גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק המזון והמשקאות בסטגנציה; הטואלטיקה והניקיון בצמיחה

לפי נתוני סטורנקסט, בניכוי עליית המחירים, הצמיחה בשוק מוצרי הצריכה בעשרת החודשים הראשונים של השנה עומדת על 1.6% בלבד

מוצרי חלב / צילום: תמר מצפי
מוצרי חלב / צילום: תמר מצפי

שוק מוצרי הצריכה בישראל רשם גידול של 2.8% במונחי מכירות כספיות מתחילת 2019 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כך עולה מנתוני סטורנקסט.

עוד עולה מן הנתונים כי מדד המחירים שבוחנת סטורנקסט מציג עלייה של 1.2% ביחס למחירים בחודשים ינואר עד פברואר של 2019. השינוי הריאלי הבוחן צמיחה כספית בניכוי השינוי במדד המחירים מציג גידול של 1.6% בעשרת החודשים הראשונים של השנה. נתונים אלה מבטאים את ההאטה בצריכה, בוודאי כשמשקללים את קצב הצמיחה של האוכלוסייה בישראל, שעומד על כ-2%.

אגב, בחודש אוקטובר 2019 לבדו נרשם גידול של 3.1%, וזאת על אף מיעוט ימי מכירה ביחס לאוקטובר אשתקד שהיה חודש החגים. 

מכירות מוצרי הצריכה בעשרת החודשים הראשונים של 2019

שוק המשקאות לא נהנה מצמיחה ריאלית בעשרת החודשים הראשונים של השנה, והוא גם זה שמציג את ההתייקרות הגבוהה ביותר במחירים - עלייה של 2.4% - לצד גידול במכירות הכספיות של 2.3% מה שמבטא סטגנציה עם ירידה ריאלית של 0.1%.

לעומת המשקאות, מכירות המזון עדיין ממשיכות לצמוח גם מבחינה ריאלית, והן רשמו גידול במכירות של 2.6%, ועליית מחירים של 1.6%. 

לצד הצמיחה בקצבים נמוכים משנראו בשנה וחצי האחרונות בתחום המזון והמשקאות, דווקא קטגוריות הניקיון והטואלטיקה ממשיכות לצמוח. קטגוריית המוצרים לבית רשמה גידול של 4.2% עם עליות מחירים שהסתכמו ב-1%, ואילו קטגוריות טיפוח הפרט התייקרה ב-1.3%.

בהקשר זה נציין כי עליית המחירים בפועל כנראה משמעותית יותר מזו שבאה לידי ביטוי כיום בסטורנקסט, שכן סטורנקסט לא תמיד מקבלת דיווחים בזמן אמת על הקטנות המוצרים שהחברות מבצעות, כך שהמחיר של המוצר אומנם לא משתנה במדדים, אך המחיר הריאלי ל-100 גרם מתייקר.

מכירות החד-פעמי מזנקות באוקטובר

עוד עולה מהנתונים כי האביזרים לאירוח ואביזרי מזון חד-פעמיים הם הצומחים ביותר בחודש אוקטובר מול אוקטובר אשתקד, כשעזרי המזון החד-פעמיים הציגו גידול של 20.5%, ואביזרים לאירוח הציגו גידול במכירות של 22.6%. מדובר בנתונים מרשימים על רקע העיסוק התקשורתי השלילי בצריכת כלי פלסטיק חד-פעמיים.

בסטורנקסט אומנם מציינים כי הצמיחה הזו נרשמת במקביל לירידה של העולמות הללו בחודש הקודם אשר ניתן לייחס אותה לעיתוי חג הסוכות (בדומה לעלייה חדה שנרשמה גם במשקאות אלכוהלים), ואולם הנתונים הללו בולטים בין היתר על רקע העיסוק התקשורתי הרחב בנושא והעובדה שלאחרונה רשתות בתחום ההסעדה ובראשן לנדוור הצהירו כי יפסיקו את השימוש בקשיות חד-פעמיות.

תנובה, חברת המזון הגדולה בישראל, מציגה צמיחה של 2.9% במכירות הכספיות בעשרת החודשים הראשונים של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כשבחודש אוקטובר לבדו היא גדלה ב-2% במכירות הכספיות שלה. בסך-הכול מדובר בתוספת של 130 מיליון שקל למכירות מתחילת השנה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. נזכיר כי בקיץ 2018 ביצעה תנובה ייקור של מוצרי החלב שלה שאינם בפיקוח ממשלתי, וכי ביוני 2019 ייקרה בהתאם להכרעת בג"ץ גם את מוצריה המפוקחים שמהווים חלק ניכר מתמהיל חטיבת החלב שלה.

