גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תנועת האובדים: הנזק האדיר שגורמים דיכאון וחרדה לכלכלות העולם, ומי מנסה להשתיק זאת

הנזקים הכלכליים שמסבים עובדים הסובלים מדיכאון ומחרדה למקומות העבודה שלהם ולכלכלות העולם מוערכים במאות מיליארדי דולרים בכל שנה ● אז למה לרוב גורמי הכוח יש אינטרס דווקא להשתיק את התופעה, ואיך אפשר בכל זאת לטפל בה?

מנהל בסטרס/ צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
מנהל בסטרס/ צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

על-פי ארגון הבריאות העולמי, קרוב ל-350 מיליון בני אדם בעולם סובלים בכל רגע נתון מדיכאון. לעובדה הזאת יש כמובן השלכה דרמטית על עולם העבודה. לפי הערכותיו של אותו ארגון, דיכאון יהיה הגורם המרכזי שיפגע בפריון העובדים בשנת 2020, והגורם הרפואי בעל ההשפעה השלילית ביותר על ניהול זמן ופרודוקטיביות. עד שנת 2030 יגיעו מספר ימי העבודה המבוזבזים בשל חרדה ודיכאון לא מטופלים (במצטבר) ל-12 מיליארד ימי עבודה, ולסכום של 925 מיליארד דולר. לא פחות.

אחד הגורמים לקשר ההדוק בין דיכאון ופריון עבודה נמוך הוא היעדרות עובדים. לדברי ד"ר תמר איצקסון, חוקרת ומרצה בתוכנית לייעוץ ופיתוח ארגוני במרכז האקדמי פרס ובאוניברסיטת בן גוריון, כבר לפני כעשור מצאו מחקרים שבחנו את הסוגיה כי בארצות הברית לבדה "הוביל דיכאון בקרב עובדים לכ-400 מיליון ימי העדרות בשנה - שיעור הגבוה משמעותית מגורמי היעדרות פיזיים ונפשיים אחרים".

גם מחוץ לגבולות ארצות הברית, מוסיפה איצקסון, "ניכרת ההשפעה השלילית של דיכאון על הכלכלה. במחקרים בינלאומיים שכללו בין השאר את בריטניה, קנדה, ברזיל, סין ודרום אפריקה נמצא כי ככל ששיעורי הדיכאון והחרדה המדווחים בקרב עובדים היו גבוהים יותר, כך שיעור ההיעדרויות מהעבודה היה גבוה יותר, דבר שהתבטא גם בתל"ג.

אפילו באוסטרליה שטופת השמש מעריכים כי הירידה בפרודוקטיביות בשל דיכאון גורמת להפסדים למעסיקים שמסתכמים ב-8 מיליארד דולר אוסטרלי בשנה. מחקרים מצביעים על כך שהעלויות הכרוכות בדיכאון ובחרדה בקרב עובדים נובעות הן מגורמים ישירים כגון אובדן ימי עבודה, אך גם מעלויות עקיפות של טיפול נפשי ורפואי נדרש.

בישראל אין נתונים עדכניים במיוחד, אבל לפני כתשע שנים הוערך הנזק הכולל למשק מדיכאון וחרדה בכ-3 מיליארד דולר, ואילו הנזק הישיר למקומות עבודה כתוצאה מהיעדרות בעקבות בעיות אלה, הוערך בשנים האחרונות בקצת יותר ממיליארד דולר. זאת, כמובן ללא הערכת הנזק של עובדים המגיעים לעבודה אך פריון העבודה שלהם נמוך יותר בשל מצבם.

הערכה כלשהי על מספר המאובחנים כסובלים מדיכאון או מחרדה, מספק סקר של האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות מלפני חמש שנים. על-פי אותו סקר, כמעט 10% מהאוכלוסייה סבלו מאחת משתי התופעות בשנה שקדמה למחקר, וכ-18% אובחנו כלוקים באחד משני אלה לפחות פעם בחייהם. יש הסוברים כי מדובר בהערכה נמוכה, שמצביעה בעיקר על כמות הלא מאובחנים המסתובבים בינינו.

