גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סטודנטים בינלאומיים - מנוע כלכלי בהישג יד

מוסדות אקדמיים מחזרים אחרי הסטודנטים הבינלאומיים כמקור הכנסה כדאי במיוחד

סטודנטים בספרייה / צילום: שאטרסטוק
סטודנטים בספרייה / צילום: שאטרסטוק

בשנים האחרונות הנושא של סטודנטים בינלאומיים תופס תאוצה. לפני נתוני אונסקו, ב-2017 למדו 5.3 מליון סטודנטים במדינות בהן אינם אזרחים, בעיקר בצפון אמריקה, ארצות-הברית ומערב אירופה (3.3 מליון). אפילו בישראל הקטנטונת למדו בשנת 2014 (אין נתונים מאוחרים יותר מאונסקו), 10,471 סטודנטים בינלאומיים. המספרים מרשימים למדי ומעלים שאלות רבות לגבי התופעה, ביחוד לאור העובדה כי מספר הסטודנטים הבינלאומיים עולה בכל שנה. מאמר דעה זה מתמקד בנקודות הנוגעות בהיבט הכלכלי של התופעה.

ראשית, יש להבין כי העיסוק בהשכלה הגבוהה הפך להיות שירות שיווקי לכל דבר ועניין - המוסדות האקדמיים מנסים לשכנע את המועמדים הפוטנציאליים לרכוש שרותי השכלה גבוהה במוסד שלהם. לאור שיפור התעבורה, נכנסו כמתחרים מוסדות בחו"ל שלא היו נגישים בעבר ואילו היום העולם הוא כפר גלובלי מבחינה זו. יש תחרות רבה יותר על סטודנטים בין מוסדות להשכלה גבוהה לא רק מהארץ אלא גם מחו"ל.

חשוב לציין כי שכר הלימוד שמשלמים הסטודנטים הבינלאומיים גבוה משמעותית משכר הלימוד של סטודנט מקומי. לכן, מוסדות אקדמיים מחזרים אחרי הסטודנטים הבינלאומיים כמקור הכנסה כדאי במיוחד. יתרה מזאת, במרוצת השנים חלה ירידה בהשקעות הציבוריות בהשכלה גבוהה אשר חייבו את הסטודנטים הבינלאומיים לשלם שכר לימוד גבוה יותר וכך הם מהווים מקור רווח, בעוד שסטודנטים מקומיים מהווים לעתים הפסד כלכלי עבור המוסד בו הם לומדים. אם כן, לימוד בחו"ל עשוי להוות חלופה רק למועמד בעל יכולת לשלם שכר לימוד גבוה (ביחס למקומי) תוך לקיחה בחשבון של עלויות המחיה שעלולות להיות גבוהות מאשר בארץ המקור. כדי למשוך סטודנטים בינלאומיים, לעתים מוקצים מענקים ומלגות המיועדים עבורם. לדוגמה, ישראל מעניקה תמריצים כלכליים על מנת למשוך אליה סטודנטים מאסיה הלומדים לתארים מתקדמים בלבד. ההשקעה הכלכלית משתלמת שכן הללו חוזרים לארצם לעמדות מפתח וכך מתאפשר ביסוס קשרים כלכליים ומדיניים חשובים לאין שיעור. בנוסף, יוקרת ישראל כמדינה שהנה חוד חנית במחקר, מסייע להשקעות עתידיות בה.

