גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרד בהפחדה - אל תאמינו להיסטריה

הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת ● דעה

הגְרֶטָה-פסט כבר מאחורינו, אך על גליו עוד רוכבים ארגונים שונים כמו "אדם טבע ודין" או "מרד ההכחדה", ומנסים בעזרת הפחדות של משבר אקלים נוראי ומאיים לגרום לציבור לתמוך בדרישותיהם (וגם לתמוך בהם כספית). האחרון אף חבר לארגון בעל השם "הבריגדה האדומה" (קצת רגישות היסטורית בבקשה) ומפיק אירועים ציבוריים ססגוניים לרוב. דרישותיו: 1 - על הממשלה להודות בקיומו של משבר האקלים. 2 - להוריד את פליטות הפחמן הדו-חמצני לאפס עד שנת 2025, ו-3- על הממשלה להקים אסיפה אזרחית בנושאי "אקלים וצדק אקולוגי" ולהיות מובלת על ידי החלטותיה.

על הדרישה השלישית קל לענות - כבר יש כזו אסיפה אזרחית, הן באנגליה והן בישראל (ובעוד הרבה מדינות). היא נקראת בשמות שונים - פרלמנט, כנסת, קונגרס - ואֲמֻנַה, בין השאר, על החלטת החלטות בנושאי אקלים וצדק אקולוגי, שיהיו מיושמות על ידי הממשלה הרלוונטית. אז הדרישה של "מרד ההכחדה" היא למעשה ליצור פרלמנט חלופי אליו תהיה מוכפפת הממשלה בנושאים אלו. למה? אולי כי הרעיון של לקבל את תמיכת הציבור על ידי בחירות ושכנוע רעיוני (קרי, דמוקרטיה) לא מצליח להם כל כך.

נחזור לדרישה מס' 1, הודאה (והודעה) בדבר קיומו של משבר אקלים. ראשית, יש לומר, אנו שומעים מרוב ממשלות העולם השכם וערב התייחסויות ל"משבר האקלים". אך מהו "משבר האקלים", מה אומרים הנתונים? ובכן, הנתונים מראים שמלבד עלייה מסוימת בטמפרטורה העולמית הממוצעת (שאגב, גם היא עשויה להועיל למדינות מסוימות, למשל על ידי הפשרת אזורים קפואים לחקלאות), אין שינוי משמעותי באירועי קיצון מטאורולוגים אחרים. לא אני אומר זאת, אלא הדו"ח האחרון של "הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים" (IPCC), שכותב (תרגום והערות שלי): "יש עדות חזקה שההתחממות הובילה לשינוי בטמפרטורות הקיצון, כולל גלי חום, מאז תחילת המאה ה-20. [כאמור, כדור-הארץ מתחמם בממוצע]. עליות בגשמים חזקים סביר שהתרחשו, אבל תלוי באזור [במילים אחרות, עדות חלשה ומקומית, שלא ניתן לקשר אותה לעלייה בטמפרטורות]. אולם, עבור אירועי קיצון אחרים, למשל ציקלונים טרופיים [ולמעשה כל אירוע קיצון מטאורולוגי אחר], אנחנו פחות בטוחים [!], אולי חוץ מבכמה מקומות בודדים, שהיו אילו שהם שינויים משמעותיים באירועים שנמדדו [במלים אחרות, אין עדות לשינוי משמעותי רחב היקף] ."

קשה להאמין בזה מרוב כל הרעש: ה-IPCC עצמו כותב (דו"ח ההערכה החמישי, קבוצת עבודה #1), שאין עדות משמעותית לעלייה באירועי קיצון מטאורולוגיים, למרות עשרות שנים של מעקב ומדידות. אז מדוע "מרד ההכחדה" רוצים הודאה במשבר אקלים מאיים ובא?

