גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרד בהפחדה - אל תאמינו להיסטריה

הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת ● דעה

הגְרֶטָה-פסט כבר מאחורינו, אך על גליו עוד רוכבים ארגונים שונים כמו "אדם טבע ודין" או "מרד ההכחדה", ומנסים בעזרת הפחדות של משבר אקלים נוראי ומאיים לגרום לציבור לתמוך בדרישותיהם (וגם לתמוך בהם כספית). האחרון אף חבר לארגון בעל השם "הבריגדה האדומה" (קצת רגישות היסטורית בבקשה) ומפיק אירועים ציבוריים ססגוניים לרוב. דרישותיו: 1 - על הממשלה להודות בקיומו של משבר האקלים. 2 - להוריד את פליטות הפחמן הדו-חמצני לאפס עד שנת 2025, ו-3- על הממשלה להקים אסיפה אזרחית בנושאי "אקלים וצדק אקולוגי" ולהיות מובלת על ידי החלטותיה.

על הדרישה השלישית קל לענות - כבר יש כזו אסיפה אזרחית, הן באנגליה והן בישראל (ובעוד הרבה מדינות). היא נקראת בשמות שונים - פרלמנט, כנסת, קונגרס - ואֲמֻנַה, בין השאר, על החלטת החלטות בנושאי אקלים וצדק אקולוגי, שיהיו מיושמות על ידי הממשלה הרלוונטית. אז הדרישה של "מרד ההכחדה" היא למעשה ליצור פרלמנט חלופי אליו תהיה מוכפפת הממשלה בנושאים אלו. למה? אולי כי הרעיון של לקבל את תמיכת הציבור על ידי בחירות ושכנוע רעיוני (קרי, דמוקרטיה) לא מצליח להם כל כך.

נחזור לדרישה מס' 1, הודאה (והודעה) בדבר קיומו של משבר אקלים. ראשית, יש לומר, אנו שומעים מרוב ממשלות העולם השכם וערב התייחסויות ל"משבר האקלים". אך מהו "משבר האקלים", מה אומרים הנתונים? ובכן, הנתונים מראים שמלבד עלייה מסוימת בטמפרטורה העולמית הממוצעת (שאגב, גם היא עשויה להועיל למדינות מסוימות, למשל על ידי הפשרת אזורים קפואים לחקלאות), אין שינוי משמעותי באירועי קיצון מטאורולוגים אחרים. לא אני אומר זאת, אלא הדו"ח האחרון של "הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים" (IPCC), שכותב (תרגום והערות שלי): "יש עדות חזקה שההתחממות הובילה לשינוי בטמפרטורות הקיצון, כולל גלי חום, מאז תחילת המאה ה-20. [כאמור, כדור-הארץ מתחמם בממוצע]. עליות בגשמים חזקים סביר שהתרחשו, אבל תלוי באזור [במילים אחרות, עדות חלשה ומקומית, שלא ניתן לקשר אותה לעלייה בטמפרטורות]. אולם, עבור אירועי קיצון אחרים, למשל ציקלונים טרופיים [ולמעשה כל אירוע קיצון מטאורולוגי אחר], אנחנו פחות בטוחים [!], אולי חוץ מבכמה מקומות בודדים, שהיו אילו שהם שינויים משמעותיים באירועים שנמדדו [במלים אחרות, אין עדות לשינוי משמעותי רחב היקף] ."

קשה להאמין בזה מרוב כל הרעש: ה-IPCC עצמו כותב (דו"ח ההערכה החמישי, קבוצת עבודה #1), שאין עדות משמעותית לעלייה באירועי קיצון מטאורולוגיים, למרות עשרות שנים של מעקב ומדידות. אז מדוע "מרד ההכחדה" רוצים הודאה במשבר אקלים מאיים ובא?

