גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרד בהפחדה - אל תאמינו להיסטריה

הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת ● דעה

הגְרֶטָה-פסט כבר מאחורינו, אך על גליו עוד רוכבים ארגונים שונים כמו "אדם טבע ודין" או "מרד ההכחדה", ומנסים בעזרת הפחדות של משבר אקלים נוראי ומאיים לגרום לציבור לתמוך בדרישותיהם (וגם לתמוך בהם כספית). האחרון אף חבר לארגון בעל השם "הבריגדה האדומה" (קצת רגישות היסטורית בבקשה) ומפיק אירועים ציבוריים ססגוניים לרוב. דרישותיו: 1 - על הממשלה להודות בקיומו של משבר האקלים. 2 - להוריד את פליטות הפחמן הדו-חמצני לאפס עד שנת 2025, ו-3- על הממשלה להקים אסיפה אזרחית בנושאי "אקלים וצדק אקולוגי" ולהיות מובלת על ידי החלטותיה.

על הדרישה השלישית קל לענות - כבר יש כזו אסיפה אזרחית, הן באנגליה והן בישראל (ובעוד הרבה מדינות). היא נקראת בשמות שונים - פרלמנט, כנסת, קונגרס - ואֲמֻנַה, בין השאר, על החלטת החלטות בנושאי אקלים וצדק אקולוגי, שיהיו מיושמות על ידי הממשלה הרלוונטית. אז הדרישה של "מרד ההכחדה" היא למעשה ליצור פרלמנט חלופי אליו תהיה מוכפפת הממשלה בנושאים אלו. למה? אולי כי הרעיון של לקבל את תמיכת הציבור על ידי בחירות ושכנוע רעיוני (קרי, דמוקרטיה) לא מצליח להם כל כך.

נחזור לדרישה מס' 1, הודאה (והודעה) בדבר קיומו של משבר אקלים. ראשית, יש לומר, אנו שומעים מרוב ממשלות העולם השכם וערב התייחסויות ל"משבר האקלים". אך מהו "משבר האקלים", מה אומרים הנתונים? ובכן, הנתונים מראים שמלבד עלייה מסוימת בטמפרטורה העולמית הממוצעת (שאגב, גם היא עשויה להועיל למדינות מסוימות, למשל על ידי הפשרת אזורים קפואים לחקלאות), אין שינוי משמעותי באירועי קיצון מטאורולוגים אחרים. לא אני אומר זאת, אלא הדו"ח האחרון של "הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים" (IPCC), שכותב (תרגום והערות שלי): "יש עדות חזקה שההתחממות הובילה לשינוי בטמפרטורות הקיצון, כולל גלי חום, מאז תחילת המאה ה-20. [כאמור, כדור-הארץ מתחמם בממוצע]. עליות בגשמים חזקים סביר שהתרחשו, אבל תלוי באזור [במילים אחרות, עדות חלשה ומקומית, שלא ניתן לקשר אותה לעלייה בטמפרטורות]. אולם, עבור אירועי קיצון אחרים, למשל ציקלונים טרופיים [ולמעשה כל אירוע קיצון מטאורולוגי אחר], אנחנו פחות בטוחים [!], אולי חוץ מבכמה מקומות בודדים, שהיו אילו שהם שינויים משמעותיים באירועים שנמדדו [במלים אחרות, אין עדות לשינוי משמעותי רחב היקף] ."

קשה להאמין בזה מרוב כל הרעש: ה-IPCC עצמו כותב (דו"ח ההערכה החמישי, קבוצת עבודה #1), שאין עדות משמעותית לעלייה באירועי קיצון מטאורולוגיים, למרות עשרות שנים של מעקב ומדידות. אז מדוע "מרד ההכחדה" רוצים הודאה במשבר אקלים מאיים ובא?

ומה לגבי דרישה מס' 2, מעבר לכלכלה המבוססת על אפס פליטות פחמן-דו-חמצני עד שנת 2025? גם כאן התשובה פשוטה - אי אפשר לעשות זאת, למרות הרצון הטוב. ושוב, זה לא דעתי האישית. דו"ח מחקר של ה-OECD משנת 2018 (OECD Environment Working Papers No. 139) כותב בפירוש שלסבסוד האדיר של אנרגיות ממקורות מתחדשים (גרמניה לבדה הוציאה כטריליון יורו על סבסוד אנרגיות ירוקות) הייתה השפעה משמעותית על הגדלת אחוזי ההתקנה של אנרגיות מתחדשות ועל הגדלת ייצור החשמל מאנרגיות אלו, אך השפעה שולית ולא-מדידה על פליטות הפד"ח. איך זה יכול להיות? ובכן, בגלל שהאנרגיות המתחדשות הן תזזיתיות ודורשות גיבוי ממקורות מאובנים, ויש עוד סיבות (למשל מקומות שבהן אנרגית רוח לא-יציבה החליפה אנרגיה גרעינית נקייה, ולמעשה גרמה לעלייה בפליטות פד"ח). מה כן הושג? באופן גורף (גם בארץ), סובסידיות לאנרגיה ממקורות מתחדשים הובילה לעליה משמעותית במחירי החשמל (בגרמניה הם הוכפלו, והפכו את גרמניה למדינה עם החשמל השני הכי יקר באירופה ובין היקרים בעולם).

