גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמה עולה כרטיס למשחק של ברצלונה? תלוי אם מסי ישחק

בעשור האחרון נמנעו מועדוני ספורט מלייקר כרטיסים כדי לא להכעיס אוהדים ● כעת הטכנולוגיה באה לעזרתם ומאפשרת למכור כרטיסים לפי היצע וביקוש, תוך התחשבות בפרמטרים כמו השתתפות כוכבים או מזג-האוויר

אוהדי באיירן מינכן / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
אוהדי באיירן מינכן / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

בשבוע הבא מתוכננות נבחרות ארגנטינה ואורוגוואי להגיע לאצטדיון בלומפילד בתל-אביב למשחק ידידות. לפני שעניינים ביטחוניים הפכו את הדיון במשחק לשאלה של יבואו או לא יבואו, עסקו כולם רק בעניין אחד - השגת כרטיסים למשחק. לא היה כנראה אוהד שלא התלונן, ובצדק, על מחירי הכרטיסים. 195 שקל לכרטיס הזול ביותר למבוגר (85 שקל לילד) ועד 830 שקל לכרטיס היקר ביותר. אבל ברגע האמת התברר כי דמעות לחוד ומעשים לחוד - הביקוש עלה על ההיצע, וכל הכרטיסים נחטפו.

בחישוב גס, כדי לראות את ליאו מסי מהמקום הכי גרוע באצטדיון בלומפילד יצטרך אוהד בוגר לשלם לכל הפחות 2% מהשכר החודשי הממוצע במשק.

איפה זה מעמיד אותנו? אצל ארסנל, שגובה את המחירים הגבוהים ביותר בפרמיירליג האנגלית, ישלם אוהד בוגר שאינו חבר מועדון 27 ליש"ט עבור הכרטיס הזול ביותר סכום שמשקף כ-1.1% מהשכר החודשי הממוצע בממלכה. וזה עבוד משחק רשמי, לא משחק ידידות חסר חשיבות.

אצל באיירן מינכן, שמעמידה אצטדיון מלא בכל משחק, וגם אצלה עולה הביקוש על ההיצע, עומד הכרטיס הזול ביותר על 15 אירו, שמשקף 0.6% מהשכר החודשי הממוצע בגרמניה. ואפילו למשחק סופר-פרימיום, כמו גמר ליגת האלופות, הנפיקה אופ"א כרטיסים ב-70 אירו בלבד.

אצלנו גובה ההתאחדות לכדורגל 60 שקל בלבד (0.6% מהשכר החודשי הממוצע) לכרטיס הזול ביותר למשחק רשמי של הנבחרת בשבת מול פולין במוקדמות היורו.

גורם בהפקת המשחק של ישראל-אורוגוואי טען כי מדובר באירוע פרטי, וכי המחיר נקבע בהתחשב בהוצאות של מיליונים שצריך להחזיר אותן, ובכל מקרה הוא טען כי גם כך הם לא מתקרבים למחירים שגובים המפיקים בהופעות של עומר אדם או סלין דיון.

כשהכוכב נפצע או כשיורד שלג

מחירי הכרטיסים הם עניין בעייתי אצל קבוצות ספורט. מצד אחד, הכנסות מכרטיסים הן אחד משלושת גורמי ההכנסה העיקריים של מועדונים, יחד עם זכויות שידור והסכמי חסות. בחישוב גס הם מהווים כשליש ממרכיב ההכנסה הכללי. בקרב הקבוצות קיים חשש שהעלאה של מחירי כרטיסים יובילו את האוהדים למרד, כך שעדיף למצות את הצמיחה השנתית דרך זכויות שידור והסכמי חסות. וכך אכן קורה: בעשור האחרון הרוב המוחלט של הצמיחה בהכנסות הקבוצות משויך לעלייה בהכנסות מזכויות שידור ומחסויות.

אבל לא כל הקבוצות מוכנות להשלים עם זה. בעולם פועל בשנים האחרונות מודל דינמי של מכירת כרטיסים למשחקים (Dynamic Pricing). יותר ויותר קבוצות הבינו שהחשש מזעמם של האוהדים גורר אותם להפסדי הכנסה פוטנציאליים של עשרות אחוזים.

המודל מעלה שאלה אחת פשוטה: מדוע לקבוע מחיר פיקס למשחק, נאמר 20 אירו, בשעה שהביקוש לכרטיס הוא אדיר, ואנשים היו מוכנים לשלם תמורתו מחיר גבוה פי חמישה או שישה?

