גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרד בהפחדה - אל תאמינו להיסטריה

הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת ● דעה

הגְרֶטָה-פסט כבר מאחורינו, אך על גליו עוד רוכבים ארגונים שונים כמו "אדם טבע ודין" או "מרד ההכחדה", ומנסים בעזרת הפחדות של משבר אקלים נוראי ומאיים לגרום לציבור לתמוך בדרישותיהם (וגם לתמוך בהם כספית). האחרון אף חבר לארגון בעל השם "הבריגדה האדומה" (קצת רגישות היסטורית בבקשה) ומפיק אירועים ציבוריים ססגוניים לרוב. דרישותיו: 1 - על הממשלה להודות בקיומו של משבר האקלים. 2 - להוריד את פליטות הפחמן הדו-חמצני לאפס עד שנת 2025, ו-3- על הממשלה להקים אסיפה אזרחית בנושאי "אקלים וצדק אקולוגי" ולהיות מובלת על ידי החלטותיה.

על הדרישה השלישית קל לענות - כבר יש כזו אסיפה אזרחית, הן באנגליה והן בישראל (ובעוד הרבה מדינות). היא נקראת בשמות שונים - פרלמנט, כנסת, קונגרס - ואֲמֻנַה, בין השאר, על החלטת החלטות בנושאי אקלים וצדק אקולוגי, שיהיו מיושמות על ידי הממשלה הרלוונטית. אז הדרישה של "מרד ההכחדה" היא למעשה ליצור פרלמנט חלופי אליו תהיה מוכפפת הממשלה בנושאים אלו. למה? אולי כי הרעיון של לקבל את תמיכת הציבור על ידי בחירות ושכנוע רעיוני (קרי, דמוקרטיה) לא מצליח להם כל כך.

נחזור לדרישה מס' 1, הודאה (והודעה) בדבר קיומו של משבר אקלים. ראשית, יש לומר, אנו שומעים מרוב ממשלות העולם השכם וערב התייחסויות ל"משבר האקלים". אך מהו "משבר האקלים", מה אומרים הנתונים? ובכן, הנתונים מראים שמלבד עלייה מסוימת בטמפרטורה העולמית הממוצעת (שאגב, גם היא עשויה להועיל למדינות מסוימות, למשל על ידי הפשרת אזורים קפואים לחקלאות), אין שינוי משמעותי באירועי קיצון מטאורולוגים אחרים. לא אני אומר זאת, אלא הדו"ח האחרון של "הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים" (IPCC), שכותב (תרגום והערות שלי): "יש עדות חזקה שההתחממות הובילה לשינוי בטמפרטורות הקיצון, כולל גלי חום, מאז תחילת המאה ה-20. [כאמור, כדור-הארץ מתחמם בממוצע]. עליות בגשמים חזקים סביר שהתרחשו, אבל תלוי באזור [במילים אחרות, עדות חלשה ומקומית, שלא ניתן לקשר אותה לעלייה בטמפרטורות]. אולם, עבור אירועי קיצון אחרים, למשל ציקלונים טרופיים [ולמעשה כל אירוע קיצון מטאורולוגי אחר], אנחנו פחות בטוחים [!], אולי חוץ מבכמה מקומות בודדים, שהיו אילו שהם שינויים משמעותיים באירועים שנמדדו [במלים אחרות, אין עדות לשינוי משמעותי רחב היקף] ."

קשה להאמין בזה מרוב כל הרעש: ה-IPCC עצמו כותב (דו"ח ההערכה החמישי, קבוצת עבודה #1), שאין עדות משמעותית לעלייה באירועי קיצון מטאורולוגיים, למרות עשרות שנים של מעקב ומדידות. אז מדוע "מרד ההכחדה" רוצים הודאה במשבר אקלים מאיים ובא?

