גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרד בהפחדה - אל תאמינו להיסטריה

הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת ● דעה

הגְרֶטָה-פסט כבר מאחורינו, אך על גליו עוד רוכבים ארגונים שונים כמו "אדם טבע ודין" או "מרד ההכחדה", ומנסים בעזרת הפחדות של משבר אקלים נוראי ומאיים לגרום לציבור לתמוך בדרישותיהם (וגם לתמוך בהם כספית). האחרון אף חבר לארגון בעל השם "הבריגדה האדומה" (קצת רגישות היסטורית בבקשה) ומפיק אירועים ציבוריים ססגוניים לרוב. דרישותיו: 1 - על הממשלה להודות בקיומו של משבר האקלים. 2 - להוריד את פליטות הפחמן הדו-חמצני לאפס עד שנת 2025, ו-3- על הממשלה להקים אסיפה אזרחית בנושאי "אקלים וצדק אקולוגי" ולהיות מובלת על ידי החלטותיה.

על הדרישה השלישית קל לענות - כבר יש כזו אסיפה אזרחית, הן באנגליה והן בישראל (ובעוד הרבה מדינות). היא נקראת בשמות שונים - פרלמנט, כנסת, קונגרס - ואֲמֻנַה, בין השאר, על החלטת החלטות בנושאי אקלים וצדק אקולוגי, שיהיו מיושמות על ידי הממשלה הרלוונטית. אז הדרישה של "מרד ההכחדה" היא למעשה ליצור פרלמנט חלופי אליו תהיה מוכפפת הממשלה בנושאים אלו. למה? אולי כי הרעיון של לקבל את תמיכת הציבור על ידי בחירות ושכנוע רעיוני (קרי, דמוקרטיה) לא מצליח להם כל כך.

נחזור לדרישה מס' 1, הודאה (והודעה) בדבר קיומו של משבר אקלים. ראשית, יש לומר, אנו שומעים מרוב ממשלות העולם השכם וערב התייחסויות ל"משבר האקלים". אך מהו "משבר האקלים", מה אומרים הנתונים? ובכן, הנתונים מראים שמלבד עלייה מסוימת בטמפרטורה העולמית הממוצעת (שאגב, גם היא עשויה להועיל למדינות מסוימות, למשל על ידי הפשרת אזורים קפואים לחקלאות), אין שינוי משמעותי באירועי קיצון מטאורולוגים אחרים. לא אני אומר זאת, אלא הדו"ח האחרון של "הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים" (IPCC), שכותב (תרגום והערות שלי): "יש עדות חזקה שההתחממות הובילה לשינוי בטמפרטורות הקיצון, כולל גלי חום, מאז תחילת המאה ה-20. [כאמור, כדור-הארץ מתחמם בממוצע]. עליות בגשמים חזקים סביר שהתרחשו, אבל תלוי באזור [במילים אחרות, עדות חלשה ומקומית, שלא ניתן לקשר אותה לעלייה בטמפרטורות]. אולם, עבור אירועי קיצון אחרים, למשל ציקלונים טרופיים [ולמעשה כל אירוע קיצון מטאורולוגי אחר], אנחנו פחות בטוחים [!], אולי חוץ מבכמה מקומות בודדים, שהיו אילו שהם שינויים משמעותיים באירועים שנמדדו [במלים אחרות, אין עדות לשינוי משמעותי רחב היקף] ."

קשה להאמין בזה מרוב כל הרעש: ה-IPCC עצמו כותב (דו"ח ההערכה החמישי, קבוצת עבודה #1), שאין עדות משמעותית לעלייה באירועי קיצון מטאורולוגיים, למרות עשרות שנים של מעקב ומדידות. אז מדוע "מרד ההכחדה" רוצים הודאה במשבר אקלים מאיים ובא?

ומה לגבי דרישה מס' 2, מעבר לכלכלה המבוססת על אפס פליטות פחמן-דו-חמצני עד שנת 2025? גם כאן התשובה פשוטה - אי אפשר לעשות זאת, למרות הרצון הטוב. ושוב, זה לא דעתי האישית. דו"ח מחקר של ה-OECD משנת 2018 (OECD Environment Working Papers No. 139) כותב בפירוש שלסבסוד האדיר של אנרגיות ממקורות מתחדשים (גרמניה לבדה הוציאה כטריליון יורו על סבסוד אנרגיות ירוקות) הייתה השפעה משמעותית על הגדלת אחוזי ההתקנה של אנרגיות מתחדשות ועל הגדלת ייצור החשמל מאנרגיות אלו, אך השפעה שולית ולא-מדידה על פליטות הפד"ח. איך זה יכול להיות? ובכן, בגלל שהאנרגיות המתחדשות הן תזזיתיות ודורשות גיבוי ממקורות מאובנים, ויש עוד סיבות (למשל מקומות שבהן אנרגית רוח לא-יציבה החליפה אנרגיה גרעינית נקייה, ולמעשה גרמה לעלייה בפליטות פד"ח). מה כן הושג? באופן גורף (גם בארץ), סובסידיות לאנרגיה ממקורות מתחדשים הובילה לעליה משמעותית במחירי החשמל (בגרמניה הם הוכפלו, והפכו את גרמניה למדינה עם החשמל השני הכי יקר באירופה ובין היקרים בעולם).

