גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרד בהפחדה - אל תאמינו להיסטריה

הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת ● דעה

הגְרֶטָה-פסט כבר מאחורינו, אך על גליו עוד רוכבים ארגונים שונים כמו "אדם טבע ודין" או "מרד ההכחדה", ומנסים בעזרת הפחדות של משבר אקלים נוראי ומאיים לגרום לציבור לתמוך בדרישותיהם (וגם לתמוך בהם כספית). האחרון אף חבר לארגון בעל השם "הבריגדה האדומה" (קצת רגישות היסטורית בבקשה) ומפיק אירועים ציבוריים ססגוניים לרוב. דרישותיו: 1 - על הממשלה להודות בקיומו של משבר האקלים. 2 - להוריד את פליטות הפחמן הדו-חמצני לאפס עד שנת 2025, ו-3- על הממשלה להקים אסיפה אזרחית בנושאי "אקלים וצדק אקולוגי" ולהיות מובלת על ידי החלטותיה.

על הדרישה השלישית קל לענות - כבר יש כזו אסיפה אזרחית, הן באנגליה והן בישראל (ובעוד הרבה מדינות). היא נקראת בשמות שונים - פרלמנט, כנסת, קונגרס - ואֲמֻנַה, בין השאר, על החלטת החלטות בנושאי אקלים וצדק אקולוגי, שיהיו מיושמות על ידי הממשלה הרלוונטית. אז הדרישה של "מרד ההכחדה" היא למעשה ליצור פרלמנט חלופי אליו תהיה מוכפפת הממשלה בנושאים אלו. למה? אולי כי הרעיון של לקבל את תמיכת הציבור על ידי בחירות ושכנוע רעיוני (קרי, דמוקרטיה) לא מצליח להם כל כך.

נחזור לדרישה מס' 1, הודאה (והודעה) בדבר קיומו של משבר אקלים. ראשית, יש לומר, אנו שומעים מרוב ממשלות העולם השכם וערב התייחסויות ל"משבר האקלים". אך מהו "משבר האקלים", מה אומרים הנתונים? ובכן, הנתונים מראים שמלבד עלייה מסוימת בטמפרטורה העולמית הממוצעת (שאגב, גם היא עשויה להועיל למדינות מסוימות, למשל על ידי הפשרת אזורים קפואים לחקלאות), אין שינוי משמעותי באירועי קיצון מטאורולוגים אחרים. לא אני אומר זאת, אלא הדו"ח האחרון של "הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים" (IPCC), שכותב (תרגום והערות שלי): "יש עדות חזקה שההתחממות הובילה לשינוי בטמפרטורות הקיצון, כולל גלי חום, מאז תחילת המאה ה-20. [כאמור, כדור-הארץ מתחמם בממוצע]. עליות בגשמים חזקים סביר שהתרחשו, אבל תלוי באזור [במילים אחרות, עדות חלשה ומקומית, שלא ניתן לקשר אותה לעלייה בטמפרטורות]. אולם, עבור אירועי קיצון אחרים, למשל ציקלונים טרופיים [ולמעשה כל אירוע קיצון מטאורולוגי אחר], אנחנו פחות בטוחים [!], אולי חוץ מבכמה מקומות בודדים, שהיו אילו שהם שינויים משמעותיים באירועים שנמדדו [במלים אחרות, אין עדות לשינוי משמעותי רחב היקף] ."

קשה להאמין בזה מרוב כל הרעש: ה-IPCC עצמו כותב (דו"ח ההערכה החמישי, קבוצת עבודה #1), שאין עדות משמעותית לעלייה באירועי קיצון מטאורולוגיים, למרות עשרות שנים של מעקב ומדידות. אז מדוע "מרד ההכחדה" רוצים הודאה במשבר אקלים מאיים ובא?

ומה לגבי דרישה מס' 2, מעבר לכלכלה המבוססת על אפס פליטות פחמן-דו-חמצני עד שנת 2025? גם כאן התשובה פשוטה - אי אפשר לעשות זאת, למרות הרצון הטוב. ושוב, זה לא דעתי האישית. דו"ח מחקר של ה-OECD משנת 2018 (OECD Environment Working Papers No. 139) כותב בפירוש שלסבסוד האדיר של אנרגיות ממקורות מתחדשים (גרמניה לבדה הוציאה כטריליון יורו על סבסוד אנרגיות ירוקות) הייתה השפעה משמעותית על הגדלת אחוזי ההתקנה של אנרגיות מתחדשות ועל הגדלת ייצור החשמל מאנרגיות אלו, אך השפעה שולית ולא-מדידה על פליטות הפד"ח. איך זה יכול להיות? ובכן, בגלל שהאנרגיות המתחדשות הן תזזיתיות ודורשות גיבוי ממקורות מאובנים, ויש עוד סיבות (למשל מקומות שבהן אנרגית רוח לא-יציבה החליפה אנרגיה גרעינית נקייה, ולמעשה גרמה לעלייה בפליטות פד"ח). מה כן הושג? באופן גורף (גם בארץ), סובסידיות לאנרגיה ממקורות מתחדשים הובילה לעליה משמעותית במחירי החשמל (בגרמניה הם הוכפלו, והפכו את גרמניה למדינה עם החשמל השני הכי יקר באירופה ובין היקרים בעולם).