ומה לגבי דרישה מס' 2, מעבר לכלכלה המבוססת על אפס פליטות פחמן-דו-חמצני עד שנת 2025? גם כאן התשובה פשוטה - אי אפשר לעשות זאת, למרות הרצון הטוב. ושוב, זה לא דעתי האישית. דו"ח מחקר של ה-OECD משנת 2018 (OECD Environment Working Papers No. 139) כותב בפירוש שלסבסוד האדיר של אנרגיות ממקורות מתחדשים (גרמניה לבדה הוציאה כטריליון יורו על סבסוד אנרגיות ירוקות) הייתה השפעה משמעותית על הגדלת אחוזי ההתקנה של אנרגיות מתחדשות ועל הגדלת ייצור החשמל מאנרגיות אלו, אך השפעה שולית ולא-מדידה על פליטות הפד"ח. איך זה יכול להיות? ובכן, בגלל שהאנרגיות המתחדשות הן תזזיתיות ודורשות גיבוי ממקורות מאובנים, ויש עוד סיבות (למשל מקומות שבהן אנרגית רוח לא-יציבה החליפה אנרגיה גרעינית נקייה, ולמעשה גרמה לעלייה בפליטות פד"ח). מה כן הושג? באופן גורף (גם בארץ), סובסידיות לאנרגיה ממקורות מתחדשים הובילה לעליה משמעותית במחירי החשמל (בגרמניה הם הוכפלו, והפכו את גרמניה למדינה עם החשמל השני הכי יקר באירופה ובין היקרים בעולם).

וכל זה במדינות מערביות, מפותחות, בעלות תשתית הנדסית טכנולוגית מבוססת. ומה יהיה על המדינות הנחשלות, העניות? ובכן, אליבא ד'"מרד ההכחדה", אין עליהם אלא להישאר עניים, מפני שייצור חשמל ואנרגיה הוא הכרחי לפיתוח כלכלי ויציאה מעוני, אך אנרגיה חלופית היא כאמור יקרה יותר, ואינה חוסכת בפליטות. לכן, הדרך היחידה של מדינות העולם השלישי להגיע לכלכלה ללא פליטות פד"ח היא להישאר בעוני. אין אלו דברים בעלמא; כבר היום הבנק העולמי - עם רוח גבית מגופים "ירוקים" כמו IPCC, גרינפיס, "מרד ההכחדה" וכו' - מונע השקעות והלוואות לפיתוח תחנות כוח ממקור מאובני מאפריקה, ומחייב אותם לבנות תחנות "ירוקות" יקרות שאינן מספקות חשמל יציב. כך, לקנייתי הממוצע - לו היה צורך חשמל כמו הישראלי הממוצע -יש 45 דקות חשמל ביום. 45 דקות להאיר בתי ספר, בתי חולים, אוניברסיטאות, תעשיה, מוסדות תרבות וכדומה. זה המחיר האמיתי של דרישות "מרד ההכחדה".

על בסיס זה, לפני כחודש שלחה קבוצה של כחמש-מאות מדעני אקלים, אנשי אקדמיה בתחום ובתחומים נושקים, ואנשי מקצוע בתחום, מכתב למזכ"ל האו"ם. כותרת המכתב הייתה "אין מצב חירום אקלימי", ובמכתב הם מעלים טענות דומות לכתוב כאן, וכותבים: "...זו אכזריות ואף פזיזות לתמוך ולקדם בזבוז של טריליוני דולרים על בסיסם של מודלים בוסריים [הכוונה למודלי מחשב של האקלים]. מדיניות האקלים הנוכחית מתעלמת, בצורה קשה חסרת טעם, מהמערכת הכלכלית, ומסכנת חיים במדינות המנועות מגישה לאנרגיה חשמלית זמינה, אמינה ובמחיר סביר." כשקוראי מאמר זה יפגשו בפעם הבאה את אנשי "מרד ההכחדה" מוטלת עליהם החובה לשאול: היכן ההוכחות המדעיות עליהן אתם מבססים את טענותיכם, ומה המחיר האמיתי של דרישותיכם? הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת. בנושאים אלו, שהם קריטיים להמשך הקיום והרווחה האנושית, רק הנתונים חשובים. 

