גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרד בהפחדה - אל תאמינו להיסטריה

הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת ● דעה

הגְרֶטָה-פסט כבר מאחורינו, אך על גליו עוד רוכבים ארגונים שונים כמו "אדם טבע ודין" או "מרד ההכחדה", ומנסים בעזרת הפחדות של משבר אקלים נוראי ומאיים לגרום לציבור לתמוך בדרישותיהם (וגם לתמוך בהם כספית). האחרון אף חבר לארגון בעל השם "הבריגדה האדומה" (קצת רגישות היסטורית בבקשה) ומפיק אירועים ציבוריים ססגוניים לרוב. דרישותיו: 1 - על הממשלה להודות בקיומו של משבר האקלים. 2 - להוריד את פליטות הפחמן הדו-חמצני לאפס עד שנת 2025, ו-3- על הממשלה להקים אסיפה אזרחית בנושאי "אקלים וצדק אקולוגי" ולהיות מובלת על ידי החלטותיה.

על הדרישה השלישית קל לענות - כבר יש כזו אסיפה אזרחית, הן באנגליה והן בישראל (ובעוד הרבה מדינות). היא נקראת בשמות שונים - פרלמנט, כנסת, קונגרס - ואֲמֻנַה, בין השאר, על החלטת החלטות בנושאי אקלים וצדק אקולוגי, שיהיו מיושמות על ידי הממשלה הרלוונטית. אז הדרישה של "מרד ההכחדה" היא למעשה ליצור פרלמנט חלופי אליו תהיה מוכפפת הממשלה בנושאים אלו. למה? אולי כי הרעיון של לקבל את תמיכת הציבור על ידי בחירות ושכנוע רעיוני (קרי, דמוקרטיה) לא מצליח להם כל כך.

נחזור לדרישה מס' 1, הודאה (והודעה) בדבר קיומו של משבר אקלים. ראשית, יש לומר, אנו שומעים מרוב ממשלות העולם השכם וערב התייחסויות ל"משבר האקלים". אך מהו "משבר האקלים", מה אומרים הנתונים? ובכן, הנתונים מראים שמלבד עלייה מסוימת בטמפרטורה העולמית הממוצעת (שאגב, גם היא עשויה להועיל למדינות מסוימות, למשל על ידי הפשרת אזורים קפואים לחקלאות), אין שינוי משמעותי באירועי קיצון מטאורולוגים אחרים. לא אני אומר זאת, אלא הדו"ח האחרון של "הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים" (IPCC), שכותב (תרגום והערות שלי): "יש עדות חזקה שההתחממות הובילה לשינוי בטמפרטורות הקיצון, כולל גלי חום, מאז תחילת המאה ה-20. [כאמור, כדור-הארץ מתחמם בממוצע]. עליות בגשמים חזקים סביר שהתרחשו, אבל תלוי באזור [במילים אחרות, עדות חלשה ומקומית, שלא ניתן לקשר אותה לעלייה בטמפרטורות]. אולם, עבור אירועי קיצון אחרים, למשל ציקלונים טרופיים [ולמעשה כל אירוע קיצון מטאורולוגי אחר], אנחנו פחות בטוחים [!], אולי חוץ מבכמה מקומות בודדים, שהיו אילו שהם שינויים משמעותיים באירועים שנמדדו [במלים אחרות, אין עדות לשינוי משמעותי רחב היקף] ."

קשה להאמין בזה מרוב כל הרעש: ה-IPCC עצמו כותב (דו"ח ההערכה החמישי, קבוצת עבודה #1), שאין עדות משמעותית לעלייה באירועי קיצון מטאורולוגיים, למרות עשרות שנים של מעקב ומדידות. אז מדוע "מרד ההכחדה" רוצים הודאה במשבר אקלים מאיים ובא?

ומה לגבי דרישה מס' 2, מעבר לכלכלה המבוססת על אפס פליטות פחמן-דו-חמצני עד שנת 2025? גם כאן התשובה פשוטה - אי אפשר לעשות זאת, למרות הרצון הטוב. ושוב, זה לא דעתי האישית. דו"ח מחקר של ה-OECD משנת 2018 (OECD Environment Working Papers No. 139) כותב בפירוש שלסבסוד האדיר של אנרגיות ממקורות מתחדשים (גרמניה לבדה הוציאה כטריליון יורו על סבסוד אנרגיות ירוקות) הייתה השפעה משמעותית על הגדלת אחוזי ההתקנה של אנרגיות מתחדשות ועל הגדלת ייצור החשמל מאנרגיות אלו, אך השפעה שולית ולא-מדידה על פליטות הפד"ח. איך זה יכול להיות? ובכן, בגלל שהאנרגיות המתחדשות הן תזזיתיות ודורשות גיבוי ממקורות מאובנים, ויש עוד סיבות (למשל מקומות שבהן אנרגית רוח לא-יציבה החליפה אנרגיה גרעינית נקייה, ולמעשה גרמה לעלייה בפליטות פד"ח). מה כן הושג? באופן גורף (גם בארץ), סובסידיות לאנרגיה ממקורות מתחדשים הובילה לעליה משמעותית במחירי החשמל (בגרמניה הם הוכפלו, והפכו את גרמניה למדינה עם החשמל השני הכי יקר באירופה ובין היקרים בעולם).

