גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרד בהפחדה - אל תאמינו להיסטריה

הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת ● דעה

הגְרֶטָה-פסט כבר מאחורינו, אך על גליו עוד רוכבים ארגונים שונים כמו "אדם טבע ודין" או "מרד ההכחדה", ומנסים בעזרת הפחדות של משבר אקלים נוראי ומאיים לגרום לציבור לתמוך בדרישותיהם (וגם לתמוך בהם כספית). האחרון אף חבר לארגון בעל השם "הבריגדה האדומה" (קצת רגישות היסטורית בבקשה) ומפיק אירועים ציבוריים ססגוניים לרוב. דרישותיו: 1 - על הממשלה להודות בקיומו של משבר האקלים. 2 - להוריד את פליטות הפחמן הדו-חמצני לאפס עד שנת 2025, ו-3- על הממשלה להקים אסיפה אזרחית בנושאי "אקלים וצדק אקולוגי" ולהיות מובלת על ידי החלטותיה.

על הדרישה השלישית קל לענות - כבר יש כזו אסיפה אזרחית, הן באנגליה והן בישראל (ובעוד הרבה מדינות). היא נקראת בשמות שונים - פרלמנט, כנסת, קונגרס - ואֲמֻנַה, בין השאר, על החלטת החלטות בנושאי אקלים וצדק אקולוגי, שיהיו מיושמות על ידי הממשלה הרלוונטית. אז הדרישה של "מרד ההכחדה" היא למעשה ליצור פרלמנט חלופי אליו תהיה מוכפפת הממשלה בנושאים אלו. למה? אולי כי הרעיון של לקבל את תמיכת הציבור על ידי בחירות ושכנוע רעיוני (קרי, דמוקרטיה) לא מצליח להם כל כך.

נחזור לדרישה מס' 1, הודאה (והודעה) בדבר קיומו של משבר אקלים. ראשית, יש לומר, אנו שומעים מרוב ממשלות העולם השכם וערב התייחסויות ל"משבר האקלים". אך מהו "משבר האקלים", מה אומרים הנתונים? ובכן, הנתונים מראים שמלבד עלייה מסוימת בטמפרטורה העולמית הממוצעת (שאגב, גם היא עשויה להועיל למדינות מסוימות, למשל על ידי הפשרת אזורים קפואים לחקלאות), אין שינוי משמעותי באירועי קיצון מטאורולוגים אחרים. לא אני אומר זאת, אלא הדו"ח האחרון של "הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים" (IPCC), שכותב (תרגום והערות שלי): "יש עדות חזקה שההתחממות הובילה לשינוי בטמפרטורות הקיצון, כולל גלי חום, מאז תחילת המאה ה-20. [כאמור, כדור-הארץ מתחמם בממוצע]. עליות בגשמים חזקים סביר שהתרחשו, אבל תלוי באזור [במילים אחרות, עדות חלשה ומקומית, שלא ניתן לקשר אותה לעלייה בטמפרטורות]. אולם, עבור אירועי קיצון אחרים, למשל ציקלונים טרופיים [ולמעשה כל אירוע קיצון מטאורולוגי אחר], אנחנו פחות בטוחים [!], אולי חוץ מבכמה מקומות בודדים, שהיו אילו שהם שינויים משמעותיים באירועים שנמדדו [במלים אחרות, אין עדות לשינוי משמעותי רחב היקף] ."

קשה להאמין בזה מרוב כל הרעש: ה-IPCC עצמו כותב (דו"ח ההערכה החמישי, קבוצת עבודה #1), שאין עדות משמעותית לעלייה באירועי קיצון מטאורולוגיים, למרות עשרות שנים של מעקב ומדידות. אז מדוע "מרד ההכחדה" רוצים הודאה במשבר אקלים מאיים ובא?

