גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרד בהפחדה - אל תאמינו להיסטריה

הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת ● דעה

הגְרֶטָה-פסט כבר מאחורינו, אך על גליו עוד רוכבים ארגונים שונים כמו "אדם טבע ודין" או "מרד ההכחדה", ומנסים בעזרת הפחדות של משבר אקלים נוראי ומאיים לגרום לציבור לתמוך בדרישותיהם (וגם לתמוך בהם כספית). האחרון אף חבר לארגון בעל השם "הבריגדה האדומה" (קצת רגישות היסטורית בבקשה) ומפיק אירועים ציבוריים ססגוניים לרוב. דרישותיו: 1 - על הממשלה להודות בקיומו של משבר האקלים. 2 - להוריד את פליטות הפחמן הדו-חמצני לאפס עד שנת 2025, ו-3- על הממשלה להקים אסיפה אזרחית בנושאי "אקלים וצדק אקולוגי" ולהיות מובלת על ידי החלטותיה.

על הדרישה השלישית קל לענות - כבר יש כזו אסיפה אזרחית, הן באנגליה והן בישראל (ובעוד הרבה מדינות). היא נקראת בשמות שונים - פרלמנט, כנסת, קונגרס - ואֲמֻנַה, בין השאר, על החלטת החלטות בנושאי אקלים וצדק אקולוגי, שיהיו מיושמות על ידי הממשלה הרלוונטית. אז הדרישה של "מרד ההכחדה" היא למעשה ליצור פרלמנט חלופי אליו תהיה מוכפפת הממשלה בנושאים אלו. למה? אולי כי הרעיון של לקבל את תמיכת הציבור על ידי בחירות ושכנוע רעיוני (קרי, דמוקרטיה) לא מצליח להם כל כך.

נחזור לדרישה מס' 1, הודאה (והודעה) בדבר קיומו של משבר אקלים. ראשית, יש לומר, אנו שומעים מרוב ממשלות העולם השכם וערב התייחסויות ל"משבר האקלים". אך מהו "משבר האקלים", מה אומרים הנתונים? ובכן, הנתונים מראים שמלבד עלייה מסוימת בטמפרטורה העולמית הממוצעת (שאגב, גם היא עשויה להועיל למדינות מסוימות, למשל על ידי הפשרת אזורים קפואים לחקלאות), אין שינוי משמעותי באירועי קיצון מטאורולוגים אחרים. לא אני אומר זאת, אלא הדו"ח האחרון של "הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים" (IPCC), שכותב (תרגום והערות שלי): "יש עדות חזקה שההתחממות הובילה לשינוי בטמפרטורות הקיצון, כולל גלי חום, מאז תחילת המאה ה-20. [כאמור, כדור-הארץ מתחמם בממוצע]. עליות בגשמים חזקים סביר שהתרחשו, אבל תלוי באזור [במילים אחרות, עדות חלשה ומקומית, שלא ניתן לקשר אותה לעלייה בטמפרטורות]. אולם, עבור אירועי קיצון אחרים, למשל ציקלונים טרופיים [ולמעשה כל אירוע קיצון מטאורולוגי אחר], אנחנו פחות בטוחים [!], אולי חוץ מבכמה מקומות בודדים, שהיו אילו שהם שינויים משמעותיים באירועים שנמדדו [במלים אחרות, אין עדות לשינוי משמעותי רחב היקף] ."

קשה להאמין בזה מרוב כל הרעש: ה-IPCC עצמו כותב (דו"ח ההערכה החמישי, קבוצת עבודה #1), שאין עדות משמעותית לעלייה באירועי קיצון מטאורולוגיים, למרות עשרות שנים של מעקב ומדידות. אז מדוע "מרד ההכחדה" רוצים הודאה במשבר אקלים מאיים ובא?

ומה לגבי דרישה מס' 2, מעבר לכלכלה המבוססת על אפס פליטות פחמן-דו-חמצני עד שנת 2025? גם כאן התשובה פשוטה - אי אפשר לעשות זאת, למרות הרצון הטוב. ושוב, זה לא דעתי האישית. דו"ח מחקר של ה-OECD משנת 2018 (OECD Environment Working Papers No. 139) כותב בפירוש שלסבסוד האדיר של אנרגיות ממקורות מתחדשים (גרמניה לבדה הוציאה כטריליון יורו על סבסוד אנרגיות ירוקות) הייתה השפעה משמעותית על הגדלת אחוזי ההתקנה של אנרגיות מתחדשות ועל הגדלת ייצור החשמל מאנרגיות אלו, אך השפעה שולית ולא-מדידה על פליטות הפד"ח. איך זה יכול להיות? ובכן, בגלל שהאנרגיות המתחדשות הן תזזיתיות ודורשות גיבוי ממקורות מאובנים, ויש עוד סיבות (למשל מקומות שבהן אנרגית רוח לא-יציבה החליפה אנרגיה גרעינית נקייה, ולמעשה גרמה לעלייה בפליטות פד"ח). מה כן הושג? באופן גורף (גם בארץ), סובסידיות לאנרגיה ממקורות מתחדשים הובילה לעליה משמעותית במחירי החשמל (בגרמניה הם הוכפלו, והפכו את גרמניה למדינה עם החשמל השני הכי יקר באירופה ובין היקרים בעולם).

