גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כושר עמידה: הספורטאים מוציאים מהארון את הדיכאון והחרדות

קשר השתיקה סביב קריסות נפשיות של ספורטאים הותר בשנים האחרונות, והם מספרים על דיכאונות וחרדות ● אבל גופי הספורט עדיין לא מעניקים תמיכה פסיכולוגית ● התוצאה: הפסדים

קווין לאב / צילום: רויטרס
קווין לאב / צילום: רויטרס

בחודש שעבר אירע מקרה לא שגרתי במשחק הביתי של ריאל מדריד בליגת האלופות מול ברוז' הבלגית. ברוז' הדהימה כשהובילה 2-0, אבל כשעלו השחקנים למחצית השנייה, התייצב בעמדת השוער של ריאל דווקא השוער השני, אלופונס אראולה. השוער הראשון, טיבו קורטואה, נותר בחדר ההלבשה. קורטואה היה ללא ספק הדמות הטרגית של המחצית הראשונה, כאשר טעויות שלו הובילו לשערים של הבלגים. מצלמות הטלוויזיה ליוו אותו בקלוז-אפים לתוך הפרצוף, שממנו עלה ונבט צל אדם.

יממה לאחר מכן, החלו לצוץ כותרות באתרים ובעיתונים שדיווחו כי קורטואה, שוער בלגי רב ניסיון, פשוט נכנע להתקף חרדה שפקד אותו בהפסקת המחצית. בתום כמה שעות נאלצה ריאל מדריד להוציא הודעה לתקשורת שתזים את הכותרות ה"נוראיות", וטענה כי מדובר בווירוס בבטן שתקף את השוער ומנע ממנו להתייצב להמשך המשחק.

טיבו קורטואה / צילום: GettyImages

ריאל הסבירה בין השורות את מה שכל מועדון מקצועני חזק ממהר להסביר - השחקנים שלנו הם ברזל, הם יכולים להיפצע או להיות מותקפים על-ידי וירוס, אבל חרדה? חס וחלילה.

אבל עולם הספורט המקצועני נמצא כבר מזמן במקום אחר. האמת ידועה ומוכרת. ב-1998 היה זה רונאלדו הברזילאי שהתמוטט בחדר ההלבשה של נבחרת ברזיל רגעים לפני גמר המונדיאל מול צרפת עם התקף חרדה קשה; ובשנתיים האחרונות, עוד ועוד ספורטאים מבינים כי מלחמת ההסתרה הזאת היא חסרת טעם. אם עד לא מזמן היה טאבו על שני נושאים בעולם הספורט המקצועני - יציאה של ספורטאים מהארון והתמודדות עם קריסות נפשיות (בעיקר חרדות ודיכאונות) - יותר ויותר ספורטאים מספרים את סיפורם ומאמתים את מה שמגלים המחקרים כבר למעלה משני עשורים.

"ישבתי בחדר כשאני לא רוצה לחיות"

השחיין מייקל פלפס, שזכה ב-28 מדליות אולימפיות וב-33 מדליות באליפויות עולם, סיפר בעבר בראיון ל-CNN כי בכל פעם מחדש אחרי שכבו האורות של המשחקים, "חשתי שאני נכנס לדיכאון עמוק". הוא סיפר כי "הייתה נקודת זמן אחת שבה כבר לא רציתי לחיות. נאבקתי יותר ממה שאנשים יודעים... ישבתי ארבעה-חמישה ימים בחדר, כשאני לא רוצה לחיות. אני חושב שאף אחד בעבר לא דיבר על זה - כי אנחנו אמורים להיות גדולים, מאצ'ואים, אנשים חזקים שאין להם שום חולשות. אנחנו אמורים להיות מושלמים".

השחיינית האמריקאית המוכשרת אמנדה בירד סיפרה על הקרבות שלה בחרדה ובדיכאון, ובראיון לאתר של הוועד האולימפי האמריקאי אמרה כי היתרון היחיד בבריכה הוא "שבמים אף אחד לא יכול לראות אותך בוכה". שחקן הפוטבול ריקי וויליאמס הבהיר כי הכסף לא מרפא את התחושה. "הייתי בן 23, מיליארדר שהיה לו הכול, אבל מעולם לא הייתי כל-כך אומלל כמו אז", סיפר, "חשתי מבודד ומנותק מהחברים ומהמשפחה שלי כי לא יכולתי להסביר להם מה אני מרגיש".

