גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרד בהפחדה - אל תאמינו להיסטריה

הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת ● דעה

הגְרֶטָה-פסט כבר מאחורינו, אך על גליו עוד רוכבים ארגונים שונים כמו "אדם טבע ודין" או "מרד ההכחדה", ומנסים בעזרת הפחדות של משבר אקלים נוראי ומאיים לגרום לציבור לתמוך בדרישותיהם (וגם לתמוך בהם כספית). האחרון אף חבר לארגון בעל השם "הבריגדה האדומה" (קצת רגישות היסטורית בבקשה) ומפיק אירועים ציבוריים ססגוניים לרוב. דרישותיו: 1 - על הממשלה להודות בקיומו של משבר האקלים. 2 - להוריד את פליטות הפחמן הדו-חמצני לאפס עד שנת 2025, ו-3- על הממשלה להקים אסיפה אזרחית בנושאי "אקלים וצדק אקולוגי" ולהיות מובלת על ידי החלטותיה.

על הדרישה השלישית קל לענות - כבר יש כזו אסיפה אזרחית, הן באנגליה והן בישראל (ובעוד הרבה מדינות). היא נקראת בשמות שונים - פרלמנט, כנסת, קונגרס - ואֲמֻנַה, בין השאר, על החלטת החלטות בנושאי אקלים וצדק אקולוגי, שיהיו מיושמות על ידי הממשלה הרלוונטית. אז הדרישה של "מרד ההכחדה" היא למעשה ליצור פרלמנט חלופי אליו תהיה מוכפפת הממשלה בנושאים אלו. למה? אולי כי הרעיון של לקבל את תמיכת הציבור על ידי בחירות ושכנוע רעיוני (קרי, דמוקרטיה) לא מצליח להם כל כך.

נחזור לדרישה מס' 1, הודאה (והודעה) בדבר קיומו של משבר אקלים. ראשית, יש לומר, אנו שומעים מרוב ממשלות העולם השכם וערב התייחסויות ל"משבר האקלים". אך מהו "משבר האקלים", מה אומרים הנתונים? ובכן, הנתונים מראים שמלבד עלייה מסוימת בטמפרטורה העולמית הממוצעת (שאגב, גם היא עשויה להועיל למדינות מסוימות, למשל על ידי הפשרת אזורים קפואים לחקלאות), אין שינוי משמעותי באירועי קיצון מטאורולוגים אחרים. לא אני אומר זאת, אלא הדו"ח האחרון של "הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים" (IPCC), שכותב (תרגום והערות שלי): "יש עדות חזקה שההתחממות הובילה לשינוי בטמפרטורות הקיצון, כולל גלי חום, מאז תחילת המאה ה-20. [כאמור, כדור-הארץ מתחמם בממוצע]. עליות בגשמים חזקים סביר שהתרחשו, אבל תלוי באזור [במילים אחרות, עדות חלשה ומקומית, שלא ניתן לקשר אותה לעלייה בטמפרטורות]. אולם, עבור אירועי קיצון אחרים, למשל ציקלונים טרופיים [ולמעשה כל אירוע קיצון מטאורולוגי אחר], אנחנו פחות בטוחים [!], אולי חוץ מבכמה מקומות בודדים, שהיו אילו שהם שינויים משמעותיים באירועים שנמדדו [במלים אחרות, אין עדות לשינוי משמעותי רחב היקף] ."

קשה להאמין בזה מרוב כל הרעש: ה-IPCC עצמו כותב (דו"ח ההערכה החמישי, קבוצת עבודה #1), שאין עדות משמעותית לעלייה באירועי קיצון מטאורולוגיים, למרות עשרות שנים של מעקב ומדידות. אז מדוע "מרד ההכחדה" רוצים הודאה במשבר אקלים מאיים ובא?

ומה לגבי דרישה מס' 2, מעבר לכלכלה המבוססת על אפס פליטות פחמן-דו-חמצני עד שנת 2025? גם כאן התשובה פשוטה - אי אפשר לעשות זאת, למרות הרצון הטוב. ושוב, זה לא דעתי האישית. דו"ח מחקר של ה-OECD משנת 2018 (OECD Environment Working Papers No. 139) כותב בפירוש שלסבסוד האדיר של אנרגיות ממקורות מתחדשים (גרמניה לבדה הוציאה כטריליון יורו על סבסוד אנרגיות ירוקות) הייתה השפעה משמעותית על הגדלת אחוזי ההתקנה של אנרגיות מתחדשות ועל הגדלת ייצור החשמל מאנרגיות אלו, אך השפעה שולית ולא-מדידה על פליטות הפד"ח. איך זה יכול להיות? ובכן, בגלל שהאנרגיות המתחדשות הן תזזיתיות ודורשות גיבוי ממקורות מאובנים, ויש עוד סיבות (למשל מקומות שבהן אנרגית רוח לא-יציבה החליפה אנרגיה גרעינית נקייה, ולמעשה גרמה לעלייה בפליטות פד"ח). מה כן הושג? באופן גורף (גם בארץ), סובסידיות לאנרגיה ממקורות מתחדשים הובילה לעליה משמעותית במחירי החשמל (בגרמניה הם הוכפלו, והפכו את גרמניה למדינה עם החשמל השני הכי יקר באירופה ובין היקרים בעולם).

וכל זה במדינות מערביות, מפותחות, בעלות תשתית הנדסית טכנולוגית מבוססת. ומה יהיה על המדינות הנחשלות, העניות? ובכן, אליבא ד'"מרד ההכחדה", אין עליהם אלא להישאר עניים, מפני שייצור חשמל ואנרגיה הוא הכרחי לפיתוח כלכלי ויציאה מעוני, אך אנרגיה חלופית היא כאמור יקרה יותר, ואינה חוסכת בפליטות. לכן, הדרך היחידה של מדינות העולם השלישי להגיע לכלכלה ללא פליטות פד"ח היא להישאר בעוני. אין אלו דברים בעלמא; כבר היום הבנק העולמי - עם רוח גבית מגופים "ירוקים" כמו IPCC, גרינפיס, "מרד ההכחדה" וכו' - מונע השקעות והלוואות לפיתוח תחנות כוח ממקור מאובני מאפריקה, ומחייב אותם לבנות תחנות "ירוקות" יקרות שאינן מספקות חשמל יציב. כך, לקנייתי הממוצע - לו היה צורך חשמל כמו הישראלי הממוצע -יש 45 דקות חשמל ביום. 45 דקות להאיר בתי ספר, בתי חולים, אוניברסיטאות, תעשיה, מוסדות תרבות וכדומה. זה המחיר האמיתי של דרישות "מרד ההכחדה".

על בסיס זה, לפני כחודש שלחה קבוצה של כחמש-מאות מדעני אקלים, אנשי אקדמיה בתחום ובתחומים נושקים, ואנשי מקצוע בתחום, מכתב למזכ"ל האו"ם. כותרת המכתב הייתה "אין מצב חירום אקלימי", ובמכתב הם מעלים טענות דומות לכתוב כאן, וכותבים: "...זו אכזריות ואף פזיזות לתמוך ולקדם בזבוז של טריליוני דולרים על בסיסם של מודלים בוסריים [הכוונה למודלי מחשב של האקלים]. מדיניות האקלים הנוכחית מתעלמת, בצורה קשה חסרת טעם, מהמערכת הכלכלית, ומסכנת חיים במדינות המנועות מגישה לאנרגיה חשמלית זמינה, אמינה ובמחיר סביר." כשקוראי מאמר זה יפגשו בפעם הבאה את אנשי "מרד ההכחדה" מוטלת עליהם החובה לשאול: היכן ההוכחות המדעיות עליהן אתם מבססים את טענותיכם, ומה המחיר האמיתי של דרישותיכם? הליכה עיוורת אחרי אידאולוגיה, מוסרית ככל שתיראה, סופה להביא יותר נזק מתועלת. בנושאים אלו, שהם קריטיים להמשך הקיום והרווחה האנושית, רק הנתונים חשובים. 

הכותב הוא חבר סגל בכיר במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון

עוד כתבות

אסדת נפט בטקסס, ארה''ב / צילום: Reuters, Carlos Kosienski

מחיר הנפט עלול להגיע ל־100 דולר לחבית ולתדלק את חששות האינפלציה

בארה"ב חוששים מעלייה מחודשת באינפלציה, לאחר שבשבוע שעבר מדד המחירים הפתיע לרעה בפעם הרביעית ברצף ● מחיר הזהב השחור טיפס לשיא של חצי שנה על רקע המתיחות הביטחונית, 90 דולר לחבית, ואסקלציה נוספת עלולה להחמיר את המצב ואת כאב הראש של הפד

חדשות טובות לאוקראינה: ההתקפה האיראנית עשויה להזיק לרוסיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: איך תשפיע המתקפה האיראנית על המלחמה בעזה ועל המלחמה באוקראינה, והאיראנים לא מתרשמים מהצהרות הניצחון של משמרות המהפכה ● כותרות העיתונים בעולם 

מפגינה באיסטנבול מניפה דגלי פלסטין בהפגנה למען עזה. בציבור הטורקי גוברות הקריאות לניתוק הקשרים הכלכליים עם ישראל / צילום: ap, Khalil Hamra