ומה לגבי דרישה מס' 2, מעבר לכלכלה המבוססת על אפס פליטות פחמן-דו-חמצני עד שנת 2025? גם כאן התשובה פשוטה - אי אפשר לעשות זאת, למרות הרצון הטוב. ושוב, זה לא דעתי האישית. דו"ח מחקר של ה-OECD משנת 2018 (OECD Environment Working Papers No. 139) כותב בפירוש שלסבסוד האדיר של אנרגיות ממקורות מתחדשים (גרמניה לבדה הוציאה כטריליון יורו על סבסוד אנרגיות ירוקות) הייתה השפעה משמעותית על הגדלת אחוזי ההתקנה של אנרגיות מתחדשות ועל הגדלת ייצור החשמל מאנרגיות אלו, אך השפעה שולית ולא-מדידה על פליטות הפד"ח. איך זה יכול להיות? ובכן, בגלל שהאנרגיות המתחדשות הן תזזיתיות ודורשות גיבוי ממקורות מאובנים, ויש עוד סיבות (למשל מקומות שבהן אנרגית רוח לא-יציבה החליפה אנרגיה גרעינית נקייה, ולמעשה גרמה לעלייה בפליטות פד"ח). מה כן הושג? באופן גורף (גם בארץ), סובסידיות לאנרגיה ממקורות מתחדשים הובילה לעליה משמעותית במחירי החשמל (בגרמניה הם הוכפלו, והפכו את גרמניה למדינה עם החשמל השני הכי יקר באירופה ובין היקרים בעולם).

וכל זה במדינות מערביות, מפותחות, בעלות תשתית הנדסית טכנולוגית מבוססת. ומה יהיה על המדינות הנחשלות, העניות? ובכן, אליבא ד'"מרד ההכחדה", אין עליהם אלא להישאר עניים, מפני שייצור חשמל ואנרגיה הוא הכרחי לפיתוח כלכלי ויציאה מעוני, אך אנרגיה חלופית היא כאמור יקרה יותר, ואינה חוסכת בפליטות. לכן, הדרך היחידה של מדינות העולם השלישי להגיע לכלכלה ללא פליטות פד"ח היא להישאר בעוני. אין אלו דברים בעלמא; כבר היום הבנק העולמי - עם רוח גבית מגופים "ירוקים" כמו IPCC, גרינפיס, "מרד ההכחדה" וכו' - מונע השקעות והלוואות לפיתוח תחנות כוח ממקור מאובני מאפריקה, ומחייב אותם לבנות תחנות "ירוקות" יקרות שאינן מספקות חשמל יציב. כך, לקנייתי הממוצע - לו היה צורך חשמל כמו הישראלי הממוצע -יש 45 דקות חשמל ביום. 45 דקות להאיר בתי ספר, בתי חולים, אוניברסיטאות, תעשיה, מוסדות תרבות וכדומה. זה המחיר האמיתי של דרישות "מרד ההכחדה".

על בסיס זה, לפני כחודש שלחה קבוצה של כחמש-מאות מדעני אקלים, אנשי אקדמיה בתחום ובתחומים נושקים, ואנשי מקצוע בתחום, מכתב למזכ"ל האו"ם. כותרת המכתב הייתה "אין מצב חירום אקלימי", ובמכתב הם מעלים טענות דומות לכתוב כאן, וכותבים: "...זו אכזריות ואף פזיזות לתמוך ולקדם בזבוז של טריליוני דולרים על בסיסם של מודלים בוסריים [הכוונה למודלי מחשב של האקלים]. מדיניות האקלים הנוכחית מתעלמת, בצורה קשה חסרת טעם, מהמערכת הכלכלית, ומסכנת חיים במדינות המנועות מגישה לאנרגיה חשמלית זמינה, אמינה ובמחיר סביר." כשקוראי מאמר זה יפגשו בפעם הבאה את אנשי "מרד ההכחדה" מוטלת עליהם החובה לשאול: היכן ההוכחות המדעיות עליהן אתם מבססים את טענותיכם, ומה המחיר האמיתי של דרישותיכם? הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת. בנושאים אלו, שהם קריטיים להמשך הקיום והרווחה האנושית, רק הנתונים חשובים. 