איגוד הפסיכיאטריה האמריקאית פרסם לאחרונה סקר עובדים שבו התגלה כי כמעט רבע (23%) מהעובדים והמנהלים בארצות הברית קיבלו אבחון של דיכאון בזמן כלשהו בחייהם, ומתוך הקבוצה הזאת, 40% דיווחו כי נעדרו מהעבודה עשרה ימים בשנה בממוצע כתוצאה מכך. 64% מהם דיווחו כי הדבר פגע ביכולותם להתרכז, גרם להם להיות לא החלטיים ולשכוח דברים, ופגע ביכולתם להשלים משימות בעבודה. למעשה, בניגוד למה שנוהגים לחשוב, הנזק העיקרי הנגרם למקומות עבודה ולכלכלות איננו ימי ההיעדרות מהעבודה, אלא דווקא התופעה הקרויה פרזנטיזם. כלומר, נוכחות בעבודה בתפקוד נמוך ותוך פריון עבודה מופחת. המחקר גם גילה כי יותר ממחצית מאלה שאובחנו כסובלים מדיכאון (58%) לא דיווחו על כך למעסיקיהם.

הנזקים הכוללים של דיכאון למשק האמריקאי, גילה מחקר אחר של איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי, עומדים על כ-210.5 מיליארד דולר לשנה - עלייה של מעל 20% במהלך העשור שבין 2005 ל-2015. המחקר מצא כי 16 מיליון אמריקאים סבלו מדיכאון חמור (מז'ורי) במהלך השנה שקדמה למחקר.

כמעט מחצית מהנזק - 100 מיליארד דולר - התגלגל למקומות העבודה, הן בשל היעדרות והן בשל פרזנטיזם. הפרזנטיזם - דמיינו את כל אותם קולגות שאתם רואים מסתובבים כצללים במסדרונות בפנים כבויים - היה אחראי למרבית ההוצאה של הארגונים, ועורכי המחקר העריכו כי עלותו לארגונים גבוהה פי 6, בהשוואה למקרים של היעדרויות כתוצאה ממחלות או פציעות.

בכל הנוגע לחרדה, על אף שמיליוני בני אדם חווים סימפטומים שונים שלה מדי יום, רק 9% מהאמריקאים מאובחנים כבעלי הפרעת חרדה (נכון ללפני שנתיים). במחקר של אגודת החרדה והדיכאון האמריקאית, 56% מהמועסקים הסובלים מחרדה סיפרו כי היא משפיעה על הביצועים שלהם בעבודה, ומחציתם אמרו כי היא משפיעה על היחסים שלהם עם עמיתים, כפיפים ומנהלים. מעל מחצית אמרו כי הם חוו בעיקר חרדה סביב דדליינים, מה שגרם להם לעיתים להחמיץ את מועדי סיומן של משימות. כמו כן ציין המחקר כי בעוד שאחד ממנועי המוטיבציה המשמעותיים במקום העבודה הוא מערכות היחסים הבינאישיות בו, הלוקים בחרדה נוטים דווקא להתחמק ממערכות יחסים כאלה מתוך חשש לעימות.

הבעיה: מדיניות העמימות

אבל אחרי שלל האחוזים והמספרים שנזרקים לאוויר ועולים מהמחקרים השונים, האמת היא שהנזק שנגרם מהתופעות הללו לשוק העבודה עדיין נשאר עמום. קודם כול, מפני שהמספרים מדברים רק על מי שאובחן. "אחת ההפרעות הבעייתיות ביותר", אומר ד"ר דוד סגל, פסיכולוג קליני ויועץ ארגוני מבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה למינהל, "היא לאו דווקא דיכאון מז'ורי אלא דיכאון 'קל' ומתמשך (מה שכונה בעבר דיסתימיה או דיכאון כרוני). כדי שאדם יקבל אבחנה כבעל דיכאון כזה, הוא צריך לסבול שנתיים מכל מיני תסמינים".