וכל זה במדינות מערביות, מפותחות, בעלות תשתית הנדסית טכנולוגית מבוססת. ומה יהיה על המדינות הנחשלות, העניות? ובכן, אליבא ד'"מרד ההכחדה", אין עליהם אלא להישאר עניים, מפני שייצור חשמל ואנרגיה הוא הכרחי לפיתוח כלכלי ויציאה מעוני, אך אנרגיה חלופית היא כאמור יקרה יותר, ואינה חוסכת בפליטות. לכן, הדרך היחידה של מדינות העולם השלישי להגיע לכלכלה ללא פליטות פד"ח היא להישאר בעוני. אין אלו דברים בעלמא; כבר היום הבנק העולמי - עם רוח גבית מגופים "ירוקים" כמו IPCC, גרינפיס, "מרד ההכחדה" וכו' - מונע השקעות והלוואות לפיתוח תחנות כוח ממקור מאובני מאפריקה, ומחייב אותם לבנות תחנות "ירוקות" יקרות שאינן מספקות חשמל יציב. כך, לקנייתי הממוצע - לו היה צורך חשמל כמו הישראלי הממוצע -יש 45 דקות חשמל ביום. 45 דקות להאיר בתי ספר, בתי חולים, אוניברסיטאות, תעשיה, מוסדות תרבות וכדומה. זה המחיר האמיתי של דרישות "מרד ההכחדה".

על בסיס זה, לפני כחודש שלחה קבוצה של כחמש-מאות מדעני אקלים, אנשי אקדמיה בתחום ובתחומים נושקים, ואנשי מקצוע בתחום, מכתב למזכ"ל האו"ם. כותרת המכתב הייתה "אין מצב חירום אקלימי", ובמכתב הם מעלים טענות דומות לכתוב כאן, וכותבים: "...זו אכזריות ואף פזיזות לתמוך ולקדם בזבוז של טריליוני דולרים על בסיסם של מודלים בוסריים [הכוונה למודלי מחשב של האקלים]. מדיניות האקלים הנוכחית מתעלמת, בצורה קשה חסרת טעם, מהמערכת הכלכלית, ומסכנת חיים במדינות המנועות מגישה לאנרגיה חשמלית זמינה, אמינה ובמחיר סביר." כשקוראי מאמר זה יפגשו בפעם הבאה את אנשי "מרד ההכחדה" מוטלת עליהם החובה לשאול: היכן ההוכחות המדעיות עליהן אתם מבססים את טענותיכם, ומה המחיר האמיתי של דרישותיכם? הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת. בנושאים אלו, שהם קריטיים להמשך הקיום והרווחה האנושית, רק הנתונים חשובים. 

הכותב הוא חבר סגל בכיר במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון

עוד כתבות

ג'נסן הואנג בכנס CES / צילום: ap, John Locher

אנבידיה חשפה את מוצר הדגל הבא שלה בעידן ה־AI, ושלחה מסר מרגיע למשקיעים

ב־CES, אירוע הטכנולוגיה הגדול בעולם, הציג מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג את "רובין" - מערכת שנועדה לסייע באימון של מודלי בינה מלאכותית ● בכך, הוא העביר מסר למשקיעים במטרה להפיג את החששות מהאטה בשרשרת האספקה: "הפלטפורמה כבר נמצאת בייצור מלא"

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

הצ'ק־ליסט הפנסיוני: מה חשוב לבדוק בחיסכון?

עבור רוב הישראלים מדובר בנכס הפיננסי הגדול ביותר, אך גם זה שזוכה להכי מעט תשומת לב ● מדמי הניהול שנמצאים בשפל ועד לטעות המיסוי שחצי מהפורשים מבצעים - אלו הצעדים שחייבים לבצע כדי לוודא שהכסף באמת יחכה לכם ביום הפרישה ● אלו הנקודות הקריטיות

לוחמי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

בכוחות גדולים: צה"ל ערוך לפעולה משמעותית בלבנון

באיראן מדווחים: אדם שהואשם בריגול עבור ישראל הוצא להורג. הערכה בישראל: הסבירות שהמשטר באיראן ייפול נמוכה ● הצבא חיסל שני מחבלים שעסקו בשיקום תשתיות צבאיות של חיזבאללה ● האמריקאים הציעו להקים בגבול בין ישראל לסוריה אזור כלכלי מפורז ● עדכונים שוטפים