ואילו הטניסאית סרינה וויליאמס סיפרה בראיון חושפני ל"טלגרף" הבריטי כי ב-2011 היא סבלה מדיכאון. "בכיתי כל הזמן. הייתי אומללה".

אבל נראה כי הסיפור של שחקן ה-NBA קווין לאב היה הרגע המכונן. לאב, כדורסלן מרכזי בקליבלנד קאבלירס שרצה לאליפות, סבל מהתקף חרדה במהלך משחק בנובמבר 2017, והוא ביקש להביא את האירוע שלו לציבור, "כדי שאנשים ילכו ויטפלו בעצמם". הוא הביא את סיפורו באמצעות טור שכתב ב"The Players Tribune", אתר שמהווה מעין במה לשחקנים להשמיע את קולם.

הטור של לאב זכה לכותרת "Everyone Is Going Through Something" וכך הוא כתב בו: "במהלך פסק זמן ברבע השלישי, המאמן לו (טיירון לו) קרא לי. כשהתיישבתי על הספסל, פתאום הרגשתי את הלב שלי פועם בקצב מהיר מהרגיל. אחר כך לא הצלחתי להסדיר את הנשימה... אני זוכר את עוזר המאמן צועק משהו על ההגנה שלנו. הנהנתי, אבל לא שמעתי הרבה ממה שהוא אמר. בנקודה הזאת, התפרקתי. כשקמתי ועמדתי לחזור למגרש, הרגשתי שאני לא מסוגל... אמרתי למאמן 'אני כבר חוזר', ורצתי לחדר ההלבשה. רצתי שם מחדר לחדר, כאילו שאני מחפש משהו. רק קיוויתי שהלב שלי יפסיק את המרוץ הזה... סיימתי כשאני שוכב על הגב, על רצפת חדר ההלבשה, מנסה להכניס מספיק אוויר כדי לנשום".

משם לאב פונה לטיפול רפואי, ומאוחר יותר התברר כי חווה התקף חרדה. הוא הודה כי רק אנשים ספורים מהקבוצה ידעו מה עבר עליו, אבל הרוב לא היו מודעים כלל להתרחשות.

כשלאב פירט על התקופה שהוא עבר אז, הוא סיפר שהיה מוטרד מדברים בעולמו האישי, במשפחתו, שהובילו אותו גם לבעיית שינה.

פסיכולוג הספורט נועם אייל, שעובד בין היתר עם מכבי ת"א בכדורסל ועם ספורטאי נבחרת הג'ודו האולימפית, מסביר כי כמו במקרה של לאב, עיקר הקושי של ספורטאים הוא לאו דווקא על המגרש. "ספורטאים מקצוענים ברמה גבוהה, בעיקר המבוגרים ששורדים את אמצע שנות העשרים, מה שקורה בתוך עולם הספורט הופך להרבה יותר שולי בכל הקשור לחרדות ולדיכאונות שהם חווים".

אייל מסביר כי "עם הקהל, המאמנים, ההעברות שלהם לקבוצות אחרות - הם יודעים להתמודד טוב. הם מפתחים חסינות מול העולם של הספורט. מה שכן מאתגר אותם ומקשה עליהם זו הרגישות שלהם לצד הפרטי והאישי ולמה שקורה אצלם בבית".

מה הכוונה?

"אני שומע מספורטאים שבאים אליי לטיפול, שהם מרגישים שהחיים שלהם מחוץ לעולם הספורט לא נבנו כהלכה. המחשבה שלהם היא על איך הבת זוג שלהם סובלת מהם, הילדים שלהם שלא רואים אותם. קשה להם עם העובדה שהם מאבדים קשר עם הקהילה שלהם כי כבר שנים שהם לא גרים בה, ואיך שכל החברים שלהם מתייחסים אליהם כספרות של כסף ולא כמו שהם היו בשכונה כשהכירו אותם - והרבה פעמים זה המקור של הדיכאונות והחרדות, ולא מה שקורה בספורט עצמו".

"אתה חייב לעצור, אחרת אתה נגמר"

האם ספורטאים הם אנשי ברזל? רחוק מזה. לספורטאים יש יותר מדי מה להפסיד - הלחץ התמידי להצליח, המפרסמים שרוצים אותם כמודלים לחיקוי על המגרש ומחוצה לו, הפרסום שלא מרפה, הסכמי החסות והלחץ להצדיק את המשכורות המפוצצות. תוסיפו לזה נתונים אובייקטיביים כמו חוסר כרוני בשעות שינה, ונוצר כדור לחץ מטורף שכמעט אצל שליש מתפוצץ בצורות שונות של פתולוגיות נפשיות.