המקבילה של הדיכאון הקל בתחום החרדה היא "הפרעת חרדה כללית" המכונה לפעמים דאגנות כפייתית. "זו תסמונת שיכולה מאוד לפגוע באדם בעבודה", אומר ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה ומנהל מרכז טל לתמיכה רגשית ונפשית. "הוא יהיה מוטרד מאלף דאגות בעת ובעונה אחת, יעשה את העבודה יותר לאט, יבדוק אותה שוב ושוב, ויפחד לבטא רעיונות שיש לו, אבל הסיכוי שמישהו יגיע עם זה לטיפול הוא נמוך".

עם זאת, הסיבה לעמימות איננה רק הבלתי מאובחנים, אומר ד"ר טל. "הבעיה המרכזית היא שכולם מבינים, כולל הממשלות, שעם שכיחות כה גבוהה של קשיים נפשיים באוכלוסייה אי אפשר להתמודד, אין מספיק משאבים ברמה הלאומית והבינלאומית. לכך מצטרפות גם שאלות ביטוחיות. לכן, כל הגורמים חוברים לטשטש את האזור הזה. כולם מבינים שעדיף שזה יהיה בשקט".

ואם בכל זאת היית צריך להעריך את היקף הפגיעה של התופעות הללו בפריון העבודה?
"אם מכלילים את כלל המצבים הנפשיים, בערך רבע מהירידה בפריון כתוצאה מבעיות בריאות - כולל סרטן ומחלות לב - נובע מהם. ומבין כל האופציות הקיימות, המסוכנים ביותר לארגון הם דווקא מצבי הביניים, כי האדם עסוק בלווסת את עצמו, שלא יהיה עצוב או מוטרד, מה שפוגע בתפקודו, הופך אותו לפחות יעיל ופוגע במידה מסוימת בריכוז או בזיכרון.

"אותו אדם, לעיתים גם נמנע מאינטראקציות בעבודה, כי הן מעמיסות עליו רגשית. אם הבוס לא נחמד, עובד במצב נפשי תקין יספוג את זה, אבל אדם שנמצא בעומס רגשי אישי, יימנע מלפגוש אותו במסדרון ויעדיף תקשורת דרך מייל. מובן שכתוצאה מכל אלה התפוקה יורדת. המקרים הללו לא מגיעים לטיפול, והרבה פעמים זה הופך למצב כרוני, ששוחק לאט-לאט את העובד, בנוסף לשחיקה הרגילה של עבודה בארגונים".

אבל אם הוא חוטף התקף דיכאון חריף, הוא בכלל לא יכול לעבוד.
"זה האבסורד. דווקא במצב כזה אנשים נאלצים להגיע לטיפול, אפילו בעל כורחם, ואז הסיכוי שאחרי אירוע כזה יקרה עוד משהו הוא נמוך, ואם יקרה - הוא ייתפס בשלב יותר מוקדם. במצב כזה אפשר להחזיר אדם לתפקוד, לפעמים לרמה שבה היה קודם. אבל כאשר מצבו הנפשי מגרד את הסף הקליני מלמטה, מבלי להכניע אותו, התפקוד כל הזמן נפגע, ולבסוף זה אכן יכניע אותו".

הנזק לכלכלת בריטניה: 4% מהתל"ג

אז להרבה גורמים חזקים יש אינטרס לשמור על עמימות סביב הבעיה, אבל לעיתים מתעורר האינטרס ההפוך. פרופ' יונתן הפרט, פסיכולוג קליני מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, מוביל פיילוט בשיתוף בין משרד הבריאות לבין האוניברסיטה העברית, לטיפול יעיל יותר בדיכאון ובחרדה (בהגדרתם הקלינית), שמסתמך על מחקר בריטי שארך עשר שנים.

"הם ניסו לסכם את כל הטיעונים", מסביר פרופ' הפרט, "למה כדאי להוסיף יותר משאבים לבריאות הנפש. לשכנע ממשלות, גם שמרניות וגם ליברליות, לממן יותר טיפול בדיכאון וחרדה, בעיקר בפסיכותרפיה, כי שני שלישים מהאוכלוסייה מעדיף זאת על פני תרופות".