הכותב הוא חבר סגל בכיר במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

ישנים מעט, נוטלים תרופות הרגעה ומעשנים יותר: סקר חדש ממפה את הרגלי הבריאות של הישראלים

הציבור מרגיש בריא יותר - אבל גם חרד יותר: סקר שערכה קופת החולים מכבי בדק את תפיסת הבריאות של הישראלים ● מה זמן השינה של הישראלי הממוצע, כמה השתמשו בזריקות הרזיה, ובאיזו מידה אנשים סומכים על המלצות רפואיות מהבינה המלאכותית?

עורכי דין / איור: גיל ג'יבלי

כל עורך דין שלישי "שותף": מה מתכננים במשרדים הגדולים ל־2026?

הפירמות הגדולות בשוק עריכת הדין מודיעות בתקופה זו של השנה על מספר שותפים חדשים ● הפעם את הרשימה מוביל הרצוג עם 19 שותפים ● בש. הורוביץ רוב המינויים הם של נשים ● בשוק מסבירים: "המינויים משמשים לשימור עובדים, מיתוג וכעתודה הניהולית של המשרד"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

ראלי סנטה קלאוס מתעכב: וול סטריט ביום רביעי רצוף של ירידות

מגמה מעורבת באירופה ● הדולר צפוי לסיים את השנה בירידה של כמעט 7%, הירידה השנתית החדה ביותר שלו מאז 2017 ● אתמול, וול סטריט סיכמה יום שלישי רצוף של ירידות, בעיצומם של ימי ה"סנטה קלאוס ראלי" ● מחירי הזהב והכסף יורדים, אך שניהם עדיין בדרך לרשום את העלייה השנתית החדה ביותר זה ארבעה עשורים

מייקל ברי. הפך לנביא זעם

"משוגע לגמרי" או הולך לגרוף מיליונים מהנפילה של ענקיות ה-AI: ההימור המסקרן של מייקל ברי

השורטיסט הסדרתי מייקל ברי לא נבהל מטעויות עבר ומהמר בגדול נגד יקירות וול סטריט - ענקיות הבינה המלאכותית אנבידיה ופלנטיר ● האם הוא מקדים את זמנו, כמו בזיהוי בועות קודמות, או יצחק אחרון למול עדת המשמיצים והלועגים ברשתות החברתיות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה סוגרת שנה: ת"א 35 זינק בכ-50%. ומי שיאן התשואה?

מדד ת"א 35 ירד בכ-1% ● מנורה ירדה בכ-4%, לאחר שנודע אתמול כי המשטרה פשטה על משרדי חברת הביטוח במסגרת פרשת השחיתות בהסתדרות ● בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי 2026 תהיה "שנת מפנה" אם תימשך הרגיעה הביטחונית ● וגם: המניות ב-S&P 500 שעברו שנה קשה, אך האנליסטים צופים להן תשואות דו־ספרתיות ב-2026

גדעון תדמור / צילום: דניאל קמינסקי

גדעון תדמור מעביר למשפחתו מניות בשווי 47 מיליון שקל

בקבוצת דיסקונט ציינו 90 שנה להקמת הבנק ● ברמי לוי מזמינים את הצרכנים להצביע על הקטגוריות בהן היו רוצים מבצעים ● ואיסתא וישראייר מאריכות את ההסכם האסטרטגי ביניהן ● אירועים ומינויים

העיר ריאד, בירת ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

מיזם האנרגיה הענק שמקדמות מצרים וסעודיה בהשקעת 1.8 מיליארד דולר

בזמן שהחזון האמריקאי לחיבור הודו ואירופה מדשדש, ריאד וקהיר מחברות את רשתות החשמל שלהן ● המיזם מאפשר למדינות לנצל את פערי הביקוש העונתיים ולהחליף עודפי חשמל