מחקר מקיף שנערך בצרפת ב-2011 בקרב 2,067 אתלטי עילית, מצא שבמשך תקופה של חצי שנה שבה נבדקו הספורטאים, 16.9% מהם חוו לפחות אירוע אחד של חרדה ו-3.6% מהם חוו דיכאון. במחקר מקיף שנערך בקרב ספורטאי המכללות בארצות הברית, דיווחו 30% מהספורטאים כי חוו דיכאון במהלך שנת לימודים אחת שבה נערך המחקר.

המחקרים גם מסכימים על כך שאם היסוד המנטלי המעורער של אותו ספורטאי קיים טרום-קריירה, הרי שההשתייכות לעולם הספורט המקצועני היא פלטפורמה ש"מבטיחה" בוודאות די גבוהה שהדיכאון יתפרץ במוקדם או במאוחר.

אייל מסביר כי ספורטאים שבאים אליו לטיפול, מגיעים משתי סיבות עיקריות - אלו שרוצים לשפר את הביצועים, ואלו שמבקשים סיוע קליני בעניין האישי. לגבי ספורטאים מהסוג השני, קיימת קשת רחבה שתלויה בענף ובגיל. "למשל, מתעמלת אמנותית שמגיעה לשיא בגיל צעיר, הרבה פעמים מביאה לקליניקה את ההתבגרות שלה ואת הקשר המסובך שלה להורים או למאמנת השתלטנית. שחקן כדורסל בן 35 שהוא אבא לשלושה ילדים, חווה את הסיפור ממקום אחר לגמרי - הוא כולו בעולם העסקים, כי כבר יש לו עסקים מחוץ לעולם הספורט, הוא אישיות מוכרת מאוד - והוא רואה את החיים אחרת לגמרי".

אייל מזהה שוני גדול בהתמודדות הנפשית בין ספורטאים יחידנים לכאלו המשתייכים לקבוצה. "גם הכלים שאני נותן להם איך להשתלט על חרדה ודיכאון הם כלים שונים לגמרי", הוא אומר, "כי ספורטאי אישי נמצא כל הזמן לבד, לעומת ספורטאי קבוצתי שמוקף כל הזמן באנשים, ועם כל שינוי קטן בהבעת הפנים שלו, מיד באים אליו שלושה אנשים ושואלים אותו מה קרה. אצל ספורטאי אישי זה אחרת - יש לו חופש הרבה יותר גדול להסתיר את מה שעובר עליו, והוא יכול להכריז על נבצרות לחודש-חודשיים כדי לטפל בעצמו. בענף קבוצתי אתה לא יכול פתאום לא לשחק חודשיים. יש חוזה, אתה מחויב".

אמנדה בירד / צילום: רויטרס - Lucy Nicholson

וספורטאים באמת משתמשים בנבצרות?

"בוודאי. הם לא מתחרים כי הם במצב נפשי לא טוב והם הולכים לטפל בעצמם. ספורטאי בא לקבל עזרה, לא מתחרה ולא מתאמן, כדי לטפל בעצמו ברמה הנפשית. בקריירה אישית יש הרבה הפסקות לתקופות ארוכות, וזה מתבקש ברמה הנפשית. אתה לא יכול לרוץ ולשחק טניס בלי הפסקה, אתה חייב לעצור מדי פעם, אחרת אתה נגמר".

"לספורטאים דרושה תגובה עדינה"

מדוע בכל זאת, כשהטיפול הפסיכולוגי כבר מוטבע בעולם הספורט וקבוצות מעסיקות פסיכולוגים כחלק משגרת הפעילות שלהן, עדיין הרבה ספורטאים לא משתמשים בכלי הזה? האם זהו עדיין מחסום הבושה?

אצל רבים, חוסר ההכרה ומניעת הטיפול נובעים מהאופן שבו התחנכו, מהציפיות ההתנהגותיות שכביכול הם אמורים למלא כספורטאים. קווין לאב כתב באותו טור חושפני כי "כשאתה מתבגר, אתה מגלה מהר מאוד איך ילד צריך להתנהג. אתה לומד מה זה אומר 'להיות גבר'. זה כמו ספר הדרכה: 'תהיה חזק, אל תדבר על הרגשות שלך. תעבור את זה בעצמך'".