והממצאים אכן נוקבים ביותר. המחקר מראה כי הפגיעה בכלכלה הבריטית כתוצאה מחרדה ומדיכאון מגיעה ל-4% מהתל"ג - ללא ספק מספר מהדהד. עוד עולה מהממצאים כי הירידה בפריון באה לידי ביטוי באובדן של שעה ורבע בשבוע, בהשוואה לעובדים רגילים. 40% מהחולים שאינם מרוצים בעבודה בשל דיכאון או חרדה מדווחים כי גם כאשר הם מגיעים לעבודה, הם פחות יעילים בעבודתם.

הממצאים היו משכנעים כנראה מספיק, שכן התוכנית יצאה לדרך לפני כעשור, בראשות פרופסור דיוויד קלארק מאוקספורד, ודרשה הכשרה של עשרת אלפים מטפלים שיודעים לטפל בדיכאון ובחרדה בצורה יעילה, ללא תרופות. היום מטופלים במסגרת הזאת כמעט 600 אלף איש ולדברי פרופ' הפרט, "כמעט 60% מהמטופלים מגיבים לטיפול שמציעים להם, וחוזרים לעבודה אם נפלטו ממנה, או לוקחים פחות ימי מחלה".

מה יש בתוכנית הזאת שאין בטיפול נפשי רגיל?

"היא מבוססת על שלושה עקרונות. הראשון הוא מדידה שבועית של תסמינים וגם של תפקוד. השני, טיפול מדורג: חלק מהמטופלים מקבלים טיפול פחות אינטנסיבי, ולמעשה משתמשים בעזרה עצמית (כגון ספר או חומרי קריאה ברשת) עם ליווי. והדבר השלישי, כולם מקבלים טיפול מבוסס ראיות, כלומר את הטיפולים שקיבלו הכי הרבה הוכחות ליעילותם: בחרדה מדובר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, ובדיכאון בשילוב של טיפולים שביניהם טיפול קוגניטיבי התנהגותי".

יש כבר ממצאים לגבי התרומה לכלכלה הבריטית בזכות הפרויקט?

"עוד אין סיכומים, אבל יש להם ממצאים שזה עזר, והדמות המובילה בפרויקט, פרופסור קלארק, אמר לי שהממצאים חיוביים עוד יותר ממה שהם ציפו".

ומה אתם עושים כאן בישראל?

"התחלנו בספטמבר פיילוט שאמור להיכנס לכמה מרפאות של קופות חולים ולכמה בתי חולים. כרגע אנחנו מתחילים עם 20 מטפלים מנוסים שמלמדים אותם לעבוד בשיטה הזאת. 20 מטפלים נוספים, פחות מנוסים, יעברו סדנה ויתחילו לטפל תחת הדרכה בינואר, ובשנה הראשונה יטופלו בערך 400 חולים. בשלב הראשון, אנחנו לא מצפים להגיע למידת השיפור שהאנגלים הגיעו אליה לאחר שהתנסו (60% שהגיבו לטיפול)".

ואם זה יצליח, אתה צופה שיוזרמו תקציבים להכשרת מטפלים נוספים?

"היום יש שלושה גורמים שצריכים להסכים לכך: קופות החולים, משרד הבריאות ומשרד האוצר. זה לא פשוט, וגם יש עיוות - הם מעדיפים לתת כסף לבריאות הגוף ולא לבריאות הנפש".

למקומות העבודה יש מה לעשות

"מבחינת מקום העבודה", אומרת ד"ר שרון זיו ביימן, פסיכולוגית קלינית מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, "אכן לאנשים חרדים או מדוכאים יש תפוקות יותר נמוכות, ובנוסף, לאנשים דיכאוניים יש נקודת מבט שלילית יותר על החיים, ולכן ייטו לפרש אירועים בעבודה בצורה יותר שלילית, ולפעמים זה מדבק. אדם כזה יכול לומר: 'יש הרבה משימות, אנחנו לא יודעים מה רוצים מאיתנו, אף אחד כאן לא מרוצה', והוא משליך את ההרגשה הזאת גם על האחרים. אבל לא הייתי רוצה שישתמע מזה שכדאי להימנע מלהעסיק אנשים כאלה. דיכאון וחרדה הם כל-כך שכיחים, שאין ארגון בר דעת שיכול להחליט שהוא לא מעסיק אנשים מדוכאים או חרדים.