וכל זה במדינות מערביות, מפותחות, בעלות תשתית הנדסית טכנולוגית מבוססת. ומה יהיה על המדינות הנחשלות, העניות? ובכן, אליבא ד'"מרד ההכחדה", אין עליהם אלא להישאר עניים, מפני שייצור חשמל ואנרגיה הוא הכרחי לפיתוח כלכלי ויציאה מעוני, אך אנרגיה חלופית היא כאמור יקרה יותר, ואינה חוסכת בפליטות. לכן, הדרך היחידה של מדינות העולם השלישי להגיע לכלכלה ללא פליטות פד"ח היא להישאר בעוני. אין אלו דברים בעלמא; כבר היום הבנק העולמי - עם רוח גבית מגופים "ירוקים" כמו IPCC, גרינפיס, "מרד ההכחדה" וכו' - מונע השקעות והלוואות לפיתוח תחנות כוח ממקור מאובני מאפריקה, ומחייב אותם לבנות תחנות "ירוקות" יקרות שאינן מספקות חשמל יציב. כך, לקנייתי הממוצע - לו היה צורך חשמל כמו הישראלי הממוצע -יש 45 דקות חשמל ביום. 45 דקות להאיר בתי ספר, בתי חולים, אוניברסיטאות, תעשיה, מוסדות תרבות וכדומה. זה המחיר האמיתי של דרישות "מרד ההכחדה".

על בסיס זה, לפני כחודש שלחה קבוצה של כחמש-מאות מדעני אקלים, אנשי אקדמיה בתחום ובתחומים נושקים, ואנשי מקצוע בתחום, מכתב למזכ"ל האו"ם. כותרת המכתב הייתה "אין מצב חירום אקלימי", ובמכתב הם מעלים טענות דומות לכתוב כאן, וכותבים: "...זו אכזריות ואף פזיזות לתמוך ולקדם בזבוז של טריליוני דולרים על בסיסם של מודלים בוסריים [הכוונה למודלי מחשב של האקלים]. מדיניות האקלים הנוכחית מתעלמת, בצורה קשה חסרת טעם, מהמערכת הכלכלית, ומסכנת חיים במדינות המנועות מגישה לאנרגיה חשמלית זמינה, אמינה ובמחיר סביר." כשקוראי מאמר זה יפגשו בפעם הבאה את אנשי "מרד ההכחדה" מוטלת עליהם החובה לשאול: היכן ההוכחות המדעיות עליהן אתם מבססים את טענותיכם, ומה המחיר האמיתי של דרישותיכם? הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת. בנושאים אלו, שהם קריטיים להמשך הקיום והרווחה האנושית, רק הנתונים חשובים. 

הכותב הוא חבר סגל בכיר במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון

עוד כתבות

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלי אאורה / צילום: תמר מצפי

הכנסות אאורה זינקו ב-65% ברבעון. מה קרה למכירות הדירות?

אאורה מסכמת רבעון עם זינוק בהכנסות וברווחים, אך מכירות הדירות מתחילת השנה עדיין רחוקות מהיעד ● בחברה מקווים שמסלול הרכישה החדש, "דירה בביטחון", יסייע להגדיל את המכירות

הורדת הריבית והשפעתה על המשכנתא / צילום: Shutterstock, jaturonoofer

הריבית ירדה: איך זה ישפיע על החזרי המשכנתא?

הורדת הריבית ב-0.25% תביא לירידה של עשרות שקלים בלבד בחודש בהחזרי המשכנתאות, וכמעט שלא תקל על לווי המשכנתאות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית אחרי קרוב לשנתיים. לאן הולכים מכאן?

