גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

תנועת האובדים: הנזק האדיר שגורמים דיכאון וחרדה לכלכלות העולם, ומי מנסה להשתיק זאת

הנזקים הכלכליים שמסבים עובדים הסובלים מדיכאון ומחרדה למקומות העבודה שלהם ולכלכלות העולם מוערכים במאות מיליארדי דולרים בכל שנה ● אז למה לרוב גורמי הכוח יש אינטרס דווקא להשתיק את התופעה, ואיך אפשר בכל זאת לטפל בה?

מנהל בסטרס/ צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
מנהל בסטרס/ צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

על-פי ארגון הבריאות העולמי, קרוב ל-350 מיליון בני אדם בעולם סובלים בכל רגע נתון מדיכאון. לעובדה הזאת יש כמובן השלכה דרמטית על עולם העבודה. לפי הערכותיו של אותו ארגון, דיכאון יהיה הגורם המרכזי שיפגע בפריון העובדים בשנת 2020, והגורם הרפואי בעל ההשפעה השלילית ביותר על ניהול זמן ופרודוקטיביות. עד שנת 2030 יגיעו מספר ימי העבודה המבוזבזים בשל חרדה ודיכאון לא מטופלים (במצטבר) ל-12 מיליארד ימי עבודה, ולסכום של 925 מיליארד דולר. לא פחות.

אחד הגורמים לקשר ההדוק בין דיכאון ופריון עבודה נמוך הוא היעדרות עובדים. לדברי ד"ר תמר איצקסון, חוקרת ומרצה בתוכנית לייעוץ ופיתוח ארגוני במרכז האקדמי פרס ובאוניברסיטת בן גוריון, כבר לפני כעשור מצאו מחקרים שבחנו את הסוגיה כי בארצות הברית לבדה "הוביל דיכאון בקרב עובדים לכ-400 מיליון ימי העדרות בשנה - שיעור הגבוה משמעותית מגורמי היעדרות פיזיים ונפשיים אחרים".

גם מחוץ לגבולות ארצות הברית, מוסיפה איצקסון, "ניכרת ההשפעה השלילית של דיכאון על הכלכלה. במחקרים בינלאומיים שכללו בין השאר את בריטניה, קנדה, ברזיל, סין ודרום אפריקה נמצא כי ככל ששיעורי הדיכאון והחרדה המדווחים בקרב עובדים היו גבוהים יותר, כך שיעור ההיעדרויות מהעבודה היה גבוה יותר, דבר שהתבטא גם בתל"ג.

אפילו באוסטרליה שטופת השמש מעריכים כי הירידה בפרודוקטיביות בשל דיכאון גורמת להפסדים למעסיקים שמסתכמים ב-8 מיליארד דולר אוסטרלי בשנה. מחקרים מצביעים על כך שהעלויות הכרוכות בדיכאון ובחרדה בקרב עובדים נובעות הן מגורמים ישירים כגון אובדן ימי עבודה, אך גם מעלויות עקיפות של טיפול נפשי ורפואי נדרש.

בישראל אין נתונים עדכניים במיוחד, אבל לפני כתשע שנים הוערך הנזק הכולל למשק מדיכאון וחרדה בכ-3 מיליארד דולר, ואילו הנזק הישיר למקומות עבודה כתוצאה מהיעדרות בעקבות בעיות אלה, הוערך בשנים האחרונות בקצת יותר ממיליארד דולר. זאת, כמובן ללא הערכת הנזק של עובדים המגיעים לעבודה אך פריון העבודה שלהם נמוך יותר בשל מצבם.

הערכה כלשהי על מספר המאובחנים כסובלים מדיכאון או מחרדה, מספק סקר של האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות מלפני חמש שנים. על-פי אותו סקר, כמעט 10% מהאוכלוסייה סבלו מאחת משתי התופעות בשנה שקדמה למחקר, וכ-18% אובחנו כלוקים באחד משני אלה לפחות פעם בחייהם. יש הסוברים כי מדובר בהערכה נמוכה, שמצביעה בעיקר על כמות הלא מאובחנים המסתובבים בינינו.

