גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה יש סערה דווקא סביב עין חיניה, שבתוך הקו הירוק?

עין חיניה, מעיין בפארק ירושלים שבו שרידים ארכיאולוגיים רבים שעבר באחרונה שיפוץ מקיף, עומד במרכז סערה שמערבת טיולים ופוליטיקה ● על מה כל הרעש?

עין חיניה / צילום: יותם יעקובסון
עין חיניה / צילום: יותם יעקובסון

בשבועות האחרונים עולה לכותרות מעיין תמים בדרום ירושלים שסביבו מריבה: עין אל חיניה, שמימיו הצלולים נשפכים אל אחת מבריכות האיגום הגדולות בהרי יהודה. המעיין נמצא מעל אפיקו של עמק רפאים, לא רחוק מגן החיות התנכ"י ומקניון מלחה ובסמוך לעין יעל.

סביב מקום הנביעה ישנם שרידים ארכיאולוגיים רבים מתקופת בית המקדש הראשון והשני ומהתקופה הרומית והביזנטית, הכוללים מערכות מים קדומות ואתרים פולחניים. לא רחוק מהבריכה נמצאים שרידיה של כנסיית פיליפוס, המנציחה אירוע חשוב לכנסייה האתיופית - הטבלתו לנצרות של הסריס האתיופי, הנחשב למייסד הכנסייה החבשית. עד היום נערכים כאן מדי שנה טקסים צבעוניים להנצחת האירוע.

המעיין, בשיפוליו הצפוניים של רכס גילֹה, שימש את תושבי הכפר וואלג'ה שהוקם בשנות ה-50 לאחר שהועתק ממקומו המקורי. הכפר הראשון היה במרומי רכס לבן (במקומם של המושבים אורה ועמינדב כיום). ב"מבצע ההר" (אוקטובר 1948), לאחר שתושבי הכפר שיתפו פעולה עם צבא מצרים ובעקבות קרב קשה, נכבש הכפר ותושביו ברחו.

בהתאם להסכמי שביתת הנשק בסוף מלחמת העצמאות, התיישבו תושבי וואלג'ה מדרום לנחל רפאים, מעל עין אל חיניה, באדמות שהיו בבעלותם. לאחר מלחמת ששת הימים, כשנקבע לירושלים גבול מוניציפלי חדש, סופחו חלק מאדמות הכפר לירושלים. התושבים לעומת זאת לא קיבלו תושבות קבע. לפני כמה שנים הוקמה גדר ההפרדה, שמונעת כעת פיזית מתושבי הכפר להגיע אל השטחים שעיבדו בתחומי ישראל ומעדריהם לשתות מים במקום.

שרידים ארכיאולוגיים. גם נוצריים־ביזנטיים וגם יהודיים, מבית המקדש הראשון והשני/  צילום:  יותם יעקובסון

ועל מה ולמה סוערות הרוחות כעת? לפני כשנתיים הסתיים באתר שיפוץ ממושך מטעם עיריית ירושלים, רשות שמורות הטבע והגנים, קק"ל וגופים נוספים, שנאמד בכ-14 מיליון שקל. ארבע שנים של עבודות ארכיאולוגיה, שימור ופיתוח. כך הפך המעיין, המרוחק כ-100 מטרים בלבד מהקו הירוק, להיות חלק מפארק ירושלים. זמן קצר אחר כך הוצב מחסום של משמר הגבול.

האתר עדיין אינו פתוח לציבור, אבל בחול המועד סוכות נפתח באופן זמני לשלושה ימים בלבד, באישור מיוחד ובהשתדלות של רשות הטבע והגנים, עיריית ירושלים, המשרד לירושלים ומורשת, הרשות לפיתוח ירושלים ואחרים. בסוף השבוע האחרון שוב התאפשרה גישה זמנית, הפעם במסגרת פסטיבל "בתים מבפנים" בירושלים, שכלל סיורים גם בעין אל חיניה. את הסיורים הובילו אדריכלית הנוף איריס טל-גולדברג האחראית לתכנון הנוף באתר, זאב הכהן מתכנן מחוז ירושלים ברשות הטבע והגנים והארכיאולוג ד"ר יובל ברוך.