ומה לגבי דרישה מס' 2, מעבר לכלכלה המבוססת על אפס פליטות פחמן-דו-חמצני עד שנת 2025? גם כאן התשובה פשוטה - אי אפשר לעשות זאת, למרות הרצון הטוב. ושוב, זה לא דעתי האישית. דו"ח מחקר של ה-OECD משנת 2018 (OECD Environment Working Papers No. 139) כותב בפירוש שלסבסוד האדיר של אנרגיות ממקורות מתחדשים (גרמניה לבדה הוציאה כטריליון יורו על סבסוד אנרגיות ירוקות) הייתה השפעה משמעותית על הגדלת אחוזי ההתקנה של אנרגיות מתחדשות ועל הגדלת ייצור החשמל מאנרגיות אלו, אך השפעה שולית ולא-מדידה על פליטות הפד"ח. איך זה יכול להיות? ובכן, בגלל שהאנרגיות המתחדשות הן תזזיתיות ודורשות גיבוי ממקורות מאובנים, ויש עוד סיבות (למשל מקומות שבהן אנרגית רוח לא-יציבה החליפה אנרגיה גרעינית נקייה, ולמעשה גרמה לעלייה בפליטות פד"ח). מה כן הושג? באופן גורף (גם בארץ), סובסידיות לאנרגיה ממקורות מתחדשים הובילה לעליה משמעותית במחירי החשמל (בגרמניה הם הוכפלו, והפכו את גרמניה למדינה עם החשמל השני הכי יקר באירופה ובין היקרים בעולם).

וכל זה במדינות מערביות, מפותחות, בעלות תשתית הנדסית טכנולוגית מבוססת. ומה יהיה על המדינות הנחשלות, העניות? ובכן, אליבא ד'"מרד ההכחדה", אין עליהם אלא להישאר עניים, מפני שייצור חשמל ואנרגיה הוא הכרחי לפיתוח כלכלי ויציאה מעוני, אך אנרגיה חלופית היא כאמור יקרה יותר, ואינה חוסכת בפליטות. לכן, הדרך היחידה של מדינות העולם השלישי להגיע לכלכלה ללא פליטות פד"ח היא להישאר בעוני. אין אלו דברים בעלמא; כבר היום הבנק העולמי - עם רוח גבית מגופים "ירוקים" כמו IPCC, גרינפיס, "מרד ההכחדה" וכו' - מונע השקעות והלוואות לפיתוח תחנות כוח ממקור מאובני מאפריקה, ומחייב אותם לבנות תחנות "ירוקות" יקרות שאינן מספקות חשמל יציב. כך, לקנייתי הממוצע - לו היה צורך חשמל כמו הישראלי הממוצע -יש 45 דקות חשמל ביום. 45 דקות להאיר בתי ספר, בתי חולים, אוניברסיטאות, תעשיה, מוסדות תרבות וכדומה. זה המחיר האמיתי של דרישות "מרד ההכחדה".

על בסיס זה, לפני כחודש שלחה קבוצה של כחמש-מאות מדעני אקלים, אנשי אקדמיה בתחום ובתחומים נושקים, ואנשי מקצוע בתחום, מכתב למזכ"ל האו"ם. כותרת המכתב הייתה "אין מצב חירום אקלימי", ובמכתב הם מעלים טענות דומות לכתוב כאן, וכותבים: "...זו אכזריות ואף פזיזות לתמוך ולקדם בזבוז של טריליוני דולרים על בסיסם של מודלים בוסריים [הכוונה למודלי מחשב של האקלים]. מדיניות האקלים הנוכחית מתעלמת, בצורה קשה חסרת טעם, מהמערכת הכלכלית, ומסכנת חיים במדינות המנועות מגישה לאנרגיה חשמלית זמינה, אמינה ובמחיר סביר." כשקוראי מאמר זה יפגשו בפעם הבאה את אנשי "מרד ההכחדה" מוטלת עליהם החובה לשאול: היכן ההוכחות המדעיות עליהן אתם מבססים את טענותיכם, ומה המחיר האמיתי של דרישותיכם? הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת. בנושאים אלו, שהם קריטיים להמשך הקיום והרווחה האנושית, רק הנתונים חשובים. 

