גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרד בהפחדה - אל תאמינו להיסטריה

הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת ● דעה

הגְרֶטָה-פסט כבר מאחורינו, אך על גליו עוד רוכבים ארגונים שונים כמו "אדם טבע ודין" או "מרד ההכחדה", ומנסים בעזרת הפחדות של משבר אקלים נוראי ומאיים לגרום לציבור לתמוך בדרישותיהם (וגם לתמוך בהם כספית). האחרון אף חבר לארגון בעל השם "הבריגדה האדומה" (קצת רגישות היסטורית בבקשה) ומפיק אירועים ציבוריים ססגוניים לרוב. דרישותיו: 1 - על הממשלה להודות בקיומו של משבר האקלים. 2 - להוריד את פליטות הפחמן הדו-חמצני לאפס עד שנת 2025, ו-3- על הממשלה להקים אסיפה אזרחית בנושאי "אקלים וצדק אקולוגי" ולהיות מובלת על ידי החלטותיה.

על הדרישה השלישית קל לענות - כבר יש כזו אסיפה אזרחית, הן באנגליה והן בישראל (ובעוד הרבה מדינות). היא נקראת בשמות שונים - פרלמנט, כנסת, קונגרס - ואֲמֻנַה, בין השאר, על החלטת החלטות בנושאי אקלים וצדק אקולוגי, שיהיו מיושמות על ידי הממשלה הרלוונטית. אז הדרישה של "מרד ההכחדה" היא למעשה ליצור פרלמנט חלופי אליו תהיה מוכפפת הממשלה בנושאים אלו. למה? אולי כי הרעיון של לקבל את תמיכת הציבור על ידי בחירות ושכנוע רעיוני (קרי, דמוקרטיה) לא מצליח להם כל כך.

נחזור לדרישה מס' 1, הודאה (והודעה) בדבר קיומו של משבר אקלים. ראשית, יש לומר, אנו שומעים מרוב ממשלות העולם השכם וערב התייחסויות ל"משבר האקלים". אך מהו "משבר האקלים", מה אומרים הנתונים? ובכן, הנתונים מראים שמלבד עלייה מסוימת בטמפרטורה העולמית הממוצעת (שאגב, גם היא עשויה להועיל למדינות מסוימות, למשל על ידי הפשרת אזורים קפואים לחקלאות), אין שינוי משמעותי באירועי קיצון מטאורולוגים אחרים. לא אני אומר זאת, אלא הדו"ח האחרון של "הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים" (IPCC), שכותב (תרגום והערות שלי): "יש עדות חזקה שההתחממות הובילה לשינוי בטמפרטורות הקיצון, כולל גלי חום, מאז תחילת המאה ה-20. [כאמור, כדור-הארץ מתחמם בממוצע]. עליות בגשמים חזקים סביר שהתרחשו, אבל תלוי באזור [במילים אחרות, עדות חלשה ומקומית, שלא ניתן לקשר אותה לעלייה בטמפרטורות]. אולם, עבור אירועי קיצון אחרים, למשל ציקלונים טרופיים [ולמעשה כל אירוע קיצון מטאורולוגי אחר], אנחנו פחות בטוחים [!], אולי חוץ מבכמה מקומות בודדים, שהיו אילו שהם שינויים משמעותיים באירועים שנמדדו [במלים אחרות, אין עדות לשינוי משמעותי רחב היקף] ."

קשה להאמין בזה מרוב כל הרעש: ה-IPCC עצמו כותב (דו"ח ההערכה החמישי, קבוצת עבודה #1), שאין עדות משמעותית לעלייה באירועי קיצון מטאורולוגיים, למרות עשרות שנים של מעקב ומדידות. אז מדוע "מרד ההכחדה" רוצים הודאה במשבר אקלים מאיים ובא?

ומה לגבי דרישה מס' 2, מעבר לכלכלה המבוססת על אפס פליטות פחמן-דו-חמצני עד שנת 2025? גם כאן התשובה פשוטה - אי אפשר לעשות זאת, למרות הרצון הטוב. ושוב, זה לא דעתי האישית. דו"ח מחקר של ה-OECD משנת 2018 (OECD Environment Working Papers No. 139) כותב בפירוש שלסבסוד האדיר של אנרגיות ממקורות מתחדשים (גרמניה לבדה הוציאה כטריליון יורו על סבסוד אנרגיות ירוקות) הייתה השפעה משמעותית על הגדלת אחוזי ההתקנה של אנרגיות מתחדשות ועל הגדלת ייצור החשמל מאנרגיות אלו, אך השפעה שולית ולא-מדידה על פליטות הפד"ח. איך זה יכול להיות? ובכן, בגלל שהאנרגיות המתחדשות הן תזזיתיות ודורשות גיבוי ממקורות מאובנים, ויש עוד סיבות (למשל מקומות שבהן אנרגית רוח לא-יציבה החליפה אנרגיה גרעינית נקייה, ולמעשה גרמה לעלייה בפליטות פד"ח). מה כן הושג? באופן גורף (גם בארץ), סובסידיות לאנרגיה ממקורות מתחדשים הובילה לעליה משמעותית במחירי החשמל (בגרמניה הם הוכפלו, והפכו את גרמניה למדינה עם החשמל השני הכי יקר באירופה ובין היקרים בעולם).