בשוק צופים בהסתברות כמעט מוחלטת שבנק ישראל יפחית בהחלטה הקרובה את הריבית בשיעור סולידי של 25 נקודות בסיס - לרמה של 4.25% ● הפעם האחרונה שבה הריבית ירדה בשיעור זהה הייתה בינואר 2024 ● עם זאת, מי שמצפה לרצף הפחתות ריבית עשוי להתבדות

מייסדי MineOS / צילום: שי דולב Shai Dolev

בעשרות מיליוני דולרים: מק'אפי רוכשת את אפליקציית הפרטיות של מיין הישראלית

מק'אפי רוכשת את אפליקציית הפרטיות של הסטארט־אפ הישראלי מיין בעסקה המוערכת בעשרות מיליוני דולרים ● הטכנולוגיה תשולב במוצרי מק'אפי, בעוד מיין תמשיך להתמקד בפעילות ה־B2B ובפתרונות לניהול פרטיות מבוססי בינה מלאכותית

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

בנק ישראל הוריד את הריבית - לראשונה מאז ינואר 2024

הוועדה המוניטרית החליטה להוריד את הריבית ברבע אחוז ל-4.25%, בהתאם לצפי ● זאת, לנוכח התמתנות האינפלציה, התחזקות השקל והירידה באי־הוודאות ובפרמיית הסיכון של ישראל ● עם זאת, המשך הורדות הריבית עדיין בסימן שאלה

ענת לוין, ליאת חזות ולימור בקר בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

מה יקרה לכסף שלכם ב-2026? שלוש מנהלות השקעות בכירות עונות

פאנל המנכ"ליות הבכירות בוועידת ישראל לעסקים של גלובס סימן את 2026 כשנה של הכרעות ● לימור בקר מהמילטון ליין צופה שחלק גדול מהצמיחה העתידית בכלל לא יקרה בבורסה - אלא בחברות הפרטיות ● ענת לוין מבלקרוק סבורה שבקרוב נבין באילו מחברות הבינה המלאכותית הסיכון עולה על כדאיות ההשקעה ● וליאת חזות מהפועלים אקוויטי חושבת שדווקא העובדה שהרבה רוכשים ישבו על הגדר בשוק המגורים מייצרת הזדמנות

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג״ץ ללוין: נמק מדוע לא יבוטל מינוי בן-חמו לחקירת הפצ״רית

השופטים קבעו כי החלטתו של שר המשפטים למנות את השופט המחוזי בדימוס למפקח על החקירה תעוכב עד להחלטה אחרת ● לשכת עוה״ד שעתרה לבג״ץ: המינוי הוא התערבות פוליטית שנועד להדיח את היועמ״שית

גיא פרופר, מנכ''ל סוגת / איור: גיל ג'יבלי

המנכ"ל שגדל בבית שבו הומצאה הבמבה ומוביל עכשיו הנפקה חדשה בשוק המזון

שורה של רכישות אסטרטגיות הפכו את סוגת לאחת מחברות המזון המובילות במשק ● כעת פועלת קרן פורטיסימו להנפיק את החברה, שמנהל גיא פרופר, לפי שווי של 900 מיליון שקל ● סוגת, שהפכה למרכזית במכירת מוצרי מזון בסיסיים, מציגה יציבות בהכנסות לצד קפיצה ברווח

מתנת הניחומים לישראל על אספקת F-35 לסעודיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארגונים פרו־פלסטינים ממשיכים לרדוף ספקיות אמצעי לחימה של ישראל, ערב הסעודיה תקבל מטוסי F-35 פחות מתקדמים מאלו של ישראל, ואיראן פונה לצעד חדש במאבק התודעה נגד ישראל: הקמת ערוץ טלוויזיה בעברית ● כותרות העיתונים בעולם

מימין: אסף זגריזק, שאול שניידר ועמית לנג בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: רפי קוץ

יו"ר נמל אשדוד שאול שניידר: "אני לא מתנגד להנפקה"

שניידר אמר את הדברים בשיחה בנושא התשתיות הקריטיות של ישראל בוועידת ישראל לעסקים של גלובס ● מנכ"ל מקורות עמית לנג: "יש לישראל פוטנציאל להיות ספקית מים לסוריה וכך ליצור מארג גאו-פוליטי"

אולם התצוגה החדש של טסלה בקריית אתא / צילום: יח''צ טסלה

הנתונים מגלים: הישראלים קונים פחות מכוניות חשמליות

הרכב החשמלי הוא הסגמנט החסכוני והירוק בשוק, אך ב־2025 נרשמה ירידה במכירות שלו ● הסיבות: שחיקת הטבות מיסוי והפופולריות של רכבי הפלאג־אין, בעיקר עבור ציי רכב ● למרות המגמה, בטסלה מרחיבים את ההשקעות בישראל, ורק לאחרונה חנכו אולם מכירות חדש בתל אביב ומרכז בקריית אתא

יאן לקון. זכה בפרס טיורינג הנחשב / צילום: Reuters, Ron Sachs - CNP

40 שנה הוא צדק לגבי הבינה המלאכותית. עכשיו הוא חושב שכולם טועים

יאן לקון המציא רכיבי בסיס רבים של ה-AI המודרני ● כעת האיש החריג במטא משוכנע שרוב השחקנים בתחום מסונוורים ממודלי שפה גדולים כמו ChatGPT ושבתוך חמש שנים לכל היותר, הם יעלמו: "אף אדם שפוי לא ישתמש בהם יותר"

לארי אליסון, יו''ר ומייסד אורקל / צילום: ap, Eric Risberg

כמעט 400 מיליארד דולר נמחקו מהשווי שלה. אבל האנליסטים צופים קאמבק פנומנלי

לפני רגע מניית התוכנה הייתה חמה בשוק, והפכה את לארי אליסון לאיש העשיר בעולם ● אבל אז המומנטום התהפך, היא מחקה את העליות והפכה לסמל של הדיון הכי סוער בוול סטריט ● ועדיין, רוב האנליסטים מעריכים: הקאמבק מעבר לפינה

אתר בנייה, ההשפעה של הרפורמות עדיין חלקית / צילום: Shutterstock

כך השפיעו הרפורמות הגדולות בתכנון ובבנייה על המצב בשטח

ארבע רפורמות גדולות שהיו אמורות להוביל לשינוי משמעותי בעולם התכנון והבנייה יצאו לדרך בסוף 2024 ● הן מחייבות הסתגלות מקצועית בענף ושינוי פרדיגמות מצד גורמים רבים, וההשפעה שלהן עדיין איטית

הרמטכ''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

הדחת הקצינים הבכירים: איך ההליך אמור להתבצע, והאם זה יפגע להם בכיס?

הרמטכ"ל אייל זמיר הודיע במפתיע על שורת הדחות בצמרת הצבא, ועורר סערה ציבורית ● עם מי צריך להתייעץ לפני שמדיחים מהצבא, האם יש להדחה משמעויות פרקטיות ועד כמה מדובר בצעד תקדימי? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

קרן התשתיות ג'נריישן מציגה עלייה של 30% בתזרים המזומנים

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● מליסרון הציגה שיא רבעוני ב-NOI וב-FFO ● רשת הקמעונאות ויקטורי דיווחה על צניחה חדה של 30% ברווח הנקי ● וקרן ג'נריישן הציגה עלייה של 30% בתזרים המזומנת, לצד תחזית אופטימית להמשך

גדעון תדמור, מייסד ויו''ר נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

לאחר הזינוק בשווי: נאוויטס מקפיצה את התגמול למנכ"ל לעד 7.3 מיליון שקל

במסגרת המהלך, שזקוק לאישור אסיפת בעלי המניות, יעלה שכרו הבסיסי של קורנהאוזר, העומד בראש השותפות בארבע השנים האחרונות, ב-50% ל-150 אלף שקל בחודש ● הבקשה מגיעה לנוכח הזינוק המתמשך במחיר יחידות ההשתתפות של נאוויטס, על רקע תחילת הפקת הנפט בפרויקט שננדואה במפרץ אמריקה

מרכז ביג אילת / צילום: ביג מרכזי קניות

צמיחה של 16%, לא רק בישראל: הרבעון החזק של קבוצת ביג

קבוצת ביג פרסמה דוחות לרבעון השלישי והציגה גידול בהכנסות וברוב הפרמטרים ● בתשעת החודשים הראשונים של השנה ההכנסות צמחו בסך הכל בכ-18% וגם הרווח מאמיר ● "זהו רבעון שיא בתוצאות, אבל אנחנו מאוד רחוקים מהשיא", אומר המנכ"ל חי גאליס

גבי בוגנים / צילום: פזית אסולין

הרוכשת מצאה טעות של 20 מיליון שקל, והמוכר טוען: ״לא ביצעה בדיקת נאותות"

לאחר שרכשה את השליטה בחברת התוכנה ב־93 מיליון שקל, טוענת אקסל כי סינאל רשמה בעבר הכנסות יתר של 20 מיליון שקל בשל הפרשה שגויה ● המוכר: "אולי רוצים לשפר תנאי העסקה"

הפרויקט ברעננה. 355 יחידות דיור במקום 138 / הדמיה: קידר מבנים

סרבנית תמ"א עיכבה פרויקט. כמה פיצוי היא תשלם?

דיירת שרכשה דירה ברעננה סירבה לחתום על הסכם ליווי לפרויקט תמ"א 38 שקודם עוד לפני הרכישה ● היא עיכבה את תחילת העבודות ונתבעה