גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרד בהפחדה - אל תאמינו להיסטריה

הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת ● דעה

הגְרֶטָה-פסט כבר מאחורינו, אך על גליו עוד רוכבים ארגונים שונים כמו "אדם טבע ודין" או "מרד ההכחדה", ומנסים בעזרת הפחדות של משבר אקלים נוראי ומאיים לגרום לציבור לתמוך בדרישותיהם (וגם לתמוך בהם כספית). האחרון אף חבר לארגון בעל השם "הבריגדה האדומה" (קצת רגישות היסטורית בבקשה) ומפיק אירועים ציבוריים ססגוניים לרוב. דרישותיו: 1 - על הממשלה להודות בקיומו של משבר האקלים. 2 - להוריד את פליטות הפחמן הדו-חמצני לאפס עד שנת 2025, ו-3- על הממשלה להקים אסיפה אזרחית בנושאי "אקלים וצדק אקולוגי" ולהיות מובלת על ידי החלטותיה.

על הדרישה השלישית קל לענות - כבר יש כזו אסיפה אזרחית, הן באנגליה והן בישראל (ובעוד הרבה מדינות). היא נקראת בשמות שונים - פרלמנט, כנסת, קונגרס - ואֲמֻנַה, בין השאר, על החלטת החלטות בנושאי אקלים וצדק אקולוגי, שיהיו מיושמות על ידי הממשלה הרלוונטית. אז הדרישה של "מרד ההכחדה" היא למעשה ליצור פרלמנט חלופי אליו תהיה מוכפפת הממשלה בנושאים אלו. למה? אולי כי הרעיון של לקבל את תמיכת הציבור על ידי בחירות ושכנוע רעיוני (קרי, דמוקרטיה) לא מצליח להם כל כך.

נחזור לדרישה מס' 1, הודאה (והודעה) בדבר קיומו של משבר אקלים. ראשית, יש לומר, אנו שומעים מרוב ממשלות העולם השכם וערב התייחסויות ל"משבר האקלים". אך מהו "משבר האקלים", מה אומרים הנתונים? ובכן, הנתונים מראים שמלבד עלייה מסוימת בטמפרטורה העולמית הממוצעת (שאגב, גם היא עשויה להועיל למדינות מסוימות, למשל על ידי הפשרת אזורים קפואים לחקלאות), אין שינוי משמעותי באירועי קיצון מטאורולוגים אחרים. לא אני אומר זאת, אלא הדו"ח האחרון של "הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים" (IPCC), שכותב (תרגום והערות שלי): "יש עדות חזקה שההתחממות הובילה לשינוי בטמפרטורות הקיצון, כולל גלי חום, מאז תחילת המאה ה-20. [כאמור, כדור-הארץ מתחמם בממוצע]. עליות בגשמים חזקים סביר שהתרחשו, אבל תלוי באזור [במילים אחרות, עדות חלשה ומקומית, שלא ניתן לקשר אותה לעלייה בטמפרטורות]. אולם, עבור אירועי קיצון אחרים, למשל ציקלונים טרופיים [ולמעשה כל אירוע קיצון מטאורולוגי אחר], אנחנו פחות בטוחים [!], אולי חוץ מבכמה מקומות בודדים, שהיו אילו שהם שינויים משמעותיים באירועים שנמדדו [במלים אחרות, אין עדות לשינוי משמעותי רחב היקף] ."

קשה להאמין בזה מרוב כל הרעש: ה-IPCC עצמו כותב (דו"ח ההערכה החמישי, קבוצת עבודה #1), שאין עדות משמעותית לעלייה באירועי קיצון מטאורולוגיים, למרות עשרות שנים של מעקב ומדידות. אז מדוע "מרד ההכחדה" רוצים הודאה במשבר אקלים מאיים ובא?

