גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרד בהפחדה - אל תאמינו להיסטריה

הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת ● דעה

הגְרֶטָה-פסט כבר מאחורינו, אך על גליו עוד רוכבים ארגונים שונים כמו "אדם טבע ודין" או "מרד ההכחדה", ומנסים בעזרת הפחדות של משבר אקלים נוראי ומאיים לגרום לציבור לתמוך בדרישותיהם (וגם לתמוך בהם כספית). האחרון אף חבר לארגון בעל השם "הבריגדה האדומה" (קצת רגישות היסטורית בבקשה) ומפיק אירועים ציבוריים ססגוניים לרוב. דרישותיו: 1 - על הממשלה להודות בקיומו של משבר האקלים. 2 - להוריד את פליטות הפחמן הדו-חמצני לאפס עד שנת 2025, ו-3- על הממשלה להקים אסיפה אזרחית בנושאי "אקלים וצדק אקולוגי" ולהיות מובלת על ידי החלטותיה.

על הדרישה השלישית קל לענות - כבר יש כזו אסיפה אזרחית, הן באנגליה והן בישראל (ובעוד הרבה מדינות). היא נקראת בשמות שונים - פרלמנט, כנסת, קונגרס - ואֲמֻנַה, בין השאר, על החלטת החלטות בנושאי אקלים וצדק אקולוגי, שיהיו מיושמות על ידי הממשלה הרלוונטית. אז הדרישה של "מרד ההכחדה" היא למעשה ליצור פרלמנט חלופי אליו תהיה מוכפפת הממשלה בנושאים אלו. למה? אולי כי הרעיון של לקבל את תמיכת הציבור על ידי בחירות ושכנוע רעיוני (קרי, דמוקרטיה) לא מצליח להם כל כך.

נחזור לדרישה מס' 1, הודאה (והודעה) בדבר קיומו של משבר אקלים. ראשית, יש לומר, אנו שומעים מרוב ממשלות העולם השכם וערב התייחסויות ל"משבר האקלים". אך מהו "משבר האקלים", מה אומרים הנתונים? ובכן, הנתונים מראים שמלבד עלייה מסוימת בטמפרטורה העולמית הממוצעת (שאגב, גם היא עשויה להועיל למדינות מסוימות, למשל על ידי הפשרת אזורים קפואים לחקלאות), אין שינוי משמעותי באירועי קיצון מטאורולוגים אחרים. לא אני אומר זאת, אלא הדו"ח האחרון של "הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים" (IPCC), שכותב (תרגום והערות שלי): "יש עדות חזקה שההתחממות הובילה לשינוי בטמפרטורות הקיצון, כולל גלי חום, מאז תחילת המאה ה-20. [כאמור, כדור-הארץ מתחמם בממוצע]. עליות בגשמים חזקים סביר שהתרחשו, אבל תלוי באזור [במילים אחרות, עדות חלשה ומקומית, שלא ניתן לקשר אותה לעלייה בטמפרטורות]. אולם, עבור אירועי קיצון אחרים, למשל ציקלונים טרופיים [ולמעשה כל אירוע קיצון מטאורולוגי אחר], אנחנו פחות בטוחים [!], אולי חוץ מבכמה מקומות בודדים, שהיו אילו שהם שינויים משמעותיים באירועים שנמדדו [במלים אחרות, אין עדות לשינוי משמעותי רחב היקף] ."

קשה להאמין בזה מרוב כל הרעש: ה-IPCC עצמו כותב (דו"ח ההערכה החמישי, קבוצת עבודה #1), שאין עדות משמעותית לעלייה באירועי קיצון מטאורולוגיים, למרות עשרות שנים של מעקב ומדידות. אז מדוע "מרד ההכחדה" רוצים הודאה במשבר אקלים מאיים ובא?

ומה לגבי דרישה מס' 2, מעבר לכלכלה המבוססת על אפס פליטות פחמן-דו-חמצני עד שנת 2025? גם כאן התשובה פשוטה - אי אפשר לעשות זאת, למרות הרצון הטוב. ושוב, זה לא דעתי האישית. דו"ח מחקר של ה-OECD משנת 2018 (OECD Environment Working Papers No. 139) כותב בפירוש שלסבסוד האדיר של אנרגיות ממקורות מתחדשים (גרמניה לבדה הוציאה כטריליון יורו על סבסוד אנרגיות ירוקות) הייתה השפעה משמעותית על הגדלת אחוזי ההתקנה של אנרגיות מתחדשות ועל הגדלת ייצור החשמל מאנרגיות אלו, אך השפעה שולית ולא-מדידה על פליטות הפד"ח. איך זה יכול להיות? ובכן, בגלל שהאנרגיות המתחדשות הן תזזיתיות ודורשות גיבוי ממקורות מאובנים, ויש עוד סיבות (למשל מקומות שבהן אנרגית רוח לא-יציבה החליפה אנרגיה גרעינית נקייה, ולמעשה גרמה לעלייה בפליטות פד"ח). מה כן הושג? באופן גורף (גם בארץ), סובסידיות לאנרגיה ממקורות מתחדשים הובילה לעליה משמעותית במחירי החשמל (בגרמניה הם הוכפלו, והפכו את גרמניה למדינה עם החשמל השני הכי יקר באירופה ובין היקרים בעולם).

וכל זה במדינות מערביות, מפותחות, בעלות תשתית הנדסית טכנולוגית מבוססת. ומה יהיה על המדינות הנחשלות, העניות? ובכן, אליבא ד'"מרד ההכחדה", אין עליהם אלא להישאר עניים, מפני שייצור חשמל ואנרגיה הוא הכרחי לפיתוח כלכלי ויציאה מעוני, אך אנרגיה חלופית היא כאמור יקרה יותר, ואינה חוסכת בפליטות. לכן, הדרך היחידה של מדינות העולם השלישי להגיע לכלכלה ללא פליטות פד"ח היא להישאר בעוני. אין אלו דברים בעלמא; כבר היום הבנק העולמי - עם רוח גבית מגופים "ירוקים" כמו IPCC, גרינפיס, "מרד ההכחדה" וכו' - מונע השקעות והלוואות לפיתוח תחנות כוח ממקור מאובני מאפריקה, ומחייב אותם לבנות תחנות "ירוקות" יקרות שאינן מספקות חשמל יציב. כך, לקנייתי הממוצע - לו היה צורך חשמל כמו הישראלי הממוצע -יש 45 דקות חשמל ביום. 45 דקות להאיר בתי ספר, בתי חולים, אוניברסיטאות, תעשיה, מוסדות תרבות וכדומה. זה המחיר האמיתי של דרישות "מרד ההכחדה".

על בסיס זה, לפני כחודש שלחה קבוצה של כחמש-מאות מדעני אקלים, אנשי אקדמיה בתחום ובתחומים נושקים, ואנשי מקצוע בתחום, מכתב למזכ"ל האו"ם. כותרת המכתב הייתה "אין מצב חירום אקלימי", ובמכתב הם מעלים טענות דומות לכתוב כאן, וכותבים: "...זו אכזריות ואף פזיזות לתמוך ולקדם בזבוז של טריליוני דולרים על בסיסם של מודלים בוסריים [הכוונה למודלי מחשב של האקלים]. מדיניות האקלים הנוכחית מתעלמת, בצורה קשה חסרת טעם, מהמערכת הכלכלית, ומסכנת חיים במדינות המנועות מגישה לאנרגיה חשמלית זמינה, אמינה ובמחיר סביר." כשקוראי מאמר זה יפגשו בפעם הבאה את אנשי "מרד ההכחדה" מוטלת עליהם החובה לשאול: היכן ההוכחות המדעיות עליהן אתם מבססים את טענותיכם, ומה המחיר האמיתי של דרישותיכם? הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת. בנושאים אלו, שהם קריטיים להמשך הקיום והרווחה האנושית, רק הנתונים חשובים. 