ובמקרים רבים, בעיקר במקומות קצת פחות מפותחים, זה נגמר בהליכה לאיש מקצוע עם תווית אחרת - קואוצ'ר או יועץ מנטלי. אייל מסביר כי "יש הרבה סיוע נפשי בעולם הספורט, אבל אם תסתכל מקרוב, תראה שהרבה מאוד ספורטאים לא פוגשים סיוע מקצועי באמת. הם פוגשים מה שנקרא מאמן מנטלי או קואוצ'ר, שבהרבה מקרים זה בן אדם עם אפס הכשרה, מישהו שרוצה להיות חלק מעולם הספורט, אבל אלו אנשים שאין להם באמת מה להציע. גם המועדונים עצמם לא תמיד מודעים לנזק הפסיכולוגי היומיומי שלא מטופל. כשיש לך בעיות פסיכולוגיות בקבוצה, אז גם אין הישגים. זה כמו לקנות שעון רולקס ולשים אותו על היד עם חגורת פלסטיק ב-10 שקלים, הוא יעוף לך מהיד בהזדמנות הראשונה".

ויש גם את אלו מהעולם הישן שמעדיפים את השיטות הישנות, הכוחניות - כשאת הפסיכולוג מחליף כניסה של בעלים או מאמן לחדר ההלבשה עם שאגות שאמורות להוביל את השחקנים למוטיבציה ולסדר לכולם את הראש.

"השיטות האלו של כניסה לחדר ההלבשה הן כמו להרביץ לילד במקום להסביר לו. אז הוא מפחד ממך, אבל הוא יהיה יותר מוצלח? אשליית הכוחנות היא מאוד מוגבלת בספורט", אומר אייל. "עדיין, רוב ארגוני הספורט רחוקים מרחק עצום מהפוטנציאל ההישגי שלהם, כי הצד הפסיכולוגי העמוק נותר בבחינת יבשת לא נודעת. בהרבה מובנים, זה מתנהל כמו פעם - בהתנהלות גסה וללא הבנה שספורט זה המקום הכי עדין שיש. ספורטאים, אף על פי שהם חזקים וכוחניים, הם עדינים ודורשים מעצמם לעשות דברים מאוד מסובכים ומורכבים, ובשביל זה דרושה תגובה עדינה שמכוונת אותם - וזה לא יקרה בסביבה כוחנית".

עוד כתבות

אלי שגיב, מנכ''ל לוריאל ישראל / צילום: גדי סיארה

בהיקף של 100 מיליון אירו: לוריאל משיקה תוכנית עולמית בנושא חדשנות

קבוצת לוריאל משיקה תוכנית האצה עולמית לחדשנות בת-קיימא בהיקף של 100 מיליון אירו על פני חמש שנים ● האקזיטים של שלוש חברות הייטק הפכו לאחרונה לתרומה של 1.2 מיליון שקל לארגונים ועמותות, באמצעות קרן תמורה ● לאור הנזק שנגרם בבאר שבע מהטילים, ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד האמריקאי גייס תרומה של כ-10 מיליון שקל עבור שורת מיזמי חירום לסיוע לתושבים ● אירועים ומינויים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

לידר מעריכים: הריבית עשויה לרדת כבר בשבוע הבא

לפני פריצת המערכה מול איראן, השוק בישראל העריך כי הבנק המרכזי יוריד את הריבית במשק בהחלטת הריבית בספטמבר ● כעת יש מי שמעריכים בהסתברות של 50% כי הפחתת הריבית תוקדם כבר לחודש אוגוסט

''הזמן הכי טוב לקנות''. פוסט על OST בקבוצת הנוכלים בוואטסאפ / צילום: צילום מסך

ההונאה הושלמה: מטא גררה רגליים, המניה הסינית קרסה - והמתחזים ברחו עם הכסף

קבוצות וואטסאפ "אקסקלוסיביות", הבטחות לתשואות חלומיות והתחזות לדמויות מפתח בשוק ההון: כך פעלה התרמית סביב מניית OST הסינית - שהתרסקה והשאירה אלפי משקיעים בעולם עם הפסדים כבדים ● איך תגנו על עצמכם בזמן שמטא מתקשה לבלום את התופעה?