ומה לגבי דרישה מס' 2, מעבר לכלכלה המבוססת על אפס פליטות פחמן-דו-חמצני עד שנת 2025? גם כאן התשובה פשוטה - אי אפשר לעשות זאת, למרות הרצון הטוב. ושוב, זה לא דעתי האישית. דו"ח מחקר של ה-OECD משנת 2018 (OECD Environment Working Papers No. 139) כותב בפירוש שלסבסוד האדיר של אנרגיות ממקורות מתחדשים (גרמניה לבדה הוציאה כטריליון יורו על סבסוד אנרגיות ירוקות) הייתה השפעה משמעותית על הגדלת אחוזי ההתקנה של אנרגיות מתחדשות ועל הגדלת ייצור החשמל מאנרגיות אלו, אך השפעה שולית ולא-מדידה על פליטות הפד"ח. איך זה יכול להיות? ובכן, בגלל שהאנרגיות המתחדשות הן תזזיתיות ודורשות גיבוי ממקורות מאובנים, ויש עוד סיבות (למשל מקומות שבהן אנרגית רוח לא-יציבה החליפה אנרגיה גרעינית נקייה, ולמעשה גרמה לעלייה בפליטות פד"ח). מה כן הושג? באופן גורף (גם בארץ), סובסידיות לאנרגיה ממקורות מתחדשים הובילה לעליה משמעותית במחירי החשמל (בגרמניה הם הוכפלו, והפכו את גרמניה למדינה עם החשמל השני הכי יקר באירופה ובין היקרים בעולם).

וכל זה במדינות מערביות, מפותחות, בעלות תשתית הנדסית טכנולוגית מבוססת. ומה יהיה על המדינות הנחשלות, העניות? ובכן, אליבא ד'"מרד ההכחדה", אין עליהם אלא להישאר עניים, מפני שייצור חשמל ואנרגיה הוא הכרחי לפיתוח כלכלי ויציאה מעוני, אך אנרגיה חלופית היא כאמור יקרה יותר, ואינה חוסכת בפליטות. לכן, הדרך היחידה של מדינות העולם השלישי להגיע לכלכלה ללא פליטות פד"ח היא להישאר בעוני. אין אלו דברים בעלמא; כבר היום הבנק העולמי - עם רוח גבית מגופים "ירוקים" כמו IPCC, גרינפיס, "מרד ההכחדה" וכו' - מונע השקעות והלוואות לפיתוח תחנות כוח ממקור מאובני מאפריקה, ומחייב אותם לבנות תחנות "ירוקות" יקרות שאינן מספקות חשמל יציב. כך, לקנייתי הממוצע - לו היה צורך חשמל כמו הישראלי הממוצע -יש 45 דקות חשמל ביום. 45 דקות להאיר בתי ספר, בתי חולים, אוניברסיטאות, תעשיה, מוסדות תרבות וכדומה. זה המחיר האמיתי של דרישות "מרד ההכחדה".

על בסיס זה, לפני כחודש שלחה קבוצה של כחמש-מאות מדעני אקלים, אנשי אקדמיה בתחום ובתחומים נושקים, ואנשי מקצוע בתחום, מכתב למזכ"ל האו"ם. כותרת המכתב הייתה "אין מצב חירום אקלימי", ובמכתב הם מעלים טענות דומות לכתוב כאן, וכותבים: "...זו אכזריות ואף פזיזות לתמוך ולקדם בזבוז של טריליוני דולרים על בסיסם של מודלים בוסריים [הכוונה למודלי מחשב של האקלים]. מדיניות האקלים הנוכחית מתעלמת, בצורה קשה חסרת טעם, מהמערכת הכלכלית, ומסכנת חיים במדינות המנועות מגישה לאנרגיה חשמלית זמינה, אמינה ובמחיר סביר." כשקוראי מאמר זה יפגשו בפעם הבאה את אנשי "מרד ההכחדה" מוטלת עליהם החובה לשאול: היכן ההוכחות המדעיות עליהן אתם מבססים את טענותיכם, ומה המחיר האמיתי של דרישותיכם? הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת. בנושאים אלו, שהם קריטיים להמשך הקיום והרווחה האנושית, רק הנתונים חשובים. 