מחבלי חמאס בעזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

דיווח: הבחירות להנהגת חמאס הציתו עימות פנימי בין שני המחנות

נתניהו דן עם טראמפ באפשרות ל״סיבוב שני״ של תקיפות באיראן, כך לפי מקורות אמריקאים ● דיווח: חמאס לקראת הכרעה לבחירת הנהגתו החדשה ● בצל המחאה: איראן תסגור כ-25 מחוזות במדינה, אוניברסיטאות ובתי ספר ● במערכת הביטחון מוכנים גם לאפשרות שהמשטר יפעל נגד ישראל ● עדכונים שוטפים

עו''ד שלומי הייזלר וינקי קוינט / איור: גיל ג'יבלי

מסתמן: ינקי קוינט ומנכ"ל האוצר לשעבר הייזלר יקימו קרן השקעות חדשה

מנכ"ל רמ"י היוצא, ינקי קוינט, בוחן הקמת קרן בתחום הנדל"ן שתשקיע בנכסים במטרה להשביחם - כך סיפר בראיון לפודקאסט "הצוללת" של גלובס ● לדבריו, שותף אפשרי לדרך זו הוא מנכ"ל משרד האוצר לשעבר עו"ד שלומי הייזלר, בכפוף לתקופת הצינון

שליחים של וולט / צילום: פביו טרופה

סיכום שנה בוולט: כמה ישראלים מזמינים אוכל על בסיס קבוע?

לפי סקר שערכה וולט על הרגלי צריכת האונליין של הישראלים, 30% מזמינים אוכל על בסיס קבוע ● 72% בודקים חוות-דעת לפני כל רכישה, 56% משווים מחירים באתרים נוספים ● ומה אנחנו מזמינים הכי הרבה?

שדה התעופה בהרצליה / צילום: Shutterstock

אלפי דירות ייבנו במקום שדה התעופה הרצליה ושלישות רמת גן. כמה שילמו היזמים על הקרקעות?

8 מכרזים ל־991 דירות במתחם שדה התעופה בהרצליה נסגרו בהכנסות של כ־1.35 מיליארד שקל, במחיר ממוצע של כ־1.4 מיליון שקל לקרקע לדירה ● במקביל, מכרזי רמ"י במתחם השלישות ברמת גן הניבו כ־1.23 מיליארד שקל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: איל יצהר

במסגרת המאבק בחשבוניות הפיקטיביות: הרף לאישור עסקאות בזמן אמת יורד ל-10,000 שקל

החל מ-1 בינואר 2026 עסקאות שסכומן עולה על 10,000 שקל יחייבו דיווח בזמן אמת לרשות המסים וקבלת אישור לעסקה ● עסקה שלא תאושר, לא תאפשר לעסק לקזז את המע"מ ששילם עבור הרכישות לצורכי העסק

כלי רכב בנמל אילת / צילום: Shutterstock

במדינה טוענים כי נמל אילת לא עמד בתנאי הסף להארכת הזיכיון, בהנהלת הנמל משיבים אש

לטענת הנהלת נמל אילת, המדינה מתעלמת ממשבר השיט העולמי בים האדום ומגורמים שאינם תלויים בחברה ● "המדינה השקיעה מיליארדים בנמלי הים התיכון והזניחה את נמל אילת"

הצעדים שיחסכו לכם אלפי שקלים לפני 2026 / צילום: Shutterstock

מחר כבר יהיה מאוחר: 6 פעולות שיסייעו לכם לחסוך אלפי שקלים לפני סוף 2025

מהן ההפקדות ששכירים ועצמאים צריכים להכיר - החל מקופת גמל להשקעה, דרך הפקדה לקרן השתלמות ולפנסיה ועד איזון תיק ההשקעות ● כך תנצלו את מקסימום ההטבות המגיעות לכם לפני שהשנה או־טו־טו נגמרת - ותוכלו להוציא מהכסף שלכם יותר