שנית, מתרחשות מגמות של שינוי בפיזור הסטודנטים על פני הגלובוס. למרות שארצות-הברית עדיין מובילה במספר הסטודנטים הבינלאומיים הבאים בשעריה (מעל 907,000) חלה נגיסה מתמשכת בחלקה היחסי באירוח סטודנטים אלה. מכאן שהענף הכלכלי המניב הזה, הולך ומצטמצם עבורה. לעומת זאת, יש עליה מתמדת במספר הסטודנטים הפונים לאוסטרליה וניו זילנד וכן לאסיה. בנוסף, בשנים האחרונות נכנסו מתחרים חדשים לשוק ההשכלה הגבוהה שתופסים נתחי שוק גדלים והולכים כדוגמת אבו דאבי, סינגפור, מלזיה ועוד. הללו השכילו לזהות את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בסטודנטים הבינלאומיים ולמשוך אותם, בין היתר, על ידי בניית מרכזים איזוריים להשכלה גבוהה (Educational Hubs) הכוללים אוניברסיטאות ומכללות מקומיות, שלוחות של מוסדות אקדמיים מחו"ל, תעשיה, מרכזי מחקר ועוד. יתרה מזאת, סטודנטים רבים עברו ללמוד באוניברסיטאות בארה"ב ובמערב אירופה בגלל היוקרה של מוסדות הלימוד שם ואפשרויות ההעסקה העתידיות בארצות מפותחות אלה, אך בשנים האחרונות הסטודנטים מקבלים החלטת לימודים בחו"ל באופן שמזכיר "תייר" והסיבות ללימודים בחו"ל נעוצות בדברים שמעבר ללימודים (כמו אקלים נוח ואטרקטיביות תיירותיות, דת משותפת ורצון להתנסות בתרבויות אקזוטיות ואורח חיים אחר). למשל, לאחר מתקפת הטרור במגדלי התאומים, סטודנטים מוסלמים רבים החליטו ללמוד במלזיה שקיבלה אותם בזרועות פתוחות. לגבינו, הסטודנטים הבינלאומיים המגיעים לישראל עושים זאת משתי סיבות עיקריות: 1. ללמוד מאומת הסטארט-אפ איך לקדם חדשנות טכנולוגית ויזמות; 2. להתקרב לשורשים היהודיים (עבור סטודנטים יהודיים המגיעים מחו"ל). בנוסף, השפה האנגלית שהינה בינלאומית, נתנה יתרון ללימודים במוסדות בארה"ב ובבריטניה, אך בקרוב לא ברור אם סינית או הודית לא ידרשו יותר ולכן הראשונות מתחילות לאבד את כוחן בקרב סטודנטים בינלאומיים. ניתן לראות את חשיבות השפה בבחירת מקום לימוד עד היום, למשל, השפה הצרפתית הקנתה יתרון למוסדות אקדמיים בצרפת בקרב צעירי צפון אפריקה ואחרים ששולטים בצרפתית (בהתאם לאזורי הקולוניאליזם בעבר).

אחרון, סטודנטים בינלאומיים חיוניים לתעסוקה ומחקר במדינה המארחת גם לאחר סיום לימודיהם. הצורך של מדינות מערב אירופה, בעלות הילודה הנמוכה, הוא בכוח תעסוקה נגיש, משכיל, בעיקר כישרונות (טאלנטים). הסטודנטים הבינלאומיים מהווים מאגר משמעותי לשם כך. יתרה מזאת, בחלק ניכר מארצות המערב (ארה"ב, בריטניה, איטליה ועוד) יש ירידה במספר הסטודנטים בכלל (גם המקומיים) כך שהתלות שלהם בסטודנטים בינלאומיים הולכת וגוברת גם לצרכים כלכליים וגם לשימור מערך ההשכלה הגבוהה שלהם.

לאור זאת, ממליצה לישראל, שעיקר משאביה הם ההון האנושי של אזרחיה: 1. לעודד סטודנטים ללמוד בחו"ל לפרקי זמן קצובים כדי להעשיר את אופני מחשבה, הנסיון והקשרים הנחוצים להמשך; 2. לפתח סטודנטים מקומיים, בעיקר במקצועות חיוניים לעתיד ולנסות לנתב את המועמדים לשם (כמובן על בסיס כישוריהם); 3. להקצות תקציבים למשיכת סטודנטים בינלאומיים, בעיקר מארצות שברצוננו לבסס עימן יחסים דיפלומטיים וכלכליים כאחד; 4. להפנים את הקשר בין השכלה גבוהה לתיירות ולהפנות משאבים לשיתוף-פעולה בין השניים; 5. להשקיע בתעשיה ובמוסדות להשכלה גבוהה (בעיקר במחקר) כדי למתג את ישראל באופן שימשוך אליה סטודנטים מחו"ל ויעשיר את קופתה. זוהי תעשיה בפני עצמה.

באופן זה נבטיח גם שלא מתקיימת בריחת מוחות מישראל אלא רק תנועה מחזורית, ואלה היוצאים גם חוזרים וממשיכים לפתח את ישראל כי יש להם אופק תעסוקתי ומחקרי כאחד. השקעה באקדמיה הישראלית תאפשר לבוגריה להיות אליטה אינטלקטואלית המשרתת את טובת ישראל מבחינה כלכלית וחברתית ישירות (בעזרת בוגריה הישראלים) ובעקיפין (בעזרת בוגריה הבינלאומיים).

הכותבת היא מרצה בכירה בבית הספר למדעי ההתנהגות באקדמית נתניה. מומחית להתנהגות ארגונית ומשאבי אנוש. מאמר הדעה נסמך בחלקו על ספר בנושא מוביליות של סטודנטים בינלאומיים הנכתב בימים אלה בשיתוף עם מר אור שקולר

עוד כתבות

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

מניות השבבים הובילו עליות בוול סטריט; טסלה קפצה ב-13%

מדד ה-S&P 500 רחוק כעת בכ-0.4% מעלייה לשיא חדש ● בורסות אירופה ננעלו בעליות בהובלת מדד הפוטסי בלונדון שקפץ בכ-2.2% ● למונייד ירדה ב-3.5% לאחר שפרסמה דוחות כספיים מאכזבים ● תופין זינקה בכ-11% לאחר שפרסמה תוצאות טובות יחסית