כך החלו בארצות-הברית הקבוצות בכל הליגות לעבוד לפי מודל הכרטיסים הדינמי, שמשנה את מחירי הכרטיסים מדי יום בהתאם להתרחשויות. המודל מאמץ בעצם את המנגנון של מכירת מקומות בטיסות ובבתי מלון - כמעט לכל אוהד נמכר כרטיס במחיר אחר, בכפוף לביקוש ולזמן הרכישה. ממש כמו בטיסה: אוהד כדורגל ששילם 50 דולר לכרטיס למשחק, יכול למצוא את עצמו יושב באצטדיון ליד אוהד אחר ששילם 110 דולר.

השינוי במחיר הכרטיס נעשה באמצעות התקשרות עם חברה חיצונית, שמפעילה אלגוריתם שכולל מספר נתונים ושיקולים. למשל, הקבוצה נמצאת בתקופה מצוינת, היא בדרך להבטיח מקום בפלייאוף, ואין שום אירוע מזג-אוויר שמונע הגעה ביום המשחק לאצטדיון? הביקוש עולה ואיתו גם אוטומטית המחירים שהאוהדים יידרשו לשלם.

והפוך: הקבוצה גרועה, שני כוכבים נפצעו במשחק האחרון, המשחק הוא נגד קבוצה לא אטרקטיבית, ומזג-האוויר ביום המשחק השתנה ומבטיח סופת שלג - הביקוש יורד ואיתו אוטומטית גם מחירי הכרטיסים. כך נשמר האיזון בין תפוסה מלאה עד כמה שניתן באצטדיון לבין מיצוי פוטנציאל ההכנסה.

זה הגיוני. עם כל הכבוד לאוהדי ברצלונה, אם ליאו מסי פצוע ולא משחק - האם הגיוני שהיא תתעלם מהפרמטר הזה ותמשיך להציע מחיר "פיקס" לאוהדים כאילו מסי משחק?

לעתים נכללים בנתונים עוד פרמטרים משמעותיים, שמבחינת האוהד משפיעים על הרצון להגיע למשחק. למשל, אם הפיצ'ר הפותח במשחק בייסבול משובץ למשחק. במשחק בייסבול אם הפיצ'ר הראשי לא אמור לשחק (בגלל העומס על היד הזורקת פיצ'ר משחק לסירוגין - בדרך-כלל משחק כן, שניים לא), זה משפיע על הביקוש לכרטיסים ועל המחיר הסופי.

קבוצת הפוטבול סן פרנסיסקו ג'איינטס, שנכנסה לניסוי הזה בשנת 2012, הקצתה 5% מהכרטיסים שלה למכירה דינמית. התוצאה הייתה כל-כך מוצלחת, עד שבשנה שלאחר מכן היא מכרה באופן הזה של ביקוש והיצע דינמי את כל הכרטיסים, דבר שהוביל לעלייה מיידית של 7% בהכנסה ממכירת כרטיסים של הקבוצה.

כמחצית מקבוצות ה-NFL מאמצות העונה את המודל הדינמי, והוא מאוד מקובל גם בקרב קבוצות בייסבול, NBA והוקי קרח בארה"ב.

אצל חלק מהקבוצות המודל הזה הקטין משמעותית את הנדידה של כרטיסים לשוק הספסרות, אותם אתרים המוכרים כרטיסים מיד שנייה. ברגע שהביקוש לכרטיסים גדול, המחיר עולה אוטומטית על-ידי הקבוצה במערכת הדינמית. העלייה במחיר כבר נעשתה בתוך המנגנון של הקבוצה, והכסף מעליית המחיר הולך לכיס של הקבוצה עצמה ולא לחברת הכרטיסים מיד שנייה.

הנה דוגמה קטנה של הימים האחרונים: גולדן סטייט ווריורס מוכרת באמצעות שיטת התמחור הדינמי כרטיסים למשחק הבית שלה השבוע נגד בוסטון סלטיקס ביותר מ-50 קטגוריות מחיר. כלומר, יש עשרות רבות של מחירים, מהזול ביותר (64 דולר) ועד היקר ביותר (2,850 דולר). אם הקבוצה לא תצליח למכור עד ערב המשחק חלק מהכרטיסים, יש סיכוי סביר שהמנגנון הדינמי יוביל באופן אוטומטי להורדה של המחיר - קצת כמו סוחרים שלא רוצים להיתקע עם סחורה רגע לפני שהם סוגרים את הבסטה.