כבר לאחר הקמת גדר ההפרדה התחילה מחאה נגד מצב העניינים שבו אנשי הכפר אינם יכולים להיכנס לשטח המעיין. ארגונים שונים לזכויות אדם טענו נגד הפקעת שטחים חקלאיים ומקור מים לטובת אתר פיקניקים לרווחת תושבי ירושלים, שהגישה אליו תהיה מנועה לפלסטינים. הכללת המעיין במסגרת הסיורים בפסטיבל היא בעיניהם הנצחה של עוול.

אל מול זאת טענו אחרים כי תושבי וואלג'ה פעלו נגד ישראל שאך קמה, והפסידו במלחמה. אומנם בין 1948 ל-1967 התאפשר להם לחצות את הקו הירוק ללא הפרעה, לעבד אדמות באגן נחל רפאים ולהשתמש במימי המעיין, אך בפועל הם היו מסיגי גבול. הצעקה קמה מרגע שהחלה האכיפה המוניציפלית שהנציחה את קווי הגבול וההפרדה, אלא שבינה לבין נישול ממשי אין דבר.

בשנתיים האחרונות הפכו מעיינות - בעיקר אלה שבשטחים - לארץ מריבה. לא מעט פיגועים ואירועים ביטחוניים התרחשו סביב מקורות המים בשטחים. הטרי והזכור ביותר הוא הפיגוע שבו נרצחה רנה שנרב ז"ל ונפצעו אביה ואחיה ביולי 2019 במעיין דני, שבעצמו נקרא על-שם דני גונן ז"ל שנרצח במקום בפיגוע ביוני 2015. זכור גם הרצח של אורי אנסבכר ז"ל בעין יעל הסמוך לעין חניה בפברואר 2019, ואירוע נוסף במעיין אברהם ליד חברון.

עם זאת, לא בטוח שנכון לכלול את עין חיניה בכלל זה, שכן עם כל הצער והכאב - בניגוד למעיינות שנמצאים בשטחים, עין חיניה נמצא בתוך שטח ישראל ובגבולות הקו הירוק, ובניגוד למעיינות בשטחים, לא שימש את תושבי הכפר באופן מסורתי מימים ימימה. עוד נטען, כי ממש כשם שתושבי וואלג'ה לא יכולים כיום להשתמש במימי עין אל חיניה הסמוך לכפרם, כך נמנע מיהודים לפקוד מעיינות ואתרים בשטחי הרשות הפלסטינית, כגון בריכות שלמה, עין ערוב, עין ארטס ועוד.

הסיפור העגום והמורכב הזה הוא דוגמה נוספת למצב מתמשך, כשבשם האהבה למולדת כל הצדדים פוצעים עוד ועוד את אדמתה: מחלקים, מבתרים, מפרידים ומונעים. לו רק ניתן היה לטייל בשטחי הארץ כולה בצורה חופשית, שוויונית, מעריכה ומכבדת הן את האדמה והן את כל מי שחי עליה.

עוד כתבות

עמית גל, הממונה על שוק ההון, בכנס ההשקעות של גלובס / צילום: שלומי יוסף

האולטימטום שהוצב לחברות הביטוח: הורידו את הפרמיות לביטוחי הרכב

שנה וחודשיים עברו מאז שהממונה על שוק ההון החל בבדיקה האם קיימת הלימה את בין הפרמיות על ביטוחי הרכב לבין פרמיית הסיכון ● כעת מסתבר שהממונה מצא שזו לא קיימת, והערב הוא מבקש מחברות הביטוח להוזיל את הפרמיות

אילוסטרציה: Shutterstock

שני עורכי דין חשודים בתרמית של מאות מיליונים. כך עבדה השיטה

פרקליטות המדינה הגישה כתבי אישום חמורים נגד חמישה נאשמים, בהם שני עורכי־דין ומהנדס, בטענה כי פעלו במשך שנים לשיווק קרקעות ציבוריות באזור סכנין תוך זיוף מסמכים, הצגת מצגי שווא והלבנת הון בהיקף של כ־200 מיליון שקל ● יחד עם כתבי האישום הוגשה בקשה לתפיסת רכוש בשווי כ־55 מיליון שקל

השופט אלכס שטיין. מסתמן כפליליסט הבולט הבא

"לא נתערב": העליון משרטט מחדש את גבולות הגזרה של חוזים מפורטים

השופטים דחו ערעור של בעלי יחידות נופש במלון מלכת שבא, שביקשו לשנות את דמי הניהול ● הנימוק: חוזה מפורט הוא חוזה סגור, ועדיפה לשון ההסכם על "שיקולים ערכיים" ● השופטים אף הזהירו מהשלכות כלכליות של התערבות שיפוטית

מגדל השעון ביפו. המערערת חויבה בהוצאות המשפט / צילום: Shutterstock

האם מכירת מניות בחברה שהחזיקה בניין להשכרה מזכה בתשלום מס שבח מופחת?