וכל זה במדינות מערביות, מפותחות, בעלות תשתית הנדסית טכנולוגית מבוססת. ומה יהיה על המדינות הנחשלות, העניות? ובכן, אליבא ד'"מרד ההכחדה", אין עליהם אלא להישאר עניים, מפני שייצור חשמל ואנרגיה הוא הכרחי לפיתוח כלכלי ויציאה מעוני, אך אנרגיה חלופית היא כאמור יקרה יותר, ואינה חוסכת בפליטות. לכן, הדרך היחידה של מדינות העולם השלישי להגיע לכלכלה ללא פליטות פד"ח היא להישאר בעוני. אין אלו דברים בעלמא; כבר היום הבנק העולמי - עם רוח גבית מגופים "ירוקים" כמו IPCC, גרינפיס, "מרד ההכחדה" וכו' - מונע השקעות והלוואות לפיתוח תחנות כוח ממקור מאובני מאפריקה, ומחייב אותם לבנות תחנות "ירוקות" יקרות שאינן מספקות חשמל יציב. כך, לקנייתי הממוצע - לו היה צורך חשמל כמו הישראלי הממוצע -יש 45 דקות חשמל ביום. 45 דקות להאיר בתי ספר, בתי חולים, אוניברסיטאות, תעשיה, מוסדות תרבות וכדומה. זה המחיר האמיתי של דרישות "מרד ההכחדה".

על בסיס זה, לפני כחודש שלחה קבוצה של כחמש-מאות מדעני אקלים, אנשי אקדמיה בתחום ובתחומים נושקים, ואנשי מקצוע בתחום, מכתב למזכ"ל האו"ם. כותרת המכתב הייתה "אין מצב חירום אקלימי", ובמכתב הם מעלים טענות דומות לכתוב כאן, וכותבים: "...זו אכזריות ואף פזיזות לתמוך ולקדם בזבוז של טריליוני דולרים על בסיסם של מודלים בוסריים [הכוונה למודלי מחשב של האקלים]. מדיניות האקלים הנוכחית מתעלמת, בצורה קשה חסרת טעם, מהמערכת הכלכלית, ומסכנת חיים במדינות המנועות מגישה לאנרגיה חשמלית זמינה, אמינה ובמחיר סביר." כשקוראי מאמר זה יפגשו בפעם הבאה את אנשי "מרד ההכחדה" מוטלת עליהם החובה לשאול: היכן ההוכחות המדעיות עליהן אתם מבססים את טענותיכם, ומה המחיר האמיתי של דרישותיכם? הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת. בנושאים אלו, שהם קריטיים להמשך הקיום והרווחה האנושית, רק הנתונים חשובים. 

הכותב הוא חבר סגל בכיר במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

שוק העבודה הדוק: שיא של שלוש שנים בשיעור המשרות הפנויות

לפי הלמ"ס, סך מספר המשרות הפנויות עלה ל-151,354 בנובמבר, לעומת 150,974 באוקטובר ● המחסור הכבד ביותר בידיים עובדות מצוי בקרב עובדי המכירות

רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה בסלייס ואסף גולדברג, מנכ''ל סלייס לשעבר / איור: גיל ג'יבלי

תביעת ענק חושפת את השיטה בפרשת ההונאה בסלייס

תביעה בסכום של כמיליארד שקל שהגיש המנהל המורשה בסלייס נגד בעל השליטה ונושאי המשרה לשעבר, חושפת את שיטת העבודה בחברת הגמל הקורסת - מחסכונות שעברו לקרנות עלומות ועד מנהלים שלא עשו דבר ● בעל השליטה: "הטענות יתבררו כלא נכונות"

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

גרמניה מרחיבה את עסקת הרכישה של מערכות חץ ב-3.1 מיליארד דולר נוספים

משרד הביטחון הודיע כי הבונדסטאג הגרמני אישר את הרחבת העסקה למכירת מערכת "חץ 3" הישראלית לגרמניה, כפי שנחשף בגלובס ● עסקת החץ צפויה להסתכם בלמעלה מ-6.7 מיליארד דולר ולהיות הגבוהה ביותר בתולדות מדינת ישראל

