גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דמי ניהול: ייתכן שהמנהל הבכיר שלך משלם מחיר נפשי קשה. מאוד

הם בכירים, הישגיים, שאפתנים וחרוצים, ודווקא הם משלמים לא פעם את המחיר הנפשי הגבוה ביותר במקום העבודה שלהם. אנשי המקצוע כבר מודעים היטב לתופעה שזוכה לעיתים לכינוי "דיכאון מנהלים", המנהלים עצמם מודעים לה הרבה פחות

צילום: שי גולדן / עיבוד מחשב: דגנית ג'מצ'י
צילום: שי גולדן / עיבוד מחשב: דגנית ג'מצ'י

אלון (שם בדוי), בן 50, היה מנכ"ל של חברה שהעסיקה כמה מאות עובדים. בשלב מסוים היא נקלעה למשבר עסקי, והוא נאלץ להוביל מהלך פיטורים של כמה עשרות מהם. "זו הייתה תקופה מאוד קשה", הוא משחזר. "הרגשתי שהעובדים מאוכזבים ממני, כי אני אמור להנהיג את המקום ולשמור עליהם מפני כאוס ולא הצלחתי. מעבר לזה, במסגרת הפיטורין, נאלצתי להיפרד מקבוצת עובדים שהייתי מאוד מחובר אליהם ומאוד אהבתי אותם. היו ביניהם כמה עובדים שאני הייתי המשענת הכי גדולה שלהם, וביום שהייתי צריך לומר להם שאני מפטר אותם, זה היה נורא עבורי.

"כמנהל, לא פעם הערכים הניהוליים סותרים את הערכים המוסריים שלך: אתה מבין שניהולית זה הדבר הכי נכון לעשות, אבל מוסרית זה הדבר הכי נורא לעשות. אומרים לך לעשות את זה בצורה אנושית ורגישה, אבל בשורה התחתונה, אין דרך אנושית או רגישה לבשר לאנשים על כך שהם מאבדים את הפרנסה שלהם".

איך התמודדת?
"הסתגרתי, התכנסתי בעצמי. לא היה לי כוח לשמוע אף אחד. זה ברור שאתה לא ישן טוב בלילה. אחרי שכולם בבית הולכים לישון, אתה נשאר ער, לא מצליח להירדם. אתה אוכל פחות, לא נהנה מדברים. אתה בסרט, אבל הראש שלך לא שם. אתה בארוחה משפחתית, אבל אתה לא שם. אתה חי מסוגר בעולם משלך".

לקחת כדורים?
"לא, למרות שהציעו לי. אני מסתייג מזה, כי אני חושב שיש לי היכולת להתמודד עם זה ללא עזרת כדורים".

אז איך בכל זאת השתחררת?
"אני רץ, כבר הרבה שנים, וזה מאוד עזר לי בשביל להוריד אגרסיות. באופן כללי, סוג של תפקדתי על אוטומט. הרגשתי שאני כל הזמן במאבק עם עצמי. אתה מנסה לנתק את הרגש מההיגיון, וזה מאבק מתמיד. זה כל רגע תופס אותך, המוח שלך כל היום בזה. תענוג גדול זה לא, אבל זה חלק מהמצבים שמנהל צריך להתמודד איתם, ומי שלא רוצה לשחק במשחק הזה, שלא יתקדם לתפקידים האלה. אתה צריך להבין שמצבים כאלה הם חלק משגרת החיים של מנהל, ואין לך את הפריבילגיה להישבר מזה. מה שמאוד עזר לי בתקופה ההיא זה המעגל הקרוב - משפחה וחברים, שבפניהם הייתי יכול להיות פתוח, בלי מסכות".

כמה חודשים לאחר מכן, החברה נמכרה לבעלים אחרים, והעובדים הובילו התארגנות נגד ההנהלה. "שאלתי את עצמי אז, איך למרות שנחשבתי למנהל מעורב ואנושי, ברגע אחד הכול נמחק לך. הרבה יותר קל לכאורה לנהל באופן טכני, כי אז אתה לא מעורב רגשית בכל מה שקורה. למרות זאת, בדיעבד הגעתי ביני לביני למסקנה שאסור לוותר על זה".

