גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרד בהפחדה - אל תאמינו להיסטריה

הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת ● דעה

הגְרֶטָה-פסט כבר מאחורינו, אך על גליו עוד רוכבים ארגונים שונים כמו "אדם טבע ודין" או "מרד ההכחדה", ומנסים בעזרת הפחדות של משבר אקלים נוראי ומאיים לגרום לציבור לתמוך בדרישותיהם (וגם לתמוך בהם כספית). האחרון אף חבר לארגון בעל השם "הבריגדה האדומה" (קצת רגישות היסטורית בבקשה) ומפיק אירועים ציבוריים ססגוניים לרוב. דרישותיו: 1 - על הממשלה להודות בקיומו של משבר האקלים. 2 - להוריד את פליטות הפחמן הדו-חמצני לאפס עד שנת 2025, ו-3- על הממשלה להקים אסיפה אזרחית בנושאי "אקלים וצדק אקולוגי" ולהיות מובלת על ידי החלטותיה.

על הדרישה השלישית קל לענות - כבר יש כזו אסיפה אזרחית, הן באנגליה והן בישראל (ובעוד הרבה מדינות). היא נקראת בשמות שונים - פרלמנט, כנסת, קונגרס - ואֲמֻנַה, בין השאר, על החלטת החלטות בנושאי אקלים וצדק אקולוגי, שיהיו מיושמות על ידי הממשלה הרלוונטית. אז הדרישה של "מרד ההכחדה" היא למעשה ליצור פרלמנט חלופי אליו תהיה מוכפפת הממשלה בנושאים אלו. למה? אולי כי הרעיון של לקבל את תמיכת הציבור על ידי בחירות ושכנוע רעיוני (קרי, דמוקרטיה) לא מצליח להם כל כך.

נחזור לדרישה מס' 1, הודאה (והודעה) בדבר קיומו של משבר אקלים. ראשית, יש לומר, אנו שומעים מרוב ממשלות העולם השכם וערב התייחסויות ל"משבר האקלים". אך מהו "משבר האקלים", מה אומרים הנתונים? ובכן, הנתונים מראים שמלבד עלייה מסוימת בטמפרטורה העולמית הממוצעת (שאגב, גם היא עשויה להועיל למדינות מסוימות, למשל על ידי הפשרת אזורים קפואים לחקלאות), אין שינוי משמעותי באירועי קיצון מטאורולוגים אחרים. לא אני אומר זאת, אלא הדו"ח האחרון של "הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים" (IPCC), שכותב (תרגום והערות שלי): "יש עדות חזקה שההתחממות הובילה לשינוי בטמפרטורות הקיצון, כולל גלי חום, מאז תחילת המאה ה-20. [כאמור, כדור-הארץ מתחמם בממוצע]. עליות בגשמים חזקים סביר שהתרחשו, אבל תלוי באזור [במילים אחרות, עדות חלשה ומקומית, שלא ניתן לקשר אותה לעלייה בטמפרטורות]. אולם, עבור אירועי קיצון אחרים, למשל ציקלונים טרופיים [ולמעשה כל אירוע קיצון מטאורולוגי אחר], אנחנו פחות בטוחים [!], אולי חוץ מבכמה מקומות בודדים, שהיו אילו שהם שינויים משמעותיים באירועים שנמדדו [במלים אחרות, אין עדות לשינוי משמעותי רחב היקף] ."

קשה להאמין בזה מרוב כל הרעש: ה-IPCC עצמו כותב (דו"ח ההערכה החמישי, קבוצת עבודה #1), שאין עדות משמעותית לעלייה באירועי קיצון מטאורולוגיים, למרות עשרות שנים של מעקב ומדידות. אז מדוע "מרד ההכחדה" רוצים הודאה במשבר אקלים מאיים ובא?