אילוסטרציה: Shutterstock

מועצת מקרקעי ישראל אישרה קיצור זמנים משמעותי בהליכי ההשגה על שומות מקרקעין

השינוי, שבוצע ביוזמה משותפת של השמאי הממשלתי ורמ"י, אושר היום ע"י מועצת מקרקעי ישראל, ויישומו יחל בתוך שישה חודשים ● המהלך נועד לייעל ולקצר את ההליך המייגע של השגה על שומות מקרקעין, שיכול להגיע לשלוש שנים

לאיזה כיוון ילך השקל? / איור: גיל ג'יבלי

השקל בשיא של 4 שנים. האם התחנה הבאה תהיה 3 שקלים?

שער הדולר־שקל ירד ביום המסחר האחרון מתחת ל־3.17 שקלים - רף שלא נראה מאז 2021 ● מומחים מעריכים שהתחנה הבאה עשויה להיות שלושה שקלים ● למרות שזה גורם שממתן את האינפלציה, בשוק צופים שהשיקולים להותיר את הריבית על כנה בשבוע הבא - יכריעו

המאבק על הרווחים הכלואים / אילוסטרציה: גלובס

עד מחר בחצות: בעלי חברות ארנק יכולים לחתום על הסכמי פירוק חברה ולהתחמק מהמס

הזדמנות אחרונה לבעלי חברות הארנק להתחמק מהמסים במסגרת רפורמת הרווחים הכלואים ● כל עוד ההחלטה על פירוק החברה תתקבל עד 31 בדצמבר, רשות המסים מתגמשת ומאפשרת הגשה מאוחרת של בקשות פירוק עד 31 בינואר 2026

צורי דבוש, יו''ר קליל, ושחף שרגר, מנכ''ל הייפר גלובל / צילום: ענת קזולה, כדיה לוי

ביום האחרון של השנה: שתי החברות בבורסה שהודיעו על רכישות

קליל והייפר גלובל יוצאות לשתי עסקאות רכישה במקביל: קליל משלמת עד 44.6 מיליון שקל עבור רכישת השליטה בחברת גולן צח ומרחיבה את פעילותה בענף האלומיניום, בעוד הייפר גלובל מרחיבה את פעילותה ורוכשת חברה אירופית בעסקה של 20 מיליון דולר

מחשוב קוואנטי כבר לא רק קוריוז מדעי;  אלי לילי צפויה להכריז על ניסוי בגלולה נגד השמנה; טראמפ הגיע להסכמים עם חברות התרופות / צילום: AP

הכסף שהתחיל לזרום והניסויים שכולם מחכים להם: לאן ילך שוק הביומד ב־2026?

תעשיית הביומד העולמית התחילה השנה להתאושש ממשבר מתמשך, וגם בישראל משקיעים שחיכו להפסקת האש התחילו להזרים כסף ● מוקדם לפתוח שמפניות, אומרים בכירי התחום, אבל מציירים תמונה אופטימית אפשרית ל־2026 ● אילו חברות ייהנו מההתעניינות המחודשת והאם מחשוב קוואנטי יהיה הגיים צ'יינג'ר הבא?

רשות המסים / צילום: איל יצהר

לאור השינויים הצפויים במדרגות מס הכנסה: רשות המסים מאריכה את תוקף תיאומי המס

במסגרת תקציב 2026 מבקש שר האוצר סמוטריץ' להרחיב את מדרגות המס, כך שהמדרגות הגבוהות יותר יחולו על בעלי הכנסות גבוהות יותר ● אם הצעת החוק תאושר, הציבור יידרש להגיש מחדש את תיאומי המס בגין הכנסות נוספות ● על-מנת לחסוך את הנטל הבירוקרטי לציבור הוחלט להאריך את תוקף התיאומים, משנת 2025 עד אפריל 2026