צילום: שי גולדן / עיבוד מחשב: דגנית ג'מצ'י

"זה לא פופולרי להיות מנהל"

אלון, יאמרו לכם המומחים, חווה מה שניתן לתאר כדיכאון, גם אם קל יחסית, וזמני דיכאונות כאלה אינם נדירים בקרב עובדים בדרג הניהולי. "רוב המנהלים", אומר פרופ' צחי בן ציון, ראש מערך פסיכיאטריה במחוז דרום בשירותי בריאות כללית, ומנהל המרפאה לבריאות מינית במרכז סורוקה, "נמצאים באיזה מצב ביניים שבו יש מישהו מעליהם - אם דירקטוריון, אם בעלי מניות או מנהלים בכירים מהם, ובד בבד יש עובדים תחתיהם. כך שהרבה פעמים הם נמצאים בתוך איזה סנדוויץ'. כשהם מצליחים, זה בזכות המנהל שמעליהם, וכשיש אי הצלחה, זה עליהם".

לדבריו, זה גם המצב שבו הם נתונים בכל מה שנוגע לעבודה ולבית. "בעבודה הם מנהלים גדולים, אבל כשהם מגיעים הביתה יש מטלות: לקחת את הילד לרופא, את הכלב לווטרינר. זה יוצר מצב שבו הם צריכים לשנות במהירות מעמד ולהחליף כובעים".

לאילו עוד קונפליקטים הם עלולים להיקלע?
"מנהל צריך להיראות חתיכי, להיות קשוב, להכיל, להיות במצב רוח טוב. זה מביא לצורך להסתיר רגשות. המנהל מתוקף תפקידו גם שומע את הצרות של כולם, וגם נאלץ לעיתים לעשות מעשים לא קלים: לפטר, לנזוף, לא לאשר חופשה, לעשות דברים לא אהודים. אם מדובר במנהל אוהב אדם, זה יוצר לעיתים קונפליקט".

וזה מה שמוביל לאותו דיכאון שעליו אנחנו מדברים?
"כן, זה יכול להוביל ל'דיכאון מנהלים' או ‘חרדת מנהלים' - הפרעת דיכאון או הפרעת חרדה שקשורה לעבודה. ברגע שהם לא בעבודה, הם מחלימים. דיכאון וחרדה הם הפרעות שכיחות, אבל אצל מנהלים יש גורמים שמאיצים: עבודה בתנאים לחוצים, צורך לעמוד בדדליין - יש אחריות מאוד גדולה. יש מנהלים שחיי אדם תלויים בהם. אני טיפלתי באנשים שהיו מעורבים בפרשה שהביאה למותם של אחדים. הם היו בדיכאון קשה מאוד. כל מיני טעויות או משברים כאלה יכולים להכניס אנשים למצבים חרדתיים".

אחת הבעיות, כפי שמציין ד"ר בן ציון, היא שבגלל שמדובר באנשים שהעבודה שלהם תובענית מאוד, "אין להם זמן ללכת לטיפול. יש לי מטופלים שהייתי רואה אותם בשעות לא שעות: ב-6 בבוקר או ב-12 בלילה. יש מנהלים שעובדים מול גורמים במזרח אסיה או בארה"ב, ואז נוסף לכל זה גם אלמנט של עבודה בשעות מטורפות - כשכולם ישנים הוא הולך לעבודה, ולהיפך.

"האנשים האלה, שהגיעו לעמדות בכירות, הם בדרך כלל כאלה שנאבקו קשה כדי להגיע לתפקיד. לא פעם הם נאלצו לדרוך על עובדים אחרים וללקק לאלה שמעליהם. זה מתיש עד כדי כך שכשהם מגיעים כבר לעמדה ששאפו אליה, הם מגיעים מותשים ומוחלשים".