דרבי קאונטי האנגלית ניסתה לאמץ את המודל הזה גם בכדורגל. התוצאה הייתה עלייה של 300 אלף ליש"ט בשנה בהכנסות ממכירת כרטיסים. אבל כאמור, מועדוני כדורגל חוששים ללכת לכיוון הזה מחשש לעימות עם האוהדים.

המקרה המיחד של באיירן מינכן

כמה כסף מועדוני הכדורגל מפסידים מזה? אחת מעבודות המחקר המקיפות בתחום נעשתה באוניברסיטת קלן שבגרמניה, והיא בחנה את הפוטנציאל המסחרי של הטמעת המודל הדינמי בבאיירן מינכן. באיירן נבחרה באופן טבעי, מאחר שהביקוש לצפייה במשחקי הקבוצה הוא גבוה מאוד, ובמקביל מתקיים באופן קבוע שוק צדדי של מכירת כרטיסים מיד שנייה למשחקי הקבוצה במחירים מטורפים. רק שהנהנים מהביקוש הזה הם אתרי הספסרות ולא המועדון.

המחקר הראה כי באיירן פועלת לפי המודל הישן - קביעה של מחיר פיקס למשחקי בחמש קטגוריות מחיר לפי המיקום באצטדיון: 15 אירו עבור המקום הכי פחות טוב, ואז 35 אירו, 45, 60 ו-70 אירו למקום הטוב ביותר.

בפועל מתברר כי אוהדים מוכנים לשלם הרבה יותר - מבחינת העסקאות שבוצעו באיביי גרמניה (ebay.de), התברר כי כרטיס שנמכר על-ידי המועדון ב-35 אירו נמכר בממוצע באיביי ב-151% יותר (88 אירו). כרטיס שנמכר על-ידי המועדון ב-45 אירו נמכר באיביי ב-158% יותר (116 אירו) וכן הלאה. עבור הכרטיס היקר ביותר שמוכר המועדון ועומד על 70 אירו, באיירן מפסידה פוטנציאלית 154% - מחירו של כרטיס ממוצע כזה באיביי עמד על 178 אירו.

לפי המחקר, באיירן מחמיצה הכנסה פוטנציאלית של מיליוני אירו רבים בעונה.

ואם נתעלם לרגע מבאיירן או מקבוצות אחרות, גם אם אוהדים מתלוננים על מחירי הכרטיסים, הרי שכל המחקרים שעוסקים בתחום מצביעים על מסקנה אחת ברורה: מחירי כרטיסים לאירועי ספורט בדרך-כלל מתומחרים על-ידי המועדונים נמוך יותר מהשווי האמיתי שלהם בשוק. 

עוד כתבות

חממה לגידול קנאביס/ צילום: shutterstock א.ס.פ.קריאייטיב

איבדו אמון? למה משקיעי הקנאביס בתל אביב לא מתרגשים מקבלת אישור הייצוא המיוחל אחרי שנה וחצי

המניות שקפצו עם אישור הייצוא על ידי משרד הכלכלה לפני שבועיים, מחקו את רוב העליות ● הסיבות: עדיין דרושים אישורי משרד הבריאות, האיחוד האירופי והמדינות המייבאות ● כעת השוק מחכה לראות אם המשלוחים ממריאים בפועל

הדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים. מימין: נוני מוזס, בנימין נתניהו ועורך דינו של רה"מ מיכה פטמן. בחזית האיור שלושת שופטי ההרכב. משמאל: התובעת עו"ד ליאת בן-ארי / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

הדיון הראשון במשפט נתניהו הסתיים; רה"מ: "במערכת המשפט חברו לעיתונאים ולגורמי שמאל כדי להפיל אותי"

נתניהו, בני הזוג אלוביץ' ומוזס הגיעו לביהמ"ש המחוזי בירושלים להקראת כתב האישום נגדם ● סנגוריהם ביקשו לקבוע את מועד ההוכחות בעוד כחצי שנה, וכעת צריכים השופטים להחליט מה יהיה לוח הזמנים ● איור מיוחד מביהמ"ש: גיל ג'יבלי