איגוד הפסיכיאטריה האמריקאית פרסם לאחרונה סקר עובדים שבו התגלה כי כמעט רבע (23%) מהעובדים והמנהלים בארצות הברית קיבלו אבחון של דיכאון בזמן כלשהו בחייהם, ומתוך הקבוצה הזאת, 40% דיווחו כי נעדרו מהעבודה עשרה ימים בשנה בממוצע כתוצאה מכך. 64% מהם דיווחו כי הדבר פגע ביכולותם להתרכז, גרם להם להיות לא החלטיים ולשכוח דברים, ופגע ביכולתם להשלים משימות בעבודה. למעשה, בניגוד למה שנוהגים לחשוב, הנזק העיקרי הנגרם למקומות עבודה ולכלכלות איננו ימי ההיעדרות מהעבודה, אלא דווקא התופעה הקרויה פרזנטיזם. כלומר, נוכחות בעבודה בתפקוד נמוך ותוך פריון עבודה מופחת. המחקר גם גילה כי יותר ממחצית מאלה שאובחנו כסובלים מדיכאון (58%) לא דיווחו על כך למעסיקיהם.

הנזקים הכוללים של דיכאון למשק האמריקאי, גילה מחקר אחר של איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי, עומדים על כ-210.5 מיליארד דולר לשנה - עלייה של מעל 20% במהלך העשור שבין 2005 ל-2015. המחקר מצא כי 16 מיליון אמריקאים סבלו מדיכאון חמור (מז'ורי) במהלך השנה שקדמה למחקר.

כמעט מחצית מהנזק - 100 מיליארד דולר - התגלגל למקומות העבודה, הן בשל היעדרות והן בשל פרזנטיזם. הפרזנטיזם - דמיינו את כל אותם קולגות שאתם רואים מסתובבים כצללים במסדרונות בפנים כבויים - היה אחראי למרבית ההוצאה של הארגונים, ועורכי המחקר העריכו כי עלותו לארגונים גבוהה פי 6, בהשוואה למקרים של היעדרויות כתוצאה ממחלות או פציעות.

בכל הנוגע לחרדה, על אף שמיליוני בני אדם חווים סימפטומים שונים שלה מדי יום, רק 9% מהאמריקאים מאובחנים כבעלי הפרעת חרדה (נכון ללפני שנתיים). במחקר של אגודת החרדה והדיכאון האמריקאית, 56% מהמועסקים הסובלים מחרדה סיפרו כי היא משפיעה על הביצועים שלהם בעבודה, ומחציתם אמרו כי היא משפיעה על היחסים שלהם עם עמיתים, כפיפים ומנהלים. מעל מחצית אמרו כי הם חוו בעיקר חרדה סביב דדליינים, מה שגרם להם לעיתים להחמיץ את מועדי סיומן של משימות. כמו כן ציין המחקר כי בעוד שאחד ממנועי המוטיבציה המשמעותיים במקום העבודה הוא מערכות היחסים הבינאישיות בו, הלוקים בחרדה נוטים דווקא להתחמק ממערכות יחסים כאלה מתוך חשש לעימות.

הבעיה: מדיניות העמימות

אבל אחרי שלל האחוזים והמספרים שנזרקים לאוויר ועולים מהמחקרים השונים, האמת היא שהנזק שנגרם מהתופעות הללו לשוק העבודה עדיין נשאר עמום. קודם כול, מפני שהמספרים מדברים רק על מי שאובחן. "אחת ההפרעות הבעייתיות ביותר", אומר ד"ר דוד סגל, פסיכולוג קליני ויועץ ארגוני מבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה למינהל, "היא לאו דווקא דיכאון מז'ורי אלא דיכאון 'קל' ומתמשך (מה שכונה בעבר דיסתימיה או דיכאון כרוני). כדי שאדם יקבל אבחנה כבעל דיכאון כזה, הוא צריך לסבול שנתיים מכל מיני תסמינים".