הכותב הוא חבר סגל בכיר במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון

עוד כתבות

פרופילים מזויפים ואזהרות מנוכלים. ההונאות ברשת לא מפסיקות להשתכלל

המהלך של רשות ניירות ערך למאבק בתופעת ההונאות הפיננסיות ברשת

הונאות ההשקעה תפסו תאוצה בשנה האחרונה, כאשר מתחזים לשמות כמו אמיר ירון וגילעד אלטשולר שטפו את הרשתות ● לגלובס נודע כי רשות ני"ע בדרך לקידום חקיקה שתקנה לה סמכות להסיר תכנים כוזבים ● החשש: המהלך עלול להיתקע עם הכניסה לשנת בחירות

יצחק תשובה ועידן וולס / צילום: גדעון לוין ורון קדמי

מאלברטה לת"א: חברת הקידוחים הקנדית של קבוצת דלק מגיעה לבורסה

חצי שנה אחרי שהקבוצה של יצחק תשובה הפכה לבעלת המניות הגדולה בה, מקדמת חברת הנפט והגז אינפליי מהלך לגיוס חוב ורישום מניותיה בבורסה בת"א, במקביל לבורסת בטורונטו ● הערכות: היקף גיוס האג"ח צפוי לעמוד על כ-300 מיליון שקל

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

עסקת המיזוג בין סאנפלאואר לאפקון התפוצצה

המגעים למיזוג התפוצצו בעקבות אי־שביעות רצון של יו"ר סאנפלאואר החדש, משה לחמני, מאיכות הנכסים של אפקון ● סאנפלאואר נותרת חברה עם תזרים מזומנים גדול ורצון להתרחב, כך שייתכן שנראה מגעים לעסקה עם חברה אחרת או צעדי התרחבות אחרים מצידה

פיני אורבך / צילום: שליו אריאל

ארקין ביו מקימה קרן ארלי סטייג' נוספת בהיקף של 100 מיליון דולר

המשקיעים העיקריים בקרן, לצד קבוצת ארקין קפיטל עצמה, הם מוסדיים ישראלים, וביניהם הפניקס, כלל ביטוח וקרנות הפנסיה של עמיתים ● זוהי קרן נוספת ברצף של קרנות ביומד שגויסו מאז סיום המלחמה במקביל להתאוששות תחום הביומד בארה"ב

נפילה של 80% בזרימת הכספים למסלולי S&P 500

מכמעט 30 מיליארד שקל ל־6 מיליארד: האם טרנד ה-S&P 500 חלף?

בשנה האחרונה אכזבו מסלולי ה-S&P 500 עם תשואת חסר גדולה מול השוק הישראלי ● התוצאה: כסף חדש הפסיק לזרום ● ובכל זאת, יש הבדל גדול בין התנהגות החוסכים בגמל ובפנסיה - מה הסיבה לכך, והאם דווקא עכשיו כדאי להגדיל חשיפה למדד המניות המוכר בעולם

ראשי קרן אלומה, מימין אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש / צילום: נוי נפתלי

קרן אלומה רוכשת חצי מגרינמיקס ב-45 מיליון שקל

לגלובס נודע כי קרן התשתיות אלומה של אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש הופכת הלוואה קיימת של 20 מיליון שקל למניות בחברה ומשקיעה עוד 25 מיליון שקל נוספים ● על פי הערכות בשוק, גרינמיקס היא חברה רווחית

רועי ורמוס, מבעלי קרן נוקד קפיטל / צילום: שלומי יוסף

העסקה של רועי ורמוס וחגי בדש: נוקד תרכוש את מלוא הבעלות בבית השקעות פורטה

נוקד קפיטל, מנהלת קרנות הגידור הגדולה בישראל, רכשה עוד 52% מבית ההשקעות פורטה בעסקת החלפת מניות