ומה לגבי דרישה מס' 2, מעבר לכלכלה המבוססת על אפס פליטות פחמן-דו-חמצני עד שנת 2025? גם כאן התשובה פשוטה - אי אפשר לעשות זאת, למרות הרצון הטוב. ושוב, זה לא דעתי האישית. דו"ח מחקר של ה-OECD משנת 2018 (OECD Environment Working Papers No. 139) כותב בפירוש שלסבסוד האדיר של אנרגיות ממקורות מתחדשים (גרמניה לבדה הוציאה כטריליון יורו על סבסוד אנרגיות ירוקות) הייתה השפעה משמעותית על הגדלת אחוזי ההתקנה של אנרגיות מתחדשות ועל הגדלת ייצור החשמל מאנרגיות אלו, אך השפעה שולית ולא-מדידה על פליטות הפד"ח. איך זה יכול להיות? ובכן, בגלל שהאנרגיות המתחדשות הן תזזיתיות ודורשות גיבוי ממקורות מאובנים, ויש עוד סיבות (למשל מקומות שבהן אנרגית רוח לא-יציבה החליפה אנרגיה גרעינית נקייה, ולמעשה גרמה לעלייה בפליטות פד"ח). מה כן הושג? באופן גורף (גם בארץ), סובסידיות לאנרגיה ממקורות מתחדשים הובילה לעליה משמעותית במחירי החשמל (בגרמניה הם הוכפלו, והפכו את גרמניה למדינה עם החשמל השני הכי יקר באירופה ובין היקרים בעולם).

וכל זה במדינות מערביות, מפותחות, בעלות תשתית הנדסית טכנולוגית מבוססת. ומה יהיה על המדינות הנחשלות, העניות? ובכן, אליבא ד'"מרד ההכחדה", אין עליהם אלא להישאר עניים, מפני שייצור חשמל ואנרגיה הוא הכרחי לפיתוח כלכלי ויציאה מעוני, אך אנרגיה חלופית היא כאמור יקרה יותר, ואינה חוסכת בפליטות. לכן, הדרך היחידה של מדינות העולם השלישי להגיע לכלכלה ללא פליטות פד"ח היא להישאר בעוני. אין אלו דברים בעלמא; כבר היום הבנק העולמי - עם רוח גבית מגופים "ירוקים" כמו IPCC, גרינפיס, "מרד ההכחדה" וכו' - מונע השקעות והלוואות לפיתוח תחנות כוח ממקור מאובני מאפריקה, ומחייב אותם לבנות תחנות "ירוקות" יקרות שאינן מספקות חשמל יציב. כך, לקנייתי הממוצע - לו היה צורך חשמל כמו הישראלי הממוצע -יש 45 דקות חשמל ביום. 45 דקות להאיר בתי ספר, בתי חולים, אוניברסיטאות, תעשיה, מוסדות תרבות וכדומה. זה המחיר האמיתי של דרישות "מרד ההכחדה".

על בסיס זה, לפני כחודש שלחה קבוצה של כחמש-מאות מדעני אקלים, אנשי אקדמיה בתחום ובתחומים נושקים, ואנשי מקצוע בתחום, מכתב למזכ"ל האו"ם. כותרת המכתב הייתה "אין מצב חירום אקלימי", ובמכתב הם מעלים טענות דומות לכתוב כאן, וכותבים: "...זו אכזריות ואף פזיזות לתמוך ולקדם בזבוז של טריליוני דולרים על בסיסם של מודלים בוסריים [הכוונה למודלי מחשב של האקלים]. מדיניות האקלים הנוכחית מתעלמת, בצורה קשה חסרת טעם, מהמערכת הכלכלית, ומסכנת חיים במדינות המנועות מגישה לאנרגיה חשמלית זמינה, אמינה ובמחיר סביר." כשקוראי מאמר זה יפגשו בפעם הבאה את אנשי "מרד ההכחדה" מוטלת עליהם החובה לשאול: היכן ההוכחות המדעיות עליהן אתם מבססים את טענותיכם, ומה המחיר האמיתי של דרישותיכם? הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת. בנושאים אלו, שהם קריטיים להמשך הקיום והרווחה האנושית, רק הנתונים חשובים. 