"מה גם שעבור אדם הסובל מדיכאון או חרדה, העבודה דווקא יכולה להיות עוגן ההצלה שלו, מקום שבו הוא מרגיש בטוח ומוערך. אני מטפלת באנשים שסובלים מדיכאון וחרדה, אבל בעבודה הם 'עשר'. אבל העבודה יכולה להיות גם הביצה שמטביעה אותו. היא יכולה להוות מפלט מהדיכאון או להשקיע אותך בדיכאון - במקום שבו מקום העבודה לחוץ, יחסי העבודה עכורים".

מה מקומות העבודה יכולים לעשות מהזווית שלהם?
"ככל שמקומות עבודה יהיו ערים יותר לטובתם של העובדים, וככל שימוגרו תופעות של השפלה, שימוש בכוח לרעה ויחס לא נאות - דברים שרואים בהמון מקומות עבודה - הדבר ייטב. למעשה, מתברר שיש מתאם בין ההשקעה של חברה בעובדיה - כפי שרואים בחברות כמו פייסבוק, גוגל ואינטל - להצלחתן. וכבר ידוע שהחברות שמשקיעות בעובדים הן העשירות ביותר, שכן הן יוצרות יותר הזדהות ונאמנות".

"דיכאון וחרדה", אומרת ד"ר דנה פרג, ראש תוכנית התואר השני להתנהגות ופיתוח ארגונים במרכז הבינתחומי הרצליה, "נובעים מכל מיני גורמים שלאו דווקא קשורים לעולם העבודה. אבל יש תסמינים של חרדה ודיכאון בתוך עולם העבודה, כי יש בו פוטנציאל לגרות את הדברים האלה, והנושא העיקרי כאן הוא נושא ההתעלמות".

הסבירי.
"התפיסה הרווחת היא שאם יש לך בעיות בחייך הפרטיים, את משילה אותם מעלייך בבוקר כשאת נכנסת לארגון ומעבירה כרטיס. זה נושא שלא נוגעים בו ולא מדברים עליו, והנזק הוא כפול. אחד הדברים שקורים במצבים כאלה הוא שאנשים מרגישים מאוד לבד, שרק הם חווים את זה, והם לא יכולים לשתף לא את הבוס ולא עמית לעבודה. אנחנו רגילים לעשות הפרדה בין האישי לבין המקצועי. כאילו נכנסנו למשרד ונעלמו כל הצדדים האחרים שלנו. אבל זה לא קורה.

"הנזק השני הוא המסר של הארגון, שהדברים הללו אינם מעניינו. היום ארגונים מאוד מנסים לייצר חוויה של שייכות לעבודה, שהופכת לחלק מהמוטיבציה, והם עושים אירועים שונים שאמורים לחזק את התחושה הזאת. אבל כאשר האדם נמצא במצב פגיע, אם בשל דיכאון או חרדה או בשל אירוע חיים של אובדן, המסר המוצהר הוא שלא מביאים את זה לשולחן. זה מסר שמחלחל לא רק לאדם שנמצא במשבר, אלא גם לסובבים אותו. גם הם מבינים שהארגון אולי יהיה איתם כשהילד ייכנס לכיתה א', אבל כאשר יהיו במצב פגיע, יצטרכו להסתיר אותו ויהיו לבד".

אז מה יכולים לעשות מעסיקים וארגונים כדי להפחית את שיעורי החרדה והדיכאון בקרב העובדים ובכך גם לזכות לפרודוקטיביות גבוהה יותר? ד"ר איצקסון משיבה כי "באופן כללי, ככל שהעובדים תופסים את הארגון כדואג לרווחתם הנפשית והגופנית, כך הם נוטים להפגין פחות תסמיני חרדה ודיכאון ולהעדר פחות ממקום העבודה".

איצקסון מספרת כי בשנים האחרונות, הפעילו בשירותי בריאות כללית תוכנית לדוגמה בשם "חדר כושר לאושר" שמטרתה הייתה לקדם רווחה נפשית בקרב עובדי כללית ומנהליה, והיא "כללה התערבות ארגונית רחבה המתמקדת ברווחתם הנפשית והפיזית של עובדים. תוכנית הלמידה הרב שנתית (שהובילו יפית מצא וגלי אבירם יחד עם אור ברנט מ"אנטרופי פיתוח ארגוני") החלה בשנת 2015 וכללה בין השאר סדנאות חוויתיות שהועברו לכ-3,000 עובדים ומנהלים, והתמקדו במתן כלים מוכחים מחקרית לקידום רווחה נפשית".

במחקר שליווה את התוכנית, שאותו הובילה ד"ר איצקסון יחד עם ד"ר ירון סלע מהאוניברסיטה העברית ותמי אמבר משירותי בריאות כללית, נמצא כי בהשוואה לקבוצת ביקורת של עובדים שהשתתפה בהדרכה שגרתית, משתתפי הסדנה של "חדר כושר לאושר" הפגינו לאורך היום שבו השתתפו בסדנה עלייה ברמות הרווחה הנפשית וירידה בשכיחות הרגשות השליליים. בבדיקה לאורך זמן, מוסיפה איצקסון, נמצאה עלייה משמעותית בתחושה של משתתפי התוכנית כי קופת חולים כללית דואגת לרווחתם הנפשית.

לסיכום, היא אומרת, איתור מוקדם של עובדים ומנהלים בסיכון, והפניית משאבים לתמיכה בהם - כגון אימוץ מבנה העסקה גמיש, תמיכה במימוש זכויות סוציאליות וקידום סדנאות הדרכה בדגש על מתן כלים למנהלים - עשויים להפחית את התופעה ואת השלכותיה השליליות.

עוד כתבות

נדב פרי / צילום: איל יצהר

הממונה על קבילות הציבור בתאגיד: נדב פרי לא יכול לשמש פרשן פוליטי

לדברי הממונה על קבילות הציבור בתאגיד השידור הציבורי, נדב פרי, המכהן כיום כסמנכ"ל רגולציה וקשרי חוץ בדלק קידוחים, איננו יכול לשמש פרשן פוליטי בתאגיד ●  "מצב בו בשעה 20:00 הוא ישמש כפרשן פוליטי ובשעה 11:00 יתראיין כדובר חברת דלק במסגרת תחקיר כזה או אחר - הינו לא תקין בלשון המעטה"

הצפות בגוש דן / צילום: מתוך יוטיוב

הצפות ברחבי הארץ: כיבוי והצלה חילצו לכודים, נזק כבד לתשתיות ורכוש

עד לשעות הצהריים המוקדמות, טיפלו כוחות הכיבוי וההצלה ב-140 אירועי הצפות, הכוללים בתים, מרתפים, חניונים תת קרקעיים ורכבים

אתר שאיבת נפט באיראן / צילום: ראהיב הומוודני, רויטרס

גורמי מודיעין לניו יורק טיימס: ישראל אחראית לחיסול אבי תוכנית הגרעין האיראנית

לפי הניו יורק טיימס, שלושה גורמי מודיעין אמרו כי ישראל אחראית לחיסולו של פחריזאדה, וכי לא עדכנה את הממשל האמריקאי טרם הפעולה ● מפקד משמרות המהפכה הבטיח כי איראן תנקום על כל פגיעה באנשיה

פנינה קרן / צילום: תמונה פרטית

עכשיו יותר מתמיד: גם המנהלים צריכים פסק זמן

מנהלים בכל הרמות ולאורך כל שדרת הארגון מתמודדים בתקופה האחרונה עם קשיים מורכבים יותר • איך מתמודדים עם האתגרים שמציב משבר הקורונה לשדרה הניהולית ● ניהול וקריירה, מדור חדש

