גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התוכנית החדשה לכיסוי הגירעון: הטלת מס על ירידה מהארץ ורילוקיישן

ועדה של רשות המסים בוחנת לאחרונה שורת פתרונות לסגירת פרצות המס בעת ירידה מהארץ או רילוקיישן ● בין הפתרונות - החמרה של "מס הגירה" שכבר קיים היום אך לא נאכף, וחיוב להעביר לנאמנות נכסים

מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: ליאב פלד
מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: ליאב פלד

רשות המסים מתכננת לסגור את פרצת "מס ההגירה", במטרה למלא את קופת המדינה ולסייע עוד קצת בסגירת הגירעון התקציבי. מס ההגירה הוא מס שמוטל על מי שחדל להיות תושב ישראל, למשל ישראלים שיוצאים לרילוקיישן או מהגרים, ונועד למסות רווח מנכס מסוים שלא מומש לפני שהנישום עזב עד הארץ, עד למועד ניתוק התושבות ממדינת ישראל.

לפני כשבועיים חשפנו ב"גלובס" את "הוועדה לתיקוני חקיקה במיסוי בינלאומי", ששוקדת על גיבוש רפורמה במיסוי בינלאומי. בין היתר הוועדה גיבשה המלצה למנהל רשות המסים, ערן יעקב, להקשיח את "מבחני ניתוק התושבות" לישראלים שעוזבים את הארץ ומבקשים לנתק את חבות המס שלהם לישראל. הרפורמה במבחני התושבות תוביל להשפעות מרחיקות לכת על אלפי ישראלים היוצאים לרילוקיישן ועל חיוב המס שלהם.

כעת מתברר כי מטרה נוספת ששמה לעצמה הוועדה היא "מס ההגירה". כשאדם עושה רילוקיישן או מהגר מהארץ לצמיתות, המדינה זכאית ל"תשלום" בעבור חלק מהרווחים שאותו אדם יעשה כשימכור את הנכסים שצבר בתקופה שהיה תושב ישראל.

רבים מהעוזבים את הארץ לא יודעים זאת, וברשות המסים גם לא ממש הצליחו ליישם את סעיף החוק שמעניק למדינה את הנתח שלה בנכסים של הישראלים שהיגרו. זאת, מאחר שבמקרים רבים אותם ישראלים לשעבר לא דיווחו על עזיבתם את הארץ ובוודאי שלא דיווחו מאוחר יותר על מכירת הנכסים שצברו בתקופת "ישראליותם". 

ברשות המסים רוצים לשים יד על הכספים האלה ולהבטיח כי גם לאחר ניתוק התושבות, ישלם אותו אזרח לשעבר את המס שמגיע למדינה.

איך הם יעשו את זה? זו השאלה שמצויה בימים אלה בלב-ליבה של מחלוקת סוערת בין חברי הוועדה הסודית, שמגבשת תיקוני חקיקה דרמטיים בתחום הרילוקיישן והמיסוי בינלאומי.

חוק ישן אבל לא מיושם

"מס ההגירה", או בשמו הנוסף "מס היציאה", מעוגן בסעיף 100א לפקודת מס הכנסה, שמטיל מס רווח הון על מי שיצא לרילוקשיין או היגר מהארץ וחדל להיות תושב ישראל. המס מוטל בגין "אירוע מס רעיוני", במסגרתו נמכרו כביכול הנכסים של אותו מהגר קודם ליציאתו מישראל. מס יציאה נועד לתת מענה למצב שבו תושב ישראל שמחזיק בנכס מחוץ לישראל, יהפוך להיות תושב חוץ ורק לאחר מכן ימכור את הנכס - ואז לכאורה לא תהא חבות במס בישראל, מאחר שהמוכר הוא תושב חוץ והנכס נמצא מחוץ לישראל.

מטרת מס היציאה למסות את הרווח שצמח לישראלי לשעבר מהנכס - עד למועד ניתוק התושבות ממדינת ישראל. מדובר במס מקובל בעולם, ולא בהמצאה ישראלית, אלא שבישראל קיימת בעיה לגבות אותו.