המקבילה של הדיכאון הקל בתחום החרדה היא "הפרעת חרדה כללית" המכונה לפעמים דאגנות כפייתית. "זו תסמונת שיכולה מאוד לפגוע באדם בעבודה", אומר ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה ומנהל מרכז טל לתמיכה רגשית ונפשית. "הוא יהיה מוטרד מאלף דאגות בעת ובעונה אחת, יעשה את העבודה יותר לאט, יבדוק אותה שוב ושוב, ויפחד לבטא רעיונות שיש לו, אבל הסיכוי שמישהו יגיע עם זה לטיפול הוא נמוך".

עם זאת, הסיבה לעמימות איננה רק הבלתי מאובחנים, אומר ד"ר טל. "הבעיה המרכזית היא שכולם מבינים, כולל הממשלות, שעם שכיחות כה גבוהה של קשיים נפשיים באוכלוסייה אי אפשר להתמודד, אין מספיק משאבים ברמה הלאומית והבינלאומית. לכך מצטרפות גם שאלות ביטוחיות. לכן, כל הגורמים חוברים לטשטש את האזור הזה. כולם מבינים שעדיף שזה יהיה בשקט".

ואם בכל זאת היית צריך להעריך את היקף הפגיעה של התופעות הללו בפריון העבודה?
"אם מכלילים את כלל המצבים הנפשיים, בערך רבע מהירידה בפריון כתוצאה מבעיות בריאות - כולל סרטן ומחלות לב - נובע מהם. ומבין כל האופציות הקיימות, המסוכנים ביותר לארגון הם דווקא מצבי הביניים, כי האדם עסוק בלווסת את עצמו, שלא יהיה עצוב או מוטרד, מה שפוגע בתפקודו, הופך אותו לפחות יעיל ופוגע במידה מסוימת בריכוז או בזיכרון.

"אותו אדם, לעיתים גם נמנע מאינטראקציות בעבודה, כי הן מעמיסות עליו רגשית. אם הבוס לא נחמד, עובד במצב נפשי תקין יספוג את זה, אבל אדם שנמצא בעומס רגשי אישי, יימנע מלפגוש אותו במסדרון ויעדיף תקשורת דרך מייל. מובן שכתוצאה מכל אלה התפוקה יורדת. המקרים הללו לא מגיעים לטיפול, והרבה פעמים זה הופך למצב כרוני, ששוחק לאט-לאט את העובד, בנוסף לשחיקה הרגילה של עבודה בארגונים".

אבל אם הוא חוטף התקף דיכאון חריף, הוא בכלל לא יכול לעבוד.
"זה האבסורד. דווקא במצב כזה אנשים נאלצים להגיע לטיפול, אפילו בעל כורחם, ואז הסיכוי שאחרי אירוע כזה יקרה עוד משהו הוא נמוך, ואם יקרה - הוא ייתפס בשלב יותר מוקדם. במצב כזה אפשר להחזיר אדם לתפקוד, לפעמים לרמה שבה היה קודם. אבל כאשר מצבו הנפשי מגרד את הסף הקליני מלמטה, מבלי להכניע אותו, התפקוד כל הזמן נפגע, ולבסוף זה אכן יכניע אותו".

הנזק לכלכלת בריטניה: 4% מהתל"ג

אז להרבה גורמים חזקים יש אינטרס לשמור על עמימות סביב הבעיה, אבל לעיתים מתעורר האינטרס ההפוך. פרופ' יונתן הפרט, פסיכולוג קליני מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, מוביל פיילוט בשיתוף בין משרד הבריאות לבין האוניברסיטה העברית, לטיפול יעיל יותר בדיכאון ובחרדה (בהגדרתם הקלינית), שמסתמך על מחקר בריטי שארך עשר שנים.

"הם ניסו לסכם את כל הטיעונים", מסביר פרופ' הפרט, "למה כדאי להוסיף יותר משאבים לבריאות הנפש. לשכנע ממשלות, גם שמרניות וגם ליברליות, לממן יותר טיפול בדיכאון וחרדה, בעיקר בפסיכותרפיה, כי שני שלישים מהאוכלוסייה מעדיף זאת על פני תרופות".

