גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרד בהפחדה - אל תאמינו להיסטריה

הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת ● דעה

הגְרֶטָה-פסט כבר מאחורינו, אך על גליו עוד רוכבים ארגונים שונים כמו "אדם טבע ודין" או "מרד ההכחדה", ומנסים בעזרת הפחדות של משבר אקלים נוראי ומאיים לגרום לציבור לתמוך בדרישותיהם (וגם לתמוך בהם כספית). האחרון אף חבר לארגון בעל השם "הבריגדה האדומה" (קצת רגישות היסטורית בבקשה) ומפיק אירועים ציבוריים ססגוניים לרוב. דרישותיו: 1 - על הממשלה להודות בקיומו של משבר האקלים. 2 - להוריד את פליטות הפחמן הדו-חמצני לאפס עד שנת 2025, ו-3- על הממשלה להקים אסיפה אזרחית בנושאי "אקלים וצדק אקולוגי" ולהיות מובלת על ידי החלטותיה.

על הדרישה השלישית קל לענות - כבר יש כזו אסיפה אזרחית, הן באנגליה והן בישראל (ובעוד הרבה מדינות). היא נקראת בשמות שונים - פרלמנט, כנסת, קונגרס - ואֲמֻנַה, בין השאר, על החלטת החלטות בנושאי אקלים וצדק אקולוגי, שיהיו מיושמות על ידי הממשלה הרלוונטית. אז הדרישה של "מרד ההכחדה" היא למעשה ליצור פרלמנט חלופי אליו תהיה מוכפפת הממשלה בנושאים אלו. למה? אולי כי הרעיון של לקבל את תמיכת הציבור על ידי בחירות ושכנוע רעיוני (קרי, דמוקרטיה) לא מצליח להם כל כך.

נחזור לדרישה מס' 1, הודאה (והודעה) בדבר קיומו של משבר אקלים. ראשית, יש לומר, אנו שומעים מרוב ממשלות העולם השכם וערב התייחסויות ל"משבר האקלים". אך מהו "משבר האקלים", מה אומרים הנתונים? ובכן, הנתונים מראים שמלבד עלייה מסוימת בטמפרטורה העולמית הממוצעת (שאגב, גם היא עשויה להועיל למדינות מסוימות, למשל על ידי הפשרת אזורים קפואים לחקלאות), אין שינוי משמעותי באירועי קיצון מטאורולוגים אחרים. לא אני אומר זאת, אלא הדו"ח האחרון של "הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים" (IPCC), שכותב (תרגום והערות שלי): "יש עדות חזקה שההתחממות הובילה לשינוי בטמפרטורות הקיצון, כולל גלי חום, מאז תחילת המאה ה-20. [כאמור, כדור-הארץ מתחמם בממוצע]. עליות בגשמים חזקים סביר שהתרחשו, אבל תלוי באזור [במילים אחרות, עדות חלשה ומקומית, שלא ניתן לקשר אותה לעלייה בטמפרטורות]. אולם, עבור אירועי קיצון אחרים, למשל ציקלונים טרופיים [ולמעשה כל אירוע קיצון מטאורולוגי אחר], אנחנו פחות בטוחים [!], אולי חוץ מבכמה מקומות בודדים, שהיו אילו שהם שינויים משמעותיים באירועים שנמדדו [במלים אחרות, אין עדות לשינוי משמעותי רחב היקף] ."

קשה להאמין בזה מרוב כל הרעש: ה-IPCC עצמו כותב (דו"ח ההערכה החמישי, קבוצת עבודה #1), שאין עדות משמעותית לעלייה באירועי קיצון מטאורולוגיים, למרות עשרות שנים של מעקב ומדידות. אז מדוע "מרד ההכחדה" רוצים הודאה במשבר אקלים מאיים ובא?

ומה לגבי דרישה מס' 2, מעבר לכלכלה המבוססת על אפס פליטות פחמן-דו-חמצני עד שנת 2025? גם כאן התשובה פשוטה - אי אפשר לעשות זאת, למרות הרצון הטוב. ושוב, זה לא דעתי האישית. דו"ח מחקר של ה-OECD משנת 2018 (OECD Environment Working Papers No. 139) כותב בפירוש שלסבסוד האדיר של אנרגיות ממקורות מתחדשים (גרמניה לבדה הוציאה כטריליון יורו על סבסוד אנרגיות ירוקות) הייתה השפעה משמעותית על הגדלת אחוזי ההתקנה של אנרגיות מתחדשות ועל הגדלת ייצור החשמל מאנרגיות אלו, אך השפעה שולית ולא-מדידה על פליטות הפד"ח. איך זה יכול להיות? ובכן, בגלל שהאנרגיות המתחדשות הן תזזיתיות ודורשות גיבוי ממקורות מאובנים, ויש עוד סיבות (למשל מקומות שבהן אנרגית רוח לא-יציבה החליפה אנרגיה גרעינית נקייה, ולמעשה גרמה לעלייה בפליטות פד"ח). מה כן הושג? באופן גורף (גם בארץ), סובסידיות לאנרגיה ממקורות מתחדשים הובילה לעליה משמעותית במחירי החשמל (בגרמניה הם הוכפלו, והפכו את גרמניה למדינה עם החשמל השני הכי יקר באירופה ובין היקרים בעולם).