הכותב הוא חבר סגל בכיר במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון

עוד כתבות

יבגני דיברוב בוועידת ישראל / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל ארמיס: "יש לנו יש עוד עבודה קשה כדי להגיע להנפקה"

דיברוב הציב בועידת ישראל לעסקים של גלובס את היעד של החברה להנפקה: "600 או 700 מיליון דולר בהכנסות" ● לשאלה אם מהפכת ה־AI תוביל לצמצום מקומות העבודה בחברה, השיב: "היא תהפוך את הארגון ליותר יעיל"

פול דונובן / צילום: UBS

מה הקשר בין מחירי הדיור לביטקוין? ההסבר של הכלכלן הבכיר מ-UBS

במהלך יותר מ־30 שנה ב־UBS, פול דונובן, הכלכלן הראשי של חטיבת ניהול ההון הגלובלי בבנק, ראה לא מעט משברים היסטוריים ● בראיון לגלובס הוא מציע לשמור על גישה זהירה בנוגע ל־AI, מעריך שהזהב מיצה את העליות, וגם: הקשר בין הקושי לקנות דירה להשקעה בביטקוין

גדי קוניא ושירה ספיר / צילום: גלובס

מנכ"ל תנובה: "ישראל לא יכולה לוותר על ייצור מוצרי המזון הבסיסיים, בטח לא המפוקחים"

ענף החלב ידע לא מעט סערות בשנתיים האחרונות - החל מהמחסורים בתקופות החגים, דרך העלאות המחירים ועד התוכניות החדשות שהוצגו בשבוע שעבר במשרדי הממשלה ● בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, מנכ"ל קבוצת תנובה גדי קוניא פתח את הכול והסביר מהן הבעיות השורשיות של הענף ● וגם: האם בקרוב תנובה תצא להנפקה?

יו'' אגד אמיר לוי / צילום: שלומי יוסף

יו"ר אגד אמיר לוי על הנפקה אפשרית: "זו חברה קלאסית לשוק ההון"

אמיר  לוי התארח בוועידת ישראל לעסקים של גלובס וקרא למנות בדחיפות ממונה חדש לאגף התקציבים, להימנע מתוספות מוגזמות לתקציב הביטחון - ורמז כי אגד במסלול להנפקה, אחרי השבחתה: "אנחנו מחזקים את הממשל התאגידי" ● על משבר התחבורה בישראל: "צריך לשטוף את המדינה עם נתיבי תחבורה ציבורית ולצאת במכרז אגרות הגודש"

יאן לקון. זכה בפרס טיורינג הנחשב / צילום: Reuters, Ron Sachs - CNP

40 שנה הוא צדק לגבי הבינה המלאכותית. עכשיו הוא חושב שכולם טועים

יאן לקון המציא רכיבי בסיס רבים של ה-AI המודרני ● כעת האיש החריג במטא משוכנע שרוב השחקנים בתחום מסונוורים ממודלי שפה גדולים כמו ChatGPT ושבתוך חמש שנים לכל היותר, הם יעלמו: "אף אדם שפוי לא ישתמש בהם יותר"

מנכ''ל הבורסה איתי בן זאב בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

האם לשוק יש עוד לאן לעלות? התשובה של מנכ"ל הבורסה בת"א

למרות השיאים והתשואות החזקות בבורסה המקומית, איתי בן זאב, סבור שהיא רחוקה מלבטא את הפוטנציאל העתידי, ובטוח שמפולת במדדים לא על הפרק ● כך אמר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס: "ירידות חדות מגיעות בדרך כלל בתקופה של בועה וזה לא המצב כרגע"

מנכ''ל דוראל, יוני חנציס, בוועידת ישראל לעסקים / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל קבוצת דוראל: "כל מתקן אנרגיה מתחדשת שנכנס לפעולה מוריד לכולם את חשבון החשמל"

יוני חנציס שוחח במסגרת ועידת ישראל לעסקים של גלובס על החשיבות של תחום האנרגיה המתחדשת למשק החשמל וכן על פעילותה של דוראל בארץ ובעולם ● "שוק החשמל העולמי חייב אגירה לשעות שאחרי שהשמש שוקעת. בלי זה, לא נוכל לוותר על התלות באנרגיה קונבנציונלית"

''כסף על הרצפה'' / צילום: Shutterstock

"כסף על הרצפה": האם גל ההנפקות של תל אביב בדרך להפוך לצונאמי?