והממצאים אכן נוקבים ביותר. המחקר מראה כי הפגיעה בכלכלה הבריטית כתוצאה מחרדה ומדיכאון מגיעה ל-4% מהתל"ג - ללא ספק מספר מהדהד. עוד עולה מהממצאים כי הירידה בפריון באה לידי ביטוי באובדן של שעה ורבע בשבוע, בהשוואה לעובדים רגילים. 40% מהחולים שאינם מרוצים בעבודה בשל דיכאון או חרדה מדווחים כי גם כאשר הם מגיעים לעבודה, הם פחות יעילים בעבודתם.

הממצאים היו משכנעים כנראה מספיק, שכן התוכנית יצאה לדרך לפני כעשור, בראשות פרופסור דיוויד קלארק מאוקספורד, ודרשה הכשרה של עשרת אלפים מטפלים שיודעים לטפל בדיכאון ובחרדה בצורה יעילה, ללא תרופות. היום מטופלים במסגרת הזאת כמעט 600 אלף איש ולדברי פרופ' הפרט, "כמעט 60% מהמטופלים מגיבים לטיפול שמציעים להם, וחוזרים לעבודה אם נפלטו ממנה, או לוקחים פחות ימי מחלה".

מה יש בתוכנית הזאת שאין בטיפול נפשי רגיל?

"היא מבוססת על שלושה עקרונות. הראשון הוא מדידה שבועית של תסמינים וגם של תפקוד. השני, טיפול מדורג: חלק מהמטופלים מקבלים טיפול פחות אינטנסיבי, ולמעשה משתמשים בעזרה עצמית (כגון ספר או חומרי קריאה ברשת) עם ליווי. והדבר השלישי, כולם מקבלים טיפול מבוסס ראיות, כלומר את הטיפולים שקיבלו הכי הרבה הוכחות ליעילותם: בחרדה מדובר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, ובדיכאון בשילוב של טיפולים שביניהם טיפול קוגניטיבי התנהגותי".

יש כבר ממצאים לגבי התרומה לכלכלה הבריטית בזכות הפרויקט?

"עוד אין סיכומים, אבל יש להם ממצאים שזה עזר, והדמות המובילה בפרויקט, פרופסור קלארק, אמר לי שהממצאים חיוביים עוד יותר ממה שהם ציפו".

ומה אתם עושים כאן בישראל?

"התחלנו בספטמבר פיילוט שאמור להיכנס לכמה מרפאות של קופות חולים ולכמה בתי חולים. כרגע אנחנו מתחילים עם 20 מטפלים מנוסים שמלמדים אותם לעבוד בשיטה הזאת. 20 מטפלים נוספים, פחות מנוסים, יעברו סדנה ויתחילו לטפל תחת הדרכה בינואר, ובשנה הראשונה יטופלו בערך 400 חולים. בשלב הראשון, אנחנו לא מצפים להגיע למידת השיפור שהאנגלים הגיעו אליה לאחר שהתנסו (60% שהגיבו לטיפול)".

ואם זה יצליח, אתה צופה שיוזרמו תקציבים להכשרת מטפלים נוספים?

"היום יש שלושה גורמים שצריכים להסכים לכך: קופות החולים, משרד הבריאות ומשרד האוצר. זה לא פשוט, וגם יש עיוות - הם מעדיפים לתת כסף לבריאות הגוף ולא לבריאות הנפש".

למקומות העבודה יש מה לעשות

"מבחינת מקום העבודה", אומרת ד"ר שרון זיו ביימן, פסיכולוגית קלינית מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, "אכן לאנשים חרדים או מדוכאים יש תפוקות יותר נמוכות, ובנוסף, לאנשים דיכאוניים יש נקודת מבט שלילית יותר על החיים, ולכן ייטו לפרש אירועים בעבודה בצורה יותר שלילית, ולפעמים זה מדבק. אדם כזה יכול לומר: 'יש הרבה משימות, אנחנו לא יודעים מה רוצים מאיתנו, אף אחד כאן לא מרוצה', והוא משליך את ההרגשה הזאת גם על האחרים. אבל לא הייתי רוצה שישתמע מזה שכדאי להימנע מלהעסיק אנשים כאלה. דיכאון וחרדה הם כל-כך שכיחים, שאין ארגון בר דעת שיכול להחליט שהוא לא מעסיק אנשים מדוכאים או חרדים.