וכל זה במדינות מערביות, מפותחות, בעלות תשתית הנדסית טכנולוגית מבוססת. ומה יהיה על המדינות הנחשלות, העניות? ובכן, אליבא ד'"מרד ההכחדה", אין עליהם אלא להישאר עניים, מפני שייצור חשמל ואנרגיה הוא הכרחי לפיתוח כלכלי ויציאה מעוני, אך אנרגיה חלופית היא כאמור יקרה יותר, ואינה חוסכת בפליטות. לכן, הדרך היחידה של מדינות העולם השלישי להגיע לכלכלה ללא פליטות פד"ח היא להישאר בעוני. אין אלו דברים בעלמא; כבר היום הבנק העולמי - עם רוח גבית מגופים "ירוקים" כמו IPCC, גרינפיס, "מרד ההכחדה" וכו' - מונע השקעות והלוואות לפיתוח תחנות כוח ממקור מאובני מאפריקה, ומחייב אותם לבנות תחנות "ירוקות" יקרות שאינן מספקות חשמל יציב. כך, לקנייתי הממוצע - לו היה צורך חשמל כמו הישראלי הממוצע -יש 45 דקות חשמל ביום. 45 דקות להאיר בתי ספר, בתי חולים, אוניברסיטאות, תעשיה, מוסדות תרבות וכדומה. זה המחיר האמיתי של דרישות "מרד ההכחדה".

על בסיס זה, לפני כחודש שלחה קבוצה של כחמש-מאות מדעני אקלים, אנשי אקדמיה בתחום ובתחומים נושקים, ואנשי מקצוע בתחום, מכתב למזכ"ל האו"ם. כותרת המכתב הייתה "אין מצב חירום אקלימי", ובמכתב הם מעלים טענות דומות לכתוב כאן, וכותבים: "...זו אכזריות ואף פזיזות לתמוך ולקדם בזבוז של טריליוני דולרים על בסיסם של מודלים בוסריים [הכוונה למודלי מחשב של האקלים]. מדיניות האקלים הנוכחית מתעלמת, בצורה קשה חסרת טעם, מהמערכת הכלכלית, ומסכנת חיים במדינות המנועות מגישה לאנרגיה חשמלית זמינה, אמינה ובמחיר סביר." כשקוראי מאמר זה יפגשו בפעם הבאה את אנשי "מרד ההכחדה" מוטלת עליהם החובה לשאול: היכן ההוכחות המדעיות עליהן אתם מבססים את טענותיכם, ומה המחיר האמיתי של דרישותיכם? הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת. בנושאים אלו, שהם קריטיים להמשך הקיום והרווחה האנושית, רק הנתונים חשובים. 

הכותב הוא חבר סגל בכיר במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון

עוד כתבות

16 מטוסים מלאים בנשק: הסיוע שמקבלת איראן לקראת מתקפה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: בבייג'ינג נבהלו מהביקור של הגנרל האמריקאי בישראל ושלחו לבת הברית תחמושת, מערכת הלייזר "אור איתן" משנה את כללי המשחק, ויום השואה הבינלאומי מתקיים בסימן אנטישמיות הגואה באירופה • כותרות העיתונים בעולם

שוחט שאול ופז אדריאן / צילום: יח''צ

חברת הביומד הישראלית ביופרוטקט במזכר הבנות למכירתה

החברה הוותיקה שפיתחה שתל למניעת נזקים לרקמות בריאות בזמן הקרנות, וממנה נולד הספין אוף אורתוספייס שנמכר ב-220 מיליון דולר, צפויה להימכר בסכום דומה אם העסקה תצא לפועל

הזינוק בהכנסות שסלל את הדרך לאקזיט של הבורסה / צילום: Shutterstock

פי 10 בשלוש שנים: הזינוק בהכנסות שסלל את הדרך לאקזיט של הבורסה

הגאות בשווקים והקפצת מחירים לקרנות הסל, הזניקו את הכנסות הבורסה ממדדי המניות והאג"ח שאותם היא מייצרת ● כעת היא במו"מ למכירת הפעילות תמורת מאות מיליוני שקלים, אך עשויה להותיר חלק ממנה לעצמה, במטרה להמשיך וליהנות מהצמיחה המהירה בתחום