ספינת קידוח של חברת הנפט הלאומית של טורקיה / צילום: Reuters, Anadolu

אנקרה הופכת את סוריה לנכס אנרגטי ומדאיגה את שכנותיה במזרח הים התיכון

שנת 2026 מסמנת את מעבר ההשפעה הטורקית בסוריה מהזירה הצבאית לכלכלית, עם תחילתם המתוכננת של חיפושי נפט וגז בים התיכון ● ההסכם שנחתם עם משטר א־שרע מעורר חששות כבדים ביוון ובקפריסין מפני התעלמות טורקית פוטנציאלית מהגבולות הימיים המוכרים

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: ענבל מרמרי

פרופ' ליאו ליידרמן פרסם הודעה חריגה לעוקביו

בהודעה שפרסם התריע כי נוכלים השתמשו בשמו ובתמונתו כדי לקדם השקעות ברשתות החברתיות, והבהיר כי אין לו כל קשר לקבוצות או לתכנים שהופצו

גגות סולאריים / צילום: Shutterstock

בעקבות חשיפת גלובס: חברת החשמל תעצור גבייה של אלפי שקלים מבעלי גגות סולאריים

לאחר חשיפת גלובס, בנוגע לדרישת החיוב של חברת החשמל מבעלי גגות סולאריים, הורתה רשות החשמל כי יש להקפיא לעת עתה את החיוב ● כמו כן, רשות החשמל דורשת מחברת החשמל להגיש לה תוך שבועיים תחקיר שיסביר את השתלשלות הנסיבות שהובילו לעיכוב בגבייה

סניף המוסד לביטוח לאומי / צילום: Shutterstock

מרמ"י ועד הביטוח הלאומי: כיסאות ההנהלה שנותרו ריקים

הביטוח הלאומי מתנהל כבר שלוש שנים עם ממלאי מקום בראש, ברמ"י טרם מונה מחליף למנכ"ל הפורש ינקי קוינט וכיסאות יו"ר נותרו ריקים בתעשייה האווירית וברשות שדות התעופה ● רצף עיכובים ומאבקים פוליטיים מותיר שורת גופי מפתח במשק ללא הנהגה יציבה

החוקר שטוען: לבנון חייבת להתרחק מסעודיה, ולהתקרב לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: לפי ניתוח של מכון מחקר אמריקאי, שלום עם ישראל יכול להזניק את כלכלת לבנון; באירלנד גרים אלפים בודדים של יהודים, אך האנטישמיות מזנקת; וביקורת על האינטרס הישראלי בחיזוק ההפגנות באיראן • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: איל יצהר

סוף להלכת אפרופים? התיקון שמשנה את כללי המשחק החוזיים

תיקון החוק של שר המשפטים ויו"ר ועדת החוקה לצמצום הלכת אפרופים בדיני החוזים אושר אמש בכנסת ● מהי הלכת אפרופים, מדוע היא עוררה ביקורת, מה קובע התיקון החדש, ואיך זה ישפיע על השוק? ● גלובס עושה סדר

חברות הנדלן מסכמות שנה / צילום: Shutterstock

זינקו בעקבות הפתעת הריבית: האם מניות הנדל"ן שאכזבו אשתקד בדרך לקאמבק?

מניות של יזמיות בנייה למגורים כמו חג'ג', דמרי וישראל קנדה, זינקו במעל 10% בעקבות הורדת הריבית, כשהמשקיעים מקווים להתאוששות במכירת הדירות ● אך עדיין, מחירי הדירות גבוהים וכך גם שיעור ההון העצמי הנדרש מהרוכשים: "קו פרשת המים עובר בריבית 2.5% ומטה"

ירין משולם, מנהל השקעות בסיגמא-קלאריטי בית השקעות / צילום: אוראל כהן

"אי אפשר להתעלם מזה": מנהל ההשקעות שרואה את ונצואלה, וממליץ על הסקטור הזה

ירין משולם, מנהל ההשקעות בסיגמא-קלאריטי, בטוח שהצמיחה בשוקי המניות תימשך, ומסביר מדוע הוא מעדיף בארץ את קמעונאיות המזון, שנהנות "מריכוזיות מאוד גבוהה" ● מעבר לים הוא מזהה פוטנציאל במניות הבנקים האירופיים ובחברות טכנולוגיה מסין