ומה הפתרון?
"קבוצת העובדים הזו, הבכירים, המנהלים, צריכים להיות מאוד ערים לחשיפה שלהם לתופעות האלה. כיום, חברות רבות שולחות את המנהלים שלהם לבדיקות תקופתיות - גופניות ונפשיות. זה סימן טוב, כי זה מראה שהחברות מודעות לכך שאם הן לא יציעו את זה למנהלים שלהן, הם פשוט לא ייגשו לעשות את הבדיקות האלה בעצמם".

ומה צריך לעשות המנהל עצמו? יש כללי אצבע?
"לאכול כמו שצריך, לישון כמו שצריך, לא להרבות בשתיית אלכוהול או ליטול חומרים ממריצים. היה לי פעם מטופל שהגיע לשתיית 25 כוסות קפה ביום. מעבר לזה, צריך לתחום גבולות בין העבודה לבית, לקחת חופשות. יש מנהלים שזה קשה להם, כי הם מרגישים שהם כביכול בוגדים במקום העבודה שלהם אם הם לוקחים חופשה. מעבר לזה, להיות בזוגיות, להקים משפחה - אלה דברים שמחזירים אותך לקרקע.

"הדבר העיקרי זה גבולות. צריך לזכור שניהול זה לא רייטינג, זה לא פופולרי להיות מנהל. יש בדיחה ידועה: מנהל בכיר בחברה נשאל על-ידי אמא שלו מה אומרים עליו העובדים שלו, והמנהל משיב: ‘עליי הם כמעט לא מדברים, אבל עלייך - בכל רגע'".

צילום: שי גולדן / עיבוד מחשב: דגנית ג'מצ'י

בעיקר בענפי ההייטק והפיננסים

ואכן, אחת התופעות הבולטות שמהם סובלים מנהלים היא העובדה שכמאמר הקלישאה, מאוד בודד בצמרת. "אם אתה עובד מהשורה, אז יש לך את הקולגות שאיתם אתה יכול לחלוק רגשות ולהוציא קיטורים", אומרת עדה דיבון, מנהלת חברת מצבים, המספקת פתרונות לניהול משברים בארגונים. "ברגע שאתה מנהל, כבר אתה מאבד את הפריבילגיה הזו. את העובדים אתה לא יכול לשתף כי אתה צריך לשמור על פאסון, וגם את הקולגות לא, כי אתה צריך להראות שאתה מתפקד היטב. כך נוצר תסכול שלא מוצא פורקן".

המנהלים גם נמדדים באופן בלתי פוסק, מציינת דיבון, והתוצאות שלהם נגזרות בדרך כלל מאלה של עובדיהם. "בדרך כלל, מדובר באנשים פרפקציוניסטים, שחוץ מהציפיות החיצוניות שיש כלפיהם, יש להם גם ציפיות מעצמם. הם נדרשים לשדר כל העת ביטחון כלפי הכפופים להם, לא לפשל ולא לטעות. "אלה אנשים שמראש מכוונים גבוה, ולכן הם נמצאים במעמד פגיע יותר בכל מה שנוגע לחשיפה לחרדה".

מה ההשלכות של כל מסכת הלחצים הזו?
"אצל חלק מהאנשים נגרמת פגיעה בתפקוד. אנשים שמטפלים בעצמם יכולים לחזור לתפקוד. ויש גם מקרים שבהם אנשים מגיעים למסקנה שאולי התפקיד הבכיר חושף אותם למידה גדולה מדי של לחץ וחרדות, ולכן הם מוותרים".

"מצבי סטרס בעבודה בהחלט יכולים להביא להשפעות נפשיות", אומר פרופ' דן בוסקילה, מומחה למחלות פנימיות וראומטולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון, "במקרים קיצוניים אלה תסמונת פוסט טראומתית או דיכאון, ויש גם מקרים של תופעות סומטיות, כלומר גופניות, שמתבטאות בכאבים, עייפות, שינה לא מרעננת ובעיות ריכוז וזיכרון. האנשים האלה לא מגיעים לרופאים ואומרים: אני בדיכאון, אלא מתארים מכלול של בעיות גופניות, ואתה כרופא קולט בין השיטין שזו הבעיה".

