גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרד בהפחדה - אל תאמינו להיסטריה

הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת ● דעה

הגְרֶטָה-פסט כבר מאחורינו, אך על גליו עוד רוכבים ארגונים שונים כמו "אדם טבע ודין" או "מרד ההכחדה", ומנסים בעזרת הפחדות של משבר אקלים נוראי ומאיים לגרום לציבור לתמוך בדרישותיהם (וגם לתמוך בהם כספית). האחרון אף חבר לארגון בעל השם "הבריגדה האדומה" (קצת רגישות היסטורית בבקשה) ומפיק אירועים ציבוריים ססגוניים לרוב. דרישותיו: 1 - על הממשלה להודות בקיומו של משבר האקלים. 2 - להוריד את פליטות הפחמן הדו-חמצני לאפס עד שנת 2025, ו-3- על הממשלה להקים אסיפה אזרחית בנושאי "אקלים וצדק אקולוגי" ולהיות מובלת על ידי החלטותיה.

על הדרישה השלישית קל לענות - כבר יש כזו אסיפה אזרחית, הן באנגליה והן בישראל (ובעוד הרבה מדינות). היא נקראת בשמות שונים - פרלמנט, כנסת, קונגרס - ואֲמֻנַה, בין השאר, על החלטת החלטות בנושאי אקלים וצדק אקולוגי, שיהיו מיושמות על ידי הממשלה הרלוונטית. אז הדרישה של "מרד ההכחדה" היא למעשה ליצור פרלמנט חלופי אליו תהיה מוכפפת הממשלה בנושאים אלו. למה? אולי כי הרעיון של לקבל את תמיכת הציבור על ידי בחירות ושכנוע רעיוני (קרי, דמוקרטיה) לא מצליח להם כל כך.

נחזור לדרישה מס' 1, הודאה (והודעה) בדבר קיומו של משבר אקלים. ראשית, יש לומר, אנו שומעים מרוב ממשלות העולם השכם וערב התייחסויות ל"משבר האקלים". אך מהו "משבר האקלים", מה אומרים הנתונים? ובכן, הנתונים מראים שמלבד עלייה מסוימת בטמפרטורה העולמית הממוצעת (שאגב, גם היא עשויה להועיל למדינות מסוימות, למשל על ידי הפשרת אזורים קפואים לחקלאות), אין שינוי משמעותי באירועי קיצון מטאורולוגים אחרים. לא אני אומר זאת, אלא הדו"ח האחרון של "הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים" (IPCC), שכותב (תרגום והערות שלי): "יש עדות חזקה שההתחממות הובילה לשינוי בטמפרטורות הקיצון, כולל גלי חום, מאז תחילת המאה ה-20. [כאמור, כדור-הארץ מתחמם בממוצע]. עליות בגשמים חזקים סביר שהתרחשו, אבל תלוי באזור [במילים אחרות, עדות חלשה ומקומית, שלא ניתן לקשר אותה לעלייה בטמפרטורות]. אולם, עבור אירועי קיצון אחרים, למשל ציקלונים טרופיים [ולמעשה כל אירוע קיצון מטאורולוגי אחר], אנחנו פחות בטוחים [!], אולי חוץ מבכמה מקומות בודדים, שהיו אילו שהם שינויים משמעותיים באירועים שנמדדו [במלים אחרות, אין עדות לשינוי משמעותי רחב היקף] ."

קשה להאמין בזה מרוב כל הרעש: ה-IPCC עצמו כותב (דו"ח ההערכה החמישי, קבוצת עבודה #1), שאין עדות משמעותית לעלייה באירועי קיצון מטאורולוגיים, למרות עשרות שנים של מעקב ומדידות. אז מדוע "מרד ההכחדה" רוצים הודאה במשבר אקלים מאיים ובא?

ומה לגבי דרישה מס' 2, מעבר לכלכלה המבוססת על אפס פליטות פחמן-דו-חמצני עד שנת 2025? גם כאן התשובה פשוטה - אי אפשר לעשות זאת, למרות הרצון הטוב. ושוב, זה לא דעתי האישית. דו"ח מחקר של ה-OECD משנת 2018 (OECD Environment Working Papers No. 139) כותב בפירוש שלסבסוד האדיר של אנרגיות ממקורות מתחדשים (גרמניה לבדה הוציאה כטריליון יורו על סבסוד אנרגיות ירוקות) הייתה השפעה משמעותית על הגדלת אחוזי ההתקנה של אנרגיות מתחדשות ועל הגדלת ייצור החשמל מאנרגיות אלו, אך השפעה שולית ולא-מדידה על פליטות הפד"ח. איך זה יכול להיות? ובכן, בגלל שהאנרגיות המתחדשות הן תזזיתיות ודורשות גיבוי ממקורות מאובנים, ויש עוד סיבות (למשל מקומות שבהן אנרגית רוח לא-יציבה החליפה אנרגיה גרעינית נקייה, ולמעשה גרמה לעלייה בפליטות פד"ח). מה כן הושג? באופן גורף (גם בארץ), סובסידיות לאנרגיה ממקורות מתחדשים הובילה לעליה משמעותית במחירי החשמל (בגרמניה הם הוכפלו, והפכו את גרמניה למדינה עם החשמל השני הכי יקר באירופה ובין היקרים בעולם).

