גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ההתנחלויות הן השטח הכבוש היחיד שהאירופים דורשים לסמן את תוצרתו?

איילת שקד טענה כי סימון מוצרים משטח כבוש חשוב לאירופים רק כשמדובר בישראל ● בדקנו אם זה נכון ● המשרוקית של גלובס

איילת שקד / צילום: כדיה לוי, גלובס
איילת שקד / צילום: כדיה לוי, גלובס

ב-12 בנובמבר 2019 פסק בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי כי כל המוצרים המיוצאים לאיחוד האירופי מיישובים ישראליים בגדה המערבית חייבים לשאת סימון ברור כי מקורם בהתנחלויות. ח"כ איילת שקד מהימין החדש תקפה את הפסיקה בפוסטים ברשתות החברתיות. בטוויטר כתבה שקד: "כמה צביעות. קביעה כזו קיימת אך ורק כנגד מדינת ישראל . ניחוח אנטישמי נובע ממנה. אין הנחיית סימון דומה על אזורי סכסוך אחרים כמו חצי האי קרים, טיבט, קפריסין, מערב סהרה - והרשימה עוד ארוכה. אין צדק בבית הדין הגבוה לצדק של האיחוד הארופאי".

חוק סימון המוצרים האירופי אינו מחייב לסמן את מקור המוצר, אך הוא קובע שאם צוין המקור - הוא לא יטעה את הצרכנים. ב-2015 הוציא הפרלמנט האירופי הנחיה לא-מחייבת לסמן מוצרים שיובאו מישראל ויוצרו בהתנחלויות ביהודה ושומרון כמוצרי ההתנחלויות, ולא כמוצרים ישראליים. ההחלטה לא מנעה את עצם הייצוא של תוצרת ההתנחלויות לאיחוד האירופי בתנאים המועדפים שבהסכמי הסחר בין ישראל לאיחוד. ההנחיה אומצה בצרפת, ובתגובה הגיש יקב פסגות, שנמצא דרום-מזרחית לרמאללה, עתירה נגדה לבית משפט במדינה. בית המשפט הצרפתי קיבל את עמדת יקב פסגות שמותר לו לסמן את מוצריו כמוצרים ישראליים, אבל דחה את יישום ההחלטה עד לקבלת הכרעה של בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי.

בית המשפט הגבוה לצדק קבע בפסק דינו שציון "ישראל" כארץ המקור עלול להטעות את מי שמעוניינים לרכוש מוצרים מישראל אך לא מהשטחים. השופטים התחייחסו לעובדה שהשטחים נמצאים בסכסוך, ושההתנחלויות הן ביטוי של "כוח כובש על פי הגדרות החוק ההומניטרי הבינלאומי". בפסק הדין מודגש שבית המשפט אינו מוסמך לקבוע את עמדת האיחוד האירופי לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

לפי כתבת "גלובס" טל שניידר, החשש העיקרי שעוררה הפסיקה בישראל היה "שרשתות מזון, סופרמרקטים ובתי כלבו יתקשו לטפל באבחנות של מיקום המוצרים, ואם יקבלו תלונות צרכנים או ארגוני BDS הם פשוט יעדיפו להסיר מוצרים מן המדפים. כך, על אף שהתיוג יועד למוצרי מיהודה ושומרון בלבד, תהיה לכך השלכה רחבה על כלל המוצרים המיוצרים בישראל".

מרוקו ומערב הסהרה: בג"ץ התערב

ישראל אינה המדינה היחידה שהאיחוד האירופי הטיל מגבלות על יבוא וסימון מוצרים משטחי מריבה שבשליטתה. המקרה הדומה ביותר הוא ככל הנראה מרוקו, השולטת בסהרה המערבית - חבל ארץ נרחב לחופה המערבי של אפריקה. אזור זה נמצא נמצא בשליטת ספרד משלהי המאה התשע-עשרה עד אמצע שנות ה-70 של המאה העשרים. אחרי שספרד נסוגה ממנו הכריזו הן מרוקו והן מאוריטניה על ריבונותן באזור, ומרוקו אף סיפחה אותו. כעבור כמה שנים ויתרה מאוריטניה על דרישותיה, וארגון שייצג את האוכלוסיה הסהראווית המקומית תבע להקים בו מדינה עצמאית. כיום השטח נמצא בשליטתה המנהלית של מרוקו, אבל שום מדינה בעולם לא הכירה בריבונות המרוקאית באזור, והוא מופיע ברשימת האו"ם של אזורים חסרי ריבונות עצמית.