מה המקור האבולוציוני של התופעה הזאת?
"הסטרס הוא מנגנון פיזיולוגי חשוב לקיום האנושי, כי הוא שירת הישרדות: אם נתקלת בבעיה קיומית, למשל עמד לתקוף אותך אריה, אז הסטרס - המנגנון הזה שמכיל גם הורמונים וגורמים פיזיולוגיים - אותת לך לברוח. מה שקרה עם הזמן הוא שהמנגנון הזה לא עבר אדפטציה לתנאי המציאות המשתנה. היום, גם כשאנשים לא נמצאים במצב קיומי או הישרדותי, אלא מתמודדים עם בעיות שנוצרות בחיים היומיומיים שלהם, המנגנון הזה נכנס לפעולה, ללא התאמה לחומרת הסכנה".

אתה יכול לאפיין מהניסיון שלך את המקצועות שבהם הלחץ הוא גדול במיוחד?
"בתחום הבנקאות, יש לי כמה מטופלים שמדווחים על לחץ גדול שמופעל עליהם להביא תוצאות. שם יש גם עניין של קשר ישיר עם לקוחות, ואלה לקוחות בעלי יכולת שדורשים זמינות נון-סטופ, ובדרך כלל הם גם ביקורתיים מאוד. בתחום ההייטק יש לי כמה מטופלות שעלו לדרגות גבוהות, והתפרקו לגמרי בעקבות המתח בעבודה. בהייטק יש דדליינים, מעמתים אותם עם תוצאות של מתחרים, לפעמים יש רה-לוקיישן.

"יש לי שתי מטופלות שעשו רילוקיישן: הן הגיעו לסביבה חדשה, עבדו בתת כוח אדם, וציפו מהן להביא אותן תוצאות. יתרה מכך: זה חייב אותן לנייד את כל המשפחה ולעקור אותה מהמקום הטבעי".

יחד עם זאת, פרופ' בוסקילה מזכיר גם מקצועות שלפחות על פניו נחשבים לפחות יוקרתיים ואמורים להיות רגועים יותר. "יש לי למשל מנהלות בבתי ספר שמספרות שהן היו צריכות לקבל החלטות ניהוליות, ציפו לקבל תמיכה מהמפקחת שלהן, מהגורמים במשרד החינוך, והרגישו שהן לא מקבלות אותה. בשתי עבודות שעשינו באחרונה, נמצא כי שכיחות פיברומיאלגיה (דאבת שרירים) בקרב מורות, גבוהה פי 3-2 בהשוואה לשכיחות באוכלוסייה הכללית. ממצאים דומים נמצאו בקרב אוכלוסיית האחיות בבתי החולים".

גם עו"ד ענת קאופמן, עורכת דין בתחום דיני עבודה ונזיקין, ויו"ר ועדת ביטוח לאומי של לשכת עורכי הדין, מתרשמת כי מצבי לחץ אצל מנהלים שכיחים יותר בהייטק. לדבריה, לקוחות מהמגזר שמגיעים אליה מדווחים על ענף המתאפיין ביחס מזלזל וציפיות בלתי הגיוניות. "זה עולם תחרותי וקר. לכאורה, במעטפת, מקומות העבודה בתחום ההייטק מספקים לעובדים צ'ופרים, אוכל, וכדומה, אבל בסוף זה קר ומנוכר. שעות העבודה ארוכות וכרוכות בנסיעות רבות, סד הזמנים מאוד קצר, הציפיות מאוד גבוהות, והגיליוטינה של הפיטורין כל הזמן מונחת שם. יש גם תחלופה מאוד גבוהה של אנשים. לא נתקלתי בזה, למשל, במגזר הציבורי".

אבל גם במגזר הציבורי מוטלת אחריות מאוד גדולה על מי שמכהן בתפקיד בכיר.
"נכון, אבל כנראה משהו במעטפת נותן להם איזה ביטחון. שם פחות נראה מצבים של הורדה בדרגה, מקסימום חוסר קידום. במגזר הציבורי יש גם ועדי עובדים".