ומה לגבי דרישה מס' 2, מעבר לכלכלה המבוססת על אפס פליטות פחמן-דו-חמצני עד שנת 2025? גם כאן התשובה פשוטה - אי אפשר לעשות זאת, למרות הרצון הטוב. ושוב, זה לא דעתי האישית. דו"ח מחקר של ה-OECD משנת 2018 (OECD Environment Working Papers No. 139) כותב בפירוש שלסבסוד האדיר של אנרגיות ממקורות מתחדשים (גרמניה לבדה הוציאה כטריליון יורו על סבסוד אנרגיות ירוקות) הייתה השפעה משמעותית על הגדלת אחוזי ההתקנה של אנרגיות מתחדשות ועל הגדלת ייצור החשמל מאנרגיות אלו, אך השפעה שולית ולא-מדידה על פליטות הפד"ח. איך זה יכול להיות? ובכן, בגלל שהאנרגיות המתחדשות הן תזזיתיות ודורשות גיבוי ממקורות מאובנים, ויש עוד סיבות (למשל מקומות שבהן אנרגית רוח לא-יציבה החליפה אנרגיה גרעינית נקייה, ולמעשה גרמה לעלייה בפליטות פד"ח). מה כן הושג? באופן גורף (גם בארץ), סובסידיות לאנרגיה ממקורות מתחדשים הובילה לעליה משמעותית במחירי החשמל (בגרמניה הם הוכפלו, והפכו את גרמניה למדינה עם החשמל השני הכי יקר באירופה ובין היקרים בעולם).

וכל זה במדינות מערביות, מפותחות, בעלות תשתית הנדסית טכנולוגית מבוססת. ומה יהיה על המדינות הנחשלות, העניות? ובכן, אליבא ד'"מרד ההכחדה", אין עליהם אלא להישאר עניים, מפני שייצור חשמל ואנרגיה הוא הכרחי לפיתוח כלכלי ויציאה מעוני, אך אנרגיה חלופית היא כאמור יקרה יותר, ואינה חוסכת בפליטות. לכן, הדרך היחידה של מדינות העולם השלישי להגיע לכלכלה ללא פליטות פד"ח היא להישאר בעוני. אין אלו דברים בעלמא; כבר היום הבנק העולמי - עם רוח גבית מגופים "ירוקים" כמו IPCC, גרינפיס, "מרד ההכחדה" וכו' - מונע השקעות והלוואות לפיתוח תחנות כוח ממקור מאובני מאפריקה, ומחייב אותם לבנות תחנות "ירוקות" יקרות שאינן מספקות חשמל יציב. כך, לקנייתי הממוצע - לו היה צורך חשמל כמו הישראלי הממוצע -יש 45 דקות חשמל ביום. 45 דקות להאיר בתי ספר, בתי חולים, אוניברסיטאות, תעשיה, מוסדות תרבות וכדומה. זה המחיר האמיתי של דרישות "מרד ההכחדה".

על בסיס זה, לפני כחודש שלחה קבוצה של כחמש-מאות מדעני אקלים, אנשי אקדמיה בתחום ובתחומים נושקים, ואנשי מקצוע בתחום, מכתב למזכ"ל האו"ם. כותרת המכתב הייתה "אין מצב חירום אקלימי", ובמכתב הם מעלים טענות דומות לכתוב כאן, וכותבים: "...זו אכזריות ואף פזיזות לתמוך ולקדם בזבוז של טריליוני דולרים על בסיסם של מודלים בוסריים [הכוונה למודלי מחשב של האקלים]. מדיניות האקלים הנוכחית מתעלמת, בצורה קשה חסרת טעם, מהמערכת הכלכלית, ומסכנת חיים במדינות המנועות מגישה לאנרגיה חשמלית זמינה, אמינה ובמחיר סביר." כשקוראי מאמר זה יפגשו בפעם הבאה את אנשי "מרד ההכחדה" מוטלת עליהם החובה לשאול: היכן ההוכחות המדעיות עליהן אתם מבססים את טענותיכם, ומה המחיר האמיתי של דרישותיכם? הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת. בנושאים אלו, שהם קריטיים להמשך הקיום והרווחה האנושית, רק הנתונים חשובים. 

הכותב הוא חבר סגל בכיר במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון

עוד כתבות

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

פיטורי בינה מלאכותית? המעסיקים בכלל חושבים אחרת

סקר מעסיקים של רשות החדשנות מעלה כי בשנת 2025 לא נרשמה פגיעה מהותית בהיקף המשרות בענף ההייטק, כאשר רק 13% מהחברות שביצעו פיטורים קשרו זאת להטמעת כלי בינה מלאכותית

דיון בבית המשפט העליון בעתירות שעניינן החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

בג"ץ דן בהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "למה זה כ"כ דחוף?"