וכל זה במדינות מערביות, מפותחות, בעלות תשתית הנדסית טכנולוגית מבוססת. ומה יהיה על המדינות הנחשלות, העניות? ובכן, אליבא ד'"מרד ההכחדה", אין עליהם אלא להישאר עניים, מפני שייצור חשמל ואנרגיה הוא הכרחי לפיתוח כלכלי ויציאה מעוני, אך אנרגיה חלופית היא כאמור יקרה יותר, ואינה חוסכת בפליטות. לכן, הדרך היחידה של מדינות העולם השלישי להגיע לכלכלה ללא פליטות פד"ח היא להישאר בעוני. אין אלו דברים בעלמא; כבר היום הבנק העולמי - עם רוח גבית מגופים "ירוקים" כמו IPCC, גרינפיס, "מרד ההכחדה" וכו' - מונע השקעות והלוואות לפיתוח תחנות כוח ממקור מאובני מאפריקה, ומחייב אותם לבנות תחנות "ירוקות" יקרות שאינן מספקות חשמל יציב. כך, לקנייתי הממוצע - לו היה צורך חשמל כמו הישראלי הממוצע -יש 45 דקות חשמל ביום. 45 דקות להאיר בתי ספר, בתי חולים, אוניברסיטאות, תעשיה, מוסדות תרבות וכדומה. זה המחיר האמיתי של דרישות "מרד ההכחדה".

על בסיס זה, לפני כחודש שלחה קבוצה של כחמש-מאות מדעני אקלים, אנשי אקדמיה בתחום ובתחומים נושקים, ואנשי מקצוע בתחום, מכתב למזכ"ל האו"ם. כותרת המכתב הייתה "אין מצב חירום אקלימי", ובמכתב הם מעלים טענות דומות לכתוב כאן, וכותבים: "...זו אכזריות ואף פזיזות לתמוך ולקדם בזבוז של טריליוני דולרים על בסיסם של מודלים בוסריים [הכוונה למודלי מחשב של האקלים]. מדיניות האקלים הנוכחית מתעלמת, בצורה קשה חסרת טעם, מהמערכת הכלכלית, ומסכנת חיים במדינות המנועות מגישה לאנרגיה חשמלית זמינה, אמינה ובמחיר סביר." כשקוראי מאמר זה יפגשו בפעם הבאה את אנשי "מרד ההכחדה" מוטלת עליהם החובה לשאול: היכן ההוכחות המדעיות עליהן אתם מבססים את טענותיכם, ומה המחיר האמיתי של דרישותיכם? הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת. בנושאים אלו, שהם קריטיים להמשך הקיום והרווחה האנושית, רק הנתונים חשובים. 

הכותב הוא חבר סגל בכיר במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון

עוד כתבות

דיון בבג''ץ

בג"ץ קבע בדיון נוסף כי מינוי נציב שירות המדינה אינו מחייב הליך תחרותי

ההחלטה היא בניגוד לפסק הדין המקורי בו נקבע כי הליך המינוי מחייב הליך תחרותי בין מועמדים ● דעת המיעוט יוצגה ע"י  נשיא ביהמ"ש העליון, יצחק עמית, והשופטת דפנה ברק-ארז ● התנועה לאיכות השלטון: "נסיגה משמעותית מעקרונות המנהל התקין"

כך הקפיץ המעבר למסחר ביום שישי את המחזורים בת''א / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"בהתחלה היה חשש": חודש למעבר למסחר ביום שישי - מה קרה למחזורי הבורסה?

חודש אחרי שהושק, המהלך לשינוי ימי המסחר בבורסה המקומית נותן את אותותיו ● עם מעורבות גוברת של משקיעים זרים ואימוץ הדרגתי של השינוי מצד משקיעי הריטייל המקומיים, נדמה שבבורסה כבר יכולים לחייך: "לא מדובר בקוריוז, המהלך עשה טוב לשוק המקומי"

בינה המלאכותית מפרקת ובונה מחדש את המבנה הארגוני בהייטק / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