יצחק מירילשוילי, בעלי רוטשטיין וערוץ 14 / צילום: wikimedia ,RONENGOLDMAN.COM

קבלת פנים צוננת: המניה שנפלה ביומה הראשון במסחר

אנשי העיר, חברת הנדל"ן שבשליטת רוטשטיין, ירדה בחדות בבורסה בתל אביב, לאחר שהשלימה הנפקה ראשונית לפי שווי של רבע מיליארד שקל

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בת"א לאחר יום מסחר תנודתי; מדד הביומד ירד בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.4% ● החשב הכללי: "השפעת המלחמה על הגירעון מתונה" ● פרמיית הסיכון של ישראל ממשיכה לרדת ● בעקבות פרישת המנכ"לים בנופר אנרג'י, בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה ● במיטב מצביעים על חולשה של הכלכלה בארה"ב ● למרות שהיא בשיאה, בוול סטריט אופטימיים לגבי אנבידיה: "תגיע לשווי שוק של 6 טריליון דולר"

שלמה קרמר / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

חברת הסייבר של שלמה קרמר מגייסת 360 מיליון דולר והופכת לאחת הגדולות בישראל

סבב הגיוס הנוכחי של קייטו נטוורקס בוצע לפי שווי חברה של כ-4.8 מיליארד דולר, זאת לעומת 3 מיליארד דולר לפני פחות משנתיים ● בכך היא הופכת לאחת מחברות הסייבר הישראליות בעלות השווי הגבוה ביותר ● שיעור הצמיחה הגבוה של החברה מקרב אותה ליציאה להנפקה, אם כי טרם נודע האם היא מתקרבת לרווחיות

השקל מתחזק, אבל מחירי המזון לא יורדים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

השקל מתחזק ומחירי הסחורות בירידה, אז למה ההוזלות לא מגיעות לצרכנים?

הדולר נחלש, מחירי הסחורות בירידה - אבל המחירים בסופר לא צפויים לזוז בקרוב ● בכירים בתעשייה מסבירים כי היבואנים והיצרנים לא ממהרים להוזיל בשל התנודתיות הרבה של השקל, התחייבויות עבר וקשיים לוגיסטיים ● ירידות מחירים, אם יגיעו, לא צפויות לפני 2026

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

עלות היירוטים האמריקאים במלחמה: כמעט מיליארד דולר

לפי דיווח שהתפרסם, עולה כי במשך 12 ימי המלחמה, ארה"ב שיגרה כ־15%-20% מכלל מיירטי מערכת THAAD בעולם לעבר הטילים הבליסטיים האיראניים, בסך כולל של יותר מ־800 מיליון דולר ● מזכירות ההגנה האמריקאית הציגה בשבוע שעבר את בקשת התקציב שלה לשנה הפיסקלית 2026, שעומדת על כ־961.6 מיליארד דולר

בנימין נתניהו ודונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ ייפגשו בבית הלבן ביום שני הבא

דיווח: הנשיא טראמפ יחתום על הוראה שתקל את הסנקציות הכלכליות על סוריה ● דני אלגרט, אחיו של החטוף איציק אלגרט ז"ל, חושף: חמאס חקר את איציק בשבי בחשד שהוא טייס ● דובר צה"ל בהודעת פינוי לתושבי שכונות במרחב העיר עזה וג'באליה ● מקורות דיפלומטיים לעיתון "אל-אח'באר" הלבנוני: קהיר מאמינה כי סימני "פריצת דרך" במו"מ להפסקת האש בעזה "נראים באופק" ● 50 חטופים - 633 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

המדינה תחייב התקנת גגות סולאריים בבתים פרטיים - מי ישלם את החשבון?

החל מדצמבר קבלת טופס 4 תותנה בהתקנת גג סולארי במגוון סוגי מבנים ● במשרד האנרגיה מדגישים את התרומה לביזור רשת החשמל ולהפחתת זיהום - אלא שמומחים מזהירים: הדבר יעלה את מחירי הדיור, יפגע בזכות הקניין והציבור יסבסד את המהלך דרך חשבון החשמל

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

שיא חדש בגיוסי ההייטק, אבל עם כוכבית

ההייטק הישראלי מגייס מיליארדים - אבל הפער בין הדוחות עלול לחשוף גם תרגילים תדמיתיים: בין 2.7 ל-6 מיליארד דולר גויסו ברבעון, תלוי איך ואת מי סופרים ● הדומה בשני הדוחות - סייבר, AI ותוכנה ארגונית ממשיכים להוביל את המגמה

המנצחים והמפסידים מהתחזקות השקל / איור: גיל ג'יבלי

היבואנים ירוויחו, אל על צפויה להוציא מיליונים: המנצחים והמפסידים הגדולים מהתחזקות השקל

המלחמה מול איראן דחפה את השקל לשיאים חדשים מול הדולר והפכה אותו לאחד החזקים בעולם ● התחזקות המטבע המקומי תגדיל את רווחי היבואנים, אבל תפגע בחברות שכיכבו השנה כמו אל על ואלביט ● גם בעלי נכסים בחו"ל כמו נתן חץ וחיים כצמן צפויים להפסיד מהתפנית במט"ח ● וגם: S&P 500 בשיא כל הזמנים, אבל החוסכים בארץ רושמים הפסדים

גילעד אלטשולר ויוסי לוי / צילום: איל יצהר, יח''צ

אלטשולר שחם מאבד לקוחות, והשווי נחתך. ומי בית ההשקעות הצומח שמככב?