יפעת קריב, מנכ"לית קנביט / צילום: איל יצהר, גלובס

חדשות הקנאביס: השקעת מוסדיים בשיח; קנביט חתמה על הסכם ההפצה בגרמניה

כשבועיים עברו מאז האישור הרשמי של יצוא הקנאביס, החברות מצטיידות במזומנים, חותמות על הסכמים ונערכות עם מלאי, ובמקביל פועלות לקבל את ההכרה גם מהצד השני של הגבול

אדוארדו אלשטיין, בעלי אי.די.בי  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אלשטיין צפוי להגיש בקרוב מתווה הסדר חוב באי.די.בי

באסיפת מחזיקי האג"ח המובטחות העריך היועץ הפיננסי של אי.די.בי כי המתווה, על חוב של 2 מיליארד דולר, יוגש עד סוף חודש מאי

בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום, דוברות הכנסת

דעה: מתלבטים אם לצפות במשדרי משפט נתניהו? אל תטרחו

משפט נגד ראש ממשלה מכהן הוא אירוע חדשותי ולאומי חשוב ומעניין מאוד, אבל כאירוע טלוויזיוני - אל תבנו עליו

 ג'יבלי מאייר את משפט נתניהו / צילום: חן מענית, גלובס

כך תופסים את הרגע הנכון: מאייר "גלובס" גיל ג'יבלי בטור מיוחד

במעל שלושים שנות עבודה ב"גלובס", המאייר גיל ג'יבלי זכה לאייר מהשטח את המשפטים הגדולים של השנים האחרונות ● איך מתכוננים למשפט, מה החששות הכי גדולים ומי ביקש את האיור שלו מבית המשפט?

שער הניו יורק טיימס / צילום: צילום מסך

"אובדן בלתי ניתן לחישוב": השער יוצא הדופן של "ניו יורק טיימס"

"ניו יורק טיימס" נחשב לעיתון המזוהה עם לוגיקה ועובדות, אולם הבוקר הוקדש כל השער הראשי שלו לפריטה על נימי הרגש: על השער הודפסו שמותיהם של כ-1,000 אנשים שמתו מקורונה בארה"ב, כשבכותרת המשנה נכתב: "הם לא היו רק שמות ברשימה, הם היו אנחנו"

הבורסה בת"א / צילום: שלומי יוסף, גלובס

דעה: היתה מפולת? פניית הפרסה של האג"ח הקונצרניות

כמו שוק המניות, גם שוק האג"ח הקונצרניות חווה התרסקות עם התפשטות מגפת הקורונה, ומיד לאחריה התאוששות - שתיקנה כשני שלישים מהירידות ● האם השוק יחזור לנקודת השיא שלו? ומה הסיכון העיקרי במשבר?

גדעון המבורגר / צילום: תמר מצפי

הראל תייצג בישראל את חברת הביטוח הסינית TPRe

מבחינת הראל מדובר בהסכם בלעדיות ראשון עם גוף ביטוח סיני גדול, שיתווסף לשורת הסכמי שיתוף פעולה גלובאליים שיש לקבוצה, "עם יותר מ-14 תאגידי ביטוח בינלאומיים

יצחק תשובה / צילום: תמר מצפי

"לא נראה שיש משקיע מוסדי שישקיע כספי עמיתים בהנפקת דלק"

בסוף השבוע פנה משה ברקת למוסדיים בדרישה לקבלת מידע על הגיוס של 137 מיליון שקל בהנפקת המניות של קבוצת דלק ● לפי הערכות בשוק, אף גוף מוסדי לא השקיע בהנפקה כספי עמיתים

חנויות סגורות בככר המדינה בתל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

מיום חמישי 10,687 איש הודיעו על חזרה לעבודה

מאז החלו ההקלות בסגר לשחרור המשק נרשמו בשירות התעסוקה 100,625 דורשי עבודה חדשים, ומנגד, מספר המדווחים לשירות התעסוקה על חזרה לעבודה עומד על 169,930

ישיבת הממשלה הראשונה של ממשלת האחדות / צילום:  Abir Sultan, רויטרס

רק על הפיל הגדול שבחדר אף אחד בישיבת הממשלה לא העז לדבר

בישיבת העבודה הראשונה של הממשלה היו ברכות, הוזכר האיום האיראני, עיד אל-פיטר אבל כמעט כל השרים והנוכחים התעלמו מהמשפט של ראש הממשלה שהחל כמה שעות מאוחר יותר ● גם מזכיר הממשלה צחי ברוורמן הונחה לחתוך כל אפשרות לשאלות בנושא