אחראי מקצה לקצה: הדרישות החדשות ממהנדסים בעידן ה־AI

הבינה המלאכותית כבר לא רק מייעלת את העבודה, היא מפרקת ובונה מחדש את המבנה הארגוני בהייטק ● מוויקס ועד חברות ההשמה - התעשייה מחשבת מסלול מחדש בכל הקשור לדמותו של המפתח, ומבהירה: הקוד הופך לאמצעי, האחריות היא ליבת התפקיד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה שוב שברה שיאים; מדד הביטוח זינק ב-4.3%, הקלינטק ב-3%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.7% ● מודי'ס העלתה את דירוג  האשראי של הפניקס ● דוראל זינקה בעקבות גיוס הון ● קרן ההשקעות מנור אוורגרין רכשה את השליטה ביצרנית הנייר שניב

מדפים ריקים מחלב / אילוסטרציה: תמונה פרטית

שביתת הרפתנים והאיום של סמוטריץ': מאחורי המחסור הצפוי בחלב

חלק מרשתות השיווק מגבילות היום את רכישת החלב בעקבות שביתת הרפתנים ● על מה הם בעצם מוחים, ממה נובע המחסור, ומה צפוי הלאה? ● גלובס עושה סדר

מאות פקיסטנים ממתינים בכניסה לקונסוליה הפקיסטנית בברצלונה בעקבות החלטת ממשלת ספרד להעניק אישורים למהגרים / צילום: ap, Emilio Morenatti

בניגוד למגמה ביבשת, ספרד מעניקה תושבות למאות אלפי מהגרים לא חוקיים

ממשלת ספרד מובילה מהלך היסטורי להענקת תושבות לשנה עם אפשרות להארכה למהגרים לא חוקיים ● המטרה: להילחם בהעסקה לא חוקית ולתמוך בצמיחה הכלכלית במדינה ● באופוזיציה מיהרו להזהיר כי המהלך יביא "לקריסת השירותים הציבוריים" ו"רק יחמיר את בעיית הדיור"

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ / צילום: חיים צח-לע''מ

המאבק על התקציב מתחמם: הקלף שעשוי לעצור את רפורמות הדגל של האוצר

יועמ"שית הכנסת הודיעה כי תתנגד לשורת סעיפי חקיקה בחוק ההסדרים, בהם רפורמות החלב, הבנקים הקטנים ומס קרקעות ● בסביבת שר האוצר אומרים כי ההמלצות אינן מחייבות, אבל בממשלה מעריכים: בגלל החשש ליצור עימות מול הייעוץ המשפטי סמוך לחוק הגיוס - הוצאת הרפורמות מחוק ההסדרים לא תיתקל בהתנגדות

יובל באר אבן, מגדל / צילום: גל חרמוני

מנהל ההשקעות הבכיר שמעריך: מה יקרה השנה בת"א ועד לאן יגיע השקל?

יובל באר אבן, מנהל השקעות עמיתים בחברת הביטוח מגדל, מעריך כי התמחור של הבורסה המקומית "נדיב - אבל ביחס לשאר העולם הוא בסדר" ● לדבריו, למרות העליות החדות בשנים האחרונות, "נדיר שיש מפולת בגלל תמחור גבוה" ● ומדוע הוא ממליץ דווקא על מניות שכבר קפצו?

מגדלי YOO בתל אביב / צילום: Shutterstock

דוח מומחה: הסרת קיר מגן בדירה באחד ממגדלי YOO מסכנת אותו

דוח מומחה, שהוגש במסגרת סכסוך משפטי סביב עסקה שבוטלה באחד ממגדלי YOO בת"א, קובע כי במגדל בוצעו עבודות שיפוץ ללא היתר ● על פי הדוח, השיפוץ גרם לפגיעה בקונסטרוקציית המבנה, והדבר מגדיל את הסיכון להרס המבנה או לחלקים ממנו

קמפוס וויקס בגלילות. ''העובדים יגיעו ברכב'' / צילום: איל יצהר

החזרה למשרד והמספרים שמאחוריה: כך נראית וויקס בתחילת 2026

לצד החזרה לשבוע עבודה מלא במשרד, נתוני חברת אתוסיה חושפים זינוק בשיעור העובדים הבוחנים חלופות בחוץ ● במקביל, מספר המשרות הפתוחות נחתך בחצי

המומחה שמעריך: "סיכון מוגבר למלחמה עם איראן דווקא בימים הקרובים"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: התרחישים האפשריים בחזית האיראנית, שלב ב' בעזה תלוי בפירוז חמאס וזה לא יהיה פשוט, ולמה ישראל מחזרת אחרי הימין הקיצוני באירופה? • כותרות העיתונים בעולם

היועמשית לכנסת, עו''ד שגית אפיק יו''ר הוועדה, אופיר כץ בוועדת הכנסת על פיצולי חוקים מחוק ההסדרים, היום (ג') / צילום: ערוץ הכנסת

הדיונים על חוק ההסדרים: אלו החוקים שפוצלו ממנו

יועמ"שית הכנסת, שגית אפיק, קראה לשנות את נהלי הכנסת שיחייבו בפועל צמצום דרמטי של היקף הרפורמות המובאות בחוק כתוצאה מהחוק הגדול שהונח הפעם ● בין הרפורמות שפוצלו: חוק דיוור דיגיטלי וחוק להגבלת שכר טרחה בתביעות סיעוד ● ומה נשאר בפנים?