השופטים רמזו לפגמים בהליך שהוביל להחלטת הממשלה לסגור את תחנת השידור עד 1 במרץ, כולל סביב זיקה לליכוד של חלק מחברי הוועדה הציבורית שהמליצה על המהלך ●  מנגד, השופט שטיין תהה "מה ההבדל בין סגירת התחנה לסגירת פלס"ר נח"ל"

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?

משרדי ענקית ציוד השבבים ASML / צילום: ap, Peter Dejong

עקפה תחזיות ומפטרת: מה היה בדוחות ענקית השבבים?

ASML דיווחה על צמיחה של כ-29% בהכנסות לעומת הרבעון הקודם, ועקפה את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה ● ההזמנות החדשות שהתקבלו ברבעון הרביעי עקפו בפער גדול את תחזיות האנליסטים ● חברת השבבים דיווחה גם על פיטורים של כ-1,700 עובדים בהולנד ובארה"ב ● המניה קופצת בקרוב ל-7% בבורסה באמסטרדם

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי: "אפשר לצמצם 20 אלף עובדים בשירות המדינה"

בימים האחרונים לכהונתו, בראיון פרישה שנערך בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, החשכ"ל יהלי רוטנברג סיפר על הקשיים וההצלחות בגיוסי ההון של המדינה, הגיב על יוזמת הכור הגרעיני האמריקאי בישראל ופרס את האתגרים שצפויים למחליפתו, מיכל עבאדי-בויאנג'ו ● לגבי המטרו אמר: "יש בעיה במימון, הוא יעלה הרבה יותר ממה שחושבים"

אילוסטרציה: Shutterstock

"סערה מושלמת זה אנדר-סטייטמנט": הגורמים מאחורי צניחת הדולר

מדד הדולר האמריקאי, המשקף את כוחו מול סל המטבעות, הגיע לשפל של ארבע שנים בעידודו של הנשיא דונלד טראמפ ● היתרונות מבחינתו: שחיקה של החוב הגבוה, עידוד התעשייה המקומית ותמיכה בשורת הרווח של החברות הרב–לאומיות ● מי המפסידים הגדולים, ואיך זה קשור לנעשה ביפן וסין?

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: כדיה לוי

יו"ר חברת החשמל: "האינטרס הלאומי והביטחון האנרגטי מחייבים שנמשיך להיות חלק ממערך ייצור החשמל"

דורון ארבלי, יו"ר חברת החשמל, קרא בכנס תשתיות לעתיד של גלובס להסרת המגבלות על פעילות החברה בתחום ייצור החשמל, והציג תוכנית השקעות של כ־50 מיליארד שקל ברשת החשמל עד סוף העשור ● "חברת החשמל היא לא הבעיה של משק האנרגיה, היא הפתרון"

כנס תשתיות לעתיד: הפרויקטים והמיליארדים שיניעו את ישראל קדימה

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית, מנתח את הסוגיות הכלכליות, הרגולטוריות והעסקיות שקשורות לתחומי התחבורה, התעשייה, האנרגיה והחדשנות בישראל ● באירוע מתארחים מומחים ומקבלי ההחלטות מהענף, ובהם החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג, מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן ובכירי המגזר העסקי

אילן סיגל, מנכ''ל פלאפון ו-yes, בשיחה עם גלית חתן בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פלאפון ו-yes: "הגיע הזמן שהתחרות בסלולר לא תהיה רק ברמת המחיר אלא גם ברמת האיכות"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס הזהיר אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ו-yes, כי התחרות בשוק הסלולר הפכה למלחמת מחירים, וכי בלי מיזוגים והסרת חסמים ישראל תישאר מאחור בפריסת דור 5

מימין: איל ברוש, אביב רווח, עומר מילר / צילום: אקליפס מדיה

אביב רווח חושף את אדפטיב6: גייסה 44 מיליון דולר לשוק הענן הרותח

היזמים הסדרתיים אביב רווח ואיל ברוש חוזרים עם חברה חדשה, שנועדה הפעם לתחומי תשתיות הענן והבינה המלאכותית: אדפטיב6, שגייסה עד היום 44 מיליון דולר בשני סבבים ● בחברה טוענים כי המערכת שלהם מסוגלת לחסוך בין 15% ל-35% מסך הוצאות הענן