לפני כמה שנים חתם האיחוד האירופי עם מרוקו על הסכם סחר דומה מאוד לזה שחתם עם ישראל. ההסכם לא התייחס למעמדה של סהרה המערבית, ומוצרים שיובאו מהחבל סומנו כתוצרת מרוקאית. הארגון המייצג של הסהראווים עתר לבית המשפט של האיחוד האירופי בדרישה לבטל את ההסכם, וזה קיבל את העתירה. עם זאת, מועצת הסחר האירופית ערערה לבית הדין הגבוה לצדק, ובדצמבר 2015 פסק בית הדין שמאחר שסהרה המערבית אינה חלק ממרוקו, לארגון הסהראווי אין כלל זכות עמידה בבית הדין. בתוך כך נקבע שסחורה מסהרה המערבית אינה זכאית להנחות ולפטורים ממכס שמקבלת סחורה ממרוקו.

בתחילת 2019 אישר הפרלמנט האירופי הסכם סחר חדש עם מרוקו בתחומי הדיג. בהסכם צוין שהוא תקף לאזור סהרה המערבית, אבל בהחלטה עליו נאמר שאין בו כדי לשנות את עמדת האיחוד האירופי לריבונות מרוקו באזור, וכי שאר המוצרים המיובאים מסהרה המערבית לא יזכו להטבות סחר. כמו כן צוין שההסכם בענף הדיג יספק פרנסה לאוכלוסייה המקומית של סהרה המערבית.

רוסיה וקרים: כאילו אין סיפוח

אשר לשליטה הרוסית בחצי האי קרים, עמדת האיחוד האירופי הרבה יותר חד-משמעית. קרים היה שטח אוקראיני עד שפלשה אליו רוסיה פלשה ב-2014 ובהמשך סיפחה אותו. האיחוד האירופי רואה בסיפוח הפרה של החוק הבינלאומי ומסרב להכיר בריבונותה הרוסית בקרים. האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של אוקראינה, וחתום איתה על הסכם סחר ענף. מאז סיפוח חצי האי לרוסיה אוסר האיחוד האירופי אוסר על ייבוא כל סוגי הסחורות והשירותים מקרים, אלא אם הם מסומנים כתוצרת אוקראינה. האיחוד גם אוסר על השקעות בעסקים ובנדל"ן ואף על עגינה של כלי שיט אירופיים בנמלי קרים.

טורקיה וקפריסין: איפה ואיפה

המקרה של צפון קפריסין, הנתון לשליטה טורקית זה כמה עשורים, שונה מאלו של סהרה המערבית וקרים. במקרה זה, דווקא הרפובליקה של קפריסין, שממנה נכבשה צפון קפריסין, נהנית מתנאי סחר טובים עם האיחוד האירופי משום שהיא חברה מלאה בו ובשוק האירופי המשותף.

טורקיה פלשה לחבלים הצפוניים של קפריסין, שבהם יש רוב ממוצא טורקי, בשנות ה-70 של המאה העשרים. לאחר מכן היא פעלה לכינון שלטון מקומי וליישוב אזרחים טורקים בשטח הכבוש. שום מדינה בעולם לא הכירה בממשל הטורקי-קפריסאי העצמאי, והאיחוד האירופי מוסיף לראות בכל חלקי קפריסין ללא הבחנה חלק מהרפובליקה של קפריסין. כתוצאה מכך אפשר לייבא למדינות האיחוד מוצרים מצפון קפריסין בלי לשלם עליהם מכס.

מאחר שהגבול בין החלק היווני לטורקי סגור ושמור, ואין מעבר חופשי של סחורות דרכו, מפעיל האיחוד האירופי תכניות מיוחדות להרחבת מעבר הסחורות בין חלקי האי וייצואן מהחלק הטורקי לרחבי אירופה. המשטר הטורקי-קפריסאי אינו מעורב בתוכניות האלה.