החוק מעניק לישראלי העוזב את האפשרות לדחות את תשלום המס למועד שבו יימכרו נכסיו בפועל. הדחייה מתבקשת מאחר שלא תמיד יש לאותו אדם, שעושה רילוקיישן או מהגר, סכומי כסף גבוהים נזילים לשלם לרשות המס, וגם בשל האפשרות שאותו אדם יחזור לארץ, לפני שימכור את נכסיו או שערך נכסיו ירד הרבה מתחת לשוויים במועד העזיבה את הארץ, ואז על מה בכלל הוא שילם את המס?

אבל אותה התחשבות בישראלי העוזב הפכה לבעיה הגדולה של רשות המסים, מכיוון שברגע שהוא ניתק את התושבות - אין לו חובת דיווח לישראל. רבים מהמהגרים בוחרים שלא לדווח על מכירת הנכסים שהחזיקו עוד כשהיו תושבים. ובכלל, אותם תושבים עוזבים לא חייבים לדווח על כך שעזבו ולא חייבים לדווח אלו נכסים יש להם בעת העזיבה את הארץ.

לרשות המסים אין כוח-אדם וכלים לרדוף אחרי כולם ברחבי העולם ולאתר נכסים שהיו לישראלים בעת שעזבו, האם הם נמכרו ומתי.

מהצהרת הון ועד לרישום בנאמנות

ברשות המסים מבקשים לסגור את הפירצה הזאת. חלק מהפתרון יכלול חובת דיווח חדשה, שתחייב את הישראלים היוצאים לחו"ל להגיש הצהרת הון ובה פירוט על כל נכסיהם באותה עת. אבל חברי הוועדה מתקשים להסכים על הפתרון הכולל והמלא לפרצת המס ואילו ערבויות יידרשו מהתושבים העוזבים.

כך למשל, בוועדה עלה הרעיון לחייב את התושבים העוזבים להעביר את הנכסים שבבעלותם בחו"ל לידי נאמנויות, ובעת המכירה הנאמנות תהיה מחויבת בדיווח בארץ. הרעיון הזה נתקל בהתנגדות של נציגי לשכת יועצי המס ובדעות חלוקות של חברי לשכת עורכי הדין בוועדה. לטענת המתנגדים, מדובר בהתערבות גסה בפעילות של אדם שמתנתק את תושבותו, המחייבת אותו בהוצאות (תשלומים לנאמן) וגם בקבלת אישור של הנאמנות לכל פעולה שהוא עושה ברכושו.

רעיונות נוספים שעלו הם הפקדת ערבות בנקאית, רישום הערת אזהרה לטובת ישראל בטאבו במדינות הזרות, הפקדת ערבות אישית, רישום משכון ועוד. ואולם כל הרעיונות הללו הולידו התנגדויות ושלל בעיות. 

הדיונים נמשכים כעת סביב הצעה שהעלו נציגי לשכת יועצי המס בוועדה, שרק מי שסך הנכסים הכולל שלו בחו"ל עולה על 5 מיליון שקל יהיה חייב לדווח ולהמציא ערבויות לרשות המסים בעת היציאה על נכסיו.

לדברי יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס בישראל, "באופן מהותי אנחנו בעד שינוי החקיקה בנוגע למס יציאה. כך נהוג בכל העולם במקרה של ניתוק תושבות וגם בישראל, ורק בגלל קושי ליישמו ובהיעדר 'שיניים' לחוק, לא מחויבים העוזבים במס יציאה. לצד זאת, צריך גם לשמור על מידתיות. אנחנו לא רוצים שכל מי שיש לו דירה ברומניה ועוזב את מדינת ישראל לטובת עבודה בחו"ל, יצטרך כעת להמציא ערבויות מהטאבו הרומני לרשות המסים או לשלם מס לפני שמכר את הדירה, ובמקביל לנהל דיונים עם פקידי השומה על שווי הנכס לצורכי מיסוי".

לדברי גינדי, "קביעת רף לחובת הדיווח תצמצם את הביורוקרטיה ואת הרגולציה. אנחנו גם רוצים לוודא בחקיקה מהי ערבות ראויה, כדי לצמצם את אי-הוודאות בנושא ואת המחלוקות מול פקידי השומה". 