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בתל אביב; פוםוום התרסקה בכ-60%, הדולר נסחר סביב 3.10 שקלים

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.1% ● מדד המניות הביטחוניות קפץ בכ-1.4%, בהובלת נקסט ויז'ן ● פוםוום הודיעה על אובדן לקוח מהותי ● שוב אנרגיה גייסה 240 מיליון שקל במכרז מוסדי ● מדד ת"א 35 ננעל אתמול לראשונה במעל 4,000 נקודות, פי 2.5 מאז השפל באוקטובר 2023

רכבת הרים / צילום: Shutterstock

הכי רחוק מפארק שעשועים: מניית פוםוום נפלה בקרוב ל-60% בשל אובדן לקוח מהותי

פוםוום, שכבר סיפקה לא מעט אכזבות מאז הנפקתה בת"א, תפסיק לספק שירותי תיעוד ב-15 פארקי שעשועים של חברת מרלין באירופה ובארה"ב, החל מהרבעון השני של השנה ● הפעילות המופסקת מהווה מעל 40% מההכנסות והרווח הגולמי של חברת הטכנולוגיה

המשחק של מון אקטיב -  Coin Master / צילום: יחצ

גל פיטורים שני במון אקטיב: 110 יפוטרו, גם בישראל

חברת המשחקים, שצמחה בזכות המשחק הפופולרי Coin Master, יוצאת לסבב פיטורים המקיף 110 איש ברחבי העולם, מהם 30 בישראל ועוד 80 בעולם ● סבב הפיטורים נערך כחלק משינוי ארגוני באחת החברות הפרטיות הרווחיות ביותר בישראל

"הזדמנויות כלכליות חדשות": למה נשיא בואינג גלובל ביקר בטכניון?

ד"ר ברנדון נלסון, נשיא בואינג גלובל, השיק את מרכז החדשנות של בואינג והטכניון לדלק סילוני בר קיימא ● סוכנות C, מקבוצת פובליסיס, הוכרזה כאחת משלוש סוכנויות התוכן הטובות בעולם לשנת 2025 ● ושורדת השבי נועה ארגמני התארחה בכנס Cybertech Global 2026 ● אירועים ומינויים

דרור ברגר / צילום: אסף בן עמי

מנהל ההשקעות שמסמן את 5 המניות המפתיעות לשנה הקרובה

דרור ברגר, מנהל השקעות באלטשולר שחם, מציע לפזר את ההשקעות בחו"ל גם מחוץ לארה"ב, ואופטימי לגבי השווקים בשנה הקרובה בשל ירידת הריבית בעולם וגם ההחלפה הצפויה של יו"ר הפד ● וגם: אלה הסקטורים ה"מדוכאים" של 2025 שעשויים לפרוח השנה

מגדל מאייר ברוטשילד, ת''א. בעיגול: אמנון שעשוע / צילום:  איל יצהר, שלומי יוסף

למכירה ממיליארדר: פנטהאוז ב-75 מיליון שקל

הדופלקס היוקרתי של אמנון שעשוע במגדל מאייר ברחוב רוטשילד בת"א מוצע למכירה ● המותג קפה טורקי עלית במהלך תוכן יוצא דופן עם הזמר טונה, שמוותר על פרסומת קלאסית ומוביל סדרת דוקו קצרה ● איגוד החברות הציבוריות מקים פורום ייעודי לסמנכ"לי כספים ● וגם: מינויים חדשים במינהל התכנון, בפארק עידן הנגב ובבנק ישראל ● אירועים ומינויים

הטנק הפופולרי ביותר בעולם. טנק לאופרד הגרמני / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

להתנתק מהתלות בארה"ב: האם אירופה תצליח להקים תעשיית נשק עצמאית

על רקע התוקפנות הרוסית והחשש מנסיגה אמריקאית, אירופה משקיעה סכומי עתק בהקמת תעשיית נשק עצמאית, פותחת מפעלים ומכפילה ייצור ● אולם בתחומים הקריטיים ביותר, מחלל ועד הגנה אווירית, היא עדיין רחוקה מלעמוד לבד ● האם היבשת תצליח להתחמש מחדש?