מאיר גורביץ', בעל השליטה בארזים / צילום: רוני שיצר

רוכש חדש מתעניין באל על: איש הנדל"ן מאיר גורביץ

גורביץ (65) הוא איש עסקים ישראלי-בריטי, ובעל פעילות עסקית חובקת עולם ● עיסוקו מתמקד בעיקר בנדל"ן מניב ● גורביץ לא העביר הצעת מחיר אולם פנה כאמור לרשות החברות לקבל היתר

ליאון רקנאטי / צילום: תמר מצפי

יצרנית המנועים של ליאון רקנאטי ומריוס נכט בדרך להנפקה לפי שווי של מיליארד שקל

החברה שבין בעלי המניות שלה נמנים מריוס נכט וליאון רקנאטי, פועלת בפיתוח מנועים חסכוניים ויעילים

רה"מ בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: בן סטנסל, AP

הורידה 5,000 קורבנות: אנגליה שינתה את הגדרות התמותה מקורונה

באנגליה החליטו מעתה לא לספור במניין המתים מהמגפה אנשים שמתו לאחר יותר מ-28 יום לאחר שאובחנו לראשונה כחולי קורונה ● עכשיו עומד מספר המתים מקורונה בבריטניה כולה על 41,329 בני אדם

שטיפת מכוניות. רק להתקין חיישן ולהוריד אפליקציה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

תשלומים אוטונומיים: כשהמכונית משלמת בעצמה עבור השטיפה

חברת Finn ההולנדית מפתחת מודלים של תשלומים אוטונומיים בין חפצים ● אחד המוצרים שלה, מערכת של Pay by Car, הופכת את הרכב לכלי תשלומים - שבאמצעות חיישנים יודע לשלם בעצמו, למשל, לכבישי אגרה או למתקנים לשטיפת רכב

משה חוגג, מנהל קרן הון סיכון סינגולריטים / צילום: יונתן בלום

יצרנית הסמארטפונים פוקסקון תובעת את משה חוגג ומנהלי סירין ב-20.3 מיליון שקל בגין אי תשלום חובות

חברת FIH, מקבוצת ענקית האלקטרוניקה הטייוואנית פוקסקון, טוענת בתביעה כי סירין לאבס של חוגג, שפיתחה סמארטפון בלוקצ'יין, חייבת לה יותר מ-6 מיליון דולר על עבודות ייצור ופיתוח שביצעה בעבורה ב-2018

ZOOM. קשה למצוא ארגון או מוסד לימודים שפסח על השימוש במערכת  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

איך מודדים עבודה מהבית? כלי עזר למשקיעים בימי קורונה

עובדים וחברות עוברים בעקבות הקורונה לעבודה מהבית, ובשוק האמריקאי נוצרה קבוצת חברות שמפתחות כלי עבודה מרחוק ומניותיהן נוסקות בחדות ● אילו פעילויות נכללות תחת ההגדרה "Work From Home", וכיצד ייראה מדד דמיוני ייעודי לסקטור זה?

דירות חדשות/צילום: אייל יצהר

הלמ"ס: היקף רכישת הדירות החדשות בחודש יוני זינק לנתוני הימים שלפני הקורונה

רבע מהדירות החדשות בחודש זה נמכרו במחוז הדרום ● בסך הכל כמות רכישת הדירות החדשות במחצית השנה נמוכה ב-2.5% מזו של המחצית הראשונה של 2019

אלון מאסק, מנכ"ל SpaceX / צילום: רויטרס

אלון מאסק יבנה לווינים לצבא ארה"ב במיליארדי דולרים

מומחים בתחום מעריכים כי החוזה מעניק ל-SpaceX יתרון לטווח ארוך על פני בלו אוריג'ין של ג'ף בזוז להפוך לגורם הדומיננטי החדש בשיגור לווייני ביטחון לאומי בעשורים הבאים ● ההערכה היא שהחוזה הסופי יהיה בהיקף 4-6 מיליארד דולר

שלמה אליהו / צילום: תמר מצפי

המערבולת במגדל לא נרגעת: דירקטור המקורב לשלמה אליהו מתפטר

הערכות: ההתפטרות כדי לפנות מקום למינוי דירקטור חדש, כנראה מוטי רוזן ● הדירקטור הפורש גבי פיקר הסביר כי התפטרותו הינה "נוכח חוסר אמון, שהחריף לאחרונה, בינו (ודירקטורים במגדל ביטוח) לבין יו"ר דירקטוריון מגדל ביטוח, ניר גלעד ועל רקע הוראת הממונה על שוק ההון"