דרישות דרקוניות ולא ריאליות

עו"ד ליאור נוימן, שותף מנהל קבוצת המסים במשרד עורכי הדין ש. הורוביץ ושות', מוסיף כי "יש מדינות שבהן אין בכלל אפשרות לדחיית מס יציאה. אתה משלם את המס ברגע שאתה יוצא מהארץ, וזו קטסטרופה עבור אנשים שמחזיקים נדל"ן, יהלומים ורכוש יקר-ערך. גם מכיוון שאין לאנשים נזילות של מיליונים, וגם מכיוון שתנועות ההון בעולם הן כאלה שאנשים יוצאים וחוזרים יוצאים וחוזרים, ולא תמיד מוכרים את הנכסים שלהם, אז הם שילמו סתם מס".

הפתרון הפשוט לכאורה שמציע נוימן הוא חובת דיווח תקופתית. "חלק מהקושי פותרים כבר באמצעות הצעה לתיקון חובת הדיווח בעת היציאה מהארץ. היום אדם שנוסע לחו"ל לא צריך לתת אפילו דוח מה יש ומה אין לו, והנחת העבודה היא שאם לא באתי לשלם - אז דחיתי את המס. אף אחד בכלל לא יודע שעזבתי את הארץ. אני לא חייב לדווח.

"במסגרת הצעת התיקון שעלתה בוועדה, רוצים קודם כל שתהיה הצהרת הון, שתדווח בעת היציאה מהארץ על כל מה שיש לך במועד הזה. זה עושה סדר, כי כך רשות המסים יכולה לעקוב אחרי אותו אדם. ברגע שיש את הרשימה של הנכסים של הבנאדם - בעולם של מידע שוטף אי-אפשר להעלים דברים".

נוימן מסביר כי "התיקון המתגבש רלוונטי לכל מי שעושה רילוקיישן ויש לו נכסים מחוץ לישראל, ויש אלפי ישראלי שעושים רילוקיישן מדי שנה ומחזיקים בנכסים של מיליוני דולרים ואפילו עשרות מיליוני דולרים מחוץ לישראל. זה רלוונטי לכל שכיר שאין לו בכלל תיק במס הכנסה ועוזב, ורלוונטי להמון עצמאים שעוזבים את ישראל לחו"ל. לכן, התיקון חייב להיעשות בזהירות".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "לאור השינויים הגלובליים שהתרחשו בשנים האחרונות, הנהלת הרשות ראתה לנכון לבחון את מדיניות וחקיקת המיסוי הבינלאומי מתוך מטרה להתאים את החוק לעידן הנוכחי וחשוב מכל - ליצור ודאות. לצורך כך הקימה הרשות ועדה שתבחן את הנושא. מאחר שהוועדה טרם גיבשה והגישה המלצותיה, הדיון בנושאים הנדונים הוא מוקדם ועקר". 

עוד כתבות

שר החוץ ישראל כ"ץ לצד מקבילו הרוסי, שר החוץ סרגי לברוב / צילום: סטאפנו מלוני

שר החוץ ישראל כ"ץ ביקש מעמיתו, שר החוץ הרוסי לברוב: שהנשיא פוטין יתן חנינה לנעמה יששכר

עוד ביקש כ"ץ מלברוב לאפשר יותר ביקורים לבני משפחתה של יששכר ● בתחילת אוקטובר בית המשפט ברוסיה גזר על יששכר עונש של 7.5 שנות מאסר בשל החזקת סמים קלים

פינוי בינוי בת ים רחוב ירושלים 5 פינת סוקולוב 14 - שבע כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: כדיה לוי

מחיר הביטול של קו הרכבת וכללי הפינוי בינוי החדשים. כותרות הנדל"ן

מי הצהיר ש"הורדת הרגל מהגז של תוכנית מחיר למשתכן תייצר את משבר הנדל"ן הבא? למה לא הפסיקו לדבר השבוע על המספר 12 מ"ר בהקשר של פינוי בינוי? ומדוע כדאי להצטייד במחצלת בפעם הבאה שעוברים ליד בניין ההסתדרות בתל אביב?