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

וול סטריט חזרה לבלאק פריידיי: מודרנה זינקה ב-16%, הביטקוין מתחת ל-17 אלף ד'

נעילה חיובית באירופה לאחר שבצרפת פורסמו נתוני צמיחה מעודדים ● רווחי החברות התעשייתיות בסין זינקו ב-28.2% בחודש אוקטובר ● הערב יסתיים המסחר בניו יורק בשעה 20:00 (שעון ישראל) לאחר שאתמול לא התקיים מסחר

עסק משפחתי / צילומים: יונתן בלום, ארכיון משפחת שטראוס, שי יחזקאל, אמיר מאירי, Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

משטראוס ועד ורטהיימר: איך מתמודדות המשפחות העשירות בישראל עם שאלת הירושה

במשפחת שטראוס ידעו שעפרה היא היורשת כבר כשהייתה בת שבע, במשפחת ורטהיימר מממשים את כל הנכסים ובמשפחת קרסו כבר הגיעו לביהמ"ש ● השלב שבו אימפריה משפחתית צריכה לעבור לבני הדור הבא מעסיק לא רק את הנוגעים בדבר, אלא גם מומחים וחוקרים

פעוט בבייג'ין מחזיק בידו במסכת המגן שלו / צילום: Andy Wong, Associated Press

תמכו בסין בשעתה הקשה, וקיבלו אות הערכה

וגם: הקריה האקדמית אונו מינתה את פרופ' יובל אלבשן, לתפקיד דיקן הקמפוסים הרב תרבותיים בירושלים ● השיחה

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

הבורסה בת"א ננעלה בעליות לאחר התקלה הדרמטית: ת"א 35 קפץ ב-1.3%

לאחר התקלה החמורה בבורסה המדדים חזרו לטפס, כאשר בוול סטריט לא יתקיים הערב מסחר בשל חג ההודיה ● דלק זינקה ב-10%, דלק רכב קפצה ב-10%, תפרון עלתה ב-7%, ביו ויו ב-13%, פוקס עלתה ב-5.25%, אפולו פאוור זינקה ב-20

חסידי סדיגורה. בינתיים האדמו"ר הצעיר שובה את הלבבות ומבסס את שליטתו / צילום: שוקי לרר - בחדרי חרדים

שוד כספות, אלימות ותלונות במשטרה: הקרע בחסידות סדיגורה הולך ומחריף

כך המצב בסדיגורה המשיך להתדרדר בחודשים האחרונים במהירות ובכל החזיתות ● מה קרה בלילה של 27 באוקטובר, ולמה נראה שזה היה הקש ששבר את גב המאבק בסדיגורה ● מעקב

יותם דהאן. סיור פואטי-אקולוגי / צילום: אנטולי מיכאלו

מיודפת וכליל ועד "העיר האבודה": מכירים לעומק את הגליל המערבי

סדרת טיולים בגליל המערבי בהובלת מורי דרך מקומיים ● כל אחד מהם יביא פן אחר של האזור

רם שפע - דוברות הכנסת עדינה ולמן

הוועדה שדרכה השיתוק הממשלתי מתפשט לכנסת

ועדת השרים לחקיקה, שבקושי התכנסה ממאי, היא מוקד פחות מוכר של המשבר השלטוני • הגוף נטול המעמד החוקי הפך עם השנים לפוסק אחרון על הצעות פרטיות • אחרי שחברי הכנסת התמכרו, הם לא מסוגלים לחוקק בלעדיו

אופירה אסייג / צילום: רונן אקרמן יח"צ

הכללים הבסיסיים נשכחו. ואז הגיעה אופירה אסייג

תקשורת המיינסטרים נכנעה ברובה לסטנדרטים עיתונאיים רופסים והתרגלה להנהן לראשים מדברים שמדקלמים דפי מסרים ● השפה הבוטה שלה אולי מטעה, אבל אסייג עובדת בשביל הצופים

אייל מליס / צלם: אוריה תדמור

מנכ"ל תנובה: "איבדנו מחזור מכירות של 350 מיליון שקל"

המנכ"ל אייל מליס אולי רצה להבהיר שתנובה לא נהנית מבוננזה ברווחים בתקופת הקורונה כפי שנהנות רשתות קמעונאות המזון, אך בפועל תנובה תסיים את 2020 עם צמיחה במכירות, והעלייה בפעילות הקמעונאית שלה קיזזה את הירידות במכירות שלה לשוק המוסדי

בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

ועדת הבדיקה לרכש הצוללות טרם התחילה וחברת צוות אחת הוחלפה

חברת הצוות יעל גריל לא תשב בוועדת הבדיקה, שכן היא שימשה בתפקידים רשמיים במשרד הביטחון בתקופת רכש הצוללות כפי שחשף העיתונאי אראל סג"ל ● את גריל תחליף ישראלה פרידמן, אשר כיהנה בתפקידים שונים במנהל הרכש במשרד הביטחון

חסן רוחאני, נשיא איראן, בעצרת האו"ם / צילום: Reuters, Carlo Allegri

מדינות אירופה לא ידחפו את ממשל ביידן לחזור להסכם הגרעין עם איראן

ישנו חשש גובר לגבי המחקר הגרעיני של הרפובליקה האיסלמית, אך דיפלומטים מהאיחוד האירופי אומרים שלא יאיצו בנשיא הנבחר לחזור להסכם ממנו נסוגה ארה"ב בשנת 2018 כלשונו

מבצעי בלאק פריידי / צילום: Shannon Stapleton, רויטרס

בלאק פריידיי מגיע ואלו המניות שעשויות ליהנות בגדול מחגיגת הרכישות ברשת

חגי הקניות של נובמבר מגיעים לשיא בסופ"ש הקרוב ● איך הם צפויים להיראות בצל הקורונה ולאלו מניות כדאי לשים לב במיוחד?

השלט של קניון שבעת הכוכבי / צילום: כדיה לוי, גלובס

דווקא בבלאק פריידיי? הקניונים שישתתפו בפיילוט וייפתחו כבר היום

הקניונים באם הדרך, שבעת הכוכבים, קניון שרונים, לב המפרץ, ארנה נהריה, קניון מבנה נוף הגליל ועוד יוכלו להיפתח מיידית בהתאם להוראות הממשלה

אביגדור יצחקי / צילום: איל יצהר

הכובעים של אביגדור יצחקי: בבוקר יו"ר הפיס, בערב עובד בשביל מרכזי הקניות

מבדיקת גלובס עולה כי יצחקי שמשמש כיו"ר מפעל הפיס במשרה חלקית של 70%, מספק שירותי ייעוץ ולובי בתשלום עבור קבוצת ביג, ולוקח חלק במאבקה לחזור לפעילות אחרי תקופת הסגר, ובסוגיות שונות

שר השיכון יעקב ליצמן / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות

מתנה מליצמן והסיפור שמאחורי שיאי המשכנתאות השנה. כותרות הנדל"ן

איך זה שדווקא השנה הציבור נטל יותר משכנתאות מאי פעם ● האם רוכשי דירות בפריפריה עומדים לקבל משר השיכון "מתנה" של 100 אלף שקל ● המחקר שמבקש ללמד מדוע הפקקים לא נעלמו ● ולידיעת מירי רגב (שמתלבטת האם להתנגד למטרו) -עד כה תכנון הפרויקט עלה חצי מיליארד שקל

בניין בית הדין הרבני הגדול בירושלים / צילום: יוסי זמיר

תמיכה כלכלית של ההורים אינה מקנה להם זכויות יתר בדירה

הורי הבעל העבירו בכל חודש תמיכה כספית לבני הזוג ● בית הדין הרבני הגדול קבע כי ההעברה לא נועדה בהכרח לכיסוי המשכנתה, אלא כמתנה לבני הזוג