הכותב הוא חבר סגל בכיר במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון

עוד כתבות

מסחר פיזי בכסף בהודו / צילום: ap, Anupam Nath

המתכת היקרה שעקפה את הזהב בסיבוב, ושברה שיא של 45 שנה

מחיר החוזים על הכסף זינק ביותר מ־160% מתחילת השנה, בעודו שובר שיא של 45 שנה ● דצמבר היה אחד החודשים הטובים בהיסטוריה של התעשייה ● אבל יש מי שמזהירים: "מחירי הכסף נוטים לזנק מהר - ואז לקרוס"

דוח חדש על הפער הבין דורי / צילום: Shutterstock

גם בתלושי השכר רואים שהצעירים עובדים פחות: דוח חדש על הפער הבין־דורי

מחקרים בינלאומיים מצביעים על מהפכה בתפיסת העבודה בקרב צעירים ● לפי נתוני חילן לשנים 2025-2023, בישראל הפער בין דורות משקף בעיקר שלב חיים ומידת מחויבות לשוק העבודה ● מנכ"ל חילן Value: ארגונים שלא יבצעו התאמות כבר עכשיו, ימצאו את עצמם לא רלוונטיים

הרטיבות פגעה באיכות החיים של התובעים (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

בגלל רטיבות וליקויים משמעותיים: בעלי דירות יפוצו ב-7.5 מיליון שקל

ביהמ"ש חייב את חברת אלעד מגורים החדשה לפצות בעלי דירות בירושלים ● עוד אישר השופט כי לרוכשים נגרמה עוגמת-נפש: "מדובר בליקויים משמעותיים, בפרט בעניין הרטיבות, אשר פגעו באיכות החיים של התובעים למשך שנים רבות"

שר הביטחון ישראל כ''ץ / צילום: Reuters, POOL

בג"ץ הקפיא זמנית את סגירת גל"צ, אך ההתנגשות בין העובדים לכ"ץ רק מתעצמת

צו הביניים שהוציא בג"ץ לסגירת תחנת הרדיו הצבאית עד לדיון שיתקיים בסוף ינואר נותנת לכאורה לעובדיה מרווח נשימה ● בפועל, ההכנות לסגירת גלי צה"ל נמשכות, וועדת יישום ההחלטה בתוך משרד הביטחון כבר התחילה לעבוד ● עמדת הרמטכ"ל טרם נשמעה

עו״ד גיל וייט, שותף מנהל במשרד הרצוג פוקס נאמן / צילום: עידן גרוס

הצעד של הרצוג פוקס נאמן: קרן השתלמות כסטנדרט לכל עורכי הדין

הרצוג פוקס נאמן ייתן קרן השתלמות לכל עורכי הדין החל מוותק של שנה ויעלה את שכר עורכי הדין בשנה הראשונה • קבוצת BST של משפחת טנוס אירחה בכירי משק באירוע בחוות רונית • בנק מזרחי טפחות יעניק מענק לילדים שנולדו אחרי ה-7 באוקטובר 2023, במהלך בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן • וגם: מינויים חדשים בקרן אלפא הזדמנויות ובפלאפון • אירועים ומינויים

באיראן מודאגים: המדינה ממערב אסיה שמתקרבת לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: באיראן מודאגים מהתחממות היחסים בין ישראל וארמניה, החלום האימפריאלי של ארדואן נתקל בקשיים ויש קשר לישראל, ובאירלנד לא מכירים בזה שיש אנטישמיות במדינה • כותרות העיתונים בעולם

בית החולים מדיקה רפאל בפארק עתידים בתל אביב. רכישה שאפשרה את המהלך של הרשת / צילום: עמית גרון