וכל זה במדינות מערביות, מפותחות, בעלות תשתית הנדסית טכנולוגית מבוססת. ומה יהיה על המדינות הנחשלות, העניות? ובכן, אליבא ד'"מרד ההכחדה", אין עליהם אלא להישאר עניים, מפני שייצור חשמל ואנרגיה הוא הכרחי לפיתוח כלכלי ויציאה מעוני, אך אנרגיה חלופית היא כאמור יקרה יותר, ואינה חוסכת בפליטות. לכן, הדרך היחידה של מדינות העולם השלישי להגיע לכלכלה ללא פליטות פד"ח היא להישאר בעוני. אין אלו דברים בעלמא; כבר היום הבנק העולמי - עם רוח גבית מגופים "ירוקים" כמו IPCC, גרינפיס, "מרד ההכחדה" וכו' - מונע השקעות והלוואות לפיתוח תחנות כוח ממקור מאובני מאפריקה, ומחייב אותם לבנות תחנות "ירוקות" יקרות שאינן מספקות חשמל יציב. כך, לקנייתי הממוצע - לו היה צורך חשמל כמו הישראלי הממוצע -יש 45 דקות חשמל ביום. 45 דקות להאיר בתי ספר, בתי חולים, אוניברסיטאות, תעשיה, מוסדות תרבות וכדומה. זה המחיר האמיתי של דרישות "מרד ההכחדה".

על בסיס זה, לפני כחודש שלחה קבוצה של כחמש-מאות מדעני אקלים, אנשי אקדמיה בתחום ובתחומים נושקים, ואנשי מקצוע בתחום, מכתב למזכ"ל האו"ם. כותרת המכתב הייתה "אין מצב חירום אקלימי", ובמכתב הם מעלים טענות דומות לכתוב כאן, וכותבים: "...זו אכזריות ואף פזיזות לתמוך ולקדם בזבוז של טריליוני דולרים על בסיסם של מודלים בוסריים [הכוונה למודלי מחשב של האקלים]. מדיניות האקלים הנוכחית מתעלמת, בצורה קשה חסרת טעם, מהמערכת הכלכלית, ומסכנת חיים במדינות המנועות מגישה לאנרגיה חשמלית זמינה, אמינה ובמחיר סביר." כשקוראי מאמר זה יפגשו בפעם הבאה את אנשי "מרד ההכחדה" מוטלת עליהם החובה לשאול: היכן ההוכחות המדעיות עליהן אתם מבססים את טענותיכם, ומה המחיר האמיתי של דרישותיכם? הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת. בנושאים אלו, שהם קריטיים להמשך הקיום והרווחה האנושית, רק הנתונים חשובים. 

הכותב הוא חבר סגל בכיר במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון

עוד כתבות

מפעל רב בריח באשקלון / צילום: יח''צ

תמורת 97 מיליון שקל: רב בריח מוכרת 30% מהמפעל באשקלון למגדל

רב בריח מוכרת את חלקה בקרקע המפעל למגדל בעסקת מכירה וחכירה בחזרה ● לאחר הרכישה, מגדל תחזיק לאחר הרכישה בבעלות המלאה במתחם, ורב בריח תשכור אותו ממנה לתקופה של כ-25 שנה

דיוויד גוקלר, מנכ''ל סנדיסק / צילום: ap, Don Feria

השלימה זינוק של 1,500% בשנה: הכוכבת של ה־S&P 500 לא עוצרת

על רקע ההתלהבות מ־AI והביקוש הגובר לשבבי זיכרון שהיא מייצרת, מניית סנדיסק זינקה לשווי שיא, לאחר עלייה של 143% בינואר ● אנליסט ג'פריס: "הסייקל בתחום הוא מדהים, ולא רואים לו סוף כרגע" ● בין הנהנים מהזינוק: מאות עובדי החברה בישראל

מלניה טראמפ בהשקת הסרט התיעודי / צילום: ap, Jose Luis Magana

איך הסרט השנוי במחלוקת של מלניה טראמפ שבר שיא של עשור?