וכל זה במדינות מערביות, מפותחות, בעלות תשתית הנדסית טכנולוגית מבוססת. ומה יהיה על המדינות הנחשלות, העניות? ובכן, אליבא ד'"מרד ההכחדה", אין עליהם אלא להישאר עניים, מפני שייצור חשמל ואנרגיה הוא הכרחי לפיתוח כלכלי ויציאה מעוני, אך אנרגיה חלופית היא כאמור יקרה יותר, ואינה חוסכת בפליטות. לכן, הדרך היחידה של מדינות העולם השלישי להגיע לכלכלה ללא פליטות פד"ח היא להישאר בעוני. אין אלו דברים בעלמא; כבר היום הבנק העולמי - עם רוח גבית מגופים "ירוקים" כמו IPCC, גרינפיס, "מרד ההכחדה" וכו' - מונע השקעות והלוואות לפיתוח תחנות כוח ממקור מאובני מאפריקה, ומחייב אותם לבנות תחנות "ירוקות" יקרות שאינן מספקות חשמל יציב. כך, לקנייתי הממוצע - לו היה צורך חשמל כמו הישראלי הממוצע -יש 45 דקות חשמל ביום. 45 דקות להאיר בתי ספר, בתי חולים, אוניברסיטאות, תעשיה, מוסדות תרבות וכדומה. זה המחיר האמיתי של דרישות "מרד ההכחדה".

על בסיס זה, לפני כחודש שלחה קבוצה של כחמש-מאות מדעני אקלים, אנשי אקדמיה בתחום ובתחומים נושקים, ואנשי מקצוע בתחום, מכתב למזכ"ל האו"ם. כותרת המכתב הייתה "אין מצב חירום אקלימי", ובמכתב הם מעלים טענות דומות לכתוב כאן, וכותבים: "...זו אכזריות ואף פזיזות לתמוך ולקדם בזבוז של טריליוני דולרים על בסיסם של מודלים בוסריים [הכוונה למודלי מחשב של האקלים]. מדיניות האקלים הנוכחית מתעלמת, בצורה קשה חסרת טעם, מהמערכת הכלכלית, ומסכנת חיים במדינות המנועות מגישה לאנרגיה חשמלית זמינה, אמינה ובמחיר סביר." כשקוראי מאמר זה יפגשו בפעם הבאה את אנשי "מרד ההכחדה" מוטלת עליהם החובה לשאול: היכן ההוכחות המדעיות עליהן אתם מבססים את טענותיכם, ומה המחיר האמיתי של דרישותיכם? הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת. בנושאים אלו, שהם קריטיים להמשך הקיום והרווחה האנושית, רק הנתונים חשובים. 

הכותב הוא חבר סגל בכיר במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון

עוד כתבות

דיון בבג''ץ

בג"ץ קבע בדיון נוסף כי מינוי נציב שירות המדינה אינו מחייב הליך תחרותי

ההחלטה היא בניגוד לפסק הדין המקורי בו נקבע כי הליך המינוי מחייב הליך תחרותי בין מועמדים ● דעת המיעוט יוצגה ע"י  נשיא ביהמ"ש העליון, יצחק עמית, והשופטת דפנה ברק-ארז ● התנועה לאיכות השלטון: "נסיגה משמעותית מעקרונות המנהל התקין"

מי עומד מאחורי קמפיין החוצות נגד המנהל המורשה של סלייס?

