם מכבי ת"א בכדורסל ועם ספורטאי נבחרת הג'ודו האולימפית, מסביר כי כמו במקרה של לאב, עיקר הקושי של ספורטאים הוא לאו דווקא על המגרש. "ספורטאים מקצוענים ברמה גבוהה, בעיקר המבוגרים ששורדים את אמצע שנות העשרים, מה שקורה בתוך עולם הספורט הופך להרבה יותר שולי בכל הקשור לחרדות ולדיכאונות שהם חווים".

אייל מסביר כי "עם הקהל, המאמנים, ההעברות שלהם לקבוצות אחרות - הם יודעים להתמודד טוב. הם מפתחים חסינות מול העולם של הספורט. מה שכן מאתגר אותם ומקשה עליהם זו הרגישות שלהם לצד הפרטי והאישי ולמה שקורה אצלם בבית".

מה הכוונה?

"אני שומע מספורטאים שבאים אליי לטיפול, שהם מרגישים שהחיים שלהם מחוץ לעולם הספורט לא נבנו כהלכה. המחשבה שלהם היא על איך הבת זוג שלהם סובלת מהם, הילדים שלהם שלא רואים אותם. קשה להם עם העובדה שהם מאבדים קשר עם הקהילה שלהם כי כבר שנים שהם לא גרים בה, ואיך שכל החברים שלהם מתייחסים אליהם כספרות של כסף ולא כמו שהם היו בשכונה כשהכירו אותם - והרבה פעמים זה המקור של הדיכאונות והחרדות, ולא מה שקורה בספורט עצמו".

"אתה חייב לעצור, אחרת אתה נגמר"

האם ספורטאים הם אנשי ברזל? רחוק מזה. לספורטאים יש יותר מדי מה להפסיד - הלחץ התמידי להצליח, המפרסמים שרוצים אותם כמודלים לחיקוי על המגרש ומחוצה לו, הפרסום שלא מרפה, הסכמי החסות והלחץ להצדיק את המשכורות המפוצצות. תוסיפו לזה נתונים אובייקטיביים כמו חוסר כרוני בשעות שינה, ונוצר כדור לחץ מטורף שכמעט אצל שליש מתפוצץ בצורות שונות של פתולוגיות נפשיות.

מחקר מקיף שנערך בצרפת ב-2011 בקרב 2,067 אתלטי עילית, מצא שבמשך תקופה של חצי שנה שבה נבדקו הספורטאים, 16.9% מהם חוו לפחות אירוע אחד של חרדה ו-3.6% מהם חוו דיכאון. במחקר מקיף שנערך בקרב ספורטאי המכללות בארצות הברית, דיווחו 30% מהספורטאים כי חוו דיכאון במהלך שנת לימודים אחת שבה נערך המחקר.

המחקרים גם מסכימים על כך שאם היסוד המנטלי המעורער של אותו ספורטאי קיים טרום-קריירה, הרי שההשתייכות לעולם הספורט המקצועני היא פלטפורמה ש"מבטיחה" בוודאות די גבוהה שהדיכאון יתפרץ במוקדם או במאוחר.

אייל מסביר כי ספורטאים שבאים אליו לטיפול, מגיעים משתי סיבות עיקריות - אלו שרוצים לשפר את הביצועים, ואלו שמבקשים סיוע קליני בעניין האישי. לגבי ספורטאים מהסוג השני, קיימת קשת רחבה שתלויה בענף ובגיל. "למשל, מתעמלת אמנותית שמגיעה לשיא בגיל צעיר, הרבה פעמים מביאה לקליניקה את ההתבגרות שלה ואת הקשר המסובך שלה להורים או למאמנת השתלטנית. שחקן כדורסל בן 35 שהוא אבא לשלושה ילדים, חווה את הסיפור ממקום אחר לגמרי - הוא כולו בעולם העסקים, כי כבר יש לו עסקים מחוץ לעולם הספורט, הוא אישיות מוכרת מאוד - והוא רואה את החיים אחרת לגמרי".