"מה גם שעבור אדם הסובל מדיכאון או חרדה, העבודה דווקא יכולה להיות עוגן ההצלה שלו, מקום שבו הוא מרגיש בטוח ומוערך. אני מטפלת באנשים שסובלים מדיכאון וחרדה, אבל בעבודה הם 'עשר'. אבל העבודה יכולה להיות גם הביצה שמטביעה אותו. היא יכולה להוות מפלט מהדיכאון או להשקיע אותך בדיכאון - במקום שבו מקום העבודה לחוץ, יחסי העבודה עכורים".

מה מקומות העבודה יכולים לעשות מהזווית שלהם?
"ככל שמקומות עבודה יהיו ערים יותר לטובתם של העובדים, וככל שימוגרו תופעות של השפלה, שימוש בכוח לרעה ויחס לא נאות - דברים שרואים בהמון מקומות עבודה - הדבר ייטב. למעשה, מתברר שיש מתאם בין ההשקעה של חברה בעובדיה - כפי שרואים בחברות כמו פייסבוק, גוגל ואינטל - להצלחתן. וכבר ידוע שהחברות שמשקיעות בעובדים הן העשירות ביותר, שכן הן יוצרות יותר הזדהות ונאמנות".

"דיכאון וחרדה", אומרת ד"ר דנה פרג, ראש תוכנית התואר השני להתנהגות ופיתוח ארגונים במרכז הבינתחומי הרצליה, "נובעים מכל מיני גורמים שלאו דווקא קשורים לעולם העבודה. אבל יש תסמינים של חרדה ודיכאון בתוך עולם העבודה, כי יש בו פוטנציאל לגרות את הדברים האלה, והנושא העיקרי כאן הוא נושא ההתעלמות".

הסבירי.
"התפיסה הרווחת היא שאם יש לך בעיות בחייך הפרטיים, את משילה אותם מעלייך בבוקר כשאת נכנסת לארגון ומעבירה כרטיס. זה נושא שלא נוגעים בו ולא מדברים עליו, והנזק הוא כפול. אחד הדברים שקורים במצבים כאלה הוא שאנשים מרגישים מאוד לבד, שרק הם חווים את זה, והם לא יכולים לשתף לא את הבוס ולא עמית לעבודה. אנחנו רגילים לעשות הפרדה בין האישי לבין המקצועי. כאילו נכנסנו למשרד ונעלמו כל הצדדים האחרים שלנו. אבל זה לא קורה.

"הנזק השני הוא המסר של הארגון, שהדברים הללו אינם מעניינו. היום ארגונים מאוד מנסים לייצר חוויה של שייכות לעבודה, שהופכת לחלק מהמוטיבציה, והם עושים אירועים שונים שאמורים לחזק את התחושה הזאת. אבל כאשר האדם נמצא במצב פגיע, אם בשל דיכאון או חרדה או בשל אירוע חיים של אובדן, המסר המוצהר הוא שלא מביאים את זה לשולחן. זה מסר שמחלחל לא רק לאדם שנמצא במשבר, אלא גם לסובבים אותו. גם הם מבינים שהארגון אולי יהיה איתם כשהילד ייכנס לכיתה א', אבל כאשר יהיו במצב פגיע, יצטרכו להסתיר אותו ויהיו לבד".

אז מה יכולים לעשות מעסיקים וארגונים כדי להפחית את שיעורי החרדה והדיכאון בקרב העובדים ובכך גם לזכות לפרודוקטיביות גבוהה יותר? ד"ר איצקסון משיבה כי "באופן כללי, ככל שהעובדים תופסים את הארגון כדואג לרווחתם הנפשית והגופנית, כך הם נוטים להפגין פחות תסמיני חרדה ודיכאון ולהעדר פחות ממקום העבודה".

איצקסון מספרת כי בשנים האחרונות, הפעילו בשירותי בריאות כללית תוכנית לדוגמה בשם "חדר כושר לאושר" שמטרתה הייתה לקדם רווחה נפשית בקרב עובדי כללית ומנהליה, והיא "כללה התערבות ארגונית רחבה המתמקדת ברווחתם הנפשית והפיזית של עובדים. תוכנית הלמידה הרב שנתית (שהובילו יפית מצא וגלי אבירם יחד עם אור ברנט מ"אנטרופי פיתוח ארגוני") החלה בשנת 2015 וכללה בין השאר סדנאות חוויתיות שהועברו לכ-3,000 עובדים ומנהלים, והתמקדו במתן כלים מוכחים מחקרית לקידום רווחה נפשית".