בשלטי חוצות שעלו בת"א ובנתיבי איילון מופיעות התקפות אישיות נגד רו"ח אפי סנדרוב, המוביל בשנתיים האחרונות את המהלכים לאיתור והשבת 850 מיליון שקל בכספי עמיתים שנעלמו ● סנדרוב: "נסיונות הכפשה שקריים לא ירתיעו אותי"

ליקויים בדירה / צילום: Shutterstock

מי אחראי לתקן בלאי? תקנות חדשות מסדירות את שוק השכירות של דירות

יוזמה חדשה תנסה לצמצם מחלוקות באמצעות הגדרת כללים למצבים שאינם מפורטים בחוזה השכירות ● בין היתר, נקבעו מנגנון הצמדה למדד במימוש אופציה ולוחות זמנים לתיקון ליקויים

בניין עיריית תל אביב־יפו / צילום: Shutterstock

הקרקע בת"א הופקעה מזוג מבוגר ללא פיצוי. ביהמ"ש פסק להם כ-6 מיליון שקל

בית המשפט המחוזי קבע כי הטענה של עיריית תל אביב לגבי היעדר זכויות של זוג מבוגרים במקרקעין, נטענה בחוסר תום לב ומוטב שלא הייתה מועלית ● בית המשפט: "הרשויות לא יכולות להתנהג כיזם פרטי השוקל שיקולי רווח בלבד בהפקעה קניין"

אופיר שריד, מנכ''ל מליסרון / צילום: רמי זרנגר

משתלם לעבוד אצל ליאורה עופר: כמה יקבל המנכ"ל ב-2026?

חברת הקניונים מליסרון של ליאורה עופר מבקשת להקפיץ את שכרו של המנכ"ל אופיר שריד, לצד מענק בדמות שני סוגי אופציות בהיקף של 17.6 מיליון שקל ● רשת המסעדות נונו מימי ממנה מנכ"ל חדש, וגם לבנק ישראל יש מנכ"ל חדש - שמגיע מעיריית נתניה ● אירועים ומינויים

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

זיהום הקרקע בשדה דב: מה נמצא, איפה, והאם הפרויקטים עלולים להתעכב

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי ● גלובס עושה סדר

כמה שווה סל ההטבות שמציעה תדהר בפרויקט בשכונת ביצרון בתל אביב?

המבצע בשכנות ביצרון ששווה מאות אלפי שקלים לרוכשים

החברות תדהר ומבנה השיקו מבצע "חד־פעמי" בפרויקט הסוללים בשכונת ביצרון בתל אביב, הכולל סבסוד משכנתא, הנחות של מאות אלפי שקלים, מחסן במתנה והטבות נוספות ● בדקנו מה באמת שווה סל ההטבות - וכמה כסף הוא חוסך בפועל ● מאחורי המבצעים, מדור חדש

שמואל פרביאש, מנכ''ל DSIT / צילום: פרטי

נחשפת הסיבה לעיכוב בהנפקת החברה הביטחונית של רפאל

אף שהגישה תשקיף לפני למעלה מחודש, הנפקת DSIT בת"א טרם הושלמה ● לגלובס נודע שמאחורי העיכוב עומדת דרישת רשות ני"ע לחשיפת שני לקוחות מרכזיים של החברה, באפריקה ובאסיה

סניף הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

צדיק בינו מתקרב לבינלאומי: ממזג את פיבי עם הבנק

כדי לסגור דיסקאונט של 24%, צדיק בינו, בעל השליטה בבנק הבינלאומי, מנהל מו״מ למיזוג פיבי עם הבנק בהחלפת מניות ● העסקה תלויה, בין השאר, באישור בנק ישראל

עלי ח'אמנאי, מנהיג איראן / צילום: ap

פיצוץ בין ארה"ב לאיראן: השיחות שתוכננו לשישי - בוטלו

שיחות הגרעין שתוכננו להתקיים בין ארה"ב לבין איראן ביום שישי בוטלו בשלב הזה ● מרקו רוביו: "השיחות עם איראן חייבות לעסוק בטילים הבליסטיים". מנגד, בכיר איראני לרויטרס: תוכנית הטילים אינה על הפרק ● גורם בארמון המלוכה הסעודי מזהיר: "המו"מ עם איראן - רק משיכת זמן" ● באיראן טוענים: הכטב"ם שהופל ע"י צבא ארה"ב "השלים משימת מעקב במים בינלאומיים" ● קצין מילואים נפצע קשה מירי מחבלים בצפון הרצועה ● עדכונים שוטפים

רובע שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

זיהום התגלה בקרקע בשדה דב. האם בניית 16 אלף דירות תתעכב?