הסרט התיעודי של מלניה טראמפ נחשב ליקר ביותר מסוגו עם השקעה של יותר מ-70 מיליון דולר מצד אמזון ●  למרות שהרשתות החברתיות הגחיכו אותו, בפועל הוא הציג את נתוני הפתיחה הטובים ביותר בעשור האחרון לז'אנר

אילוסטרציה: Shutterstock

"גיליתי שאני כבר לא הבעלים": הסיפור על הקבלן שגנבו ממנו את החברה

הקבלן אפי פריס נקלע לסאגה שלא תיאמן, במהלכה גילה כי מניות החברה שלו הועברו לזרים והפכו לכלי להפצת חשבוניות פיקטיביות במיליונים ● בראיון לגלובס הוא משחזר את המצוד העצמאי אחר ה"קופים" ואת המאבק המשפטי לעצירת הקריסה של עסקת נדל"ן גדולה

"יותר ויותר אנטי-ישראלית": המדינה שמתרחקת מנורמליזציה עם ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השפעתה של סין במזרח התיכון נמצאת בשפל, התקשורת הסעודית מאותת כי הסיכויים לנורמליזציה עם ישראל הולכים ומתמעטים, וג'ימיני של גוגל נקשר לפעילות ביטחונית בעזה • כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בת"א; טבע זינקה בכ-7%, מניות הביטוח קפצו

מדד ת"א 35 קפץ בכ-1.1% ● אופנהיימר מורידה המלצה על נובה: מאמינים כי העליות החדות במניה כבר מגולמות ● הישראלים פדו בינואר 2 מיליארד שקל ממדדי וול סטריט ורכשו קרנות מקומיות ● השקל נחלש מעט; מיטב: התחזקות השקל נבעה מהחלשות הדולר ● בלומברג: ספקולנטים סינים דחפו את מחירי הזהב והיו הראשונים להפיל אותם

מושגים לאזרחות מיודעת. היטל השבחה / צילום: Shutterstock

היטל השבחה ומס שבח: מה ההבדלים ביניהם?

לאחרונה ביהמ"ש העליון פרסם מספר פסיקות הנוגעות להיטל השבחה ● באילו מקרים יש לשלם אותו, וכמה כסף הוא מכניס לרשויות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

משרדי חברת BUYME / צילום: איל יצהר

איך הגיעה חברת BUYME לשווי של מיליארד שקל

הפניקס מנהלת מגעים לרכישת 65% מחברת המתנות והחוויות BUYME ממשפחות שחר וקז ● על פי הערכות, מכירות החברה צומחות ב–25%–30% בשנה, ומחזיקה בנתח השוק הגדול בתחומה

מניות התוכנה צונחות, ושולחות את החברות לחשב מסלול מחדש / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"מלכודת היעילות": חברות התוכנה גילו שמנוע הצמיחה העיקרי עלול להתהפך עליהן

סיילספורס, ServiceNow ו־SAP איבדו עשרות אחוזים מערכן בשנה החולפת, גם בלי נטישה של לקוחות ● בשוק מתגבר החשש שהבינה המלאכותית מייתרת עובדים, ופוגעת ישירות במודל הרישוי שעליו בנויות חברות התוכנה ● ​כך עובדת "מלכודת היעילות"

חלפני כסף ברחובות טהראן / צילום: ap, Vahid Salemi

מצבה של איראן מחמיר והמשטר שולף שפן חדש

הריל האיראני הגיע לשפל חדש - 1.6 מיליון ריאל איראני לדולר אחד ● בניסיון להתמודד עם השחיקה, בבנק המרכזי בטהרן השיקו היום מטבע חדש של 5 מיליון ריאל

המכללה האקדמית תל חי בקריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

תרומת ענק לאוניברסיטת תל חי בקריית שמונה: 130 מיליון שקל מקרן רודברג

לפני כשבועיים אישרה המועצה להשכלה גבוהה את הפיכה של מכללת תל חי לאוניברסיטת קריית שמונה בגליל, וכעת מגיעה התרומה מהקרן הקנדית ● אתמול אישרה הממשלה את תקציב האוניברסיטה: 600 מיליון שקל

הדמייה של רובע ריבל / צילום: 3dvision

תמורת 620 מיליון שקל: קרסו נדל"ן במו"מ עם כלל ביטוח למכירת 49% מרובע ריב"ל בתל אביב

לגלובס נודע כי המו"מ מתנהל מול חברת כלל ביטוח ופיננסים ● המתחם בשטח 14 דונם בדרום תל אביב כולל שלושה מגדלים, 410 דירות ושטחי מסחר ומלונאות ● שווי הפרויקט לאחר השלמתו מוערך בכ־4 מיליארד שקל ● לפי ההערכות, צפי לקבלת היתר והתחלת עבודות - ברבעון אחרון של 2026

צילום: Shutterstock

הנתונים חושפים: מי העיר עם איכות החיים הגבוהה בארץ, ומי בתחתית?