הפגנות חקלאים בצרפת נגד ההסכם עם אמריקה הלטינית / צילום: ap, Fred Scheiber

גרמניה ואיטליה לוחצות, צרפת מתבצרת: תפנית במאבק על הסכם עם אמריקה הלטינית

האיחוד האירופי קרוב לחתימה היסטורית עם מדינות "מרקוסור" הדרום אמריקאיות, על הסכם להסרת רוב המכסים ההדדיים בין שני הגושים ● לאחר שאיטליה כבר הסירה את התנגדותה, תמורת פיצויים לחקלאים שלה, צרפת נותרת בודדה במערכה נגד ההסכם, מחשש למהומות במדינה

קני רוזנברג, בעל השליטה באל על / צילום: יוסי זמיר

רווח של מיליארדים: קני רוזנברג מתחיל להיפגש עם הכסף באל על

אל על תחלק דיבידנד של 106 מיליון דולר, שכמעט מחציתו יזרום לרוזנברג, המורווח כ־3.5 מיליארד שקל על השקעתו בחברת התעופה

אורן קובי / צילום: כדיה לוי

אחרי 8 חודשים, איש הנדל"ן אורן קובי משתחרר למעצר בית

ביהמ"ש הורה לשחרר את אורן קובי, הנאשם כי הפר את האיסור לעסוק בנדל"ן, למעצר באיזוק אלקטרוני – והפרקליטות הודיעה כי לא תערער על ההחלטה ● שירות המבחן התנגד למעצר בית לנוכח "אופיו המניפולטיבי" של קובי

שר המשפטים, יריב לוין וראש ועדת החוקה, ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השינוי בדיני החוזים אושר, אך בשטח בתי המשפט מאותתים כי הדרך ליישום ארוכה

הכנסת אישרה השבוע את החוק לביטול הלכת אפרופים, שנועד לצמצם את שיקול הדעת של בתי המשפט בפרשנות חוזים ● בעוד שחלק מהמומחים צופים כי הוודאות בקרב עסקים תגבר, אחרים מזהירים מפני פגיעה בשוק ● בינתיים, ניתן למצוא סימני התנגשות סביב החוק החדש

ישי דוידי, מייסד ומנכ''ל קרן פימי / צילום: תמר מצפי

קרן פימי מחסלת את ההחזקה בפיסיבי טכנולוגיות. אלה הרוכשות

לגלובס נודע כי הרוכשים הגדולים בהפצת המניות (16.3%) האחרונה של קרן פימי בחברת פיסיבי הן מגדל ולצידה ילין לפידות ● על פי ההערכות בשוק, מגדל רכשה מניות בכ-100 מיליון שקל ● פימי יוצאת מההשקעה ברווח של 420%, מאז הרכישה ב-2018

מיכלית נפט בחוף בוונצואלה / צילום: ap, Matias Delacroix

טראמפ: ונצואלה תעביר 50 מיליון חביות נפט לארה"ב; מחירי הנפט יורדים

טראמפ הודיע בפוסט הלילה כי הרשויות הזמניות בוונצואלה יעבירו בין 30 מיליון ל-50 מיליון חביות נפט לארצות הברית ● לדבריו, הנפט יימכר במחיר השוק, ו"ישמש לטובת תושבי ונצואלה וארצות הברית" ● מחיר הנפט הגולמי WTI יורד בכ-1.4%

אילוסטרציה: Shutterstock, alexfan32

גניבות הרכב מתגברות, אבל בענף מעריכים: מחירי הביטוח ימשיכו לרדת

ברבעון האחרון של 2025 חלה עלייה חדה בניסיונות ובגניבות רכבים ● עם זאת, גורמים בענף מסבירים כי השינוי לא בהכרח ישפיע על מחירי ביטוח הרכב השנה, והם צופים שהללו ימשיכו לרדת ב־2026 ● מה יכול להקפיץ שוב את המחירים?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות חדות; מדד הבנייה זינק ב-4.7%, מדד הבטחוניות ב-4%, בנקים ב-3.5%

מדד ת"א 35 עלה ב-2.8% ● מגה אור זינקה לאחר שהכריזה על עסקת ענק ●  המניות הביטחוניות ממשיכות בראלי שלהן ● הורדת הריבית המפתיעה של הנגיד עוררה אתמול הדים בת"א: מניות הבנקים נפלו, מניות הנדל"ן זינקו בחדות ● בדיסקונט צופים שלוש הורדות ריבית נוספות במהלך השנה

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

כמעט כמו לפני הקורונה: מספר היציאות של הישראלים לחו"ל זינק ב-2025

התיירות היוצאת רשמה ב־2025 התאוששות כמעט מלאה לעומת תקופת הקורונה ● yes קיימה אירוע השקה לשיתוף הפעולה עם HBO MAX לקראת כניסת השירות לישראל ● ובכירים מחברות טכנולוגיה ישראליות הפועלות בניו יורק פתחו את המסחר בבורסה בתל אביב ● אירועים ומינויים