בעקבות סכסוך שהוכרע בעליון חויבה חברה למכור את חלקה בחברה אחרת שהחזיקה בניין אחד להשכרה ביפו ● המוכרים ביקשו לשלם מס שבח מופחת לפי החוק לעידוד השקעות הון, אך מנהל מיסוי מקרקעין חשב אחרת ● מה קבעה ועדת הערר?

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

צוות צללים באוצר מציג תחזיות פסימיות לגירעון ולצמיחה

משרד האוצר אופטימי לגבי גירעון מתון וצמיחה של 5.2%, אך יועציו עלומי־השם מזהירים שהגירעון עלול לעלות והצמיחה להיות נמוכה מהצפוי ● בין הגורמים שנבחנו: המלחמה והבחירות שבדרך

פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי

במקום שדות סולאריים: הפיצוי החדש של המדינה ליישובי העוטף

רמ"י נאלצת לשנות כיוון לאחר שהוועדה לשמירה על שטחים פתוחים בלמה את הצעת הפיצוי לישובי עוטף עזה ● במקום הקצאה למכסות פאנלים סולאריים, הישובים יוכלו להקים שדות אגרו-וולטאיים שמשלבים חקלאות ואגירה סולארית ● שדות אגרו-וולטאיים נחשבים לרווחיים פחות ובתנועה הקיבוצית מוחים נגד ההחלטה

צביקה שווימר, מנכ''ל אלטקטרה צריכה / צילום: איל יצהר

קרפור מציגה שיפור ברווח, עיתוי החגים פגע בהכנסות הרשת

רשת הקמעונאות, שבשליטת אלקטרה צריכה, סבלה במהלך הרבעון השלישי מירידה של 6% במכירות בחנויות זהות, אך הצליחה לשפר את הרווח התפעולי ובשורה התחתונה רשמה רווח נקי של 5 מיליון שקל

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; אורקל קפצה במעל 4%, לצד מניות AI נוספות

הנאסד"ק עלה בכ-1% ● אלפאבית ירדה, אנבידיה טיפסה • הבנקים הגדולים בארה"ב מעריכים: מה יקרה ל-S&P 500 בשנה הבאה? ● הביטקוין התאושש ונסחר לזמן קצר מעל 90 אלף דולר ● מחירי הנפט רשמו עליות

רני צים / צילום: רמי זרנגר

היעד הבא? רני צים מתרחב למדינה חדשה

איש העסקים נכנס לפעילות משותפת עם רשת המרכולים מאס (MAS) מקפריסין ● חברת התוכנה אלעד מערכות פועלת להכשיר ולגייס 120 ג'וניורים ופונה במיוחד ללוחמי צה"ל ● חברת סופרגז משיקה שירות לאספקת גז המבוסס על בינה מלאכותית ● אירועים ומינויים

פרויקט לשכירות ארוכת טווח בירושלים. הריבית טרפה את הקלפים / הדמיה: YAM3D

ירידה של יותר מ-90% מהשיא: מחירי הקרקעות לשכירות בירושלים בצניחה

מכרז לשכירות ארוכת טווח ששווק לאחרונה בהצלחה בעיר הבירה ממחיש עד כמה גדולה הירידה מאז השיא של 2021־2022 ● אם באמצע 2022 מחיר ממוצע של קרקע ליח"ד הגיע לכמעט מיליון שקל, היום הוא ברף נמוך מ־100 אלף שקל

טנק ליאופרד עם מערכת מעיל רוח / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