בהסתמך על כ-60 פרמטרים שונים, הלמ"ס מחשבת את מדדי איכות החיים ב-18 הערים הגדולות • כפר סבא בראש, ירושלים בתחתית, ומי הערים שקפצו לצמרת הדירוג? • המשרוקית של גלובס

סניף של רשת הסטוק / צילום: סטודיו הסטוק

התחרות מחריפה: רשת הסטוק פותחת 6 סניפים בהשקעה של 12 מיליון שקל

רשת הסטוק תפתח שישה סניפים חדשים במחצית הראשונה של השנה ובסך-הכול תמנה 54 סניפים ● הרשת פועלת במודל של One Stop Shop ומציעה מגוון גדול של קטגוריות ומוצרים לתחום הבית ● מהלך ההתרחבות בא על רקע הפופולריות הגואה של רשתות הסטוק בישראל

שער הדולר מתחיל להשפיע על ענף ההייטק / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הכסף נשחק, השכר מתייקר: צניחת הדולר מאיימת על ענף ההייטק הישראלי

בזמן שטראמפ מצהיר כי "מצב הדולר מצוין", חברות ההייטק הישראליות מתמודדות עם שחיקה מתמשכת בהון שגייסו וזינוק בעלויות השכר השקליות ● השילוב בין היחלשות המטבע לחוסר התערבות ממשלתית מעמיד בסכנה את הכנסות המדינה ממסים, ומאלץ את התעשייה לבחון מחדש את תוכניות הצמיחה והגיוס בישראל

עידן מועלם / צילום: תמר מצפי

נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי עידן מועלם למ"מ מנכ"ל רמ"י

מינויו של מועלם אושר לאחר שראש הממשלה ושר השיכון לא רצו למנות לתפקיד בכירים ברמ"י ● המינוי יהיה במשרה חלקית וללא שכר לתקופה של 3 חודשים, אך לא מן הנמנע שיוארך

קמפיין החוצות נגד צביקה נווה / צילום: מיכל אריאלי

נקמה במיליון שקל: המספרים מאחורי ״את מי אתה סוחט היום״

בשלטי חוצות שהוצבו בימים האחרונים באיילון ובמקומות נוספים נכתב: "צביקה נווה, את מי אתה סוחט היום?" ● מאחורי הקמפיין האגרסיבי עומד איש העסקים אלכס סקלר, שבימים אלה מנהל מאבק משפטי מול גרושתו - שהיא כיום אשתו של צביקה נווה, חוקר פרטי ובעלי חברת המודיעין העסקי CGI

עו”ד שלמה (מומי) למברגר / צילום: אסף רחמים

עו"ד שלמה למברגר מצטרף כשותף למשרד בלטר, גוט, אלוני ושות’

לאחר שמונה שנים כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שלמה (מומי) למברגר, שנודע בניהול תיקים מתוקשרים ומורכבים, יוביל במשרד בלטר, גוט, אלוני ושות' את תחום הרגולציה ועבירות צווארון לבן

סניף יוחננוף / צילום: יח''צ

ב-17 מיליון שקל: יוחננוף רוכשת 30% מקרקע ליד בנימינה להקמת מרכז מסחרי

לגלובס נודע כי יוחננוף תקים על הקרקע מרכז מסחרי חדש שיכלול סניף של הרשת ● הרכישה מתבצעת מידי חברת הנדל"ן שי חי ● המרכז המסחרי, שייפתח ב-2029, צפוי להתחרות בקניון "מול זכרון" הסמוך

היועצת המשפטית לכנסת, עו''ד שגית אפיק / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הייעוץ המשפטי ממליץ לפצל כשני שלישים מחוק ההסדרים; מה יישאר בחוץ?

רפורמת החלב, הבנקים הקטנים ומס הקרקעות – בחוץ: היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, ממליצה להוציא מהמסלול המהיר של חקיקת התקציב כשני שלישים מסעיפי חוק ההסדרים ולקדם אותם בחקיקה רגילה ● באוצר מודאגים מהיקף הפיצולים ומלינים על כך שלא מאפשרים להם לקדם רפורמות מבניות – לא בהסדרים ולא מחוצה להם