אין זה סוד שמחירי הרכב החדש בישראל הם מהגבוהים בעולם. ממש בצמרת. האזרח הישראלי משלם על המשפחתית או רכב הפנאי שלו כפול כמעט מעמיתו בארה"ב וכ-40% יותר מהממוצע באיחוד האירופאי. במונחים של משכורת ממוצעת, הפערים גדולים אפילו יותר וזה עוד לפני שהזכרנו חבילות מימון ואחריות ידידותיות יותר לכיס, שמהם נהנים הלקוחות בחו"ל.
זה היה נכון לפני עשר ועשרים שנה וזה נכון גם היום. אבל אם נדמה לכם, שבשנה-שנתיים האחרונות המחירים החלו לזחול מעלה בקצב הולך וגובר, אתם לא טועים.
תרמו לכך, בין השאר, שני סבבים של עדכוני מס ירוק, שיצרו העלאה רוחבית במס הקניה הריאלי; עלייה במפרט התקני המקובל של כלי הרכב החדשים בישראל, בעיקר בתחום מערכות הבטיחות ועזרי הנהיגה המתקדמים; ונטייה די גורפת של היצרנים והמשווקים להעלות מחירים כדי לפצות על גידול בעלויות הסביבתיות, על השחיקה ברווחיות ועל הצורך בהנחות הולכות וגדלות לחברות הליסינג. סביר להניח, שאם השקל היה נחלש משמעותית, הקפיצה במחיר הייתה עוד יותר מוחשית.
לפני כשנתיים וחצי, בחנו כאן לראשונה את הטיגואן 1.4 טורבו, שקמפיין ההחדרה שלו התהדר אז במחיר התחלתי אגרסיבי של 165 אלף שקל לדגם הבסיס. במחירון העדכני של החברה עדיין מופיע, תיאורטית, דגם בסיס שעולה 172 אלף שקל אבל אין לו כל זכר בקמפיין הרשמי העדכני לגרסת ה-1.5 המחודשת, שמקדם גרסה עם רמת גימור גבוהה יותר ומחיר בסיס של 195 אלף שקל.
בידול מבני הדודים העממיים
להגנת פולקסווגן נאמר, שמעצבי החברה עשו עבודה די יעילה בהקניית מראה פרימיום לטיגואן וביצירת בידול חיצוני מבני-דודיו העממיים לפלטפורמה, סקודה קארוק וסיאט אטקה. הוא ארוך מהם בכ-13 סנטימטר, גבוה יותר ב-2 סנטימטר וניצב על בסיס גלגלים ארוך יותר ב-3 סנטימטר. על הכביש הוא נראה כמו "מיני טוארג" עם חרטום רחב, גריל עם קווים רוחביים עטויי כרום, פרופיל צד רבוע שמדגיש את הממדים הנדיבים, זנב זקוף וחישוקים מעוצבים עם צמיגים שמנמנים. אין בעיצוב הזה שום תעוזה או מקוריות אבל הוא מצליח לשקף את רוח העיצוב הייקי, הסולידי והמתנשא, שכה חביב על מעריצי המותג.
כפי שרומז העיצוב החיצוני דמוי התיבה, תא הנוסעים הוא אחד המרווחים בפלח. המושב האחורי יכול לאכלס שלושה מבוגרים ממוצעי קומה עם שפע של מרחב לרגליים, לכתפיים ולראש, המושבים הקדמיים רחבים וידידותיים לגב של נוסעים בכל גודל ומשטחי הזכוכית הגדולים בדלתות ובחזית משרים אווירה אוורירית ומוארת. את החבילה המשפחתית משלים תא מטען שטוח ושימושי בנפח מאסיבי של 615 ליטר, כמעט 25% יותר מהתא של אטקה וקארוק. קפלו את מסעד המושב האחורי וקיבלתם רכב אידיאלי למסעות שופינג לאיקאה.
האבזור התקני בגרסה הבכירה די מכובד לקטגוריה וכולל בין השאר ריפוד עור תכליתי, צמד מושבים קדמיים חשמליים, פתיחה חשמלית לתא המטען, לוח מחוונים מבוסס LCD, פתיחה והתנעה ללא מפתח וכמובן מערך עדכני ומקיף של מערכות סיוע לנהג. אבל במחיר הבסיס לא מקבלים משום מה מפת ניווט דיגיטלית, שמשולבת בלוח המחוונים (יש ווייז מקומי במערכת המולטימדיה מהתקנה מקומית) ואם תחשקו בגג שמש פנורמי הוא יוסיף 15 אלף שקל למחיר. ומתי סוף סוף ייפטרו הגרמנים מההרגל לגבות אלפי שקלים אקסטרה על צבע מטאלי?
חדירה קלה של רעשי רוח
כראוי לרכב שמיוצר במפעל הדגל של פולקסווגן בוולפסבורג, גרמניה, רמת הגימור מכובדת ואינה נופלת מזו של האחות אאודי עם שפע של משטחי דיפון רכים, תחושה מוצקה בידוד רעשים יעיל, למעט חדירה קלה של רעשי רוח מעל 120 קמ"ש.
החידוש המרכזי ב-2019 הוא החלפת מנוע ה-1.4 טורבו בנזין היוצא במנוע 1.5 ליטר טורבו בנזין. אמנם אותו הספק (150 כ"ס), אמנם רק 100 סמ"ק יותר, אבל ההבדל בהחלט מורגש בנסיעה יום יומית. מנוע ה-1.5, בו כבר פגשנו לא אחת, מספק כוח זמין יותר בטווח רחב יותר של סל"ד ודחף טורבו חלק ונמרץ בעליות ארוכות ובעקיפות מזדמנות.
התאוצה האובייקטיבית די מתונה, כ-9.2 שניות מאפס ל-100, אבל הרכב צובר מהירות רצינית ללא מאמץ מהיר ומי שיאבד ריכוז ימצא את עצמו משייט ללא קושי 30-40 קמ"ש מעל המהירות המותרת על הכביש המהיר. ביחד עם המנוע החדש מגיע גם דור ביניים חדש של תיבת ה- DSG עם לוגיקה משופרת, שמנטרלת היטב את ה"באגים" המוכרים של הגרסאות הקודמות של התיבה כגון נדידת הילוכים קופצנית בתגובה לפקודות רגל לא החלטיות.
על הכביש הטיגואן מייצג נאמנה את האופי הגרמני של המותג. גם עם הנעה קדמית בלבד (הנעה כפולה מגיעה רק בדגם ה-2 ליטר היקר) היציבות הכיוונית במהירויות גבוהות מרשימה ותנודות הגוף מרוסנות היטב בפניות. ההיגוי נעים ומאוזן אם כי לא חד או ספורטיבי - דגם ה-2 ליטר מרגיש יותר מושחז - הבלמים נושכים ונטולי דעיכה ושיכוך הזעזועים נוטה להיות נוקשה יותר מזה של האחיות לבית סיאט/סקודה אבל עדיין מספק נוחות סבירה בהחלט על אספלט ישראל לא מתוחזק. על נהיגת שטח כהלכתה אין מה לדבר אבל מרווח גחון סביר מאפשר דילוג די קליל על מדרכות גבוהות ללא חשש מגריסת הגחון.
כאמור, טיגואן 1.5 ליטר טורבו ברמת הגימור הגבוהה מציב את הרף על 195 אלף שקל, לפני גג חשמלי וצבע מטאלי. זה מחיר די שאפתני לא רק ביחס לרף המחיר בפלח אלא גם ביחס לאחות אטקה, שברמת הגימור הגבוהה FR, עם אותו מנוע, אך בלי ריפוד עור, עולה כמעט 30 אלף שקל פחות. אם אתם חובבי מרחב ושטח הטענה, סקודה קודיאק גדולה משמעותית, עם אותו מנוע ורמת גימור מכובדת, עולה לא הרבה יותר. אבל לפולקסווגן יש את החסידים הנאמנים שלה ואם לוקחים בחשבון, שזהו כמעט המחיר של אאודי Q2 קטנטנה עם אותו מנוע, כנראה שזה תמחור הגיוני בערך.
חלק מהמתחרות
סובארו פורסטר ספורט
גרסת הספורט הבכירה והמאובזרת היטב של סובארו פורסטר עולה 200 אלף שקל. הממדים גדולים מאלה של הטיגואן, בסיס הגלגלים דומה ותא המטען מכיל 520 ליטר. המנוע הוא 2.5 ליטר נטול טורבו, שמייצר 182 כ"ס ומשודך לתיבה רציפה. כבונוס מקבלים הנעה כפולה עם יכולת שטח רצינית
מיצובישי אאוטלנדר
גרסת העלית הבכירה של מיצובישי אאוטלנדר הוותיק עם ריפוד עור, מושבים וגג חשמליים ומערך בטיחות עדכני, עולה 200 אלף שקל. ההנעה בגרסה הזו כפולה, מערך המושבים מתואם לחמישה מבוגרים פלוס שני ילדים והמנוע הוא 2 ליטר בנזין ללא טורבו, שמייצר 150 כ"ס ומשודך לתיבה רציפה
מאזדה CX5
גרסת פרימיום 2 ליטר של מאזדה CX-5 עולה 192 אלף שקל ומציעה תא נוסעים מאובזר היטב עם ריפוד עור במושבים החשמליים ובגג. לדור האחרון יש גם חבילת מערכות בטיחות מתקדמת. המנוע הוא 2 ליטר ללא טורבו, הוא מייצר 165 כ"ס ומאיץ את הרכב מאפס ל-100 ב-10.2 שניות בסיוע תיבה בת שש מהירויות
