גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרד בהפחדה - אל תאמינו להיסטריה

הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת ● דעה

הגְרֶטָה-פסט כבר מאחורינו, אך על גליו עוד רוכבים ארגונים שונים כמו "אדם טבע ודין" או "מרד ההכחדה", ומנסים בעזרת הפחדות של משבר אקלים נוראי ומאיים לגרום לציבור לתמוך בדרישותיהם (וגם לתמוך בהם כספית). האחרון אף חבר לארגון בעל השם "הבריגדה האדומה" (קצת רגישות היסטורית בבקשה) ומפיק אירועים ציבוריים ססגוניים לרוב. דרישותיו: 1 - על הממשלה להודות בקיומו של משבר האקלים. 2 - להוריד את פליטות הפחמן הדו-חמצני לאפס עד שנת 2025, ו-3- על הממשלה להקים אסיפה אזרחית בנושאי "אקלים וצדק אקולוגי" ולהיות מובלת על ידי החלטותיה.

על הדרישה השלישית קל לענות - כבר יש כזו אסיפה אזרחית, הן באנגליה והן בישראל (ובעוד הרבה מדינות). היא נקראת בשמות שונים - פרלמנט, כנסת, קונגרס - ואֲמֻנַה, בין השאר, על החלטת החלטות בנושאי אקלים וצדק אקולוגי, שיהיו מיושמות על ידי הממשלה הרלוונטית. אז הדרישה של "מרד ההכחדה" היא למעשה ליצור פרלמנט חלופי אליו תהיה מוכפפת הממשלה בנושאים אלו. למה? אולי כי הרעיון של לקבל את תמיכת הציבור על ידי בחירות ושכנוע רעיוני (קרי, דמוקרטיה) לא מצליח להם כל כך.

נחזור לדרישה מס' 1, הודאה (והודעה) בדבר קיומו של משבר אקלים. ראשית, יש לומר, אנו שומעים מרוב ממשלות העולם השכם וערב התייחסויות ל"משבר האקלים". אך מהו "משבר האקלים", מה אומרים הנתונים? ובכן, הנתונים מראים שמלבד עלייה מסוימת בטמפרטורה העולמית הממוצעת (שאגב, גם היא עשויה להועיל למדינות מסוימות, למשל על ידי הפשרת אזורים קפואים לחקלאות), אין שינוי משמעותי באירועי קיצון מטאורולוגים אחרים. לא אני אומר זאת, אלא הדו"ח האחרון של "הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים" (IPCC), שכותב (תרגום והערות שלי): "יש עדות חזקה שההתחממות הובילה לשינוי בטמפרטורות הקיצון, כולל גלי חום, מאז תחילת המאה ה-20. [כאמור, כדור-הארץ מתחמם בממוצע]. עליות בגשמים חזקים סביר שהתרחשו, אבל תלוי באזור [במילים אחרות, עדות חלשה ומקומית, שלא ניתן לקשר אותה לעלייה בטמפרטורות]. אולם, עבור אירועי קיצון אחרים, למשל ציקלונים טרופיים [ולמעשה כל אירוע קיצון מטאורולוגי אחר], אנחנו פחות בטוחים [!], אולי חוץ מבכמה מקומות בודדים, שהיו אילו שהם שינויים משמעותיים באירועים שנמדדו [במלים אחרות, אין עדות לשינוי משמעותי רחב היקף] ."

קשה להאמין בזה מרוב כל הרעש: ה-IPCC עצמו כותב (דו"ח ההערכה החמישי, קבוצת עבודה #1), שאין עדות משמעותית לעלייה באירועי קיצון מטאורולוגיים, למרות עשרות שנים של מעקב ומדידות. אז מדוע "מרד ההכחדה" רוצים הודאה במשבר אקלים מאיים ובא?