יש דוגמאות של תיקים מעולם ההייטק שזכורים לך במיוחד?
"הייתה לי לקוחה שהעבודה שלה הייתה כרוכה בהרבה נסיעות לחו"ל, ובאחת הפעמים היא פשוט חטפה התקף חרדה. מתברר שהיה עיכוב גדול בטיסות, והיא לא מצאה את המקום שאליו הייתה אמורה להגיע. היה לנו גם תיק מאוד גדול של אדם שכיהן בתפקיד מסוים, ובמשך שלושה חודשים העלו והורידו אותו בדרגה לסירוגין וגם ניידו אותו לתפקיד אחר. התפרצה אצלו מאניה דיפרסיה, הגשנו תביעה, והוא קיבל 30%-40% נכות".

צילום: שי גולדן / עיבוד מחשב: דגנית ג'מצ'י

הביטוח הלאומי מערים קשיים

ש.א כיהן כמנהל סניף בבאר שבע והחברה שבה עבד ניידה אותו לתפקיד מנהל מחלקה במתחם במודיעין. בעוד שבמסגרת תפקידו כמנהל הסניף בבאר שבע, הוא היה אחראי על 40-35 עובדים, ניהל את כל עבודות הלוגיסטיקה וההפצה והיה אחראי על מחזור שנתי של 40 מיליון שקל, בתפקיד החדש הוא היה אחראי על עובד אחד שהיה מוגבל בתפקודו הפיזי, ואפילו משרד לא היה לו.
במהלך השבועיים הראשונים לעבודתו הוא חש תסכול רב בשל הפערים בין שני התפקידים. זמן קצר לאחר מכן, כשהגיע לעבודתו בבוקר, ראה סחורה שבאחריותו, בשווי עשרות אלפי שקלים, מונחת על גבי הרמפה כשהיא חבולה מפגיעות מלגזה, ולמעשה יצאה משימוש. הוא נאלץ לארגן ולהרים את הסחורה בעצמו, תחושות של תסכול, זעם ולחץ רב הובילו אותו לדמעות, ולאחר מכן הוא התמוטט ופונה לבית חולים.

פרטי האירוע הזה עולים מתביעה שהגישה בשמו עו"ד עינת קנפו לוי. עו"ד לוי ביקשה כי הביטוח הלאומי יכיר באירוע כתאונת עבודה שגרמה לו להתקף חרדה, ואולם בביטוח הלאומי טענו כי מה שאירע לו התפתח כתוצאה ממחלה טבעית, וכי השפעת העבודה על המקרה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, כך שלא ניתן לראות בו תאונת עבודה.

לתביעה צורפה חוות דעת מומחה, שקבע כי ש.א סובל מהפרעת חרדה המלווה בתופעות גופניות כמו לחץ בחזה וכאבי גב. בבדיקה בחדר מיון פסיכיאטרי הוא אובחן כסובל מהפרעת חרדה ודיכאון עם התקפי פאניקה, וקיבל טיפול תרופתי נוגד חרדה ודיכאון.

השופטת, יעל אנגלברג-שהם, פסקה לטובת ש.א וציינה כי האירוע שבו נגרם נזק לסחורה היווה נקודת שבר עבורו, ורק העלה את מפלס המתח שלו ברמה נוספת, ולכן יש להכיר הן באירוע ניודו למודיעין, והן באירוע הנזק שנגרם לסחורה, כרצף של אירועים חריגים שהביאו להחמרה במצבו - ולהכיר בהם כתאונת עבודה.

למרות החדשנות בפסק הדין, עו"ד קאופמן מצננת את ההתלהבות. "לצערנו, מבחינת ביטוח לאומי, מצב של מתח נפשי מתמשך בעבודה אינו מוכר כתאונת עבודה, והדרישה היא שיתקיים אירוע ספציפי סמוך להתפרצותה של המחלה", היא אומרת. "אומנם יש ניצנים לשינוי גישה, אך עדיין ההליכים מול ביטוח לאומי הם הליכים מתמשכים, שקשה להוכיח בהם מצבים של דיכאון והתקפי חרדה כתוצאה של לחץ מתמשך בעבודה".