וכל זה במדינות מערביות, מפותחות, בעלות תשתית הנדסית טכנולוגית מבוססת. ומה יהיה על המדינות הנחשלות, העניות? ובכן, אליבא ד'"מרד ההכחדה", אין עליהם אלא להישאר עניים, מפני שייצור חשמל ואנרגיה הוא הכרחי לפיתוח כלכלי ויציאה מעוני, אך אנרגיה חלופית היא כאמור יקרה יותר, ואינה חוסכת בפליטות. לכן, הדרך היחידה של מדינות העולם השלישי להגיע לכלכלה ללא פליטות פד"ח היא להישאר בעוני. אין אלו דברים בעלמא; כבר היום הבנק העולמי - עם רוח גבית מגופים "ירוקים" כמו IPCC, גרינפיס, "מרד ההכחדה" וכו' - מונע השקעות והלוואות לפיתוח תחנות כוח ממקור מאובני מאפריקה, ומחייב אותם לבנות תחנות "ירוקות" יקרות שאינן מספקות חשמל יציב. כך, לקנייתי הממוצע - לו היה צורך חשמל כמו הישראלי הממוצע -יש 45 דקות חשמל ביום. 45 דקות להאיר בתי ספר, בתי חולים, אוניברסיטאות, תעשיה, מוסדות תרבות וכדומה. זה המחיר האמיתי של דרישות "מרד ההכחדה".

על בסיס זה, לפני כחודש שלחה קבוצה של כחמש-מאות מדעני אקלים, אנשי אקדמיה בתחום ובתחומים נושקים, ואנשי מקצוע בתחום, מכתב למזכ"ל האו"ם. כותרת המכתב הייתה "אין מצב חירום אקלימי", ובמכתב הם מעלים טענות דומות לכתוב כאן, וכותבים: "...זו אכזריות ואף פזיזות לתמוך ולקדם בזבוז של טריליוני דולרים על בסיסם של מודלים בוסריים [הכוונה למודלי מחשב של האקלים]. מדיניות האקלים הנוכחית מתעלמת, בצורה קשה חסרת טעם, מהמערכת הכלכלית, ומסכנת חיים במדינות המנועות מגישה לאנרגיה חשמלית זמינה, אמינה ובמחיר סביר." כשקוראי מאמר זה יפגשו בפעם הבאה את אנשי "מרד ההכחדה" מוטלת עליהם החובה לשאול: היכן ההוכחות המדעיות עליהן אתם מבססים את טענותיכם, ומה המחיר האמיתי של דרישותיכם? הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת. בנושאים אלו, שהם קריטיים להמשך הקיום והרווחה האנושית, רק הנתונים חשובים. 

הכותב הוא חבר סגל בכיר במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון

עוד כתבות

iRobot. חשש ביחס לתפעול האפליקציה / צילום: Reuters, St Petersburg Times

המתחרות, המכסים וחבל ההצלה שנלקח: קריסת שואב האבק שחולל מהפכה בשוק

זה היה סיפור הצלחה קלאסי: שוק חדש, חברה שייסדו חוקרים מ-MIT, הצלחה בנאסד"ק ומכירות של עשרות מיליוני מכשירים בעולם ● אבל iRobot לא הצליחה לעמוד מול השטף מסין ולא התאוששה מביטול הרכישה של אמזון. המכסים המוגדלים שהטילה ארה"ב היו הקש האחרון

עגבניות / צילום: עינת לברון

בדיקה שגרתית בנמל אשדוד גילתה: הפיקוח על העגבניות מאזרבייג'ן מזויף

משלוחי עגבניות שהוצגו כמגיעים מאזרבייג'ן לוו בתעודות מזויפות, ולעיתים אף הפנו לאתר אינטרנט מתחזה ● משרד החקלאות והיחידה המרכזית לאכיפה וחקירות בודקים ניסיון שיטתי לעקוף את מנגנוני הפיקוח על יבוא תוצרת חקלאית

מדד מיתוג מעסיק

חוויית עבודה משמעותית ותרבות ארגונית: מי החברות שכבשו את צמרת הדירוג החדש של גלובס?

גלובס מפרסם לראשונה בשיתוף פלייטיקה את מדד מיתוג המעסיק, שבוחן אילו חברות במשק מובילות ביצירת חוויית עבודה משמעותית, תרבות ארגונית וערכים שמושכים עובדים ● מי הצטיינה בחיבור העובדים למשימה, ומי יצרה שפה אחת לכל סניפיה בעולם? ● הדירוג המלא

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

הלמ"ס: מספר הדירות בבנייה ממשיך לעלות בקצב מהיר

ב-12 החודשים שבין אוקטובר 2024 לספטמבר 2025 החלה בנייתן של כ-81 אלף דירות - עלייה של 31.5% לעומת 12 החודשים הקודמים ● בתוך כך, נרשמה קפיצה חדה בהיקף הנפקת היתרי הבנייה ע"י הוועדות המקומיות

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

התקדמות במגעים עם משרד התחבורה: וויזאייר בדרך לשני בסיסי פעילות בישראל

חברת התעופה ההונגרית ומשרד התחבורה השיגו הסכמות על הקמת שני בסיסי פעילות בישראל, בנתב"ג וברמון, עם כוונה להפעיל טיסות פנים ולהגדיל תדירויות כבר ממרץ ● בשבוע הבא חברות התעופה הישראליות יזומנו לרשות התעופה האזרחית להביע את התנגדותן למתווה המתגבש ● וגם: הדרישה של וויזאייר שירדה מהשולחן

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

הכלכלן הבכיר שמעריך: מחירי הדירות ימשיכו לרדת, עד לנקודה הזו

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מדבר על "החטא הקדמון" שרבים בשוק ההון מתעלמים ממנו: "הגירעונות גבוהים, אין ארוחות חינם", ועל המורשת החשובה שסיפקו לישראל "נערי האוצר" ● וגם: למה הורדת הריבית לא החזירה את הרוכשים לשוק הנדל"ן

מאגר לוויתן. בעיגול: עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

מי ירוויח ומה זה יעשה למחירי החשמל בישראל: כל מה שכדאי לדעת על עסקת הגז הענקית עם מצרים

עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל צפויה לצאת דרך, לאחר שמשרד האנרגיה אישר את היתר היצוא הסופי למאגר לוויתן ● מי ירוויח מהעסקה, מה זה יעשה למחירי החשמל, ואיך זה ישפיע על מצרים? ● גלובס עושה סדר

השדות הסולאריים של חברת דוראל / צילום: תמר מצפי

מכרז החשמל האמריקאי ננעל על מקסימום והקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות

הביקוש הגדול לחשמל בארה"ב מואץ בעיקר בשל בנייה מהירה של חוות שרתים ● היצרניות הישראליות הפועלות בארה"ב, כמו OPC שזכתה היום בחלקים ממכרז של רשת אספקה מרכזית, נהנות מהמצב בשוק באופן מובהק

חתימה על צוואה / אילוסטרציה: Shutterstock

ההורה לא מימש את זכויותיו ונפטר. האם יורש רשאי להגיש תביעה בשמו?

בת הגישה בשם אמה המנוחה תביעה נגד אחיה, בדרישה לבטל עסקת מתנה של מקרקעין שביצע אביהם המנוח ● הבת טענה כי מחצית מהזכויות במקרקעין שייכות לאם מכוח נישואי הוריהם, ולכן האב לא היה רשאי להעניק במתנה זכויות שאינן בבעלותו ● מה קבע ביהמ"ש?

LEPAS. בהכנות להשקה באירופה / צילום: יח''צ

קמפיין הריכוזיות נושא פירות? קבוצת צ'רי הסינית בוחנת מינוי יבואן שלישי לשני מותגים חדשים שלה

על רקע הצעדים להגבלת הריכוזיות בענף הרכב, צ'רי בוחנת מינוי יבואן שלישי בישראל לשני מותגים חדשים ב־2026, בנוסף לקרסו מוטורס וכלמוביל ● סמארט משיקה בישראל את הקרוס־אובר החשמלי הגדול והיקר ביותר שלה עד כה ● BYD מתכננת להביא לאירופה - ובהמשך גם לישראל - את מכונית הסופר־מיני הראשונה עם הנעת פלאג־אין ● השבוע בענף הרכב

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

החלה הספירה לאחור לשער של 3 שקלים: מתי הנגיד ייאלץ להתערב?

בשנה האחרונה רשם השקל התחזקות משמעותית את מול הדולר, והוא נסחר בשיא של קרוב ל־4 שנים ● בעבר התערב בנק ישראל ישירות רק בתקופות חירום כמו קורונה ומלחמה ● כלכלנים בכירים מסמנים את הרף שבו כנראה שהגישה תשתנה

עבודות על המטרו בשכונת כפר גנים בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

פרויקט הענק עובר לשלב הביצוע: הונחה אבן הפינה להקמת המטרו בגוש דן

בטקס רשמי שנערך הבוקר, הפרויקט שאמור לשנות את מפת התחבורה במרכז הארץ עובר משלב התכנון לשלב ביצועי ראשון ● רשת המטרו צפויה לכלול 3 קווים שיחברו בין 24 רשויות לאורך 300 ק"מ של מנהרות ● עם זאת, המטרו עדיין ניצב בפני שורה ארוכה של אתגרים - תכנוניים, ניהוליים ותפעוליים

וואטסאפ / צילום: Shutterstock

האם הסכמה בוואטסאפ על מחיר הדירה נחשבת להסכם מחייב?