גם שטראוס, חברת המזון השנייה בגודלה בשוק הישראלי מציגה צמיחה נאה, שעומדת על 4.2% באוקטובר, המתבטאת בצמיחה משמעותית עוד יותר של 5.1% בעשרת החודשים הראשונים של 2019.

לעומתן נראה כי דווקא אסם, חברת המזון השלישית בגודלה, לא נהנתה במיוחד מחגי אוקטובר, כשהיא רושמת סטגנציה עם עלייה קלה של 0.3% במכירות הכספיות ביחס לחודש המקביל אשתקד, שמצטרפות לגידול של 1.9% בעשרת החודשים הראשונים של השנה ביחס לעשרת החודשים הראשונים של 2018.

החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, שמחזיקה בין היתר בקוקה-קולה ישראל ובמחלבת טרה, דווקא נהנתה מתקופת החגים, שהתאפיינה בגידול בקניית משקאות קלים ובראשם משקה הקולה, ועלתה ב-2.9% במכירות חודש אוקטובר. עם זאת, היא ממשיכה להציג שחיקה במכירות הכספיות, שעומדת על ירידה של 2.3% בעשרת החודשים הראשונים של 2019 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הירידה הזו באה לידי ביטוי גם בירידה נתח השוק של החברה המרכזית, שעומד על 5.6%, לעומת 5.9% בתקופה המקבילה אשתקד.

הספקית שממשיכה לצמוח במכירות בקצבי צמיחה יוצאי דופן היא יבואנית המזון וילי פוד, שמציגה צמיחה של 30.5% במכירות הכספיות בעשרת החודשים הראשונים של השנה לעומת אשתקד, כשבחודש אוקטובר לבדו מכירותיה צמחו ב-24.4%.

סנו, חברת הטואלטיקה והניקיון הבולטת בשוק המקומי, מציגה חודש חגים מוצלח עם עלייה של 4.2% במכירות הכספיות, שמביאות אותה לסכם עשרה חודשים מוצלחים עם צמיחה במכירות הכספיות של 7.6%. אגב, סנו גם גדלה בנתח השוק שלה בתחום טיפוח הפרט והבית, שבשנה שעברה עמד על 17.1%, וזאת לעומת 17.7% בעשרת החודשים הראשונים של השנה הנוכחית.

קימברלי קלארק מציגה גידול של 1% בחודש אוקטובר וסטגנציה מתחילת השנה, שמתבטאת בירידה קלה של 0.1% במכירות בעשרת החודשים הראשונים של 2019 לעומת אשתקד.

לעומתן, שסטוביץ והנקל סוד מציגות תוצאות פושרות בהרבה בתחום טיפוח הפרט והבית: שסטוביץ עם ירידה של 7.4% במכירות חודש אוקטובר לעומת אשתקד וירידה מצטברת של 4.6% מתחילת השנה, ואילו הנקל סוד רשמה ירידה של 7.1% באוקטובר לעומת החודש המקביל אשתקד ושחיקה של 7.7% במכירות בעשרת החודשים הראשונים של 2019 לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; מחירי הנפט חוזרים לטפס

מדד הדאו ג'ונס מוטה התעשייה יורד בכ-0.7% ● סוכנות האנרגיה הבין־לאומית הסכימה לשחרר 400 מיליון חביות לשוק הנפט, נפט מסוג ברנט נסחר סביב 92 דולר לחבית ● מחירי האג"ח הממשלתיות בארה"ב ממשיכים לרדת ● הדולר מתחזק בעולם ● אורקל מזנקת במעל 10% בעקבות הדוחות ● ביקוש שיא להנפקת האג"ח של אמזון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לילה לבן באוצר: הגירעון נפרץ, הצמיחה שונמכה, והרפורמות נפלו מחוק ההסדרים

בישיבת הממשלה הלילית שעסקה בהתאמות הנדרשות בתקציב המדינה בעקבות המלחמה באיראן, באוצר נאלצו להודיע כי הגירעון המתוכנן ל-2026 יזנק ל-5.1%, להנמיך את תחזית הצמיחה השנתית ל-4.7% ולוותר על רפורמות מרכזיות בחוק ההסדרים - ובהן רפורמת החלב ורפורמת מס רכוש על קרקעות פנויות

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

אחרי ציוץ של כתב גלובס: ישראייר תיקנה תקלה בהצגת תנאי טיסות החילוץ

ציוץ של כתב גלובס באירופה אסף אוני ברשת X הוביל לבדיקת ישראייר ולתיקון תקלה שהציגה מחירים גבוהים יותר לנוסעים שטיסתם בוטלה