במחקר שליווה את התוכנית, שאותו הובילה ד"ר איצקסון יחד עם ד"ר ירון סלע מהאוניברסיטה העברית ותמי אמבר משירותי בריאות כללית, נמצא כי בהשוואה לקבוצת ביקורת של עובדים שהשתתפה בהדרכה שגרתית, משתתפי הסדנה של "חדר כושר לאושר" הפגינו לאורך היום שבו השתתפו בסדנה עלייה ברמות הרווחה הנפשית וירידה בשכיחות הרגשות השליליים. בבדיקה לאורך זמן, מוסיפה איצקסון, נמצאה עלייה משמעותית בתחושה של משתתפי התוכנית כי קופת חולים כללית דואגת לרווחתם הנפשית.

לסיכום, היא אומרת, איתור מוקדם של עובדים ומנהלים בסיכון, והפניית משאבים לתמיכה בהם - כגון אימוץ מבנה העסקה גמיש, תמיכה במימוש זכויות סוציאליות וקידום סדנאות הדרכה בדגש על מתן כלים למנהלים - עשויים להפחית את התופעה ואת השלכותיה השליליות.

עוד כתבות

דאריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

הנפקת אנתרופיק מעמידה למבחן את כלכלת הבינה המלאכותית

מחר צפויה לצאת לדרך הנפקת החברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד ושואפת להנפיק לפי שווי של 1.4 טריליון דולר ● אלא שמאחורי הכנסות שצומחות בקצב מסחרר, מסתתרות התחייבויות עתידיות של כ־900 מיליארד דולר ● מה יקרה אם ההימור לא יצליח? גלובס עושה סדר

רונן גינצבורג, מנכל דניה סיבוס / צילום: ענבל מרמרי

הכנסות דניה סיבוס זינקו לשיא, אך הרווחיות בבנייה למגורים נחתכה

הכנסות חברת הבנייה והתשתיות גדלו בכ-15% ברבעון השלישי, אך הרווחיות נפגעה בשני תחומי הבנייה המרכזיים שלה ● מנגד, תחום התשתיות הציג שיפור, וצבר ההזמנות הגיע ל-24 מיליארד שקל ● המניה צונחת בחדות במסחר בת"א

חיסכון / צילום: Shutterstock

חברות הביטוח שבראש טבלת המגייסות; אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לאבד מיליארדים

כלל ביטוח מובילה את גיוסי אוקטובר עם 1.84 מיליארד שקל, ואחריה מיטב ומור ● מנגד, אלטשולר שחם איבד 2.7 מיליארד שקל, וילין לפידות איבד 2.15 מיליארד ● מתחילת השנה מוביל מיטב את הגיוסים בפער, בעוד שאלטשולר שחם איבד כבר מעל ל-28 מיליארד שקל

עמודי חשמל בישראל / צילום: Shutterstock

"קריאה חכמה של הנתונים": החברה פרסמה דיווח סתמי, המשקיעים רצו לקנות

אלמור חשמל פרסמה דוחות חזקים, אך דיווח מקדים על חלוקת דיבידנד הביא את המשקיעים להקפיץ את המניה עוד בטרם פרסום הדוחות ● הכנסות החברה, שבשליטת רפק הציבורית, טיפסו ב-55% בזמן שהרווח קפץ בפי 2

בנייה / איור: גיל ג'יבלי

מניות ההתחדשות העירונית צנחו בבורסה. הכללים החדשים של רשות ני"ע והסיבות

חברות ההתחדשות העירונית, עד לא מזמן ענף שנחשב סולידי יחסית, הובילו את הירידות החדות בבורסה ● ברקע, יישום הוראות הרשות לניירות ערך, ששוחקות את הרווח, ועוד הנחיות חדשות שבדרך ● אאורה, המובילה את התחום, הציגה רווח גולמי ממכירת דירות של פחות מ–7% ברבעון השלישי