אהרון ברק/ צילום: איל יצהר

דעה: "פרשת אפרופים" - לא מחלוקת פרשנות, מלחמה על הנרטיב

הוויכוח בפרשת אפרופים לא היה מחלוקת על פרשנות חוזים אלא מלחמה על נרטיב פוליטי ושבטי • לא במקרה רוב הימין תמך בניתוח שלי, ולא באורח פלא השמאל התנגד לו

בניין ימק"א עוטה חג / צילום: יותם יעקבסון

כמעט כמו באירופה: מרי כריסמס, ג’רוזלם

בימק"א ירושלים חוגגים חג מולד כמעט כמו באירופה - עם עץ, סנטה, יין חם וערמונים, אבל בטאץ' מקומי של אוכל מזרחי ומכונת שלג מלאכותי

מתקן הפקת נפט/  צילום: רויטרס, Axel Schmidt

יצרניות הנפט יצמצמו את תפוקת הנפט ב-500 אלף חביות ליום

שרי האנרגיה מכמה ממעצמות הנפט הגדולות בעולם הודיעו היום כי נתקבלה הסכמה להעמיק את ההפחתה בייצור הנפט ● כתוצאה מכך, מחירי הנפט מזנקים כעת ב-1.3%

פרשת הצוללות/  צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

"גלובס" מאמ;לק: כל מה שצריך לדעת על פרשת הצוללות ב-5 שלבים

האם שיקולים זרים גברו על שיקולי הביטחון? כיצד מיקי גנור הפך מעד מדינה לנאשם המרכזי? ומה יקרה הלאה? ● "גלובס" מאמ;לק

שי ג'ינפינג, נשיא סין, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

ניחושים פיננסיים ועונשם: על הטעות ישלם הציבור הרחב

תופעות רבות שלא היו מוכרות בעבר, כמו ריבית שלילית, מחייבות ניחושים כדי להעריך את השפעותיהן ● ואולם, כשהמנחשים לא נדרשים לשלם מחיר על הניחוש, את מחיר הטעות עוד ישלם הציבור הרחב ● בשנת 2020 כדאי לעקוב באופן שוטף אחרי הפוליטיקה, כי היא זו שתקבע את כיוון השווקים

צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

"הדתה? אין פה שום הדתה". או שאולי יש? תלוי את מי שואלים

האם ישראל מצויה בעיצומו של תהליך הדתה מפר איזון, שמשתולל במערכת החינוך ובצבא, או אולי בכלל מדובר בהתפתחות חברתית טבעית של מדינה שמספר הדתיים, החרדים והמסורתיים בה מצוי בעלייה מתמדת? ● ובכן: תלוי (מאוד) את מי שואלים

מתוך הסרט "רצח כתוב היטב" / צילום: באדיבות פורום פילם

כתוב היטב: כשכבר ברור לנו באיזה סרט אנחנו, הסרט מבצע פנייה חדה

בדיוק כשברור לנו באיזה סרט אנחנו, "רצח כתוב היטב", שגם ככה עשוי מצוין, מתהפך לחלוטין

שאול אלוביץ' / צילום: שלומי יוסף

תיק ניירות הערך שחולט הוליד תביעת מיליונים: שאול אלוביץ' ואחיו תובעים את המדינה

אלוביץ, בעל השליטה בבזק לשעבר ואחיו יוסי תובעים מהמדינה 20 מיליון שקל על חילוט תיק ניירות ערך שהחזיקו במשותף ● נגד אלוביץ תלוי ועומד כתב אישום על מתן שוחד בתיק 4000, אחיו יוסי שגם כספו חולט אינו חשוד או נאשם בפרשה

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט / צילום: גלובס

היועמ"ש על מינוי מ"מ לפרקליט המדינה: "איני מעוניין בעימות עם אוחנה, אך לא אתפשר על עקרונות שלטון החוק"

בדברים שנשא בכנס בחיפה, התייחס אביחי מנדלבליט למחלוקת עם שר המשפטים בנוגע לשאלה מי יהיה מ״מ פרקליט המדינה במקום שי ניצן ● "משקלה של עמדת היועץ המשפטי יהיה רב ומשמעותי"

אליעזר מרום (צ'ייני), מיקי גנור ודוד שמרון / צילומים: אבי אוחיון - לע"מ, כדיה לוי, יונתן בלום

כתבי האישום בפרשת הצוללות: מיקי גנור ואליעזר מרום הואשמו בשוחד; דוד שמרון בהלבנת הון

מפקד חיל הים לשעבר וכן עד המדינה שחזר בו יואשמו בשוחד בכפוף לשימוע בתיק הצוללות המכונה "פרשה 3000", דוד שמרון, מקורבו של רה"מ נתניהו, יואשם בהלבנת הון ● כל הפרטים

