גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התוכנית החדשה לכיסוי הגירעון: הטלת מס על ירידה מהארץ ורילוקיישן

ועדה של רשות המסים בוחנת לאחרונה שורת פתרונות לסגירת פרצות המס בעת ירידה מהארץ או רילוקיישן ● בין הפתרונות - החמרה של "מס הגירה" שכבר קיים היום אך לא נאכף, וחיוב להעביר לנאמנות נכסים

מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: ליאב פלד
מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: ליאב פלד

רשות המסים מתכננת לסגור את פרצת "מס ההגירה", במטרה למלא את קופת המדינה ולסייע עוד קצת בסגירת הגירעון התקציבי. מס ההגירה הוא מס שמוטל על מי שחדל להיות תושב ישראל, למשל ישראלים שיוצאים לרילוקיישן או מהגרים, ונועד למסות רווח מנכס מסוים שלא מומש לפני שהנישום עזב עד הארץ, עד למועד ניתוק התושבות ממדינת ישראל.

לפני כשבועיים חשפנו ב"גלובס" את "הוועדה לתיקוני חקיקה במיסוי בינלאומי", ששוקדת על גיבוש רפורמה במיסוי בינלאומי. בין היתר הוועדה גיבשה המלצה למנהל רשות המסים, ערן יעקב, להקשיח את "מבחני ניתוק התושבות" לישראלים שעוזבים את הארץ ומבקשים לנתק את חבות המס שלהם לישראל. הרפורמה במבחני התושבות תוביל להשפעות מרחיקות לכת על אלפי ישראלים היוצאים לרילוקיישן ועל חיוב המס שלהם.

כעת מתברר כי מטרה נוספת ששמה לעצמה הוועדה היא "מס ההגירה". כשאדם עושה רילוקיישן או מהגר מהארץ לצמיתות, המדינה זכאית ל"תשלום" בעבור חלק מהרווחים שאותו אדם יעשה כשימכור את הנכסים שצבר בתקופה שהיה תושב ישראל.

רבים מהעוזבים את הארץ לא יודעים זאת, וברשות המסים גם לא ממש הצליחו ליישם את סעיף החוק שמעניק למדינה את הנתח שלה בנכסים של הישראלים שהיגרו. זאת, מאחר שבמקרים רבים אותם ישראלים לשעבר לא דיווחו על עזיבתם את הארץ ובוודאי שלא דיווחו מאוחר יותר על מכירת הנכסים שצברו בתקופת "ישראליותם". 

ברשות המסים רוצים לשים יד על הכספים האלה ולהבטיח כי גם לאחר ניתוק התושבות, ישלם אותו אזרח לשעבר את המס שמגיע למדינה.

איך הם יעשו את זה? זו השאלה שמצויה בימים אלה בלב-ליבה של מחלוקת סוערת בין חברי הוועדה הסודית, שמגבשת תיקוני חקיקה דרמטיים בתחום הרילוקיישן והמיסוי בינלאומי.

חוק ישן אבל לא מיושם

"מס ההגירה", או בשמו הנוסף "מס היציאה", מעוגן בסעיף 100א לפקודת מס הכנסה, שמטיל מס רווח הון על מי שיצא לרילוקשיין או היגר מהארץ וחדל להיות תושב ישראל. המס מוטל בגין "אירוע מס רעיוני", במסגרתו נמכרו כביכול הנכסים של אותו מהגר קודם ליציאתו מישראל. מס יציאה נועד לתת מענה למצב שבו תושב ישראל שמחזיק בנכס מחוץ לישראל, יהפוך להיות תושב חוץ ורק לאחר מכן ימכור את הנכס - ואז לכאורה לא תהא חבות במס בישראל, מאחר שהמוכר הוא תושב חוץ והנכס נמצא מחוץ לישראל.

מטרת מס היציאה למסות את הרווח שצמח לישראלי לשעבר מהנכס - עד למועד ניתוק התושבות ממדינת ישראל. מדובר במס מקובל בעולם, ולא בהמצאה ישראלית, אלא שבישראל קיימת בעיה לגבות אותו.

החוק מעניק לישראלי העוזב את האפשרות לדחות את תשלום המס למועד שבו יימכרו נכסיו בפועל. הדחייה מתבקשת מאחר שלא תמיד יש לאותו אדם, שעושה רילוקיישן או מהגר, סכומי כסף גבוהים נזילים לשלם לרשות המס, וגם בשל האפשרות שאותו אדם יחזור לארץ, לפני שימכור את נכסיו או שערך נכסיו ירד הרבה מתחת לשוויים במועד העזיבה את הארץ, ואז על מה בכלל הוא שילם את המס?

אבל אותה התחשבות בישראלי העוזב הפכה לבעיה הגדולה של רשות המסים, מכיוון שברגע שהוא ניתק את התושבות - אין לו חובת דיווח לישראל. רבים מהמהגרים בוחרים שלא לדווח על מכירת הנכסים שהחזיקו עוד כשהיו תושבים. ובכלל, אותם תושבים עוזבים לא חייבים לדווח על כך שעזבו ולא חייבים לדווח אלו נכסים יש להם בעת העזיבה את הארץ.

לרשות המסים אין כוח-אדם וכלים לרדוף אחרי כולם ברחבי העולם ולאתר נכסים שהיו לישראלים בעת שעזבו, האם הם נמכרו ומתי.

מהצהרת הון ועד לרישום בנאמנות

ברשות המסים מבקשים לסגור את הפירצה הזאת. חלק מהפתרון יכלול חובת דיווח חדשה, שתחייב את הישראלים היוצאים לחו"ל להגיש הצהרת הון ובה פירוט על כל נכסיהם באותה עת. אבל חברי הוועדה מתקשים להסכים על הפתרון הכולל והמלא לפרצת המס ואילו ערבויות יידרשו מהתושבים העוזבים.

כך למשל, בוועדה עלה הרעיון לחייב את התושבים העוזבים להעביר את הנכסים שבבעלותם בחו"ל לידי נאמנויות, ובעת המכירה הנאמנות תהיה מחויבת בדיווח בארץ. הרעיון הזה נתקל בהתנגדות של נציגי לשכת יועצי המס ובדעות חלוקות של חברי לשכת עורכי הדין בוועדה. לטענת המתנגדים, מדובר בהתערבות גסה בפעילות של אדם שמתנתק את תושבותו, המחייבת אותו בהוצאות (תשלומים לנאמן) וגם בקבלת אישור של הנאמנות לכל פעולה שהוא עושה ברכושו.

רעיונות נוספים שעלו הם הפקדת ערבות בנקאית, רישום הערת אזהרה לטובת ישראל בטאבו במדינות הזרות, הפקדת ערבות אישית, רישום משכון ועוד. ואולם כל הרעיונות הללו הולידו התנגדויות ושלל בעיות. 

הדיונים נמשכים כעת סביב הצעה שהעלו נציגי לשכת יועצי המס בוועדה, שרק מי שסך הנכסים הכולל שלו בחו"ל עולה על 5 מיליון שקל יהיה חייב לדווח ולהמציא ערבויות לרשות המסים בעת היציאה על נכסיו.

לדברי יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס בישראל, "באופן מהותי אנחנו בעד שינוי החקיקה בנוגע למס יציאה. כך נהוג בכל העולם במקרה של ניתוק תושבות וגם בישראל, ורק בגלל קושי ליישמו ובהיעדר 'שיניים' לחוק, לא מחויבים העוזבים במס יציאה. לצד זאת, צריך גם לשמור על מידתיות. אנחנו לא רוצים שכל מי שיש לו דירה ברומניה ועוזב את מדינת ישראל לטובת עבודה בחו"ל, יצטרך כעת להמציא ערבויות מהטאבו הרומני לרשות המסים או לשלם מס לפני שמכר את הדירה, ובמקביל לנהל דיונים עם פקידי השומה על שווי הנכס לצורכי מיסוי".

לדברי גינדי, "קביעת רף לחובת הדיווח תצמצם את הביורוקרטיה ואת הרגולציה. אנחנו גם רוצים לוודא בחקיקה מהי ערבות ראויה, כדי לצמצם את אי-הוודאות בנושא ואת המחלוקות מול פקידי השומה". 

דרישות דרקוניות ולא ריאליות

עו"ד ליאור נוימן, שותף מנהל קבוצת המסים במשרד עורכי הדין ש. הורוביץ ושות', מוסיף כי "יש מדינות שבהן אין בכלל אפשרות לדחיית מס יציאה. אתה משלם את המס ברגע שאתה יוצא מהארץ, וזו קטסטרופה עבור אנשים שמחזיקים נדל"ן, יהלומים ורכוש יקר-ערך. גם מכיוון שאין לאנשים נזילות של מיליונים, וגם מכיוון שתנועות ההון בעולם הן כאלה שאנשים יוצאים וחוזרים יוצאים וחוזרים, ולא תמיד מוכרים את הנכסים שלהם, אז הם שילמו סתם מס".

הפתרון הפשוט לכאורה שמציע נוימן הוא חובת דיווח תקופתית. "חלק מהקושי פותרים כבר באמצעות הצעה לתיקון חובת הדיווח בעת היציאה מהארץ. היום אדם שנוסע לחו"ל לא צריך לתת אפילו דוח מה יש ומה אין לו, והנחת העבודה היא שאם לא באתי לשלם - אז דחיתי את המס. אף אחד בכלל לא יודע שעזבתי את הארץ. אני לא חייב לדווח.

"במסגרת הצעת התיקון שעלתה בוועדה, רוצים קודם כל שתהיה הצהרת הון, שתדווח בעת היציאה מהארץ על כל מה שיש לך במועד הזה. זה עושה סדר, כי כך רשות המסים יכולה לעקוב אחרי אותו אדם. ברגע שיש את הרשימה של הנכסים של הבנאדם - בעולם של מידע שוטף אי-אפשר להעלים דברים".

נוימן מסביר כי "התיקון המתגבש רלוונטי לכל מי שעושה רילוקיישן ויש לו נכסים מחוץ לישראל, ויש אלפי ישראלי שעושים רילוקיישן מדי שנה ומחזיקים בנכסים של מיליוני דולרים ואפילו עשרות מיליוני דולרים מחוץ לישראל. זה רלוונטי לכל שכיר שאין לו בכלל תיק במס הכנסה ועוזב, ורלוונטי להמון עצמאים שעוזבים את ישראל לחו"ל. לכן, התיקון חייב להיעשות בזהירות".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "לאור השינויים הגלובליים שהתרחשו בשנים האחרונות, הנהלת הרשות ראתה לנכון לבחון את מדיניות וחקיקת המיסוי הבינלאומי מתוך מטרה להתאים את החוק לעידן הנוכחי וחשוב מכל - ליצור ודאות. לצורך כך הקימה הרשות ועדה שתבחן את הנושא. מאחר שהוועדה טרם גיבשה והגישה המלצותיה, הדיון בנושאים הנדונים הוא מוקדם ועקר". 

עוד כתבות

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

תקיפות של חיל האוויר הישראלי בתימן (ארכיון) / צילום: ap

"פצצות עוצמתיות": צה"ל תקף תשתיות טרור של החות'ים בתימן

"מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"