אייל מזהה שוני גדול בהתמודדות הנפשית בין ספורטאים יחידנים לכאלו המשתייכים לקבוצה. "גם הכלים שאני נותן להם איך להשתלט על חרדה ודיכאון הם כלים שונים לגמרי", הוא אומר, "כי ספורטאי אישי נמצא כל הזמן לבד, לעומת ספורטאי קבוצתי שמוקף כל הזמן באנשים, ועם כל שינוי קטן בהבעת הפנים שלו, מיד באים אליו שלושה אנשים ושואלים אותו מה קרה. אצל ספורטאי אישי זה אחרת - יש לו חופש הרבה יותר גדול להסתיר את מה שעובר עליו, והוא יכול להכריז על נבצרות לחודש-חודשיים כדי לטפל בעצמו. בענף קבוצתי אתה לא יכול פתאום לא לשחק חודשיים. יש חוזה, אתה מחויב".

אמנדה בירד / צילום: רויטרס - Lucy Nicholson

וספורטאים באמת משתמשים בנבצרות?

"בוודאי. הם לא מתחרים כי הם במצב נפשי לא טוב והם הולכים לטפל בעצמם. ספורטאי בא לקבל עזרה, לא מתחרה ולא מתאמן, כדי לטפל בעצמו ברמה הנפשית. בקריירה אישית יש הרבה הפסקות לתקופות ארוכות, וזה מתבקש ברמה הנפשית. אתה לא יכול לרוץ ולשחק טניס בלי הפסקה, אתה חייב לעצור מדי פעם, אחרת אתה נגמר".

"לספורטאים דרושה תגובה עדינה"

מדוע בכל זאת, כשהטיפול הפסיכולוגי כבר מוטבע בעולם הספורט וקבוצות מעסיקות פסיכולוגים כחלק משגרת הפעילות שלהן, עדיין הרבה ספורטאים לא משתמשים בכלי הזה? האם זהו עדיין מחסום הבושה?

אצל רבים, חוסר ההכרה ומניעת הטיפול נובעים מהאופן שבו התחנכו, מהציפיות ההתנהגותיות שכביכול הם אמורים למלא כספורטאים. קווין לאב כתב באותו טור חושפני כי "כשאתה מתבגר, אתה מגלה מהר מאוד איך ילד צריך להתנהג. אתה לומד מה זה אומר 'להיות גבר'. זה כמו ספר הדרכה: 'תהיה חזק, אל תדבר על הרגשות שלך. תעבור את זה בעצמך'".

ובמקרים רבים, בעיקר במקומות קצת פחות מפותחים, זה נגמר בהליכה לאיש מקצוע עם תווית אחרת - קואוצ'ר או יועץ מנטלי. אייל מסביר כי "יש הרבה סיוע נפשי בעולם הספורט, אבל אם תסתכל מקרוב, תראה שהרבה מאוד ספורטאים לא פוגשים סיוע מקצועי באמת. הם פוגשים מה שנקרא מאמן מנטלי או קואוצ'ר, שבהרבה מקרים זה בן אדם עם אפס הכשרה, מישהו שרוצה להיות חלק מעולם הספורט, אבל אלו אנשים שאין להם באמת מה להציע. גם המועדונים עצמם לא תמיד מודעים לנזק הפסיכולוגי היומיומי שלא מטופל. כשיש לך בעיות פסיכולוגיות בקבוצה, אז גם אין הישגים. זה כמו לקנות שעון רולקס ולשים אותו על היד עם חגורת פלסטיק ב-10 שקלים, הוא יעוף לך מהיד בהזדמנות הראשונה".

ויש גם את אלו מהעולם הישן שמעדיפים את השיטות הישנות, הכוחניות - כשאת הפסיכולוג מחליף כניסה של בעלים או מאמן לחדר ההלבשה עם שאגות שאמורות להוביל את השחקנים למוטיבציה ולסדר לכולם את הראש.