ומה לגבי דרישה מס' 2, מעבר לכלכלה המבוססת על אפס פליטות פחמן-דו-חמצני עד שנת 2025? גם כאן התשובה פשוטה - אי אפשר לעשות זאת, למרות הרצון הטוב. ושוב, זה לא דעתי האישית. דו"ח מחקר של ה-OECD משנת 2018 (OECD Environment Working Papers No. 139) כותב בפירוש שלסבסוד האדיר של אנרגיות ממקורות מתחדשים (גרמניה לבדה הוציאה כטריליון יורו על סבסוד אנרגיות ירוקות) הייתה השפעה משמעותית על הגדלת אחוזי ההתקנה של אנרגיות מתחדשות ועל הגדלת ייצור החשמל מאנרגיות אלו, אך השפעה שולית ולא-מדידה על פליטות הפד"ח. איך זה יכול להיות? ובכן, בגלל שהאנרגיות המתחדשות הן תזזיתיות ודורשות גיבוי ממקורות מאובנים, ויש עוד סיבות (למשל מקומות שבהן אנרגית רוח לא-יציבה החליפה אנרגיה גרעינית נקייה, ולמעשה גרמה לעלייה בפליטות פד"ח). מה כן הושג? באופן גורף (גם בארץ), סובסידיות לאנרגיה ממקורות מתחדשים הובילה לעליה משמעותית במחירי החשמל (בגרמניה הם הוכפלו, והפכו את גרמניה למדינה עם החשמל השני הכי יקר באירופה ובין היקרים בעולם).

וכל זה במדינות מערביות, מפותחות, בעלות תשתית הנדסית טכנולוגית מבוססת. ומה יהיה על המדינות הנחשלות, העניות? ובכן, אליבא ד'"מרד ההכחדה", אין עליהם אלא להישאר עניים, מפני שייצור חשמל ואנרגיה הוא הכרחי לפיתוח כלכלי ויציאה מעוני, אך אנרגיה חלופית היא כאמור יקרה יותר, ואינה חוסכת בפליטות. לכן, הדרך היחידה של מדינות העולם השלישי להגיע לכלכלה ללא פליטות פד"ח היא להישאר בעוני. אין אלו דברים בעלמא; כבר היום הבנק העולמי - עם רוח גבית מגופים "ירוקים" כמו IPCC, גרינפיס, "מרד ההכחדה" וכו' - מונע השקעות והלוואות לפיתוח תחנות כוח ממקור מאובני מאפריקה, ומחייב אותם לבנות תחנות "ירוקות" יקרות שאינן מספקות חשמל יציב. כך, לקנייתי הממוצע - לו היה צורך חשמל כמו הישראלי הממוצע -יש 45 דקות חשמל ביום. 45 דקות להאיר בתי ספר, בתי חולים, אוניברסיטאות, תעשיה, מוסדות תרבות וכדומה. זה המחיר האמיתי של דרישות "מרד ההכחדה".

על בסיס זה, לפני כחודש שלחה קבוצה של כחמש-מאות מדעני אקלים, אנשי אקדמיה בתחום ובתחומים נושקים, ואנשי מקצוע בתחום, מכתב למזכ"ל האו"ם. כותרת המכתב הייתה "אין מצב חירום אקלימי", ובמכתב הם מעלים טענות דומות לכתוב כאן, וכותבים: "...זו אכזריות ואף פזיזות לתמוך ולקדם בזבוז של טריליוני דולרים על בסיסם של מודלים בוסריים [הכוונה למודלי מחשב של האקלים]. מדיניות האקלים הנוכחית מתעלמת, בצורה קשה חסרת טעם, מהמערכת הכלכלית, ומסכנת חיים במדינות המנועות מגישה לאנרגיה חשמלית זמינה, אמינה ובמחיר סביר." כשקוראי מאמר זה יפגשו בפעם הבאה את אנשי "מרד ההכחדה" מוטלת עליהם החובה לשאול: היכן ההוכחות המדעיות עליהן אתם מבססים את טענותיכם, ומה המחיר האמיתי של דרישותיכם? הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת. בנושאים אלו, שהם קריטיים להמשך הקיום והרווחה האנושית, רק הנתונים חשובים. 