עד לא מזמן אף אחד לא דמיין שזה יקרה: שווי חברת הגמל של מור עקף את זה של אלטשולר שחם ● ברקע: הנטישה ההמונית של לקוחות אלטשולר, שמצטברת ליותר מ־100 מיליארד שקל, והצטמקות רווחיו ● במקביל, מור מככב בטבלת התשואות וצומח מהר בהכנסות וברווחים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; רובינהוד קפצה ב-13%, פלנטיר בכ-4%

נאסד"ק עלה ב-0.5% ● אירופה ננעלה בירידות קלות ● פעילות הייצור בסין התכווצה בחודש יוני זה החודש השלישי ברציפות ● קנדה מבטלת את המס על שירותים דיגיטליים "מתוך ציפייה" להסכם סחר כולל עם ארה"ב ● סין מזהירה את ארה"ב כי לא תסבול הסכמי סחר עם מדינות אחרות אשר מנוגדים לאינטרסים שלה ● בוול סטריט, שבוע המסחר יהיה מקוצר ויסתיים ביום חמישי ב-20:00 שעון ישראל

קרנות עם תשואה נאה אבל גם עם קץ' / צילום: Unsplash, kenny eliason

הקרנות האלה משלמות סכומים נאים למשקיעים לצד תשואות אגדיות. איפה הקץ'?

קרנות סל המבטיחות הכנסה שבועית או חודשית גבוהה באמצעות מסחר בחוזי אופציות על מניה בודדת, משכו אליהן 6.4 מיליארד דולר של השקעות השנה ● הכנסה קבועה בדרך-כלל מקושרת עם ביטחון, אך זה לא המקרה כאן, בעיקר לנוכח התנודתיות הגבוהה של נכסי הבסיס

בינה מלאכותית ציבורית בסין / צילום: Shutterstock

מודל AI חדש הושק היום. מה תהיה ההשפעה שלו על התחום החם בוול סטריט?

חברת באידו הסינית הכריזה על הפיכת מודל השפה של לקוד פתוח, שניתן להשתמש בו באופן עצמאי ובחינם ● מדובר על בשורה מרעישה בתחום הבינה המלאכותית, אך יש מי שלא ממהר להתרגש: "קוד פתוח אינו בהכרח שקול לשקיפות מלאה", מסבירים אנליסטים

הוספת מיגון ליצירת ''חדר מוגן''. הביקוש עלה מאוד בשבועות האחרונים / צילום: אורטק

איך למגן חדר קיים במקרה שאי אפשר להוסיף ממ"ד

בעקבות מתקפת הטילים מאיראן ושיעורם הנמוך של דירות ובניינים ממוגנים, ישראלים רבים נמצאים בחיפוש אחר מרחב מוגן תקני ● חברות שונות מציעות פתרונות מיגון מעבר לממ"דים ולמקלטים, אולם פיקוד העורף אישר רק חלק מהשיטות ● גלובס עושה סדר

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

מארק צוקרברג מנכ''ל מטא / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

הבונוסים השמנים של צוקרברג: כך מנסה מטא למשוך את הטאלנטים מ־OpenAI

על רקע ביצועים מאכזבים של מודל ה־AI של מטא, Llama 4, מארק צוקרברג פותח את הארנק, עורך פגישות אישיות עם החוקרים המבריקים ביותר, ומציע, לפי פרסומים, בונוסים של עד 100 מיליון דולר ● בתוך המאבק האגרסיבי הזה, OpenAI מסרבת להרים ידיים

נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב (מימין) עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן / צילום: ap

המל"ט שחשף ידידה ותיקה של ישראל להאשמות איראניות

על רקע קשריה ההדוקים עם ישראל, מוצאת את עצמה אזרבייג'ן מטרה לחשדות של טהרן בשיתופי-פעולה ביטחוניים עם ישראל בזמן המלחמה, לרבות תנועות של מל"טים על גבול איראן ● באקו מכחישה, אבל המשטר האיראני דורש הסברים - והמתיחות האזורית מתגברת