הכותב הוא חבר סגל בכיר במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון

עוד כתבות

האם המשבר בהייטק הסתיים? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

דוח חדש חושף- סיכום השנה בהייטק: שיא בעסקאות לצד שפל במספר המועסקים

דוח חדש חושף כי בשנה החולפת נרשמה לראשונה ירידה שנתית במספר העובדים בענף ההייטק, ובמקביל הג׳וניורים מתקשים להיכנס לשוק למרות שנת שיא פיננסית

משקיע מודאג בבורסת ניו־יורק, האם הבועה בדרך? / צילום: Shutterstock

ההשוואות המטרידות בין טירוף הבינה המלאכותית לבין בועת הדוט־קום

אנליסטים שוריים מתכחשים לאפשרות שמתפתחת כיום בועת AI בדומה לבועת הדוט־קום בשנות ה־90 ● הדמיון אכן קיים, ובדיוק כמו אז - משקיעים מקווים כי הטכנולוגיה החדשה תספק צמיחה ורווחים גבוהים מהרגיל ● ובכל זאת, יש גם כמה הבדלים מהותיים

תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן

משחק הכיסאות בשוק החשמל: דוראד חוזרת למרוץ ולוחצת את המתחרות לפינה

לאחר שנים של סכסוכים יצריים, משיכת התביעות של אדלטק סוללת את הדרך להקמת תחנת הכוח "דוראד 2" ● מול מגבלות הרגולציה ולוח הזמנים הצפוף של רשות החשמל, חזרת התחנה למגרש מגבירה את הלחץ על המתחרות — ועשויה להכריע מי מהן תישאר מחוץ לרשת

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

מה קבע בית משפט כששבעה ילדים ורעייה נשארו מחוץ לצוואה של האבא

בית המשפט דחה תביעת עו"ד לפיצויים בעקבות הפסקת ייצוג ● העליון קבע כי ניתן להותיר בידי המדינה כספים שנתפסו מנאשם בשוחד לצורכי חילוט עתידי ● צוואה שנישלה רעיה ושאר ילדים בוטלה בשל מעורבות והשפעה בלתי הוגנת של היורש ● 3 פסקי דין בשבוע 

תבשילים בלחם בית / צילום: דוד ששון

העסק שהתחיל על תלת־אופן לפני 40 שנה הוא היום ממלכה קולינרית נדירה

סמבוסק חומוס ממולא בסביח, בוריקה בתוך לחם, קבב עיראקי בלאפה וסופגניות שהן אגדה ● שבע תחנות אוכל באור יהודה, שגרמו לנו להכתיר אותה כמלכה קולינרית בלתי מעורערת

ניר וברית בן עמרם, בעלי בלונדי גריל צ'יז / צילום: משה ניסים

"רעדתי מפחד": בית הקפה שממציא את עצמו מחדש אחרי שנים סוערות

ברית וניר בן עמרם נאלצו לסגור את העסקים שלהם בקורונה, ותכננו לפתוח בית קפה בצפון ב-8 באוקטובר 2023 ● מאוחר יותר, כשפתחו בירושלים, החלה המלחמה עם איראן: "חיילים צוחקים איתי שפעם הבאה אשלח להם צו 8 מראש" ● ולמרות הכול, הם מצליחים להגשים את החלום שלהם: "אפשר לקנות אלף מאפים טעימים, אבל אנחנו רוצים לעורר באנשים זיכרונות"

ראשת ממשלת יפן סנאה טקאיצ'י בפרלמנט. האישה הראשונה בתפקיד / צילום: ap, Eugene Hoshiko

התיירות הישראלית ליפן קפצה ב־88% מהשנה שעברה. זו הסיבה האמיתית

הציבור המזדקן, התוצר המתכווץ והיחלשות המטבע הכניסו את הכלכלה הרביעית בגודלה לסחרור, וחבילת תמריצים ממשלתית כבר יצאה לדרך ● אבל כשהשמיים מתקדרים מעל ארץ השמש העולה, נדמה שדווקא לישראלים נוצרות הזדמנויות יוצאות דופן - מההייטק והביטחון ועד החופשה שהוזלה