הכותב הוא חבר סגל בכיר במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון

עוד כתבות

הזהב בשיא / צילום: Shutterstock

לראשונה: הזהב נסחר מעל רף של 5,000 דולר

הזינוק במחירי המתכות נמשך, והזהב והכסף שוברים שיאים חדשים ● בין הסיבות: הטלטלות הגיאו פוליטיות, חולשת הדולר ומהלכים של בנקים מרכזיים

כך מכווצת הבינה המלאכותית את ענף התוכנה / צילום: Shutterstock

שלושה נתונים שמעידים: הבינה המלאכותית מכווצת את ענף התוכנה

לאחרונה שוק העבודה בהייטק עובר שינוי מבני עמוק ● נוסף על מגמת הירידה המתמשכת של היקף התעסוקה בתחום התוכנה, השכר נשחק, ופחות בוחרים ללמוד את המקצוע ● במקביל, גדל פי ארבעה מספר הסטודנטים ​​​​​למדעי הנתונים, בינה מלאכותית והנדסת נתונים

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, ונשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין / צילום: ap, Manish Swarup

דיווח: הודו תסכים להפחית מכסים על כלי רכב אירופיים

הסכם סחר מתגבש בין האיחוד האירופי להודו עשוי להוביל להפחתה חדה במכסים על יבוא סחורה אירופית, כחלק ממהלך רחב יותר לפתיחת שווקים הדדית

המומחה שטוען: הסבב הבא עם איראן יהיה גדול יותר מאי-פעם

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: כתב העת האמריקאי הפורן אפיירס טוען שהדרך היחידה להצליח לפרק את חמאס מנשקו היא ע"י "קבלנים צבאיים פרטיים", הסבב הבא של ישראל מול איראן עלול להיות ארוך וקשה יותר, וההיסטוריון הבריטי היהודי שמפציר בעולם לבחון את האנטישמיות לפני שתהפוך ל"קטסטרופה" • כותרות העיתונים בעולם

יוני שסטוביץ' / צילום: יוסי כהן

50 מיליון שקל בשבוע: שסטוביץ ממשיכה להגדיל את תיק המניות

בולמוס הרכישות של יבואנית מוצרי הצריכה: השקיעה בהנפקות שביצעו מגוריט ולהב אל.אר ● בשנתיים האחרונות, השקיעה שסטוביץ מעל 200 מיליון שקל בבורסה בת"א

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט; מטא ואפל קפצו לקראת הדוחות, מחירי המתכות היקרות זינקו לשיאים חדשים

ה-S&P 500 עלה בכ-0.5% ● קורוויב קפצה במעל 5%, לאחר שאנבידיה הודיעה כי השקיעה בה 2 מיליארד דולר ● הכסף רשם את הזינוק התוך־יומי הגדול ביותר שלו מאז 2008, ואז נסוג מהשיא ● וול סטריט לקראת שבוע דרמטי: דוחות של ענקיות הטכנולוגיה והחלטת הריבית, אבל טלטלה מאיימת ממקום רחוק - יפן ● הדולר נחלש בעולם, הין היפני התחזק במעל 1%

סניף של רשת מגה ספורט / צילום: יח''צ

עשרות לקוחות חשבו שהם קונים ברשת הספורט וגילו שמדובר בהונאה

עמודים מזויפים המתחזים למגה ספורט פועלים בטיקטוק ובפייסבוק ומציעים הנחות חריגות על נעלי ספורט ● הרשת פנתה למשטרה, למטא ולטיקטוק בעקבות מאות פניות מלקוחות שפרטי האשראי שלהם נמסרו והזמנותיהם לא סופקו