נתניהו משדר עסקים כרגיל, אולם בית המשפט / צילום: עמית שאבי, ידיעות אחרונות

דעה: קמפיין הדה-לגיטימציה של נתניהו נכשל

מאז הגשת כתב האישום בתיקי האלפים, התחלנו לשמוע את בנימין נתניהו, בעיקר דרך כוחות פרוקסי, מפליא בביקורות על בית המשפט ועל הרכב השופטים שדן בעניינו ● רק לפני חצי שנה נתניהו התגאה שאין לו שום ביקורת על מערכת המשפט ● מה שהשתנה הוא מצבו המשפטי של נתניהו

תיאטרון בית ליסין  / צילום: פרטים אדריכלים

ללא הפסקות ועם מדידת חום בכניסה: זהו מתווה ההצגות והמופעים

החל מתאריך 14 ביוני ישובו הצגות התיאטרון והמופעים. כך סיכמו הערב שר הבריאות אדלשטיין ושר התרבות טרופר ● עוד על פי המתווה תפוסה מקסימלית של 75%, רכישת כרטיסים באופן מקוון בלבד והפרדה של כסא אחד ● ומה נקבע באשר למוזיאונים?

רכבת ישראל / צילום: יח"צ

דחייה נוספת בהפעלת הרכבת: תחזור לפעילות רק בעוד שבועיים

הרכבות ישובו לפעילות מלאה ב-8 ביוני ● עם זאת, כבר מסוף השבוע קיבולת האוטובוסים תעלה ל-75%

מתחם "היבדק וסע" לבדיקות קורונה / צילום: דוברות מד"א

המובטלים בחברה הערבית: יותר גברים, יותר צעירים

18.6% מדורשי העבודה בשל משבר הקורונה היו ערבים ישראלים ● מחצית מהנרשמים החדשים הם צעירים בני 20 עד 34, לעומת 42.6% לפני המשבר ● 57.8% מהמובטלים החדשים הם גברים ● הפגיעה הקשה ביותר: באוכלוסייה הבדואית

סבסטיאן קורץ/ צילום: רויטרס

קרע באיחוד האירופי: "ארבע החסכניות" נגד צרפת וגרמניה

קאנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ מוביל את ההתנגדות להצעת צרפת וגרמניה, לפיה תוקם קרן שיקום לנזקי משבר הקורונה שתמומן ע"י גיוס חוב משותף של כל חברות האיחוד האירופי ● הולנד, אוסטריה, דנמרק ושבדיה יצאו רשמית נגד המהלך: "לא נסכים לאיחוד המבוסס על חובות"

פקח חניה / צילום: אריאל ירוזלמסקי

רכב פרטי ואופניים - כן. תחבורה ציבורית ושיתופית - לא. כך משגעת הקורונה את מדיניות התחבורה בעולם

דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בחן את הפעלת שירותי התחבורה הציבורית בעת משבר הקורונה ● על פי נתוני המדינות השונות נרשמה ירידה חדה של 80-90% בשימוש בתחבורה הציבורית

רועי מן וערן זינמן / צילום: איל יצהר, גלובס

השווי זינק פי חמישה בשנתיים: מה עומד מאחורי הנסיקה של מאנדיי הישראלית?

בעלי מניות במאנדיי, שמפתחת מערכת לניהול פרויקטים, מכרו מניות בעשרות מיליוני דולרים לפי שווי של 2.7 מיליארד דולר ● אמנם חלק מהלקוחות הפסיקו את פעילותם, אך מגפת הקורונה דווקא המריצה את החברה ● המייסד והמנכ”ל רועי מן: "בתוך השינוי הזה יש מלא הזדמנויות"

בני שטיינמץ /צילום: אביב חופי

אנרג'יאן משיבה לשטיינמץ: "לא היה לו חלק בעסקת מאגרי הגז – מהלך תאב בצע"

חברת האנרגיה אנרג'יאן ומנכ"לה מתיוס ריגאס הגישו כתב הגנה לתביעתה של שותפות צבר של שטיינמץ, שדרשה ממנה יותר מחצי מיליארד שקל, בטענה כי אנרג'יאן וריגאס עשקו אותה כשדחקו אותה מהבעלות על "כריש" ו"תנין" • "שטיינמץ ביקש לרתום את החברה לשטות במדינה"