אחרי שלוש שנות בצורת, שוק ההנפקות של ת"א התעורר לחיים עם קרוב ל–20 חברות חדשות שהצטרפו לבורסה ● מה השתנה, האם הגל הנוכחי יהפוך לצונאמי, וגם: למה כולם רוצים להחזיק פתאום בחברת חיתום ● גלובס צולל למהפכה של הבורסה: "לא נגיע ל־100 הנפקות כמו ב־2021, אבל יהיו כמה עשרות חברות גדולות שינפיקו"

אל''מ במיל' ניצן אלון בוועידת ישראל / צילום: כדיה לוי

"שנתיים של סערת רגשות": האלוף ניצן אלון מדבר לראשונה על מפקדת השבויים והנעדרים

ראש מפקדת השבויים והנעדרים סיפר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס על מאמצי שחרור החטופים בשנתיים האחרונות, המתיחות מול הדרג המדיני והתוכניות שלו להתחלה החדשה באזרחות ● "למדינת ישראל יש אחריות לתקן את מה שאפשר. אנחנו נמצאים בתחילתו של ריפוי ושיקום שממנו אפשר לצמוח"

בנקים בישראל

הבנקים חילקו דיבידנד של 5 מיליארד שקל לציבור – אז מדוע בשוק לא מתלהבים?

הרווח של הבנקים צמח, התשואה על ההון רשמה נתונים מרשימים, וגם בחלוקת הדיבידנדים חלה עלייה חדה ● אך למרות זאת, בשוק מתריעים משינוי המגמה: "יש להיות ערים לשחיקה באיכות הנכסים ולתוצאות חלשות יותר בהמשך" ● ואיך דווקא דעיכת המלחמה עלולה לייצר קשיים כלכליים לבנקים?

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תדמית הפקות

הצהרת רה"מ נתניהו על חיסול רמטכ"ל חיזבאללה: "לא נאפשר לחיזבאללה להוות איום על מדינת ישראל"

צה"ל תקף מהאוויר את המחבל עלי טבטבאי, רמטכ"ל חיזבאללה בפועל • לשכת רה"מ: "ישראל נחושה לפעול להשגת מטרותיה בכל מקום ובכל זמן" ● האחריות למחדל 7 באוקטובר: ראש אמ"ן שלומי בינדר יסיים את תפקידו לבקשתו, ובנוסף, האלופים עודד בסיוק, אהרון חליוה וירון פינקלמן הודחו • גם מפקד 8200 לשעבר יוסי שריאל וקמ"ן אוגדת עזה במלחמה סא"ל א' יודחו ● עדכונים שוטפים

מימין: הילה ויסברג, ענבל קרייס, פרופ' אסנת לב ציון קורח, קרן כהן חזן / צילום: כדיה לוי

"הגיים צ'יינג'ר לעתיד": שלוש בכירות מדברות על מנועי הצמיחה של התעשייה

בפאנל "תעשייה, חדשנות ובריאות - האבנים הגדולות של כלכלת ישראל", שהתקיים במסגרת ועידת ישראל לעסקים של גלובס, דיברו שלוש בכירות בתעשייה הישראלית על הצלחה והמנוע להוביל, על מהפכת ה-AI ויישומה, ועל תחזיות לעתיד ● וגם: מה ישמור על העליונות הטכנולוגית שלנו?

איך נראים חייו של שופט בהאג שהחליט להוציא צו מעצר לנתניהו?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: השלכות הסנקציות האמריקאיות על שופטי ההאג הפעילים בהליכים נגד ישראל, סקר חדש בגרמניה מצביע על שינוי שלילי בעמדות כלפי ישראל וסימנים להיחלשות שיתוף הפעולה הביטחוני עם בריטניה ● כותרות העיתונים בעולם

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג״ץ ללוין: נמק מדוע לא יבוטל מינוי בן-חמו לחקירת הפצ״רית

השופטים קבעו כי החלטתו של שר המשפטים למנות את השופט המחוזי בדימוס למפקח על החקירה תעוכב עד להחלטה אחרת ● לשכת עוה״ד שעתרה לבג״ץ: המינוי הוא התערבות פוליטית שנועד להדיח את היועמ״שית

דירה במגדל המלך דוד בתל אביב / צילום: ניר וייס־ודררו

בכמה נמכרה דירה עם 7 חדרים במגדל המלך דוד בתל אביב?