הסכמי הסחר בין טורקיה עצמה ובין האיחוד האירופי מצומצמים למדי. שני הגופים חברים באיחוד המכס, שבתחומיו נהוגים תעריפי מכס נמוכים על מוצרי תעשייה, אך אין להם הסכמי סחר בתחומים אחרים כמו חקלאות. מטעמים פוליטיים וכלכליים, טורקיה גם לא צפויה להצטרף לאיחוד האירופי בעתיד הקרוב, אף שהיא מועמדת לחברות מאז 1999. לכן מוצרים שיסומנו כתוצרת טורקית או טורקית-קפריסאית ממילא לא יהיו זכאים לפטור ממכס באיחוד האירופי.

סין וטיבט: האיחוד עוצם עיניים

טיבט נמצאת בשליטתה הכפויה של סין מאז שנות ה-50, למרות תביעות לאוטונומיה מצד הטיבטים. בניגוד לשלושת המקרים הקודמים, האיחוד האירופי לא ערער רשמית על הריבונות הסינית בטיבט, ולכן מדיניות הסחר של האיחוד עם סין אינה מבדילה בין סין גופא ובין טיבט. לפיכך מוצרים סיניים המיוצאים לאיחוד האירופי מסומנים כתוצרת סינית ולא כתוצרת טיבט.

לסיכום, האיחוד האירופי משתמש לא-פעם בהסכמי סחר כדי לקדם את מדיניות החוץ שלו, ובין השאר מבטא באמצעותם את השקפותיו על המעמד הפוליטי של אזורי סכסוך. בשלושה מקרים שהזכירה שקד - השליטה הרוסית בחצי האי קרים, השליטה הטורקית בצפון קפריסין והשליטת המרוקאית בסהרה המערבית - האיחוד אינו רואה בחבל המריבה חלק מהמדינה הכובשת, ולכן אוסר לסמן את המוצרים המיובאים ממנו כתוצרתה. במקרה של הכיבוש הסיני בטיבט, האיחוד אינו מערער רשמית על הריבונות הסינית בחבל, ולכן מוצרים שיובאו ממנו מסומנים כאילו יוצרו בסין. לכן דבריה של שקד לא נכונים ברובם.

■ בשורה התחתונה: דברי שקד לא נכונים ברובם. בכמה אזורי סכסוך, ובהם קרים, מערב סהרה וצפון קפריסין, האיחוד האירופי אוסר לסמן את המוצרים המיובאים כתוצרת המדינה הכובשת.

● תחקיר: ארן רונדל

 

עוד כתבות

נתניהו וכחלון בישיבת הממשלה / צילום:  אלכס גמבורג

נתניהו ויתר על מילטון פרידמן וסובב לפקידים את היד: מאחורי הקלעים של תוכנית החילוץ

עמדתו הנחרצת של נגיד בנק ישראל והלחץ הכבד מהקהילה העסקית, דרך יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון ותוכנית הסיוע האמריקאית, הם בין הגורמים שהביאו לשינוי עמדתו של ראש הממשלה - שהתנגד תחילה להרחבה תקציבית

לשכת תעסוקה / צילום: אריאל ירוזלימסקי

בשירות התעסוקה מודים: לחמישית מהיוצאים לחל"ת לא יהיה לאן לחזור

מספר המובטלים בישראל מתקרב בצעדי ענק למיליון ושירות התעסוקה מפרסם המלצות שיצילו את המשק ● מה אפשר ללמוד מהמשבר של 2008, כמה אנשים שיצאו לחל"ת לא ישובו למקום העבודה ואיזה מודלים כדאי לאמץ ממדינות ה-OECD

שער ברנדנבורג שומם. בגרמניה דואגים למענקים לעצמאים שנפגעו ממשבר הקורונה / צילום: Michael Sohn, Associated Press

בינתיים בברלין: ממלאים טופס באינטרנט, ותוך ימים ספורים אלפי אירו כבר בבנק

בזמן שבישראל מתמהמהים, עיריית ברלין מקצה מיליארד אירו לפיצוי העצמאים בעיר באופן מיידי כדי למנוע מעגל אכזרי של פשיטות רגל וקריסת עסקים • מדובר במענקים, לא בהלוואות, וזכאי להן כל עצמאי או בעל חברה שמעסיקה עד חמישה עובדים

שילוט חוצות בירושלים / צילום: מגה מדיה

הכתובת נמצאת על הקיר: "אם העיריות לא ילכו לקראת חברות השילוט, תהיה פה קריסה גדולה"