בניין משרדים של חברת מבנה. ''סמוך לתחנה של הקו הירוק'' / הדמיה: אלכס לובימוב

"רובע עירוני חדש": המלונות ומגדלי המסחר שייבנו בשדה דב, והמחירים

לצד 16 אלף דירות שחלקן כבר בתכנון מתקדם, יהיו בשדה דב גם 3,000 חדרי מלון ● בעוד שבתחום המגורים המחירים מגוונים, בתחום המלונאות היזמים מכוונים רק לפלח היוקרה ולתיירות עסקית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בשל דרישת חברי הכנסת החרדים: ההצבעה על תקציב המדינה תידחה ליום רביעי

בשבוע שעבר האוצר הניח את הצעת תקציב המדינה לשנת 2026 על שולחן הכנסת תחת חוסר ודאות לגבי הסיכויים להעברתו, וזאת על רקע המחלוקת בקואליציה על חוק הגיוס ● התקציב צריך לעבור את תהליך החקיקה במלואו עד 31 במרץ - אחרת הכנסת תתפזר, וישראל תצא לבחירות

שולמית מיכאלי גולדברג פרופ' מדענית מיקרובילוגיה / צילום: איל יצהר

החוקרת שנבחרת לכלת פרס ישראל בתחום מדעי החיים

פרופ' שולמית מיכאלי מאוניברסיטת בר אילן, חלוצת חוקרי ה-RNA, זכתה בפרס לשנת תשפ"ו ● בראיון שקיימה בגלובס בעבר היא הסבירה איך זה יכול להיות שלאדם ולאורז יש מספר גנים די דומה, אך הם פועלים בצורה אחרת לגמרי ● זה גם מה שעומד בבסיס מחקריה

חדשות הביומד / צילום: יח''צ דליברז אייאיי, שאטרסטוק

מ-45 דקות ל-13: ניסוי הרובוטים המעניין שהושק בבית החולים שיבא

נובו נורדיסק סגרה חודש של עליות חדות בעקבות השקת גלולת ווגובי ● חברת Converge Bio, המפתחת פלטפורמת AI להאצת גילוי ופיתוח תרופות, השלימה סבב גיוס בהיקף של 25 מיליון דולר ● בריינסוויי רושמת עליות שיא ומקבלת המלצת קנייה ● ואם תסתובבו בבית החולים שיבא בתקופה הקרובה תוכלו לראות שלושה רובוטים ● השבוע בביומד

מגדל מאייר ברוטשילד, ת''א. בעיגול: אמנון שעשוע / צילום:  איל יצהר, שלומי יוסף

אמנון שעשוע מציע למכירה פנטהאוז ב־75 מיליון שקל

הדופלקס היוקרתי במגדל מאייר ברוטשילד מוצע למכירה עם שטח בנוי נרחב, מרפסות ונוף פתוח ● מותג קפה טורקי עלית במהלך תוכן יוצא דופן עם הזמר טונה, שמוותר על פרסומת קלאסית ומוביל סדרת דוקו קצרה החושפת את תהליך היצירה של שיר חדש ● איגוד החברות הציבוריות מקים פורום ייעודי לסמנכ"לי כספים ● וגם: מינויים חדשים במינהל התכנון, פארק עידן הנגב ובנק ישראל ● אירועים ומינויים

מחיר הזהב בנסיקה / צילום: Shutterstock

חמש סיבות לרף מחיר של 5,000 דולר: מה דוחף את הזהב לשבור עוד ועוד שיאים

בין שזו ירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות, יוקר המניות או המכסים שמטיל הנשיא טראמפ — רכישת המתכת הזהובה הפכה לתרופת–נגד לכל התקף עצבנות בשוק ● מי מתדלקים את הרכישות, אילו אפיקים נפגעים מהמגמה, ומה יקבע אם המומנטום בזהב יימשך

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

ועדת החקירה בפרשת הצוללות מצאה: ליקויים ברכש במיליארדים והחלטות שסיכנו את ביטחון המדינה

ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות וכלי השיט, בראשות נשיא העליון לשעבר אשר גרוניס, מצאה "ליקויים מערכתיים היורדים לשורשם של תהליכי בניין הכוח וקבלת ההחלטות ברכש ביטחוני, בעלות של מיליארדי שקלים, ובתהליכים ביטחוניים-מדיניים רגישים אחרים" ● על המוקד: המל"ל, חיל הים, משרד הביטחון והקבינט המדיני-ביטחוני

לו הנג / אילוסטרציה: AI

היזם שגילה 10 מיליון כתובות IP שלא בשימוש - וגרף רווחים עצומים

לו הנג, יזם מכפר דייגים בסין, גילה באפריקה אוצר בלום: 10 מיליון כתובות IP שלא בשימוש ● אז הוא החל להשכיר אותן מחוץ ליבשת ● ההזדמנות שזיהה הפכה לעסק מצליח שגרף רווחים עצומים ● כשספקיות האינטרנט התעוררו, הוא הואשם בפעילות לא חוקית - והצדדים יצאו לקרב

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מה צפוי היום במסחר, והאנליסטים מעריכים - מניות הטכנולוגיה שירוויחו בגדול

השבוע ייפתח בצל הערכות הולכות וגוברות שארה"ב תתקוף באיראן ● עונת הדוחות בוול סטריט נכנסת למקטע קריטי, עם דיווחים של ארבע מתוך "שבע המופלאות" ● הפדרל ריזרב יפרסם את החלטת הריבית שלו, אך המשקיעים יתמקדו בחששות מפני פגיעה בעצמאות הבנק המרכזי ● וגם: במרקטוואץ' מסמנים חמש מניות טכנולוגיה שהאנליסטים צופים שירוויחו בגדול ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר 

היטל השבחה / איור: Shutterstock

העליון: פטור מהיטל השבחה בשכונות שיקום - גם בעת מכירת דירה בפרויקט התחדשות עירונית

הרכב של שלושה שופטים דחה את מרבית טענות עיריית תל אביב־יפו, ואת חוות־דעת היועצת המשפטית לממשלה, וקבע כי כל עוד לא מדובר בבנייה חדשה – הפטור מהיטל השבחה תקף גם במכר ● השופט גרוסקופף אף קבע "עקרונות ליישום הוראת הפטור"

מאיר שמיר / צילום: כדיה לוי

קבוצה הכוללת את מאיר שמיר מתמודדת על רכישת חברת האסתטיקה הרפואית אינמוד

חברת האסתטיקה הרפואית, שייסד משה מזרחי עומדת למכירה תמורת כמיליארד דולר, איבדה 85% מהשווי בשיא ● מלבד שמיר, שחבר למנהלי אינמוד ומשקיעים נוספים בניסיון רכישה, מתמודדת על רכישת אינמוד גם קרן השקעות מדרום קוריאה

תחנת הכוח אשכול שעתידה להיבנות / הדמיה: דליה חברות אנרגיה/יחצ

דליה קיבלה רישיון לפריסת סיב תת-ימי מאשדוד לאירופה

משרד התקשורת העניק לחברת האנרגיה אישור להקמת תחנת עגינה לכבל אופטי תת-ימי במתחם אשכול ● דליה זקוקה גם לאישור ממינהל התכנון, שמעדיף פריסת סיבים בנקודות הקיימות, טירת כרמל ותל אביב

ירידת שער הדולר/ין על גבי מסך בטוקיו, יום ג' / צילום: Reuters, Kotaro Numata

7 טריליון דולר במוקד: שוק החוב היפני בטלטלה, ומציף חשש מגלי הדף בעולם

שוק החוב היפני חווה קפיצה יומית חריגה במיוחד בתשואות, ועל פי ההערכות הטלטלה במדינה רחוקה מסיום ● בשווקים חוששים שהתשואות הגבוהות הן "הנורמלי החדש", וכי התוצאה תהיה תנודות חזקות גם בכלכלות הגדולות האחרות - מניו יורק ועד לונדון וברלין ● אלו הסיבות