הדירה במגדל המלך דוד בתל אביב, בת 7 חדרים, נמכרה במחיר נמוך מהמקובל בשוק ● מגדל המלך דוד צמוד למלון דן, ושייך למשפחת מגדלי יוקרה ראשונים שהוקמו בעיר - ביניהם גם גן העיר ובזל ● בעבר נרשמו במגדל עסקאות במחירים של 100 אלף שקל למ"ר ויותר

מימין: אסף זגריזק, שאול שניידר ועמית לנג בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: רפי קוץ

יו"ר נמל אשדוד שאול שניידר: "אני לא מתנגד להנפקה"

שניידר אמר את הדברים בשיחה בנושא התשתיות הקריטיות של ישראל בוועידת ישראל לעסקים של גלובס ● מנכ"ל מקורות עמית לנג: "יש לישראל פוטנציאל להיות ספקית מים לסוריה וכך ליצור מארג גאו-פוליטי"

ולדימיר פוטין - נשיא רוסיה, דונלד טראמפ - נשיא ארה''ב, וולודימיר זלנסקי - נשיא אוקראינה / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson, Alex Brandon, Jacquelyn Martin

מניות ביטחוניות ירדו, אירופה במצוקה: ארה"ב דוחפת להסכם שלום כפוי באוקראינה

הבית הלבן הפתיע את אירופה כשדרש מקייב בסוף השבוע לקבל תוכנית שלום ובה הגבלות צבאיות וכן ויתור על שטחים ● האירופאים קוראים לתוכנית "בסיס לדיון" ושוב נאלצים לבקש מקום ליד שולחן הדיונים ● לצד ירידות במניות ביטחוניות, באיחוד מנסים לקנות זמן להקמת כוח צבאי

ענת לוין, ליאת חזות ולימור בקר בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

מה יקרה לכסף שלכם ב-2026? שלוש מנהלות השקעות בכירות עונות

פאנל המנכ"ליות הבכירות בוועידת ישראל לעסקים של גלובס סימן את 2026 כשנה של הכרעות ● לימור בקר מהמילטון ליין צופה שחלק גדול מהצמיחה העתידית בכלל לא יקרה בבורסה - אלא בחברות הפרטיות ● ענת לוין מבלקרוק סבורה שבקרוב נבין באילו מחברות הבינה המלאכותית הסיכון עולה על כדאיות ההשקעה ● וליאת חזות מהפועלים אקוויטי חושבת שדווקא העובדה שהרבה רוכשים ישבו על הגדר בשוק המגורים מייצרת הזדמנות

דרור בין בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "נדרשת עליית מדרגה בהשקעות דיפטק, הן גל הצמיחה הבא של ההייטק בישראל ובעולם"

בהרצאה בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, אמר דרור בין מנכ"ל רשות החדשנות, כי 2025 רושמת כבר עתה את שיא האקזיטים בישראל בהיקף של 71 מיליארד דולר ● לצד זאת, בין הזהיר מפני הירידה במספר הסטארט-אפים החדשים וקרא לגוון את ההשקעות בהייטק כך שלא יתמקדו רק בסייבר ובתוכנה

יונתן לבנדר בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

"האמנות האמיתית היא AI, וזה ישנה את עולם הבריאות"

בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, הציג סגן השותף המנהל וראש מערך הייעוץ של KPMG, את האופן שבו הטכנולוגיות החדשות, ובעיקר ה-AI, משנים ועתידים לשנות את חוקי המשחק ● לדבריו, ישראל מובילה באימוץ אך מעוכבת בידי רגולציה