הכותב הוא חבר סגל בכיר במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק ב-4.6% בנובמבר. וכמה מרוויחים בהייטק?

עפ"י הלמ"ס, השכר הממוצע למשרה של עובד ישראלי בחודש נובמבר 2025 עומד על 13,587 שקל ● בסך-הכול שוק העבודה ממשיך להיות חזק והדוק למדי, עם ביקוש ניכר לעובדים

מייסדי KOI, עמית אסרף, עידן דרדיקמן ואיתי קרוק / צילום: עומר הכהן

פאלו אלטו במגעים לרכוש את KOI הישראלית בכ־400 מיליון דולר

לגלובס נודע כי החברה מנהלת מו"מ עם סטארט-אפ הסייבר הצעיר KOI, לקראת רכישה ראשונה בישראל בעידן שאחרי עזיבתו של המייסד ניר צוק ● KOI גייסה כ־48 מיליון דולר בלבד במהלך שני סבבים, ובין לקוחותיה נמנות הענקיות מיקרוסופט וגוגל

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

באיראן מודים: המשטר נדחק למצב הישרדותי בגלל המחאות

ישראל וסוריה יחדשו מחר את המו"מ על הסכם ביטחוני בגבול ● שני אזרחים ישראלים חצו בשוגג את הגבול לירדן ● בישראל סבורים שהמבצע באמריקה הלטינית יהדהד גם במזרח התיכון ● BBC מפצה ב-120 אלף שקל משפחה ישראלית מהעוטף: "טעות בתום לב" ● צה"ל תקף בצפון רצועת עזה והשמיד פיר ובו משגר רקטות טעון ומוכן לשיגור לעבר דרום הארץ ● עדכונים שוטפים

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

מה צפוי בהחלטת הריבית של בנק ישראל - ועוד 4 כתבות על מצב השווקים

דמי הניהול במאות קרנות נאמנות מתייקרים עם תחילת השנה ● וורן באפט יורד מתחת לרדאר בברקשייר האת'וויי ● השקל מתחזק והאינפלציה מתמתנת - אך בשוק לא צופים הורדת ריבית בשבוע הבא ● וגם: הקשר הישראלי של המניה שהובילה את מדד S&P 500 השנה

נמל ברברה, סומלילנד / צילום: Shutterstock

לידיעת הנוסע דני קושמרו: איך טסים לביקור בחברה החדשה של ישראל

המדינה האפריקאית הצעירה מבקשת לפתוח את שעריה לעולם, אבל הדרך לשם לא תמיד פשוטה ● איזו גישה הכי נוחה, איך מנפיקים ויזה בסומלילנד, ומה מעידים המטיילים?

תחנת כוח / אילוסטרציה: יוסי וייס

שני מתקני ייצור החשמל שהממשלה אישרה - וזה שלא

לבקשת עיריית בית שמש, הממשלה עיכבה הקמת תחנת כוח של פאוורג'ן ושמיר אנרגיה ● שתי תחנות כוח אחרות - בעמק חפר ובעוטף עזה - יעברו כעת לאישור הוות"ל

יאנה גור בקולקציית עונת הנדודים 2016. השראות מקומיות / צילום: פרטי

"זה מאוד לא כלכלי לייצר אופנה בארץ, אבל רציתי לייצר רק פה"

מעצבת האופנה דורין פרנקפורט הקפידה תמיד על ייצור ועל מקורות השראה מקומיים, שנפרשים בתערוכה מרהיבה לציון 50 שנות עשייה ● זו אינה עוד רטרוספקטיבה, אלא צלילה לרעיונות שמרכיבים את יצירתה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ במסיבת עיתונאים לאחר התקיפה בוונצואלה, משמאלו מזכיר המדינה מרקו רובי / צילום: Reuters, Jonathan Ernst

ביל אקמן צופה שמחיר הנפט יצנח לאחר נפילת מדורו, ולאיראן יש סיבה לדאגה

מבצע ארה"ב בקראקס מציב את שוק הנפט הגלובלי במרכז השיח ● שינוי מאזן הכוחות עשוי להפחית את מחירי האנרגיה, ולפגוע באינטרסים של איראן, סין ורוסיה ● במקביל, נראה כי למבצע ולשינויים שחלים במדינות השכנות לאחרונה עשויה להיות השפעה גם על מדינת ישראל

השופט בני שגיא / צילום: דוברות הרשות השופטת

בני שגיא, נשיא ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע, נהרג בתאונת אופנוע

שגיא, בן 54 במותו, היה הצעיר מבין נשיאי בתי המשפט המחוזיים בישראל ● בהנהלת הרשות השופטת הוא זכה להערכה רבה, בין היתר בשל יכולתו להביא לסיומם של תיקים פליליים מורכבים באמצעות הסדרי טיעון יעילים ● שר המשפטים לוין ספד לו: "הוא יחסר מאוד למערכת המשפט"

ענקיות הפיננסים העולמיות / עיצוב: אלישע נדב

הבנק הבינלאומי שממליץ: הגדילו חשיפה למניות וחפשו הזדמנויות בסין

ב־UBS מעריכים המשך תנופה בשוקי המניות הסיניים בשנה הקרובה ● בדויטשה בנק דווקא סבורים כי סין עלולה לאבד מומנטום בגלל משבר הנדל"ן וצופים קאמבק של הדולר; ולמרות האופטימיות בג'יי.פי מורגן לגבי הצמיחה הגלובלית, הם מזהים גם סכנת מיתון ● התחזיות של ענקיות הפיננסים ל־2026

הילה ויסברג והלית ינאי-לויזון בשיחה עם ינקי קוינט / צילום: לע''מ

האיש שאחראי על קרקעות המדינה: "מחירי הדירות ימשיכו לרדת, אפילו ב-10%"

שיחה עם ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל היוצא ● על העימותים עם האוצר, ההישגים במחיר למשתכן והטענות כלפיו לאפליית ערבים: "חשוב שבקו הגבול יישב ציבור שיודע להגן על היישובים"

חנות ברחוב אלנבי ליד נחלת בנימין בתל אביב / צילום: ניר וייס־ודררו

מה עשו חפירות הרכבת למחיר חנות באלנבי פינת נחלת בנימין?

חצי חנות ברחוב אלנבי בת"א נרכשה ב־1.5 מיליון שקל, כשלפני שלוש שנים עסקה זהה נסגרה ב־1.6 מיליון שקל ● שמאי המקרקעין ארז כהן: "כיום, כשאלנבי חסום לתנועת רכבים ולתחבורה ציבורית והפך לאתר בנייה עבור הרכבת הקלה, הגישה לנכס נפגעה אנושות, ועמה גם הפוטנציאל העסקי של שטחי המסחר"

עצות פרקטיות מכתבות חזית המדע / צילום: Shutterstock

איך להישאר חדים בגיל 80 ומה כדאי להכניס לחוזים: 15 עצות שקיבלנו מחוקרים

חוקר המוח שהסביר מה מכשיל בני אדם במלחמות, המומחית שהזהירה מקבלת החלטות תחת לחץ, החוקרת שגילתה מה נותן לנו משמעות בחיים, זוכה הנובל שרוצה לשנות את כללי המשחק בכלכלה, והתובנה האופטימית שכדאי להפנים ● אלה העצות שאספנו השנה מהמרואיינים שלנו במדור "חזית המדע"

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

הפטורים והמסים: כל מה שכדאי לדעת על השכרת דירה

חובת הדיווח החדשה והקפאת תקרת הפטור מאיימות לשחוק את הרווח של בעלי הדירות, אך תכנון מס נכון יכול לחסוך לכם אלפי שקלים ● מניצול ההטבה למשכירים שהם גם שוכרים, ועד לבחירה בין המסלולים - אלו הדרכים לשמור על התשואה גם כשהחוקים משתנים