המשרד להגנת הסביבה ורשות מקרקעי ישראל הודיעו כי בשטח בשדה דב שבו מתוכננות כ־16 אלף דירות נמצאו ממצאים ראשוניים של זיהום במי התהום ובקרקע ● המדינה הודיעה על הרחבת הבדיקות ועל ניהול סיכונים סביבתיים

מניות התוכנה יורדות אל מול האיום החדש / אילוסטרציה: Shutterstock

מנכ״ל אנבידיה מנסה להרגיע, אבל בשוק בטוחים: ״החפיר של המניות הללו נפרץ״

הכלי החדש שעליו הכריזה חברת אנתרופיק הצית סערה מושלמת בוול סטריט ובת"א, שמחקה מאות מיליארדי דולרים משווי חברות התוכנה ● המשקיעים, שחוששים כי עוזרי בינה מלאכותית יחליפו מיומנויות של עשרות שנים, מתחילים לתמחר מחדש את ענקיות התוכנה כ"נכס רעיל"

חלפים לרכב / צילום: Reuters

שוק החלפים רותח: קרן לגאסי רוכשת שליטה במ. פינס בחצי מיליארד שקל

חודש אחרי האקזיט של משפחת כדורי בחברת המאגר חלפים שנמכרה לידי יבואנית הרכב UMI, קרן ההשקעות הפרטיות רוכשת שליטה ביבואנית חלקי החילוף של משפחת פינס – לפי שווי מוערך של כ-700 מיליון שקל ● בעבר התעניינה בש. פינס גם קרן אייפקס של זהבית כהן

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

המכה שתיפול על הבנקים, ומה יקרה ל"חוק הפיננסי החשוב ביותר"?

בעוד שחוק ההסדרים מתרוקן מרפורמות, משרד האוצר רשם ניצחון עם העברת החוק שיפתח את תחום הערבויות לגופים חוץ־בנקאיים ויגביר את התחרות ● שני מהלכים מרכזיים נוספים, בראשם חוק להקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים שבנק ישראל קרא לחברי הכנסת לקדם, נתקלים בהתנגדות הייעוץ המשפטי של הכנסת שדורש הליך חקיקה רגיל

יוסי אבו, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: כדיה לוי

אכזבה בים השחור: מה הפיל את מניית ניו-מד במסחר?

ירידה חדה נרשמה ביחידת ההשתתפות של ניו מד, הנמצאת בשליטת קבוצת דלק ומקווה לתוצאות טובות יותר בקידוח הבא שמתוכנן בשטח הזיכיון

סניך של רשת המשחקיות פאנקי וורלד / צילום: דוד גולדשטיין

הסכם של יותר מ-50 מיליון שקל: השוכרת במתחם הענק בראשל"צ

קבוצת מבנה חתמה עם רשת המשחקיות פאנקי וורלד על הסכם להקמת סניף בשטח של כ-5,000 מ"ר בראשון לציון ● הוועדה המחוזית תל אביב אישרה תוכנית להקמת 990 דירות בצפון-מערב רמת השרון ● וגם: במקום האומן 17 - קניון לב תלפיות בירושלים יורחב, ומעליו ייבנו שני מגדלי מגורים ● חדשות השבוע בנדל"ן

ערד / צילום: Shutterstock

חמישה זוכים מחסידות גור, והמכרז בערד שמרים גבות בשוק הנדל"ן

מכרז בערד שווק במלואו ליזמים ששמם נקשר בחסידות גור ● כעת, יש הסבורים בענף כי סכומי הזכייה מצביעים על תיאום מחירים - לכאורה בניגוד לכללי חוק התחרות הכלכלית ● האיש החזק בחסידות גור מוטי בבצ'יק: "מופרך לגמרי"

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע בחודש דצמבר: 14,677 שקל. וכמה בהייטק?

מדובר בעלייה של 3.1% לעומת דצמבר 2024 ● עלייה זו גבוהה אפילו יותר מהאינפלציה השנתית שנרשמה באותו חודש, 2.5%, כך שמדובר למעשה בעלייה ריאלית שמתגברת על ההתייקרויות

הפגנת הרפתנים והחקלאים, הבוקר / צילום: יריב דגן

במחאה על רפורמת החלב: הרפתנים בהפגנת ענק מול משרד האוצר

מאות רפתנים וחקלאים מפגינים הבוקר מול הכנסת ומשרד האוצר, במחאה על רפורמת החלב שמקדם סמוטריץ' ● במסגרת המחאה נעה שיירת רכבים, טנדרים וכלים חקלאיים מאזור לטרון לכיוון הכנסת, ובמקביל יצאה שיירת טרקטורים מצומת מסמיה לירושלים, מה שגרם לשיבושי תנועה כבדים באזור

בנין משרד האוצר בירושלים / צילום: רפי קוץ

התפוררות חוק ההסדרים היא לפני הכול התפוררות אגף התקציבים

במשך עשורים חוק ההסדרים שימש כדרך כמעט יחידה להעביר רפורמות משמעותית במשק, כשאגף תקציבים חזק נתן לו רוח גבית ● השנה המצב השתנה - ומי שמחפש את הסיבה להתפוררות החוק השבוע, צריך להסתכל על החולשה הבלתי נתפסת של מי שבעבר נתפסו כ"נערי אוצר כל-יכולים"