הספארי ברמת גן / צילום: Shutterstock

הספארי ברמת גן עובר דירה? לא כל כך מהר

החתימה על הסכם העברת הספארי ברמת גן אומנם מתוכננת להמשך השבוע, אך המעבר לא נראה באופק ● כדי שהמהלך יקרה צריך לשנות את הגבולות המוניציפליים של רמת גן, ועוד יותר חשוב - צריך לבחור מנכ"ל לרמ"י, דבר שבינתיים לא נראה באופק

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

מנהל פיתוח מגוגל: התוכנית של אסטרה לאבס להתחרות בענקיות השבבים

אסטרה לאבס, שהונפקה לפני שנתיים, כבר נסחרת במכפילים גבוהים במיוחד ● כעת היא בולעת את הסטארט–אפ הישראלי פליופס, וממנה את בכירי התעשייה המקומית להוביל את המהפכה הבאה

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדדי הבנקים והבנייה נפלו בכ-2%

מדד ת"א 35  יורד ב-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.09 שקלים ● טבע נתנה תחזית מאכזבת להכנסותיה ורווחיה ב-2026 ● מיקרוסופט, מטא וטסלה יפרסמו היום דוחות, הפד יודיע על החלטת הריבית בארה"ב ● וגם: בבנק הפועלים מסמנים ארבע מניות דיפנס אירופיות מומלצות

יוני חנציס, מנכ''ל קבוצת דוראל אנרגיה, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל: "חברות האנרגיה בנקודת שינוי היסטורית"

יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, דיבר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על החסמים לייצור חשמל סולארי בישראל, על הפוטנציאל של חברות האנרגיה המתחדשת וגם על התוכניות להנפקה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

יועצו של חמינאי: כל תקיפה של ארה"ב תיענה בתגובה לת"א

עלי שמח'אני, יועצו הבכיר של המנהיג העליון של איראן: "כל פעולה צבאית מצד ארה"ב מכל מקור ובכל רמה - תיחשב לפתיחת מלחמה" ●  טראמפ: "יש צי גדול בדרך לאיראן, מקווה שהם יחתמו על עסקה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "אנחנו ערוכים לעימות ארוך-טווח" ● שר החוץ האיראני: "אם ארה"ב רוצה לנהל מו"מ, היא צריכים לשים בצד את האיומים ● עדכונים שוטפים

ארז בלשה, מייסד ומנכ''ל קרן ג'נריישן / צילום: שלומי יוסף

מנכ״ל ג'נריישן על משבר התשתיות: "הפתרון חד משמעית במגזר הפרטי. למדינה יש תפקיד חשוב בהסרת החסמים"

מנכ"ל ג'נריישן ישראל, ארז בלשה, אמר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי הפתרון לפיתוח התשתיות נטוע במגזר הפרטי, ש"מביא יכולות שאין במגזר הציבורי" ● בלשה מסביר כי השירות הנמוך של התחבורה בישראל קשור ל"מחסור בנהגים ובנתיבים עמוסים"

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

הפד הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי

תחת צילו הכבד של טראמפ, הפד הותיר את הריבית ללא שינוי בהחלטת המדיניות הראשונה השנה ● בפד סבורים שהריבית הנוכחית היא נייטרלית: נותנת מענה לאיום על שוק התעסוקה, ובמקביל גבוהה דיה כדי לבלום האינפלציה ● בשוק דרוכים לקראת דברי היו"ר פאוול, בעוד 30 דקות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות

אור ליביס, סמנכ''ל כלכלה במשרד התחבורה ואורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: כדיה לוי

הזדמנות או תחרות לא הוגנת? בעד ונגד הקמת בסיס וויזאייר בנתב"ג

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, דנו בשאלה האם הקמת בסיס קבוע של וויזאייר בנתב"ג תוביל לתחרות אמיתית ולהוזלת מחירים, או שמא מדובר במהלך שיפגע בחברות התעופה הישראליות ויעמיק עיוותים רגולטוריים ● בדיון התעמתו אור ליביס, סמנכ״ל כלכלה במשרד התחבורה, ומנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, על עתיד השמיים הפתוחים בישראל