KGM טורס הייבריד / צילום: יח''צ

עם מנוע מסין והחל מ-180 אלף שקל: הקוריאנית החדשה שתתחרה ביונדאי וטויוטה

היצרנית הקוריאנית חדורת המוטיבציה נכנסת לפלח ההיברידי באמצעות "קיצור דרך": KGM טורס הייבריד כולל מערכת הנעה מוכחת מתוצרת BYD ● העיצוב קשוח, צריכת הדלק נמוכה יחסית ורמת האבזור מכובדת ביחס למחיר, אבל השכנים מקוריאה מציבים תחרות קשה

שלט של חנות שקונה זהב וכסף בניו יורק / צילום: Reuters, Anthony Behar

איך להשקיע וממה להיזהר: הזהב והכסף הם המנצחים הגדולים של 2025

התשואה השנתית על הזהב ועל הכסף מותירה הרחק מאחור את נאסד"ק, S&P500, האג"ח הממשלתיות והביטקוין ● איך נראית ההשקעה בהם ומתי הם פגיעים? ● כתבה ראשונה בסדרה

מה יהיה מחר בבורסה? / צילום: Shutterstock

הנתון שעשוי לסלול את הדרך לראלי בוול סטריט, ומה צפוי היום בת"א?

לאחר שבוע שיא בבורסה בת"א, המסחר צפוי להיפתח היום בצל העליות בוול סטריט ● האינפלציה הנמוכה וההתאוששות במניות ה-AI מפיחה אופטימיות לגבי ראלי סנטה קלאוס בניו יורק ● המניות הדואליות יחזרו למסחר בת"א בפערי ארביטרז' מעורבים ● חברת הביטוח והקמעונאית שצפויות לרדת ● וגם, הרשימה הלא קטנה של ההפתעות של השנה

מה הייתה הסדרה הראשונה שהפיקה נטפליקס? / צילום: Shutterstock

מה הייתה הסדרה הראשונה שהפיקה נטפליקס?

כמה ערי בירה יש לרפובליקת דרום אפריקה, מה מקור השם שפעת ובאיזו סדרת אנימציה חיית המחמד נקראת Santa's Little Helper? ● הטריוויה השבועית

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם שרית זהבי / צילום: רמי זרנגר

החוקרת שסבורה: חיזבאללה מתכונן לסיבוב הבא, ואיראן שולטת בכל צעד

שיחה עם שרית זהבי, נשיאת מרכז עלמא להנגשת מידע על הזירה הצפונית ● על היכולות הצבאיות והכלכליות של חיזבאללה, השליטה והמעורבות של איראן והגישה של נשיא סוריה ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה רביעית בסדרה

חנות הדגל של ספורה בשאנז אליזה. ''אומרים שמבקרים בה יותר מבאייפל'' / צילום: Shutterstock

3,400 חנויות ו־18.5 מיליארד דולר בשנה: כך הפכה רשת הביוטי היוקרתית לגדולה בעולם

ספורה היא רשת היופי היוקרתית הגדולה בעולם: 3,400 חנויות, בלעדיות על מאות מותגים והכנסות של 18.5 מיליארד דולר בשנה ● התעשייה בצומת דרכים, והחברה מבית LVMH מתחזקת צבא משפיעניות, אך גם מאמינה שהעתיד טמון בסניפים ● הצצה נדירה לאסטרטגיה שצפויה לשמר את ההצלחה

גיא נתן / צילום: תומר שלום

הוא רק בן 27, אבל כבר גורו של מעל 100 אלף עוקבים: "אנשים רואים שכל ירידה נמשכת חודש וזו בעיה"

חמוש בטריקו ושרשרת עם שור מזהב, הפך גיא נתן לגורו של משקיעי ריטייל, עם למעלה מ־100 אלף עוקבים באינסטגרם, פודקאסט מצליח וקרן גידור ● בראיון לגלובס הוא מספר איך פציעה בצבא שינתה לו את המסלול, מה מנהלי השקעות מסורתיים מפספסים: "כבר אין מנטליות של קח את הכסף וזהו", וממה הוא חושש: "אנשים יאבדו הרבה מאוד כסף וילמדו את השיעור הכי קשה של החיים"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה ואורקל זינקו, נייקי נפלה ב-11%