לאחר שהסכימו על מחיר בהודעת וואטסאפ, נסוג המוכר מהעסקה, מתוך תקווה לקבל תמורה גבוהה יותר ● ביהמ"ש קבע כי ההסכם לא היה מחייב, אך פסק פיצוי לרוכש

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

מקום שני אחרי ארה"ב: האם ישראל הופכת למעצמת דיפ טק?

הם מפתחים שבבים, מחשוב קוונטי ותרופות מצילות חיים, ולא מחפשים אקזיט מהיר ● מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן צפריר, מסבירה מדוע הטכנולוגיה העמוקה מצליחה לצמוח דווקא כשהשוק מהסס, ואיך קורה שחברות בתחום שורדות פי שניים יותר מסטארט-אפים רגילים

בלי להיות כמעט באוויר: מי הגיעו לצמרת דירוג הזכורות והאהובות, ואיך זה קרה

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לדיסקונט והאהובה ביותר לביטוח 9, כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● סטטיק ושלישיית מה קשור מובילים את פרטנר למקום השני באהדה, וההשקעה הגדולה ביותר לפי נתוני יפעת שייכת ל–freesbe

סטיב ויטקוף, השליח המיוחד של ארה''ב למזרח התיכון. דוחא (מאי) / צילום: ap, Alex Brandon

פסגת מיאמי: וויטקוף והמתווכות ידונו על ההסכם בעזה

ארה"ב והמתווכות סבורות: ישראל וחמאס גוררות רגליים ● עדויות שורדי השבי בשב"כ חושפות: כך פועל חמאס מבפנים ● בממשלה דנים באפשרות להקמת טריבונל צבאי ייעודי להעמדת מחבלי הנוח'בה לדין ● המאבק פנימי שמאיים על עתיד חיזבאללה ● בנט: "פרצו לי לטלגרם, צ'אטים ומספרים אמיתיים הופצו" ● חשש במערכת הביטחון: יש בידי הפורצים שמות ומספרים של בכירים ביטחוניים ● עדכונים שוטפים

זום גלובלי / צילום: AP

קרב אגרופים בפרלמנט הבולגרי ו"סדר חדש" בבוליביה

מנהל נאס"א הנבחר ובעל בריתו של אילון מאסק גורם לחשש בארה"ב ● בעקבות ירידה בילודה, בסין מטילים מס חדש על האוכלוסייה ● ובצד השני של העולם - ממשלת בוליביה מפסיקה לסבסד את הדלק אחרי 20 שנה ● זום גלובלי, מדור חדש 

רומן אברמוביץ' / צילום: ap, Martin Meissner

ממשלת בריטניה לוחצת על רומן אברמוביץ' להעביר 2.5 מיליארד ליש"ט לטובת אוקראינה

עם פתיחת המלחמה באוקראינה, ממשלת בריטניה הטילה סנקציות על אברמוביץ', בעליו של מועדון הכדורגל צ'לסי, הנחשב למקורב לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ● הוחלט לאפשר לו למכור את הקבוצה, בתנאי שכספי המכירה לא ילכו לכיסו אלא למטרות צדקה ● אלא שמאז הכספים מוקפאים ● ראש ממשלת בריטניה: "המסר שלי לאברמוביץ' הוא זה: השעון מתקתק"

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

רשות החברות: חשש לאיתנות הפיננסית של מקורות בעקבות שינוי רגולציה

רשות החברות הממשלתיות מתנגדת לעדכון מנגנון האסדרה שמקדמת רשות המים וטוענת כי המהלך יסכן פיננסית את חברת מקורות ● עוד נטען כי רשות המים התעלמה מהמלצותיו של יועץ מיוחד שמונה לבחון את השפעת עדכון הרגולציה על החברה ● רשות המים: המהלך יאזן בין הצורך בהשקעות בתשתיות לבין שמירה על אינטרס הצרכנים

חיסכון בגמל / צילום: Shutterstock

התקרה בגמל להשקעה מתעדכנת: כמה ניתן יהיה להפקיד בשנה הבאה?

בקופות הגמל להשקעה ניתן כיום להפקיד סכום של עד 81.7 אלף שקל בשנה וליהנות מהטבת מס משמעותית ● החל מ-1 בינואר התקרה מתעדכנת בהתאם לאינפלציה