אור בנוזיו / צילום: אריאדנה סינל
איפה אני תופסת אותך ומה כולל התפקיד שלך?
"אני חוזר הערב ממפגש עם ספקים לקראת החתונה שלי, לא משהו שקשור לעבודה. בבקרים אני עובד בסייפליי, שמפתחת משחקי קזינו. היא מביאה את חוויית הקזינו מהעולם האמיתי לטלפון הנייד, המשחקים כמובן חוקיים - הם לא על כסף אמיתי. כראש צוות מובייל בפיתוח, אני מוביל את הפיתוח של משחק אחד מתוך השבעה. זה אומר גם תעדוף של משימות, וכל מה שקשור לזה".
כמה זמן אתה בחברה ומה עשית קודם?
"אני פה שנתיים וחצי. הגעתי כמפתח מן המניין והתקדמתי לתפקיד ראש צוות של המשחק רגע אחרי שהוא עלה לאוויר. לפני שהגעתי לסייפליי עבדתי גם בסטארט-אפים של משחקים, אחד מהם בתחום הרפואה - משחקי פיזיותרפיה. למעשה את סייפליי אני מכיר מגלגול אחר, סימנתי אותה עוד קודם לכן כיעד".
זה מה שאתה אוהב לעשות?
"כן, אבל הייתה גם המוזיקה. היא מלווה אותי עוד מגיל שבע, כנגן כינור, עד שבגיל עשר החלטתי ללמוד תופים בקונסרבטוריון בראשון לציון. בהמשך כבר לקחתי חלק כמתופף בתזמורת העירונית, השתתפתי בהופעות בארץ ובחו"ל - ככה כמעט עשור על התופים. בתיכון רציתי ללמוד מוזיקה אבל המנהל לא הסכים והפנה אותי למגמה מדעית. הסכמנו על סידור ביניים במסגרתו לקחתי גם שיעורים במוזיקה".
בחרת בין השניים?
"הרגשתי שהכול פתוח. ראיתי את עצמי מתופף על במות בהמשך, אבל בתיכון תקף אותי חיידק המחשבים. בצבא התנתקתי קצת והצטרפתי ל-8200 ודווקא לא במחשבים. אחרי הצבא התחלתי להופיע עם הרכבים ולהקות מטאל ורוק כבד, בשיער ארוך, זקן תיש ולבוש שחור. היום אני אוהב מוזיקה מגוונת - החל מסימפוני אקס ועד ויוולדי וג'אז. תמיד רציתי לפתח קריירה מוזיקלית, אבל אני גם חושב שהייטק ומוזיקה הם תחומים מאוד דומים בריכוז ובדיוק שהם דורשים. למוזיקה אני חייב היום תודה על שבזכותה הכרתי את אשתי לעתיד. כשניגנתי בלהקת רד אווק (אלון אדום) היא הצטלמה לאלבום שלנו ונדלקתי. היא הגיעה אחר כך להופעה, הסתכלה עליי והוציאה אותי לגמרי מריכוז. רגע לפני הצעת הנישואים שלי, כשהיינו בווגאס, היא התעלפה כתוצאה מהחום. אנחנו מאורסים כבר חמש שנים, ואוטוטו מתחתנים".
איפה תהיה בעוד חמש שנים מהיום?
"בטוח אהיה באיזה הרכב צד מוזיקלי, גם אם זה יהיה בלי מחשבות לפרוץ החוצה. מקצועית, לפי שלוש השנים האחרונות הכול עובד לפי התכנון שלי, ואני מקווה להמשיך להתפתח".