בניין רשות המסים בירושלים / צילום: איל יצהר

חברת אדמונד דה רוטשילד ניהול נכסים תשלם מע"מ בהיקף כ-35 מיליון שקל בישראל

בת"א דחה את בקשתה של החברה להטיל עליה מע"מ אפס, היות והיא מספקת שירותים לקבוצת רוטשילד העולמית, שהנה "תושב חוץ" ● התקבלה טענת רשות המסים לפיה החברה מספקת שירותים גם לתושבי ישראל בישראל, לקוחות מוסדיים ולקוחות פרטיים ישראלים, וחייבת במע"מ בשיעור מלא

אנגלה מרקל צילום: רויטרס, Hannibal Hanschke

לראשונה בכהונתה, קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל מבקרת באושוויץ

מרקל צפויה לבקר  באושוויץ, בו תחלוף מתחת לשער הכניסה הנושא את הסיסמא הנאצית "Arbeit macht frei" ולהניח זר ליד "קיר המוות", ששימש להוצאות להורג ● לאחר מכן תקיים גם סיור בבירקנאו הסמוך

רז קינסטליך, ראש עיריית ראשון לציון / צילום: יוסי כהן

דעה: ראשי הערים ממשיכים להתנער מהסכמי הגג, ובצדק

הסכמי הגג בראשון לציון ובקריית ביאליק הם דוגמאות מצוינות לפער שבין הדיבורים המפליגים על פתרון בעיות הדיור לבין המציאות העלובה בשטח

ערן פרץ / צילום: תמונה פרטית

"רשימת הקשיים ארוכה. להיות עצמאי זה לחיות תמיד באי ודאות"

ערן פרץ בעל משרד לייעוץ כלכלי ומימוני, הוא בן 36 וחושב שהוא לא יוכל לדעת לעולם מה תהיה ההכנסה שלו בחודש העוקב ● עצמאים? "גלובס" רוצה לשמוע מכם מה מטריד אתכם. צרו קשר במייל ATZMAIM@globes.co.il

עדר פרות בארה"ב/ צילום: רויטרס, Christinne Muschi

חזון החלבונים המתוכנתים: המהפכה שעשויה לחסל את תעשיית הבשר

חברי צוות החשיבה העצמאי RethinkX, שהקימו יזם ומרצה בסטנפורד ומשקיע מלונדון, משרטטים עולם חדש ומופלא של חלבונים מעובדים, אבל בריאים וזולים ● מתכנון מולקולות במחשב ועד יצירת טעמים חדשים בעזרת שפים, כך טכנולוגיות מעולם התרופות עשויות לחולל מהפיכה

מתוך הסדרה "מראדונה במקסיקו" / צילום: באדיבות פורום פילם

נרקומן של צומי: הסדרה "מראדונה במקסיקו" היא שברון לב

בסדרה "מראדונה במקסיקו", הפער בין דייגו שבתחתית החיים לבין המיתוס שהיה, דוקר בעיניים ומרסק את הלב

בני גנץ / צילום: אמיר מאירי, גלובס

גנץ: נתניהו החליט ללכת לבחירות; רה"מ: "הוא לא זז מילימטר"

יו"ר כחול לבן סיפר בפוסט בפייסבוק על פגישתו עם ראש הממשלה מוקדם יותר השבוע, ואמר כי נתניהו "הגיע לפוצץ את העסק" וראה בה חלק מקמפיין ● לדבריו, "בזמן שאני הופך כל אבן להשיג אחדות, נתניהו מקדם בחירות" ● נתניהו: "לצערי אנחנו מידרדרים לבחירות שאף אחד לא רוצה"

חברי הקונגרס האמריקאי/ צילום :   רויטרס Jim Young

על אף הצהרת התמיכה של הממשל בסיפוח: הקונגרס דחה אותה

בית-הנבחרים בוושינגטון קיבל החלטה שתומכת בפתרון שתי מדינות ● רוב הצירים הדמוקרטים הצביעו בעד ההחלטה – ועימם חמישה רפובליקאים ● קריאה מפורשת נגד סיפוח שטחים בגדה ● שתי הצירות הדמוקרטיות המוסלמיות בקונגרס הצביעו נגד ● השדולה הפרו-ישראלית איפא"ק: לא נוקטים עמדה