סניף WeWork בניו יורק / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
חברת We, הבעלים של WeWork, דיווחה אתמול (ד') על הפסד ברבעון השלישי של 2019, שהוכפל יותר מפי שניים ל-1.25 מיליארד דולר. זאת, לאחר שחברת חללי העבודה המשותפים הוסיפה מספר שיא של משרדים לרשת העולמית שלה, ולא הצליחה לשלוט בעלויותיה.
WeWork פתחה 97 אתרים חדשים בחודשים יולי-ספטמבר, וזו היתה ההתרחבות הרבעונית הגדולה ביותר שלה. מספר המשרדים שלה עלה ל-625 לעומת 528 בסוף יוני, לפי מצגת פיננסית שהוצגה לבעלי האג"ח שלה. החברה הרחיבה גם את מספר הערים שבהן היא פועלת ב-16, ל-127 ערים ברחבי העולם בסך הכל. מספר המדינות שבהן היא פועלת עלה בארבע ל-33.
מספר שולחנות העבודה (דסקים) שהחברה מציעה ללקוחותיה, עלה במספר שיא של 115 אלף ל-719 אלף, כולל השלוחה ההודית שלה. לפני שנה היו ל-WeWork בסך הכל 354 אלף שולחנות עבודה.
בסוף הרבעון השלישי היו לחברה 2 מיליארד דולר במזומנים, כש-600 מיליון דולר מתוכם היו של שלוש שלוחות באסיה. ל-WeWork היו גם התחייבויות בסך 3.4 מיליארד דולר מקבוצת סופטבנק היפנית, שהשתלטה עליה באוקטובר, ועוד 1.5 מיליארד דולר באופציות של סופטבנק שמומשו בחודש שעבר.
הרווח הגולמי ממכירת מנויים במשרדים ושירותים נלווים עלה ברבעון השלישי ל-808 מיליון דולר, לעומת 454 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה.
ההתרחבות נמשכת גם ברבעון הנוכחי
ההפסדים התרחבו מ-427 מיליון דולר בשנה שעברה, כאשר העלויות גדלו בקצב מואץ יותר מההתרחבות המהירה. ההנהלה החדשה מרסנת את ההתרחבות בעקבות ביטול ההנפקה הראשונה לציבור של החברה, אבל צנרת ההתחייבויות לחכירת שטחי משרדים לטווח ארוך במטרה להשכירם, מבטיחה שההתרחבות המהירה תימשך כנראה גם ברבעון הנוכחי ובשנת 2020.
עלויות פיתוח משרדים חדשים זינקו ברבעון ל-288 מיליון דולר, לעומת 69 מיליון דולר ברבעון המקביל. עלויות תקורה ומנהלים עלו ל-157 מיליון דולר, לעומת 81 מיליון דולר בתקופה המקבילה. עלויות השיווק עלו ל-198 מיליון דולר, לעומת 108 מיליון דולר.
המצגת לבעלי האג"ח ש-WeWork פרסמה בשבוע שעבר, הציגה תוכנית ל-90 יום שבהם החברה תיפטר מנכסים שאינם נכסי ליבה, ותעדיף "צמיחה רווחית" ופעילות "במידה הנכונה". המצגת מ-11 באוקטובר מסרה כי משרות מנהל יקוצצו, יחד עם משרות בשלוחת הון הסיכון של החברה ו"פונקציות שקשורות לצמיחה" - כנראה מחלקות תכנון ובנייה. היקף הצמצומים לא נמסר.
הקריסה של WeWork הפתיעה מומחים, ששיבחו את החברה על הפיכת שטחי משרד גמישים למוצר נחשק על ידי חברות גדולות, אם כי ללא בסיס פיננסי. "WeWork שילמה את הסכומים הגבוהים ביותר על השטחים שהיא חכרה, והיתה במקביל גם ספקית השטחים הזולה ביותר ללקוחות שלה", אמר ראיין סימונטי, מנכ"ל קונבין, חברת מתקני אירועים מקבוצת ההשקעות ברוקפילד ניהול נכסים. "בשנה וחצי האחרונות איבדנו לקוחות ששילמו ל-WeWork פחות ממה שהיא שילמה עבור הנדל"ן עצמו. זה לא היה הגיוני".
WeWork ביטלה את התוכנית לצאת להנפקה ציבורית ב-30 בספטמבר, אחרי שהמשקיעים חששו מהפסדיה, מהמודל העסקי שלה ומההתנהלות הפנימית שאילצה את המייסד והמנכ"ל לשעבר, אדם נוימן הישראלי, לפרוש ממנה שבוע לפני כן.
החברה, שהוערכה בשווי של 47 מיליארד דולר בעת הרישום להנפקה באוגוסט, צנחה בערכה, עד שסופטבנק חילצה אותה ממצוקת הנזילות עם הזרמה של 6.5 מיליארד דולר באוקטובר. נוימן, אגב, חולץ בעצמו בסכום נאה מאד של 1.7 מיליארד דולר, בתוספת "דמי ייעוץ" שימשיך לקבל.