"השיטות האלו של כניסה לחדר ההלבשה הן כמו להרביץ לילד במקום להסביר לו. אז הוא מפחד ממך, אבל הוא יהיה יותר מוצלח? אשליית הכוחנות היא מאוד מוגבלת בספורט", אומר אייל. "עדיין, רוב ארגוני הספורט רחוקים מרחק עצום מהפוטנציאל ההישגי שלהם, כי הצד הפסיכולוגי העמוק נותר בבחינת יבשת לא נודעת. בהרבה מובנים, זה מתנהל כמו פעם - בהתנהלות גסה וללא הבנה שספורט זה המקום הכי עדין שיש. ספורטאים, אף על פי שהם חזקים וכוחניים, הם עדינים ודורשים מעצמם לעשות דברים מאוד מסובכים ומורכבים, ובשביל זה דרושה תגובה עדינה שמכוונת אותם - וזה לא יקרה בסביבה כוחנית".

עוד כתבות

מצטייד לקראת הבאות. עדיין לא הוטל סגר מלא בישראל אך המדפים בסופרים מראים על חשש בקרב האזרחים / צילום: כדיה לוי

מסתערים על רשתות המזון: הוצאות הישראלים בחודש מרץ זינקו ב-35%

זאת לעומת פברואר השנה ● לפי נתוני שב"א, היקף הרכישות הכולל של הישראלים ברשתות המזון עמד במרץ על כ-3.49 מיליארד שקל ● הרכישות בעסקאות אונליין עלו ביותר מ-27% והסתכמו ביותר מ-440 מיליון שקל, לעומת 347 מיליון שקל בחודש שעבר

פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל 2018-2013 / צילום: איל יצהר, גלובס

פלוג: לא מבינה למה גם מי שעובד ומקבל משכורת צריך לקבל מהמדינה שי לחג

נגידת בנק ישראל לשעבר אמרה כי הסיוע הממשלתי לטיפול במשבר צריך להיות ממוקד באוכלוסייה שנפגעה מהמשבר – ותוכנית ה"שי לחג" איננה כזאת

שוק הביומד / צילום: Shutterstock

כנס משקיעי הביומד של קבוצת קוקרמן ייערך בשבוע הבא

בכנס המקוון בנושא הקורונה, שייערך ב-6-7 באפריל, ישתתפו סטארט-אפים בתחומים של חיסונים, ציוד רפואי, ביוטכנולוגיה, פארמה, אבחון, רובוטיקה ובריאות דיגיטלית

בנימין נתניהו ובני גנץ / צילום: אלעד מלכה, יח"צ

ניסנקורן שר המשפטים, אדלשטיין יו"ר הכנסת: המו"מ הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן קרוב להשלמה

שתי המפלגות שואפות להקים ממשלה לפני פסח ● בין הצדדים יתקיים "מאזן אימה" של זכות וטו על מינויים בכירים ● מקור פוליטי המעורב במגעים אמר ל"גלובס" כי אין עדיין הסכמה סופית של כחול לבן למינויו מחדש של יולי אדלשטיין לתפקיד יו"ר הכנסת, אך ההתנגדות לכך פחתה

מאה שערים, השבוע / צילום: רויטרס - Ronen Zvulun

החברה החרדית בטלטלה: עליהום מבחוץ, חשבון נפש מבפנים, והקורונה בכל מקום

שבוע קשה עבר על החברה החרדית: שיעור קורונה גבוה במיוחד, הנהגה שמגיבה באיחור ואורח חיים שמקשה במיוחד על התגוננות ● עכשיו הם צריכים להתמודד גם עם גל גדול של שנאה מבחוץ ועם חשבון נפש מבפנים

אדם נוימן/ צילום:רויטרס

האקזיט של אדם נוימן נעלם רשמית: סופטבנק לא השלימה את רכישת מניות WeWork

אתמול תם המועד להשלמת העסקה ● WeWork: "הצעת הרכש הייתה למניות ישירות מבעלי מניות גדולים אחרים, ולסיומה אין השפעה על פעילות או על לקוחותיה של החברה"

פיז'ו 2008 החדשה / צילום: יח"צ

גם בעיצומו של המשבר: הושקה בישראל פיג'ו 2008 החדשה

הג'יפון החדש ישווק באון-ליין ויוצע עם מנוע בנזין או דיזל במחיר שמתחיל ב-128 אלף

חנויות סגורות בקניון רמת אביב בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

חברות הנדל"ן המניב נערכות למאבק מול הרשתות: ביקשו מרשות התחרות אישור להתאגד

חברות הנדל"ן המניב ובעלי נכסים עצמאיים פנו לממונה על התחרות כדי שתאשר להן להתאגד בהתמודדות מול השוכרים ● צעד זה מגיע אחרי ש-400 רשתות אופנה ומסחר הקימו ועד פעולה כדי להתמודד מול הקניונים עם השפעות משבר הקורונה על העסקים שלהן

ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה־הכהן / צילום: איל יצהר, גלובס

תוכניות ל-433 דירות ברמת גן הופקדו בישיבת וידאו

מדובר בשתי תוכניות התחדשות עירונית של החברות לוינשטיין וכוכב התחדשות עירונית ● ברחוב בית חורון ייבנו 343 דירות, וברחוב הרוא"ה כוללת התוכנית 90 דירות במגדל של 20 קומות

יואב כחלון / צילום: תמונה פרטית

"איך יכול להיות שאנחנו משמידים עגבניות וכרוב, והמדינה ממשיכה לייבא?"

יואב כחלון, חקלאי בצפון הנגב, לא מבין מדוע המדינה מאפשרת לרשתות כמו רמי לוי להמשיך לעבוד, אבל סוגרת את השווקים ● "מה הייתה הבעיה לשים פקח בקצוות השוק ולשלוט בכניסה וביציאה, לחלק מסכות וכפפות? זה פגע לנו בפרנסה"

הבורסה בתל אביב נצבעת באדום בצל הקורונה / צילום: טלי בוגדנובסקי , גלובס

השוק הקונצרני התייבש; "לחברות בעלות איכות אשראי גבוהה יש נגישות לשוק"

S&P מעלות: חמש חברות בלבד הנפיקו במהלך חודש מרץ בהיקף כולל של כמיליארד שקל, ירידה חדה של 84% לעומת גיוסים בהיקף של כ-6.3 מיליארד שקל במרץ אשתקד

אילן פז, מנהל ברקליס ישראל  / צילום: יח"צ יוסי זליגר

מנכ"ל ברקליס ישראל: "ישראל עשתה צעד אמיץ; היא מובילה על מדינות אחרות בטיפול במשבר הקורונה"

בנק ברקליס ישראל ליווה את גיוס החוב שהשלימה השבוע מדינת ישראל, בהיקף כולל של 5 מיליארד דולר ● בראיון ל"גלובס" אומר מנכ"ל ברקליס ישראל, אילן פז: "לא יודע לומר אם רואים את סוף המשבר, אבל אני מניח שהרע כבר מאחורינו"

פרופ' רפי ביאר / צילום: אלון רון

מנכ"ל המרכז הרפואי רמב"ם לשעבר בטור מיוחד: אחרי גל הקורונה לאן?

לדעת פרופ' רפי ביאר, לשעבר מנכ"ל המרכז הרפואי רמב"ם, "מוטל עלינו כבר היום לתכנן ולתקצב את הערכות בתי החולים והקהילה לתקופה שאחרי המלחמה, תוך ראייה רחבה של כלל צורכי הרפואה והמחקר הישומי בישראל"

חנות של אפל בסין שנפתחה מחדש. החברה נפגעה במכירות המכשירים, אבל צומחת בשירותים   / צילום: רויטרס