ל"גלובס" נודע כי לאור ההדממה המוחלטת של הענף, הוקם פורום מיוחד של חברות השילוט ● הדרישה הראשונה: הקפאת מכרזים ודחיית תשלומים עד החזרה לשגרה ● במקביל הציעו החברות לעיריות פרסום עירוני חינם, אך בינתיים לא כולן מתלהבות מהיוזמה

שִי ג'ינפינג ודונלד טראמפ  / צילום: Susan Walsh

פרשנות: הקורונה היא המשך המלחמה הקרה בין ארה"ב לסין באמצעים אחרים

לא מסך ברזל כמו ב-1946, אלא מסך קורונה של חשדנות ושל טינה יורד עכשיו על היחסים בין שתי מעצמות־העל ● ארה"ב, מתלוננת כי "המפלגה הקומוניסטית הסינית" חורשת מזימות נגד חירויות המערב ● פרשנות סינית מאיימת על ארה"ב ב"גיהינום קורונה"

מפעל קוקה קולה בבני ברק / צילום: איל יצהר

נהג תובלה של קוקה-קולה ישראל נמצא חולה בקורונה

החברה: "כל העובדים שהיו עם אותו נהג במגע נשלחו לבידוד, והאזורים בהם שהה חוטאו" ● "רשויות הבריאות בארץ ובעולם קבעו כי הנגיף אינו עובר במזון. נדגיש כי כל מוצרי החברה בטוחים לצריכה"

טיהור בית משפט השלום בבאר שבע מקורונה / צילום: יח"צ

העובדים שהוציאו אישור מחלה פיקטיבי, המעסיק ששלח רק עובדות לחל"ת: הצד המכוער של שוק התעסוקה בצל הקורונה

מעסיק מתחום המזון שהודיע לחמישה עובדים כי הוא מתכנן להוציא אותם לחל"ת, הופתע לגלות שכולם פנו לאותו רופא וקיבלו אישור מחלה ל-30 יום ● במקרה אחר משרד רואי חשבון הוציא לחל"ת רק נשים ● הצד המכוער של שוק התעסוקה בימי משבר הקורונה

מוטי בן משה / צילום: תמר מצפי

בניגוד למתחרים: קניון TLV טרם הודיע על הקלות לשוכרים בשל משבר הקורונה

ל"גלובס" הגיעו טענות מצד בעלת רשת החנויות דנה אשכנזי כי חולטו לה 80 אלף שקל על רקע אי-הסכמות עם הנהלת הקניון של מוטי בן משה ● חברת הניהול על הקלות לשוכרים: "עד 31 בחודש נודיע על החלטת הבעלים, וזאת מתוך רצון להתחשב בשוכרים"

דירוג אג"ח/ צילום: שאטרסטוק

דעה: הזדמנות? האם האג"ח הקונצרניות יתקנו מעלה לאחר המשבר

הנה אנחנו בעיצומו של משבר וירוס הקורונה, ופרמיית הסיכון נפתחה שוב, וחזק ● על בנק ישראל להתערב בשוק כדי לספק לו נזילות, ולמטרה זו בלבד ● השאלה היא אם כדאי לנצל את התשואות הגבוהות לפידיון שמעניקות הקונצרניות עקב המשבר

בורסת טוקיו / צילום: רויטרס

ירידות חדות באירופה; ה-ECB קורא לבנקים לעצור חלוקת דיבידנדים עד אוקטובר

ירידות חדות המניות הבנקים ● הבורסה בסידני זינקה היום נגד המגמה בשוקי המזרח: טוקיו איבדה 1.6% ● מחירי הנפט נחתכים עד 7% ● בוול סטריט ננעל שבוע המסחר בירידות חדות לאחר שלושה ימי עליות רצופים

רון תומר / צילום: פאול אורלייב

ארגון גג חדש למגזר העסקי דורש חלוקת הנטל עם המגזר הציבורי

התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, והתאחדות חקלאי ישראל, החליטו על תיאום עמדות מלא לנוכח המשבר הכלכלי המחריף ● "אני יודע שרה"מ נחוש להעביר תוכנית משמעותית, אך אם הכלים בתוכנית לא יתאימו לצרכים המידיים של המגזר העסקי המשק יקרוס לתוך עצמו"

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

מתמתנות העליות בת"א: המדדים המובילים מטפסים בכ-0.5%; מניית בזן מתחזקת ב-6%

מניות הבנקים ממשיכות להתחזק, והמדד הענפי מתחזק ב-1.5%; אתמול הודיע בנק ישראל על הפחתת דרישות ההון הרגולטורית מהבנקים, במטרה לעודד אותם להמשיך להציע אשראי ● בוול סטריט ננעל שבוע המסחר בירידות חדות למרות אישור תוכנית החילוץ בבית הנבחרים

אבי ניסנקורן / צילום: כדיה לוי

המשא-ומתן הקואליציוני: מה עומד בבסיס הוויכוח על שר המשפטים

בחוסן לישראל שאפו למנות לשר המשפטים את אבי ניסנקורן, וקודם לכן שקלו את מינויו של חילי טרופר ● אולם בליכוד רואים את זהות שר המשפטים הבא כ"דיל ברייקר" - וזאת כיוון ששר המשפטים מחזיק בסמכויות משמעותיות למינוי פרקליט המדינה הבא

מקדונלדס. צילום: רויטרס

אחרי הפסקה של שבוע: מקדונלד'ס ישראל חוזרת לפעילות משלוחים

הנציגות הישראלית של הרשת מסרה כי לאחר שהשירות הושבת למשך שבוע שלם על רקע משבר הקורונה, מחר יחזרו המשלוחים לפעילות ● הוחלט כי רק שישה עובדים ישהו בכל מסעדה שתוציא משלוחים

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה  / צילום: ישראל הדרי

שיאני התגמול: 13 מיליון שקל לאיתמר דויטשר באלקטרה, 12 מיליון שקל לדודו זבידה בקבוצת מבנה

עלות העסקתו של מנכ"ל שטראוס, גיורא בר-דעה, עמדה אשתקד על 7.5 מיליון שקל; בעוד שאייל חנקין, מנכ"ל עזריאלי, ויונה פוגל, המנכ"ל הקודם של חברת האנרגיה פז, קיבלו כ-7 מיליון שקל כל אחד ● עתליה שמלצר מצטרפת לארבע הנשים שב-100 השיאנים

מחוץ לבורסה בבייג'ין / צילום: Mark Schiefelbein, Associated Press

הכירו את חברת הבלוקצ'יין הסינית שמאתרת במהירות נדבקים בקורונה

אפליקציות רבות נוצרות כדי לסייע בהתמודדות עם וירוס הקורונה ● חברת Fuzamei הסינית ניצלה את פלטפורמת הבלוקצ'יין כדי לאתר חולים בנגיף במהירות, מבלי שיוכלו לרמות ● האזינו

עובד בצוות הרפואי מבצע בדיקת קורונה ברשות הפלסטינית / צילום: Mussa Qawasma, רויטרס

לאחר שדלף לתקשורת: פיילוט בדיקות קורונה בסניפי הסופרמרקטים בוטל

4,247 חולים בארץ ● מספר הקורבנות מהקורונה בישראל עלה ל-15 ● אסותא אשדוד: צעיר בשנות העשרים ללא מחלות רקע מונשם, ומצבו קשה ● המשטרה החלה בחלוקת דוחות בירושלים ובבני ברק ● לבקשת משרד הבריאות, מד"א תאסוף פלסמת דם עם נוגדנים מאנשים שהחלימו מקורונה

מנכ"ל מקורות, אלי כהן / צילום: סיון פרג'

מקורות: זינוק של 35% ברווח הנקי ב-2019

חברת המים הלאומית מקורות מסיימת את 2019 עם רווח נקי של 191 מיליוני שקל, בניכוי השפעות חד-פעמיות, לעומת רווח של 142 מיליוני שקל ב-2018

שוטר מקומי אוכף את הסגר ברחבי הודו / צילום: רויטרס

האם יכול להיות שראש הממשלה בהודו הורה על סגירת האינטרנט?

צווי החירום יוצרים בכל העולם חרושת שמועות ● לפעמים השמועה של אתמול היא המציאות של מחר ● המשרוקית של גלובס

עוגה בצורת נייר טואלט במאפייה Schuerener Backparadies בעיר דורטמונד שבגרמניה / צילום: Bernd Thissen, AP

קורונה, אבל קצת אחרת. תמונות מכל העולם שיגרמו לכם לחייך

מגפת הקורונה ואי-הוודאות פגעו קשה מאוד במדינות ברחבי העולם ● למרות הייאוש וגם ברגעים המרים ביותר, הרוח האנושית והיצירתיות מצליחות לשרוד ● צפו בתמונות