איתי יצחקי / צילום: הגר בדר

את החברה הראשונה הוא מכר לטדי שגיא ב־50 מיליון דולר. עכשיו הוא בדרך לאקזיט השני

"במהירות של השוק אני לא בטוח שהייתה לנו ברירה אחרת מאשר להימכר ל-Zendesk. יש להם 120 אלף לקוחות. הם יכולים להנגיש את הטכנולוגיה שלנו בקצב שייקח לנו שנים להגיע אליו" ● שיחה קצרה עם איתי יצחקי, מייסד-שותף ומנכ"ל Unleash, פלטפורמת חיפוש ארגונית מבוססת AI

נשיא ונצואלה ניקולס מדורו / צילום: ap, Ariana Cubillos

המומחה שמסביר: כך ונצואלה הפכה מכלכלה מהחזקות בעולם, למוקד משבר פליטים עצום

פרופ' דני בכר מסביר בראיון לגלובס כיצד המשטר של ניקולס מדורו, הפך את ונצואלה מאחת המדינות העשירות בעולם לכישלון כלכלי עם רעב המוני ● המשבר הכלכלי הוביל למשבר הפליטים הגדול ביותר בהיסטוריה של יבשת אמריקה, ואחד הגדולים ביותר בעולם, במהלכו מיליונים מאזרחי המדינה עזבו את ונצואלה

קולות נפץ הבוקר בבירת ונצואלה / צילום: Reuters, REUTERS

המבצע הסודי של כוח דלתא והפרס על ראשו של מדורו: כל הפרטים על הדרמה בוונצואלה

דיווחים התקבלו הבוקר על קולות נפץ חזקים בבירת ונצואלה, קראקס ● נשיא המדינה מדורו הכריז על מצב חירום כללי והורה על גיוס ● ההתפתחויות מגיעות על רקע מתיחות גוברת בין הממשל האמריקאי למשטרו של מדורו ● טראמפ: "הנשיא ניקולס מדורו נלכד יחד עם אשתו. הם הוטסו מחוץ למדינה״ ● ב-CBS דווח כי מדורו נתפס בידי כוח דלתא של צבא ארה"ב כשעל ראשו פרס של 50 מיליון דולר

ניקולס מדורו ודונלד טראמפ / צילום: ap

סופו של עידן בקראקס: המבצע הצבאי והתוכנית של טראמפ ליום שאחרי

לאחר מתיחות ממושכת ארה"ב תקפה אתרים אסטרטגיים בוונצואלה ● המהלך האמריקאי מסמן מעבר מאיומים ולחץ כלכלי לפעולה צבאית גלויה, על רקע ניסיון להכריע את משטר מדורו ולפגוע במקורות המימון שלו - ובראשם הנפט ● אז למה טראמפ תקף ולמה דווקא עכשיו, ומה יעלה בגורלו של מדורו? ● גלובס עושה סדר

סמלי האפליקציות של גרוק, ג'מיני, קלוד וצ'אט GPT / צילום: Shutterstock

העדכון החדש של X מעורר סערה: גרוק אפשר יצירת תוכן מיני של נשים וקטינים

צרפת, הודו ומלזיה פתחו בבדיקות דחופות נגד X (טוויטר לשעבר), לאחר שמודל הבינה המלאכותית גרוק אפשר למשתמשים ליצור תוכן מיני פוגעני ע"י עריכת תמונות של נשים וקטינים בפלטפורמה ● בין היתר על הפרק: סנקציות משפטיות

מי הן קרנות הגידור המצטיינות של השנה? / אילוסטרציה: Shutterstock

הקרנות של המיליונרים שהיכו את ת"א כשרוב תעשיית הגידור נשארה מאחור

בשנה החולפת השאיר מדד הדגל של ת"א אבק לרוב קרנות הגידור המנייתיות - למעט 3: ורטיקל לונג, ואר אקוויטי וספרה וואליו ● מנהל הקרן המצטיינת מסביר את סוד ההצלחה: "חשיפה גבוהה לסקטורים הביטחוני והפיננסי" ● במבט ל–3 שנים בין קרנות הגידור, בלטו לטובה גם נוקד וטוטאל