נועם בתן בביצוע השיר ''מישל'' באירוויזיון / צילום: Reuters, Jens Büttner

הסערה של מאות אלפי שקלים סביב השיר "מישל", וההתערבות של אקו"ם

אקו"ם דורשת מתאגיד השידור להסיר את האיסור על שימוש מסחרי בשירי האירוויזיון לאחר התחרות, בעקבות פרסומת של בזק לשיר "מישל"● באקו"ם טוענים כי המגבלה פוגעת בזכויות היוצרים ואינה מעוגנת בכללי איגוד השידור האירופי ● מנגד, התאגיד מתעקש כי היוצרים חתמו על התחייבות האוסרת למסחר את השיר, והסוגייה תתברר בהליכים משפטיים ● אירועים ומינויים

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

הבורסה בלונדון סוגרת את מרכז הפיתוח בפתח תקווה ותפטר 30 עובדים

לפי ההערכות, הסיבה הרשמית לסגירת הפעילות של מרכז הפיתוח היא העלות הגבוהה של החזקתו, ובכל זאת הוא נסגר בעיתוי רגיש - ביום שבו השיקה בריטניה תוכנית סנקציות נגד ישראל

לירן אבישר בן חורין בתפקידה החדש כיו''ר ועדת הכספים / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

כמה קל יהיה לבטל את בליץ המינויים בכנסת?

הכנסת בוחרת שורת בעלי תפקידים: היו"ר, סגניו ויושבי־ראש ועדות ● אילו מינויים הם זמניים, ואת מי יהיה כמעט בלתי אפשרי להזיז? ● המשרוקית של גלובס

שוק הכרמל. ''פרנסה של משפחה'' / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשוק הכרמל בת"א בזמן העבודות על המטרו?

שוק בצלאל ייסגר, שוק הכרמל יהיה "כלוא" ובאזור הבימה מתוכננים הסדרי תנועה דינמיים ● עבודות המטרו צפויות לשנות את פניה של תל אביב, לפגוע בנגישות לעסקים ולהציב אתגר משמעותי בפני העירייה והסוחרים

ארבעת הבנקים הגדולים / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית והמס הכבידו: רווחי הבנקים ירדו ב-6% ברבעון השלישי

הבנקים מסכמים רבעון עם רווח נקי מצרפי של 8 מיליארד שקל ● הסיבה: סביבת ריבית נמוכה יותר, מס גבוה על רווחי היתר ואינפלציה ● בתשעת החודשים הראשונים נרשמה ירידה מתונה יותר של 4% מסיבות דומות ● בנק לאומי הציג את התשואה על ההון הגבוהה ביותר ברבעון - 16.9%, דיסקונט בתחתית

עידן וולס / צילום: יונתן בלום

קבוצת דלק הציגה צמיחה ברווחים ותחלק דיבידנד של 250 מיליון שקל

הקבוצה שבשליטת יצחק תשובה רשמה ברבעון השלישי רווח נקי של 440 מיליון שקל - עלייה של 9% ביחס לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד ● הכנסות ישראכרט חצו לראשונה רף של מיליארד שקל

מטוס של פליי דובאי / צילום: Shutterstock

פליי דובאי תחזור לישראל? התאריך המסתמן ונקודות המחלוקת

חודש וחצי אחרי השבתת הקו בין ישראל לדובאי, מתקיימים מגעים אינטנסיבים בין הצדדים ● עם זאת, דרישת הביטחון הישראלית נמצאת בלב המחלוקת

נאפע בשארה / צילום: ערוץ היוטיוב הרשמי AWS Events

המהנדס מחיפה שמוביל את רכישת הענק של אמזון בישראל

אמזון מנהלת משא ומתן לרכישת חברת הבינה המלאכותית הישראלית דקארט AI, בעסקה שעשויה להסתכם ביותר מ-7 מיליארד דולר ● את המהלך מוביל נאפע בשארה, בכיר ישראלי באמזון, האחראי על פיתוח שבבי הבינה המלאכותית שלה