חוק הסייבר הלאומי פורסם להערות הציבור / אילוסטרציה: גלובס (נוצר באמצעות Adobe Firefly)

קנס של עד 640 אלף שקל לארגון חיוני: חוק הסייבר הלאומי עולה שלב

שמונה שנים לאחר שנגנז בצל ביקורת ציבורית חריפה, מערך הסייבר הלאומי מפרסם תזכיר חוק חדש ● בצל לקחי ה־7 באוקטובר, החוק מציע סמכויות להתערבות בזמן אמת, חובות דיווח נוקשות וקנסות גבוהים ● בשוק מזהים את הצורך, אך המומחים מתריעים מפני "תופעות לוואי"

קמפיין קופת חולים מכבי שיצר מקאן תל אביב / צילום: צילום מסך מיוטיוב

באופן חסר תקדים: מכרז הפרסום של קופ"ח מכבי מגיע לבג"ץ

משרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי עתר לבג"ץ נגד משרד הבריאות, שר הבריאות, משרד האוצר, שר האוצר ומקאן ת"א ● הטענה העיקרית: "המתחרה במכרז הפרסום של מכבי היה שותף לעריכת מסמכי המכרז - מדובר בהתנהלות הגובלת בפלילים ממש" ● בדצמבר פרסם גלובס לראשונה את הטענות בענף נגד המכרז, ולאחר מכן את ההחלטה לצאת במכרז חדש - זה שהגיע כעת לבג"ץ ● מקאן: "מדובר בכזבים"

השקל ממשיך להתחזק / איור: גיל ג'יבלי

השקל מתקרב לשיא של 30 שנה: הפעם בנק ישראל יתערב?

התחזקות הין היפני וההתפתחויות המדיניות החיוביות בישראל מובילות את הדולר לרמות שפל שלא נראו כארבע שנים ● מומחים מעריכים שזרימת הדולרים לישראל והעליות בבורסות בחו"ל מאלצות את המוסדיים למכור מט"ח ולחזק את השקל ● האם בנק ישראל יתערב בשוק?

ספארי רמת גן / צילום: תמר מצפי

הספארי ברמת גן יעבור דירה. מה ייבנה במקומו?

עיריית רמת גן והממשלה הגיעו להסכם לפיו הספארי ברמת גן יועבר לפארק אריאל שרון בעלות של 500 מיליון שקל ● עפ"י ההסכם, יוקם מחלף נוסף מהעיר רמת גן לכביש 4, ומתוכננת הקמת שכונת מגורים חדשה עם אלפי יחידות דיור

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, ונשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין / צילום: ap, Manish Swarup

דיווח: הודו תסכים להפחית מכסים על כלי רכב אירופיים

הסכם סחר מתגבש בין האיחוד האירופי להודו עשוי להוביל להפחתה חדה במכסים על יבוא סחורה אירופית, כחלק ממהלך רחב יותר לפתיחת שווקים הדדית

עבודות על המטרו בשכונת כפר גנים בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

במקום הפקעה: המתווה שיאפשר לבעלי דירות בתוואי המטרו למכור אותן למדינה

אלפי יח"ד ותשלומים בשווי מיליארדים: משרד המשפטים מגבש פתרון ל"מלכוד" הפיצויים של פרויקט התשתית הגדול בישראל ● איך יחושבו המחירים, למה רשות המסים צפויה להעניק פטור, ומהם התנאים שבהם ניתן לדלג על הבירוקרטיה המנדטורית ולראות את הכסף מיידית

סניף של רשת מגה ספורט / צילום: יח''צ

עשרות לקוחות חשבו שהם קונים ברשת הספורט וגילו שמדובר בהונאה

עמודים מזויפים המתחזים למגה ספורט פועלים בטיקטוק ובפייסבוק ומציעים הנחות חריגות על נעלי ספורט ● הרשת פנתה למשטרה, למטא ולטיקטוק בעקבות מאות פניות מלקוחות שפרטי האשראי שלהם נמסרו והזמנותיהם לא סופקו ● רשות הסייבר הלאומית: "האירוע מטופל"

מונית של חברת Uber / צילום: Shutterstock

התחרות תגדל, ומה עם המחירים? סימני השאלה סביב הכניסה האפשרית של אובר

מליאת הכנסת נתנה אור ירוק ראשוני לחוק התחבורה השיתופית, אך הדרך להפעלת השירות בישראל עוד ארוכה ● סימני השאלה לגבי המודל רבים, כשהמבחן יהיה בהורדת מחירי הנסיעה ● עוד על הסוגיה - בכנס "תשתיות לעתיד" של גלובס שייערך ביום ד'

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה ורפי עמית, מנכ''ל קמטק / צילומים: נובה, רענן טל, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

שתי מניות השבבים מישראל שמובילות את העליות בוול סטריט

נובה וקמטק, שזינקו מתחילת 2026, מציעות ציוד לבדיקה בהליך ייצור של שבבים, שהביקוש עבורו עלה לאור ההתפתחות המואצת של AI ● בנק קנטור: יש מקום להמשך הראלי בענף

ביטלי הטיסות פוגעים בענף התיירות / אילוסטרציה: Associated Press, Oren Ziv

עם העיניים לאיראן: חברות התעופה מבטלות טיסות, וענף התיירות נפגע

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידות בכל הענפים בהשוואה לשבוע הקודם, אך בעיקר בתחום הטיסות