אורקל הצטרפה לקבוצת משקיעים שאמורה להוביל את פעילות TikTok בארה״ב ● הדוח של נייקי: שיפור בארה"ב, ירידה חדה במכירות בסין ● בוול סטריט נערכים ליום פקיעת האופציות הגדול בהיסטוריה ● הבנק המרכזי של יפן החליט להעלות את הריבית במדינה ל-0.75%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1995 ● הבורסות באירופה ננעלו במגמה חיובית

שלושה שיעורים שכל מנהל צריך ללמוד מההיסטוריה של דיסני / צילום: Shutterstock

בין שלגייה לפנתר השחור: שלושה שיעורים שכל מנהל צריך ללמוד מההיסטוריה של דיסני

אומץ אינו רק תכונה אישית אלא תוצר של אקלים ארגוני, ואלה שמטפחים אותו קוטפים את הפירות ● דיסני מציעה שיעור מרתק לכל מנהיג במסעה ההיסטורי מתקופת התעוזה היצירתית של וולט דיסני, שלא קיבלה ביטוי בצד הערכי, ועד לחזון השיטתי של בוב אייגר

על דמי חנוכה: הזדמנות לתת יופי של שיעור לחיים

דמי החנוכה הם הרבה יותר משטר מקופל שמחליק לכף יד קטנה ● מדובר במסורת יהודית בת מאות שנים, שנולדה מתוך חינוך לנדיבות ועזרה לזולת ואף סמלה אמצעי שיקום לנפש הלאומית ● כיום למטבעות החנוכה יש ערך מוסף מפתיע: הזדמנות ראשונה ללמד ילדים על כסף, אחריות וחיסכון 

אביגדור קפלן / צילום: יונתן בלום

"אנחנו עם של בכיינים. רבים ממי שעוזבים היום, יחזרו": אביגדור קפלן מציג את הפתרונות לבעיות הכי בוערות בישראל

האיש שניהל את גופי הבריאות והביטוח מהגדולים במשק, החליט לחזור להיות סטודנט כדי להתמודד עם פצצה מתקתקת של החברה הישראלית: משבר הביטוח הסיעודי ● בראיון מיוחד הוא מנתח את הזינוק בעלויות המערכת ומציע רפורמה שתאחד את כלל תקציבי הטיפול תחת קורת גג אחת ● וגם: איך להישאר חיוני בגיל השלישי וכמה חשובה המלחמה בבדידות

פיבי גייטס / צילום: Reuters, Anthony Behar

לא רק "הבת של": פיבי גייטס גייסה 30 מיליון דולר לסטארט־אפ האופנה שלה

הרעיון נולד במעונות סטנפורד, מחוויה לא־מוצלחת של קניות אונליין ("רכשתי שמלה ב־500 דולר, אח"כ גיליתי אתר שמוכר אותה ב־150 דולר") ● כעת, בגיל 23, גייטס מנהלת עסק בשווי 180 מיליון דולר ומושכת משקיעים מהשורה הראשונה ● עם זאת, היא מודה: "לא הייתי יכולה לגדול בתנאים האלה אלמלא ההורים שלי"

כך טיפס מיקי פדרמן לצמרת  עשירי ישראל / צילום: AI

כך טיפס מיקי פדרמן לצמרת עשירי ישראל

בעשור האחרון קפץ שוויו של איש העסקים מיקי פדרמן מ-6 מיליארד שקל ל-35 מיליארד ● המלונאי שנכנס בעסקת מיזוג לתעשייה הביטחונית, כמעט במקרה, רכב על מרוץ החימוש הגלובלי - והתברג לצמרת הישראלים העשירים בעולם ● מיהו הטייקון המסתורי שמתעקש להישאר מתחת לרדאר?