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה היוצא / צילום: ap, Lee Jin-man

דוחות אנבידיה מגלים: החגיגה הסינית בדרך לסיום

הדוחות לרבעון השלישי היו מפגן של עוצמה, ומי שציפה לראות את נתוני החברה מתרסקים כשבוע לאחר עזיבת המנכ"ל ג'נסן הואנג - התבדה ● אנבידיה מוכרת את תוצרתה לשנתיים מראש, וגם היום - ארבע שנים לאחר מהפכת הבינה המלאכותית - אין לה מתחרים משמעותיים בשוק המעבדים המתקדמים לעיבוד AI ● ולמה החברה צופיה ירידה משמעותית בסין ברבעון הבא?

הצהרות האמונים במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

אושר בטרומית: חוקי היועמ"שית, הוועדה לבחירת שופטים והתקשורת בוטלו

מליאת הכנסת ביטלה בקריאה טרומית את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת החוק להחלשת היועץ המשפטי לממשלה, שעברו בכנסת הקודמת במסגרת המהפכה המשפטית ● בנוסף, גם חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי בוטל בקריאה טרומית ● ח"כ רייטן: "זו התחלה של ריפוי ותיקון"

בנייה בהתנחלות ביהודה ושומרון / צילום: Reuters, Nasser Ishtayeh/SOPA

יסתיים בחברות בנייה? החשש האמיתי מהסנקציות הבריטיות נגד ישראל

בריטניה הטילה סנקציות על 8 חברות בנייה שפועלות ביהודה ושומרון ● עו"ד טרוור אסרסון, שהיה פעיל במאבק נגד סיקור מוטה על ישראל, מזהיר בראיון לגלובס מפני האפשרות שהיעד הבריטי הבא הוא הבנקים ● "זו תהיה פגיעה הרסנית בכלכלת ישראל", הוא קובע

משמאל: האדמירל קופר, הרמטכ''ל זמיר וראש הממשלה נתניהו, במפקדה האמריקאית בקריית גת. בן בית באזור / צילום: ap, Staff Sgt. Michael Ito

הרמטכ"ל אייל זמיר נפגש בקריה עם מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM), אדמירל בראד קופר

בפגישתם קיימו הערכת מצב משותפת שבמהלכה דנו בהתפתחויות האזוריות ובאתגרים הביטחוניים המשותפים ● דיווח ב"ניו יורק טיימס": איראן הקשיחה את עמדותיה במו"מ עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע - תוצאות שבטהרן רואים כהבעת אי-אמון במלחמה שמנהל טראמפ ● צה"ל השמיד תוואי תת-קרקעי ששימש את חיזבאללה בהר דב ● צבא כווית הודיע כי מערכות ההגנה האווירית פועלות ליירוט כטב"מים עוינים ● עדכונים שוטפים

ה־S&P 500 ניצח לאורך זמן. האם זה מספיק כדי להשקיע רק בארה"ב?

בבדיקה של כמעט שישה עשורים, המדד האמריקאי גבר על יתר העולם ● ועדיין, ההובלה בין השווקים יכולה להתהפך ולהישאר כך במשך שנים ● כשהמדד העולמי כבר מושקע ברובו בארה"ב, ההחלטה היא מה לעשות עם השליש הנותר ● המחשבון

רונית זלמן-מלאך / צילום: יח''צ

אחרי שנתיים בלבד: זה הג'וב החדש של סמנכ"לית הכספים ברכבת

רונית זלמן־מלאך הודיעה על סיום תפקידה ב-17 בפברואר 2027, לטובת תפקיד בקבוצת מנרב ● היא מונתה לתפקיד בדצמבר 2024 ● בינתיים, כבר יותר משנה שתפקיד המנכ"ל בחברה לא מאויש

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

המספר החשוב בדוחות אנבידיה ומה אמרה המנכ"לית החדשה?

בשיחת המשקיעים הראשונה שלה כמנכ"לית הזמנית, קולט קרס העלתה את תחזית צמיחת ההכנסות לשנת הכספים הבאה לכ־75% וטענה כי מבחינה עסקית, "העסקים כרגיל" • ומה נאמר על המנכ"ל היוצא?