"מרמרה 2" ודיונים על הרחבת החרם: בטורקיה מחריפים את הטון נגד ישראל

ההחלטה של טורקיה לפגוע קשות בסחר עם ישראל נובעת גם מהאיסור הישראלי להצניח סיוע בעזה, אבל בעיקר מהדרתה מדיוני השיקום של עזה, שעשויים להכניס הרבה כסף למקורביו של ארדואן ● מהלומה נוספת לסחר עלולה להיגרם ממשט מתוכנן לרצועת עזה, שטורקיה תיטול בו חלק

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים: "במבט לאחור עשינו דברים מסוכנים מאוד ברמה האישית"

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה שלילית ● התנודתיות החריגה בשווקים לאור המתיחות בין איראן לישראל ממשיכה, וגם בשאר העולם אי הוודאות מורגשת ● אי.בי.אי מתייחסים לזינוק באגרות החוב הממשלתיות: "ניתן לנצל את עליית התשואות להארכה הדרגתית של מח"מ התיק" ● מדד המחירים לצרכן הפתיע לרעה, והסיכויים להפחתת ריבית הולכים ומתרחקים ● לאומי: "התנודתיות תימשך, בגלל רגישות מחיר הנפט למתיחות באזור" ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה

משקאות ממותקים / צילום: Shutterstock

גביית יתר של 16.7 מיליון שקל: התביעה שאושרה נגד רשות המסים

בית המשפט אישר הגשת תובענה ייצוגית נגד רשות המסים בגין גביית מס קנייה ביתר מיבואני המשקאות הממותקים ● ברשות טענו בתגובה כי תנאי להשבת הכסף ליבואניות המשקאות יהיה הוכחה שהן לא גלגלו את המס לצרכנים ● המס, שהטיל שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן, בינתיים כבר בוטל ע"י הממשלה הנוכחית

רכבים מוכנים לייצוא בטורקיה, ב־2023 / צילום: Shutterstock

לא רק טורקיה: גם בסין מחלחלת לשוק אווירה אנטי ישראלית, ואלה ההשלכות

טורקיה מאיימת להטיל "מיסי יצוא" כבדים על כל הסחורות לישראל, בנוסף למגבלות הסחר עליהן הודיעה בשבוע שעבר, ובסין מתחילה האווירה האנטי־ישראלית לחלחל לשוק ● בינתיים, שתי המדינות חולשות על כ־30% מיבוא הרכב לארץ ● כיצד יוכל הענף המקומי להתגבר?

מנכ''לית בול מסחר, אדוה עשור / איור: גיל ג'יבלי (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

מחזיקי אג"ח בול מסחר יזכו לתספורת, המנכ"לית לתגמול של מיליוני שקלים

שנה לאחר קריסתה הפתאומית של חברת האשראי החוץ-בנקאי, חושף מתווה הסדר החוב שלה כי מחזיקי האג"ח צפויים למחוק עשרות מיליוני שקלים ● מי שצפויה להוביל את ההסדר היא מנכ"לית בול מסחר, אדוה עשור, שתזכה לתגמולים המוערכים בכ-5 מיליון שקל בתקופת ההסדר

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

החשש מעימות חזיתי בין ישראל לאיראן הפיל את וול סטריט

הנאסד"ק ירד בכ-1.8% ● הניקיי ירד ב-1.2% ● מאסק: "עשינו בדיקה מעמיקה והחלטנו, בהחלטה קשה, לפטר יותר מ-10%" ● BDO: "המתיחות מול איראן ובמיצרי הורמוז צפויה להשפיע על שוק הנפט העולמי" • בזכות מאזניהן החזקים, בוול סטריט צופים תשואת יתר ל"שבע המופלאות" ● 10.5 טריליון דולר - שיא בשווי הנכסים שמנהלת בלקרוק

את'ריום / צילום: Shutterstock

לראשונה, הונג קונג אישרה קרן סל העוקבת אחר האת'ריום

כשלושה חודשים לאחר אישור תעודות הסל על הביטקוין, הרשויות בהונג קונג הן הראשונות לאשר גם את האת'ריום ● גם בארה"ב הגישו בקשות להנפיק קרנות סל דומות, אך רק בסוף מאי תתקבל החלטה ● המטבע השני בגודלו עולה הבוקר ב-5%

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: צילום מסך מאתר אפל

הנתונים שחשפו: הניצחון של סמסונג, הנפילה של אייפון

המתחרות הסיניות נוגסות מנתח השוק של אפל, שירד השנה בכ-15% ● סמסונג, למרות ירידה קטנה, מוכרת הכי הרבה סמארטפונים בעולם ● ריאן ריית', סגן נשיא ב-IDC: "סביר להניח ששתי היצרניות יחפשו אזורים נוספים כדי להתרחב"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 ירד בכ-1.1%

מדד ת"א 35 צלל ב-1.2% ● מדד המחירים לצרכן בישראל יפורסם הערב, מה צופים הכלכלנים? ● BDO: "המתיחות מול איראן תשפיע על שוק הנפט" ● בזכות מאזניהן החזקים, בוול סטריט צופים תשואת יתר ל"שבע המופלאות" ● וגם: 10.5 טריליון דולר - שיא בשווי הנכסים שמנהלת בלקרוק

ישי דוידי - מייסד ומנכ''ל פימי / צילום: יונתן בלום

פימי מכרה מניות של אורביט ב-100 מיליון שקל. אלה הרוכשים

הרוכשים העיקריים הם בתי ההשקעות מור ומיטב ● פימי מכרה את המניות אחרי זינוק של כ-37% במניה ותמשיך להיות בעלת השליטה בחברה ● התשואה של פימי על ההשקעה באורביט עומדת על 400%

רחוב כנפי נשרים 24 בירושלים / צילום: דוברות עיריית ירושלים

רשות המסים שכרה מקומות חניה ל-17 עובדים. כמה היא משלמת?

מאז פרצה המלחמה, רשות המסים שוכרת חניה ל־17 עובדים ותשלם כ־180 אלף שקל עד סוף 2024 ● "העובדים הועסקו במוקד למתן מענה לצורכי המלחמה. עובדים אלו נדרשו להגיע בשעות הבוקר המוקדמות וסיימו את עבודתם בשעות הערב המאוחרות" ● נכון להיום רשות המסים שוכרת חניות מבעלי חניונים פרטיים ב־48 חניונים ברחבי הארץ

קריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

למשקיעים עם אורך נשימה: האם כאן מסתתרת ההזדמנות הנדל"נית הבאה?

פינוי התושבים מקריית שמונה הוביל לקיפאון בשוק הנדל"ן בעיר ● האם המלחמה יצרה הזדמנויות חדשות למשקיעים עם אורך נשימה?

לאן תגיע הריבית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה צפוי היום במדד המחירים לצרכן בישראל?

העונתיות במספר סעיפים מושכת את מדד המחירים לצרכן כלפי מעלה, והקונצנזוס הוא לקצב אינפלציה שנתי של 2.6% ● עם זאת, הסיכונים הגאו-פוליטיים, העלייה העולמית במחירי הנפט והפיחות בשקל עלולים להחמיר את המצב אף יותר

פלסטינים עוברים ליד בניין שנהרס בתקיפה ישראלית ברפיח / צילום: Associated Press, Hatem Ali

דיווחים פלסטיניים: ארבעה הרוגים בתקיפת צה"ל מערבית לרפיח

דובר הוועדה לביטחון לאומי באיראן: "אנחנו מוכנים להשתמש בנשק שמעולם לא השתמשנו בו" • שר החוץ הסיני: איראן מימשה את זכויות ההגנה העצמית שלה • הרמטכ"ל הרצי הלוי אחרי המתקפה האיראנית: "ישראל חזקה מאוד ויודעת להתמודד לבד" • דובר צה"ל: המתקפה שהייתה בדרכה לישראל סוכלה כמעט במלואה • גלנט הנחה להיערך לפינוי האוכלוסייה מרפיח • ביידן: ארה"ב מחויבת לביטחון ישראל • עדכונים שוטפים

לבנת מזרחי רינסקי / צילום: אילן בשור

הכירו את מנהלת המסחר שהפכה לשיאנית השכר של בתי ההשקעות

תגמולים בעלות של יותר מ־7 מיליון שקל הפכו את לבנת מזרחי רינסקי לבעלת השכר הגבוה בבתי ההשקעות המקומיים ● מי שהגיעה לאי.בי.אי לאחר מכה שספג כתוצאה מהימור פיננסי כושל של לקוחותיו, מובילה בשנים האחרונות את הצמיחה בפעילות המסחר, הוספת אלפי לקוחות והפיכתה לנדבך מרכזי ברווחים

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

החל מהחודש הבא: מחירי החלב בפיקוח עולים בכ-4.5%

החל מ-1 במאי ייכנס לתוקפו עדכון במחירי מוצרי החלב, שיעלו בשיעור של כ-4.5% ● אלה המוצרים שצפויים להתייקר בעקבות העדכון

פרופ' רות פלאטו-שנער ואילנית אדסמן / צילום: איתמר מילרד, ניקי וסטפהל

כיצד שקל דיגיטלי יכול היה לסייע במלחמת "חרבות ברזל"

לשקל הדיגיטלי יש שלושה יתרונות אשר יכלו לבוא לידי ביטוי משמעותי במשבר הביטחוני והכלכלי הנוכחי: יעילות ביצוע תשלומים, הגשמת מדיניות ממשלתית וצמצום הסיכון של מימון טרור