פיתוח תשתיות עבור הקו הסגול של הרכבת הקלה ברחוב ארלוזורוב בת"א / צילום: כדיה לוי

תוכנית התשתיות הלאומיות 2020: עלות הקו הסגול בתל-אביב זינקה ב-2.4 מיליארד שקל

כך עולה מהדוח השנתי על תוכנית התשתיות הלאומית ● התחבורה צפויה למשוך את מירב ההשקעות בתשתיות בשנים הקרובות ● העלות הכוללת של התוכנית: 230 מיליארד שקל

ח"כ תהילה פרידמן / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"צאו לכמה בחירות שתרצו - אף אחד לא יעלם": נאום הבכורה שמסעיר את הכנסת והרשת

"יש בעולם שלי המון אמת ויופי. אבל לא כל האמת. לא כל היופי. אני לא רוצה שכולם יהפכו להיות אני" ● תהלה פרידמן, ח"כ מכחול לבן, נשאה השבוע במשך 11 דקות נאום בכורה יוצא דופן בכנסת שכולו בעד קירוב לבבות ואחדות ● למעלה ממיליון איש כבר צפו

סאנה מרין

המנהיגה הצעירה ביותר בעולם שוברת שיאי אהדה בפינלנד אחרי משבר הקורונה

היא נאבקה לשרוד כלכלית בילדותה, גדלה במשפחה חד-מינית, לא נותנת לפוליטיקה להשתלט על חייה ומכונה "המנהיגה של דור האינסטגרם" ● בגיל 34, כשהיא מובילה את הממשלה הנשית ביותר אי פעם ומתמודדת בהצלחה עם משבר הקורונה, סאנה מרין עושה היסטוריה

יועז הנדל / צילום: כדיה לוי, גלובס

הסתיים מכרז התדרים: קבוצת סלקום תשלם 115 מיליון שקל, כפול מפרטנר-הוט

הסכום המצרפי שהחברות תשלמנה יעמוד על 265 מיליון שקל ● פלאפון תשלם 88 מיליון שקל ופרטנר והוט-מובייל ישלמו 62 מיליון שקל ● שר התקשורת יועז הנדל: "פרישת דור 5 במדינת ישראל תאפשר בין היתר לייצר מנועי צמיחה ותוביל לקידום התעשייה"

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

ת"א ננעלה בירידות: מדד הבנקים צנח ב-2%, קמהדע קפצה בכ-8%

מדד ת"א 35 רשם ירידה של 0.69% ומדד ת"א 90 השיל 0.08% ● ירידות בבורסות אירופה ● מניית בנק הפועלים איבדה 2% לאחר הדוחות ● סומוטו צנחה בכ-15%

חילי טרופר, כחול לבן / צילום: שלומי יוסף, גלובס

האם בענף התרבות משתכרים 3,000 שקל פחות מהממוצע?

המחאה של אנשי התרבות לא באה מעשירים מפונקים, אומר השר ● ומה אומרים הנתונים? ● המשרוקית של "גלובס"

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 12 באוגוסט 2020

אמש באיכילוב: 8 פצועים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

"גלובס" ובית החולים איכילוב חוזרים לדווח על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

קניות מקוונות / צילום: SHUTTERSTOCK

קונים פחות, מתלוננים יותר: ישראל נמצאת מאחור בשביעות הרצון מרכישות אונליין

לפי מחקר שערכה גוגל לקראת הקמת מכללה חדשה, ישראל היא המדינה שבה שיעור הקניות המקוונות למוצרי פנאי גדל בזמן הקורונה בשיעור הכי נמוך ביחס למדינות אחרות ● הצרכנים במצרים היו הקרובים ביותר לקשיים שהעלו הצרכנים הישראלים

כיכר המדינה, ת"א / צילום: גיא ליברמן, גלובס

בדרך לעסקת מימון חוץ בנקאי ענקית בכיכר המדינה בתל אביב

בעלי הזכויות הפרטיים בקרקע חתמו על מזכר הבנות למימון בגובה של כ-1.8 מיליארד שקל מול חברת ברקת ● כלל ביטוח תיקח אף היא חלק במימון ● בפרויקט מתוכננים להיבנות שלושה מגדלים ובהם 450 דירות

עליית מחירים. קורקינטים בת"א / צילום: שלומי יוסף, גלובס

רוכבות על הגל: חברות הקורקינטים השיתופיים נהנות מגידול במספר המשתמשים - ומעלות מחירים

אחרי שהחברות חוו פגיעה משמעותית בהיקף השימושים במהלך הסגר, כעת הן מדווחות על עלייה ● לאחרונה עדכנה ווינד כי היא מייקרת את המחיר לדקת רכיבה ובירד שינתה את המחירים גם כן ● יחד עם הגידול עולה שיעור הנפגעים בתאונות דרכים