וזאת, אף שיש הכרה בחשיפה מתמשכת לחומרים מסוכנים כגורמת לסוגי סרטן מסוימים? הרי דיכאון זו מחלה לכל דבר, רק שהיא נפשית ולא גופנית.

"נכון מאוד. הביטוח הלאומי נמצא הרבה מאחור, ולכן רוב האנשים מתייאשים בדרך ונסוגים מהתביעות. מי שמנהלים את התביעות האלה הם עובדים בעלי שכר מאוד גבוה, שהכדאיות שלהם בניהול התביעה עולה, או לחילופין, אנשים בעלי חוסן נפשי גבוה יותר.

"היה לי תיק של אדם בתפקיד ניהולי בכיר בחברת הייטק ידועה, עולמית. הוא היה נתון שם למצב מתמשך של לחץ, ולקה בדיכאון וחרדה. ביטוח לאומי דחה את התביעה, ובית הדין קיבל אותה, אבל זה היה בתום שנים של דיונים".

עוד כתבות

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: ap, Tsafrir Abayov

בעקבות רפורמת הנשק של בן גביר: כמות התלונות על המשרד לביטחון לאומי גדלו פי 6

רפורמת הנשק של השר בן גביר הביאה לגל של 370 אלף בקשת לרישיון נשק מתחילת המלחמה, שהביאה לעומס בירוקרטי יוצא דופן ● 1,436 תלונות על המשרד לביטחון לאומי הוגשו בשנה החולפת, לעומת 226 תלונות בלבד בשנה שעברה ● רבות מהתלונות הן של חיילים בחזית שלא הצליחו להוציא רישיון נשק אזרחי

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

משמאל לימין: מייסדי אימג'ין, יהונתן צלח, דין ביתן ושחר פורת / צילום: אייל טואג

גיוס של 23 מיליון דולר לחברת אימג'ין AI בהובלת לארי אליסון

גיוס סבב נוסף בהיקף של 23 מיליון דולר לאימג'ין AI, שפיתחה טכנולוגיה לגילוי מהיר של סרטן, שאותו מוביל, כמו את סבב הגיוס הקודם, מייסד חברת אורקל והמשקיע לארי אליסון ● בעקבות הגיוס הנוכחי, סך ההשקעות בחברה מגיע ל-45 מיליון דולר

מתקרבים לגיל פרישה? החיסכון שיכול לתת לכם קצבה פטורה ממס

"תיקון 190" נשמע טכני, אך הוא מאפשר ניהול כסף פרטי דרך קופת גמל - עם שיעור מס שונה, גמישות בהשקעה וגם כמה מגבלות שחשוב להכיר ● למי הוא מתאים ומתי זה משתלם? לפני שמפקידים - חשוב להבין את כל המשמעויות

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו, איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בזמן המלחמה מול איראן: הבורסה אישרה את המעבר למסחר בימי שישי

לפני כשבועיים החליט דירקטוריון הבורסה על שינוי התקנון - באופן שהמסחר בה יתקיים החל מהשנה הבאה בימים שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי כיום ● IBI: "זהו מהלך חשוב הן בהיבט של חיבור שוק ההון הישראלי והבורסה לני״ע לעולם והן מבחינת בפעילות חבר הבורסה מול הלקוחות" ● איגוד בתי ההשקעות: "מדובר במהלך מורכב הכרוך בשורה של סוגיות רגולטוריות ותפעוליות שטרם הוסדרו"

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

הבורסה בפרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים במגמה דומה

הדאקס נסחר סביב רמות הבסיס ● הניקיי ירד ב-0.6% ● החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים במגמה מעורבת ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

אירופה מוכנה להסכם סחר עם ארה"ב, אך לא ללא תמורה

האיחוד שואף שהסכם הסחר עם ארה"ב יכלול מכס אחיד של 10% על חלק נרחב מהיצוא האירופי, אך מבקש מהאמריקאים התחייבויות להפחתת מכסים בתחומים מרכזיים כמו תרופות, אלכוהול, שבבים ומטוסי נוסעים

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר