גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכפילי הרווח של חברות ה-IT מעוררים מחשבה: האם זה הזמן לדלל החזקות?

מניותיהן של ארבע החברות הישראליות הגדולות בסקטור טכנולוגיות המידע - מלם-תים, חילן, וואן ומטריקס - נסקו במאות אחוזים בחמש השנים האחרונות ● האם יש הצדקה מלאה להתארכות מכפילי הרווח במגזר?

מטריקס / צילום: איל יצהר
מטריקס / צילום: איל יצהר

חברת התוכנה מטריקס פרסמה אתמול עוד דוח כספי נפלא - מה שגרם לי להרהר באופן גורף על מניות טכנולוגיות המידע. בשנים האחרונות המלצתי כאן על רבות מהן בחום ובהערכה, ועל מטריקס בפרט בתחילת השנה - ועדיין, אני מביט על המכפילים, ולא יכול להימלט מהשאלה הבאה: האם לא הגיעה העת לדלל את ההחזקה בהן?

נסיקת המניות מעוררת מחשבות: זה כמובן משתנה מחברה לחברה, אבל אם מתמקדים בארבע הגדולות, במהלך חמש השנים האחרונות, אז זוהי התשואה שהן הניבו על ההשקעה: מלם-תים - 840%, חילן - 540%, ואחרונות וואן תוכנה ומטריקס - שרשמו תשואה "צנועה" של יותר מ-300% בתקופה זו.

אם נתעלם מההיבט הפסיכולוגי, אז לתשואה שהיתה אין כל רלוונטיות לכדאיות ההשקעה, שהרי מחיר המניה נגזר בעיקרו משני משתנים מרכזיים: הסיכון העסקי והרווחיות הצפויה.

התמחור התארך בצורה חריגה

מכפיל הרווח הנקי הממוצע של אותן ארבע חברות מובילות עומד על רמה נדיבה של 25 - כאשר אלה של חילן ומטריקס נושקים ל-30. מכפיל כזה גבוה, הן אבסולוטית והן ביחס לרמה ששררה לפני תקופה לא רחוקה, אבל אם לשפוט על פי תגובת המשקיעים לתוצאות שמטריקס פרסמה, אז ברור שהם אומרים בנחרצות את הדבר הבא: להתארכות המכפילים בתחום קיימת הצדקה מלאה. יש בזה היגיון, אבל זה גם שווה בחינה.

צד הסיכון במשוואה: הטענה הרפלקסיבית להתארכות מכפילי הרווח, זו הריבית חסרת הסיכון שצנחה. העניין הוא שמדובר באמירה שנכונה לכל המניות, ללא אבחנה, בעוד שקשה למצוא סקטורים אחרים שבהם התופעה היתה כל כך אלימה. נוסף על כך, הקשר בין ריבית לתמחור מובהק והדוק הרבה יותר במניות ערך מאשר בחברות צמיחה, ומאחר ואלה הפועלות בתחום טכנולוגיות המידע שייכות לקטגוריה השנייה, הייתי מצפה שהשפעת הריבית עליהן תהיה יחסית מתונה.

גם אם אלך את כברת הדרך כולה - כלומר, אניח שהתמסורת בין השינוי בריבית למכפיל היא אריתמטיקה טהורה - גם אז התמחור לא היה מתארך בצורה כה חדה. המתמטיקה בבסיס המסקנה פשוטה: מכפיל הרווח הנקי ההיסטורי נע סביב רמה של 13-14 בממוצע - מה ששיקף שיעור היוון נטו של 7% - בניכוי צמיחה. מאחר והריבית הנוכחית פחתה בשיעור של 2% ביחס לשיאה, הרי ששיעור ההיוון והמכפיל הנגזר אמורים לעמוד כעת על 5% ו-20, בהתאמה. זוהי בהחלט קפיצת מדרגה, אבל גם לאחריה התוצאה המתקבלת נמוכה מהמכפיל הנוכחי הממוצע.

חברות ה-IT הישראליות מכפילי הרווח התארכו, אבל קצב הצמיחה לא עלה

הצמיחה השולית לא עולה

אין חולק על כך שמה שמניע את מניות טכנולוגיות המידע זו צמיחתן האדירה, כך שנשאלת השאלה, האם התמחור שהתארך לווה בעלייה מקבילה של קצב הצמיחה? בכל מה שנוגע לצמיחה השולית, התשובה שלילית.

למה הכוונה? לכך שעוצמת הצמיחה הנוכחית היא אמנם דו-ספרתית מרשימה, אבל היא נמוכה מזו שהיתה.

יש לכך שתי משמעויות מרכזיות: האחת היא שנדיבות התמחור אינה קשורה לעלייה בקצב הצמיחה, אלא משקפת מעין "חרטה" של המשקיעים על שמרנותם בנקודת המוצא. הנקודה השנייה היא שבכל זאת קיימת מגמה שולית של ירידה, והיא אינה מקבלת כיום ביטוי במכפיל הרווח הממוצע.

אנסח זאת באופן הבא: מכפילי הרווח הנוכחיים הגיוניים, רק אם מניחים שקצבי הצמיחה בשנים הקרובות ימשיכו להיות דו-ספרתיים. זה אפשרי, אבל ספק רב אם זה התרחיש המרכזי.

רכישת צמיחה: הקונסולידציה בתחום טכנולוגיות המידע היא מאפיין מרכזי בתעשייה, כך שהחברות המובילות נהנות מהתרחבות באמצעות רכישות. אין לי דבר וחצי דבר נגד אסטרטגיית צמיחה שכזו, אבל מה שמעורר בי תהיות, זו תגובת המניות לאותן עסקות. אני מודע לסינרגיה ולפוטנציאל ההשבחה, אבל זה נראה לי מוגזם שחברות המטרה נרכשות במכפילי רווח חד-ספרתיים, כאשר רבעון לאחר מכן, ברגע שבו הן נכללות בדוחות המאוחדים, המכפילים שלהן קופצים לרמות של 20 ו-30. לא הייתי מעלה את הסוגיה, אלמלא היה לרכישות האלה משקל כל כך מרכזי בצמיחה.

הזווית הזרה: אפשר להתווכח ללא הפסקה על האיזון הנכון בין המכפיל לצמיחה, כך שדרך נוספת לבחון את הדברים היא באמצעות השוואה. כשעושים זאת, מתברר כי חברות התוכנה הזרות הן בהחלט חלופה טובה, שלא לומר עדיפה. הביטו על ענקית התוכנה מיקרוסופט, לדוגמה. רמת התמחור שלה דומה, גם היא צומחת בקצב של 15%-20% בשנה, אבל ביחס לחברות התוכנה המקומיות, רמת הסיכון בה הרבה יותר נמוכה. זוהי חלופה ראויה, ולו רק בשם עקרון פיזור ההשקעה.

שורה תחתונה: אסטרטגיית הרכישות של חברות טכנולוגיות המידע אפקטיבית ויעילה, כפי שבא לידי ביטוי בשיעורי הצמיחה, אבל מחירי המניות מבטאים זאת בצורה כמעט מלאה. לפיכך, ככל שהמומנטום ועליות השערים יימשכו, הייתי ממליץ לדלל בהדרגה את ההחזקה.  

הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר מניות בלאומי שוקי הון, עובד בנק לאומי. הסקירה בוצעה על בסיס מידע ונתונים ציבוריים, המפורסמים לכלל המשקיעים, ועליהם בלבד. 

עוד כתבות

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מסמכי אפשטיין

מסמכי אפשטיין: תיבת הפנדורה שמרעידה את העולם העסקי

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב