בית מרקחת/ צילום: תמר מצפי
האם מדינת ישראל מקנה את תשומת-הלב הנדרשת לחשיבותו העולה של מקצוע הרוקחות בעידן החדש? האם לימודי הרוקחות בישראל מעניקים את ההשכלה וההכשרה הנדרשת לרוקחים - לצורך התמודדות בהצלחה עם התמורות הבלתי נמנעות והצפויות במקצוע הרוקחות, בשנים הקרובות?
לאורך השנים, עבר מקצוע הרוקחות תמורות משמעותיות, הן מבחינת ליבת העיסוק של רוקח והן מבחינת הדרישות החלות בדין על רוקחים המועסקים במקצוע.
בניגוד לשנים עברו, כיום, לאור ההתקדמות ברפואה הדיגיטלית ובתעשיית התרופות, הולכת ומתמקדת פעילות הרוקח בבית המרקחת במתן ייעוץ רוקחי , המבוסס על הידע המעמיק של הרוקחים, אשר תורם רבות להצלחת הטיפול התרופתי, לצד הבטחת השמירה על בטיחותן, יעילותן ואיכותן של התרופות - בתפקידי הבטחת איכות, פיתוח ורישום תרופות בתעשייה הפרמצבטית.
במקביל, בהלימה לכך, לאורך השנים, הלכו והתרחבו דרישות הדין ומסגרת האחריות החלה על רוקחים, בתפקידיהם השונים במוסדות הבריאות ובתעשייה הפרמצבטית:
בעבודת הרוקח בבית מרקחת - בוצעה הרחבה משמעותית של תהליכי ה"תשאול רוקחי" ומתן ה"הדרכה רוקחית", על מנת לתת למטופל את המידע החיוני הנדרש, לרבות לצמצום הסיכונים הכרוכים בטעויות במרשמים ותופעות הלוואי כתוצאה מנטילת התרופות.
בעבודת הרוקח בבית חולים - מתן מענה לצוותים הרפואיים לשם התאמת הטיפול התרופתי המתאים למטופל בהתאמה למצבו הרפואי, תפקודי כליות, אינטראקציות תרופתיות ותופעות לוואי וכן מענה מקצועי בעת חוסר של תרופות לרבות רקיחה מותאמת ספציפית למטופל.
בעבודת הרוקח בשרשרת הייצור וההפצה של תרופות - במהלך העשור האחרון, עוגנו בחקיקה הישראלית הוראות שונות המשקפות את עמדת המחוקק לפיה לרוקחים, כגורם מקצועי בעל הידע וההכשרה המתאימים לכך, תפקיד משמעותי בקבלת החלטות בכל הנוגע לשיווק והפצת תרופות, מניעת וטיפול בתקלות, פגמים ותלונות הקשורות לתרופות.
תהליכים חיוניים אלה הביאו, מצד שני, להגברה ניכרת בעומס, הרי בלאו הכי, על עבודת הרוקחים, ברמה כה חריגה, אשר חייבה לאחרונה, את כל הגורמים הנוגעים בדבר, היינו הן את ארגוני הרוקחים (הסתדרות הרוקחים בישראל וארגון הרוקחות בישראל) והן את המוסדות הרפואיים ואת משרד הבריאות, לשתף פעולה ולקיים דיונים קדחתניים במטרה למצוא פתרונות יצירתיים להקלה מיידית על עומס זה.
על רקע הקשיים האמורים בעבודת הרוקח, הושקעו משאבים רבים, בארץ ובעולם, בפיתוח אמצעים ומערכות טכנולוגיות מתקדמות (כגון: מערכות אוטומטיות לביצוע ליקוט וניפוק של תרופות ללקוח הקצה), שתכליתם לאפשר לרוקחים להתמקד בהפעלת שיקול הדעת המקצועי והבלעדי שמסור להם על פי החוק, לצד הפחתת העומס בעבודת הרוקח.
אני סבור כי, ביחד עם הצעדים הרבים בהם כבר נקט משרד הבריאות כדי לקדם שירות חיוני זה (לרבות הגדרת הרוקחים כחלק אינטגרלי של הצוות הרפואי המטפל וכיו"ב), הפתרון לקשיים עמם מתמודד תחום הרוקחות בישראל, טמון בביצוע תהליך משולב, שיכלול, בין היתר, את הצעדים הבאים:
ביצוע בחינה מעמיקה מחדש לבחינת ההכשרה המקצועית הנדרשת במקצוע הרוקחות, תוך אבחנה בין תתי הענפים של מקצוע הרוקחות.
פתיחה בהקדם של מסלולי הכשרה ובתי ספר אקדמאיים נוספים ללימוד מקצוע הרוקחות ועדכון והתאמת תכני הלימוד לצרכים העדכניים במקצוע הרוקחות.
קידום והסדרה של תחום ה"טלה-פארמה" בחקיקה ובנהלים, ביחד עם ארגוני הרוקחים ומשרד הבריאות, באופן שיאפשר שימוש באמצעים המתקדמים כיום בשוק, במסגרת העבודה השוטפת.
גיבוש מסלולים מתאימים לתגמול הרוקח - בהתאם לתפקידים השונים במערכת הבריאות.
צעדים כאמור לעיל, ביחד עם צעדים יזומים להעלאת קרנו של מקצוע הרוקחות בעיני הציבור, יסייעו להפחית את העומס על עבודת הרוקחים, תוך הפניית משאבים לביצוע הכשרות מקצועיות והוספת תקנים של רוקחים, בענפים הנדרשים לכך והתמקדות בטיב ואיכות הייעוץ הרוקחי ללקוח.
הכותב הוא עורך דין במשרד עמוס בנצור המתמחה במערכות בריאות