יפעת תומר-ירושלמי, הפצ''רית לשעבר / צילום: דובר צה''ל

המשטרה עם סיום חקירת הפצ"רית: בהרב-מיארה לא מעורבת

היועץ המשפטי של משטרת ישראל מסר את הדברים ליועצת המשפטית של משרד המשפטים, ובו ביקש ממנה לבחון מחדש את קביעתה כי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה מצויה בניגוד עניינים בחקירת פרשת הפצ"רית יפעת תומר-ירושלמי ● בכך הוא רומז כי יש מקום לאפשר את ליווי החקירה ע"י בהרב-מיארה

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

וול סטריט מסכמת את ינואר: אלו הסקטורים שהשאירו אבק למניות הטכנולוגיה

וול סטריט סגרה את חודש ינואר בירוק, אך סקטור ה-IT של ה-S&P 500 דווקא ירד, ומגמת המעבר ממניות הטכנולוגיה לאזורים אחרים של השוק נמשכה ● גם מדד המניות הקטנות ראסל 2000 עקף את מדד הדגל האמריקאי בפער, ואנליסטים מציינים כי הרוטציה הפכה ל"מסחר המומנטום" החדש

קמפיין החוצות נגד צביקה נווה / צילום: מיכל אריאלי

נקמה במיליון שקל: המספרים מאחורי "את מי אתה סוחט היום"

בשלטי חוצות שהוצבו בימים האחרונים באיילון ובמקומות נוספים נכתב: "צביקה נווה, את מי אתה סוחט היום?" ● מאחורי הקמפיין האגרסיבי עומד איש העסקים אלכס סקלר, שבימים אלה מנהל מאבק משפטי מול גרושתו - שהיא כיום אשתו של צביקה נווה, חוקר פרטי ובעלי חברת המודיעין העסקי CGI

המוסדיים מעריכים שהשקל ימשיך להתחזק / אילוסטרציה: Shutterstock

המהלך שתומך בהתחזקות השקל ומסמן - השיא כנראה עוד לפניו

החשיפה של הגופים המוסדיים בישראל למטבע חוץ צומצמה בהדרגה, עד שהגיעה לפחות מ-20% - רמות שפל שלא נראו מאז סוף 2022 ● בכך הם מצטרפים לגורמים המקומיים והגלובליים התומכים בהתחזקות השקל ● איך הם עשו זאת, ואילו גופים צמצמו את החשיפה בצורה חדה במיוחד?

סניף בנק הפועלים / צילום: אייל הצפון

הסכסוך בבנק הפועלים מסלים: הוועד טוען כי ההנהלה כופה עליו "מכסות" לסימון עובדים

ועד עובדי בנק הפועלים פנה יחד עם ההסתדרות באופן תקדימי לבית הדין לעבודה נגד הנהלת הבנק ● בוועד טוענים כי המנהלים נדרשים לסמן 5% מהעובדים בתור כאלה שנדרשים לשיפור, זאת כחלק משיחות המשוב התקופתיות המתבצעות הבנק

סניף הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

צדיק בינו מתקרב לבינלאומי: ממזג את פיבי עם הבנק

כדי לסגור דיסקאונט של 24%, צדיק בינו, בעל השליטה בבנק הבינלאומי, מנהל מו״מ למיזוג פיבי עם הבנק בהחלפת מניות ● העסקה תלויה, בין השאר, באישור בנק ישראל

ליקויים בדירה / צילום: Shutterstock

מי אחראי לתקן בלאי? תקנות חדשות מסדירות את שוק השכירות של דירות

יוזמה חדשה תנסה לצמצם מחלוקות באמצעות הגדרת כללים למצבים שאינם מפורטים בחוזה השכירות ● בין היתר, נקבעו מנגנון הצמדה למדד במימוש אופציה ולוחות זמנים לתיקון ליקויים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט; אנבידיה ירדה, סנדיסק זינקה בכ-16%

הנאסד"ק עולה בכ-0.8% ● טראמפ הודיע על הסכם סחר עם הודו ● אורקל הודיעה כי תגייס עד 50 מיליארד דולר כדי להרחיב את תשתיות הענן שלה ● אנבידיה נחלשה, לאחר שדווח כי תוכנית ההשקעה שלה בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ב־OpenAI הוקפאה ● מחיר הזהב ירד, מחיר הכסף נע בתנודתיות ● מחירי הנפט צונחים