מתחרה באסותא: רשת בתי חולים פרטית חדשה יוצאת לדרך

מינואר 2026 יחלו ארבעה מרכזים רפואיים לפעול רשמית כרשת אחת תחת השם "מדיקה", בשאיפה להיות שחקן משמעותי במערכת הבריאות ולהתרחב בהמשך ● בין הבעלים: קופות החולים לאומית ומאוחדת ● מנכ"ל הרשת: "יש לנו אתגר להיתפס כספק לרפואה הציבורית ולא כאויב"

קופת חולים מכבי / צילום: עינת לברון

פחות משבוע אחרי הידיעה בגלובס: מכרז הפרסום של קופ"ח מכבי מבוטל

בעקבות טענות בענף נגד המכרז על תקציב הפרסום של קופת חולים מכבי, הקופה מבטלת אותו ומודיעה כי תפרסם מכרז חדש ● השינויים הצפויים: תקופת הזכייה תקוצר, וכל התנאים החיצוניים - כגון זכיות בפרסים - יבוטלו ● ככל הידוע, היקף התקציב עומד על כ-25 מיליון שקל

איזה תנאים מציעים בתי ההשקעות והבנקים לבני הנוער / צילום: Shutterstock

"יש מהפך מטורף בתחום": איפה הכי משתלם לפתוח תיק השקעות מתחת לגיל 18?

יותר ויותר צעירים בגיל תיכון ואף מתחת לכך מבקשים להיכנס למסחר בבורסה ● מנהלי הכספים מאפשרים זאת תחת סייגים שונים: מפיקוח או ביצוע של ההורים, דרך דרישה להגיע לסניף בכל קנייה ומכירה ועד איסור השקעות מסוכנות

חדרה / צילום: Shutterstock, Mapic Aerials

עיריית חדרה הפחיתה 40% מצריכת החשמל שלה. כך היא עשתה את זה

משרד האנרגיה פרסם את צריכת החשמל של הרשויות המקומיות, ומי שמובילות את הטבלה הן הרצליה, ראשון לציון, כפר סבא ותל אביב ● מנגד, עיריית חדרה רשמה בשנה האחרונה ירידה משמעותית, בזכות התייעלות בתאורת רחוב והחלפת גופי תאורה ישנים

המדינה שהפכה לספקית הביטחונית הגדולה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הודו הפכה לספקית הביטחונית הגדולה של ישראל, הפנטגון התקשה לפקח על השימוש הישראלי באמל"ח האמריקאי, וגם: ארה"ב מובכת מכך ששלב ב' בעזה לא מצליח להתקדם ● כותרות העיתונים בעולם

ג'ונתן רוס, מייסד ומנכ''ל גרוק וג'נסן הואנג, נשיא ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan, Jeff Chiu

מניות במזומן וקליטה באנבידיה: מה ירוויחו עובדי גרוק מעסקת הענק?

כ־90% מעובדי הסטארט־אפ גרוק צפויים לעבור לאנבידיה במסגרת העסקה הגבוהה בתולדות ענקית השבבים - ובכלל זה המנכ"ל והנשיא, כך עולה מדיווחים בעולם ● מתוך אלה, 50 עובדים יקבלו את כל חבילת המניות שלהם במזומן באופן מיידי

ניסוי טילים של צבא יפן (בעיגול: סנאה טאקאיצ'י, ראש ממשלת יפן) / צילום: ap, Mark Schiefelbein

בדרך למקום השלישי בעולם: תקציב הביטחון של יפן מזנק ל־58 מיליארד דולר

טוקיו מאיצה את ההתחמשות מול האיום הסיני ומציבה יעד הוצאות ביטחוניות של 2% מהתמ"ג כבר במרץ הקרוב ● התוכנית השאפתנית כוללת רכישת טילים ארוכי–טווח, הקמת יחידות מעקב אחר בייג'ין ושיתוף פעולה טכנולוגי עם ישראל וטורקיה

תחנת גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

בג"ץ הוציא צו ביניים: סגירת גלי צה"ל הוקפאה

נשיא העליון יצחק עמית הוציא צו ביניים שמקפיא את החלטת הממשלה על סגירת תחנת הרדיו הצבאית, וזאת עד לדיון בעתירות נגד המהלך ● ההחלטה ניתנה לאחר הודעת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה כי היא תומכת בהוצאת הצו

כסף בקיר. עם אלרם רג׳ואן / צילום: פרטי

"הייתי צריך הון עצמי של 177 אלף שקל": הוא רק בן 27, וכבר סגר שבע עסקאות נדל"ן

אלרם רג'ואן רק בן 27 וכבר אחרי 7 עסקאות נדל"ן ● מה שהתחיל ברכישה מוצלחת של דירה להשקעה בפתח תקווה, הפך למסע בלתי פוסק אחרי עוד ועוד אפיקי השקעה משתלמים - וצבירת שלל תובנות מהשטח ● וכן, יש גם את העסקה הלא מוצלחת בערד

עבדירחמן מוחמד עבדולאהי, נשיא סומלילנד ובנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל / צילום: Reuters, Monicah Mwangi, Jonathan Ernst

מים, נפט וציר אסטרטגי מול טורקיה: מאחורי ההכרה הישראלית בסומלילנד

אחרי שנים של מגננה מול שלוחות הטרור של איראן וההתפשטות הטורקית, ירושלים מאמצת אסטרטגיה יצירתית - הכרה במדינה שאיש לא הכיר בה קודם ● מהקשרים ההדוקים של נתניהו עם מודי ההודי ועד מלחמות המים והנפט מול מצרים וסומליה - כך נבנה הציר החדש

הקמפוס החדש שיוקם לסמינר הקיבוצים / הדמיה: מורן פלמוני אדריכלים, קימל אשכולות אדריכלים

קמפוס חדש לצד מגדלי מגורים: פרויקט "סמינר הקיבוצים" יוצא לדרך

חתימה על הסכם ליווי בסך 1.7 מיליארד שקל שמה קץ למחלוקות של עשרות שנים ומוציאה לדרך את הפרויקט המורכב בצפון ת"א ● התוכנית כוללת קמפוס חדש ונגיש ושלושה מגדלי מגורים

ירושלים. המחלוקת על היטלי ההשבחה הגיעה לעליון / הדמיה: חברת עדן, החברה העירונית לפיתוח כלכלי

סיכום פסיקות השנה בנדל"ן: כללים חדשים בדירות נופש, פינוי־בינוי, מיסוי מקרקעין ודיני משפחה

השכרות Airbnb, מיסוי בהתחדשות עירונית, רישום זכויות ושיתוף נכסים בגירושים - הפסיקות שעיצבו את שוק הנדל"ן ב־2025

דוחות כספיים / צילום: תמר מצפי

דוח של רשות ני"ע מגלה אילו חברות פרסמו את הדוחות הארוכים ביותר

מבדיקה שערכה רשות ני"ע עולה כי ב-20 השנים האחרונות נרשמה עלייה של כ-60% באורך הכולל של הדוחות שמפרסמות החברות הבורסאיות ● בנוסף נמצא כי הדוחות כוללים כפילויות ומידע לא רלוונטי ● ההמלצות המרכזיות: לקצר, למנוע חזרתיות ולהתמקד במידע מהותי למשקיעים

אסי עזר ורותם סלע מנחי ''הכוכב הבא'' של קשת, ו''ווארט'' של רשת / צילום: צילומי מסך מאתרי קשת ורשת

העלאות המחירים מגיעות גם לטלוויזיה: המהלך של קשת ורשת

ערוצי הטלוויזיה קשת ורשת מעלים את מחירי המדיה למפרסמים ב-7%-10% בממוצע ● כ-450 בכירים מהמגזר עסקי ניסו להבין כיצד לסייע בהתמודדות עם הקיטוב בחברה הישראלית ● והיועץ הכלכלי של בנק הפועלים יעמוד בראש המכון החדש לחקר יזמות ● אירועים ומינויים