כותרות העיתונים בעולם

למה ישראל וארה"ב לא תוקפות את היעד הרגיש ביותר של איראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חיזבאללה לומד מלקחי עבר ומשנה את דרך הפעולה שלו, למה ארה"ב לא תוקפת את אי הנפט של איראן, ובטורקיה מסמנים את המפסידים הגדולים במלחמה • כותרות העיתונים בעולם

יוסי פרשקובסקי, מבעלי ומנכ''ל חברת הבנייה פרשקובסקי / צילום: טל גבעוני

פרויקט המחיר למשתכן ששחק את הרווח הגולמי של פרשקובסקי

חברת הבנייה למגורים דיווחה על עלייה של כ-56% בהכנסות ב-2025, לצד ירידה מתונה בשורת הרווח הנקי ● שיעור הרווח הגולמי מההכנסות ירד בכ-5% לעומת זה שנרשם בשנת 2024, בשל הפרשה להפסד בסך של כ־36 מיליון שקל, שביצעה החברה בגין פרויקט "מחיר למשתכן" במורדות לינקולן בחיפה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

המלחמה עם איראן היא הסולם של סמוטריץ' לרדת מהעץ עליו טיפס

שר האוצר טען היום כי בשל המלחמה הוא מעדיף להגיע להסכמות רחבות לגבי הרפורמות אותן הוא קידם בלהט בחודשים האחרונים - ולכן קידומן מושהה כרגע ● אלא שגם לפני המלחמה סמוטריץ' התקשה להשיג להן רוב בכנסת, וספק אם היה מצליח להעביר אותן בכל מקרה

שרדול שאה / צילום: Index Ventures

"אסף רפפורט איחר לפגישה הראשונה ב-45 דקות": המשקיע הראשון בוויז נזכר ברגע שבו הכול התחיל

המשקיע הראשון ובעל המניות הגדול בוויז, שרדול שאה מקרן אינדקס ונצ'רס, משחזר את הפגישה הראשונה עם המייסדים ומביט לאחור על השנה שחלפה מאז ההכרזה על עסקת הענק עם גוגל ● בזמן שהוא כבר משקיע בדור הבא של יוצאי החברה, הוא מעריך שהאקזיט ההיסטורי פתח עידן חדש ליזמות המקומית: "אותו צוות יכול היום לבנות חברות גדולות בהרבה, ובזמן קצר יותר"

שאול נאוי / צילום: יונתן בלום

הרווח הנקי זינק ב-20%, אז מדוע יו"ר יעקב פיננסים מוותר על הבונוס פעם שנייה ברציפות?

הרווח הנקי של חברת האשראי החוץ בנקאי עלה השנה ב-20% והסתכם ב-83 מיליון שקל, עליה שנבעה מגידול בתיק האשראי של החברה ● שאול נאוי ואברהם חיניץ נימקו את החלטתם בוויתור על הבונוס "לנוכח המצב הבטחוני הנוכחי"

ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן

מייסד וויז: "יום היסטורי לעובדים וגם למדינה"

שעה קלה לאחר הכרזתה של גוגל על רכישת וויז, כתב ינון קוסטיקה בעמוד הלינקדאין שלו: "רגע מרגש שקשה לתאר במילים" ● הוא אף התייחס לשותפות הקרובה עם גוגל: "אין שותף טוב יותר למסע הזה... היא תעצים את היכולת שלנו להשפיע על העולם"

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

ענקית השבבים תשקיע 2 מיליארד דולר בנביוס שהוקמה על ידי ישראלים

ההשקעה של אנבידיה בנביוס היא חלק משותפות אסטרטגית להקמה ולהרחבה של חוות שרתים ייעודיים לבינה מלאכותית ● לדברי החברה, השותפות תאפשר לנביוס לפרוס עד שנת 2030 מערכות מבוססות אנבידיה בהיקף של יותר מ-5 ג׳יגה ואט של מחשוב

רמזור אדום. האם מותר לעבור כדי להגיע למקום בטוח? / צילום: שלומי יוסף

מה יקרה למי שעבר באדום או נסע במהירות מופרזת באזעקה?