נסיכות הכתר החדשות: החברות שמרוויחות מהשינויים בשגרת החיים

יש לא מעט חברות שנהנות וייהנו מהשינויים בשגרת החיים בעקבות משבר הקורונה ● כולנו נוכל ליהנות מהמגמה אם נצליח לשלב אותה במידה נכונה לנו, הן בתיקי ההשקעות והן אם נשכיל לאמץ את המרכיבים החיוביים בשגרה החדשה שנקלענו אליה גם כשנצא מהמשבר

זוהר לוי - יו"ר סאמיט / צילום: יחצ

שיאני השכר: 18 מיליון שקל לזוהר לוי בסאמיט, 12 מיליון שקל לחן ליכטנשטיין באדמה

רף הכניסה לדירוג 100 שיאני השכר בבורסה בת"א - 4.5 מיליון שקל ● בין השיאנים שהחברות אליהן משתייכים פועלות בחו"ל - כמה ממנהלי חברת הנדל"ן איי.די.או, שקיבלו סכומים חד-פעמיים בגין סיום תפקידם על רקע שינוי השליטה בחברה ● רק שתי מנהלות בין מאה שיאני השכר הישראלים

מבודדים בבתיהם בעיר העתיקה של ברצלונה, יוצאים למרפסות להריע לצוותים הרפואיים  / צילום: Emilio Morenatti, Associated Press

הגרף היומי: כמה אנשים ניצלו עד היום כתוצאה מהסגר?

מדענים במכללת אימפריאל בלונדון פרסמו דוח חדש המצביע על כך שההתערבויות הממשלתיות הצילו עד כה את חייהם של כ-59 אלף בני אדם ב-11 מדינות שונות באירופה

דביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: יח"צ

גם בדירוג הפרסומות: במקום פסח - חג באווירת הקורונה

גיאוקרטוגרפיה: הפרסומות של בנק מזרחי טפחות היא הזכורה ביותר גם השבוע ושומרת על המקום הראשון במדד הפרסומות הזכורות ● הפרסומת של סלקום TV עם אודי כגן מצליחה לשמור על ההובלה במדד הפרסומות האהובות

ברוקר בבורסה בניו יורק / צילום: Richard Drew, Associated Press

סיטי: זה מה שצריך לעשות כדי להציל את הכלכלה והבורסות

בסקירה שפרסמו בסיטי טוענים הכלכלנים כי חברות דיאגנוסטיקה יוכלו לספק עד סוף אפריל לכ-60% מהעובדים בארה"ב ערכות בדיקה, ואלה שיימצאו בריאים יוכלו לחזור לעבודה ● עד סוף חודש מאי תוכל אספקת הבדיקות לגדול לכ-95% מהעובדים

ראש הממשלה נתניהו מחמיר את ההנחיות לציבור בצל איום הקורונה על ישראל / צילום: Gali Tibbon, Associated Press

נתניהו: "מענקים בסך 500 שקל לכל ילד, מהדקים את הגבלות התנועה על בני ברק"

הצעדים החדשים של רה"מ על רקע משבר הקורונה כוללים מענק של 500 שקל לכל ילד - עד הילד הרביעי במשפחה ● יוטלו הגבלות תנועה על בני ברק וממנה, ניתנה הנחיה לחבוש מסכות במרחב הציבורי, והוחלט כי כל ישראלי ששב ארצה יוכנס לבידוד במלונית

עובדים הודים מתחילים את המסע מניו דלהי הביתה / צילום: Altaf Qadri, AP

פרשנות: סגר הזוועה בהודו: מודי נתן ארבע שעות, ודלת-העם החלה לצעוד מאות קילומטרים

ראש ממשלת הודו הוא חזק ופופולרי, ונוהג לנצח בקלות בבחירות ● עכשיו הוא מבקש סליחה על הייסורים שצו ההסגר שלו גרם ● הודו נזכרת ב־1947, הטרגדיה של ייסודה, כאשר מיליונים נמלטו מבתיהם ● הפעם הם גם נותנים טרמפ לקורונה