מייקל ברי. הפך לנביא זעם

זה ייגמר רע: "ביג שורט" מצביע על הנתון המדאיג בוול סטריט

משקי הבית בארה"ב נוהרים לשוק המניות, ומייקל ברי מזהיר שבפעמים האחרונות שכך היה, זה נגמר רע מאוד ● הוא גם טוען כי שוק ה-AI הוא בועה, והימר על ירידות במניות אנבידיה ופלנטיר ● לעומת זאת, הוא מאמין גדול בענקית טכנולוגיה אחרת

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

נתניהו העניק את האישור: עסקת הגז הגדולה עם מצרים יוצאת לדרך

האישור של נתניהו מגיע לאחר הסדרת התנאים בין משרד האנרגיה לחברות הגז, לקראת הרחבת ההפקה ממאגר לוויתן והיצוא למצרים ● התמורה בעסקה: 35 מיליארד דולר

הדמיה של מתקן ההשבה המתוכנן / צילום: ג'ני ויינשטיין, אדריכלית נוף

לראשונה בישראל: יוקם מתקן שמייצר חשמל מפסולת

מתקן חדש להשבת אנרגיה מפסולת בגליל המערבי צפוי לקום תוך שלוש שנים ולאתגר את תחנות הכוח ● תמלוגי המוזיקאים זינקו בעשרות אחוזים השנה ל־13.6 מיליון שקל ● רשת סאלח דבאח משיקה סניף ענק מחודש בהשקעה של כ־7 מיליון שקל ● 200 נשים בכירות התכנסו במוזיאון ת"א לכבוד התערוכה "לו נשים היו שולטות בעולם" ● וגם: מינויים חדשים בענפי האנרגיה, הפינטק והבריאות ● אירועים ומינויים

קרן כהן-חזון / צילום: באדיבות תורפז

אחרי זינוק של 220% במניה: תורפז מבקשת להקפיץ את שכר המנכ"לית ב-3 מיליון שקל

יצרנית הטעמים והריחות מבקשת להעלות את שכרה של בעלת השליטה קרן כהן־חזון לסכום של עד 9.1 מיליון שקל ● כהן־חזון, ששימשה עד כה גם כמנכ"לית וגם כיו"ר החברה, תפנה את כיסא היו"ר לטובת שותפה לייסוד החברה רלי לשם

איזיג'ט ולגו מגייסות בתקציב מינימלי / צילום: Shutterstock

טייסות בגן ילדים וערוצי יוטיוב: כך איזיג'ט ולגו מגייסות בתקציב מינימלי

חברות רבות החלו להשקיע בהליכי גיוס לא קונבנציונלים ויצירתיים, שהופכים את דורשי העבודה לשותפים לסיפור המיתוג ● עובדים קיימים משמשים "שגרירי תוכן אותנטי" ומהדהדים את תכני החברה ברשת ● כך הארגונים חוסכים בתקציבי פרסום ומגיעים למועמדים באופן ממוקד

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

מקום שני אחרי ארה"ב: האם ישראל הופכת למעצמת דיפ טק?

הם מפתחים שבבים, מחשוב קוונטי ותרופות מצילות חיים, ולא מחפשים אקזיט מהיר ● מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן צפריר, מסבירה מדוע הטכנולוגיה העמוקה מצליחה לצמוח דווקא כשהשוק מהסס, ואיך קורה שחברות בתחום שורדות פי שניים יותר מסטארט-אפים רגילים

מדד מיתוג מעסיק / צילום: Shutterstock

גמישות, חיבור רגשי ותחושת שותפות גורל: מה מעניין את העובדים ב־2026?

העובדים כבר לא מתרשמים משלטי חוצות, שפים מפורסמים ומסיבות נוצצות שאפיינו את פעילות מיתוג המעסיק בתחילת העשור ● הם עברו לחפש אותנטיות, דנ"א ארגוני ותחושת בית ● עידן ה־AI מציב בפני חברות אתגר חדש

משרדי סלקום / צילום: עוזי פורת

שירותי האינטרנט של לקוחות סלקום חזרו לפעילות: "מתחקרים את האירוע"

לקוחות חברת סלקום דיווחו על תקלות בשימוש באינטרנט ● בסלקום מעדכנים: "השירות חזר לפעילות. אנחנו מתחקרים את האירוע ומתנצלים על אי-הנוחות"

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

רשות החברות: חשש לאיתנות הפיננסית של מקורות בעקבות שינוי רגולציה

רשות החברות הממשלתיות מתנגדת לעדכון מנגנון האסדרה שמקדמת רשות המים וטוענת כי המהלך יסכן פיננסית את חברת מקורות ● עוד נטען כי רשות המים התעלמה מהמלצותיו של יועץ מיוחד שמונה לבחון את השפעת עדכון הרגולציה על החברה ● רשות המים: המהלך יאזן בין הצורך בהשקעות בתשתיות לבין שמירה על אינטרס הצרכנים

פרויקט התשב''צ של קרדן גבע. 401 יחידות דיור / הדמיה: HACUBIA

מגורים במקום מוסכים: דירה סמוך לבלומפילד עולה חצי מדירה בצפון תל אביב

ציר שלבים בת"א, סמוך לאצטדיון בלומפילד, משנה את פניו ויהפוך בשנים הקרובות מאזור מסחרי למגורים ותעסוקה ● המחירים נמוכים משמעותית מאשר בחלקים אחרים של העיר, אבל הקושי למכור דירות מורגש גם כאן

הקמפוס שצפוי לקום בקריית טבעון / הדמיה: אנבידיה

"ישראל הפכה לבית השני שלנו": מנכ"ל אנבידיה מאשר כי יוקם קמפוס ענק בקריית טבעון

בהמשך לחשיפת גלובס, אנבידיה מאשרת כי תקים בקריית טבעון קמפוס על 90 דונם שתרכוש מרמ"י, אשר יהפוך אותה למעסיק הפרטי הגדול במדינה ● הענקית מבקשת להקיף אותו באזורי מסחר ומסעדות ולהשקיע בטיפוח שטחים ירוקים, וכמו כן נוכחותה צפויה לחייב חיזוק של תשתיות האנרגיה והתחבורה באזור ● האכלוס הראשוני: רק בעוד כשש שנים

וואטסאפ / צילום: Shutterstock

האם הסכמה בוואטסאפ על מחיר הדירה נחשבת להסכם מחייב?

לאחר שהסכימו על מחיר בהודעת וואטסאפ, נסוג המוכר מהעסקה, מתוך תקווה לקבל תמורה גבוהה יותר ● ביהמ"ש קבע כי ההסכם לא היה מחייב, אך פסק פיצוי לרוכש

מאגר לוויתן. בעיגול: עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

מי ירוויח ומה זה יעשה למחירי החשמל בישראל: כל מה שכדאי לדעת על עסקת הגז הענקית עם מצרים

עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל צפויה לצאת דרך, לאחר שמשרד האנרגיה אישר את היתר היצוא הסופי למאגר לוויתן ● מי ירוויח מהעסקה, מה זה יעשה למחירי החשמל, ואיך זה ישפיע על מצרים? ● גלובס עושה סדר

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

הלמ"ס: מספר הדירות בבנייה ממשיך לעלות בקצב מהיר

ב-12 החודשים שבין אוקטובר 2024 לספטמבר 2025 החלה בנייתן של כ-81 אלף דירות - עלייה של 31.5% לעומת 12 החודשים הקודמים ● בתוך כך, נרשמה קפיצה חדה בהיקף הנפקת היתרי הבנייה ע"י הוועדות המקומיות

ועדת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אושרו בטרומית: צמצום סמכויות נשיא העליון וביטול נבחרת הדירקטורים

הכנסת אישרה בקריאה טרומית שורת הצעות חוק שהקואליציה קידמה ● בין ההצעות: העברת סמכות שיבוץ ההרכבים בבג"ץ מידי נשיא העליון לתוכנת מחשב וקיום בחינות לשופטים במשפט עברי ● בחזית החברות הממשלתיות: מינוי דירקטורים שאינם עומדים בתנאי הסף וכן צמצום האיסור על זיקה פוליטית בקרב בכירי החברות

ד''ר ערן אופיר, מנכ''ל קומפיוג'ן / צילום: יוסי צבקר

מהלך משמעותי ראשון של ערן אופיר בקומפיוג'ן: שינוי הסכם אסטרהזנקה

חברת פיתוח התרופות קומפיוג'ן תקבל 65 מיליון דולר במיידי ועוד 25 אם תעמוד באבן-דרך קרובה יחסית, ומזומנים אלה צפויים להספיק למימון פעילות החברה עד 2029 ● בעבור זאת, במקרה של הצלחת המוצר היא תהיה זכאית לקבל מאסטרהזנקה תמלוגים מעט נמוכים יותר מכפי שנקבע בהסכם המקורי ● המניה מזנקת בבורסה בת"א

עבודות על המטרו בשכונת כפר גנים בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

פרויקט הענק עובר לשלב הביצוע: הונחה אבן הפינה להקמת המטרו בגוש דן

בטקס רשמי שנערך הבוקר, הפרויקט שאמור לשנות את מפת התחבורה במרכז הארץ עובר משלב התכנון לשלב ביצועי ראשון ● רשת המטרו צפויה לכלול 3 קווים שיחברו בין 24 רשויות לאורך 300 ק"מ של מנהרות ● עם זאת, המטרו עדיין ניצב בפני שורה ארוכה של אתגרים - תכנוניים, ניהוליים ותפעוליים