מצב החירום גורם ללחץ בכבישים ועלול להוביל לביצוע עבירות תנועה - גם מצד נהגים נורמטיביים המקפידים לפעול כחוק ● האם האכיפה לגבי מהירות מופרזת, חצייה באדום, שימוש בטלפון וחניה באדום-לבן תתחשב בכך שנשמעה אזעקה? ● שאלת השעה

מוג'תבא חמינאי,  המנהיג העליון של איראן / צילום: Reuters, Anadolu

מינוי חמינאי הבן רומז שאיראן מכוונת למלחמה ארוכה מול ארה"ב וישראל

מוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון החדש של איראן, צפוי לנקוט עמדה לעומתית כלפי המערב ● "עלייתו של הבן מרמזת על אסטרטגיה ברורה - התנגדות כלפי המערב", אומרים מומחים ● האם מאמציו של טראמפ להכניע את המשטר נכשלו?

אורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: יח''צ

מנכ"ל ישראייר עולה למתקפה: "הציניקנים טועים, לא מרוויחים מהמצב"

אורי סירקיס בראיון טעון על המבצע המורכב בדובאי תחת איומי טילים, מחירי הכרטיסים וחברות התעופה הזרות - ש"שואפות להחליש את המקומיות" ● על סוגיית הלינה לנוסעים שנתקעו: "החוק הקיים לא נכתב למצבי קיצון שבהם השמיים נסגרים"

כלי רכב עוצרים מתחת לגשר בזמן אזעקה / צילום: פביו טרופה

האם כדאי להתחבא מטילים מתחת לגשר או בתוך מנהרה?

כאשר שומעים אזעקה על הכביש, המחשבה הראשונה תהיה למצוא מרחב מכוסה - כמו מנהרה או גשר ● פיקוד העורף ממליץ לפעול הפוך ● שאלת השעה

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האם איראן באמת שיגרה יותר טילים הלילה? כל הנתונים

הנתונים היבשים מראים שהלילה שחלף היה קשה כפליים מבחינת התרעות אלא שרן כוכב, מפקד ההגנה האווירית ודובר צה"ל לשעבר טוען - "לא היו אתמול יותר שיגורים מבחינת מספרים... אבל יותר התרעות" ● ואיך זה מסתדר עם הטענות שמרבית מיכולת השיגור הושמדה? ● שאלת השעה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בנק ישראל בביקורת על התקציב: "להפחית כספים קואליציוניים ולהימנע ממתן הטבות מס"

בהמשך לאישור התקציב בממשלה אמש והתאמתו למלחמה, באוצר העריכו כי הצמיחה תיפגע בחצי אחוז תוצר ● בבנק ישראל מעריכים היום כי הפגיעה בפעילות עלולה להיות חמורה יותר, קוראים לצמצום הכספים הקואליציוניים ויוצאים נגד הרפורמות של סמוטריץ'

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

שני בנקים גדולים באיראן נפלו, לאזרחים אין גישה לכסף

הבנק הלאומי ובנק משמרות המהפכה הפסיקו את פעילותם, והאיראנים אינם יכולים למשוך כסף או להשתמש בצ'קים ● מומחים מעריכים כי ייתכן שמדובר במתקפה פיזית, מתקפת סייבר או בצעד יזום של המשטר לניתוק המערכות כדי למנוע פריצה ● במקביל, איראן מאיימת לפגוע במרכזים פיננסיים הקשורים לישראל וארה"ב

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

לאן נעלמה מערכת הלייזר החדשה של ישראל?

המערכת שהייתה אמורה לסגור את שמי הצפון בלייזר בלתי־נראה נשארה כמעט מחוץ לסבב הלחימה ● בין הבטחות על עלות של שקלים בודדים, לבין האתגר ההנדסי של פינוי חום ומגבלות העננות - כל מה שצריך לדעת על הפער שבין פריצת הדרך לבין המציאות המבצעית

מיצרי הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

התנועה בהורמוז נעצרה? כך מגיבים באיראן לאיומים מארה"ב

עפ"י לויד'ס ליסט, העוקבים אחרי תנועת הספינות באזור, מעבר הספינות צנח מ־60־70 בכל יום, לשלוש ספינות לכל היותר ● מי שבעיקר עוברות במיצר כעת הן ספינות "צי הצללים" האיראני

התוצר נפל בפרוץ המלחמה אך התאושש במהרה. 7 באוקטובר, שדרות / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

אפקט הריבאונד והחשבון שיגיע: האם כלכלת ישראל תזנק גם אחרי המלחמה הזו?

בנק ישראל נשען על נתוני העבר המראים התאוששות מהירה של הצמיחה אחרי סבבי לחימה, נרטיב התומך באופטימיות בבורסה המקומית ● אלא שכלכלנים מזהירים: השילוב בין מלחמה מתמשכת, גירעון תופח וגידול קבוע בהוצאות הביטחון עלול הפעם לפגוע בצמיחה לאורך זמן