בניין WIX. בעיגול: הנשיא ניר זהר / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף

סערת וויקס: מודל העבודה מהבית עומד למבחן

ההחלטה הדרמטית של וויקס מסמנת מפנה אפשרי בשוק המעסיקים, כשיש מי שצופים שחברות נוספות יאמצו את המודל כדי לשקם את הפרודוקטיביות והתרבות הארגונית ● מנגד, מומחים מזהירים כי מדובר בפגיעה באיכות החיים של העובדים, שתקשה על גיוס טאלנטים ועלולה להוביל לגל עזיבות ● מה קורה בשאר חברות ההייטק בארץ?

צחי בוורמן / צילום: תמר מצפי

חקירתו של ברוורמן הסתיימה אחרי 13 שעות; הורחק מלשכת רה"מ ל-15 יום

ראש הסגל בלשכת רה"מ נחשד בשיבוש הליכי חקירה בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני, ועוכב על ידי שוטרי להב 433 ● דוברו לשעבר של נתניהו, אלי פלדשטיין, חשף כי ברוורמן נפגש איתו בחניון בקריה וטען כי יוכל "לכבות" את החקירה שצה"ל פתח נגדו

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי מגיב לראשונה לסערת העברות הכספים לחינוך החרדי: "מציאות מערכתית"

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הטיח במשרד האוצר כי מדובר ב"פרקטיקה עבריינית" וקומם את החשב הכללי יהלי רוטנברג, שהגיב לו במכתב שהגיע לידי גלובס ● "הצגת פרקטיקה מערכתית מוכרת כ״מעילה״ או כ״מפעל עברייני״ אינה רק שגויה, היא מסוכנת. היא מטשטשת את ההבחנה בין מחלוקת לגיטימית על מדיניות ותקצוב לבין הטחת האשמות חמורות בדרג מקצועי"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; ה-S&P 500 והדאו ג'ונס בשיאים חדשים

הנאסד"ק עלה בכ-0.2% ● פתיחת החקירה נגד יו"ר הפד ג'רום פאוול מעוררת חששות מפני פגיעה בעצמאות הבנק המרכזי ● מניות הבנקים רשמו ירידות, לאחר שהנשיא טראמפ קרא להגביל את הריביות של חברות האשראי ל-10% ● הדולר נחלש ברחבי העולם עקב החששות לעצמאות הפדרל ריזרב ● עונת הדוחות בוול סטריט נפתחת השבוע עם הבנקים ● השבוע יפורסמו נתוני אינפלציה בארה"ב

תחנת טוטו / צילום: שלומי יוסף

הציבור שילם, הטוטו גזר קופון: שנת שיא למועצה להסדר ההימורים

בטוטו רשמו בשנת 2025 עלייה של כ-5% ברווח והכנסותיו הסתכמו ביותר מ-4 מיליארד שקל ● ההערכה היא שבשנה הבאה השיא יישבר פעם נוספת, הודות למונדיאל שייערך בקיץ

ירידת מחירים בענף הרכב/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי צילום: יוסי כהן

מצ'רי ועד סקודה וטסלה: ענף הרכב מציג ירידת מחירים חריגה

ענף הרכב הישראלי מתחיל את 2026 עם ירידה במחירי המחירון הרשמיים של דגמים חדשים רבים ● זאת, בניגוד למגמה הרווחת זה שנים ● משערי המטבע והלחץ הרגולטורי ועד לצונאמי התקינה הסיני: אלו הכוחות שהשפיעו על היבואנים

חותמים על העסקה. מימין: ארי קלמן, מנכ''ל מנורה, רוני נתנזון, מייסד מנורה ERN, וערן גריפל, יו''ר מנורה מבטחים / צילום: עידן שיסטר

עם 460 מיליון שקל בכיס: רוני נתנזון נפרד מהחברה שהקים לפני 25 שנה

מנורה חתמה על הסכם לרכישת יתרת המניות בחברת האשראי החוץ בנקאי ERN תמורת 230 מיליון שקל ● נתנזון, היו"ר והמייסד משלים אקזיט מוצלח

מושגים לאזרחות מיודעת. מענק איזון / צילום: Shutterstock

הממשלה רוצה לשנות את הקצאת הכספים לרשויות המקומיות. מה המשמעות?