המדינה שמבקרת את ישראל אבל רוכשת מוצרים של רפאל

למרות הביקורת על ישראל, נורבגיה רוכשת את טנקי ליאופרד החדשים שמצוידים במערכת מעיל רוח של רפאל ● שמונה חברות דיפנס-טק ישראליות הציגו בתערוכת הטכנולוגיה הגדולה באסיה ● בריטניה קידמה חוזה לפיתוח מערכת דראגון פייר ● רוסיה החלה להשתמש בדגם איראני מתקדם של חימוש משוטט ● וגם: אוקראינה ויוון חותמות על הסכם לייצור כשב"מים משותף ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המספרים נחשפים: 120 אלף ישראלים עושים בכל שנה את הטעות הגדולה ביותר בפנסיה

נתונים שהגיעו לידי גלובס חושפים כי התופעה של משיכת כספים מקרנות הפנסיה מוקדם מדי, הולכת וצוברת תאוצה, הגם שבכך מאבדים החוסכים זכויות ומשלמים קנס גדול ● בכיר בלשכת סוכני הביטוח: "עם ישראל מפרק לעצמו את הפנסיה תחת שידול ורמייה"

בנק הפועלים / צילום: אביב גוטליב

בנק הפועלים מחלק עוד מניות ללקוחות: מי זכאים

הבנק השיק מהלך נוסף של חלוקת מניות, כחלק מדרישות מתווה ההטבות של בנק ישראל ● לקוחות הבנק יוכלו לבחור בין 2 מניות לבין תשלום מזומן של 125 שקל עד אמצע החודש הבא

סופר ספיר ו-A2Z חתמו על עסקת עגלות חכמות בהיקף 30 מיליון דולר

בעסקה ששווה 30 מיליון דולר, חברת A2Z חתמה על הסכם לאספקת 3,000 עגלות חכמות לרשת סופר ספיר ● "זה יאפשר לנו להגדיל ב–10% את סל הקנייה", אמר אורן ספיר, מנכ"ל הרשת

יהלומים / צילום: תמר מצפי

מכסי טראמפ מטלטלים את תעשיית היהלומים הישראלית

המכסים האמריקאיים מכבידים על אחד מענפי היצוא המרכזיים של ישראל, בעוד ההסכם לפטור את היהלומים מהמס ממתין ללא חתימה ● בינתיים היבוא והיצוא נחתכים, ובענף חוששים מקריסה

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

אחות נתנה לאח את הדירה שירשו, ואז התחרטה. מה קבע ביהמ"ש?

אחות העבירה לאחיה את כל זכויותיה בנכסים שירשו יחדיו מהוריהם המנוחים ללא תמורה ● לאחר שהאח העביר את הזכויות בנכסים לבתו ללא תמורה, הגישה האחות תביעה נגד אחיה ובתו בטענה כי החוזים היו למראית עין בלבד ● מה קבע בית המשפט?

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

חברת המכשור הרפואי שגייסה מיליוני דולרים וחתמה על הסכם הפצה

חברת המכשור הרפואי Pathkeeper Surgical הודיעה על השלמת גיוס סיד בהשתתפות משקיעים בולטים ● לפני כמה חודשים חתמה החברה על הסכם הפצה בארה"ב עם חברת המכשור הרפואי Highridge Medical בהיקף של מאות מיליוני דולרים בשנה

חן והראל שפירא / איור: גיל ג'יבלי

מהאמרים עד נגמ"שים: שפיר מתרחבת בתחום הביטחוני

החברה הבת פריץ זכתה במכרז לניהול מערך חלקי החילוף לרכב של צה"ל בהיקף של חצי מיליארד שקל ● ב־2020 זכתה שפיר הנדסה במכרז להקמת שלושה מכרזי לוגיסטיקה עבור משרד הביטחון

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

סמטוריץ' מכפיל את הפטור ממע"מ על רכישות באינטרנט - יעלה ל-150 דולר

משרד האוצר פרסם צו להערות הציבור שיכפיל את הפטור ממע"מ על רכישת מוצרים מהאינטרנט מחוץ לארץ ● לגלובס נודע כי המהלך כבר מעורר התנגדות בכנסת

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

רבעון טוב לקרן קיסטון והמיזוג שהקפיץ את הרווח של להב

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● מימוש האופציה באגד יצר לקיסטון רווח חד פעמי של 98 מיליון שקל ● להב אל.אר: מיזוג בתחום האנרגיה הירוקה סייע לזינוק דרמטי של 300% ברווח הנקי