אחרי שנים של מענקים לרשויות המקומיות, כעת הממשלה מתכננת רפורמה • מה עומד מאחורי המענקים האלה, ואיזה שינוי אמור להתבצע? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים 

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

275 מיליון דולר: חוזה חדש לאלביט במדינה באזור אסיה-פסיפיק

אלביט תספק חליפות לוחמה אלקטרונית מתקדמות להגנה עצמית אווירית, כולל מערכת דירקם נגד טילים מבוססת אינפרה-אדום ● בנוסף תספק החברה מערכת הגנה על מטוסים קטנים ובינוניים, כולל מסוקים

7.3 מיליארד שקל ''היטלים חלוטים'' נצברו בקרן העושר מתמלוגים והיטלים בגין רווחי יתר של שותפויות הגז / צילום: Shutterstock

הכנסות "קרן העושר" ממיסוי רווחי יתר: 8.8 מיליארד שקל

עד ה-31 לדצמבר 2025 נצברו בקרן לאזרחי ישראל, המוכרת כ"קרן העושר", סך של כ-8.8 מיליארד שקל מתמלוגים והיטלים בגין רווחי יתר של שותפויות הגז ● שותפויות הגז המקומיות משלמות מספר סוגי מסים למדינה על הכנסותיהן והפקת הגז: תמלוגים, מס חברות, ומס רווחי היתר ממשאבי טבע ("מס ששינסקי") ● רשות המיסים מעבירה את כספי ההיטלים הנגבים לחשכ"ל, שמעבירם לקרן לאזרחי ישראל אחת לרבעון

דרוזים בדרום סוריה מניפים את דגל ישראל / צילום: ap, Fahd Kiwan

לא רק נשק וסייבר: מודל עסקי חדש למעצמה האזורית ישראל

מההכרה בסומלילנד, דרך הצטלבות אינטרסים עם סעודיה ועד הגנה על מיעוטים בסוריה ● ישראל נתפסת יותר ויותר ככוח המייצב היחיד במזרח התיכון ● כך עלייתה כמעצמה אזורית מתורגמת להזדמנויות כלכליות של מיליארדים שגם המשקיעים מזהים ● טור אורח

מימין: פרופ' אמנון שעשוע, מייסד שותף של AI21; פרופ' יואב שוהם, מנכ''ל שותף ומייסד שותף; ואורי גושן, מנכ''ל שותף ומייסד שותף / צילום: עומר הכהן

AI21: "מכחישים משא ומתן על רכישה על ידי אנבידיה"

למרות דבריהם של המייסדים פרופ' אמנון שעשוע והמנכ"ל אורי גושן על "משא ומתן עם אנבידיה", בחברה מכחישים כל דיונים על רכישה אפשרית ● בשבועיים האחרונים שמרו ב-AI21 על שתיקה, אז מה קרה דווקא עכשיו?

עו''ד עמית בכר וח''כ יריב לוין / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

לשכת עוה"ד לבג"ץ: לוין מחרים אותנו במינוי נאמנים בהליכי חדלות פירעון

לאחרונה גילו בלשכה עורכי הדין, כי שר המשפטים יריב לוין, פרסם את שמות החברים בוועדות מבלי לכלול בהן את נציגי הלשכה וכי הוועדות אמנם מתכנסות בלעדיהם ● זאת, כך טוענים בלשכה, למרות שראש לשכת עורכי הדין, עמית בכר, העביר ללוין את שמותיהם של שני נציגי הלשכה לוועדות, ובניגוד לחוק